רקע
אברהם שמואל שטיין
הערות לשאלה נכבדה

 

א.    🔗

מי אשר ראה במו עיניו על שערי האוניברסיטה הוארשאית את השלטים הצווחניים “מָות ליוּדֶה-קוֹמוּנה” ואת הרבצת המלקות לאנשי-מדע פולניים עקב יחסם האנושי ליהודים; מי אשר שראה סטודנטים פולניים – ולא רק פולניים – הרצים כמטורפים, מזוינים במקלות וקסטֶטים ופורעים ביהודים, מפוצצים שמשות וראשים בעיר הבירה ובעיירה, מוכרים דגים ברחובות למבּרג כדי “להתחרות” את המוכרת היהודית וכו'; מי אשר נזכר את מקומה ותפקידה של האינטליגנציה בהשתערוּת הפראוּת הגדולה בגרמניה ובארצות אחרות, - זה יווכח, כי נסתם הגולל על הישגים הומאניים גדולים של דורות וכי עומדים אנו כבר בתוך חשכּת ימי-ביניים חדשה.

שכבה חברתית חשובה, אשר היתה לפני כמה דורות נושאת הקידמה האנושית, הפכה להיות לסמל הפרעות והפיגור.

המצב הזה הביא בהכרח לידי תזוזה רצינית בשורות האינטליגנציה היהודית בגולהּ. אשליות-התבוללות, אשר טיפחו שנים רבים בקרב חוגים אלה, כאילו נגוזו; ומאידך יש להצביע על פנית-עורף של האזרחות היהודית ושל חלק ממנהיגיה, סופריה ודַבָּריה – מכּזב-הרביזיוניזם. לא רק שהרביזיוניזם איבד את כל השפעתו, אלא גם העיתונים העיקריים שאהדו לו, כגון ה“נאַש פזשעגלאָנד” 1 וה“מאָמענט”2 עזבו את ה“מנהיג” היהודי לנפשו, - והלה מצא לו את מקום מנוחתו הטבעי בחיק העיתונות האֶנדקוֹ-פשיסטית3. בריסק ופּשיִטיק פעלו את שלהן, - אבל גם דורות של הסברה חברתית-ציונית והמפעל הארץ-ישראלי משקלם הולך ורב בהלך-מחשבתה ותפיסת-עולמה של האינטלגנציה היהודית בגולה.

כל כמה שהיישוב העברי המאורגן בארץ-ישראל הוא שליחהּ וחלוצהּ של יהדות-העולם, כן גם האינטליגנציה העברית העובדת בארץ-ישראל חייבת שלא לשכוח את שליחותה כלפי שכבה זו המקיפה לא פחות מ- 10–8% של יהדות-הגולה ואשר אף היא נתונה במיצר-נֶכר מאוד אכזר! הסטודנט היהודי המוכּה בפולין, התלמיד ללא-מוצא המתנוון בעיירה היהודית, הסופר, המורה, המהנדס. היהודים, מנותקי-השורשים, העלובים ומחוסרי-הקיום בגולה, - בהכרח שתהיה להם זיקה ישרה ושיהיו קשורים קשר טבעי וגורלי את תנועת-העבודה בארץ. זו ועוד: לנגד עינינו מתהווה תהליך של הגשרת גשר בין העבודה הגופנית והרוחנית, של הרמת הפועל לדרגה תרבותית גבוהה והכשרתו לקראת תפקידים ישוביים וחנוכיים כבירים ושל החדרת האינטליגנט ביסודות של תנועת-העבודה ונסיונה ויחד את זה של הפקעת התהום בין הכפר לכרך. ההתמזגות שבין תנועת-העבודה והאינטליגנציה העברית העובדת – ברכה רבה צפונה בה למפעלנו ההתיישבותי בכללו.

הנה הבחור צ.ק. גמר גימנסיה עברית בפולין. רק התנוונות ציפתה לו שמה. עתה הוא מהנדס, פועל בכפיפת-ברזל, עצמו ברזל, בעל הכרה, אדם. הנה א. כ. חצי-סופר חצי-בטלן בעיירה. עתה חקלאי ממש, חבר אחד הקיבוצים, איש-התנועה, גם כותב לפרקים שורות שקולות, רִגביות וכאלה רבים, רבים.

האינטליגנציה הדתית-רבנית והמַשכֶּלֶת-חילוֹנית מִלאו בשעתן את תפקידיהן בחיי העם; כעת עלתה על במת-חיינו האינטליגנציה הלאומית-העובדת, המצטרפת בכּוּר-היצירה והנסיון הארץ-ישראלי – ותפקידיה וחובותיה הם יותר בעלי-משקל ואחריות.

 

ב.    🔗

האינטליגנציה אינה מעמד מבחינה חברתית, מבחינת עמדתה כלפי יחסי-התוצרת והמשק. זו שכבה חברתית רחבה, בעלת-היקף, משקל והשפעה, אשר קצותֶיה נעוצים בכל המעמדות החברתיים. מובן, שבחלק-הארי שלה היא חלק לא-נפרד ובת-בית טבעית לעם העובד. אף במדינות מאוּששות ומוּצקות אין המנגנון שולט. הוא רק משרת את המעמדות השולטים, את קַו המדיניות-הרשמית. כך אצל אומות העולם.

ואצלינו? מימי ההשכלה ואילך הפרישה האינטליגנציה היהודית ממיטב-כוחותיה ויכלתה לכל קרקעות-נֵכר, בצורות ודרכים שונים, שלא כאן המקום לעמוד עליהם. כמעט דרך-אגב השגיחה בזה עין האָמן של סופר-הקוזקים שוֹלוֹכוב ב“דון השקט” 4. הדמויות היהודיות המעטות הפועלות בספר זה, בעולם קוזַקי פרוע ופורע זה, הן של אינטליגנטים יהודים, ספסורי-מהפכה טיפוּסיים, אופיניים, אם כי נתונים מאוד במובן האישי לעצמם ולדרכם.

והחוקר את תולדות הכלכלה והתרבות של עמים שונים יווכח, שאין אף שטח אחד כמעט שהכשרון היהודי לא הִפרה אותו: כל מה שהעין רואה בפולין שכָזו, החל במסילת-הברזל הורשאית-וינאית, דרך כל מיני תעשיות ומפעלים, עד הספרות והאמנות, העיתונות והמדע ועד בכלל – אוצרות של מרץ וכשרון והקרבה יהודיים שקועים בהם. התנועה הפרנקיסטית אשר גמרה בשְמַד, הזרימה שפע של כוחות וכשרון-יצירה, אשר היו לברכה לחברה הפולנית. סופרים ואָמנים, אנשי-מדע ומדיניות, בעלי-תעשיה וחלוצים מדרגה ראשונה בכל שטחי-החיים יצאו היימנה. די להזכיר את מיצקביץ', את טטמַיֶר, ריַיכמַן, בּלוֹך, את האֶפשטיינים, הוַוֶלהרגים, הרוטוַנדים, הרוזֶנים ועוד ועוד.

האינטליגנציה היהודית נצבה לא פעם במבחן קשה. הבגידה בהמונים היהודים ובמקור-מחצבתה היתה לעתים תכופות זהוּתית את זִכיונותיה הפרטיים. ולא תמיד עמדה בנסיון. ברם, בעיה זו ישנה היא וכאובה.

הזהות בין הציונות והסוציאליזם בחיי העם היהודי ובהגשמה היום-יומית של המפעל הארץ-ישראלי, מתגלה גם בשטח זה. לא רק שהאומה מפרישה מכוחות הגוף והנפש שלה לבניין המולדת, אלא שתוך-כדי התהליך הזה נוצר טיפוס חדש של אינטליגנט-עובד, של איש-עבודה ותרבות. חלק ניכר של עסקנינו ודַבּרינו בא כעת ישר מן הכפר ומן העבודה ישר לתפקידי תנועה ותרבות. וחלק גדול של האינטליגנציה העברית הצעירה הכריעו על שיתוף פנימי ומעשי את תנועת העבודה וההגשמה.

ההכרעה הזאת היא עבור האינטליגנט קשה יותר, מאשר לפועל, לחלוץ, לאיש-התנועה בגולה. בירושלים ובחיפה, למשל, נמצאים הרבה סטודנטים-פועלים, או פועלים שהיו סטודנטים בעבר, אשר לא חלמו על חיי פועל בגולה ורחוקים היו מכל מחשבה חברתית בדרך-כלל. אמנם גם בשאר ארצות תמצא לפרקים סטודנטים וכל מיני אֶקסטרנים יהודים המקיימים את עצמם באופן ארעי מיגיע כפיהם. אבל רק בארץ קיים שילוב עמוק ורציני בין הנוער הלומד ותנועת העבודה וההתיישבות. יספיק להצביע על מחנות-העולים, מִשקי-הפועלות, בתי הספר החקלאיים לצעירים וצעירות, ארגוני סטודנטים עובדים וכיוצא באלה.

ובכל זאת לא פעם רגשי-מבוכה ירַטטו חלק מהאינטליגנציה העברית – הלא היא-היא העומדת בראש התנועות, הכותבת בעיתונים, המנהלת מפעלים חינוכיים ועוד. יש הרושם שטרם עוּכּלה התורה הארץ-ישראלית (עיין “מצבה” לשמעונוביץ') עד תוּמה, על כל אכזריותה וקִסמה, על הוד-תוכנהּ ושיא-מעוּפה המתפרקים למעשי-יום פעוטים ורצופים.

ברִתוקי תנועה ציונית מלוכדת וחזקה ותנועת-עבודה אחידה ומוצקה, לא תסטֶה גם האינטליגנציה היהודית מדרכה, ולא תבגוד בנו ולא תשתמט מעוֹל המפעל והמאמצים המרתקים את כולנו, כולנו.


  1. סקירתנו – שבועון יהודי פולני שהופיע עד מלחמת העולם השניה.  ↩

  2. הרגע – עיתון יהודי פולני שנוסד ב–1910 ושז'בוטינסקי וא.צ. גרינברג כתבו בו. נקט בקו רביזיוניסטי.  ↩

  3. כמו–פשיסטית.  ↩

  4. מיכאל אלכסנדרוביץ‘ שולוכוב (1984–1905), סופר רוסי סובייטי, חבר הסוביט העליון, חתן פרס נובל (1965). ספרו ’הדון השקט' הוא דוגמה לריאליזם סוציאליסטי.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 13318 יצירות מאת 545 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 1949 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!