‘דבר’ 18 באוגוסט 1943

הירחון האמריקאי “הרפר’ס מגזין” (Harper’s Magazine), דן בבעיית המחסור ברופאים שנתהווה בארצות-הברית, בעטיה של המלחמה, ובסכנות הכרוכות בו לאוכלוסיה האזרחית. “6 מיליון ימי עבודה הלכו לאיבוד בתעשיות המלחמה, כתוצאה ממחלות שכיחות ותאונות עבודה במשך חודש, אחד ומזה רק 10 אחוזים לרגל תאונות-עבודה; חלק ניכר מזמן יקר זה אפשר היה להציל, אלמלא המחסור החמור בשירות רפואי”.

מיעוט הרופאים יש לו שתי סיבות: תנודות האוכלוסין וההצטופפות באזורי תעשיות-המלחמה; הגיוס לצבא בשיעור של ששה וחצי רופאים (ובעיקר בעלי כושר גופני וגילים נמוכים יותר), לכל אלף חיילים. מ-167 אלף רופאים בארצות-הברית 15 אלף פרשו מחמת זיקנה; 60–55 אלפים גוייסו לשירותי המלחמה; והיתר, כלומר כ-100 אלף רופאים, משרתים אוכלוסיה בת 120 מיליון. פירושו של דבר: רופא אחד לכל 1200 תושבים, לערך; אלא שחלוקתם אינה בהתאם לצפיפות, לצרכים ולריחוק הגיאוגרפי.

כושר הטייסים – וגזר    🔗

ממומחה בתעשיית-המזון באמריקה גילה, כי הגזר הגדל במדינת אריזונה מכיל את החומר הקרוי בשם “קאַרוטין”, בכמות גדולה פי שלושה עד פי עשרה מגזר רגיל. לתגלית זו נודעת חשיבות חיונית לגבי המלחמה. על שום מה? הודות לקאַרוטין הנ"ל (אבקת-צבע צהובה המופיעה בירקות) הופך הגזר בגופו של האדם לויטמין “א”, שסגולה יקרה בו לפתח חוש-ראיה באפלה. הגזר נעשה איפו יסוד חשוב בתזונתם של הטייסים. ריכוזו וייצורו של הויטמין הזה כרוך בתהליך קשה ומורכב. כבד-הדגים, שממנו הופק כל השנים, נתמעט ביותר מאז המלחמה. הטייסים נסתייעו לכן בתחליפים, ובכללם – אגוזי-אדמה וסוכר-שעורה. ולפיכך תובן החשיבות המרובה שכוחות-התעופה של בנות הברית מייחסים ליבול הגזר במדינת אריזונה.

גניבה נאצית בשדה הרפואה    🔗

באחד משידוריו הודיע רדיו ברלין, שעלה בידי אחד המלומדים הגרמנים, רופא למחלות עיניים, לגלות תהליך העלול לסייע במידה מרובה להחזרת כושר-ראוּתם של חיילים שנפגעו במלחמה וסכנת ההסתנוורוּת מאיימת עליהם. ההודעה לוּותה בדברי תשבחות ל“גניוּס הנאצי”, וכיוצא בזה. אלא שנתברר כי תהליך זה, ששוּקעוּ בו עמל וכישרון, בא להם לנאצים בדרך של גזל וגניבה: לאחר פלישתם לרוסיה חמסו את המכון הרפואי למחלות עיניים שבאודיסה, על תכשיריו, מיתקניו חידושיו המדעיים, מכון זה זכה לפירסום עולם, ואנשי מקצוע, מבני ארצות שונות ביקרוהו וכתבו עליו. עתה נתגלגל לידי הפולשים נכס-זרים, ולא בושו גם להכריז עליו ברבים – כעל פרי רוחם. מובן שברוסיה ובאמריקה הוקיעו גם את הגניבה הזאת כראוי.

חידושי רפואה    🔗

האמצעי המקובל עד עתה להשיב לחיים חולה שדופקו עמד בשעת ניתוח, היה – זריקת אַרדאֶלין ישר ללב. אלא שאמצעי זה תועלתו מועטת. זה מקרוב הוכיח המילטון ביילי, רופא מנתח בלונדון, כי סיכוייו של חולה כזה להצלה מרובים יותר, אם ייפתח מיד חזהו וייעשה בלבו מאסאז' ולאלתר. במשך עזרות שנות עבודתו עשה הרופא הנ"ל מאסאז' לארבעים לבות “מתים”, וחלק מהם שב לחיים, והוא משוכנע שאילו הזדרזו יותר בכל המקרים שטיפל בהם, היו מצילים חיי כולם.

אמצעי זה, וכן החידושים השונים בשדה הרפואה הצבאית, כגון ניתוחים בדרך של הקפאה, שיטות חדישות בהוצאת כדורים וחלקי פגזים מגוף האדם, גילוי המקום, שבו נקלטה העופרת הממיתה בעזרת מכשירים מיוחדים – ערכם במלחמה לא יסולא בפז. הם כבר הצילו ועוד עתידים להציל חייהם של רבבות.

אכן, המלחמה הקטלנית מקדמת את המדע הנלחם במות: ביד האחת תמחץ – ובשנייה תרפא.