רקע
שאול טשרניחובסקי
מן האפוס הסרבי

מן האפוס הסרבי / שאול טשרניחובסקי

 

שִׁירֵי יוּנָקִים    🔗

שִׁירֵי קֹדֶם-קוֹסוֹבוֹ


מוּיְאוֹ וְאָלִיָּה


יְדִידִים הָיו ּיוּנָקִים שְׁנָיִם:

אֶחָד מוּיְאוֹ, הַשֵׁנִי אָלִיָּה.

אַחְוָתָם כָּל כָּךְ גָּבְרָה הוֹלֶכֶת,

עַד שֶׁהֶחֱלִיפוּ אֶת סוּסֵימוֹ,

וְהֵמִירוּ גַּם אֶת כְּלֵי-הַזָּיִן.

לָצוּד צַיִד יָצְאוּ שְׁנֵיהֶם פַּעַם,

וְהִנֵּה בָּרַוְזָה עַל הַמַּיִם,

בָּרַוְזָה וְלָהּ כַּנְפֵי הַכֶּתֶם.

אֶת גַּזּוֹ שָׁלַח אֲזָי בָּהּ מוּיְאוֹ,

ואָלִיָּה בָּה שִׁסָּה הַפֶּרֶס,

וּשְׁנֵיהֶם תָּפְסוּ הָעוֹף בַּמָּיִם.

“גַּז תְּפָסוֹ,” סָח מוּיְאוֹ לְאָלִיָּה,

וְאָלִיָּה: “לֹא! טְרָפוֹ הַפֶּרֶס.”

צִעֲרוּ דְּבָרָיו מְאֹד אֶת מוּיְאוֹ.

הָאַחִים יָשְׁבוּ בִּירַק אַשּׁוּחַ,

יַיִן הָאַחִים שָׁתוּ, הַחֶמֶר,

וְנִרְדְּמוּ בְּצֵל אוֹתוֹ אַשּׁוּחַ,

וְרָאוּ אוֹתָם שְׁלָשׁ וִילוֹת-צָחַר.

הַבְּכִירָה הִיא לַצְּעִירוֹת אָמָרָה:

"מַה גָּדְלָה אַחֲוַת שְׁנֵי הַיּוּנָקִים!

מִי מִכֶּן יַפְרִיד בֵּינוֹת הַשְּׁנַיִם,

וְנָתַתִּי לָהּ מֵאָה צֶכִינִים."

הַקְּטַנָּה שֶׁבֵּינֵיהֶן הִמְרִיאָה,

בִּכְנָפֶיהָ הַצַּחוֹת עָלָתָה,

וַתֵּשֵׁב לִמְרַאֲשׁוֹתָיו שֶׁל מוּיְאוֹ,

וּדְמָעוֹת חַמּוֹת נֹטְפוֹת עֵינֶיהָ;

הַדְּמָעוֹת נֹטְפוֹת-צֹרְבוֹת פֵּנֵי מוּיְאוֹ.

מִשְּנָתוֹ הֵקִיץ כַּחֲסַר-דַּעַת,

הִתְבּוֹנֵן, בַּנַּעֲרָה הִשְׁגִיחַ;

קָם הֵעִיר אֶת יְדִידוֹ אָלִיָּה:

“קוּם, אָלִיָּה, וְנָשׁוּבָה בָּיְתָה!”

קָם אָלִיָּה עַל רַגְלָיו וַיֹּאמַר,

בְּרֵעוֹ נָזַף בִּדְבַר תּוֹכַחַת:

"תֹּאכַלְךָ הַחֲלוּדָה, הוֹי אֶחָא,

לְךָ שְׁתַּיִם, לִי אַף אַחַת אָיִן."

נֶעֱלַב עַל זֶה מְאֹד אָז מוּיְאוֹ,

הִזְדָּרֵז הוֹצִיא סַכִּין מִתַּעַר,

וּתְקָעָהּ פִּתְאֹם בְּלֵב אָלִיָּה–

וַיִּפֹּל אָלִיָּה עַל הָעֵשֶׂב.

עַל סוּסוֹ קָפַץ מַהֵר אָז מוּיְאוֹ,

בָּאֻכָּף הוֹשִׁיב יַלְדַּת הֶחָמֶד,

בֵּין הַחֲצֵרוֹת רָכַב שָׁב בָּיְתָה.

סוּס אָלִיָּה מְפַרְכֵּס צוֹנֵף הוּא,

וּבְמוֹתוֹ קָרָא בְּקוֹל אָלִיָּה:

חֲבִיבִי, אֲחִי-נַפְשִׁי לִי, מוּיְאוֹ!

נָא חֲזוֹר וּמְשׁוֹךְ סוּסִי אַחֲרֶיךָ,

וְלֹא יִצְנֹף עַל גַּב הָהָר בְּכֹחַ,

וְלֹא יַגִּידוּ הַבְּרִיּוֹת בָּאָרֶץ

אֶת אֲשֶׁר עוֹלַלְתָּ לִידִידֶךָ!"

מוּיְאוֹ זֹאת שָׁמַע, חָזַר וַיִּקַּח

אֶת סוּסוֹ זֶה, אֶת מַשְׁחִיר הַשַּׂעַר,

וַיַּרְכִּיב עָלָיו הַבַּת, הַוִּילָה,

וּבִיעָף בַּדֶּרֶךְ בֶּהָרִים בָּא.

מוּיְאוֹ כְּבָר עָשָׂה מַחְצִית הַדֶּרֶךְ,

וַיִּפְגּוֹשׁ עוֹרֵב שָׁחוֹר פּוֹסֵעַ,

וְהִנֵּה כְּנַף יְמִינוֹ הֻתָּזָה.

לַצִּפּוֹר הַמַּשְׁחִירָה סָח מוּיְאוֹ:

"הוֹי עוֹרֵב שָׁחוֹר, צִפּוֹר מִסְכֶּנֶת,

אֵיךְ תִּחְיֶה חֲסַר אַחַת כְּנָפֶיךָ?"

הַצִּפּוֹר בְּקוֹל צְוִיחָה עָנָתְהוּ:

"כָּךְ, בְּאֵין לִי כְּנַף יָמִין, הִנֵּנִי

כְּמוֹ אָח בְּלֹא אָחִיו מִשְׁנֵהוּ,

כְּמוֹ מוּיְאוֹ בְּלִי רֵעוֹ אָלִיָּה."

אָז אָמַר אֶל לְבָבוֹ שָׁם מוּיְאוֹ:

"וַי, מְאֹד אֲנִי הַיּוֹם הִרְשָׁעְתִּי:

כַּאֲשֶׁר נָזַף אוֹתוֹ עוֹרֵב בִּי,

כֵּן הַחֲבוּרָה כֻּלָּהּ תִּנְזוֹף בִּי."

לַיּוּנָק אָמְרָה אֲזַי הַוִּילָה:

"נַהֲפוֹךְ סוּסֵינוּ אֶל אָלִיָּה,

כִּי סַמֵּי רִפְאוּת אֲנִי יוֹדַעַת,

וְאוּלַי אֶרְפָּא לוֹ לְאָחִיךָ."

אֶת סוּסוֹ הִטָּה אָחוֹר אָז מוּיְאוֹ,

שׁוב אֶל הָאֲגַם הִגִּיעַ מוּיְאוֹ,

וּפָנָיו הֶחֱזִיר לַאֲחוֹרֵיהוּ;

רָץ הַסּוּס – וְהַנַּעֲרָה אֵינֶנֶּה!

שַׁח אָז מוּיְאוֹ עַל אָחִיו אָלִיָּה,

וְהִנֵּה זֶה נִשְׁמָתוֹ פּוֹרָחַת.

מוּיְאוֹ כִּי רָאָה גּוּפַת אָלִיָּה,

פִּגְיוֹנוֹ שָׁלַף מֵהַמַּחְגֹּרֶת

וּבְלִבּוֹ שֶׁלּוֹ יָשָׁר תְּקָעָהוּ.


נְחֻשְׁתָּן חָתָן


אֲסַפֵּר לָכֶם, אַחַי, הַפֶּלֶא!

מֶלֶךְ בּוּדִים הוּא אִשָּׁה נָשָׂא לוֹ,

וּמֵאָז עָבְרוּ שָׁנִים כְּבָר תֵּשַׁע,

וְהוּא עוֹדוֹ עָקָר, בָּנִים עוֹד אָיִן.

יוֹם אֶחָד וּמִילוּטִי ןהַמֶּלֶךְ

לֶהָרִים רָכוּב יָצָא לַצָיִד.

זְמַן הַרְבֵּה עָשָׂה בָּהָר בַּצַּיִד,

לֹא הָיְתָה לוֹ הַשָּׁעָה שׂוֹחֶקֶת,

לֹא צָדָה גַּם צְבִי וְגַם אַיֶּלֶת.

וַיִּצְמָא הַמֶלֶךְ אָז לְמָיִם,

אֶל נָהָר צוֹנֵן יָרַד הַמֶּלֶךְ.

וְכִשְׁתוֹתוֹ דַּיּוֹ מִמֵּי הָעַיִן,

הוּא יָשַׁב בַּצֵּל בִּירַק אַשּׁוּחַ.

לֹא עָבְרָה שָׁעָה קַּלָּה, וּפֶתַע

וִילוֹת-הַר שָׁלֹש הוֹפִיעוּ יָחַד.

מִן הַמַּיִם, מִן הַצּוֹנְנִים, גָּמָאוּ,

וּפָתְחוּ בְּשִׂיחַ עֲלֵי עָיִן.

וְאָמְרָה אָז הַגְּדוֹלָה בַּוִּילוֹת:

"הוֹי, בָּנוֹת הַחֲבִיבוֹת לִי, שְׁמַעַן!

הֲזוֹכְרוֹת אַתֶּן, וְאוּלַי שְׁכַחְתֶּן כְּבָר

אֶת-חֲתֻנָּתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ בּוּדִים?

הַשָּׁנָה זוֹ הַתְּשִׁיעִית עוֹבֶרֶת,

מִן הַיּוֹם בּוֹ הִתְחַתֵּן הַחֵלֶךְ

וְהוּא עָקָר עוֹד, וּבָנִים לוֹ אָיִן."

וַתּוֹסִיף וְעוֹד אָמְרָה הַוִּילָה:

"וְאוּלַי אַתֶּן תְּרוּפָה תֵּדַעְנָה,

וְחִבְּלָה לָהּ הַמַּלְכָּה וְתַהַר?"

הֶחֲשׁוּ שְׁתֵּי הַקְּטַנּוֹת הַוִּילוֹת.

וַתּוֹסִיף שׁוּב הַגְּדוֹלָה וַתֹּאמַר:

"לוּ יָדַע הַמֶלֶךְ דַּעַת וִילָה:

יִקְבְּצוּ כָּל נַעֲרוֹת עִיר בּוּדִים

וְנָתוֹן לָהֶן זָהָב בְּשֶׁפַע,

פָּז יָבֵשׁ לִקְלוֹעַ בּוֹ מִכְמֹרֶת,

בַּדּוּנַאי זֶה הַשָּׁקֵט יַשְׁלִיכוּ,

וְשָׁלוּ דָּג עִם סְנַפִּירֵי כֶּתֶם.

וְלָקְחוּ סְנַפִּיר יָמִין מִמְּנּוּ,

וְהַדָּג יוּטַל שׁוּב אֶל הַמָּיִם.

הַסְּנַפִּיר יֻתַּן אֲזַי לַגְּבֶרֶת,

אַךְ תֹּאכַל אוֹתוֹ סְנַפִּיר הַכֶּתֶם,

תִּתְעַבֵּר מִיָּד אִשְׁתּוֹ וְתַהַר."

וְהַמֶּלֶךְ מִסְתַּכֵּל, שׁוֹמֵעַ.

ומִיָּד הָלַךְ לוֹ לְעִיר בּוּדִים,

וַיַּזְעֵק אֶת נַעֲרוֹת עִיר בּוּדִים,

וְנָתוֹן לָהֶן זָהָב בְּשֶׁפַע,

פָּז יָבֵשׁ לִקְלֹעַ בּוֹ מִכְמֹרֶת.

בַּדּוּנַאי זֶה הַשָּׁקֵט הִשְׁלִיכָהּ,

וְהָיְתָה לוֹ הַשָּׁעָה שׂוֹחֶקֶת,

כִּי צָדָה דָּג עִם סְנַפִּירֵי כֶּתֶם.

וַיִּקַּח סְנַפִּיר יָמִין מִמֶּנּוּ,

הַסְּנַפִּיר הֵבִיא אֱלֵי הַגְּבֶרֶת.

הִיא אָכְלָה אוֹתוֹ סְנַפִּיר הַכֶּתֶם,

ומִיָּד הָיְתָה הָרָה לָלֶדֶת.

וְשָׁנָה תְּמִימָה הָיְתָה מְעֻבֶּרֶת.

וּבְכָרְעָהּ לְעֵת מָלְאוּ יָמֶיהָ

הִמְלִיטָה לֹא יְצוּר אָדָם, לֹא יֶלֶד;

נְחֻשְׁתָּן נוֹלַד לָהּ רַע וָפֶרֶא.

אַךְ נָפַל-יָרַד עַל פְּנֵי הָאָרֶץ,

הִתְעַלֵּם לוֹ תַּחַת קִיר וָכֹתֶל.

הִזְדָּרְזָה אָזהַ מַּלְכָּה הַגְּבֶרֶת,

וַתָּבֹא לַמֶלֶךְ כֹּה הִגִּידָה:

"אֵין בִּי לְשַׂמֵּחַ אֶת לִבֶּךָ,

לְשַׂמֵּחַ אֶת לִבְּךָ בְּיֶלֶד,

לֹא תִּינוֹק יְצוּר-אָדָם יָלַדְתִּי,

נְחֻשְׁתָּן נוֹלַד לִי רַע וָפֶרֶא.

אַךְ נָפַל-יָרַד עַל פְּנֵי הָאָרֶץ,

הִתְחַבֵּא לוֹ תַּחַת קִיר וָכֹתֶל."

וְהַמֶּלֶךְ כֹּה אָמַר וַיָּעַן:

“בָּרוּךְ-שְׁמוֹ בְּעַד הַטּוֹב שֶׁנָּתָן!”

וְשָׁנִים עָבְרוּ-חָלְפוּ אַךְ שֶׁבַע,

סָח הַנְּחֻשְׁתָּן מִתַּחַת כֹּתֶל:

"הוֹי אָבִי מָרִי, הוֹי, מֶלֶךְ בּוּדִים!

עַד מָתַי תִּשְׁהֶה מִתֵּת לִי אֵשֶׁת!"

אֲמַתְלוֹת הַרְבֵּה בִּקֵּש הַמֶּלֶךְ,

לְבַסּוֹף עָנָה לוֹ כֵּן וַיֹּאמַר:

הוֹי, נְחֻשְׁתָּנִי, הוֹי, בֶּן מְרוֹרוֹת לִי!

מִי יִתֵּן בִּתּוֹ לִיצוּר שֶׁל צֶפַע?"

אֶת אָבִיו הַנְּחֻשְׁתָּן יַעֲנֶנּוּ:

הוֹי, אָבִי מָרִי, הוֹי, מֶלֶךְ בּוּדִים!

קוּם חֲבוֹשׁ סוּסְךָ, אֶת לַסְטוֹבִיצָה,

צְלַח וּרְכַב, אָבִי, בּוֹא עִירָה פְּרִיזְרֶן,

אֶל מַלְכָּהּ, אֶל מֶלֶךְ פְּרִיזְרֶן בֹּאָה,

לִי יַשִּׂיא בּתּוֹ אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ."

כִּי שָׁמַע דְּבָרָיו אָז מֶלֶךְ בּוּדִים,

וַיַּחֲבוֹשׁ סוּסוֹ, אֶת לַסְטוֹבִיצָה,

וְרָכַב לוֹ אֶל הָעִיר אֶל פְּרִיזְרֶן.

וּכְשֶׁבָּא עֲדֵי חֲצַר הַמֶּלֶךְ,

מֵרָחוֹק רָאָה וּזֶה, מִצְּרִיחַ,

וְיָרַד מַהֵר מֵרוֹם הַצְּרִיחַ,

אֶת פָּנָיו קִדֵּם הוּא בֶּחָצֵר שָׁם,

לוֹ חִבֵּק בְּחֹם וַיִּשַּׁקֵהוּ,

לִשׁלוֹמוֹ, שְׁלוֹם-הַיּוּנָק, שָׁאַל אָז,

בִּימִינוֹ תָּפַס אוֹתוֹ בַּזְּרוֹעַ,

בַּמִּגְדָּל הָרָם גַּם הֶעֱלָהוּ.

הַנְּעָרִים תָּפְסוּ בְּלַסְטוֹבִיצָה,

הוֹבִילוּהוּ לְאֻרְוַת תִּפְאָרֶת.

וְיָמִים שְׁלֹשָׁה שָׁגוּ בַּיָּיִן.

וּכְשָׂבְעָם מִיַּיִן וּמֵחֶמֶר,

וְהַיַּיִן הִדְלִיקָם בְּשֶׁפַע,

וְתָּתִּיר אֶת הַלְּשׁוֹנוֹת רָקִיָּה;

מֶלֶךְ בּוּדִים –נִפְעֲמָה בּוֹ רוּחַ,

וְהִרְגִּישׁ בָּזֶה גַּם מֶלֶךְ פְּרִיזְרֶן.

וַיִּפְתַּח אָז פִּיו וַיֹּאמֶר כָּכָה:

"אַךְ אֱמוֹר, הַגֵּד לִי, מֶלֶךְ בּוּדִים,

מַה יַּעֲכָרְךָ וּמַה הַצָּעַר?

דְּאָגָה לְךָ– לִי תְּשִׂיחֶנָּה."

לוֹ עָנָה הַמֶּלֶךְ כֹּה וַיֹּאמַר:

"אָנָּא כִּי שְׁמָעֵנִי, מֶלֶךְ פְּרִיזְרֶן!

הֲזוֹכֵר אַתָּה אוֹ כְּבָר שָׁכַחְתָּ,

הֲתִזְכּוֹר הַיּוֹם בּוֹ הִתְחַתַּנְתִּי?

כִּי מֵאָז עָבְרוּ שָׁנִים כְּבָר תֵּשַׁע,

וַאֲנִי עָקָר, בָּנִים לִי אָיִן.

הַשָּׁנָה אַךְ הַתְּשִׁיעִית עָבָרָה,

וְנוֹלַד לִי יֶלֶד, אַךְ לֹא יֶלֶד,

כִּי נָחָשׁ קָטָן אַכְזָר וָפֶרֶא.

אַךְ נָפַל-יָרַד עַל פְּנֵי הָאָרֶץ,

הִתְעַלֵּם בַּקִּיר מִתַּחַת כֹּתֶל,

וּמֵאָז עָבְרוּ שָׁנִים כְּבָר שֶׁבַע,

וַיֹּאמַר לִי הַנְּחֻשְׁתָּן בַּכֹּתֶל:

הוֹי, אָבִי מָרִי, הוֹי, מֶלֶךְ בּוּדִים,

עַד מָתַי תִּשְׁהֶה מִתֵּת לִי אֵשֶׁת?

וַאֲנִי לוֹ לַנְּחֻשְׁתָּן עָנִיתִי:

הוֹי, נְחֻשְׁתָּנִי, הוֹי בֶּן-מְרוֹרוֹת לִי!

מִי יִתֵּן בִּתּוֹ לִיצוּר שֶׁלצֶפַע?

לִי עָנָה הַנְּחֻשְׁתָּן וַיֹּאמַר:

הוֹי, אָבִי מָרִי, הוֹי מֶלֶךְ בּוּדִים!

קוּם חֲבוֹשׁ סוּסְךָ, אֶת לַסְטוֹבִיצָה,

לֵכָה עִירָה פְּרִיזְרֶן הַמַּלְבֶּנֶת,

אֶל מַלְכָּהּ זֶה הַנּוֹדָע לְשֶׁבַח,

לִי יַשִּׂיא בִּתּוֹ אוֹתוֹ הַמֶלֶךְ.

וַאֲנִי מִסְכֵּן לַדֶּרֶךְ אַצְתִּי,

וְהִנֵּה אֵלֶיךָ, מֶלֶךָ, בָּאתִי."

וְעָנָה הַמֶלֶךְ, כֹּה אָמַר לוֹ:

" הוֹי, אַתָּה שְׁמָעֵנִי, מֶלֶךְ בּוּדִים!

קוּם וָלֵך, אֱלֵי עִירְךָ, אֶל בּוּדִים,

שְׁאַל אֶת הַנְּחֻשְׁתָּן אֲשֶׁר בַּכֹּתֶל,

הֲיוּכַל זֹאת הַנָּחָשׁ וְיָעַשׁ:

לְהָבִיא אֶת שׁוֹשְׁבִינָיו בַּדֶּרֶךְ

מִן עִיר בּוּדִים עִירָה פְּרִיזְרֶן, הֵנָּה,

וְלֹא יוֹפַע עָלֵימוֹ אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ,

ולֹא יַרְטִיב אוֹתָם טַל הַשָּׁמַיִם.

אִם יוּכַל כָּךְ הַנָּחָשׁ וְיַעַשׂ,

אֶת בִּתִּי לוֹ לְאִשָּׁה אֶתְּנֶנָּה."

כִּי שָׁמַע דְּבָרָיו אָז מֶלֶךְ בּוּדִים,

קָם הוֹצִיא סוּסוֹ, אֶת לַסְטוֹבִיצָה,

עַל סוּסוֹ שֶׁלּוֹ עָלָה וַיֵּלֶךְ,

וַיַּיְשִׁיר נִכְחוֹ בִּשְׂדֵה הָעֵמֶק,

כְּאוֹתוֹ כֹּכָב בִּנְתִיב רָקִיעַ,

וּכְשֶׁבָּא וּכְבָר קָרַב אֶל בּוּדִים;

וְהִתְחִיל אָז מְהַרְהֵר הַמֶּלֶךְ:

רִבּוֹנִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, אֵיכָה

אֶת הַנְּחֻשְׁתָּן אֶמְצָא בַּכֹּתֶל

לְהַגִּיד לוֹ אֶת דִּבְרֵי הַמֶּלֶךְ?

וּכְשֶׁבָּא נִכְנַס בְּשַׁעַר בּוּדִים,

וְהִנֵּה סָח הַנָּחָשׁ וַיֹּאמַר:

"הוֹי, אָבִי מָרִי, הוֹי מֶלֶךְ בּוּדִים!

הֲנוֹתֵן לִי אֶת בִּתּוֹ הַמֶּלֶךְ?"

לוֹ עָנָה וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ:

הוֹי, נְחֻשְׁתָּנִי, הוֹי בֶּן-מְרוֹרוֹת לִי!

אִם תּוּכַל, נְחֻשְׁתָּנִי, תַּסִּיעַ

שׁוֹשְׁבִינֶיךָ, כָּל מְחֻתָּנֶיךָ,

מֵעִיר בּוּדִים עַד הָעִיר עַד פְּרִיזְרֶן,

וְלֹא יוֹפַע עָלֵימוֹ אוֹר-הַשֶּׁמֶשׁ,

וְלֹא יַרְטִיב אוֹתָם טַל הַשָּׁמַיִם,

לְאִשָּׁה לְךָ בִּתּוֹ יִתְּנֶנָּה."

לוֹ עָנָה הַנְּחֻשְׁתָּן וַיֹּאמַר:

"קוּם אֱסֹף הַשּׁוֹשְבִינִים, נֵלֵכָה,

כִּי אֲנִי אֶת שׁוֹשְׁבִינַי אָבִיאָה,

וְלֹא יוֹפַע עָלֵימוֹ אוֹר-הַשֶּׁמֶשׁ,

וְלֹא יַרְטִיב אוֹתָם טַל הַשָּׁמַיִם."

וַיַּקְהֵל השּׁוֹשְׁבִינִים הָמוֹן רַב,

וַיַּקְהֵל הַשּׁוֹשְׁבִינִים אִישׁ אֶלֶף.

הִתְכַּנְּסוּ הַשּׁוֹשְׁבִינִים בַּשָּׁעַר,

אֶת סוּסוֹ הוֹצִיא הַמֶּלֶךְ חוּצָה,

מֵעַצְמוֹ הוֹלֵךְ הַסּוּס, בְּלִי בָּעַל.

וַיָּרִיעוּ זְרִיזִים טְשָׁאוּשִׁים:

"כְּבָר, מְחֻתָּנִים, הַכֹּל מוּכָן כָּאן!

כְּבָר מוּכָן הַכֹּל, חֲתַן הֶחָמֶד!"

זֹאת שָׁמַע הַנְּחֻשְׁתָּן בַּכֹּתֶל,

וּמִתַּחַת הַכְּתָלִים הֵגִיח,

בָּא טִפֵּס בָּרֶגֶל שֶׁל הַסּוּס חִישׁ,

וְנִכְרַךְ עַל סֹמֶךְ הַמִּרְדַּעַת.

וּמִבּוּדִים מִן הָעִיר יָצָאו.

עֲנָנָה כְּחֻלָּה, עָב מִשְׂתָּרַעַת,

מְכַסָּה מִבּוּדִים וְעַד פְּרִיזְרֶן:

לֹא זָרַח עָלֵימוֹ אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ,

לֹא הִרְטִיב אוֹתָם טַל הַשָּׁמַיִם.

וַיָּבֹאוּ עַד הָעִיר, עַד פְּרִיזְרֶן,

בָּאוּ נִכְנְסוּ חַצְרוֹת הַמֶּלֶךְ.

כָּל שׁוֹשְׁבִין מַכְנִיס סוּסוֹ בַּשָּׁעַר,

הַנָּחָשׁ אַךְ הוּא לֹא מַכְנִיסֵהוּ,

בֶּחָצֵר הוֹלֵךְ הַסּוּס בְּלִי בָּעַל.

מְאֹד יָפֶה קִדֵּם פְּנֵיהֶם הַמֶּלֶךְ,

מְאֹד יָפוּ הַמַּתָּנוֹת נָתַן שָׁם:

כָּל אֶחָד קִבֵּל כְּתֹנֶת מֶשִׁי,

לֶחָתָן נָתְנוּ תְּשׁוּרָה – גַּז צָיִד.

וְהוֹסִיף נָתַן לוֹ סוּס תִּפְאֶרֶת,

וְאַחַר אֶת-הַנַּעֲרָה בַּת- פְּרִיזְרֶן.

וַיָּרִיעוּ זְרִיזִים טְשָׁאוּשִׁים:

הַנְכוֹנִים אַתֶּם, כָּל שׁוֹשְׁבִינֵינוּ?

הַנְכוֹנִים אַתֶּם, מְחֻתָּנֵינוּ?

הַנְכוֹנָה כְּבָר הַכַּלָּה לַדָּרֶךְ?"

כָּל הַמְחֻתָּנִים צָלְחוּ רָכָבוּ,

וְרָכְבָה גַּם הַנַּעֲרָה מִפְּרִיזְרֶן.

זֹאת רָאָה הַנְּחֻשְׁתָּן וַיֵּצֵא

וּמִתַּחַת הַכְּתָלִים הֵגִיחַ.

בָּא טִפֵּס בָּרֶגֶל שֶׁל הַסּוּס חִישׁ,

וְנִכְרַךְ עַל סֹמֶךְ הַמִּרְדַּעַת.

וַיֵּצְאוּ מִתּוֹךְ הָעִיר, מִפְּרִיזְרֶן,

עֲנָנָה כְּחֻלָּה אוֹתָם עָטָפָה,

וּפִתְאֹם רָגְזוּ סוּסֵי הַחֶבֶר,

לַסְטוֹבִיצָה הִתְעַבָּר בְּרֹגֶז,

הִתְעַבָּר מְאֹד תַּחַת הַצֶּפַע,

וַיְנַפֵּץ פָּצֹץ מַרְצֶפֶת פְּרִיזְרֶן

כָּל הַדֶּרֶךְ בֹּאֲכָה לְפְּרִיזְרֶן,

וַיַּשְׁחֵת מְאֹד אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ,

דֵּי תַּקֵּן אוֹתָהּ בְּשָׁנִים עֶשֶׂר,

עַד כְּדֵי כָּךְ הִזִּיק מְאֹד לַמֶּלֶךְ!

וּשְׁלֵמִים-שְׂמֵחִים חָזְרוּ בַּדֶּרֶךְ,

וַיָּבֹאוּ אֶל הָעִיר אֶל בּוּדִים,

וְעָרְכוּ הַחֲתֻנָּה שָׁבוּעַ.

כָּךְ עָרְכוּ אוֹתָהּ עֲדֵי הִשְׁלִימוּ,

אִישׁ וָאִישׁ לְבָתֵּיהֶם חָזָרוּ.

הַנָּחָש נִשְׁאַר תַּחַת הַכֹּתֶל,

וּבְהֵיכָלוֹ שֶׁלּוֹ נִשְׁאַר הַמֶּלֶךְ.

אָז הִגִּיעָה הַשָּׁעָה לִזְנֹחַ

אֶת הַזּוּג אֶת הַצָּעִיר בַּחֶדֶר.

וַיָּבִיאוּ אֶת רִיבַת-הַחֶמֶד

אֶל מִגְדָּל יָפֶה וָרָם, הוֹלִיכוּ

אֶל שִׂיאוֹ הָרָם, עֲלֵי הַצְּרִיחַ.

וּבַלַּיְלָה, עִם חֲצוֹת הַלַּיְלָה,

וְהִנֵּה שָׁאוֹן בִּמְרוֹם הַצְּרִיחַ:

הַמַּלְכָּה הַגְּבֶרֶת מִתְגַּנֶּבֶת,

לַעֲלוֹת בּוֹ בַּמִּגְדָּל אוֹמֶרֶת,

אֶל שִׂיאוֹ הָרָם שֶׁל זֶה הַצְּרִיחַ.

וַתִּפְתַּח הַדֶּלֶת אֶל הַחֶדֶר,

וְהִנֵּה דְּמוּת פֶּלֶא לְפָנֶיהָ:

עוֹר נָחָשׁ מוּטָל עַל גַּב הַכֶּסֶת,

בַּמִּטָּה יָשֵׁן אִישׁ חֶמֶד, עֶלֶם,

מְחַבֵּק חֵיק הַכַּלָּה בִּזְרוֹעַ.

מַה יִּשְׂמַח לֵב אֵם לְבֶן-מֵעֶיהָ!

וְנָטְלָה עוֹר הַנָּחָשׁ הַגְּבֶרֶת

וַתַּשְׁלֵךְ אוֹתוֹ בְּאֵשׁ בּוֹעֶרֶת.

הִזְדָּרְזָה לָלֶכֶת אֶל הַמֶּלֶךְ:

"בָּא הַיּוֹם! הִנֵּה בָּא יוֹם אָשְׁרֵנוּ!

בַּמִּגְדָּל הָרָם אֲנִי עָלִיתִי,

וּבְפָתְחִי לְאַט-לְאַט הַדֶּלֶת,

וְהִנֵּה עוֹר הַנָּחָשׁ עַל כֶּסֶת,

בַּמִּטָּה יָשֵׁן יוּנָק פּוֹרֵח,

מְחַבֵּק חֵיק הַכַּלָּה בִּזְרוֹעַ.

אֶת הָעוֹר הַזֶּה אֲנִי גָּנַבְתִּי,

וָאַשְׁלִיךְ אוֹתוֹ בְּאֵשׁ בּוֹעֶרֶת,

לֹא יָשׁוּב לִהְיוֹת נָחָשׁ עוֹד בְּנֵנוּ!"

הִזְדָּרְזוּ אֶל הַמִּגְדָּל הַשְּׁנַיִם,

וְהִנֵּה שָׁם לִפְנֵיהֶם דְּמוּת פֶּלֶא:

הַיּוּנָק מוּטָל מֵת עַל הַכֶּסֶת,

כַּלָתּוֹ עָלָיו הִיא מִתְרַפֶּקֶת,

וּבְחָבְקָהּ אוֹתוֹ הִיא מְיַבֶּבֶת:

"אוֹי לִי, אַלְלַי לִי לַמִּסְכֶּנֶת!

אַלְמָנָה צִעִירָה אֲנִי נִשְׁאֶרֶת.

חֲמוֹתִי, וּלְוַאי יַכֵּךְ הָרָעַם,

כִּי הֵבֵאת שׁוֹאָה עָלַי וָצַעַר,

כִּי הֵבֵאת עָלַיִךְ אֶת הַשָּׁבֶר."

כֵּן שָׁכְלָה אֶת בְּנָהּ שָׁם אֵם מִסְכֶּנֶת.

בְּיָדֵנוּ– שִׁיר, הַטּוֹב –בִּידֵי שָׁמַיִם!

כְּשֵׁם שֶׁשִּׁקְּרוּ-לָנוּ כֵּן שִׁקָּרְנוּ.


נִשּׂוּאֵי הַדֻּכָּס לָזַר


יֵשְׁתְּ יֵינוֹ סְטֵיפַן נְגִיד הַסֶּרְבִּים,

בְּעִירוֹ זוֹ הַצֶּחָה בִּפְּרִיזְרֶן,

מְשַׁמְּשׁוֹ – הַנֶּאֱמָן לוֹ לָזַר,

אַךְ גּוֹדֵש ׁהוּא כָּל הָעֵת הַסֵּפֶל,

עַל סְטֵיפַן מַבִּיט פּוֹזֵל עֵינָיִם.

וּשְׁאֵלוֹ סְטֵיפַן "עַבְדִּי, הוֹי לָזַר,

אַךְ אֱמֶת לַאֲמִתָּהּ הַגִּידָה,

וּנְכוֹחָה עַל שְׁאֵלָתִי לִי תָּעַן:

לָמָּה זֶה אַתָּה גּוֹדֵשׁ הַסֵּפֶל?

לָמָּה זֶה עָלַי פּוֹזְלוֹת עֵינֶיךָ?

שֶׁמָּא תַּשׁ סוּסְךָ קַל הָרַגְלָיִם?

שֶׁמָּא הַשְּׁמָלוֹת בָּלוּ – בְּגָדֶיךָ?

וְאוּלַי חָסַרְתָּ אֶת הַכָּסֶף?

וְאוּלַי חָסֵר דָּבָר בַּבָּיִת?"

לִסְטֵיפַן לַמֶּלֶךְ יַעַן לָזַר:

"כֹּחֲךּ יִישַׁר, וּשְׂמַח הַמֶּלֶךְ!

כִּי שָׁאַלְתָּ – הָאֱמֶת אַגִּידָה:

נֶאֱמָן סוּסִי כְּאָז כֵּן עָתָּה,

שִׂמְלָתִי כִּי לֹא בָּלְתָה – הַבֶּגֶד,

לֹא חָסַרְתִּי שׁוּם דָּבָר, גַּם כָּסֶף.

וְשִׁפְעַת כָּל טוּב בְּאַרְמוֹנֶךָ.

כִּי שָׁאַלְתָּ – הָאֱמֶת אַגִּידָה.

עֲבָדִים רַבִּים בָּאוּ אֵלֶיךָ

לְאַחַר בּוֹאִי, אִשָּׁה נָתַתָּ

לְכֻלָּם, אִישׁ אִישׁ דָּר בְּחַצְרֵהוּ:

רַק אֲנִי בּוֹדֵד שָׁרוּי בְּלִי אֵשֶׁת,

הָאֶחָד – אִשָּׁה לוֹ לֹא נָתַתָּ.

וַאֲנִי עָתָּה צָעִיר, יְפֵה-תֹאַר."

לוֹ עָנָה סְטֵיפַן, נָסִיךְ רַב-כֹּחַ:

"עֶבֶד נֶאֱמָן לִי, תִּשְׁמָעֵנִי,

לֹא אוּכַל אִשָּׁה לְךָ לָקַחַת

בַּת רוֹעִים, אוֹ תֶּהִי אֲשֶׁר תֶּהִי:

לָנוּ נְחוּצָה בַּת רָמֵי-יַחַשׂ,

שֶׁיִּהְיֶה לִי חוֹתֶנְךָ אִישׁ רֵעַ,

וּלְצִדִּי אוּכַל וְאוֹשִׁיבֶנּוּ,

אוֹ אוּכַל לִשְׁתּוֹת אִתּוֹ בְּיַחַד.

אַךְ שְׁמָעֵנִי אֶת אֲשֶׁר אַגִּידָה:

כְּבָר אֲנִי לְךָ כַּלָּה מָצָאתִי,

כְּבָר מָצָאתִי לְךָ יְדִיד וָרֵעַ,

הִיא בִּתּוֹ שֶׁל הַזָּקֵן יוּג-בּוֹגְדַן,

אֲחוֹתָם שֶׁל כָּל הַיּוּגוֹבִיטְשִׁים,

הַצְּעִירָה וְהַיָּפָה – מִילִיצָה.

אַךְ שְׁלִיחִים לְבּוֹגְדַן אֵין לִשְׁלֹחַ,

לֹא נָקֵל עַל נִשּׂוּאִים אִתּוֹ לָשִׂיחַ,

כִּי יוּג-בּוֹגְדַן בֶּן רָמֵי הַיַּחַשׂ,

לֹא יִתֵּן בִּתּוֹ אִשָּׁה לְנָעַר.

אֶת אֲשֶׁר אֲנִי עוֹשֶׂה שְׁמָעֵנִי:

יוֹם שִׁשִּׁי הַיּוֹם, מָחָר שַׁבָּת הִיא,

אַחֲרֶיהָ יוֹם רִאשׁוֹן בָּא לַשָּׁבוּעַ.

אֶעֱלֶה בָּהָר לָצוּד שָׁם צַיִד,

וְאֶקַּח עִמִּי גַּם אֶת יוּג-בּוֹגְדַן,

עִם תִּשְׁעָה הַיּוּגוֹבִיטְשִׁים יָחַד.

לָצוּד צַיִד עַל הָהָר נֵלֵכָה,

וְאַתָּה פֹּה תִּשָּׁאֵר בַּבַּיִת

פַּת-עַרְבִית עֲרוֹךְ כְּיַד הַמֶּלֶךְ,

וּבְשׁוּבֵנוּ מִן הַצַּיִד, אֶקְרָא

לְיוּג-בּוֹגְדַן כִּי יִסְעַד אִתָּנוּ,

וְאַתָּה תַּזְמִין הַיּוּגוֹבִיטְשִׁים.

וּכְשֶׁבֶת אֶל שֻׁלְחַן-הַכֶּתֶם,

בֹּא הַגֵּשׁ לָנוּ סֻכָּר, רָקִיָּה,

בֹּא הַגֵּשׁ לָנוּ מִיֵּין הֶחָמֶר,

וּלְאַחַר שֶׁנֵּשְׁתְּ מִיֵּין הֶחָמֶר,

וְיִפְתַּח יוּג הַזָּקֵן בַּשִּׂיחַ,

מִי הַטּוֹב שֶׁבַּיּוּנָקִים בָּנוּ,

אָז יוֹצִיא אֶת סֵפֶר קַדְמוֹנֵינוּ

וְיִקְרָא עַל עֲתִידוֹת תָּבֹאנָה.

עֶבֶד נֶאֱמָן, זֹאת כִּי תִּשְׁמָעָה,

הִזְדָּרֵז, מַהֵר עֲלֵה בַּצְּרִיחַ,

קַח בְּעַצְמְךָ שָׁם סֵפֶל כֶּתֶם,

אֶת אֲשֶׁר אֲנִי עַצְמִי קָנִיתִי

לִי בַּשּׁוּק אֲשֶׁר בְּעִיר וָרָדִין,

מִיָּד נַעֲרָה צוֹרֶפֶת כֶּתֶם,

בּוֹ נָתַתִי אָז חֲמוֹר וָכֶסֶף.

סֵפֶל זֶה אַתָּה מַלֵּא הַיַּיִן,

בְּקִדָּה תַּגִּישׁ אוֹתוֹ לְבּוֹגְדַן.

וּבְעֵת יַעְמִיק חֲשׁוֹב מַה-חֵלֶף

זֶה יִתֵּן לְךָ מִנְחַת מַזְכֶּרֶת –

אָז אָבֹא אֲנִי אַזְכִּיר לְבּוֹגְדַן,

כִּי עִמּוֹ יֵשׁ בַּת יָפָה מִילִיצָה."

יוֹם שִׁשִּׁי וְיוֹם שַׁבָּת עָבָרוּ.

בָּרִאשׁוֹן זִמֵּן עַצְמוֹ הַמֶּלֶךְ

עוֹד בַּבֹּקֶר אֶל הָהָר לַצַּיִד,

וַיִּקְרָא אֶת בּוֹגְדַן שָׁם לָלֶכֶת,

וְאִתּוֹ בָּנָיו תִּשְׁעַת הַיּוּגוֹבִיטְשִׁים.

לֹא שִׂחֵק לָהֶם מַזָּל בַּצַּיִד,

כָּל מְאוּם בָּהָר שָׁם לֹא מָצָאוּ,

לֹא צָדוּ חַיָּה וְלֹא תָּפָסוּ,

וּבְיָד רֵיקָה שָׁבוּ הַבָּיְתָה.

לָזַר בָּא לַקְדִּים אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ,

סְטֵיפַן הוּא מַזְמִין אֶת יוּג לָעֶרֶב,

לָזַר הוּא הִזְמִין הַיּוּגוֹבִיטְשִׁים.

וּבְעֵת אֶל הַשֻּׁלְחָן הֵסֵבּוּ

לַשֻּׁלְחָן רִאשׁוֹן יָשַׁב הַמֶּלֶךְ,

הַשֵּׁנִי יָשַׁב הַשָּׂב יוּג-בּוֹגְדַן,

אַחֲרָיו תִּשְׁעַת הַיּוּגוֹבִיטְשִׁים.

הַמְשַׁמֵּשׁ אֶת הַשֻּׁלְחָן הוּא לָזַר,

הוּא מַגִּישׁ לָהֶם סֻכָּר, רָקִיָּה,

הוּא מַגִּישׁ יֵין-אֹדֶם, אֶת הֶחָמֶר.

כְּשֶׁשָּׂבְעוּ כָּל הַיּוּנָקִים יָיִן,

לְדַבֵּר עַל הָא וְדָא הִתְחִילוּ,

מִי וָמִי הַטּוֹב שֶׁבַּיּוּנָקִים,

יוּג הוֹצִיא אֶת סִפְרֵי-קַדְמוֹנֵינוּ,

וְקָרָא אֶת הַבָּאוֹת תָּבֹאנָה:

"נָא רְאוּ, אַחִים טוֹבִים, וּשְׁמָעוּ

אֶת אֲשֶׁר יֹאמַר הַסֵּפֶר לָנוּ:

קֵץ כָּל הָעוֹלָם הֲלֹא הִגִּיעַ.

לֹא תִּהְיֶה חִטָּה, וְצֹאן לֹא יֶהִי,

גַּם דְּבוֹרָה גַּם בַּשָּׂדֶה כָּל פֶּרַח:

לַמִּשְׁפָּט יוֹעִיד יְדִיד אֶת -רֵעַ,

כְּאוֹיְבִים יִהְיוּ אַחִים מֵרָחֶם."

כִּי שָׁמַע זֹאת, אֶת דְּבָרָיו, קָם לָזַר

בַּמִּגְדָּל הָרָם עָלָה, בַּצְּרִיחַ,

וְלָקַח אֶת כּוֹס סְטֵיפַן, כּוֹס כֶּתֶם,

וְאוֹתָה הַכּוֹס מִלֵּא בַּיָּיִן,

וּבְקִדָּה הִגִּישׁ אוֹתָהּ לְיוּג-בּוֹגְדַן.

יוּג קִבֵּל אֶת מַתְּנָתוֹ שֶׁל לָזַר,

בְּיָדָיו לָקַח אֶת כּוֹס-הַכֶּתֶם,

בְּיָדָיו תָּפַס – וְלֹא שָׁתָהוּ!

וְהִתְחִיל חוֹשֵׁב: בַּמֶּה יְחָנְנֵהוּ?

לוֹ אָמְרוּ תִּשְׁעַת הַיּוּגוֹבִיטְשִׁים:

"לָמָּה לֹא תִּשְׁתֶּה יֵינְךָ מִסֵּפֶל –

הַמִּנְחָה אֲשֶׁר הִגְּישׁ לָךְ לָזַר,

בְּקִדָּה הִגְּישׁ אוֹתָהּ לָךְ לָזַר?"

וְעָנָה לָהֶם, אָמַר יוּג-בּוֹגְדַן:

"הוֹי בָּנַי, תִּשְׁעַת הַיּוּגוֹבִיטְשִׁים!

כּוֹס הפָּז אֲנִי, בָּנַי, אָרִיקָה.

אֶת כֻּלָּהּ אֶגְמָא, אַךְ לֹא יָדַעְתִּי,

מָה אָשִׁיב לוֹ תְּמוּרָתָהּ, תַּחְתֶּנָּה?"

לוֹ עָנוּ תִּשְׁעַת הַיּוּגוֹבִיטְשִׁים:

"הֲלֹא קַל לְךָ לָתֵת תַּחְתֶּנָּה:

גַּם סוּסִים וְגַם גִּזִּים אִתָּנוּ,

גַּם בְּגָדִים רַבִּים וְכָלכְּלֵי זָיִן."

סְטֵיפַן אָז עָנָה נְגִיד הַסֶּרְבִּים:

"גַּם סוּסִים יֵשׁלוֹ, גַּם גִּזֵּי צַיִד,

גַּם בְּגָדִים יֵשׁלוֹ וְכָּלכְּלֵי זָיִן.

כָּלדָּבָר אַחֵר רוֹצֶה אֵינֶנּוּ,

הוּא רוֹצֶה אֶת הַבְּתוּלָה מִילִיצָה,

אֶת בִּתְּךָ, אֶת הַקְּטַנָּה, יוּג-בּוֹגְדַן,

אֲחוֹתָם זוֹ שֶׁל הַיּוּגוֹבִיטְשִׁים."

כִּישָׁמַעו זֹאת האַחִים נִדְהָמוּ,

עַל רַגְלֵיהֶם הַקַּלוֹת קָפָצוּ,

וְשָׁלְפוּ חַרְבוֹת הַקּוֹבֶרְדִּינִים,

וַיֹּאמְרוּ לְהַכּוֹת שָׁם אֶת הַמֶּלֶךְ,

בְּחַרְבָּם – וּבְתוֹךְ קִרְיַת הַמֶּלֶךְ!

אַךְ יוּג-בּוֹגְדַן הוּא עָנָה וַיֹּאמַר:

"הֶרֶף! אֶת הָאֱלֹהִים תִּירָאוּ!

אִם אַתֶּם מַכִּים הַמֶּלֶךְ נֶפֶשׁ,

הָאָלָה תִּרְבַּץ בָּכֶם לָנֶצַח.

לִי-אֶקַּח אֶת סִפְרֵי-קַדְמוֹנֵינוּ,

אֲחַפְּשָׂה בָּם, בַּסְּפָרִים הָאֵלֶּה,

אִם מִילִיצָה יְעוּדָה לְלָזַר?"

וְסִפְרֵי קְדוּמִים נָטַל אָז בּוֹגְדַן,

הוּא קוֹרֵא בָּהֶם, עֵינֹו דּוֹמָעַת:

"בֹּאוּ, יְלָדַי, רְאוּ בָּעַיִן,

כִּי בִּתִּי לוֹ יְעוּדָה, מִילִיצָה.

הַמְּלוּכָה גַּם הִיא אֵלָיו נוֹפֶלֶת;

לָזַר יַעֲצוֹר בְּמַמְלַכְתֵּנוּ,

בְּעִיר קְרוּשֶׁבֶץ עַל נְהַר מוֹרָבָה."

כִּי שָׁמַע סְטֵיפַן דָּבָרים כָּאֵלֶּה,

וְהִכְנִיס כַּפּוֹ בְּכִּיס הַבֶּגֶד,

וּמִשָּׁם הוֹצִיא דּוּקָטִים אֶלֶף,

וְהוֹצִיא תַּפּוּחַ הֶעָשׂוּי בַּכֶּתֶם,

אַבְנֵי-חֵן שָׁלֹש עַל הַתַּפּוּחַ,

לְמִילִיצָה הִיא מַתָּת לְנִשּׂוּאֶיהָ.


הַמֶּלֶךְ לָזַר והַמַּלְכָּה מִילִיצָה


לְפַת-עַרבִית יָשַׁב הַמֶּלֶךְ לָזַר,

וּלְצִדּוֹ אִשְׁתּוֹ שֶׁלּוֹ – מִילִיצָה.

לוֹ סָחָה מִילִיצָה: " מֶלֶךְ לָזַר,

כֶּתֶר-פָּז לַסֶרְבִּים וַעֲטֶרֶת!

הֵן מָחָר תֵּרֵד לִשְׂדֵה-קוֹסוֹבוֹ,

וְאִתְּךָ כָּל-הַצָּבָא, שָׂרֶיךָ,

וְאִתִּי אֵין אִישׁ אֲשֶׁר נָטָשְׁתָּ.

מֶלֶךְ לָזַר, לְבַדִּי אֵיךְ אֶהִי,

וּבְיַד-מִי אֶשְׁלַח לְךָ אִגֶּרֶת,

מִי יָבִיא לִי הַבְּשׂוֹרָה מִמֶּךָּ?

אֶת-אַחַי כֻּלָם אַתָּה לוֹקֵחַ,

אֶת-תִּשְׁעַת אַחַי – הַיּוּגוֹבִיטְשִׁים.

נָא, אַשְׁבִּיעֲךְ בַּשֵּׁם, תַּשְׁאִירָה,

וְלוּ אֶחָד מִכָּל אַחַי לְנַחֲמֵנִי."

לַמַּלְכָּה עוֹנֶה אוֹמֵר אָז לָזַר:

"הֵן תַּגִּידִי, יוֹנָתִי מִילִיצָה,

מִי מִכָּל אָחַיִךְ תַּחְפְּצִי פֹּה

וְאַשְׁאִיר לָךְ בַּחֲצַר הַצָּחַר?"

“לִי תַּשְׁאִיר אֶת -יוּגוֹבִיטְשׁ אֶת -בּוֹשְׁקוֹ!”

לָהּ אָמַר וַיַּעֲנֶנָּה לָזַר:

"הוֹי, גְּבִרְתִּי שֶׁלִי, מָחָר בַּבֹּקֶר

אַךְ יֵעוֹר יוֹם-צַח עַל פְּנֵי הָאָרֶץ,

אַךְ יָאִיר הַשֶּׁמֶש בַּשָּׁמַיִם,

אַךְ פָּתֹחַ יִפְתְּחוּ הַשַּׁעַר,

קוּמִי-צְאִי אֶל שַׁעֲרֵי הַקָּרֶת.

יַעֲבוֹר בָּהֶם אֲזַי הֶחָיִל,

חֲמוּשִׁים רֹכְבֵי-סוּסִים יוּנָקִים,

וּבְרֹאשָׁם אָחִיךְ הַטּוֹב לָךְ – בּוֹשְׁקוֹ,

בְּיָדָיו יֹאחֵז נֵס-קֹדֶשׁ – דֶּגֶל.

לוֹ תֹּאמְרִי, אֲשֶׁר אֲנִי הִרְשֵׁיתִי

שֶׁיִּמְסוֹר לְאִישׁ אַחֵר הַדֶּגֶל,

וְשֶׁיִּשָּׁאֵר אִתָּךְ בַּבַּיִת."

וּבַבֹּקֶר, אַךְ הֵאִיר הַבֹּקֶר,

אַךְ פָּתְחוּ אֶת שַׁעֲרֵי-הַקֶּרֶת,

אֶל הַשַּעַר מַפְלִיגָה מִילִיצָה,

הִתְיַצְּבָה בְּשַׁעֲרֵי הַקֶּרֶת,

וְהִנֵּה יוֹצֵא בַּסָּךְ הֶחָיִל:

חֲמוּשִׁים רֹכְבֵי-סוּסִים יוּנָקִים,

וּבְרֹאשָׁם אֲחִי הַגְּבֶרֶת – בּוֹשְׁקוֹ.

תִּלְבָּשְׁתּוֹ כֻּלָּהּ מְעֻלֶּפֶת כֶּתֶם,

מַאֲפִיל עַל בְּנוֹ שֶׁל יוּג הַדֶּגֶל,

כַּנְפוֹתָיו נוֹגְעוֹת לוֹ בַּמִּרְדַּעַת,

וְתַּפּוּחַ פָּז עַל רֹאשׁ הַדֶּגֶל,

צְלָב שֶׁל פָּז מַבְרִיק עַל הַתַּפּוּחַ,

וּגְדִילֵי זָהָב גּוֹלְשִׁים מִמֶּנּוּ,

מִשְׂתָּרְעִים עוֹבְרִים עַל כִּתְפֵי בּוֹשְׁקוֹ.

הִזְדָּרְזָה תָּפְסָה בַּיָּד בְּרֶסֶן-

סוּס אָחִיהָ, הִתְרַפְּקָה חָבְקָה לוֹ

לַצַּוָּאר שֶׁלּוֹ בִּידֵי-הַצַּחַר,

לוֹ עָנְתָה דְּבָרֶיהָ וְהִגִּידָה:

"יַקִּירִי אָחַי, יוּגוֹבִיטְשׁ בּוֹשְׁקוֹ!

לִשָּׁאֵר אִתִּי הִרְשָׁה הַמֶּלֶךְ,

לֹא לָרֶדֶת בַּצָּבָא לַקָּטֶל.

אָנָּא, אַל תֵּרֵד אֶל שְׂדֵה-קוֹסוֹבוֹ;

מְסוֹר לְמִי אֲשֶׁר תִּמְסוֹר הַדֶּגֶל,

הִשָּׁאֵר אִתִּי פֹּה בִּקְרוּשֶׁבֶץ,

אַל תִּטְּשֵׁנִי לְבַדִּי, חָנֵּנִי!"

אֶפֶס בּוֹשְׁקוֹ הוּא סָח לְמִילִיצָה:

"לָאַרְמוֹן הַצַּח, אָחוֹת, חֲזוֹרִי,

כִּי אֲנִי אִתָּךְ לֹא אָשׁוּב בָּיְתָה,

לֹא אֶמְסוֹר לְאִישׁ אַחֵר הַדֶּגֶל,

וְאִם יִתֵּן אִישֵׁךְ לִי אֶת קְרוּשֶׁבֶץ,

פֶּן יֹאמְרוּ אַנְשֵׁי גְּדוּדִי, הֶחָיִל:

שׁוּר, הִנֵּה שָׁם רַךְ-הַלֵּב, שָׁם בּוֹשְׁקוֹ!

מְפַחַד לָרֶדֶת שְׂדֵה-קוֹסוֹבוֹ

לַעֲרוֹת נַפְשׁוֹ עַל הַמּוֹלֶדֶת,

וּלְקַדֵּשׁ הַשֵּׁם בְּדָמָיו בַּקָטֶל."

אֶת סוּסוֹ הִפְנָה לִמְבוֹא הַשָּׁעַר.

אַחֲרָיו בָּא הַגִּבּוֹר יוּג-בּוֹגְדַן,

בְּעִקְּבוֹתָיו שִׁבְעָה הַיּוּגוֹבִיטְשִׁים,

הָאַחִים רוֹכְבִים בַּטּוּר גַּם יַחַד,

לֹא שָׁעָה מֵהֶם אִישׁ אֶל מִילִיצָה.

מְחַכָּה הַגְּבֶרֶת הַמִּסְכֶּנֶת,

וְהִנֵּה גַּם ווֹאִין, צְעִיר אַחֶיהָ,

בָּא נוֹהֵג בְּיָדָיו אֶת סוּס הַמֶּלֶךְ

מְכֻסֶּה מַרְבָד רָקוּם בְּכֶתֶם.

וְתָפְסָה מִילִיצָה אֶת הָרֶסֶן,

וּבְיָדֶיהָ הַצַּחוֹת חִבְּקַתּוֹ

לְצַוַּאר הָאָח, סָחָה בְּלָחַשׁ:

"יוּגובִיטְשׁ, הוֹי אָח יָקָר לִי ווֹאִין,

בְּשְׁלוֹמְךָ דָּרֹשׁ דָּרַשׁ הַמֶּלֶךְ,

גַּם הִרְשָׁה לְךָ הַמֶּלֶךְ לָזַר,

שְׁתִּמְסוֹר לְאִישׁ אַחֵר סוּסֶךָ,

לִשָּׁאֵר אִתִּי פֹּה בִּקְרוּשֶׁבֶץ.

אַל תִּטְּשֵׁנִי לְבַדִּי פֹּה, אָנָּא."

ווֹאִין כָּךְ עָנָה לָהּ לְמִילִיצָה:

"לָאַרְמוֹן הַצַּח, אָחוֹת, חֲזוֹרִי,

מֵעוֹלָם לֹא שָׁב יוּנָק עוֹד בָּיְתָה.

לֹא יִהְיֶה בִּידֵי זָר סוּס-הַמֶּלֶךְ.

גַּם אִלּוּ יָדַעְתִּי כִּי אֶפֹּלָה –

אָנֹכִי אֵרֵד לִשְׂדֵה-קוֹסוֹבוֹ."

וַיִּפְרוֹשׁ מֵאֲחוֹתוֹ לַשָּׁעַר.

רָאֲתָה מִילִיצָה אֶת כָּל-אֵלֶּה,

וַתִּפּול עַל גַּב קָרִיר שֶׁל אֶבֶן,

עַל הָאָרֶץ נָפְלָה-מִתְעַלֶּפֶת.

וְהִנֵּה בָּא לָזַר אֶל הַשָּׁעַר.

בִּרְאוֹתוֹ אֶת הַמַּלְכָּה עַל אֶבֶן,

וּדְמָעוֹת רֹתְחוֹת עֵינָיו הוֹרִידוּ.

וּלְיָמִין וּשְׂמֹאל הִבִּיט וַיִּפֶן,

וַיִּקְרָא אֶל גּוֹלֻבָּן הַנָּעַר:

"גּוֹלֻבָּן נֶאֱמָנִי אָהַבְתִּי,

רֵד מֵעַל הַסּוּס – בַּרְבּוּר הַצָּחַר,

הַמַּלְכָּה קַח בְּצַחוֹת יָדֶיךָ,

לָאַרְמוֹן הָרָם שָׂא הֲבִיאֶנָּה!

אֱלֹהִים יִסְלַח, כִּי לֹא יָרַדְתָּ

עִם כֻּלָּנוּ אֶל הַקְרָב בְּקוֹסוֹבוֹ,

תִּשָּׁאֵר פֹּה בַּחֲצַר הַצָּחַר!"

כִּי שָׁמַע אֶת אִמְרָתוֹ הַנַּעַר,

וְהִתְחִיל בּוֹכֶה דִּמְעָה רוֹתָחַת.

מִסּוּסוֹ, זֶה-הַבַּרְבּוּר, גַּם יָרָד,

וְלָקַח גְּבִרְתּוֹ עֲלֵי כַּפַּיִם,

וְהִכְנִיס אוֹתָהּ אֶל פְּנִים הַחֶדֶר.

אֶפֶס לֹא עָצַר לִבּוֹ מִכַּעַשׂ,

אֲשֶׁר לֹא יִהְיֶה בִּשְׂדֵה-קוֹסוֹבוֹ.

אֶת סוּסוֹ הָפַךְ וַיִּסַּע אַחַר

חֵיל הַסֶּרְבִּים אֲשֶׁר בְּקוֹסוֹבוֹ.

וּבַבֹּקֶר, כְּשֶׁהֵאִיר הַשַּׁחַר,

שְׁנֵי עוֹרְבִים שְׁחוֹרִים בָּאוּ גַּם יַחַד,

מוּעָפִים מִשְׂדֵה-קוֹסוֹבוֹ בָּאוּ,

וַיֵּשׁבוּ עַל פְּנֵי אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ,

כִּי יָרְדוּ עַל גַּג מִגְדָּל-הַצָּחַר.

וְעוֹרֵב שָׁחוֹר סָח לְאָחִיהוּ:

"כְּלוּם לֹא זֶה אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ לָזַר,

וּמַדוּעַ אֵין לִרְאוֹת בּוֹ נָפֶשׁ?"

לֹא שָׁמַע אִישׁ דְּבָרָיו כִּי אָמָר,

הַמַּלְכָּה אַךְ הִיא שָׁמְעָה כִּי אָמָר.

וּכְשָׁמְעָהּ, מִתּוֹךְ חַדְרָהּ יָצָאָה,

לָעוֹרְבִים אֶל הַשְּׁחוֹרִים הִגִּידָה:

"נָא, בַּשֵּׁם, הַצִּפֳּרִים, סַפֵּרְנָה,

אֵי מִזֶּה הַיּוֹם הֲלוֹם תָּבוֹאוּ?

וְאוּלַי מִשְּׂדֵה-קוֹסוֹבוֹ בָּאתֶם?

הראיתם שָׁם חיל ועוד חיל?

לֹא יָצְאוּ לַקְרָב אֵלֶּה מוּל אֵלֶּה?

מִי גָּבַר עַל מִי בַּמַּעֲרֶכֶת?"

לָהּ עָנוּ שְׁנֵי הָעוֹרְבִים, לְמִילִיצָה:

"יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ! הַמַּלְכָּה מִילִיצָה,

וּמִשְּׂדֵה-קוֹסוֹבוֹ בָּאִים-אָנוּ.

נִפְגְּשׁוּ מַעֲרָכוֹת שָׁם שְׁתַּיִם,

יַד צָבָא הָיְתָה שָׁם בְּמִשְׁנֵהוּ:

וּמַלְכָּם שֶׁל זֶה וָזֶה נָפָלוּ.

הַתֻּרְקִים מְתֵי-מִזְעָר נִשְׁאָרוּ,

וְאוּלָם לַסֶּרְבִּים לֹא נוֹתָרוּ

רַק מֵתִים וְהַפְּצוּעִים נוֹתָרוּ."

עוֹד בְּפִי הַצִּפֳּרִים הַשִּׂיחַ,

וְהִנֵּה בָּא נַעַר, בָּא מִילוּטִין,

יְמִינוּ בְּיַד שְׂמֹאלוֹ מוּטֶלֶת,

וּפְצָעִים שִׁבְעָה וַעֲשָׂרָה בּוֹ,

גַּם הַסּוּס – דַּם הַיּוּנָק כִּסָּהוּ.

הַמַּלְכָּה סָחָה לוֹ לְמִילוּטִין:

" מֶה חָלִיתַ, נַעֲרִי מִילוּטִין?

כְּלוּם בַּקְרָב בָּגַדְתָּ בַּמֶּלֶךְ?"

לָהּ עָנָה הַנַּעַר, סָח מִילוּטִין:

"לִי עִזְרִי, מַלְכָּה, מִסּוּס לָרֶדֶת,

נָא הַשִּׁיבִי אֶת נַפְשִׁי בַּמַּיִם,

תְּכַבְּסִי אֶת פְּצָעַי בְּיַיִן,

מִפְּצָעִים רָעִים אֲנִי אֵין כֹּחַ."

הַמַּלְכָּה עָזְרָה מִיָּד לַנַּעַר,

רָחֲצָה בְּצוֹנְנִים בְּמַיִם,

שִׁפְשְׁפָה בְּיַיִן טוֹב כָּל-פֶּצַע,

וּכְשֶׁשָּׁב אֵלָיו רוּחוֹ וַיֶּחִי,

לְחָקְרוֹ הִתְחִילָה אָז מִילִיצָה:

"מַה קָּרָה-הָיָה בִּשְׂדֵה-קוֹסוֹבוֹ?

אֵיפֹה מֵת אִישִׁי, מַלְכֵּנוּ לָזַר?

אֵיפֹה מֵת-נָפַל אָבִי יוּג-בּוֹגְדַן?

אֵיפֹה מֵת, הַגֵּד לִי, ווּק בְּרַנְקוֹבִיטְשׁ?

אֵיפֹה מֵת בָּנוֹבִיטְשׁ הוּא סְטְרָכִינָה?"

לָהּ עָנָה הַנַּעַר, סָח מִילוּטִין:

"בְּקוֹסוֹבוֹ שָׁם כֻּלָּם נִשְׁאָרוּ.

בַּמָּקוֹם שָׁם מֵת נְגִידֵנוּ לָזַר,

כִּידוֹנִים רַבִּים שָׁם נִשְׁתַּבָּרוּ,

נִשְׁתַּבָּרוּ שֶׁל סֶרְבִּים וְשֶׁל תֻּרְקִים,

גַּם שֶׁל תֻּרְקִים, אַךְ רֻבָּם שֶׁל סֶרְבִּים,

שָׁם שִׁבְּרוּ כִּידוֹנֵיהֶם הַסֶּרְבִּים,

בְּגוֹנְנָם עַל נְגִידָם הַמֶּלֶךְ.

בִּתְחִלַּת הַקְרָב הִכּוּ אֶת בּוֹגְדַן.

בָּרִאשׁוֹן בַּקְרָב – שְׁמוֹנָה בְּנֵי-בּוֹגְדַן,

הֵם שְׁמוֹנָה אַחִים מֵתוּ גַּם יַחַד,

לֹא בָּגַד כָּל-אָח בָּאָח, אָהָבוּ.

אַחֲרוֹן נָפַל הַגִּבּוֹר בּוֹשְׁקוֹ,

טָס-נִשָּׂא סוֹבֵב עַל שְׂדֵה הַקֶּטֶל,

מְפַזֵּר, הוּא הָאֶחָד, חֵיל תֻּרְקִים.

כְּיוֹנִים שֶׁמְּפַזֵּר הַפֶּרֶס.

בַּמָּקוֹם שָׁם דָּם נָגַע בַּבֶּרֶךְ,

שָׁם נָפַל בָּנוֹבִיטְשׁ מֵת סְטְרָכִינָה.

מַצְבִּיֵאנוּ מִילוֹשׁ הִכּוּ נֶפֶשׁ

אֵצֶל סִיטְנִיצָה, עַל יַד הַמַּיִם,

אֲשֶׁר שָׁם הִכָּה בִּצְבָא הַתֻּרְקִים,

וְהִכָּה אֶת הַשֻּׂלְטָן אֶת-מוּרַט,

וְעוֹד הִכָּה תְּרֵיסָר הָאֶלֶף תֻּרְקִים.

וְנִסְלַח לוֹ לַעֲווֹנוֹתָיו – גַּם

לְכָל-בֵּית-אָבִיו, זִכְרוֹ לֹא יָמוּשׁ

מִלְּבַב עַמּוֹ, הַרְבֵּה יַזְכִּירוּ

בְּשִׁירִים אֶת שְׁמוֹ אֶת שֵׁמַע מִילוֹשׁ

עַד שֶיֵּשׁ קוֹסוֹבוֹ וְיֵשׁ סֶרְבִּים.

מָה אֹמַר עַל ווּק? אָרוּר לוּ יֶהִי!

הוּא, אָבִיו, וְאִמּוֹ זוֹ יְלָדַתּוּ.

לְעוֹלָם יוּאַר גַּם הוּא וְכָל-הַשֵּׁבֶט,

הוּא בָּגַד בַּסֶּרְבִּים בְּקוֹסוֹבוֹ,

וְנָהַג אִתּוֹ תְּרֵיסָר הָאֶלֶף

פָּרָשִׁים-חֵילוֹ, גְּבִרְתִּי מִילִיצָה."


מוֹתָהּ שֶׁל אֵם הַיּוּגוֹבִיטְשִׁים


אֱלֹהִים, הוֹי אֱלֹהַי, מַה פֶּלֶא!

כְּשֶׁנָפָל כָּל הַצָּבָא בְּקוֹסוֹבוֹ,

בַּצָּבָא עֲשֶׂרֶת יּוּגוֹבִיטְשִׁים,

וְהָעֲשִׂירִי הַשָּׂב יוּג-בּוֹגְדַן,

הֶעְתִּירָה מְאֹד אֵם-הַיּוּגוֹבִיטְשִׁים,

וְיִתֵּן לָהּ אֵל עֵינָיו שֶׁל פֶּרֶס,

וְיִתֵּן לָהּ כַּנְפֵי-בַּרְבּוּר-צָחַר,

וְתוּכַל לָעוּף אֶל שְׂדֵה-קוֹסוֹבוֹ,

וְתִרְאֶה תִּשְׁעַת הַיּוּגוֹבִיטְשִׁים

וְאֶת הָעֲשִׂירִי – הַשָּׂב יוּג-בּוֹגְדַן.

הֶעְתִּירָה לָאֵל – וְנֶעֳנָתָה.

אֲדֹנָי נָתַן לָהּ עֵינֵי פֶּרֶס,

לָהּ נָתַן שְׁתֵּי כַּנְפֵי-בַּרְבּוּר-צָחַר,

וּבִיעָף בָּאָה אֵל שְׂדֵה-קוֹסוֹבוֹ,

וּמָצְאָה תִּשְׁעַת הַיּוּגוֹבִיטְשִׁים,

אֶת הָעֲשִׂירִי – הַשָּׂב יוּג-בּוֹגְדַן;

רָמְחֵי-קְרָב תִּשְׁעָה מְעוּכִים בָּאָרֶץ,

וְתִּשְׁעָה פְּרָסִים עַל עֲצֵי-רֹמַח,

לְיַד הכִּידוֹנִים תִּשְׁעָה סוּס-צֶבִי,

אֲרָיוֹת תִּשְׁעָה פְּרָאִים גַּם יָחַד.

צָהֲלוּ פִּתְאֹם תִּשְׁעָה סוּס-צֶבִי,

שָׁאֲגוּ פִּתְאֹם תִּשְׁעָה בְּנֵי לַיִשׁ,

וְצָרְחוּ פִּתְאֹם תִּשְׁעָה בְּנֵי- פֶּרֶס.

וַיִּקְשֶׁה לְבַב אֵם-הַבָּנִים בָּהּ,

לֹא פָּרְצוּ מִצַּעַר דִּמְעוֹתֶיהָ.

וְתִּשְׁעָה סוּסִים תָּפְסָה בְּיָדֶיהָ,

הִיא תָּפְסָה תִּשְׁעָה אריות-זעם,

הַזְּקֵנָה תָּפְסָה תִּשְׁעָה בְּנֵי-פֶרֶס,

וְחָזְרָה אֶל חֲצֵרָהּ מַלְבֶּנֶת.

מֵרָחוֹק תַּכֵּרְנָה כַּלוֹתֶיהָ,

הִכִּירוּהָ לִקְרָאתָהּ יָצָאוּ.

אָז מָרָה הָאַלְמָנוֹת נָהָמוּ,

יְתוֹמִים תִּשְׁעָה נַשְׂאוּ קוֹל בֶּכִי.

צָהֲלוּ פִּתְאֹם תִּשְׁעָה סוּס-צֶבִי,

שָׁאֲגוּ פִּתְאֹם תִּשְׁעָה בְּנֵי-לַיִשׁ,

וְצָרְחוּ פִּתְאֹם תִּשְׁעָה בְּנֵי-פֶרֶס.

וַיִּקְשֶׁה לְבַב אֵם-הבָּנִים בָּהּ,

לֹא פָּרְצוּ מִצַּעַר דִּמְעוֹתֶיהָ.

וּבַלַּיְלָה, בַּחֲצִי הַלַּיְלָה,

וַיִּצְנֹף סוּס בְּנָהּ דֶּמְיַן – זֶלֶנְקוֹ,

אֵשֶׁת בְּנָהּ דֶּמְיַן הָאֵם שָׁאֲלָה:

"כָּלָּתִי, אַתְּ אֵשֶׁת בני, הגידי,

לָמָּה זֶה יצנף סוּסוֹ זֶלֶנְקוֹ?

כְּלוּם חָסֵר חִטָּה צֶחָה מַלְבֶּנֶת?

אוֹ רוֹצֶה לִשְׁתּוֹת מִמֵּי הַזְּבֶטְשַׁן?"

אֵשֶׁת בְּנָהּ דֶּמְיַן הִיא תַּעֲנֶנָּה:

"חֲמוֹתִי, הוֹי אֵם -דֶּמְיַן אָהָבְתִּי!

לוֹ חִטִּים צַחִים נִתְּנוּ בְּשֶׁפַע,

וְאֵינוֹ רוֹצֶה מִמֵּי הַזְּבֶטְשַׁן.

כֹּה דֶּמְיַן דַּרְכּוֹ תָּמִיד הָיָתָה:

עַד חֲצוֹת יִלְעַס הַסּוּס הַשַּׁחַת,

מֵחֲצוֹת יָשִׂים פְּעָמָיו לַדָּרֶךְ.

עַל בְּעָלָיו הַסּוּס פֹּה יִתְגַּעְגֵּעַ,

עַל קוֹנוֹ אֵחַר לָבֹא עַד הֵנָּה."

וַיִּקְשֶׁה לְבַב אֵם-הבָּנִים בָּה,

לֹא פָּרְצוּ מִצַּעַר דִּמְעוֹתֶיהָ.

וּבַבֹּקֶר, אַךְ עָלָה הַשַּׁחַר,

מוּעָפִים בָּאוּ עוֹרְבִים שָׁם שְׁנָיִם.

עַד כָּתֵף בַּדָּם שְׁתֵּי הַכְּנָפַיִם,

וּמֵחַרְטוֹמָם נוֹטֵף בָּא קֶצֶף,

בְּפִיהֶם שֶׁל הָעוֹרְבִים יַד-יוּנָק,

עַל אֶצְבַּע כַּפָּהּ טַבַּעַת כֶּתֶם,

וְזָרְקוּ הַיָּד לָאֵם בְּיָדֶיהָ.

אֵם הַיּוּגוֹבִיטְשִׁים קִבְּלָה יָד זוֹ,

הִסְתַּכְּלָה בַּכָּף, אַחַר הָפָכָה,

וּלְאִשְׁתּוֹ שֶׁל בְּנָהּ דֶּמְיַן קָרָאָה:

"כָּלָּתִי, אֵשֶׁת דֶּמְיַן בְּנִי, בּוֹאִי,

נָא הַכִּירי לְמִי הַיָּד וְהַזְּרוֹעַ?"

אֵשֶׁת בְּנָהּ דֶּמְיַן הִיא תַּעֲנֶנָּה:

"חֲמוֹתִי, הוֹי אֵם -דֶּמְיַן אָהָבְתִּי:

אֵין זוֹ אֶלָּא יַד דֶּמְיַן שֶׁלָּנוּ!

מַכִּירָה אֲנִי אוֹתָה טַבַּעַת,

בְּאוֹתָהּ טַבַּעַת-פָּז קִדְּשָׁנִי."

וַתִּקַּח הָאֵם אֶת יַד דֶּמְיַן בְּנָהּ,

הִסְתַּכְּלָה בּכָּף, אַחַר הָפָכָה,

וְלַיָּד דִּבְּרָה אֲזַי בְּלַחַשׁ:

"הוֹי, הַיָּד! אַלְלַי לִי, הַתַּפּוּחַ!

אֵי פָּרַחְתָּ וְאֵיפֹה קְטָפוּךָ?

עַל לִבִּי שֶׁלִּי הֲלֹא פָּרָחְתָּ,

וּקְטָפוּךָ שָׁם בִּשְׂדֵה קוֹסוֹבוֹ."

אָז מָלְאָה מִדַּי הַשֵּׁאת וָשָׁבֶר,

וַתָּמוֹת שָׁם הַזְּקֵנָה מִצַּעַר,

אַחֲרֵי תִּשְׁעָה צֶאֱצָאֶיהָ,

אַחֲרֵי הָעֲשִׂירִי – יוּג-בּוֹגְדַן.


מוּרַט בִּשְׂדֵה קוֹסוֹבוֹ


בָּא מוּרַט הַמֶּלֶךְ אֶל קוֹסוֹבוֹ,

וּכְשֶׁבָּא, כָּתַב כְּתָב-דַּק, אִגֶּרֶת,

וּשְׁלָחָה שָׁלֹחַ לִקְרוּשֶׁבֶץ

עַל בִּרְכָּיו שֶׁל הָעוֹצֵר בַּסֶּרְבִּים:

"הוֹי, הַמֶּלֶךְ לָזַר, נְגִיד הַסֶּרְבִּים!

לֹא הָיָה כָּךְ, וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁיֶּהִי,

כִּי יִהְיוּ שְׁנֵי אֲדוֹנִים בָּאָרֶץ,

עֶבֶד חַד יִתֵּן מַס פַּעֲמָיִם.

אִי אֶפְשָׁר כִּי אָנוּ נִמְלוֹךְ יָחַד.

שְׁלָחָה לִי הַמַּס וְהַמַּפְתֵּחַ,

מַפְתְּחוֹת הַפָּז שֶׁל כָּל עַרֶיךָ,

מַס-הָעָם מַשָּׂא שֶׁל שָׁנִים-שֶׁבַע.

וְאִם אֵינְךָ עוֹשֶׂה אֲשֶׁר אָמַרְתִּי,

בֹּא אֶל שְׂדֵה-קוֹסוֹבוֹ עִם חֵילֶךּ,

נַחֲלוֹק שָׁם הַמְּדִינָה בַּסַּיִף."

וּמִכְתַּב מוּרַט קוֹרֵא הַמֶּלֶךְ,

הוּא קוֹרֵא, עֵינוֹ מָרָה דּוֹמָעַת.


שִׁמְעוּ זֹאת גָּדוֹל וְצָעִיר גַּם יַחַד,

אֵיךְ הִשְׁבִּיעַ אֶת עַמּוֹ אָז לָזַר:

"מִי שֶׁלֹא יֵצֵא לִקְרַב קוֹסוֹבוֹ,

לֹא יֵדַע עוֹד פְּרִי כַּפַּיִם נֶצַח,

לֹא חִטָּה מַלְבֶּנֶת בִּשְׂדֵה-זֶרַע,

גַּם פְּרִי גֶּפֶן מוֹרִיקָה בַּכָּרֶם!".


 

שִׁירִים עַל מַרקוֹ בֶּן-הַמֶּלֶךְ    🔗


אוּרוֹשׁ וְהַמִּירְלְיַבְטְשֶׁבִיטְשִׁים


בַּשָׂדֶה הַצַּח, בִּשְׂדֵה קוֹסוֹבוֹ

לְיַד בֵּית-אֵל לָבָן, בִּגְרַטְשָׁנִיצָה,

אַרְבָּעָה מַחֲנוֹת שָׁמָּה עָמָדוּ:

מַחֲנֶה רִאשׁוֹן - ווּקָשִׁין-מֶלֶךְ,

מַחֲנֶה שֵׁנִי - אוּגְלֶשָׁה-דֶּסְפּוֹט,

מַחֲנֶה שְׁלִישִׁי - שֶׁל הַמַּצְבִּיא, שֶׁל גּוֹיְקָה,

וּרְבִיעִי - שֶׁל בֶּן הַמֶּלֶךְ אוּרוֹשׁ.

מִתְדַּיְּנִים הַשַּׁלִּיטִים, יָרִיבוּ,

כָּל-אֶחָד רוֹצֶה לִמְלוֹךְ עַל סֶרְבִּיָּה,

זֶה עַל זֶה הֵם מְאַיְּמִים בַּסַּיִף,

אֶפֶס לֹא חָרְצוּ, מִי יִהְיֶה מֶלֶךְ.

“לִי הַמַּמְלָכָה!” אָמַר ווּקָשִׁין,

“לֹא לְךָ, כִּי לִי!” קוֹרֵא אוּגְלֶשָׁה.

“אָנֹכִי אֶמְשׁוֹל!” עוֹנֶה לוֹ גּוֹיְקָה.

הֶחֱרִישׁ אַךְ אוּרוֹשׁ בֶּן-הַמֶּלֶךְ,

נִתְפַּחֵד מְאֹד לַבִּיעַ אֹמֶר,

אֵימַת-מִירְלְיַבְטְשֶׁבִיטְשִׁים עַל אוּרוֹש,

אֵימַת-שְׁלֹשֶׁת הַדּוֹדִים עָלֵיהוּ.


אָז כְּתָב דַּק-אוֹתְיוֹת יִכְתּוֹב ווּקָשִׁין,

בְּיַד הָרָץ יִתְקַע אֶת הָאִגֶּרֶת,

אֶל הָעִיר אֶל פְּרִיזְרֶן יִשְׁלָחֶנָּה,

אֶל זְקַן-הַגַּלָחִים נְיֶדֶלְקָה,

שֶׁיֵּלֵךְ מִיָּד אֶל שׂדֵה קוֹסוֹבוֹ,

וְיִפְסֹק, מִי בַּמְּדִינָה הַמֶּלֶךְ,

הוּא שֶׁהֶאֱכִיל מִלֶּחֶם-קֹדֶשׁ

אֶת-סְטֵיפַן הַמֶּלֶךְ טֶרֶם יָמוּת,

הֶאֱכִיל וּוִדּוּיוֹ שָׁמַע הוּא;

וּבְיָדוֹ גַּם סִפְרֵי-קַדְמוֹנֵינוּ.

אָז כְּתָב דַּק-אוֹתְיוֹת כוֹתֵב אוּגְלֶשָׁה,

בְּיַד הָרָץ תָּקַע אֶת הָאִגֶּרֶת,

אֶל הָעִיר אֶל פְּרִיְזֶרן יִשְׁלָחֶנָּה,

אֶל זְקַן הַגַּלָּחִים נְיֶדֶלְקָה.

וּשְׁלִישִׁי כּוֹתֵב הַמַּצְבִּיא גּוֹיְקָה,

וְאַף הוּא יִשְׁלַח רָץ לְנְיֶדֶלְקָה.

כְּתָב כּוֹתֵב גַּם אוּרוֹשׁ בֶּן-הַמֶלֶךְ,

בְּיַד הָאֲחַשְׁתְּרָן שָׁלַח אִגֶּרֶת.

כָּל הַמַּצְבִּיאִים מִכְתָּב כָּתָבוּ

וּשְׁלָחוּם בְּיַד רָצִים בַּסֵּתֶר,

אִישׁ מֵאִישׁ דָּבָר זֶה הֶעֱלִימוּ.

אֶפֶס הָרָצִים כֻּלָּם נִפְגָּשׁוּ

בַּחֲצַר זְקַן-גַּלָּחִים נְיֶדֶלְקָה.

אַךְ נְיֶדֶלְקָה לֹא הָיָה בַּבַּיִת,

אֶל הָעֲבוֹדָה הָיָה בַּכְּנֶסֶת,

אֶל הָעֲבוֹדָה וְאֶל הַתַּכַן.

הִתְגָּאוּ כָּל-הָרָצִים, עוּט רַהַב,

אֲשֶׁר אֵין חָזָק מֵהֶם בָּאָרֶץ.

לֹא יָרְדוּ מִגַּב סוּס קַל-רַגְלַיִם,

רְכוּבִים לְבֵית-הָאֵל נִכְנָסוּ,

בַּמַּגְלֵב דָּשׁוּ אֶת-בְּשַׂר נְיֶדֶלְקָה:

"חוּשָׁה, חוּשׁ! זְקַן כְּמָרִים, נְיֶדֶלְקָה!

קוּם וָלֵךְ אִתָּנוּ שְׂדֵה-קוֹסוֹבוֹ.

שָׁם תַּגִּיד מִי הוּא יוֹרֵשׁ הָעֶצֶר,

כִּי אַתָּה פָּרַסְתָּ לֶחֶם-קֹדֶשׁ

לִסְטֵיפַן הַמֶּלֶךְ טֶרֶם יָמוּת,

הֶאֱכַלְתָּ, וִדּוּיוֹ שָׁמַעְתָּ,

וּבְיָדֶיךָ סִפְרֵי-קַדְמוֹנֵינוּ.

לֹא תָּבֹא - יוּסַר רֹאשְׁךָ מִמֶּךָּ!"

דִּמְעָתוֹ שֶׁל הַגַּלָּח נִגֶּרֶת,

דִּמְעָתוֹ נִגֶּרֶת, עָנָה לָמוֹ:

גִּבּוֹרַי בַּגִּבּוֹרִים, חַכּוּ לִי!

תְּפִלָּתִי שֶׁלִּי מִיָּד אֶגְמוֹרָה,

אָז אַגִּיד דְּבַר-הַמְּלוּכָה יָדָעְתִּי."

אָז בְּדֵי עָמָל הִרְפּוּ מִמֶּנּוּ.

הִזְדָּרֵז וּתְפִילָּתוֹ גָּמַר הוּא,

אֲלֵיהֶם יָצָא מִבֵּית-הַכְּנֶסֶת:

"הוֹי, אֲחַשְׁתְּרָנִים, הוֹי, יַלְדֵי-חֶמֶד!

אָמְנָם לֶחֶם-קֹדֶשׁ הֶאֱכַלְתִּי

אֶת סְטֵיפַן הַמֶּלֶך טֶרֶם יָמוּת,

הֶאֱכַלְתִּי, וִדּוּיוֹ שָׁמָעְתִּי;

אַךְ עַל הַמְּלוּכָה כִּי לֹא שָׁאָלְתִּי,

רַק עַל חַטּאוֹתָיו אֲנִי שָׁאָלְתִּי.

אֶל הָעִיר לְכוּ מִפֹּה אֶל פְּרִילֶפּ,

לְכוּ לָכֶם אֶל מַרְקוֹ בֶּן-הַמֶּלֶךְ.

מַרְקוֹ - תַּלְמִידִי, וְלוֹ מִמֶּנִּי

דַּעַת וּמַדָּע, חָכְמַת כָּל-סֵפֶר.

הוּא הָיָה סוֹפֵר הַמֶּלֶךְ סְטֵיפַן,

וְאִתּוֹ גַּם סִפְרֵי קַדְמוֹנֵינוּ.

מַרְקוֹ יֵדַע מִי יוֹרֵשׁ הַמֶּלֶךְ.

תִּקְרְאוּ לוֹ בּוֹא לִשְֹדֵה-קוֹסוֹבוֹ,

דְּבַר אֱמֶת יֹאמַר לִפְנֵי רוֹזְנֵינוּ.

אֵין עָלָיוֹ אֵימַת אָדָם בָּאָרֶץ,

אַךְ אֵימַת הָאֱלֹהִים עַל מַרְקוֹ."

הִזְדָּרְזוּ כָּל הָרָצִים לַדֶּרֶךְ,

וְכֻּלָּם פּוֹנִים לָעִיר לִפְּרילֶפּ,

אֶל חָצֵר לָבָן אֲשֶׁר לְמַרְקוֹ.

לֶחָצֵר הִגִּיעוּ, עַל הַשַׁעַר

הִתְדַּפְּקוּ, הִקִּישׁוּ בַּטַּבָּעַת.

קוֹל שָׁמְעָה בַּשַׁעַר אֶברוֹסִימָה

וַתִּקְרָא אֶל מַרְקוֹ בֶּן-הַמֶּלֶךְ:

"מַרְקוֹ בְּנִי וּבַר בִּטְנִי, בֶּן-חֶמֶד,

מִי הוּא הַמְצַלְצֵל שָׁם בַּטַּבָּעַת?

שֶׁמָּא הֵם רָצֵי רוֹזְנִים וָמֶלֶךְ?"

מַרְקוֹ אָז יָצָא, פָּתַח הַשַּׁעַר,

הַצִּירִים הִשְׁתַּחֲווּ לְמַרְקוֹ:

“אֵל בְּעֶזְרֶךָ, אֲדוֹנֵנוּ מַרְקוֹ!”

וּבְכַפָּם תָּפַס: "בְּשָׁלוֹם בָּאתֶם?

וּמַה-שְּׁלוֹם הַסֶּרְבִּים-הַיּוּנָקִים?"

הָרָצִים עָנוּ הִשְׁתַּחֲווּ לוֹ:

"אֲדוֹנֵנוּ מַרְקוֹ בֶּן-הַמֶּלֶךְ!


כֵּן, שָׁלוֹם לָהֶם, אַךְ אֵין שָׁלוֹם עוֹד:

כִּי רָבִים-נִצִּים שַׁלִּיטֵי סֶרְבִּיָּה

בַּשָּׂדֶה זֶה הָרָחָב, קוֹסוֹבוֹ,

שָׁם לְיַד בֵּית-אֵל בִּגְרַטְשַׁנִיצָה,

זֶה מִזֶּה גּוֹזֵל שִׁלְטוֹן וָעֶצֶר,

זֶה עַל זֶה חוֹרֵשׁ מְזִמּוֹת-אָוֶן,

זֶה עַל זֶה קָם מְאַיֵּם בַּסַּיִף;

אֶפֶס מִי יִמְלֹךְ - עוֹד לֹא חָרָצוּ.

וּמְבַקְשִׁים מִמְּךָ כָּל-שַׁלִּיטֵינוּ:

בֹּא אַתָּה אֶצְלָם אֶל-שְּׂדֵה-קוֹסוֹבוֹ,

שְׁפֹט, מִי הוּא יִמְלֹךְ כַּחֹק בָּאָרֶץ."

אֶל בֵּיתוֹ, בֵּית אֲצִילִים, שָׁב מַרְקוֹ,

וַיִּקְרָא לָאֵם לְאֶבְרוֹסִימָה:

"אֶבְרוֹסִימָה, הוֹרָתִי אָהָבְתִּי!

כִּי רָבִים-נִצִּים שַׁלִּיטֵי סֶרבִּיָּה

בַּשָּׂדֶה זֶה הָרָחָב, קוֹסוֹבוֹ,

שָׁם לְיַד בֵּית-אֵל בִּגְרַטְשַׁנִיצָה,

זֶה מִזֶּה גּוֹזֵל שְִׁלְטוֹן וָעֶצֶר,

זֶה עַל זֶה חוֹרֵשׁ מְזִמּוֹת-אָוֶן,

זֶה עַל זֶה קָם מְאַיֵּם בַּסַּיִף;

אֶפֶס מִי יִמְלֹךְ הֵם לֹא חָרָצוּ.

וְעַתָּה לִקְרוֹא לִי הֵם שָׁלָחוּ,

כִּי אֵרֵד אֶצְלָם אֶל שְׂדֵה-קוֹסוֹבוֹ

וְאֶפְסוֹק נָגִיד כַּחֹק בָּאָרֶץ."

מַרְקוֹ הוּא עַצְמוֹ אֱמֶת לוֹ קֹדֶשׁ,

גַּם אִמּוֹ שֶׁלּוֹ עָנְתָה הִגִּידָה:

"מַרְקוֹ, בְּנִי זֶה יְחִידִי אָהָבְתִּי!


אֱלֹהִים יְרָא - אָלָתִי תִּירָא.

אַל תֹּאמַר לַשַּׁלִּיטִים דְּבַר שֶׁקֶר,

לֹא תִּשָּׂא פְּנֵי אָב וּפְנֵי-דוֹדֶיךָ,

אַךְ אֱמֶת תֹּאמַר כְּצַו אֱלֹהַּ.

וְנִשְׁמַרְתָּ לְנַפְשְׁךָ, בֶּן-חֶמֶד -

וּמוּטָב תָּמוּת, תֹּאבַד רֹאשֶׁךָ,

אַךְ אַל נָא תַּכְתִּים בְּחֵטְא נַפְשֶׁךָ."

נָטַל מַרְקוֹ סִפְרֵי-קַדְמוֹנֵינוּ,

וּמִן הָאֻרְוָה הוֹצִיא אֶת שָׁרֶץ,

וַיִּסַּע, אֶל שְׂדֵה-קוֹסוֹבוֹ נָסָע.

בְּבוֹאוֹ עַד אָהֳלֵי אָבִיהוּ,

סָח אֶל בְּנוֹ הַמֶּלֶךְ, סָח ווּקָשִׁין:

"בִּרְכָתוֹ שָׁלַח לִי אֱלֹהֵינוּ!

הֲלֹא בְּנִי הוּא אֲהוּבִי, בְּנִי מַרְקוֹ -

לִי יִפְסוֹק וַדַּאי אֶת הַמַּמְלֶכֶת,

אַחֲרַי יִמְלוֹךְ הוּא, כִּי אָמוּתָה."

מַרקוֹ הוּא שָׁמַע, אַךְ לֹא עָנָהוּ,

אַף לֹא הִתְבּוֹנֵן אֶל אָהֳלֵהוּ.

הַמַּצְבִּיא אוּגְלֶשָׁה הוּא רָאָהוּ,

וַיִּשָּׂא קוֹלוֹ וַיַּעַן כָּכָה:

"אַךְ בָּא גָּד! בָּא בֶּן-אָחִי, בָּא מַרְקוֹ!

לִי יִפְסוֹק אֶת הַמְּלוּכָה בַּסֶּרְבּים.

פְּסוֹק לִי, מַרְקוֹ, הַמְּלוּכָה, בֶּן-חָמֶד!

נַעֲצֹר בָּעָם - הַשְּׁנַיִם יָחַד."

מַרְקוֹ הוּא שָׁמַע, אַךְ לֹא עָנָהוּ,

אַף לֹא הִתְבּוֹנֵן אֶל אָהֳלֵהוּ.


גּוֹיְקָה הַמַּצְבִּיא רָאָה אֶת-מַרְקוֹ,

כִּי רָאָה אֶת-מַרְקוֹ, קָם וַיָּעַן:

"הוֹ אַשְׁרַי, הֵן בֶּן-אָחִי הִנֵּהוּ!

לִי יִפְסוֹק אֶת הַמְּלוּכָה בַּסֶּרְבּים.

עוֹד תִּינוֹק אַתָּה הָיִיתָ, מַרְקוֹ,

אֲהַבְתִּיךָ, בֶּן-אָחִי, לְטַפְתִּיךָ,

וּנְשָׁאתִיךָ אָז בְּחֹצֶן מֶשִׁי,

כְּתַּפּוּחַ פָּז, תַּפּוּחַ-כֶּתֶם.

כִּי רָכַבְתִּי עַל סוּסִי, עָלִיתִי,

הֵן תָּמִיד אוֹתְךָ אִתִּי נָטָלְתִּי.

כִּי תִּתֵּן לִי הַמְּלוּכָה, אֶתֵּנָה

בַּמְּדִינָה מִמְשָׁל לְךָ וְתֶהִי

הָרִאשׁוֹן, אֲנִי שֵׁנִי - אַחֲרֶיךָ."

מַרְקוֹ הוּא שָׁמַע, אַךְ לֹא עָנָהוּ,

אַף לֹא הִתְבּוֹנֵן אֶל אָהֳלֵהוּ.

הוּא מַיְשִׁיר נִכְחוֹ אֶל אֹהֶל-צַחַר,

אֹהֶל בֶּן-הַמֶּלֶךְ, בְּנוֹ הַיֶּלֶד,

שָׁם עָצַר סוּסוֹ עַל יַד הָאֹהֶל,

לְיַד הָאֹהֶל שָׁם הִתִּיר אֶת שָׁרֶץ.

אוּרוֹשֹ כִּי רָאָה רָאֹה אֶת-מַרְקוֹ,

הִזְדָּרֵז וְקָם מִכַּר הַמֶּשִׁי,

הִזְדָּרֵז וְקָם וַיַּעַן כָּכָה:

"אַךְ אַשְׁרַי, אָחִי-בַּצְּלָב הִנֵּהוּ!

אָח-בַּצְּלָב, הוּא מַרְקוֹ בֶּן-הַמֶּלֶךְ!

הוּא יַגִּיד לְמִי מִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ."

זֶה לָזֶה חָבְקוּ שְׁנֵי הַיּוּנָקִים,

זֶה אֶת זֶה אֶל לִבּוֹתָם לָחָצוּ,

לִשְלוֹמָם שָׁתוּ שֶׁל הַיּוּנָקִים

וַיִשְׁבוּ עַל הַכָּרִים בָּאֹהֶל.

וְהִנֵה עָבְרוּ שָׁעוֹת, עָבָרוּ,

יוֹם חָלַף, אֲפֵלַת-לַיִל בָּאָה,

וּבַבֹּקֶר, אַךְ הֵאִיר הַבֹּקֶר,

וַיָּרִיעַ פַּעֲמוֹן הַכְּנֶסֶת,

נִכְנְסוּ כָּל-הָרוֹזְנִים בָּהּ פְּנִימָה.

תְּפִלָּתָם עָשׂוּ שָׁם מְבֹהֶלֶת,

מִן הַכְּנֶסֶת הַצֶּחָה יָצָאוּ,

עַל יָדָהּ אֶל שׁ ֻ לְחָנוֹת הֵסֵבּוּ,

הַסֻּכָּר אָכְלוּ, שָׁתוּ רָקִיָּה.

וַיִּפְתַּח אָז מַרְקוֹ אֶת הַסֵּפֶר,

בּוֹ קָרָא וַיַּעַן לְווּקָשִׁין:

"אַבָּא יַקִּירִי, מַלְכּי ווּקָשִׁין!

מַמְלָכָה גְּדוֹלָה לְךָ, ווּקָשִׁין,

הֲתִרְצֶה לִלְכּוֹד מַלְכוּת אָחִיךָ?

הוֹי, דּוֹדִי שֶׁלִּי, אוּגְלֶשָׁה דֶּסְפּוֹט!

כּלוּם לֹא דַּי לְךָ בַּדֶּסְוֹטִיָּה,

מַמְלַכְתּוֹ שֶׁל זָר תִּרְצֶה לָרֶשֶׁת?

הוֹי, דּוֹדִי, הוֹי גּוֹיָה שַׂר-הֶחָיִל!

כְּלוּם לֹא דַּי לְךָ בָּאִפַּרְכִיָּה,

הֲלִגְזוֹל זוֹ שֶׁל אַחֵר יָזָמְתָּ?

הַשְׁכַחְתֶּם אֶת בּוֹרֵא-הַשָּׁמַיִם?

עַל פִּי הַסְּפָרִים - אוּרוֹשׁ הוּא מֶלֶך,

הַמְלוּכָה לוֹ מֵאָבִיו מוֹרֶשֶׁת,

לוֹ, לַבֵּן, יוֹצֵא יֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ.

לוֹ הוֹרִישׁ סְטֵיפַן אֶת הַמַּמְלֶכֶת,

לוֹ בִּשְׁעַת מוֹתוֹ, וּבְטֶרֶם מָוֶת!

כִּי שָׁמַע דְּבָרָיוֹ ווּקָשִׁין מֶלֶךְ,

קָם-עָמַד עַל שְׁתֵּי רַגְלָיו מֵאֶרֶץ,

קָם-תָּפַס בְּסַכִּינוֹ שֶׁל כֶּתֶם,

כִּי רָצָה לָקַחַת נֶפֶשׁ מַרְקוֹ.

עַל נַפְשׁוֹ נִמְלַט מִפְּנֵי ווּקָשִׁין:

לֹא נָאֶה, אַחַי, לֹא יָאֶה כָּכָה,

שֶׁיִּלְחַם הַבֵּן בָּאָב-הוֹרֵהוּ.

וְהוּא רָץ סְבִיב בֵּית-אֵל גְּרַטְשַׁנִיצָה.

פְּעָמִים שָׁלֹש סָבְבוּ הַבַּיִת,

עוֹד מְעַט ווּקָשִׁין יַשִּׂיגֶנּוּ.

פֶּתַע קוֹל יָצָא מבֵּית-הַכְּנֶסֶת:

"הִמָּלֵט וּבֹא לְבֵית-הַכְּנֶסֶת,

פֶּן תִּפֹּל חָלָל בִּידֵי אָבִיךָ,

עַל דְּבַר אֱמֶת, וּבְנִקְיוֹן כַּפֶּיךָ."

נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת מֵאֵלֶיהָ,

מַרְקוֹ הִתְחַבֵּא בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת,

מֵאֵלֶיהָ נִסְגְּרָה הַדֶּלֶת.

הִתְקָרֵב הַמֶּלֶךְ עַד הַדֶּלֶת,

וּפָגַע בַּדֶּלֶת בַּמַּאֲכֶלֶת -

דָּם נָטְפָה הַדֶּלֶת עַל הָאָרֶץ.

הִתְחָרֵט עַל פָּעֳלוֹ הַמֶּלֶךְ

וַיֹּאמַר: “אֲהָהּ, אֶת בְּנִי דָּקָרְתִּי!”

וְקוֹל יָצָא אוֹמֵר מִבֵּית-הַכְּנֶסֶת:

"מֶלֶךְ סֶרְבִּים, שְׁמַע נָא, שְׁמַע, ווּקָשִׁין!

לֹא בְּבִנְךָ, לֹא בִּיחִידְךָ פָּגַעְתָּ,

בְּמַלְאַךְ הָאֱלֹהִים פָּגָעְתָּ."


הִתְעַבֵּר הַמֶּלֶךְ בִּבְנוֹ מַרְקוֹ,

וַיָּאֹר אוֹתוֹ וַיְקַלְלֶלנּוּ:

"אֵל יַעְכָּרְךָ, אָרוּר לִי תֶּהִי!

מַרְקוֹ, אַל מַטֶּה לְךָ, אַל שֵׁבֶט!

כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ עַל הָאָרֶץ

תַּעֲבוֹד אֶת-הַשֹֻּלְטָן הַתֻּרְקִי!"

הוּא אוֹרֵר, וְאוּרוֹשׁ מְבָרְכֵהוּ:

"אֱלֹהִים הוּא יַעֲזָרְךָ, מַרְקוֹ!

בַּמִשׁפָּט תָּמִיד נָקִי תּוֹפִיעַ;

חַרְבְּךָ בַּקְרָב תְּהֵא נוֹצַחַת,

לֹא יִהְיֶה אָדָם שָׁגַב מִמֶּךָּ,

עַד שֶׁיֵּשׁ יָרֵחַ וְיֵשׁ שֶׁמֶשׁ

שְׁמוֹ שֶׁל מַרְקוֹ יִזָּכֵר בָּאָרֶץ!"

וְכֵן הָיָה: דִּבְרֵי הַשְּׁנַיִם קָמוּ.


מַרְקוֹ וְהַוִּילָה


שְׁנֵי אַחִים-בַּבְּרִית נוֹסְעִים גַּם יַחַד

עַל הָהָר, עַל הַמִּירוֹטְשׁ-פּלָנִינָה:

הָרִאשׁוֹן הוּא בֶּן-הַמֶּלֶך מַרְקוֹ,

הַשֵּׁנִי הוּא מִילוֹשׁ שַׂר-הֶחָיִל.

זֶה בְּצַד זֶה נוֹסְעִים שְׁנֵי הַיּוּנָקִים,

רָמְחֵיהֶם עָמְסוּ עַל פְּנֵי הַשֶּׁכֶם,

אַךְ שִֹפְתוֹתֵיהֶם הֲלֹא יִשָּׁקוּ,

כִּי בָּאַהֲבָה אֲחֵי-הַבְּרִית הַשְּׁנָיִם.

נִתְנַמְנֵם עֲלֵי סוּסוֹ אָז מַרְקוֹ;

וְלַאֲחִי-בְרִיתוֹ אָמַר לְמִילוֹשׁ:

"הוֹי אֲחִי-בְרִיתִי, הַמַּצְבִּיא מִילוֹשׁ,

כִּי שְׁנָתִי אוֹתִי מְאֹד תּוֹקֶפֶת,

שִׁירָה לִי שִׁירְךָ, גָּרֵשׁ תַּרְדֶּמֶת."

לוֹ עָנָה אָז מִילוֹשׁ, וְאָמַר לוֹ:

"הוֹי, אָחִי-בַבְּרִית, הוֹי בֶּן-הַמֶּלֶךְ!

מָה רָצִיתִי לַעֲשֹוֹת דְּבָרֶיךָ;

אַךְ יָרֵאתִי: אֶמֶשׁ בְּמוֹ חשֶׁךְ

עַל כּוֹס יַיִן טוֹב אֲנִי אֵחַרְתִּי

שֶׁבֶת עִם הַוִּילָה רָבִיאוֹילָה,

הִיא אָסְרָה עָלַי כָּל-שִׁיר וָזָמֶר.

כִּי תִּשְׁמַע קוֹלִי תִּשְׁלַח מִקֶּשֶׁת

דְּרוּכָה חִצָּהּ שָׁנוּן בְּהֶנֶף

אֶל לִבִּי אוֹ לִגְרוֹנִי בִּן-רֶגַע."

לוֹ עָנָה אָז מַרְקוֹ בֶּן-הַמֶּלֶךְ:

"שִׁירָה לִי שִׁירְךָ, אַל תִּירָא וִילָה,

עַד שֶׁחַי אֲנִי אַל תִּירָא וִילָה,

וְאִתִּי סוּסִי-רוֹאֶה, הוּא שָׁרֶץ,

גַּם כֵּילַף-זָהָב בֶּן שֵׁשׁ כְּנָפָיִם."

וַיִּשָּׂא קוֹלוֹ הַמַּצְבִּיא מִילוֹשׁ,

וַיָּשִׁיר שִׁירוֹ שִׁירָה נִבְחֶרֶת,

עַל יְמוֹת-עוֹלָם אַגָּדוֹת-קֶדֶם:

מִי מָלַךְ אֲזַי, עָצַר בְּאֶרֶץ

מָקֵדוֹנְיָה הַבְּרוּכָה בְּכֹחַ,

מִי הִצִּיב לוֹ מְצָדוֹת וּצְרִיחַ.


נִתְחַמֵּם לֵב הַיּוּנָק, הוּא מַרְקוֹ,

וְנִרְדָּם לוֹ מִתְכּוֹפֵף בָּאֹכֶף,

מַרְקוֹ נָם וּמִילוֹשׁ רָן בְּרֶנֶן.

זֹאת שָׁמְעָה הַוִּילָה רָבִיאוֹילָה,

וְגַם הִיא הֵחֵלָּה מְפַזֶּמֶת;

אַךְ יָפֶה קוֹלוֹ מִקּוֹל שֶׁל וִילָה,

קוֹל הַיּוּנָק מִקּוֹלָהּ שֶׁל וִילָה.

כָּעֲסָה הַוִּילָה רָבִיאוֹילָה

וַתָּעָף לָהָר מִירוֹטְשׁ-ּפְּלָנִינָה,

וּבְיָדֶיהָ שְׁנֵי חִצִּים לָקָחָה.

חֵץ הֵטִילָה בַּגָּרוֹן שֶׁל מִילוֹשׁ,

חֵץ שֵׁנִי בַּלֵּב, אֱלֵי חָזֵהוּ.

וַיִּקְרָא אָז מִילוֹשׁ: "אוֹיָה, מַרְקוֹ!

הוֹי, אֲחִי-בְרִיתִי, בְּאֵל שָׁמָיִם!

אוֹיָה לִי, הַוִּילָה הֲרָגָתְנִי,

כְּלוּם לֹא לְךָ אָמַרְתִּי, מַרְקוֹ,

כִּי אָסוּר לִי שִׁיר עַל הַפְּלָנִינָה?"

הִתְנַעֵר מִתְּנוּמָתוֹ אָז מַרְקוֹ,

מִסּוּסוֹ קָפַץ זֶה קַל-הָרָגֶל,

אֶת חֲבַק הַסּוּס אָזַר בְּכֹחַ

וַיִּשַׁק לַסּוּס וַיִּלְטְפֵהוּ:

"הוֹי, אַתָּה כְּנַף יְמִינִי לִי, שָׁרֶץ!

קוּם הַדְבֵּק הַוִּילָה רָבִיאוֹילָה,

וְעָשִֹיתִי פַּרְסוֹתֶיךָ כֶּסֶף

וְזָהָב יֻתַּךְ, כִּי אֲנַגְּדֵמוֹ,

אֲקַשֵּׁט רַעְמָתְךָ בְּכֶתֶם,

וּפְנִינִים רַבּוֹת אֶזְרַע עָלֶיהָ.


אַךְ אִם לֹא תַּדְבִּיק לִי אֶת הַוִּילָה,

אֲעַוֵּר לְךָ אֶת שְׁתֵּי עֵינֶיךָ,

אֲשַׁבֵּר אֶת כָּל עַצְמוֹת רַגְלֶיךָ,

וְאֶטּוֹשׁ אוֹתְךָ עַל הַפְּלָנִינָה

כּוֹשֵׁל מֵאַשּׁוּחַ עַד אַשּׁוּחַ,

כְּמוֹ מַרְקוֹ בְּלִי אָחִיהוּ מִילוֹשׁ."

וַיִּרְכַּב שׁוֹטֵף בַּדֶּרֶךְ מַרְקוֹ,

בְּרַחֲבַת הָהָר מִירוֹטְשׁ-פְּלָנִינָה.

אַךְ הַוִּילָה הִיא דָּאָה מִמַּעַל,

וּמִתַּחַת בָּא דּוֹהֵר לוֹ שָׁרֶץ.

וְקָפַץ שְׁלשׁ-חֲנִיתוֹת לְמָעְלָה,

וְדֵי חֲנִיתוֹת אַרְבַּע הִגְבִּיהַּ,

שָׁרֶץ מְמַהֵר-מַדְבִּיק הַוִּילָה.

רָאֲתָה הַוִּילָה, כִּי בָּא קֶרֶץ,

הִתְנַשְּׂאָה מִפַּחַד לָרָקִיעַ.

חָשׁ-הוֹצִיא אֶת כֵּילַפּוֹ אָז מַרְקוֹ,

בִּתְנוּפָה הִטִּיל אוֹתוֹ בַּוִּילָה,

וַיִּפְגַּע בָּהּ, אֶל בֵּין הַכְּתֵפַיִם,

וַתִּפּוֹל הַוִּילָה עַל הָאָרֶץ.

קָם אָז מַרְקוֹ בַּכֵּילָף עָלֶיהָ,

מִיָּמִין אֶל שְׂמֹאל יַטֶּה סוּסֵהוּ,

וַיַּחֲבוֹט בָּהּ בְּכֵילַף הַכֶּתֶם:

"שְׁמֵךְ-זִכְרֵךְ יִמַּח, וִילַת-הַיָּעַר!

לָמָּה זֶה הָרַגְתְּ אָחִי בְּנֶפֶשׁ?

תְּנִי מִיָּד לִי הַמָּזוֹר לַפֶּצַע,

אִם אַךְ יֵשׁ נַפְשֵׁך לַאֲרִיךְ יָמַיִךְ!"

וַתַּשְׁבִּיעַ בֵּאלֹהִים אֶת מַרְקוֹ:

"הוֹי, אָחִי בָּאֵל, בְּנוֹ-מֶלֶךְ מַרְקוֹ,

אֶל הָהָר לָלֶכֶת הֵן תִּתְּנֵנִי,

עִקָּרִים אֶצְבּוֹר עַל הַפְּלָנִינָה,

אֲכַסֶּה בָּהֶם כָּל פִּצְעֵי-מִילוֹשׁ!"

הֶאֱמִין לִשְׁבוּעָתָהּ אָז מַרְקוֹ,

כִּי הֲלֹא בָּאֱלֹהִים נִשְׁבָּעָה.

לֵב רַחוּם וְגַם חַנּוּן לְמַרְקוֹ.

וַיְשַׁלְּחֶנָּה לֶכֶת בַּפְּלָנִינָה.

שָׁם אָגְרָה הַוִּילָה סַמֵּי-פֶּלֶא,

שָׁם אָסְפָה סַמִּים עַל הַפְּלָנִינָה,

שָׁם אָסְפָה, קָרְאָה אֶל הַיּוּנָקִים:

“הָאַחִים-לַבְּרִית, אַחֲרַי תָּבֹאוֹ!”

כִּי אָסְפָה סַמִּים שָׁם רָבִיאוֹילָה

וַתְּרַפֵּא לְכָל פְּצָעָיו שֶׁל מִילוֹשׁ,

נַעֲשָׂה גְּרוֹנוֹ שֶׁל אוֹתוֹ יוּנָק

עוֹד יָפֶה מִשֶּׁהָיָה לוֹ קֹדֶם,

אַף גָּלַד הַפֶּצַע עַל לִבֵּהוּ,

נַעֲשָׂה בָּרִיא וּכְמוֹ לֹא כָּאָב.

וַתָּעָף הַוִּילָה לַפְּלָנִינָה,

עִם אֲחִי-בְרִיתוֹ נָסַע לוֹ מַרְקוֹ

וַיִּסַּע אֶל גְּבוּל הַנַּחַל פּוֹרֶטְשׁ;

אַךְ אֶת הַטִּימוֹק חָצָה וְעָבָר,

לְיַד הַכְּפָר זֶה הַגָּדוֹל, כְּפַר בּרֶגוֹב,

וּמִשָּׁם פָּנָה אֶל גְבוּל נְהַר וִידִין.

וְרָבִיאוֹילָה הִיא אָמְרָה לַוִּילוֹת:

"שְׁמַעַן קוֹלִי, אַחְיוֹתַי הַוִּילוֹת,

אַל תִּירוּ בָּהָר וּבַיּוּנָקִים,

אַל תִּירוּ בָּהֶם כָּל עוֹד חַי מַרְקוֹ,

כָּל-עוֹד שָׁרֶץ הָרוֹאֶה מְלַוֵּהוּ

וְכֵילָף אִתּוֹ לוֹ שֵׁשׁ כְּנָפַיִם.

מָה עֻנֵּיתִי בְּיָדָיו שֶׁל מַרְקוֹ!

כָּל-עוֹד נִשְׁמָתִי בִּי אָז נוֹתָרְתִּי."


מַרְקוֹ וּלְיוּטִיצָה בּוֹגְדַן


סֶרְבִּים גִּבּוֹרִים שְׁלֹשָׁה בַּדֶּרֶךְ,

מִקּוֹסוֹבוֹ, מֵהַחוֹף, בַּבֹּקֶר.

הָרִאשׁוֹן - הוּא מַרְקוֹ מֵעִיר פְּרִילֶפּ,

הַשֵּׁנִי - הוּא רְיֶליָה מֵעִיר פָּזַר,

הַשְּׁלִישִי - הוּא מִילוֹשׁ מֵעִיר פּוֹצֶר.

הֵם עוֹבְרִים, הַמַּצְבִּיאִים, בְּכֶרֶם,

קְצֵה-הַכֶּרֶם שֶׁל בּוֹגְדַן-לְיוּטִיצָה.

הִתְרַגֵּז פִּתְאֹם סוּסוֹ שֶׁל רְיֶלְיָה,

טָס-נִשָּׁא בִּתְחוּם כַּרְמוֹ שֶׁל בּוֹגְדַן,

טָס-נִשָּׁא, שִׁחֵת הַגֶּפֶן בֹּסֶר.

לוֹ אָמַר אָז מַרְקוֹ בֶּן-הַמֶּלֶךְ:

"חוּשָׁה וַעֲבוֹר אוֹתוֹ הַכֶּרֶם!

לוּ יָדַעְתָּ, אָח, לְמִי הַכֶּרֶם,

מֶה הָיִיתָ מִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ.


זֶה כַּרְמוֹ שֶׁל בּוֹגְדַן שֶׁל לְיוּטִיצָה.

גַּם אֲנִי לְכָאן נִכְנַסְתִּי פַּעַם,

וְלֹא מְעַט הַגֶּפֶן בּוֹ שִׁחַתִּי.

וּבוֹגְדַן-לְיוּטִיצָה כְּשֶׁרָאַנִי,

סוּסָתוֹ רָכַב, הִתְחִיל רוֹדְפֵנִי.

לֹא הִרְהַבְתִּי לִתְגָּרוֹת בְּבּוֹגְדַן,

חִישׁ אֶל שְׂפַת הַיָּם פָּנִיתִי;

אַךְ בְּעִקְּבוֹתַי דָּהַר-טָס בּוֹגְדַן

עַל סוּסַת עֲרָב יִקְרַת הָעֵרֶךְ,

וְלוּלֵא רָכַבְתִּי אָז עַל שָׁרֶץ,

בְּוַדַּאי הָיָה הַלָּה תּוֹפְסֵנִי.

הִזְדָּרֵז פָּרַץ קָדִימָה שָׁרֶץ,

הַסּוּסָה נוֹתְרָה מֵאֲחוֹרֵינוּ.

כִּי הִרְגִּיש בָּזֶה לְיוּטִיצָה בּוֹגְדַן,

וְהִתִּיר אֶת כֵּילַפּוֹ מֵאֹכֶף

וְהֵטִיל בִּי, אַחֲרַי, בְּכֹחַ.

וַיִּפְגַּע בִּי מַקְלְעוֹ בַּמֹּתֶן,

בַּקַתָּה שֶׁלּוֹ הַלָּה פְּגָעָנִי:

הִתְהַפַּכְתִּי וָאֶפּוֹל מִשָּׁרֶץ.

בְּדֵי-עָמָל בְּאֻכָּפִי עָלִיתִי,

וְבְחָפְזָה מִבּוֹגְדַן אָז בָּרַחְתִּי;

וְזֶה לִפְנֵי שָׁנִים אֵרַע לִי שֶׁבַע,

וּמֵאָז אֲנִי פֹּה לֹא הָיִיתִי."

כָּכָה שֹוֹחֲחוּ שָׁם הַיּוּנָקִים,

וְהִנֵּה רָאוּ אָדָם מִנֶּגֶד.

וַיִּפְנוּ הַגִּבּוֹרִים הַיָּמָּה,

הִסְתַּכְּלוּ יָפֶה אֲחֵי-בְרִית-קֹדֶשׁ,

וְהִנֵּה בָּא לִקְרָאתָם לְיוּטִיצָה,

וְאִתּוֹ תְּרֵיסַר שָֹרֵי-הֶחָיִל.

כִּי רָאָה זֹאת מַרְקוֹ בֶּן-הַמֶּלֶךְ,

הוּא אָמַר אֶל מִילוֹשׁ וְאֶל רְיֶלְיָה:

"צְאוּ וּרְאוּ, אַחַי אֲשֶׁר אָהַבְתִּי,

בּוֹגְדַן הוּא לְיוּטִיצָה לִקְרָאתֵנוּ.

הוּא יַכְרִיעַ אֶת שְׁלָשְׁתֵּנוּ יָחַד.

אֵין בְּרֵרָה אֶלָּא מִפֹּה לִבְרֹחַ."

לוֹ עָנָה אָז מִילוֹשׁ מֵעִיר פּוֹצֶר:

"הוֹי, אָחִינוּ-שֶׁבַּבְּרִית, הוֹי, מַרְקוֹ!

הֵן אוֹמְרִים עָלֵינוּ: אַיִן

בָּעוֹלָם גִּבּוֹר יִשְׂגַּב מִמֶּנּוּ

הַשְּׁלשָׁה, אִם אַךְ נֵצֵאָה יָחַד.

וּמוּטָב נֹאבַד כֻּלָּנוּ יַחַד,

מִנּוּסֵנוּ בְּחֶרְפָּה מִבּוֹגְדַן."

כִּי שָׁמַע זֹאת מַרְקוֹ בֶּן-הַמֶּלֶךְ,

פִּיו פָּתַח וּלְאֶחָיו הִבִּיעַ:

"טוֹב-יָפֶה! אֲבָל הֲלֹא תַּגִּידוּ,

אֵיכָה נְחַלְּקָה אוֹתָם בֵּינֵינוּ?

רְצוֹנְכֶם לְהִתְרָאוֹת עִם בּוֹגְדַן,

אוֹ לְהִתְנַפֵּל עַל בְּנֵי הֶחָיִל?"

לוֹ עָנוּ אֶחָיו-בַּבְּרִית, לְמַרְקוֹ:

“לֹא, כִּי נִתְרָאֶה עִם בּוֹגְדַן.”

וּבְעוֹד עַל לְשׁוֹנָם הָאֹמֶר,

וְהִנֵּה בָּא מִתְקָרֵב לְיוּטִיצָה.

אָז הִתִּיר אֶת הָאַלָּה לוֹ מַרְקוֹ,

הִתְנַפֵּל עַל שָׂרֵי-צְבָא לְיוּטִיצָה,

הִפִּילָם כֻּלָּם מִן הַמִּרְדַּעַת,

עַל גַּבָּם כָּפַת אֶת הַיָּדַיִם,

וּנְהָגָם כֻּלָּם בִּקְצֵה הַכָּרֶם.

וְהִנֵּה בָּא לִקְרָאתוֹ לְיוּטִיצָה,

וְהוּא נוֹהֵג אֶת רְיֶלְיָה וְאֶת מִילוֹשׁ,

עַל גַּבָּם כָּפַת אֶת הַיָּדַיִם.

מַרְקוֹ אַךְ רָאוּ עֵינָיו אֶת-בּוֹגְדַן,

הִתְפַּחֵד מְאֹד, לֹא הִתְפַּחֵד כָּךְ

מֵעוֹלָם וְעַד יוֹמוֹ זֶה עָתָּה,

הִתְבּוֹנֵן סָבִיב, יִבְרַח לוֹ אָנָה;

אֶלָּא שֶׁזָּכַר אֶחָיו בַּשֶּׁבִי,

אִישׁ אִישׁ לְאֶחָיו הִבְטִיחַ:

מִי מֵהֶם אֲשֶׁר יִפּוֹל בַּשֶּׁבִי,

הָאַחִים הַשְּׁנַיִם הֵם יִפְדּוּהוּ.

וַיִמְתַּח אָז מַרקוֹ רֶסֶן שָׁרֶץ,

וְשָׁמַט עַד הַגְּבִינִים הַקּוֹבַע,

בִּגְבִינָיו נָגַע סַמּוּר הַקּוֹבַע,

אֶת סֵיפוֹ הַחַד שָׁלַף מִתַּעַר,

וּבְעֵינָיו מוֹדֵד רָחְבּוֹ שֶׁל בּוֹגְדַן.

וּבִקְצֵה כַּרְמוֹ נִצָּב לְיוּטִיצָה,

כִּי רָאָה שְׁחוֹרוֹת עֵינָיו שֶׁל מַרְקוֹ,

תָּאֳרוֹ שֶׁלּוֹ וְכָל מַרְאֵהוּ,

וּפָקוּ פִּתְאֹם רַגְלָיו שֶׁל בּוֹגְדַן.

מַרְקוֹ הוּא מַיְשִׁיר מַשְׁקִיף עַל בּוֹגְדַן,

וְגַם בּוֹגְדַן הוּא מַשְׁקִיף עַל מַרְקוֹ;

לֹא הֵהִין גַּם זֶה גַּם זֶה לָנוּעַ.

אַךְ סוֹף-סוֹף עָנָה בּוֹגְדַן-לְיוּטִיצָה:

"מַרְקוֹ, נַעֲשֶׂה שָׁלוֹם בֵּינֵינוּ!

אֲשַׁלֵּחַ אֶת מִילוֹש וְאֶת רְיֶלְיָה,

בִּשְׂכַר-זֶה שַׁלַּח שָׁרֵי הֶחָיִל."

כִּי שָׁמַע זֹאת מַרְקוֹ, אֲשֶׁר אָמָר,

וַיְשַׁחְרֵר אֶת מַצְבִּיאָיו שֶׁל בּוֹגְדַן,

בּוֹגְדַן הוּא שִׁלַּח אֲחֵי-בְרִית מַרְקוֹ.

הוּא פָּרַק מֵעַל סוּסוֹ נֹאד יָיִן,

וַיֵּשְׁבוּ לִשְׁתּוֹת כָּל הַיּוּנָקִים,

וּמְקַנְּחִים שָׁם בְּעִנְּבֵי הַגָּפֶן.

וּכְשֶׁסָּעֲדוּ לִבָּם בַּיַּיִן,

קָמוּ שְׁלֹשֶת גִּבּוֹרֵי הַסֶּרְבִּים,

עַל סוּסֵימוֹ הַטּוֹבִים רָכָבוּ.

וּלְבּוֹגְדַן-לְיוּטִיצָה סָח אָז מַרְקוֹ:

"אַךְ שָׁלוֹם הֱיֵה, אָחִי לְיוּטִיצָה!

כִי נִזְכֶּה שׁוּב לִפָּגֵשׁ בַּדֶּרֶךְ,

שׁוּב נִשְׁתֶּה מִן הָאָדֹם, יֵין-חָמֶר!"

אַךְ לְיוּטִיצָה-בּוֹגְדַן יַעֲנֶנּוּ:

"נֹכַח אֱלֹהִים, אָחִי, דַּרְּכֶּךָ!

לְוַאי וּלְוַאי וְשׁוּב לֹא אֶפְגְּשֶׁךָּ.

לְוַאי וּלְוַאי לֹא תִּתְפַּחֵד כָּמוֹנִי,

כַּאֲשֶׁר אֲנִי הַיּוֹם נִבְהָלְתִּי!"

מַרְקוֹ שָׁב עָשָׂה דַּרְכּוֹ הַיָּמָּה,

וּבּוֹגְדַן נִשְׁאַר בַּגַּן בַּכָּרֶם.


מַרְקוֹ בֶּן-הַמֶּלֶךְ וְהַנֶּשֶׁר


מְאֹד חוֹלֶה הוּא מַרְקוֹ בֶּן-הַמֶּלֶךְ,

עַל הַדֶּרֶךְ עַל דּוֹלָמָה שָׁכָב,

וַיִּתְכַּס בְּצָעִיף מִפְּנֵי הַשֶּׁמֶשׁ.

אָז לִמְרַאֲשׁוֹתָיו מָעַךְ הָרֹמַח,

אֶת-סוּסוֹ אֶת-שָׁרִין קָשַׁר בְּרֶסֶן.

הִתְיַשֵּׁב עַל כִּידוֹנוֹ הַנֶּשֶׁר,

וּמַשִּׁיב בְּאֶבְרוֹתָיו הָרוּחַ,

מִנָּהָר בְּחַרְטוּמוֹ מֵבִיא הַמַּיִם,

בָּם יַשְׁקֶה אֶת הַחוֹלֶה, אֶת מַרְקוֹ.

לוֹ סָחָה, לַנֶּשֶׁר, וִילַת-יָעַר:

"נָא בַּשֵּׁם הַגֵּד אֱמֹר לִי, נֶשֶׁר,

מֵעוֹלָם הֵיטִיב עִמֶּךָ מַרְקוֹ,

שֶׁאַתָּה מַשִׁיב עָלָיו הָרוּחַ,

כִּי תַּשְׁקֶנּוּ בְּחַרְטוֹם הַמָּיִם?"

לָהּ עָנָה הַעוֹף אַדִּיר כְּנָפַיִם:

"דֹּם תִּדֹּמִּי! כְּלוּם הוּא לֹא הֵיטִיב לִי

הַיּוּנָק זֶה מַרְקוֹ בֶּן-הַמֶּלֶךְ?

שְׁמָּא אַתְּ יוֹדַעַת לֹא שָׁכַחַתְּ,

אֵיךְ נָפְלוּ צְבָאוֹת בּשְׁדֵה-קוֹסוֹבוֹ.

שְׁנֵי מְלָכִים נָפְלוּ בָּזֶה הַקָּטֶל:

לָזַר-סֶרְבִּי וּמוּרַט-הַתֻּרְקִי.

דָּם נִגַּר כַּיְאוֹר עַל שְׂדֵה-קוֹסוֹבוֹ,

עַד לְדָרְבְנוֹת הַסּוּס הִגִּיעַ,

עַד לַחְגּוֹר-הַמֶּשִׁי בַּיּוּנָקִים.

בַּדָּמִים הָהֵם, מֵרֹב הַקֶּטֶל,

שָׁם צָפוּ סוּסִים, שָׂחוּ יוּנָקִים.

וַיָּבֹא הָעוֹף נְקִי-שִׁנַּיִם,

בָּא רָעֵב חוֹשֵׁק-בָּשָׂר, מַחְנַיִם,

לְנַקֵּר בְּשַׂר אָדָם לְשׂוֹבַע,

לְגַמֵּא דְּמֵי-אָדָם לְשָׁכְרָה.

אֶבְרוֹתַי אֲנִי אָז שָׁם אֶגְאָלְתִּי.

חַם הַשֶּׁמֶשׁ בְּסַפִּיר שָׁמַיִם,

הַדָּמִים יָבְשׁוּ עַל הַכְּנָפַיִם;

לֹא יָכֹלְתִּי הִתְרוֹמֵם שָׁמָיְמָה.

כַּעֲלוֹת הָעוֹף מִשָּׁם וָהָלְאָה

לְבַדִּי נִשְׁאַרְתִּי בְּקוֹסוֹבוֹ,

וְכִמְעַט שֶׁהַסּוּסִים דְּרָסוּנִי.

אַךְ אִנָּה לִי אֱלֹהִים אֶת מַרְקוֹ,

וּמִתּוֹך דַּם אַדִּירִים מָשָׁנִי.

הוֹשִׁיבַנִי עַל סוּסוֹ, עַל שָׁרִין,

וַיְבִיאֵנִי אֶל יָרְקוֹ שֶׁל יַעַר,

הִצִּיגַנִי עַל עֲנַף אַשּׁוּחַ.

גֶּשֶׁם רַב יָרַד אָז אָרְצָה

וַיִּשְׁטוֹף שָׁטוֹף דַּם הַיּוּנָקִים,

אֶל סִיעַת הָעוֹף אָז הִצְטָרָפְתִּי.

וְעוֹד הֵיטִיב לִי פַּעַם אַחַת מַרְקוֹ.

שֶׁמָּא אַתְּ זוֹכֶרֶת וְיוֹדַעַת

עַל הַתַּבְעֵרָה בִּשְׂדֵה- קוֹסוֹבוֹ,

וּמִצְפַּת אַדְזְשַׁגִּין בְּאֵשׁ בּוֹעֶרֶת,

גּוֹזָלַי הָיוּ שָׁם בְּקַן-הַנֶּשֶׁר.

וּנְטָלָם שָׂמָם בַּחֵיק אָז מַרְקוֹ,

וַיְבִיאֵם אֱלֵי חֲצַר הַצָּחַר.

חֲדָשִׁים תִּשְׁעָה סִפֵּק שָׁם לָמוֹ

מְזוֹנוֹתֵיהֶם, וְעוֹד שָׁבוּע,

וְאַחַר הֵבִיא אוֹתָם לַיָּעַר.

שָׁם נִפְגַּשְׁתִּי שׁובּ אִתָּם, בַּיָּעַר.

כָּךְ עָשָׁה לִי מַרְקוֹ בֶּן-הַמֶּלֶךְ!"

זִכָּרוֹן הוּא לַיּוּנָק לְמַרְקוֹ,

כִּי הָיָה גִּבּוֹר נוֹדָע בַּשָּׁעַר.


מַרְקוֹ שׁוֹתֶה בְּרָמָזַן יָיִן


סוּלֵימַן פָּקַד לְכָל הָאָרֶץ:

לֹא לִשְׁתּוֹת בְּרָמָזַן הַיָּיִן,

לֹא לָצֵאת בִּמְעִיל יָרֹק, דּוּלָמָה,

לֹא לַחְגֹּר עֲלֵי יָרֵך הַסַּיִף,

לֹא לָחוּל עִם נְעָרוֹת בְּמַחֲנָיִם.

מַרְקוֹ הוּא יוֹצֵא בִּמְחוֹל מַחְנָיִם,

מַרְקוֹ הוּא חוֹגֵר לוֹ חֶרֶב-פֶּלֶד,

מַרְקוֹ הוּא נוֹשֵׂא מְעִיל יָרֹק לוֹ,

יַיִן בְּרָמָזַן יִשְׁתֶּה לוֹ מַרְקוֹ –

מְכַנֵּס כָּל חַאג' וְכָל אוֹרֵחַ,

הוּא שׁוֹתֶה, לָהֶם מַגִּישׁ הַיָּיִן.

לפני סוּלֵימַן קָבְלוּ הַתֻּרְקִים:

"סוּלֵימַן,אָבִינוּ גַּם אִמֵּנוּ!

לֹא אַתָּה הַצַּו צִוִּיתָ, מֶלֶךְ,

לֹא לִשְׁתּוֹת בְּרָמָזַן הַיָּיִן,

לֹא לָצֵאת בִּמְעִיל יָרֹק, דּוּלָמָה,

לֹא לַחְגֹּר עֲלֵי יָרֵך הַסַּיִף,

לֹא לָחוּל עִם נְעָרוֹת בְּמַחֲנָיִם?

מַרְקוֹ חָל עִם נְעָרוֹת בְּמַחֲנָיִם,

מַרְקוֹ לוֹ עַל יְרֵכוֹ הַסַּיִף,

מַרְקוֹ הוּא לוֹבֵשׁ מְעִיל יָרֹק לוֹ,

וּבִימֵי הרָמָזַן יֵשְׁתְּ יָיִן.

לוּ אֶחָד שָׁתָה–וְנִסְלַח לַפֶּשַׁע,

לֹא! כִּי הוּא מַקְהִיל כָּל חַאג' אוֹרֵחַ,

הוּא שׁוֹתֶה, לָהֶם יַגִּישׁ הַיָּיִן."

כִּי שָׁמַע זֹאת סוּלֵימַן -הַמֶּלֶךְ,

וַיִּשְׁלַח שְׁנֵי מַלְאָכִים אֶל מַרְקוֹ:

"מַהֲרוּ נָא מַלְאָכַי, בְּנֵי-נֹעַר,

כֹּה תֹּאמְרוּ אֶל מַרְקוֹ בֶּן-הַמֶּלֶךְ:

‘הַשֻׂלְטן קוֹרֵא לְךָ לַדִּיוַאן’."

וַיֵּלְכוּ שְׁנֵי הַשְּׁלִיחִים בְּנֵי-נֹעַר,

הִנֵּה הֵם בְּאָהֳלוֹ שֶׁל מַרְקוֹ.

יַיִן יֵשְׁתְּ–וְלִפְנֵי מַרְקוֹ סֵפֶל

בֶּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אוֹקִיּוֹת בְּעֵרֶךְ.

לוֹ עָנוּ-אָמְרוּ שְׁלִיחֵי הַמֶּלֶךְ:

"שְׁמָעָה לָנוּ, מַרְקוֹ בֶּן-הַמֶּלֶךְ:

הַשֻּׂלְטָן קוֹרֵא לְךָ וְתֵכֶף.

מַהֲרָה, קוּם, אֶל הַמֶּלֶךְ לֵכָה!"

מְאֹד חָרָה אַף מַרְקוֹ בֶּן-הַמֶּלֶךְ,

בַּגָּבִיעַ הַנִּצָּב תָּפַס הוּא,

וּזְרָקוֹ בִּפְנֵי שְׁלִיחֵי-הַמֶּלֶךְ.

הִתְפּוֹצְצוּ בְּקוֹל רָאשִׁים וָסֵפֶל,

נִשְׁפְּכוּ שָׁם גַּם דָּמִים גַּם יָיִן.

קָם וַיֵּלֶךְ מַרְקוֹ אֶל הַמֶּלֶךְ,

לִימִינוֹ יָשַׁב עַל יַד הַבֶּרֶךְ,

לוֹ כּוֹבַע-סַמּוּר שָׁמוּט עַל מֵצַח,

מִלְּפָנָיו אֶת כֵּילַפּוֹ הִנִּיחַ,

עַל גַּבּוֹ לוֹ חֶרֶב מְשֻׁנֶּנֶת.

הַשֻּׂלְטָן פָּתַח אֶת פִּיו וַיֹּאמַר:

"בְּנִי כְּחַק-לִי, מַרְקוֹ בֶּן-הַמֶּלֶךְ!

הֵן יָדַעְתְּ כִּי אֲנִי צִוִּיתִי:

לֹא לִשְׁתּוֹת בְּרָמָזַן הַיָּיִן,

לֹא לָצֵאת בִּמְעִיל יָרֹק, דּוּלָמָה,

לֹא לַשאֵתׂ עֲלֵי יָרֵך הַסַּיִף,

לֹא לָחוּל עִם נְעָרוֹת בְּמַחֲנָיִם;

וְלִי רַבִּים וְכֵן טוֹבִים סִפֵּרוּ,

לִי אֶת דִּבָּתְךָ רָעָה הֵבִיאוּ:

כִּבְיָכוֹל אַתָּה חָל בְּמַחֲנָיִם,

כִּבְיָכוֹל לָךְ חֶרֶב מְנֻגֶּדֶת,

וּלְבוּשְׁךָ מְעִיל יָרֹק, דּוּלָמָה,

בְּרָמָזַן אַתָּה שׁוֹתֶה הַיָּיִן,

מְכַנֵּס כָּל חַאג' וְכָל אוֹרֵחַ,

גַּם אַתָּה שׁוֹתֶה גַּם תַּגִּישׁ-לָמוֹ.

לָמָּה כּוֹבָעֲךְ שָׁמוּט עַל מֵצַח?

לָמָּה כֵּילַפְּךָ מֻנָּח שָׁם לְפָנֶיךָ?

לָמָּה עַל גַּבְּךָ תָּלוּי הַסַּיִף?"

מַרְקוֹ לַשֻּׂלְטָן עָנָה וַיֹּאמַר:

"סוּלֵימַן אָבִי מִן הַשָּׁמַיִם!

בְּרָמָזַן, חַג-תֻּרְקִים, אֶשְׁתֶּה יָיִן,

כִּי אֱמוּנָתִי שֶׁלִּי מַתֶּרֶת;

הִנְנִי מַגִּישׁ לַחַאג' וְלָאוֹרֵחַ,

הִנְנִי מַגִּישׁ לָהֶם–חֶרְפָּה הִיא

שֶׁאֶשְׁתֶּה וַאֲחֵרִים יַבִּיטוּ;

יִצְטָרְפוּ אֵלַי אֶל בֵּית מַרְזֵחַ;

לְבוּשִׁי מְעִיל יָרֹק, דּוֹלָמָה,

כִּי צָעִיר אֲנִי וְהִיא הוֹלְמָתְנִי;

חֶרֶב מְנֻגֶּדֶת אִם תָּלִיתִי–

בִּמְחִירָהּ כַּסְפִּי שֶׁלִּי נָתַתִּי;

עִם רִיבוֹת אֵצֵא בִּמְחוֹל מַחְנַיִם,

לִי מֻתָּר זֹאת כִּי רַוָּק עוֹדֶנִּי;

גַּם אַתָּה בְּלֹא אִשָּׁה שָׁהִיתָ;

כּוֹבָעִי זֶה לִי שָׁמוּט עַל מֵצַח–

בְּדַבְּרִי אִתְּךָ אֲנִי קוֹדֵחַ;

כֵּילַפִּי שֶׁלִּי אֲנִי הֵבֵאתִי,

לְפָנַי סֵיפִי כַּפִּי אוֹחֶזֶת–

כִּי יָרֵאתִי פֶּן תִּפְרוֹץ קְטָטָה כָּאָן,

אַךְ לִכְשֶׁתִּפְרוֹץ, חַס וְחָלִילָה,

אוֹי לוֹ אוֹי לְכָל קָרֵב אֶל מַרְקוֹ!"

הִתְבּוֹנֵן אָז הַשֻּׂלְטָן סָבִיב לוֹ,

כְּדֵי לִרְאוֹת מִי הַקָּרוֹב אֶל מַרְקוֹ,

וְהִנֵּה אֵין אִישׁ בִּלְתּוּ בָּאֹהֶל,

סוּלֵימַן הוּא הַקָּרוֹב אֶל מַרְקוֹ.

אָז הִתְחִיל לוֹ מִתְרַחֵק הַמֶּלֶךְ,

מִתְקָרֵב לַמֶּלֶךְ הִתְחִיל מַרְקוֹ,

עַד שֶׁדְּחָקוֹ אֶל קִיר הָאֹהֶל.

הַשֻׂלְטָן תָּקַע כַּף בְּכִיס-מֶשֶׁי

וְהוֹצִיא מִשָּׁם מֵאָה דּוּקָטִים,

נְתָנָם למַרְקוֹ בֶּן-הַמֶּלֶךְ:

“לֵךְ-לְךּ, וּשְׁתֵה הַיָּיִן, מַרְקוֹ!”


אַנְדְּרֵי וּמַרְקוֹ


שְׁנֵי בּנֵי-מֶלֶךְ יָשְׁבוּ עַל כּוֹס יָיִן,

שְׁנֵי בְּנֵי-מֶלֶךְ בְּעִיר צֶחָה בִּפְּרִילֶפּ,

אַנְדְּרֵי שָׁם וְשָׁם אָחִיהוּ מַרְקוֹ,

יַיִן שָׁם שָׁתוּ וְשָׁם נִדְבָּרוּ.

אַנְדְּרֵי אֶל אָחִיו עָנָה אֶל מַרְקוֹ:

"הוֹי, אָחִי לִי, מַרְקוֹ בֶּן-הַמֶּלֶךְ,

שׁוֹתִים אָנוּ וְחַיִּים גַּם יַחַד;

אֶפֶס אֵין אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שְׁנֵינוּ,

אֵין יוֹדֵעַ, מִי עָדִיף מִשְּׁנֵינוּ.

הָבָה נִתְרָאֶה פָּנִים כָּאן, אֶחָא."

בְּחָכְמָה אָז מַרְקוֹ יַעֲנֶנּוּ:

"הוֹי, אָחִי, הוֹי אַנְדְּרֵי בֶּן-הַמֶּלֶךְ,

שְׁנַיִם אָנוּ כִּשְׁתֵּי עֵינֵי אִמָּא,

חֵטְא בְּעֵינֵי הָאֱלֹהִים וָפֶשַׁע,

וּבִפְנֵי אָדָם חֶרְפָּה לָנֶצַח

לַעֲלוֹת לַקְרָב אִישׁ עַל אָחִיהוּ.

אֶלָּא נַעֲלֶה בָּהָר גַּם שְׁנֵינוּ,

אֵין שָׁם עַל הָהָר אַף טִפַּת-מַיִם,

יוֹם תָּמִים נִשְׁהֶה נִהְיֶה שָׁם שְׁנֵינוּ,

הַמַּרְבֶּה לַעֲמוֹד בַּצּוֹם וְלֹא יִרֶף

הוּא הוּא הַיּוּנָק הַטּוֹב מִשְּׁנֵינוּ."

נַעֲנָה אַנְדְּרֵי לָאָח לְמַרְקוֹ.

עַל סוּסִים עָלוּ אַחִים הַשְּׁנַיִם,

וְיָצְאוּ שְׁנֵיהֶם אֶל הַפְּלָנִינָה.

הַחַמָּה בְּאֶמְצַע הַשָּׁמַיִם,

וְאַנְדְּרֵי סָח אֶל אָחִיו אֶל מַרְקוֹ:

"הוֹי, אָחִי, הוֹי, מַרְקוֹ בֶּן הַמֶּלֶךְ,

נָא עָזְרֵנִי לְהַפִּיל סוּס אַרְצָה,

מִדָּמָיו אֶשְׁתֶּה אֲנִי, אֶגְמָאָה,

לֹא אוּכַל צוֹמִי עוֹד אֶשָּׂאֶנּוּ."

לוֹ עָנָה אָז מַרְקוֹ בֶּן-הַמֶּלֶךְ:

"אַל, אָחִי, חַס וְחָלִילָה, אַנְדְּרֵי,

עַד הַיּוֹם קְרָאוּנוּ: בְּנֵי-הַמֶּלֶךְ,

וְלֹא יֹאמְרוּ אוֹכְלֵי-הַסּוּס עָלֵינוּ.

סַע קִמְעָא וְהַעֲמֵק בַּיָּעַר,

וּבַיַּעַר שָׁם תִּפְגַּע בֵּית-יָיִן,

וּבַבַּיִת הַמּוֹזֶגֶת –מָרָה,

וְהֲלֹא הִיא בַּת-בְּרִיתֵנוּ לָנוּ.

שְׁתֵה הַיַּיִן כְּאַוַּת נַפְשֶׁךָ,

בְּחִנָּם תִּשְׁתֶּה, לֹא תּשַׁלְּמֶנוּ!"

וְצִיֵּת אַנְדְּרֵי לָאָח לְמַרְקוֹ,

עַל הַסּוּס זֶה הַשָּׁחוֹר גַּם רָכָב,

אַךְ קִמְעָא נָסַע בְּתוֹךְ הַיָּעַר.

וּכְשֶׁבָּא עַד בֵּית-הַיַּיִן אַנְדְּרֵי,

בּוֹ הִשְׁגִּיחָה הַמּוֹזֶגַת מָרָה.

אָז שְׁלשִׁים יָשְׁבוּ בַּבַּיִת תֻּרְקִים,

וְכֻלָּם תֻּרְקִים לִסְטִים כֻּלָּמוּ.

לַלִּסְטִים סָחָה אָמְרָה אָז מָרָה,:

"נָא שְׁמָעוּנִי, תֻּרְקִים עֲרִיצֵי-לֵב,

הֵן יוּנָק צָעִיר קָרֵב לַבָּיִת,

לוֹ עַל כּוֹבָעוֹ נוֹצוֹת שֶׁל כֶּתֶם,

מַתָּנָה תְּנוּ לִי נוֹצוֹת-הַכֶּתֶם,

וּבְיֶדְכֶם אוֹתוֹ יוּנָק אֶמְסוֹרָה."

מִהֲרָה וַתֵּחָפֵז אָז מָרָה,

שְׂעָרָהּ פִּזְּרָה, צַמָּה מַזְהֶבֶת,

וַתִּתְכַּס בְּצָעִיף שָׁחוֹר פָּנֶיהָ,

חָשָׁה אֶל אַנְדְּרֵי מִבֵּית-הַיַּיִן,

מָרָה אֶת פַּרְסוֹת סוּסוֹ נוֹשֶׁקֶת,

מָרָה הִיא בּוֹכָה וְלוֹ אוֹמֶרֶת:

"מָה אֻשַּׁרְתִּי, הַיּוּנָק לֹא נוֹדָע,

כִּי הַיּוֹם יוּנָק אֲנִי פּוֹגֶשֶׁת;

תֵּשַׁע כְּבָר עָבְרוּ שָׁנִים, חָלָפוּ,

וְלֹא רָאִיתִי פֹּה יוּנָק בֶּעָיִן.

הִכָּנֵס, יוּנָק, אֶל בֵּית-הַיָּיִן:

אַל תִּירָא, תִּרְוֶה מִיֵּין הֶחָמֶד,

תִּשָּׁקֵנִי כְּאַוַּת נַפְשֶׁךָ."

וַיִּפָּת לבַב אַנְדְּרֵי אַחֲרֶיהָ,

בָּא נִכְנַס לַבַּיִת אַחַר מָרָה.

לִקְרָאתוֹ, שׁוּר, שְׁלשִׁים אִישׁ תֻּרְקִים,

כָּל אֶחָד הִגִּישׁ לוֹ סֵפֶל יָיִן.

אַנְדְּרֵי הוּא הֵרִיק כֻּלָּם אֶל פִּיהוּ;

בָּא יָשַׁב לְיַד הַחֲרַמְבָּשָׁה–

שׁוּב מַגִּישׁ הַחֲרַמְבָּשׁ לוֹ יָיִן.

וּכְגָמְרוֹ לִשְׁתּוֹת גַּם אֶת הַסֶּפֶל,

וַיִּפּוֹל עַל יֶרֶךְ אוֹתוֹ תֻּרְקִי.

וַיִּרְמוֹז הַלָּה לָהֶם לַתֻּרְקִים,

וַיַּתִּיזוּ אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל אַנְדְּרֵי.

וּשְׁלשָׁה יָמִים חִכָּה לוֹ מַרְקוֹ,

לְאָחִיו חִכָּה–אֵין קוֹל אֵין קָשֶׁב,

נִתְבַּהֵל, וַיַּעַל חֲרוֹן מַרְקוֹ.

קָם קָפַץ עֲלֵי רַגְלָיו הַשְׁתַּיִם,

וְאַחַר עָלָה רָכַב עַל שָׁרֶץ,

וְהֵישִׁיר לַמִּסְבָּאָה, אֶל מָרָה.

בּוֹ הִשְׁגִּיחָה מָרָה הַמּוֹזֶגֶת,

לַלִּסְטִים אָמְרָה וְשׁוּב הִגִּידָה:

"עוֹד יוּנָק נוֹטֶה אֶל בֵּית-הַיָּיִן,

לוֹ עַל כּוֹבָעוֹ נוֹצוֹת שֶׁל כֶּתֶם,

מַתָּנָה תְּנוּ לִי נוֹצוֹת הַכֶּתֶם,

וּבְיֶדְכֶם אוֹתוֹ יוּנָק אֶמְסוֹרָה."

וְקָפְצָה אָז מָרָה עַל רַגְלֶיהָ,

מִהֲרָה אלֶ מרַקְוֹ עַל הַדֶּרֶךְ,

וּלְנַשֵּׁק פַּרְסוֹת הַסּוּס אוֹמֶרֶת.

אֶפֶס מַזָּלָהּ כָּאן לֹא שִׂחֵק לָהּ.

שָׁרֶץ לֹא נוֹתֵן לִקְרֹב אֶל מַרְקוֹ,

לֹא נוֹתֵן לָהּ בְּגוּפוֹ לָגַעַת,

בְּשִׁנָּיו יִשׁׂךְ, בּוֹעֵט בָּרֶגֶל.

אַךְ רָאָה זֹאת מַרְקוֹ בֶּן-הַמֶּלֶךְ,

וּמִיָּד הֵבִין זֹאת בֶּן-הַמֶּלֶךְ,

כִּי יָדָהּ הָיְתָה פֹּה בְּאָחִיהוּ.

וְהִטָּה סוּסוֹ אֶל בֵּית-הַיָּיִן,

וַיִּקְשׁוֹר אֶת שָׁרֶץ אֶל הַשַּׁעַר

וְנֶחְפָּז נִכְנַס לְבֵית-הַיָּיִן.

אַחֲרָיו סָגַר, נָעַל הַדֶּלֶת,

וּשְׁלשִׁים גַּם לִקְרָאתוֹ שָׁם תֻּרְקִים,

כָּל אֶחָד מֵהֶם הִגִּישׁ לוֹ סֵפֶל;

אֶלָּא מַרְקוֹ לֹא שָׁעָה לַיָּיִן,

סַיִף מְנֻגָּד הוֹצִיא מִתַּעַר,

וְגָזַר בָּשָׂר מְלֹא הַבָּיִת.

וּכְגָמְרוֹ קַצֵּץ בְּכָל התֻּרְקִים,

קָם תָּפַס אֲחוֹת-בְּרִיתוֹ אֶת-מָרָה,

בַּפִּגְיוֹן נִקֵּר שְׁחוֹרוֹת עֵינֶיהָ,

אֶת כַּפֶּיהָ לָהּ קָצַץ עַד זְרוֹעַ,

אַף דָּקַר-רָצַע לְבֶן-שָׁדֶיהָ,

וּבָהֶם תָּקַע שְׁתֵּי כַּפּוֹתְיהָ.

בְּיִסּוּרִים רָעִים מֵתָה שָׁם מָרָה.

הִתְחִיל מַרְקוֹ מְחַפֵּשׂ בַּבָּיִת,

וּמָצָא אֶת רֹאשׁ אָחִיהוּ אַנְדְּרֵי,

וַיְשִׂימֵהוּ בּתוֹךְ שַׂק עַל שָׁרֶץ

וּבַיַּעַר הַמּוֹרִיק נָסַע לוֹ,

וַיִּשָּׂא קוֹלוֹ בַּשִּׁיר מִצָּעַר:

"לוּ יָדַעְתָּ, רְחִימָאִי אֶחָא,

בִּמְחִירְךָ כַּמָּה קִבֵּל פֹּה מַרְקוֹ,

בִּמְחִירְךָ שְׁלשִׁים לָקַחְתִּי תֻּרְקִים!"

וְשָׁלֵם שָׁב אֶל עִירוֹ אֶל פְּרִילֶפּ.

רָב שָׁלוֹם לָאֵם וּבְנָהּ גַּם יָחַד.


יּורִישִׁיטְשׁ יַנְקוֹ


מִי שֶׁהוּא בְּקוּשְׁטָא יֵאָנֵח.

שֶׁמָּא וִילָה צֶחָה, שֶׁמָּא גּוּיָה?

אֵין זוֹ וִילָה צֶחָה, אֵין זוֹ גּוּיָה,

זֶהוּ הַיּוּנָק הַטּוֹב – זֶה יַנְקוֹ.

נֶאֱנָח הוּא מִיִּסּוּרָיו, מִצַּעַר:

שְׁלָשׁ שָׁנִים תְּמִימוֹת חָלְפוּ-עָבָרוּ,

שֶׁנֶּחְבַּשׁ בִּידֵי מַלְכָּם שֶׁל תֻּרְקִים,

שֶׁנֶּחְבַּשׁ בַּכֶּלֶא בְּמוֹ אֹפֶל.

וַיִּכְבַּד מְאֹד עָלָיו הַשֶּׁבִי,

נֶאֱנָח בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב,

גַּם לָאֶבֶן כְּבָר הָיָה לָטֹרַח,

כָּל שֶׁכֵּן לְסוּלֵימַן לַמֶּלֶךְ.

אָז נִכְנַס בָּא סוּלֵימַן הַתֻּרְקִי,

בָּא נִכְנַס בְּשַׁעֲרֵי הַכֶּלֶא,

בָּא קוֹרֵא לְיַנְקוֹ בֶּן-יוּרִישָׁה:

"יַנְקוֹ הָאָרוּר, הוֹי בֶּן-יוּרִישָׁה!

מַה נִּזְעַקְתָּ כָּךְ בְּבֵית-הַסֹּהַר,

מַה נִּזְעַקְתָּ כָּךְ וּמָה הַפֶּגַע,

כִּי בְּבֵית-כִּלְאִי פֹּה תֵּאָנֵח?

הֲמָזוֹן חָסַרְתָּ אוֹ מֵימֶיךָ?

וְאוּלַי לִבְּךָ הוּא מִתְגַּעְגֵּעַ?

מִי כּוֹפֶרֶת זוֹ לָהּ תִּתְגַּעְגֵּעַ?"

לוֹ לְסוּלֵימַן עָנָה אָז יַנְקוֹ:

"כִּרְצוֹנְךָ גַּם תְּדַבֵּר, הַמֶּלֶךְ.

אֶפֶס מַר לִי מַר, גָּדוֹל הַצַּעַר,

כִּי נָפַלְתִּי בְּיָדְךָ-כִּלְאֶךָ.

כִּלְאֲךָ כִּלָּה כֹּחִי עַד מָוֶת.

אָנָּא, מֶלֶךְ וְשֻׂלְטָן, שְׁמָעֵנִי:

נָא, בַּשֵּׁם, קַח מַה שֶּׁתִּקַּח כֹּפֶר,

אַךְ חַלֵּץ אֶת-עַצְמוֹתַי מִכֶּלֶא."

לוֹ עָנָה אָז סוּלֵימַן וַיֹּאמַר:

"הוֹי, בֶּן הַסּוֹטָה, יּורִישִׁיטְשׁ יַנְקוֹ!

כֹּפֶר נַפְשְׁךָ לִי אֵין בּוֹ צֹרֶךְ;

צֹרֶךְ יֵש לִי כִּי אֱמֶת תַּגִּידָה;

מִי הֵם שְׁלֹשֶׁת מַצְבִּיאֵי הַסֶּרְבִּים,

שֶׁחֵילִי הֵפִיצוּ אֶל כָּל-רוּחַ,

עֵת הָלַכְנוּ בְּמִישׁוֹר קוֹסוֹבוֹ?"

לוֹ לְסוּלֵימַן עָנָה אָז יַנְקוֹ:

"כִּרְצוֹנְךָ גַּם תְּדַבֵּר, הַמֶּלֶךְ.

הָאֱמֶת אַגִּיד אֲשֶׁר שָׁאָלְתָּ.

הַגָּדוֹל בַּמַּצְבִּיאִים בֵּינֵינוּ,

שֶׁהֵפִיץ הַתֻּרְקִים אֶל כָּל-רוּחַ,

הִטְבִּיעָם בַּלַּבָּה בַּסִּיטְנִיצָה

הוּא הָיָה זֶה בֶּן-הַמֶּלֶךְ מַרְקוֹ;

הַשֵּׁני בָּא אַחֲרָיו רֹאשׁ-חַיִל

הַמַּכֶּה אֶת-כָּל התֻּרְקִים שָׁמָּה –

זֶה הֲלֹא הוּא אוֹגְנְיַנִין-יַנּוּקָא,

בְּנָהּ הַטּוֹב שֶׁל אֲחוֹתוֹ שֶׁל מַרְקוֹ;

וּמַצְבִּיא שְׁלִישִׁי אִתָּם הָיָה אָז,

שֶׁשָּׁבַר סֵיפוֹ הַחַד בַּקֶּטֶל,

וְהוֹקִיעַ עַל רָמְחוֹ הַתֻּרְקִים

וַיְגָרְשֵׁם גָּרֵשׁ עַד גְּדוֹת הַלַּבָּה,

הִטְבִּיעָם בַּלַּבָּה, בַּסִּיטְנִיצָה,

הֲלֹא זֶהוּ יַנְקוֹ בֶּן-יוּרִישָׁה,

הוּא חָבוּשׁ בְּכִלְאֲךָ, הַמֶּלֶךְ,

לַעֲשׂוֹת בּוֹ כָּל-הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ."

לוֹ עָנָה אָז סוּלֵימַן וַיֹּאמַר:

"הוֹי בֶּן-הַסּוֹטָה, יּורִישִׁיטְשׁ יַנְקוֹ,

לִי אֱמֹר אֵיכָכָה אֲעַנֶּךָּ,

מָה עִנּוּי הוּא בּוֹ תֵּצֵא נַפְשֶׁךָ?

רְצוֹנְךָ, בַּיָּם אוֹתְךָ נַטְבִּיעַ?

רְצוֹנְךָ, אוּלַי בָּאֵשׁ נִצְלֶךָ?

רְצוֹנְךָ, וְאֶל סוּסִים נִקְשָׁרְךָ,

לִקְרָעִים-קְרָעִים הֵם יִקְרְעוּךָ?"

לוֹ לְסוּלֵימַן עָנָה אָז יַנְקוֹ:

"כִּרְצוֹנְךָ גַּם תְּדַבֵּר, הַמֶּלֶךְ.

אֶלָּא אֵין לִגְרוֹם לַנֶּפֶשׁ צַעַר.

אַךְ כֵּיוָן שֶׁאֵין מָנוֹס מִמָּוֶת,

תִּשְׁמָעֵנִי אֶת אֲשֶׁר אַגִּידָה:

דָּג אֵינֶנִּי, שֶׁאֶשְׂחֶה בַּמַּיִם,

אַף לֹא כֹּפֶת שֶׁהִרְקִיב מִזֹּקֶן,

שֶׁבָּאֵשׁ תֹּאמַר שָׂרְפֵנִי;

לֹא זוֹנָה שֶׁיִּקְרְעוּ סוּסֶיךָ,

כִּי אֲנִי יוּנָק בֵּין אַנְשֵׁי-חָיִל.

תֵּן לִי, מֶלֶךְ, סוּס רָצוּץ מִזֹּקֶן,

שֶׁעָמַד שְׁלשִׁים שָׁנָה, לֹא עָבָד,

לֹא יָרַד עוֹד מֵעוֹלָם לַקָּטֶל;

עוֹד תִּתֵּן לִי חֶרֶב הַקֵּהָה כְּבָר,

אֲשֶׁר לֹא עָלָה מַשְׁחֵז עָלֵיהָ,

לֹא יָרְדָה עוֹד מֵעוֹלָם לַקֶּטֶל,

נִשְׁאֲרָה בַּחֲלוּדָה מוּטֶלֶת,

אִישׁ לֹא הוֹצִיאָהּ עֲדֶן מִתָּעַר.

עוֹד תֵּן לִי אֶל הַשָּׂדֶה לָרֶדֶת,

וּמָאתַיִם יָנִיצָ’ר בַּחֶבֶל,

יַעֲלוּ עָלַי כֻּלָּם בַּסַּיִף,

וּבַקְּרָב אָמוּת מוֹת אַנְשֵׁי-חָיִל."

סוּלֵימַן שָׁמַע בְּקוֹלוֹ שֶׁל יַנְקוֹ:

וַיִּתֵּן לוֹ סוּס רָצוּץ מִזֹּקֶן,

שֶׁעָמַד שְׁלשִׁים שָׁנָה, לֹא עָבָד,

לֹא יָרַד עוֹד מֵעוֹלָם לַקָּטֶל;

עוֹד נָתַן לוֹ חֶרֶב הַקֵּהָה כְּבָר,

אֲשֶׁר לֹא עָלָה מַשְׁחֵז עָלֶיהָ,

לֹא יָרְדָה עוֹד מֵעוֹלָם לַקֶּטֶל,

נִשְׁאֲרָה בַּחֲלוּדָה מוּטֶלֶת,

וַאֲשֶׁר לֹא הוּצָאָה מִתָּעַר;

וְלַשָּׂדֶה שְׁלָחוֹ רְחַב-יָדַיִם,

וּמָאתַיִם יָנִיצָ’ר אַחֲרֵיהוּ.

אַךְ צָלַח רָכַב עַל סוּסוֹ יַנְקוֹ,

וְהִתְחִיל מַכֵּהוּ בָּרַגְלָיִם.

הִתְקַצֵּף הַסּוּס, הִתְחִיל דּוֹהֵר-עָף,

מְמַהֵר הוּא בְּשָׂדֶה רְחַב-יָדָיִם.

שְׁתֵּי מֵאוֹת יָנִיצָ’ר אַחֲרֵי יַנְקוֹ,

וּבְרֹאשָׁם אֶחָד אִישׁ-חַיִל, תֻּרְקִי.

הוּא אָמַר לַתִּיז רֹאשׁוֹ שֶׁל יַנְקוֹ

וְיִשָּׂא מַשְׂאֵת מֵאֵת הַמֶּלֶךְ.

עוֹד מְעַט וְהוּא יַדְבִּיק אֶת יַנְקוֹ.

רָאָה יַנְקוֹ, כִּי צָרָה קָרֵבָה,

הִתְפַּלֵּל לָאָב שֶׁבַּשָּׁמַיִם.

מִן הַחֲגוֹרָה שָׁלַף הָחֶרֶב,

הוֹצִיאָהּ כַּחֲדָשָׁה מִתַּעַר,

וְחִכָּה לוֹ לַצָּעִיר – לַתֻּרְקִי.

וּפְגָעוֹ בַּחֶרֶב, אֶת-הַתֻּרְקִי,

וַיַּכֵּהוּ עַל אַבְנֵט הַמֶּשִׁי.

זֶה נָפַל וַיִּבָּקַע לִשְׁנָיִם.

מִן הַסּוּס נָפַל – וַיַּעַל יַנְקוֹ.

אֶת סוּסוֹ אֶת הָרָצוּץ עָזַב שָׁם,

עַל סוּסוֹ שֶׁל הַתֻּרְקִי אָז יָעַל.

וּמִנְּדַן הַתֻּרְקִי שָׁלַף סַיִף,

הִזְדָּרֵז הִתְקִיף הַיָּנִיצָ’רִים.

מַחֲצִית הַתֻּרְקִים יַךְ בְּסַיִף,

מַחֲצִית הַגְּדוּד הֵנִיס הָעִירָה,

בַּשָּׂדֶה עָשָׂה דַּרְכּוֹ, נוֹסֵעַ

אֶל בֵּיתוֹ שֶׁלּוֹ שָׁלֵם, שָׂמֵחַ.


מַרְקוֹ חוֹרֵש


עִם אִמּוֹ, עִם סָבְתָא אֶבְרוֹסִימָה,

יַיִן יֵשְׁתְּ שָׁם בֶּן-הַמֶּלֶךְ מַרְקוֹ.

וּכְשֶׁסָּעֲדוּ לִבָּם הַשְּׁנַיִם,

פָּתְחָה פִּיהָ הַזְּקֵנָה וַתֹּאמַר:

"רְחִימָאִי, מַרְקוֹ בֶּן-הַמֶּלֶךְ!

הֶרֶף, בְּנִי, מִמַּסָּעוֹת וָקֶטֶל,

כִּי הָרָע – הַרְבֵּה טוֹב לֹא יַצְמִיחַ.

גַּם אֲנִי, הַקְּשִׁישָׁה, יָגַעְתִּי

מִכַּבֵּס דָּמִים מִכָּתְנוֹתֶיךָ.

אָנָּא, מַרְקוֹ, קַח שׁוֹר וּמַחֲרֶשֶׁת,

וְחָרַשְׁתָּ לִי בָּהָר בָּעֵמֶק,

וְחִטָּה צֶחָה תִּזְרַע שָׁם, מַרְקוֹ,

וּלְאָכְלָה יְהִי גַּם לִי גַּם לָךְ."

שָׁמַע מַרְקוֹ דִּבְרֵי אֶבְרוֹסִימָה,

וְלָקַח מַחֲרֶשֶׁת וּשְׁוָרַיִם,

אַךְ אֵינוֹ חוֹרֵשׁ כָּל הָר וָעֵמֶק –

כִּי חוֹרֵשׁ הוּא אֶת דֶּרֶךְ-הַמֶּלֶךְ.

יָנִיצָ’רִים בָּהּ בָּאִים בַּדֶּרֶךְ

וְאִתָּם שָׁם עֲגָלוֹת עִם כֶּסֶף

וְאוֹמְרִים לְמַרְקוֹ בְּתוֹכַחַת:

– “הוֹי, הוֹי, מַרְקוֹ, אַל תַּחֲרֹשׁ הַדָּרֶךְ!”

– “הוֹי, הַתֻּרְקִים, לֹא לִרְמוֹס שְׂדֵה-זָרַע!”

– “הוֹי, הוֹי, מַרְקוֹ, לֹא תַּחֲרֹשׁ הַדָּרֶךְ!”

– “הוֹי, הַתֻּרְקִים, לֹא לִרְמוֹס שְׂדֵה-זָרַע!”

הִקְנִיטוּהוּ מְאֹד הַיָּנִיצָ’רִים,

מַרְקוֹ שׁוֹר תָּפַס וּמַחֲרֶשֶׁת

וְהִכָּה בָּם אֶת הַיָּנִיצָ’רִים.

מַרְקוֹ אָז לָקַח עֶגְלוֹת הַכֶּסֶף

וַיְבִיאֵם אֶל הַזְּקֵנָה וַיֹּאמֶר:

“הֵא לָךְ, אִמָּא, שְׂכַר חֲרִישׁ יוֹמִי הוּא.”


 

שִׁירִים עַל הַיַּקְשִׁיטְשִׁים    🔗


נִשּׂוּאֵי יַקְשִׁיטְשׁ דְּמִיטְרִי


יַעֲבוֹד עָשִׁיר עָשִׁיר רֵעֵהוּ,

יַעֲבוֹד עָנִי עָנִי אָחִיהוּ,

יַקְשִׁיטְשׁ דְּמִיטְרִי – אֶת מַצְבִּיאוֹ יַנְקוֹ.

הוּא עוֹבֵד אֵינֶנּוּ – מְשַׁלֵּם הוּא,

וּבָעֲבוֹדָה יִתֵּן הַכֹּפֶר.

הוּא רָאָה אֶת אֲחוֹתוֹ שֶׁל יַנְקוֹ,

כִּי רָאָה אוֹתָהּ – וַיֶּאֱהָבֶנָּה.

לַמַּצְבִּיא עָבַד שָׁנִים בָּהּ תֵּשַׁע,

וְהָעֲשִׂירִית הִיא כִּי הִגִּיעָה,

לֹא יָכְלָה עוֹד זוֹ לִבְלִי הַשְׁגִּיחַ

שֶׁמָּצְאָה חֵן בְּעֵינֵי הַיּוּנָק.

וּפִתְאֹם חָלָה חָלְיוֹ דְּמִיטְרִי,

הוּא חָלָה מְאֹד וְלֹא מֵחֳלִי.

נַעֲרָה אָמָה אֵלָיו נִכְנֶסֶת,

וַתֹּאמֶר הַנַּעֲרָה אֶל דְּמִיטְרִי:

"מַה-לְּךָ, דְּמִיטְרִי, מֶה חָסַרְתָּ?

אוֹ צָרָה בָּאָה עָלֶיךָ, פֶּגַע,

כִּי פִּתְאֹם הַיּוֹם אַתָּה חָלִיתָ?"

הַצָּעִיר עָנָה לָהּ, סָח דְּמִיטְרִי:

"כִּי שָׁאַלְתְּ אוֹתִי, אָמָה נִמְכֶּרֶת,

אֶעֱנֶה לָךְ, דְּבַר אֱמֶת אַגִּידָה!

כִּי עָבְרוּ-חָלְפוּ שָׁנִים כְּבָר תֵּשַׁע,

שֶׁאֲנִי עוֹבֵד לַשָּׂר לְיַנְקוֹ,

לֹא עוֹבֵד, כִּי מְשַׁלֵּם אָנֹכִי,

לֹא עוֹבֵד, כִּי מְשַׁלֵּם הַכֹּפֶר.

כִּי רָאִיתִי אֲחוֹתוֹ שֶׁל יַנְקוֹ,

בָּהּ לִבִּי דָּבַק, כִּי רְאִיתִיהָ.

זוֹ שֶׁאֱלָתִי, אָמָה, אֵלַיִךְ,

נָא עֲשִׂי וְאֶת גְּבִרְתֵּךְ אֶפְגּוֹשָׁה.

וַאֲנִי הֵן אַעַשְׁרֵךְ כָּל-עֹשֶׁר:

לָךְ אֶתֵּן אַרְבַּע שְׂמָלוֹת, הַבֶּגֶד,

שְׁתַּיִם שֶׁל קְטִיפָה וּשְׁתַּיִם מֶשִׁי."

וּבְשָׁעָה שֶׁל פַּת-עַרְבִית בָּעֶרֶב,

לִדְמִיטְרִי פַּת עַרְבִית הֵבִיאָה,

לוֹ הֵבִיאָה מַפְתְּחוֹת הַצְּרִיחַ,

נָהֲגָה אֶל אֲחוֹתוֹ שֶׁל יַנְקוֹ.

תֵּשַׁע דְּלָתוֹת פָּתַח מַפְתֵּחַ,

עַד שֵׁהֵבִיאָה אוֹתוֹ אֵלֶיהָ.

וּכְשֶׁרָאֲתָה זוֹ אֶת דְּמִיטְרִי,

פָּתְחָה פִּיהָ, כֹּה אָמְרָה לַנָּעַר:

"שִׂמְחָתִי וְגִיל נַפְשִׁי, דְּמִיטְרִי!

הוֹי, נַפְשִׁי שֶׁלִּי, דְּמִיטְרִי יַקְשִׁיטְשׁ,

תִּשָּׁקֵנִי כְּאַוַּת נַפְשֶׁךָ,

נַהֲלֵנִי חֲצַרְךָ הַצָּחַר."

וַיִּשַּׁק לְנַעֲרַת הַשֶּׁפֶר,

וַיִּשַּׁק לָהּ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר.

וּבַשַּׁחַר, אַךְ עָלָה הַשַּׁחַר,

וַתָּקָם הַנַּעֲרָה, בַּת-שֶׁפֶר,

עַל רַגְלֶיהָ הַקַּלּוֹת קָפָצָה,

נִכְנְסָה הִיא לַחֲדַר הַצַּחַר,

וַתִּצְבּוֹר אֶת כָּל הוֹנוֹ שֶׁל יַנְקוֹ,

אַחַר כֵּן אֶל הָאֻרְוָה יָרָדָה,

הַסּוּסִים, אֶת הַטּוֹבִים, הוֹצִיאָה:

לָהּ אֶחָד וְהָאֶחָד לִדְמִיטְרִי.

עַל הַחֲבוּשִׁים צָלְחוּ הַשְּׁנַיִם

וְאֶת דַּרְכָּם עָשׂוּ בִּירַק-הַכָּרֶם.

וּבַבֹּקֶר, כַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר,

יַנְקוֹ בָּא אֱלֵי חֲדַר הַצַּחַר,

בָּא לִפְקֹד שְׁלוֹם הַחוֹלֶה, דְּמִיטְרִי,

וְלֹא מָצָא אֶת דְּמִיטְרִי שָׁם בַּחֶדֶר;

אָז הָלַךְ אֶל אֲחוֹתוֹ בַּצְּרִיחַ,

וְלֹא מָצָא אֶת אֲחוֹתוֹ בַּצְּרִיחַ;

אָז הָלַךְ אֶל הַסּוּסִים בָּרֶפֶת,

וְלֹא מָצָא שָׁם אֶת סוּסֵי-הַשֶּׁפֶר.

וְהֵבִין הַכֹּל הַמַּצְבִּיא יַנְקוֹ.

עַל סוּסוֹ עָלָה קַל-הָרַגְלַיִם,

וְיָצָא לִרְדּוֹף אַחַר הַשְּׁנָיִם.

בְּמָלוֹן שְׁלִישִׁי הוּא הִדְבִּיקָם שָׁם,

פִּיו פָּתַח וְכֹה אָמַר אֶל דְּמִיטְרִי:

"נָא אֱמֹר, דְּמִיטְרִי בְּנוֹ שֶׁל יַקְשִׁיטְשׁ,

אִם אֶת אֲחוֹתִי גָּנֹב גָּנַבְתָּ,

לָמָּה זֶה לָקַחְתָּ כָּל-הָעֹשֶׁר?

גַּם טוּבִי וְגַם סוּסַי גָּזָלְתָּ."

לוֹ עָנָה וְכֹה אָמַר דְּמִיטְרִי:

"הוֹי, גִּיסִי, הוֹי הַמַּצְבִּיא לִי יַנְקוֹ,

כְּלוּם תִּמְצָא תִּתֵּן לָהּ טוֹב מִמֶּנִּי?

כְּלוּם בְּלִי שִׁלּוּחִים גַּם תַּשִּׂיאֶנָּה?

תֵּשַׁע לִי שָׁנִים עֲבַדְתִּיךָ.

כְּבָר חָלְפוּ עָלַי, הוֹי, מַצְבִּיאֵנוּ,

כְּבָר מַגִּיעַ לִי סוּס קַל רַגְלָיִם."

לוֹ עָנָה וְכֹה אָמַר לוֹ יַנְקוֹ:

"לֵךְ בְּשֵׁם הָאֱלֹהִים, דְּמִיטְרִי!

אֶל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ-תִּפְנֶה תַּצְלִיחַ;

יִכְרְעוּ אוֹיְבֶיךָ לְפָנֶיךָ

כֶּחָצִיר תַּחַת פַּרְסוֹת סוּסֶיךָ!"


כֵּיצַד שָׂרְפוּ אֶת חַצְרוֹת הַיַּקְשִׁיטְשִׁים


שְׁנֵי אַחִים יַקְשִׁיטְשִׁים שָׁתוּ יָיִן:

בּוֹגְדַן יַקְשִׁיטְשׁ עִם דְּמִיטְרִי יַקְשִׁיטְשׁ,

בְּאוּזְשִׁיצָה הַצֶּחָה שָׁתוּ שָׁם.

בָּא מִכְתָּב זְעֵיר-אוֹתִיּוֹת – אִגֶּרֶת,

בִּשְׁבִילָם מִכְתָּב מֵעִיר מִבֶּלְגְּרַד:

"בְּמַזָּל לֹא טוֹב תֵּשְׁבוּ הַשְּׁנַיִם,

בְּמַזָּל לֹא טוֹב תִּשְׁתּוּ הַיָּיִן!

אֶת חַצְרוֹתֵיכֶם בָּאֵשׁ שָׁלָחוּ,

בְּסוּסִים רָמְסוּ אִמְּכֶם הַסָּבְתָא,

מֵאֻרְוָה גָּזְלוּ סוּסֵי-הַשֶּׁפֶר,

כָּל-הָרְכוּשׁ נִשְׁדַּד מִן הָאַמְבָּרִים,

נָהֲגוּ אֶת אֲחוֹתְכֶם יֶלִיצָה."

כִּי שָׁמְעוּ זֹאת הָאַחִים הַשְּׁנַיִם,

הֵם קָפְצוּ עָמְדוּ עַל הָרַגְלַיִם,

עַל סוּסִים רָכְבוּ מֵיטִיבֵי-לֶכֶת,

מַיְשִׁירִים דַּרְכָּם נִכְחָם לְבֶּלְגְרַד.

אֶת אִמָּם מָצְאוּ כָּל עוֹד נַפְשָׁהּ בָּהּ;

וְשָׁאַל אוֹתָהּ בְּנָהּ יַקְשִׁיטְשׁ דְּמִיטְרִי:

"הֵן תַּגִּידִי הַזְּקֵנָה אִמֵּנוּ,

מִי וָמִי שָׂרַף אֶת חַצְרוֹתֵינוּ?

מִי רָמַס פֹּה בְּסוּסָיו אִמֵּנוּ?

מִי נָהַג מִן הָאֻרְוָה סוּסֵינוּ?

מִי נָשָׂא הָרְכוּשׁ מִן הָאַמְבָּרִים?

מִי שָׁבָה אֶת אֲחוֹתִי יֶלִיצָה?

הַסּוּסִים מָה הֵם? מִי הַיּוּנָקִים?

וּלְאָן פָּנוּ, אֶל אֵיזֶה עֵבֶר?"

וְאִמָּם לָהֶם אָמְרָה עָנָתָה:

"הוֹי, בָּנַי מֵרֶחֶם, הַיַּקְשִׁיטְשִׁים!

הַסּוּסִים הָיוּ שְׁחוֹרִים בְּצֶבַע,

וּשְׁחוֹרִים הָיוּ גַּם הַיּוּנָקִים,

בְּמוֹרַד נְהַר דּוּנַאי הָלָכוּ."

כִּי שָׁמְעוּ זֹאת הָאַחִים הַשְּׁנַיִם

וַיִּסְעוּ הָלְכוּ אֶל הָעֲרַפִּים.

שְׁלָשׁ שָׁנִים אֶת אֲחוֹתָם חִפֵּשׂוּ,

וְלֹא שָׁמְעוּ דָּבָר, כְּלוּם לֹא שָּמָעוּ.

הַשָּׁנָה כִּי הָרְבִיעִית הִגִּיעָה,

וְאָמַר אֲזַי דְּמִיטְרִי יַקְשִׁיטְשׁ:

"שִׁמְעָה נָא, אָחִי מֵרֶחֶם בּוֹגְדַן!

הָבָה נִפָּרֵד אִיש מֵאָחִיהוּ:

סַע אַתָּה יָשָׁר הָעִירָה בֶּלְגְרַד,

בֹּא וּרְאֵה, אִם עוֹד חַיָּה אִמֵּנוּ,

וַאֲנִי – אֶל אֶרֶץ הָעֲרַפִּים,

אֲחַפְּשָׂה אֶמְצָא אֶת אֲחוֹתֵנוּ."

כַּאֲשֶׁר אָמַר – עָשׂוּ הַשְּׁנָיִם.

בּוֹגְדַן הוּא הָלַךְ הָעִירָה בֶּלְגְּרַד,

וּדְמִיטְרִי לְאֶרֶץ הָעֲרַפִּים.

וּבְבוֹאוֹ עַד גְּדוֹת נְהַר סְטוּפְּנִיצָה,

וּמָצָא אַרְבַּע שְׁפָחוֹת בְּיַחַד,

לִשְׁלוֹמָן דָּרֹשׁ דָּרַשׁ דְּמִיטְרִי,

וְעָנוּ לוֹ הָאַרְבַּע בְּחֶסֶד:

“גַּם לְךָ שָׁלוֹם, יוּנָק זָר לָנוּ!”

שׁוּב עָנָה אָמַר לָהֶן דְּמִיטְרִי:

"אֱלֹהִים עִמָּכֶן, אַרְבַּע בְּנוֹת-חָיִל!

שְׁאַבְנָה לִי מִן הַסְּטוּפְּנִיצָה מָיִם,

כִּי פִּתְאֹם אֲנִי מְאֹד צָמֵאתִי."

לוֹ עָנוּ אָמְרוּ הַאַרְבַּעְתָּנָה:

"אֱלֹהִים בְּעֶזְרֶךָ, אִישׁ זָר לָנוּ!

נִשְׁאֲבָה לָךְ צוֹנְנִים מִנָּחַל;

אֶלָּא לֹא לְטוֹבָתְךָ הַמָּיִם.

תֶּחֱצֶה עֲבוֹר אֶת-הַסְּטוּפְּנִיצָה,

בְּבוֹאֲךָ לַשּׁוּק בְּתוֹךְ הַקֶּרֶת,

לִשְׂמֹאלְךָ תַּבִּיט וְלִימִינֶךָ,

בַּיִת רָם נִשָּׂא יִרְאוּ עֵינֶיךָ,

הַסִּפּוּן כֻּלּוֹ בַּרְזֶל וָכֶסֶף,

מִלְּפָנָיו חָצֵר גְּדוֹלָה מִנְּחֹשֶׁת,

וּמִמּוּל הַשַּׁעַר גֶּשֶׁר-כֶּסֶף,

וְכֻלָּם חַצְרוֹת הָעַרַפּ-אָגָה,

וּלְוַאי שֶׁיִּשָּׁמֵם בְּיָמֵינוּ!

שָׁם גַּם אֲחוֹתָם שֶׁל הַיַּקְשִׁיטְשִׁים,

נְשׂוּאָה הִיא לוֹ לָעַרַפּ-אָגָה.

בַּעֲבוֹר אָדָם בְּשׁוּק הַקֶּרֶת,

הִיא יוֹצֵאת בְּמַיִם תְּקַדְּמֶנּוּ,

הִיא יוֹצֵאת מַשְׁקָה כָּל עוֹבֵר-אֹרַח,

לְמַעַן שְׁלוֹם אַחֶיהָ חֲבִיבֶיהָ."

כִּי שָׁמַע כָּל-זֹאת דְּמִיטְרִי יַקְשִׁיטְשׁ,

לֹא חִפֵּשׂ כָּל-מַעֲבָר, כָּל-גֶּשֶׁר,

אַךְ נָטָה סוּסוֹ יָשָׁר הַמָּיְמָה.

וּכְשֶׁבָּא דְּמִיטְרִי לְשׁוּק הַקֶּרֶת,

וְרָאָה אֶת חַצְרוֹתָיו שֶׁל אָגָה,

וַיִּשָּׂא קוֹלוֹ בְּשִׁיר וָזֶמֶר.

אֲחוֹתוֹ בִּפְנִים אוֹתוֹ הִכִּירָה,

וּבִדְמָעוֹת רָחֲצָה פָּנֶיהָ.

גִּיסָתָהּ הָעֲרַפִּית שׁוֹאֶלֶת:

“חֲבִיבָה שֶׁלִּי מַלָּךְ, יְבֶמֶת?”

לָהּ עָנְתָה יֶלִיצָה אָז בְּלָחַשׁ:

"הִנֵּה שָׁם בַּשּׁוּק יוּנָק שָׁר זֶמֶר,

מֵאַרְצִי-מְכוֹרָתִי וַדַּאי בָּא,

וְלִשְׁלוֹם אַחַי גַּם אֶשְׁאָלֵהוּ."

כִּי קָרַב דְּמִיטְרִי אֶל הַשַּׁעַר,

וַיִּקְרָא בִּמְלֹא גְּרוֹנוֹ וָיָּרַע:

"צְאִי אֵלַי, אִשְׁתּוֹ שֶׁל עַרַפּ-אָגָה,

הַגְמִיאִינִי נָא מִיֵּין הֶחָמֶר,

כַּאֲשֶׁר הָיִית מַשְׁקָה אַחַיִךְ!"

הֵבִינָה תַּחְבּוּלָתוֹ יֶלִיצָה,

וְיָצְאָה אֵלָיו אֶל פְּנֵי הַשָּׁעַר.

לוֹ נָשְׁקָה, לָטְפָה מִלְּטִיפוֹתֶיהָ,

וּבְחֶמְלָה לִשְׁלוֹם אַרְצָהּ שׁוֹאֶלֶת.

לֹא הֵבִיאָה לוֹ לִשְׁתּוֹת הַיַּיִן,

אֶפֶס לוֹ נָתְנָה שְׁלשִׁים דּוּקָטִים:

"קַח, אָחִי, שְׁלשִׁים דּוּקָטִים אֵלֶּה,

אֶל אִיּוֹב לֵךְ, בֹּא אֶל בֵּית-הַיַּיִן,

שְׁתֵה הַיַּיִן עַד תְּפִלַּת הָעֶרֶב,

עַד שֶׁעַרַפּ-אָגָה פֹּה אֵינֶנּוּ.

עַרַפּ-אָגָה הוּא יָבֹא בָּעֶרֶב,

אָז אַשְׁקֶנּוּ יַיִן רַב, אַרְוֶנּוּ,

אֲצַוֶּה לְבִלְתִּי סְגוֹר הַשָּׁעַר.

וּבְהַגִּיעַ שְׁעַת תְּפִלַּת הָעֶרֶב,

וְהַחוֹגָ’ה כִּי יְיֵלִיל בַּצְּרִיחַ,

תִּכָּנֵס תַּתִּיז רֹאשׁוֹ מִמֶּנּוּ."

אֶל אִיּוֹב הָלַךְ, אֶל בֵּית-הַיַּיִן,

וְשָׁתָה עַד שְׁעַת תְּפִלַּת הָעֶרֶב,

וּבְהַגִּיעַ עֵת תְּפִלַּת הָעֶרֶב

וְהַחוֹגָ’ה כְּבָר הֵילִיל בַּצְּרִיחַ,

עַל רַגְלָיו עַל הַקַּלּוֹת הִתְיַצָּב,

וְהָלַךְ אֶל חֲצֵרוֹ שֶׁל עַרַפּ.

וּבִהְיוֹת כְּבָר בֶּחָצֵר דְּמִיטְרִי,

וַיִּשָּׂא עֵינָיו, הִשְׁקִיף לַצְּרִיחַ:

וְהִנֵּה יוֹשֵׁב שָׁם עַרַפּ-אָגָה,

הָעַרַפּ שׁוֹתֶה עִם הָעֲרַפִּים,

אֲחוֹתוֹ יֶלִיצָה מְשַׁמֶּשֶׁת.

הָעַרַפּ אָמַר אָז אֶל יֶלִיצָה:

"סֶרְבִּית, הוֹי אִשְׁתִּי אֲשֶׁר אָהַבְתִּי,

הֵן שָׁלשׁ שָׁנִים תְּמִימוֹת מָלָאוּ,

לְמִן הַיּוֹם בּוֹ לָךְ אִשְׁתִּי אָמַרְתִּי,

עַד הַיּוֹם לֹא בָּא אִישׁ מִקְּרוֹבַיִךְ,

הַאֻמְנָם אוֹתָךְ כֻּלָּם שָׁכָחוּ,

אוֹ שֶׁהֵם מִן הָעוֹלָם נִפְטָרוּ?"

לוֹ עָנְתָה אָמְרָה לָזֶה הָעַרַפּ:

"אֱלֹהִים עִמְּךָ, הוֹי, עַרַפּ-אָגָה,

הֵן כִּרְחוֹק שָׁמַיִם מִן הָאָרֶץ,

רָחֲקוּ מְקֹרָבַי מִמֶּנִּי."

זֹאת שָׁמַע, כָּל-זֹאת רָאָה דְּמִיטְרִי,

בִּימִינוֹ קָפַץ-תָּפַס הַחֶרֶב,

בִּשְׂמֹאלוֹ אֶת הַכֵּילָף נָטַל הוּא,

וְשָׁפַךְ אֶת תְּפִלָּתוֹ שָׁמָיְמָה.

קָם עָלָה בַּצְּרִיחַ הַגָּבוֹהַּ,

בִּימִינוֹ הֵרִים נוֹפֵף הַחֶרֶב,

וּבְאַחַת הִתִּיז אֶת רֹאש הָעַרַפּ,

וְגָזַר קְטַנֵּי עֲרַפִּים שְׁנָיִם.

לוֹ אָמְרָה אָז אֲחוֹתוֹ יֶלִיצָה:

"אַל בִּקְטוֹן בָּנִים תִּשְׁלַח יָדֶךָ,

אַף עַל פִּי שֶׁהוּא שָׁחוֹר – חֲמַלְתִּיו."

וַיִּשְׂרוֹף דְּמִיטְרִי בֵּית הָעַרַפּ,

בְּסוּסוֹ דָּרַס אֶת אֵם הָעַרַפּ,

וַיִּשָּׂא אֶת כָּל-טוּבוֹ – מַלְקוֹחַ,

וַיִּנְהַג סוּסָיו מִן הָאֻרְוָה לוֹ,

עֲלֵיהֶם עָמַס אֶת טוּב הָעַרַפּ,

וַיֵּבוֹש מְאֹד כִּי נָטָה חָסֶד.

וַיִּקַּח אֶת אֲחוֹתוֹ יֶלִיצָה

וַיָּנֹס אִתָּהּ עַד נְהַר סְטוּפְּנִיצָה.

כִּהְיוֹתָם עַל גְּדוֹת נְהַר סְטוּפְּנִיצָה,

וַיִּפְעֶה שָׁם הַשָּׁחוֹר – הַיָּלֶד.

וַיֹּאמֶר לַאֲחוֹתוֹ דְּמִיטְרִי:

"אֲחוֹתִי, תְּנִי הַשָּׁחוֹר הָעַרַפּ,

וַאֲנִי צַעֲקָתוֹ אַרְגִּיעַ."

וַתִּתֵּן אֶת הַשָּׁחוֹר הָעַרַפּ.

נְטָלוֹ אֲזַי דְּמִיטְרִי יַקְשִׁיטְשׁ

וַיַּפְרִיד בֵּין גֻּלְגָּלְתּוֹ וָשֶׁכֶם

וּזְרָקוֹ אֶל מֵי נְהַר סְטוּפְּנִיצָה.

לוֹ עָנְתָה אָמְרָה אֲזַי יֶלִיצָה:

"מֶה עָשִׂיתָ, אָחִי דְּמִיטְרִי יַקְשִׁיטְשׁ?

אַף עַל פִּי שֶׁהוּא שָׁחוֹר – אֲהַבְתִּיו,

כִּי מֵאַהֲבָה אוֹתוֹ יָלָדְתִּי."

לָהּ עָנָה וַיֹּאמֶר דְּמִיטְרִי יַקְשִׁיטְשׁ:

"אֲחוֹתִי, אַל תִּפְרְשִׂי אִוֶּלֶת,

כִּי מוּטָב תִּהְיִי לְאָחִיך מֵרֶחֶם

מֵהָקִים צֶאֱצָאִים כָּמוֹהוּ:

זֶרַע רַע אַל יַעַשׂ לָנוּ פֶּרִי,

וְכַלְבָּה רָעָה מֻקְצִים גּוּרֶיהָ!"


הַיַּקְשִׁיטְשִׁים מְנַסִּים אֶת נְשֵׁיהֶם


שָׁתוּ יַיִן הָאַחִים הַשְּׁנָיִם,

יַקְשִׁיטְשׁ בּוֹגְדַן וּדְמִיטְרִי יַקְשִׁיטְשׁ,

וַיְהִי וּבִשְׁתוֹתָם רָווּ מִיַּיִן,

סָח אָז בּוֹגְדַן לְאָחִיו דְּמִיטְרִי:

הוֹי, אָחִי אָהַבְתִּי, דְּמִיטְרִי יַקְשִׁיטְשׁ,

הֵן כָּל עוֹד הָיִינוּ שְׁנֵינוּ יַחַד,

וְאִמֵּנוּ בַּבָּתִּים שׂוֹרֶרֶת,

וּמָלְאוּ כָּל טוּב אָז חַצְרוֹתֵינוּ,

וְאוֹרְחִים לָרֹב סָרוּ אֵלֵינוּ,

דֻּכָּסִים מִסְּרֶם אֵלֵינוּ בָּאוּ,

גַּם הַמֶּלֶךְ סְטֵיפַן, גְּבִיר הַסֶּרְבִּים;

וְאוּלָם אַחַר אֲשֶׁר נִפְרַדְנוּ,

וְנָשֵׁינוּ הַשָּׂרוֹת בַּבַּיִת,

חַצְרוֹתֵינוּ הֵנָּה נִתְדַּלְדָּלוּ,

כָּל אוֹרְחֵינוּ הֵם כֻּלָּם שְׁכֵחוּנוּ,

לֹא בָּאִים הַדֻּכָּסִים מִסְּרֶם עוֹד,

לֹא יָבוֹא גַּם סְטֵיפַן מֶלֶךְ סֶרְבִּים.

וּמַדּוּעַ הוֹיָה לָנוּ כָּכָה?"

לְאָחִיו עוֹנֶה דְּמִיטְרִי יַקְשִׁיטְשׁ:

"הוֹי אָחִי, הוֹי בּוֹגְדַן, זֶה אָהַבְתִּי,

בְּעֶטְיָהּ שֶׁל אֲהוּבַת לִבְּךָ זֹאת,

אַך בִּגְלַל שֶׁלָּךְ – הִיא ווּקוֹסָבָה."

נֶעֱלַב עַל כָּךְ וַיַּעַן בּוֹגְדַן,

בְּשָׂפָה רָפָה עָנָה לִדְמִיטְרִי:

"יַקְשִׁיטְשׁ דְּמִיטְרִי, זֶה אָחִי אָהַבְתִּי,

הָבָה, אֶחָא, וּנְנַסֶּה נָשֵׁינוּ,

וְנִרְאֶה הַאִם בִּגְלַל אִשְׁתִּי זֹאת,

בִּגְלָלָה אוֹ גְּלַל שֶׁלָּךְ זֹאת, אֶחָא."

וְכַאֲשֶׁר אָמְרוּ-גָמְרוּ עָשׂוּ כֵן.

נִכְנְסוּ בַּחֲצֵרוֹ שֶׁל בּוֹגְדַן,

בּוֹגְדַן אֶל אִשְׁתּוֹ עָלָה הַחַדְרָה.

אַךְ דְּמִיטְרִי נִשְׁאַר אֶל הַצֹּהַר

כְּדֵי לִשְׁמֹעַ אֶת אֲשֶׁר נִדְבָּרוּ.

אֶל אִשְׁתּוֹ אָז סָח וַיֹּאמֶר בּוֹגְדַן:

"ווּקוֹסָבָה, הַנֶּאֱמָנָה לִי,

בָּא אֲנִי וְלִי דָּבָר אֵלַיִךְ.

לֹא אֵדַע אִם לִי תִּרְצִי לִשְׁמוֹעַ."

ווּקוֹסָבָה לוֹ עָנְתָה בְּלָחַשׁ:

"אֲדוֹנִי שֶׁלִּי, הוֹי בּוֹגְדַן יַקְשִׁיטְשׁ,

אַךְ הַגֵּד לִי, אֲהוּבִי, דְּבָרֶיךָ,

מֵעוֹלָם לְךָ הֵן לֹא סֵרַבְתִּי,

לֹא אָשִׁיב רֵיקָם עַתָּה פָּנֶיךָ."

אֶל אִשְׁתּוֹ אָז סָח וַיַּעַן בּוֹגְדַן:

"ווּקוֹסָבָה הַנֶּאֱמָנָה לִי!

לְחֻפָּה מַכְנִיס בְּנוֹ מֶלֶךְ בּוּדִים.

אֶת-אָחִי הִזְמִין לִהְיוֹת שׁוֹשְׁבִין לוֹ,

וּמְבַקֵּשׁ הַלָּה לְבוּשׁ-הַתֻּרְקִים,

מְבַקֵּשׁ סוּסִי וּכְלֵי-הַזַּיִן,

הָאֻכָּף הַמְצֻפֶּה בִּקֵּשׁ לוֹ.

הֲלָתֵת לוֹ, יַקִּירָה, אִם אָיִן?"

ווּקוֹסָבָה לוֹ עָנְתָה בְּלַחַשׁ:

"יַקִּירִי, תֵּן לְאָחִיךָ דְּמִיטְרִי,

תֵּן הַסּוּס לוֹ, תֵּן לוֹ כְּלֵי-הַזַּיִן,

גַּם תִּתֵּן לוֹ אֶת לְבוּשׁ הַתֻּרְקִים,

הָאֻכָּף הַמְצֻפֶּה תִּתְּנֶנּוּ;

וַאֲנִי אֶת הַצָּפִית אֶתֵּן לוֹ,

זוֹ הֵבֵאתִי מִבֵּיתוֹ שֶׁל אַבָּא,

לֹא אָמַרְתָּ כְּלוּם עַל אוֹדוֹתֶיהָ,

מֵרְצוֹנִי אוֹתָהּ אֲנִי רָקַמְתִּי

בַּזָּהָב וּבִשְׁבִילְךָ עָשִׂיתִי.

גַּם עֲנָק מִצַּוְּארוֹנַי אֶתְּנָה לוֹ,

הָעֲנָק זֶה הֶעָשׂוּי דּוּקָטִים,

וְעוֹד עֲנָק עָשׂוּי זְגוּגִית הַצַּחַר,

רַעֲמַת סוּסוֹ אֶקְלַע קָלֹעַ,

וְיִהְיֶה שׁוֹשְׁבִין יָאֶה לַמֶּלֶךְ."

זֹאת שָׁמַע דְּמִיטְרִי בְּעַד הַצֹּהַר,

כָּל-דִּבְרֵי פִּי יְבִמְתּוֹ וַיָּגֶל,

וּבְאָשְׁרוֹ עֵינָיו דָּמְעוּ שָׁם דֶּמַע.

אָז הָלְכוּ אֱלֵי חֲצַר דְּמִיטְרִי,

בּוֹגְדַן הוּא נִשְׁאַר עוֹמֵד בַּצֹּהַר,

כְּדֵי לִשְׁמֹעַ אֶת אֲשֶׁר נִדְבָּרוּ.

דְּמִיטְרִי אֶל אִשְׁתּוֹ עָלָה הַחַדְרָה,

אֶל מַשְׂאַת-נַפְשׁוֹ הַנֶּאֱמֶנֶת:

"הוֹי, מִילִיצָה הַמּוֹשְׁלָה בַּבַּיִת,

הוֹי, דָּבָר, מִילִיצָה לִי אֵלָיִךְ,

לֹא אֵדַע אִם אַתְּ תִּרְצִי לִשְׁמֹעַ."

חֶרֶש תַּעַן יָפָתוֹ וַתֹּאמֶר:

“אַךְ הַגֵּד לִי, יַקִּירִי, דְּבָרֶיךָ.”

סָח דְּמִיטְרִי לְאִשְׁתּוֹ וַיָּעַן:

"הוֹי, מִילִיצָה הַנֶּאֱמָנָה לִי!

לְחֻפָּה מַכְנִיס בְּנוֹ מֶלֶךְ-בּוּדִים,

אֶת-אָחִי הִזְמִין לִהְיוֹת שׁוֹשְׁבִין לוֹ,

מְבַקֵּשׁ הַלָּה לְבוּשׁ-הַתֻּרְקִים,

מְבַקֵּשׁ סוּסִי וּכְלֵי-הַזַּיִן,

הָאֻכָּף הַמְצֻפֶּה בִּקֵּש לוֹ.

הַאֶתֵּן לוֹ, יַקִּירָה, אִם אָיִן?"

לוֹ עָנְתָה אָז הַגְּבִירָה מִילִיצָה:

"סוּס לָתֵת לוֹ? אֲכָלוֹ זְאֵב-עֶרֶב;

תֵּת הַנֶּשֶׁק? הַתֻּרְקִים גְּזָלוּהוּ;

תֵּת הַלְּבוּשׁ? בָּלֹה בָּלָה הַבָּגֶד."

כִּי שָׁמַע דְּמִיטְרִי אֶת דְּבָרֶיהָ,

קָם אָחַז בָּהּ בְּצַוַּאר הַצַּחַר,

אַךְ נָגַע בְּצַוָּארָהּ לְאַט לוֹ –

וּמִיָּד יָצְאוּ בָּלְטוּ עֵינֶיהָ.

בְּרִיצָה נִכְנַס הַחַדְרָה בּוֹגְדַן,

רָץ-תָּפַס בְּכַפּוֹתָיו שֶׁל דְּמִיטְרִי.

"אֶחָא דְּמִיטְרִי, מַה לַּעֲשׂוֹת אָמָרְתָּ?

רְאֵה בָּנֶיךָ, אֶפְרוֹחֵי הַפֶּרֶס,

לֹא תִּמְצָא נֶאֱמָנָה מִמֶּנָּה,

לֹא תִּמְצָא לָהֶם טוֹבָה מִמֶּנָּה.

אַל תִּגְאַל בַּדָּם אֶת יְמִינֶךָ;

מֵאִמֵּנוּ כִּי נִפְרֹד נִפְרַדְנוּ,

וְעַל כֵּן גַּם הָרָעָה בָּאָתְנוּ!"


 

שִׁירִים עַל הַיְדּוּקִים    🔗


נוֹבַק הַסָּבָא וּבּוֹגוֹסָב הַדֻּכָּס


בְּבֵיתוֹ שֶׁל בּוֹגוֹסָב הַדֻּכָּס

רָדִיבוֹי שׁוֹתֶה עִם נוֹבַק-סָבָא,

עַל הָעַיִן הַצָּנוּן בְּבּוֹסְנָא.

וּכְשֶׁסָּעֲדוּ לִבָּם בַּיַּיִן,

בּוֹגוֹסָב אוֹמֵר לְנוֹבַק-סָבָא:

"נוֹבַק-סָבָא וַאֲחִי-בְרִיתִי לִי,

יִתֵּן לְךָ וְכֹה יוֹסִיף אֵל כֹּחַ,

לָמָּה לְלַסְטֵם בָּהָר עָלִיתָ?

מַה הוּא הַהֶכְרֵחַ, מָה הָאֹנֶס

לְדַדּוֹת בָּהָר, סַכֵּן נַפְשֶׁךָ,

מַעֲשֵׂה הַיְדּוּקִים בְּיָדֶיךָ?

גַּם זָקַנְתָּ, כְּבָר עָבַר זְמַנֶּךָ."

נוֹבַק לוֹ עָנָה וַיִּשָּׂא אֹמֶר:

"בּוֹגוֹסָב אֲחִי-בְרִיתִי אָהָבְתִּי!

מִכֵּיוָן שָׁאַלְתָּ – אֶעֱנֶךָּ.

אַךְ מֵעֹנִי רִישׁ – לִסְטִים אָנֹכִי.

וְאוּלַי תִּזְכּוֹר, אוּלַי יָדַעְתָּ,

עֵת אָמְרָה אִירִינָה אֵשֶׁת דְּז’וּרְדְזִ’י

לְהָקִים לִבְנוֹת עִיר סְמֶדֶרֶבוֹ,

וַאֲנִי שְׂכִיר יוֹם אֲנִי, לָהּ עָבֶד;

שְׁלָשׁ שָׁנִים תְּמִימוֹת עָבֹד עָבַדְתִּי,

וְהִסַּעְתִּי גַּם עֵצִים גַּם אֶבֶן

בְּשׁוֹרַי שֶׁלִּי וּבְכִרְכָּרוֹת לִי.

וּבִשְׂכַר שְׁלָשׁ הַשָּׁנִים עָבַדְתִּי

לֹא נָתְנוּ לִי גַּם דִּינָר גַּם פָּרָה,

לֹא קִבַּלְתִּי אַף חוֹתְלוֹת-רַגְלָיִם!

אַךְ גַּם זֹאת מָחַלְתִּי לְאִירִינָה.

כִּי כִּלּוּ לִבְנוֹת אֶת סְמֶדֶרֶבוֹ,

בּוּרְגָסִים וּבַחַן אָז הִתְקִינוּ,

וְּבְזָהָב צִפּוּ חַלּוֹן וָשַׁעַר,

מַס שָׂמָה אִירִינָה עַל כָּל-בַּיִת,

שְׁלָשׁ לִטְרוֹת זָהָב הַמַּס כָּל-בַּיִת,

זֹאת אוֹמֶרֶת, בֶּן-בְּרִיתִי אָהַבְתִּי,

שְׁלָשׁ מֵאוֹת דּוּקָטִים דִּינְרֵי-כֶתֶם!

מִי אֲשֶׁר הָיָה אֲזַי לוֹ כֶּסֶף –

הוּא הִכְנִיס, הוֹסִיף לִחְיוֹת כְּקֶדֶם.

וַאֲנִי עָנִי-אֶבְיוֹן, דַּל-מַעַשׂ,

לֹא שִׁלַּמְתִּי אֶת הַמַּס לְאִירִינָה.

הַמַּעְדֵּר בּוֹ לָהּ עָבַדְתִּי לָקַחְתִּי,

וּלְלַסְטֵם בָּהָר אֲזַי עָלִיתִי;

אַךְ בְּשׁוּם מָקוֹם לֹא נֶאֱחַזְתִּי

בְּנַחֲלַת אִירִינָה הַמִּרְשַׁעַת,

וָאֶבְרַח עַד גְּדוֹת הַנַּחַל דְּרִינָה

וּמִשָּׁם עָלִיתִי דֶּרֶך בּוֹסְנָה,

עַד שֶׁבָּאתִי אֶל הַר רוֹמָנִיָּה.

פֹּה פָּגַשְׁתִּי שׁוֹשְׁבִינִים – בְּתֻרְקִים,

הֵם בָּאִים וְאִתָּם כַּלָּה בַּת-צֶבִי.

בְּשָׁלוֹם עָבְרוּ עָלַי הַתֻּרְקִים.

הֶחָתָן, רוֹכֵב עַל סוּס קַל-רָגֶל,

בְּשָׁלוֹם לַעֲבוֹר אַךְ הוּא לֹא יֹאבֶה,

בָּא תָּפַס פַּרְגּוֹל שְׁלֹשָׁה שְׁבָטִים לוֹ,

וְכָל שֵׁבֶט בּוּל שֶׁל בְּדִיל קָצֵהוּ,

בְּאוֹתוֹ פַּרְגּוֹל הִתְחִיל דּוֹשֵׁנִי.

הִתְחַנַּנְתִּי לְאוֹתוֹ הַתֻּרְקִי:

"הִשְׁבַּעְתִּיךָ בִּגְבוּרָה, בָּאֹשֶׁר,

הִשְׁבַּעְתִּיךָ בִּשְׂשׂוֹן כְּלוּלוֹתֶיךָ,

כְּלַךְ לְךָ, עֲשֵׂה, חָתָן, דַּרְכֶּךָ.

כְּלוּם אֵינְךָ רוֹאֶה, אֶבְיוֹן אָנֹכִי.

אֶפֶס זֶה אֵינוֹ מַרְפֶּה מִמֶּנִּי,

בַּפַּרְגּוֹל יָדוּשׁ כָּתֵף וָשָׁכֶם.

וּבְרוּחִי אֲנִי לֹא עוֹד מָשַׁלְתִּי,

בִּי אַפִּי חָרָה וּמְאֹד קָצַפְתִּי.

מִשִּׁכְמִי אֶת מַעְדְּרִי פָּרַקְתִּי,

וָאֶפְגַּע בּוֹ בָּרוֹכֵב בַּתֻּרְקִי,

אַךְ כִּמְעַט נָגַעְתִּי בּוֹ לְאַט לִי,

וַיִּפּוֹל מֵעַל סוּסוֹ לָאָרֶץ.

חִישׁ אֶל הֶחָתָן אָז הִזְדָּרַזְתִּי

וָאֶחְבְּלֵהוּ פַּעַם, פַּעֲמָיִם,

בַּמָּקוֹם הַהוּא נָפַח רוּחֵהוּ.

וָאַכְנִיס כַּפִּי אֶל כִּיס הַתֻּרְקִי,

שָׁם שְׁלֹשָׁה מָצָאתִי כִּיסֵי-כֶסֶף,

וּבְחֵיקִי אֶת הַשְּׁלֹשָׁה צָפָנְתִּי.

הֲסִירוֹתִי מֵאַבְנֵט הַסַּיִף,

וָאֶחְגּוֹר אֲנִי אוֹתוֹ הַסַּיִף.

אֶפֶס הַמַּעְדֵּר זָרַקְתִּי שָׁמָּה,

וְהָיָה בַּמֶּה לִכְרוֹת לוֹ קָבֶר.

עַל סוּסוֹ שֶׁל הַתֻּרְקִי רָכַבְתִּי,

וּפָנִיתִי אֶל הַר רוֹמָנִיָּה.

שׁוֹשְׁבִינֵי הַתֻּרְקִי כָּל-זֹאת רָאוּ,

וְלֹא עִכְּבוּ בְּיָדִי, לֹא הִפְרִיעוּנִי,

לֹא רָצּוּ, אוּלַי פָּחֹד פָּחָדוּ.

אַרְבָּעִים שָׁנָה אֲנִי חַי כָּכָה.

נִתְחַבֵּב עָלַי מְאֹד הַהֶרֶר

מֵחָצֵר שֶׁלִּי אֲשֶׁר עָזָבְתִּי.

עַל דְּרָכִים שֶׁבֶּהָרִים אֶשְׁמוֹרָה,

אֶאֱרוֹב לְסוֹחֲרֵי-סָרָיֶב,

כְּדֵי לִגְזוֹל מֵהֶם זָהָב וָכֶסֶף,

אֲרִיגִים, שְׂמָלוֹת רַבֵּי הָעֵרֶךְ,

לִי לְבוּשׁ וּבִגְדוּדִי לַנָּעַר.

הִנְנִי לָרוּץ וְלֶאֱרֹב שָׁם,

לַעֲמוֹד בְּמוֹרְאוֹת הַמִּלְחֶמֶת,

בָּעוֹלָם אֵין כְּלוּם אִירָא מִמֶּנּוּ."


נִשֹּוּאֵי פָּוֶל פְּלֵטִיקוֹסָה


אֱלֹהַי, נִפְלָאת הוּא! מָה הַפֶּלֶא!

הֲתוֹתְחֵי זַדַר פִּתְאֹם רָעָמוּ,

אוֹ רוּחוֹת הַיָּם פִּתְאֹם סָעָרוּ,

אוֹ קוֹל הֵד נִשָּׂא מִן הֶהָרִים בָּא?

לֹא! לֹא קוֹל שֶׁל תּוֹתָחִים בְּזַדַר,

לֹא רוּחוֹת הַיָּם פִּתְאֹם סָעָרוּ –

שׁוֹשְׁבִינִים הֵם וְכַלָּה בַּדֶּרֶךְ,

הֵם יוֹרִים בָּאֶקְדָּחִים בְּנֵי-שֵׁמַע.

וּכְשֶׁבָּאוּ עַד פָּרָשַׁת-דֶּרֶךְ,

וְהִנֵּה הַבַּחוּרָה אוֹמֶרֶת:

"יְבָמַי וְשׁוֹשְׁבִינַי, שְׁמָעוּנִי!

לְהַבִּיט בְּעֵינֵיכֶם נִכְלָמְתִּי,

קַל וָחֹמֶר לְהַבִּיעַ אֹמֶר.

וְאוּלָם בָּא זְמַן לְהַגִּיד הַצָּעַר:

בִּהְיוֹתִי פְּתַיָּה בְּצֵל אִמִּי עוֹד

הִשְׁתַּדֵּךְ לִי פָּוֶל פְּלֵטִיקוֹסָה,

שֶׁבַע פְּעָמִים וְשָׁנִים שֶׁבַע.

פָּוֶל הִשְׁתַּדֵּךְ, אִמָּא מֵאֲנָה.

הָלַךְ פָּוֶל, נַעֲשָׂה הַיְדּוּק אָז

וְאוֹמְרִים שֶׁגַּם עַתָּה הַיְדּוּק הוּא.

עַל הָהָר עַל הַקּוֹנָר-פְּלָנִינָה,

וְאוֹמְרִים אִתּוֹ שְׁלֹשִׁים הַיְדּוּקִים,

פָּוֶל פְּלֵטִיקוֹסָה זֶה תִּירָאוּ."

לָהּ עָנוּ גִּיסֶיהָ, שׁוֹשְׁבִינֶיהָ:

"אַךְ אִוֶּלֶת הִיא, אַתְּ כַּלָּתֵנוּ!

וְאִם גַּם נַעֲשָׂה הַיְדּוּק הוּא,

וְאִם שְׁלֹשִׁים לוֹ יֵשׁ הַיְדּוּקִים יַחַד,

הֵן עָצַמְנוּ מֶנּוּ הַשִּׁשִּׁים פֹּה,

לֹא יָהִין לְהִתְנַפֵּל עָלֵינוּ."

עוֹד הַשּׁוֹשְׁבִינִים לְשׁוֹנָם מְמַלֶּלֶת,

וּשְׁלֹשִׁים רוֹבִים פִּתְאֹם רָעָמוּ,

מֵחֹרְשָׁה עוֹד מוֹרִיקָה, מִיָּעַר,

וּשְׁלֹשִׁים מְחֻתָּנִים נָפָלוּ.

אֶקְדָּחִים שְׁלֹשִׁים פִּתְאֹם רָעָמוּ,

שׁוּב שְׁלֹשִׁים מְחֻתָּנִים נָפָלוּ;

וְהַבַּחוּרָה אַךְ הִיא נִשְׁאָרָה.

הִתְקָרֵב אָז פָּוֶל פְּלֵטִיקוֹסָה

וַיִּתְפֹּס הַסּוּס עָלָיו רוֹכֶבֶת,

וְאֶל הָהָר הָרָם הִתְחִיל מוֹשְׁכֵהוּ.

שָׁם יָשַׁב לִשְׁתּוֹת מִיֵּין הֶחָמֶר,

הָרִיבָה הַנֶּחְמָדָה מַגֶּשֶׁת.

הָרִיבָה הִתְחִילָה נֶעְצֶבֶת,

הַצְּעִירָה פִּתְאֹם וְהִיא דּוֹמָעַת.

וְשָׁאַל אָז פָּוֶל פְּלֵטִיקוֹסָה:

"נָא בַּשֵּׁם, רִיבָה יְפַת עֵינַיִם,

מָה הַפִּיד אֲשֶׁר בָּאָךְ, הַפֶּגַע,

כִּי מָרָה בּוֹכָה אַתְּ נֶעֱצָבֶת?

שֶׁמָּא לֹא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינָיִךְ?

שֶׁמָּא שׁוֹשְׁבִינִי לָךְ לְמֹרַת-רוּחַ?

וְאוּלַי לָךְ צַר עַל גִּיס הֶחָמֶד?

אִם לָךְ צַר עֲלֵי יְבַם-הֶחָמֶד,

פֹּה אִתִּי בֶּן-אֲחוֹתִי, הוּא מִילִיטְשׁ,

יְפֵה-מַרְאֵה מִכָּל רִיבוֹת-הַצֶּבִי,

לָךְ הַלָּה יָבָם וְגִיס לָךְ יֶהִי."

לוֹ עָנְתָה אָז בַּחוּרַת-הַצֶּבִי:

"אֲדוֹנִי הַחַרַמְבָּשָׁה פָּוֶל,

לֹא, לֹא צַר לִי עַל שׁוּם אִישׁ בָּאָרֶץ,

רַק אַתָּה חֵן בְּעֵינַי מָצָאתָ,

אַף נָאִים הַשּׁוֹשְׁבִינִים כֻּלָּמוֹ,

לִי יָאֶה בֶּן-אֲחוֹתְךָ הוּא מִילִיטְשׁ,

מִילִיטְשׁ הוּא יִהְיֶה יָבָם לִי עָתָּה.

עַל אַחַת אֲנִי כָּאן מִצְטַעֶרֶת:

אֵין אִתִּי כַּיּוֹם שׁוּם מַתְּנַת-מֶשִׁי,

מַה לַּמְחֻתָּנִים, מָה אַעֲנִיקָה,

כִּי הַכֹּל נִשְׁאַר עַל אֵם הַדֶּרֶךְ?"

וְנִתְעָה לֶב פָּוֶל פְּלֵטִיקוֹסָה,

אֶת בֶּן-אֲחוֹתוֹ קָרָא, אֶת מִילִיטְשׁ:

"שִׁמְעָה בְּקוֹלִי, הַיֶּלֶד מִילִיטְשׁ,

קַח נָא בְּיָדָהּ זוֹ הַמַּלְבֶּנֶת,

הֲבִיאֶנָּה נָא אֶל אֵם הַדֶּרֶךְ,

שָׁם נָפְלוּ גִּיסֶיהָ, שׁוֹשְׁבִינֶיהָ,

תִּמְצְאוּ שָׁם אֶת מַתְּנוֹת הַמֶּשִׁי,

תְּבִיאֵן אֵלַי כֻּלָּן הָהָרָה."

כִּי שָׁמַע אֶת אִמְרוֹתָיו אָז מִילִיטְשׁ,

וַיֹּאחֵז יָדָהּ זוֹ הַמַּלְבֶּנֶת,

וַיִּנְהַג אוֹתָה אֶל אֵם הַדֶּרֶךְ.

כְּדַאי לִרְאוֹת אֶת בַּחוּרַת הַצֶּבִי!

שָׁם מָצְאָה אֶת כָּל-מַתְּנוֹת הַמֶּשִׁי.

הִתְהַלְּכָה מִפֶּגֶר אֶל מִשְׁנֵהוּ,

וּבְלֶכְתָּהּ הֶעֱנִיקָה לִידִידֶיהָ:

כָּל שׁוֹשְׁבִין כִּסְּתָה כַּסֵּה בִּכְתֹנֶת,

וְכַסֵּה אוֹתָם בִּכְתֹנֶת-מֶשִׁי,

וְאֶת רֹאשָׁם בְּמִטְפַּחַת מְרֻקֶּמֶת.

וּבְמָצְאָהּ אֶת יְבָמָהּ הַנַּעַר,

וַתְּיַבֵּב, אָמְרָה רִיבַת-הַצֶּבִי:

"יְבָמִי שֶׁלִּי, טַבַּעַת-כֶּתֶם!

הֲמִזְּמַן עַל אֶצְבָּעִי הָיִיתָ?

זֶה מִזְּמָן, אַלְלַי לִי, כִּי רָחָקְתָּ!

לָמָּה בִּי חָרָה אַפֶּךָ? לָמָּה?

בְּכַפִּי צֶחָה לֹא תִּנְהָגֵנִי

לְקַדֵּם אֶת פְּנֵי כָּל-שׁוֹשְׁבִינֵינוּ?"

אֵין הָרֹאשׁ יָכוֹל וְיַעֲנֶנָּה.

אֵין הַמֵּת יָכוֹל וְיַעֲנֶנָּה.

וַתְּמָרֵר הַבַּת בְּדִמְעוֹתֶיהָ,

וַתְּכַסֵּהוּ בְּמִטְפַּחַת כֶּסֶף,

אֶת רֹאשׁוֹ בְּצָעִיף רָקוּם בַּכֶּתֶם.

הִתְהַלְּכָה מִפֶּגֶר אֶל מִשְׁנֵהוּ,

וּמָצְאָה אֶת הַסַּנְדָּק, אִישׁ חֶמֶד –

עַל יָדָיוֹ נָשְׁקָה, עַל כְּנַף הַבֶּגֶד.

לוֹ עָנְתָה אָז בַּחוּרַת-הַצֶּבִי:

"סַנְדָּקִי הַטּוֹב, שִׁמְשִׁי זוֹרַחַת!

עַד עַכְשָׁו יָפֶה אוֹתִי חִמַּמְתָּ,

וְעַתָּה מֵעֵבֶר הָר נִסְתַּרְתָּ.

לָמָּה בִּי חָרָה אַפֶּךָ? לָמָּה?

גַּם אֵינְךָ מַחֲזִיק עָלַי הַכֶּתֶר

וְאֵינְךָ מַשִּׂיא שׁוֹשְׁבִינָתֶךָ?"

אֵין הָרֹאשׁ יָכוֹל וְיַעֲנֶנָּה,

אֵין הַמֵּת יָכוֹל וְיַעֲנֶנָּה.

וַתְּמָרֵר הַבַּת בְּדִמְעוֹתֶיהָ;

וְכִסְּתָה אוֹתוֹ בִּכְתֹנֶת כֶּסֶף,

אֶת רֹאשׁוֹ בְּצָעִיף רָקוּם בַּכָּתֶם.

הִתְחִילָה בֵּין שׁוֹשְׁבִינִים לָלֶכֶת,

וּמָצְאָה אֶת חֲתָנָהּ הָעֶלֶם

גּוּפָתוֹ בַּדָּם מָצְאָה מוּטֶלֶת.

מִן הַדָּם לָקְחוּ אוֹתוֹ יָדֶיהָ,

וּבְמִטְפַּחַת מֶשִׁי מְנַגֶּבֶת,

בֵּין עֵינָיו הַשְּׁחוֹרוֹת נָשָׁקָה,

הַכַּלָּה דִּבְּרָה לוֹ הַמְיֻתֶּמֶת:

"אֲדוֹנִי, רַב-חֶמֶד, תְּחַכֶּה לִי!

לָמָּה בִּי חָרָה אַפֶּךָ? לָמָּה?

לֹא תַּבִּיט בִּי בִּשְׁחוֹרוֹת עֵינֶיךָ,

לֹא תְּלַטְּפֵנִי בְּצָחוֹת כַּפֶּיךָ,

לֹא נוֹשְׁקוֹת לִי מְתוּקוֹת שְׂפָתֶיךָ,

לָמָּה בִּי חָרָה אַפֶּךָ? לָמָּה?"

אֵין הָרֹאשׁ יָכוֹל וְיַעֲנֶנָּה,

אֵין הַמֵּת יָכוֹל וְיַעֲנֶנָּה.

יִלְּלָה הַבַּחוּרָה בְּכֹחַ,

יִלְּלָה אָז כְּנָחָשׁ בָּרִיחַ,

וְכִסְּתָה אוֹתוֹ בִּכְתֹנֶת כֶּתֶם,

אֶת רֹאשׁוֹ בְּצָעִיף רָקוּם בַּכֶּתֶם,

וַתִּשְׁלוֹף סַכִּין מִן הַמַּחְגֹּרֶת,

בִּלְבָבָהּ שֶׁלָּהּ אוֹתָהּ תָּקָעָה.

עַל יָדוֹ שָׁם הַצְּעִירָה שָׁכָבָה.

כִּי רָאָה בֶּן-הָאָחוֹת זֹאת מִילִיטְשׁ

הִזְדָּרֵז מִהֵר, עָלָה הָהָרָה,

וְהִנֵּה שָׁם פֶּגַע רָע וָצָעַר:

מִי שֶׁהוּא מֵילִיל בָּהָר מִמַּעַל,

מוּעָפִים שָׁם בְּנֵי-עוֹרֵב וָנֶשֶׁר.

רִאשׁוֹנָה בָּא מִיליטְשׁ וְהִגִּיעַ

עַד נָהָר צָנוּן - עַד פְּנֵי הַשֹּׁקֶת,

וְהִנֵּה דְּלוּחִים סְמוּקִים מֵימֶיהָ,

עַל יָדָהּ שָׁם מוּטָלִים הַשְּׁנָיִם:

רֵעוֹ מִירְקוֹ וִידִידוֹ מָרִינְקוֹ,

וִידֵיהֶם אַךְ פֶּצַע עַל גַּב פֶּצַע,

כָּל גּוּפָם אַךְ חֲלוּלִים וָנָקֶב,

הַמָּרָה זוֹ הַשְּׁחוֹרָה נִשְׁפֶּכֶת.

וּכְשֶׁרָץ בָּא מִילִיטְשׁ עַד הַשְּׁנַיִם,

וַיִּשְׁאַל מִיָּד אֶת הַהַיְדּוּקִים:

"נָא בַּשֵּׁם, שְׁנֵי יְדִידֵי-הֶחָמֶד,

אֵי מִזֶּה לָכֶם מַכָּה וָפֶצַע?

הֶאָרֹב אָרְבוּ לָכֶם הַתֻּרְקִים?

וְהִרְבּוּ לָכֶם פְּצָעִים עַל פָּצַע?

וְאֵיפֹה דּוֹדִי שֶׁלִּי, אַיֵּהוּ?

אֵי דּוֹדִי, אֵי פָּוֶל פְּלֵטִיקוֹסָה?

כָּל רֵעַי, כָּל-הַכְּנוּפְיָה אַיָּמוֹ?"

הַיְדּוּקֵי הָהָר פָּתְחוּ עָנוּ לוֹ:

"נָא שְׁמָעֵנוּ, הוֹי, הַנַּעַר מִילִיטְשׁ,

עֵת אַתָּה אֶל אֵם הַדֶּרֶךְ סַרְתָּ,

הַכַּלָּה הַמִּסְכֵּנָה נָהַגְתָּ,

הִתְנַפֵּל עָלֵינוּ פַּנְדְּשָׁה גְּרָצַטְשׁ,

כִּי פִּתְאֹם בָּא וְהִתְקִיף גְּדוּדֵנוּ,

וְהִכָּה שְׁלֹשִׁים אִישׁ מִידִידֵינוּ,

וְאֶת דּוֹדְךָ, אֶת פָּוֶל פְּלֵטִיקוֹסָה,

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִפְצַעְנוּ אָנוּ."

הֵם מְדַבְּרִים וְחַיָּתָם גּוֹסֶסֶת,

וּכְגָמְרָם מִיָּד נַפְשָׁם נָפָחוּ.

רָאָה מִילִיטְשׁ וּפָרַץ בְּבֶכִי,

דִּמְעוֹתָיו נוֹשְׁרוֹת מִצְּחוֹר פָּנֵיהוּ,

לֶחָצֵר הַמַּלְבִּינָה פָּנָה הוּא,

לְכַלְכֵּל שֵׂיבַת אִמּוֹ הַסָּבְתָא.


 

שִׁירִים עַל אוּסְקוֹקִים    🔗


הַסָּגָנִינִיצָה (אֵשֶׁת חַסַן-אָגָה)


מַה מַּלְבִּין שָׁם תּוֹךְ יַרְקוֹ שֶׁל יָעַר?

שֶׁמָּא בַּרְבּוּרִים אוֹ שֶׁמָּא שֶׁלֶג?

לֹא, זֶה כְּבָר פָּרַשׂ בַּרְבּוּר כְּנָפַיִם,

זֶה מִכְּבָר נָמַס בַּיַּעַר שֶׁלֶג,

לֹא, לֹא שֶׁלֶג לֹא בַּרְבּוּר מַלְבִּין שָׁם –

אָהֳלוֹ מַלְבִּין שֶׁל חַסַן-אָגָה;

נִפְתְּחוּ פְּצָעָיוֹ וְצִעֲרוּהוּ.

גַּם אִמּוֹ גַּם אֲחוֹתוֹ בִּקְּרוּהוּ;

אַךְ אִשְׁתּוֹ הָאֲהוּבָה לֹא בָּאָה,

לֹא בָּאָה אַךְ הִיא: בּוֹשָׁה נִכְלָמָה.

אַךְ כְּשֶׁהוּקַל לוֹ מִן הַצַּעַר,

וַיְצַוֶּה לֵאמוֹר לָאֲהוּבָה לוֹ:

"אַל תּוֹסִיפִי לְחַכּוֹת לִי עָתָּה,

לֹא בַּחֲצֵרִי וְלֹא בַּבָּיִת!"

הַדָּבָר שָׁמְעָה הָאֲהוּבָה לוֹ,

שְׂעִפִּים רָעִים מְאֹד תְּקָפוּהָ.

דַּהֲרוֹת-סוּס בֶּחָצֵר נִשְׁמָעוּ,

הִזְדָּרְזָה רוּץ אֵשֶׁת חַסַן-אָגָה

לְהִשָּׁמֵט בְּעַד חַלּוֹן הַצְּרִיחַ.

שְׁתֵּי בָּנוֹת קְטַנּוֹת בָּאוּ אַחֲרֶיהָ:

"שׁוּבִי, אִמָּא, מַחְמַל לִבֵּנוּ,

לֹא אָבִינוּ בָּא, לֹא חַסַן-אָגָה,

כִּי דּוֹדֵנוּ בָּא, הוּא פִּנְטוֹרוֹבִיטְשׁ."

שׁוֹב תָּשׁוּב אָז אֵשֶׁת חַסַן-אָגָה,

עַל צַוַּאר אָחִיהָ הִיא נָפָלָה:

"אוֹי חֶרפָּה וְאוֹי בּוּשָׁה, אָחִי לִי,

מֵחֲמֵשֶׁת יְלָדִים גֵּרְשׁוּנִי!"

לֹא עָנָה הָאָח דָּבָר, כִּי שָׁתָק,

אֶת כַּפּוֹ הִכְנִיס בְּכִיס הַמֶּשִׁי

וְמִכְתַּב פְּרִידָה תָּקַע בְּיָדֶיהָ:

כִּי תִּקַּח לָהּ אֶת כָּל שִׁלּוּחֶיהָ

וְתָשׁוּב אֶל בֵּית אִמָּהּ הַבָּיְתָה.

אַךְ גָּמְרָה לִקְרֹא אֶת הָאִגֶּרֶת,

וַתְּשַּׁק בֵּין-עֵינֵיהֶם בָּנֶיהָ,

שְׁתֵּי בְּנוֹתֶיהָ עַל לְחִי-הַוֶּרֶד;

אַךְ מִן הַתִּינוֹק אֲשֶׁר בָּעֶרֶשׂ

לֹא יָכְלָה לְהִפָּרֵד מִמֶּנּוּ.

בְּכַפָּהּ תְּפָסָהּ אָז בַּמַּלְבֶּנֶת,

מִיַּלְדָּהּ הִפְרִיד אוֹתָהּ בְּכֹחַ,

עַל סוּסוֹ יָשַׁב אִתָּהּ בְּיַחַד,

וּלְבֵיתוֹ הַצַּח אוֹתָהּ הֱבִיאָהּ.

לֹא הִרְבְּתָה שָׁם – אַךְ שָׁבוּעַ.

אֵשֶׁת הֲגוּנָה מִבְּנוֹת-הַיָּחַשׂ,

כְּבָר רוֹצִים רַבִּים לְהִתְחַתֵּן בָּהּ,

וְעַל-כֻּלָּם הַקַּאדִי שֶׁל עִיר אִימוֹס.

אֶת אָחִיהָ הִיא אָז מְבַקֶּשֶׁת:

"אִם הָמוּ עָלַי, אָחִי, רַחֲמֶיךָ,

אַל לְאִישׁ וּלְשׁוּם אָדָם תִּתְּנֵנִי,

אַל תִּקְרַע, אָחִי, לִבִּי קָרֹעַ,

כִּי אֶרְאֶה אֶת יְתוֹמַי בְּעֵינָיִם."

אַךְ הַבֵּק הוּא לֹא הִטָּה אָזְנָיִם,

נְתָנָהּ אִשָּׁה לְקַאדִי-אִימוֹס.

וְעוֹד בִּקְשָׁה אָחִיהָ, אַף הֶעְתִּירָה,

כִּי יִכְתּוֹב מִכְתָּב לָבָן - אִגֶּרֶת,

וְיִשְׁלַח לַקַּאדִי שֶׁבְּאִימוֹס:

"כַּלָּתְךָ אוֹתְךָ כִּי מְבָרֶכֶת,

כַּלָּתְךָ בְּמִכְתָּבָהּ שׁוֹאֶלֶת:

כַּאֲשֶׁר תַּקְהִיל מְחֻתָּנֶיךָ

חֲצֵרָהּ הַמַּלְבִּינָה לָלֶכֶת,

לַכַּלָּה תָּבִיא צְעִיף כְּלוּלוֹתֶיהָ,

עַל בֵּיתוֹ שֶׁל אָגָה נַעֲבוֹרָה,

וְלֹא אֶרְאֶה אֶת יְתוֹמַי בְּעֵינָיִם."

וּמִכְתָּב לָבָן קִבֵּל הַקַּאדִי,

וַיַּקְהֵל מְחֻתָּנָיוֹ כֻּלָּהַם,

אֶת מְחֻתָּנָיו לָקַח וַיִּסַּע.

בְּשָׁלוֹם אֶל הַכַּלָּה הִגִּיעַ,

בְּשָׁלוֹם פָּנָה נָסַע הַבָּיְתָה.

אַךְ בְּעָבְרָהּ עַל חֲצֵרוֹ שֶׁל אָגָה,

בְּעַד חַלּוֹן רָאוּהָ בְּנוֹתֶיהָ,

הַבָּנִים יָצְאוּ קַדֵּם פָּנֶיהָ

וּלְאִמָּם אָמְרוּ וְכֹה נִדְבָּרוּ:

"אִמָּא חֲבִיבָה, אֵלֵינוּ סוּרִי,

שְׁבִי אִתָּנוּ לַאֲרוּחַת-עֶרֶב."

כִּי שָׁמְעָה זֹאת אֵשֶׁת חַסַן-אָגָה,

הִיא סָחָה לִזְקַן מְחֻתָּנֶיהָ:

"רֹאשׁ מְחֻתָּנַי, רֵעַ כְּאָח-לִי,

בֶּחָצֵר תַּמְתִּין לִי עִם סוּסֶיךָ

לִיתוֹמַי תְּשׁוּרוֹת כִּי אֲחַלֵּקָה."

בֶּחָצֵר עָמְדוּ סוּסָיו תַּחְתָּמוֹ,

וַתַּעֲנִיק יָפֶה אֶת-יְלָדֶיהָ:

לַבָּנִים נָתְנָה מַגְּפֵי-הַכֶּתֶם,

לַבָּנוֹת שְׂמָלוֹת תְּפוּרוֹת מִצָּמֶר,

וְלַתִּינוֹק לוֹ לַמּוּטָל בָּעֶרֶשׂ,

לוֹ לַבֵּן נָתְנָה שְׂמִיכָה קְטַנְטֹנֶת.

זֹאת רָאָה הַגֶּבֶר חַסַן-אָגָה,

וַיִּקְרָא לִשְׁנֵי בָּנָיו וַיֹּאמַר:

"קוּמוּ, יְתוֹמַי, אֵלַי נָא בּוֹאוּ,

שִׁחֲתָה אִמְּכֶם אֶת רַחֲמֶיהָ,

כִּי הֲלֹא לָהּ בְּחֻבָּה לֶב-אֶבֶן!"

כִּי שָׁמְעָה זֹאת אֵשֶׁת חַסַן-אָגָה,

עַל פָּנֶיה אָז נָפְלָה-צָנָחָה,

אָז נָפְלָה וְגַם נָפְחָה הַנֶּפֶשׁ,

כִּי לִבָּהּ כָּאַב לִרְאוֹת בָּנֶיָה.


מִשִּׁירֵי הַסְּלָבִים בַּמַּעֲרָב (על-פי א' פּוּשקין)


שִׁיר עַל גֵּיאוֹרְגִי הַשָּׁחוֹר

לֹא שְׁנֵי זְאֵבִים נִצִּים בַּנַּחַל,

אָב וּבְנוֹ מִתְקוֹטְטִים בַּגַּחַר.

פֶּטְרוֹ הַיָּשִׁישׁ אֶת בְּנוֹ מוֹכִיח:

"הוֹי, רָשָׁע אָרוּר, מוֹרֵד בַּמֶּלֶךְ!

שׁוּם מוֹרָא-שָׁמַיִם אֵין עָלֶיךָ.

הַלְךָ לְהִשָּׁפֵט עִם שֻׂלְטָן?

לֶאֱסוֹר הַקְרָב עִם פַּחַת בֶּלְגְּרַד?

שֶׁמָּא שְׁנֵי רָאשִׁים לְצַוְּארוֹנֶיךָ?

לֵךְ, שְׁחִיק עֲצָמוֹת, וְהִכָּחֵדָה,

סֶרְבִּיָּה כֻּלָּהּ מַה תַּשְׁחִיתֶנָּה?"

סָר זָעֵף גֵּיאוֹרְגִי יַעֲנֶנּוּ:

"הַיָּשִׁישׁ, נִרְאֶה, כְּבָר הִטַּפַּשְׁתָּ,

דִּבְרֵי שְׁטוּת כְּמוֹתָם פִּיךָ צֹוֵחַ?"

חֲמָתוֹ שֶׁל פֶּטְרוֹ הִתְלַקְּחָה בּוֹ,

וְחֵרֵף-גִּדֵּף, הֵקִים הָרַעַשׁ,

הוּא רוֹצֶה לָלֶכֶת עִירָה בֶּלְגְּרַד,

בֵּן סוֹרֵר-מוֹרֶה יִמְסוֹר לַתֻּרְקִים,

יְגַלֶּה לָהֶם מַחֲבוֹא הַסֶּרְבִּים.

הוּא יוֹצֵא מִמְּעָרַת הָאֹפֶל,

אֶת הַשָּׂב גֵּיאוֹרְגִי הִדְבִּיקָהוּ:

"אַבָּא, אָנָּא שׁוּבָה, אָנָּא שׁוּבָה!

סְלַח וּמְחַל לִי, פִּי כִּי הִכְשִׁילָנִי."

פֶּטְרוֹ מְאַיֵּם, אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ.

“הִנֵּה עַל שְׂכָרְךָ תָּבֹא, רוֹצֵחַ!”

שׁוּב גֵּיאוֹרְגִי בָּא וּמַקְדִּימֵהוּ.

עַל פָּנָיוֹ נָפַל, כָּרַע לוֹ בֶּרֶךְ:

פֶּטְרוֹ לֹא הִבִּיט, לֹא הִתְבּוֹנֵן בּוֹ.

שׁוּב הִדְבִּיק אֶת הַזָּקֵן גֵּיאוֹרְגִי,

וּתְפָסוֹ בְּצַמָּתוֹ וַיֹּאמֶר:

"שׁוּבָה, נָא בַּשֵּׁם! רְאֵה הִשְׁבַּעְתִּיךָ,

לִידֵי נִסָּיוֹן אַל נָא תְּבִיאֵנִי!"

דְּחָפוֹ דָּחֹף הַשָּׂב בְּכַעַס,

אֶת דַּרְכּוֹ הִמְשִׁיךְ בּוֹאֲכָה בֶּלְגְּרַד.

מַר בָּכָה וָמַר מְאֹד גֵּיאוֹרְגִי,

קָם הוֹצִיא אֶקְדָּח מִתּוֹךְ הַמֵּזַח,

אֶת הֶדְקוֹ הֵרִים, יָרָה בּוֹ תֵּכֶף,

צְעָקָה צָעַק וַיָּגַע פֶּטְרוֹ:

“בְּנִי, הוֹשַׁע גֵּיאוֹרְגִי, כִּי פְּצָעוּנִי!”

לֹא שָׁנָה, נָפַל מֵת עַל הָאָרֶץ.

רָץ-חָזַר גֵּיאוֹרְגי אֶל הַגַּחַר.

לִקְרָאתוֹ יָצְאָה אִמּוֹ שׁוֹאֶלֶת:

“בְּנִי, וּפֶּטְרוֹ אָנָה בָּא, אַיֵּהוּ?”

בְּרֹגֶז לָהּ עָנָה אֲזַי גֵּיאוֹרְגִי:

"בַּסְּעֻדָּה שָׁתָה לְשָׁכְרָה יַיִן

וְנִרְדַּם מוּטָל עַל דֶּרֶךְ-בֶּלְגְּרַד!"

אַךְ הָאֵם הֵבִינָה, מְיַבֶּבֶת:

"הַשָּׁחוֹר! יַעְכָּרְךָ צוּרֵנוּ,

כִּי אַתָּה הָרַגְתָּ אֶת אָבִיךָ!"

וּמֵאָז גֵּיאוֹרְגִי, הוּא פֶּטְרוֹבִיטְשׁ,

הַשָּׁחוֹר - כָּל-הַבְּרִיּוֹת כִּנּוּהוּ!


שְׁנֵי אַחִים וְאָחוֹת


זֶה בְּצַד-זֶה שָׁם שְׁנֵי אֳרָנִים קָמוּ,

וְאַשּׁוּחַ דַּק-אָמִיר בַּקֶּרֶב;

לֹא הָיוּ שְׁנֵי אֳרָנִים שֶׁקָּמוּ,

שְׁנֵי אַחִים בְּנֵי אֵם אַחַת הָיוּ הֵם,

פָּוֶל הָאֶחָד וְאָחִיו רָדוּלָה.

בֵּינֵיהֶם זוֹ אֲחוֹתָם יֶלִיצָה.

אֲהֵבוּהָ בְּכָל לִבָּם הַשְּׁנָיִם,

מְאֹד חִבְּבוּהָ, לָהּ נָטוּ רָב חֶסֶד,

בָּאַחֲרוֹנָה סַכִּין נָתְנוּ לָהּ

מְצֻפָּה פָּז, בְּתוֹךְ תַּעַר כָּסֶף.

כָּעֲסָה עָלֶיהָ אֵשֶׁת פָּוֶל,

וְקִנְאָה בְּגִיסָתָהּ בַּיְבָמֶת.

לַאֲהוּבַת-לֵב רָדוּלָה – סָחָה:

"אֲחוֹתִי בֵּאלֹהִים, גִּיסָה לִי!

שֶׁמָּא אַתְּ יוֹדַעַת סַמֵּי-יֶרֶק

וְתִתָּאֵב אָחוֹת עַל לֵב אַחֶיהָ?"

אֲהוּבַת רָדוּלָה הִיא עָנָתָה:

"אֲחוֹתִי בֵּאלֹהִים, יְבָמֶת!

סַמֵּי-יֶרֶק כְּמוֹתָם לֹא אֵדַע,

אִלּוּ גַּם יָדַעְתּי לֹא אֲכַנֶּה,

גַּם אוֹתִי אַחַי מְאֹד אָהָבוּ,

חִבְּבוּנִי, לִי נָטוּ רָב חָסֶד!"

הָלְכָה זֹה-שֶׁל-פָּוֶל אֶל הַשֹּׁקֶת,

שָׁם טָבְחָה הַסּוּס מַשְׁחִיר הַשַּׁעַר,

וּלְאִישָׁהּ אָמְרָה לַאדוֹנֶיהָ:

"אַךְ לְרָעָתְךָ אָחוֹת אָהָבְתָּ,

אַךְ לְפִצְעֲךְ לָהּ מַתְּנוֹתֶיךָ –

אֶת הַסּוּס אֶת הַשָּׁחוֹר אִבְּדַתּוּ."

הִתְחִיל פָּוֶל מֵצִיק לְיֶלִיצָה:

“לָמָּה זֶה, אָנָּא בַּשֵּׁם, הַגִּידִי?”

לוֹ לָאָח עָנְתָה בְּדִמְעוֹתֶיהָ:

"בְּחַיַּי, אָחִי, כִּי לֹא אָנֹכִי,

בְּחַיֶּיךָ וּבְחַיַּי נִשְׁבַּעְתִּי!"

וְהֶאֱמִין אוֹתָה שָׁעָה אָחִיהָ.

זֹה-שֶׁל-פָּוֶל נִכְנְסָה הַגַּנָּה,

הַסַּכִּין מִגִּיסָתָה גָּנָבָה,

וְאֶת הַגַּז הַשָּׂב הִיא נִחֲרָה שָׁם;

וּלְאִישָׁהּ אָמְרָה, לַאדוֹנֶיהָ:

"אַךְ לְרָעָתְךָ אָחוֹת אָהָבְתָּ,

אַךְ לְפִצְעֲךָ לָהּ מַתְּנוֹתֶיךָ –

הִנֵּה אֶת הַגַּז הַשָּׂב נִחָרָה."

פָּוֶל לָאָחוֹת הִתְחִיל מֵצִיק אָז:

“לָמָּה זֶה, אָנָּא בַּשֵּׁם, הַגִּידִי?”

לוֹ לָאָח עָנְתָה בְּדִמְעוֹתֶיהָ:

"בְּחַיַּי, אָחִי, כִּי לֹא אָנֹכִי,

בְּחַיֶּיךָ וּבְחַיַּי נִשְׁבַּעְתִּי."

וְהֶאֱמִין אוֹתָהּ שָׁעָה אָחִיהָ.

וּבַלַּיְלָה בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת

אֵשֶׁת פָּוֶל הִיא גָּנְבָה אֶת תַּעַר

גִּיסָתָהּ, טָבְחָה בּוֹ אֶת הַיֶּלֶד

שֶׁבָּעֲרִיסָה מְצֻפַּת-הַכֶּתֶם,

וּבַבֹּקֶר הִזְדָּרְזָה לַבַּעַל,

הַפָּנִים צָרְמָה וּמְיַלֶּלֶת:

"אַךְ לְרָעָתְךָ אָחוֹת אָהָבְתָּ,

אַךְ לְפִצְעֲךָ לָהּ מַתְּנוֹתֶיךָ –

שָׁחֲטָה הַיּוֹם גַּם אֶת הַיֶּלֶד,

אִם לֹא תַּאֲמִין לִי, תֵּן עֵינֶיךָ

בַּסַּכִּין שֶׁלָּהּ הַמְצֻפֶּה כָּתֶם."

כּי שָׁמַע קָפַץ וְקָם אָז פָּוֶל,

בָּא נִכְנַס חִישׁ אֶל חֲדַר יֶלִיצָה,

שָׁם מָצָא אֶת אֲחוֹתוֹ מוּטֶלֶת

בַּמִּטָּה שֶׁלָּהּ עַל גַּב הַכֶּסֶת,

הַסַּכִּין תְּלוּיָה לִמְרַאֲשׁוֹתֶיהָ;

הוֹצִיא פָּוֶל הַסַּכִּין מִנְּדָנָהּ,

וְהִנֵּה דָּמִים כִּסּוּ הַלַּהַב.

פָּוֶל אָז מָשַׁךְ אוֹתָהּ בַּזְּרוֹעַ:

"אֲחוֹתִי, יַעְכְּרֵךְ צוּרֵנוּ!

גַּם סוּסִי הַטּוֹב טָבְחוּ יָדַיִךְ,

גַּם גַּזִּי נִחַרְתְּ בְּגַן-הַיָּרֶק;

אֶפֶס עַל שׁוּם מָה שָׁחַטְתְּ הַיָּלֶד?"

לוֹ לָאָח עָנְתָה בְּדִמְעוֹתֶיהָ:

"בְּחַיַּי, אָחִי, כִּי לֹא אָנֹכִי,

בְּחַיֶּיךָ וּבְחַיַּי נִשְׁבַּעְתִּי.

וְאִם לִשְׁבוּעָתִי לֹא תַּאֲמִינָה,

הַשָּׁדֶה הַצַּח נָא הוֹצִיאֵנִי,

אֶל זַנְבוֹת סוּסִים זְרִיזִים קָשְׁרֵנִי,

וְיִקְרְעוּ בְּשָׂרִי הַצַּח מִשָּׁלֶג

לְאַרְבָּעָה שָׁם קְרָעִים קָרֹעַ."

לָהּ אֲזַי לֹא הֶאֱמִין אָחִיהָ.

אֶל לֵב-הַשָּׂדֶה הַצַּח הוֹצִיאָהּ,

אֶל זַנְבוֹת סוּסִים זְרִיזִים קְשָׁרָהּ שָׁם

וְאוֹתָם הֵרִיץ בִּשְׂדֵה-הַבָּעַל.

כָּל מָקוֹם נָפְלָה טִפַּת דָּמֶיהָ,

שָׁם עָלָה צִיץ מַאְדִּים עֵינָיִם;

בַּמָּקוֹם, גּוּפָהּ הַצַּח נִשְׁאַר בּוֹ,

נִבְנְתָה שָׁם כְּנֵסִיָּה בַּקֹּדֶשׁ.

לֹא עָבְרוּ יָמִים רַבִּים וַתִּדַּל

זֹה-שֶׁל פָּוֶל הַצְּעִירָה, חָלָתָה.

תֵּשַׁע לָהּ שָׁנִים בְּמַכְאוֹבֶיהָ,

עֲשָׂבִים עָלוּ בְּעַצְמוֹתֶיהָ,

בָּם נָחָשׁ אַכְזָר קִנֵּן – בָּרִיחַ,

אֶת עֵינֶיהָ יֵשְׁתְּ, יָנַח בַּלַּיְלָה.

צַעֲרָהּ עָצַם, גָּדְלוּ כְּאֵבֶיהָ,

סָחָה לְאִישָׁהּ, לַאדוֹנֶיהָ:

"הַט אָזְנֶיךָ לִי, אֲדוֹנִי פָּוֶל!

בֵּית-אֵל יְבִמְתִּי תְּנַהֲגֵנִי,

וְאוּלַי בַּכְּנֵסִיָּה יִרְפָּא לִי."

לְבֵית-הָאֵל שֶׁל אֲחוֹתוֹ נִהֲגָהּ,

הֵמָּה עִם הַכְּנֵסִיָּה, קָרָבוּ,

וְהִנֵּה קוֹל מִן הַקֹּדֶשׁ לָמוֹ:

"אַל תָּבוֹאִי, אֵשֶׁת פָּוֶל, פְּנִימָה,

כָּל מַרְפֵּא מָזוֹר לֹא תַּעֲלִי פֹּה."

אֵשֶׁת פָּוֶל הַצְּעִירָה שָׁמָעָה,

סָחָה לְאִישָׁהּ, לַאדוֹנֶיהָ:

"אֲדוֹנִי, אָנָּא בַּשֵּׁם, שְׁמָעֵנִי,

אֶל בֵּיתִי הַצַּח שׁוּב אַל תַּנְחֵנִי

אַךְ קָשְׁרֵנִי אֶל זַנְבוֹת סוּסֶיךָ,

בַּשָּׂדֶה הַצַּח שָׁם תְּרִיצֵמוֹ."

בְּקוֹל אֲהוּבָתוֹ שָׁמַע אָז פָּוֶל,

וּקְשָׁרָהּ אֶל-זְנַב סוּסָיוֹ בְּכֹחַ,

וְאוֹתָם הֵרִיץ בִּשְׂדֵה-הַבָּעַל.

כָּל מָקוֹם נָפְלָה טִפַּת דָּמֶיהָ,

שָׁם צָצוּ קוֹצִים וַחֲרוּלִים שָׁם;

בַּמָּקוֹם שָׁקַע, הָיָה יָם-מָיִם.

סוּס שָׁחוֹר יוֹצֵא מִתּוֹךְ הַמַּיִם,

וְאַחַר הַסּוּס עֲרִיסַת כֶּתֶם,

עַל הָעֲרִיסָה נָח גַּז-אֶפְרֹחַ,

בְּתוֹךְ הָעֲרִיסָה מוּטָל לוֹ יֶלֶד,

וּבַיָּד לָהּ מַאֲכֶלֶת כָּתֶם.

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 13318 יצירות מאת 545 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 1949 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!