אגרות: שנת תרנ"ג / חיים נחמן ביאליק
ט. 🔗
זיטומיר, תרנ"ג… חשון.
[לי. ח. רבניצקי]
אדון נכבד!
זה כמה קבלתי מכתבך הגלוי, אשר בו בקשתני לספֹד לגרדון ז“ל כנוח עלי הרוח-אנכי לא עניתיך, כי הכיתי לראות אולי יקדמני אחר, הטוב ממני; הן לספֹד לגרדון כראוי לא מלתא זוטרתא היא. את פושקין הספיד לרמונאוב-ומי יספֹד לגרדון? אולם אחרי ראיתי את כל הקִנּות אשר קוננו עליו אלה הנדחקים מעצמם אל היכל השיר ואמרתי: לו ראה יל”ג ז“ל מי ואיך יספידוהו-ושב למות, ואשלח את קנָּתי אשר קוננתי אני אליך, ואתה אדוני איעצך-בקראך את קנָתי זאת וזכרת את יתר הקנות אשר בל”ס קראת ב“הצפירה” וגם ב“המליץ” ומצאה קנתי כרגע חן בעיניך.
רֹב שירי גרדון ז"ל הגדולים והטובים רמוזים בקנתי זאת בכלל, ואתה קרָאֶנָה בשים לב ובכונה ומצאת וראית כי טובה הִנֵהָ.
אדוני! נא ונא למהר את תשובתך כרגע אם תמצא חפץ בה ואם תקבלה, חכות לא אוכל, ההחלות לסדר לדפוס את ה“פרדס”?
דברתי עם נארודיצקי אדות מכתבי חצ“ל ויאמר לי שיש ביניהם הרבה מכתבים אשר ערך ספרותי להם ויצלחו להכנס אל ה”פרדס“; אולם הוא איננו האדון למכתביו, וידו קצרה משלוח אותם אליך ויעצני כי איעצך לפנות לחתנו קולישר ע”י מכתב והוא ירָצה לדבריך,
כתֹבת קולישר כשמו לאמר:
מהר להשיבני.
בכבוד ויקר
ח. נ. ביאליק
כתבתי:
אם יקשה ממך דבר בשירי זה הואילה לשאלני ואל תתקן מעצמך. המליצה בבית ה‘, שורה ג’ “גן אל נגדה ערום” נסמכת במליצות הכתוב באיוב: “ערום שאול נגדו ואין כסות לאבדון”. וכל הבית רומז לשירו על מות מיכה יוסף לבנסון. - שורה ד' בית ט' כתבתי “ולעזב החומה אין וכו'” כלה"כ בנחמיה: “ויעזבו את החומה עד החצי” ופרושו חזוק ותמיכה.
חנב.
י. 🔗
ב' טבת תרנ"ג, זיטומיר.
[לי. ח. רבניצקי. ]
אדוני היקר והנכבד!
הערותיך הקלות לשירי האחרון קבלתי ולא לכלן הנני מסכים. הניבים “לפאר תפארת כל פארות… " לארות לו אֹרות” אינם דומים בשום אופן אל ה“ניבים הנאוים והנאומים הנעימים” של שולמן, כאשר לא ידמה להם ה“ניב” “לשָרֵש שרשים” או “לזמר זמורה”. שם, בניבי שולמן, אין בם כי אם שווי הברה בלבד, אשר לא ינעם לאזן אניני הדעת, ופה יצאו הפעלים מהשמות להוראה הפוכה, כידוע, וכן מפרשים כל הפשטנים את הפעל “לא תפאר אחריך” שבתורה שפרושו: לא תקצץ את הפֹארות, וכן הפעל “ארה” יצא מן השם “אור”, שהוא שם כולל לכמה עשבים ידועים שנלקטין, כמו שהשתמשו בו גם חכמי המשנה ב“זרעים” בכמה מקומות; ומה שנוגע להמלה “תפארת”- הרשות בידך לשים במקומה מלה אחרת נאה הימנה כמו “את מיטב” או “מבחרֵי”. ע“ד הקריאה: “בכו בכה יתומים” שבסוף-ע”ז נאמר: “גברא גברא וטעמיה”.
עתה הנני לבקשך, אדון יקר ונכבד, בכל לשון בקשה;אנא, היטיבה ברצונך עמדי ושלחה לי לכה“פ את מחצית שוים אל ארבעת שירי בכסף, צרות רבות קרוני במשך הזמן הזה, מסובב ומוקף אנכי ביסורים מכל עבר ועתה נקרה לפני ענין הדורש כסף אשר אולי יחלצני מן המצר ובהיטיבך עמדי וקימת את נפשי, ואנכי הנני מקבל עלי בצאת ה”פרדס" לאור להפיץ ספרים רבים בעירי. אולם אבקשך להחיש את טובתך, כי לא תוכל לשער מה מאד נחוצה לי.
ברגשי כבוד
ח. נ. ביאליק
יא. 🔗
[קורוסטישוב] 14 יוני 93 [י“ב תמוז תרנ”ג].
[לי. ח. רבניצקי]
אדֹני הנכבד!
היטיבה ברצונך לענותני דבר על השאלות אשר שאלתיך זה כמה פעמים ולא מצאתי עליהם מענה ממך. בראשונה הואֵל והודיעני מתי יצא הפרדס מבית-הדפוס. הדבר הזה נחוץ לי לדעת, ובשניה תודיעני: אם יש עוד מקום לשירים יפים בפרדסך. וגם הואילה לרשם לי את שמות השירים משירי הבאים בדפוס.
בשבוע העבר התודעתי במקרה אל אחד הצעירים ויראני את כתביו ואמצא בתוכם ספור קטן כתוב בכשרון נעלה ובטוב טעם מאד נעלה. הספור הזה, לפי תכנו, יצלח גם לפרדסך, לכן דברתי על לב הצעיר כי ישלח את ספורו זה אליך, אך הוא לא נעתר לי, כי מאשר אומר הנהו להתעסק בספרות בתור אומנות, שמוצא את עצמו מוכשר אליה, לכן יחכה עד בשול כשרונו ואז ידע להוציא דבר מתֻקן. הצעיר הזה, מלבד כשרונו הודאי, הוא גם מופלג גדול בשפות וידיעות. שפות רוסיא, אשכנז ואנגליה שגורות על פיו והוא בקי גם בשלש הספרֻיות אשר בשפות האלה, מלבד ידיעות כלליות ומלבד שקידתו העצומה בלמודים הכוללים ובשפות אחרות.
כתבתי
המכבדך ח. נ. ביאליק.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.