פּרק ראשון    🔗

א    🔗

אֲסַפֵּר עַל רִיבָה שֶׁהוּבְאָה מִנֵּכָר לְצִיּוֹן

בִּזְרוֹעוֹת שֶׁל נַחְשׁוֹל, עַל נַפְתּוּל וּתְהִיָּה

וּסְבָלוֹת וְרָעָב. וְהַכֹּל הָפַךְ קֶשֶׁר אַמִּיץ.

לֹא שֶׁלַח הֶחֱזִיקָה בְּדַן וְלֹא רִמּוֹן בִּבְאֵר-שֶׁבַע,

אַךְ הַסּוֹד וְהַהוֹד שֶׁל יָמֵינוּ שְׁפוּכִים גַּם עָלֶיהָ.

דַּקַת-אֲרֻכַּת-אֶצְבָּעוֹת וּזְקוּפָה וּתְמִירָה,

שֵׂעָר הַגּוֹלֵשׁ כְּפַרְגּוֹד שְׁחַמְחַם אֲחוֹרֵי

פַּרְצוּף סְגַלְגַּל וְחִוֵּר וְרָחוֹק – יֵשׁ נִדְמָה:

הִיא אַךְ פְּנִים שֶׁנִּגְלָה, גוּף רָקוּם מֵחוּטֵי נְשָׁמָה.

הִכַּרְתִּי אָבִיהָ, פְּרַקְלִיט בְּעִיר שֶׁלֶג וּכְפוֹר.

וְיוֹם שֶׁאֲמֵרִיקָה שֶׁבַח תִּתֵּן עַל הַשֶּׁפַע

יְחוֹגֵג בְּרָב טֶקֶס וּפְאֵר, בִּסְעוּדָה וְאוֹרְחִים.

הוּא עַצְמוֹ בְּמַאֲכֶלֶת יְבַתֵּר הַצִּפּוֹר הַהָדִּית.

רַק חֲנֻכָּה חֹל, וּבְלֵיל-סֵדֶר הַבַּיִת אָפֵל,

וְאֵין זֵכֶר לְזֵכֶר עָבָר, וּלְרוּחוֹת חֲדָשׁוֹת

אֵין מָבוֹא. וְהַבַּת יְחִידָה וּמְפֻנֶּקֶת מְאֹד,

בִּדְבַשׁ וְחָלָב רְחוּצָה, וּמַדּוּעַ כְּלוּאָה

תָּמִיד בְּחֶדְרָהּ? הוֹרֶיהָ בְּדַאַג הִתְלֶחָשׁוּ.

וְיָמִים הָיוּ אָז עֵת מִתַּחַת גִּבְעוֹת הַיָּגוֹן

וּפִעְפּוּעַ דָּם חַם וְהַלְמוּת הַכָּרָה שֶׁלַּיְקוּם

לֹא אִכְפַּת, לֹא אִכְפַּת,

מַעֲמַקִּים גֹּעֲשׁוּ, וְגוּשֵׁי יִשְׂרָאֵל בּוֹעֲרִים

הִתְפָּרְצוּ וְזָרְמוּ בַּיַּמִּים, בַּמְּדִינוֹת, בַּהֶפְקֵר.

גַּם אַלְפֵי פַּרְסָאוֹת לַמֶּרְחָק מְשַּׁלְהֵב הַטַּבּוּר

גַּלֵּי-עֲבָרוֹת הִתְרַתְּחוּ, וּצְעִירִים וּצְעִירוֹת

הִשְׁתַּלְּכוּ לַנָּהָר וְחִבְּקוּ גֶחָלִים וְאוּדִים

וּבְצַוְתָּא חָתְרוּ אֶל הַחוֹף הַכָּלוּא שֶׁל מוֹלֶדֶת –

וּזְהָרָה, גַּם אַתְּ?

כָּל עוֹד “הַגַּל הַגּוֹאֵל”,

שֶׁהִדְחִיס תּוֹךְ מֵעָיו בְּנֵי תִשְׁחֹרֶת מִכָּל מִינֵי תְמוֹל,

לְבֶן-סְנַפִּירִים עַל הַיָּם הָאַטְלַנְטִי קִרְטַע,

לֹא פָרְצָה הַשִּׂמְחָה בְּכָל עֹז, עַד עָבְרוּ עַל הַ“סֶּלַע”.

סְפָרַד וְרוֹמָה וְיָוָן – מַה לַּעֲנָה מִלְּפָנִים!

אַךְ הַלֵּב כְּמוֹ נִכְנַס תּוֹךְ מַעְגָּל מִשְׁפַּחְתִּי. כָּךְ כּוֹאֵב

זִכָּרוֹן שְׁנוֹת מֵאוֹת, וּפִתְאֹם – לַעֲזָאזֵל! – עִם שְׁנַת אֶלֶף

הוּא הוֹפֵךְ עֵרָגוֹן וְאַחְוָה. וְרוּחוֹת כְּבָר נוֹשְׂאוֹת

מָר-דְּרוֹר מִשָּׁרוֹן וְגָלִיל, וּמַרְשִׁיף הָאֲוִיר

מִשֶּׁמֶשׁ צִיּוֹן. כָּאן מִפְתַּן הַסַּפִּיר לַהֵיכָל.

כָּאן הַנֹּעַר שָׁלַח בְּשׂוֹרָתוֹ בְּשִׁירִים וּמְחוֹלוֹת.

אַךְ זְהָרָה, כֻּלָּהּ יְצוּקָה בְּמוּצֶקֶת-אֱמֶת

לִבְלִי קְפֹץ לְמִפְעָל עַד יִקְפֹּץ הַמִּפְעָל מִתּוֹכָהּ,

לֹא יָכְלָה לְאַמֵּץ לְרַגְלֶיהָ יְקוֹד עוֹד לָהּ זָר.

שְׁלשָׁה צְעִירִים בָּהּ דָּבָקוּ. מַרְנִין – שֵׁם אֶחָד.

כֹּה צָעִיר! עוֹד רַכּוּת נָשִׁיִּית עֲגֻלָּה לִזְרוֹעָיו,

וְעֵינָיו וּשְׂעָרוֹ – מַשֶּׁהוּ שֶׁל אַיָּל פְּחוּד-צַיָּד.

אַף חוֹבֵב לִקְרֹא שֶֽׁלִי וְעַל הַרְמוֹנִיקָה שִׁיר לְנַצֵּחַ.

אַךְ אָרַז נְעוּרָיו וְהִפְלִיג עֵת הֶאֱזִין קְרָב-צִיּוֹן.

הוּא עוֹרֵר רַחֲמֵי-אֵם בִּזְהָרָה. הַשֵּׁנִי הוּא נַחוּם,

שֶׁטָּרַח וְשֵׁרְתָהּ כָּל הַזְּמַן בִּלִי מְאוּם לְבַקֵּשׁ,

הַמְיֻשָּׁב בַּחֲבוּרָה, וְכֵהֶה וּמְקֻרְזָל כְּמוֹ כוּשִׁי,

אַךְ עֵינָיו פַּנָּסִים כְּחַלְחַלִּים וְשָׁם טֹהַר, שָׁם תֹּם,

וְלָמָּה יֵט לְלִגְלוּג? הוּא עוֹרֵר בָּהּ תְּמִיהָה אֲרֻכָּה.

וּשְׁלִישִׁי – אַהֲרֹן, רַב צָעִיר, דַּק שָׂפָם וְרַךְ-קוֹל,

וּבְרִשְׁרוּשׁ עוֹלָמוֹ הָרָחוֹק הִקְסִימָהּ כְּמִפְלָט,

אַךְ הִכְבִּיר רְמִיזוֹת: "נָא רְאִי, מָה אֻמְלָל הוּא הַיָּם!

מַה צְּרוֹרוֹת שֶׁל צְחֹרֵי-פְרָחִים עִם קְנֵי-כְחוֹל אֲרֻכִּים

יִשְׁלֹף מִלִּבּוֹ וִיקַלַּע! אַךְ אֵין יָד לְקַבְּלָם,

וּבִמְרִי יִמְרְטֵם לִרְסִיסִים". וְחִיְּכָה וְשָׁתְקָה.

פַּעַם סָח אֵיךְ הוֹרָיו בְּצֵאתוֹ מִכָּתְלֵי בֵּית מִדְרָשׁ

לְנַחַת קִוּוּ עֵת יַעֲמֹד וְיִדְרשׁ בַּקָּהָל,

אַךְ הָלַךְ וְהָיָה רַב צְבָאִי.

וּכְתֹם הַקְּרָבוֹת אֵיךְ הִתְחִילוּ פוֹזְמִים בְּאָזְנָיו:

בָּחוּר הוּא, גָּדוֹל הוּא… יִבְנֶה בֵיתוֹ בְּקָרוֹב,

הִכָּנֵס לִכְהֻנָּה וְתִקַּח בַּת עָשִׁיר! אַךְ הִנֵּהוּ

בַּדֶּרֶךְ לְהַר הַצּוֹפִים, חֶרֶשׁ סָח, וְעֵינֶיהָ

לִנְחִיל דּוֹלְפִינִים שֶׁקָּפְצוּ כִּסְיָחִים שְׁחַמְחַמִּים

בָּזֶה אַחַר זֶה בְּשׁוּרָה יְשָׁרָה רַבַּת-חֵן,

וְהָרֶחֶם הָרַב הָאָפֵל יַנִּיחֵם רֶגַע קָט:

יִבְרְחוּ, יִקְפְּצוּ כִּרְצוֹנָם!

חִישׁ יֵעוֹר וְיִכְפֹּף קַו-עוּפָם חֲזָרָה אֶל תּוֹכוֹ.

“זְהָרָה”, קָרָא, “יֵשׁ דְּמָעוֹת בְּעֵינַיִךְ. מַדּוּעַ?”

"הַגֵּד, אַהֲרֹן: הֲיֵשׁ מִי, אִם יְצוּר אוֹ אֱלוֹהַּ,

צוֹפֶה מִסִּתְרוֹ בְּנִיסוֹת וַחֲרִיגוֹת גַּם שֶׁלָּנוּ,

מִשְׁתָּאֶה לְתִפְאֶרֶת קַוִּים עֵת כֻּלָּם רַק מַכְאוֹב?"

הָיָה לֵיל עֵת עָגְנָה הַסְּפִינָה וְחִכְּתָה לְשַׁחֲרִית.

וּמִמְּרוֹם הַכַּרְמֶל גָּח מַרְבַד פַּנָּסִים נוֹצְצִים

שֶׁיָּרַד וְרָחַב עַד שֻׁטַּח מִסָּבִיב עַל הַיָּם

כְּמוֹ צְרִיכִים הָעוֹלִים כָּאן לִדְרֹךְ עַל זָהָב וְגַחֶלֶת.

וּמֵעֹמֶק הַסְּדָק בֵּין חַיִּים לְחַיִּים, בֵּין הַסּוֹף

וְרֵאשִׁית, עֵת הַנֶּפֶשׁ בַּלָּאט צָעֲדָה עַל תְּהוֹם,

עָלְתָה דוּמִיָּה, וּמַחֲרֹזֶת פָּנִים וַהֲגִיגִים

כִּרְכְּבָה הַמִּסְעָד מְלֹהֶטֶת הָאוֹר הַשּׁוֹפֵעַ.

“זְהָרָה, לֵיל זֶה הוּא אַחֲרוֹן, וּמָתַי נִפָּגֵשׁ?”

הִיא חָתְכָה בְּמַבָּט אֶת הַחוּט בֵּינֵיהֶם וּבֵינָהּ.

רַעְיוֹנֶיהָ כְּפוּפִים תַּחַת כֹּבֶד מַשָּׂא שֶׁל חֻפְשָׁהּ

מִשְּׁשׁוּ אֶת דַּרְכָּם בָּאֲפֵלָה אֲחוֹרֵי הַמַּרְבָד.

וּמִלְּמַטָּה

מְחוֹל-אַדִּירִים הִתְפָּרֵץ וְשִׁיר עַז הִשְׁתָּאֵג.

ב    🔗

דוֹד הָיָה לִזְהָרָה בִּשְׁכוּנַת גְּאֻלָּה בִּירוּשָׁלַיִם,

זָקֵן, קְצָת כָּפוּף, אַךְ עֵינָיו פְּנִינִיּוֹת מְחַיְּכוֹת.

וְהַדּוֹדָה אֶת פָּנֶיהָ קִדְּמָה בִנְשִׁיקוֹת וּדְמָעוֹת:

“זְהָרִינְקָה, זְהָרוּשְׁקָה! מַה זְּכוּת לִי לִרְאוֹת בַּת אָחִי?” –

אַהֲבָה שֶׁנָּפְלָה כְּבֵדָה עַל זְהָרָה שֶׁנָּסָה

זֶה עַכְשָׁו מִנִּי רֶחֶם.

שָׁבוּעוֹת אֲחָדִים הִתְהַלְּכָה

לְבַדָּהּ בִּרְחוֹבוֹת, וְהָיְתָה לָהּ לְבַדִּיּוּת זוֹ

כְּעֵשֶׂב קָרִיר לְרַגְלַיִם קוֹדְחוֹת יְחֵפוֹת.

הִתְהַלְּכָה תּוֹךְ צִבְעֵי הַגְּזָעִים בְּתַשְׁבֵּץ הַשְּׁכוּנוֹת,

וְחוּשֶׁיהָ עֵרִים וְחַדִּים עַד נִסְּתָה לְהַכִּיר

עַל פִּי תִלְבָּשְׁתּוֹ שֶׁל אָדָם אֶת שָׁרְשׁוֹ וּמְגוּרָיו.

הִתְחַבְּבָה בָעוֹלָם הַמֻּפְלָא שֶׁל מֵאָה שְׁעָרִים,

בִּילָדִים אֲרֻכֵּי הַפֵּאוֹת וּגְמָרָא תַּחַת זְרוֹעַ,

עִם הַמְּעִיל הָאָרֹךְ הַכָּחֹל מָשְׁזַר פַּסֵּי-כֶסֶף,

עִם אַבְנֵט רְחַבְחַב עַל מָתְנָם, רָז-רָזוֹן עַל פְּנֵיהֶם –

הוֹלְכִים כְּנֵרוֹת נִדְלָקִים בִּמְנוֹרָה מִטַּלְטֶלֶת.

הִתְעַטְּפָה בְּסוּדַר דּוֹדָתָהּ בְּבֹקֶר שַׁבָּת

כְּנַעֲרָה מֵעֵדָה מִזְרָחִית וְיָרְדָה אֶל הַכֹּתֶל,

וּמִתַּחַת עִרְבּוּב הַקּוֹלוֹת וְהַצַּעַק הֶאֱזִינָה

קֻבַּעַת הֶמְיָה עֲמוּמָה שֶׁל סְלָעִים, שֶׁל דּוֹרוֹת,

שֶׁל רֶגַע מִלֵּיל-הַשְּׂרֵפָה מְמָאֵן הִשְׁתַּתֵּק –

בְּאֵר עֲמֻקָּה שֶׁל הִמְהוּם. וּמֵעַל הַצְּפִיפוּת

הִתְנַשְּׂאָה יָד אַחַת בְּפִרְפּוּר אֶצְבָּעוֹת עֲנֻגּוֹת,

וְאֶחָד טַלִּיתוֹ עַל קָדְקֹד הִצְמִיד אֶת פָּנָיו

אֶל הַקִּיר וְהִשְׁאִיר שְׁנֵי פַלְגֵי דְמָעוֹת עַל הַסֶּלַע.

מֶה חָפְצָה הִדָּחֵק אֶל הָאִישׁ: הַב גַּם לִי דֶּמַע קָט!

אַךְ יֵשׁ הִתְהַלְּכָה לְיַד פְּקָעוֹת וּפְקָעוֹת שֶׁל סְיָג-תַּיִל,

וּגְיָסוֹת מְקֻסָּדִים כּוֹנְנוּ אֶת לֹעֵי הָרוֹבִים

לְנֶגְדָּהּ, וְחָלְפָה בָהּ תְּמִיהָה: מָה, נֶגְדִּי? בְּשֶׁלְּמָה?

וְעִם עֹצֶר בַּלֵּיל יֵשׁ יָצְאָה לְמִרְפֶּסֶת בֵּיתָהּ,

כּוֹכָבִים הִתְרַמְּזוּ, וּדְמָמָה עַל גְּבָעוֹת וְגַגּוֹת

עֲצוּרַת נְשִׁימָה עַד כְּדֵי הִתְפַּקַּע, וּפִתְאֹם –

הִדַּרְדְּרוּת יְרִיּוֹת מִכָּל צַד וְעִפְעוּף שַׁלְהָבוֹת!

מִי נִלְחָם נֶגֶד מִי? הִיא הִרְגִּישָׁה אִם גַּם בִּדְקִירָה

כִּרְחוֹקָה וְזָרָה מְצִיצָה דֶּרֶךְ סְדָק זְמַן אֶחָד

אֶל תּוֹךְ רִחוּשֵׁי זְמַן אַחֵר. כָּךְ עָבְרוּ שָׁבוּעוֹת

שֶׁל טִיּוּל בִּפְלִיאוֹת וְרִחוּף בְּגִיל חַד תּוֹךְ דְּרוֹרָהּ.

וּבַלֵּיל טֶרֶם שְׁנָת צִיְּנָה בַפִּנְקָס רָשְׁמֵי-יוֹם.

וּכְלוּם לֹא תָבְעָה מֵעַצְמָהּ וְלֹא כְלוּם מִזּוּלָת.

ג    🔗

יָשְׁבָה עַל זִיז סֶלַע עַל הַר הַצּוֹפִים שַׁחַת-רֹאשׁ

תַּחַת שֶׁמֶשׁ קוֹפַחַת, וּמַה קּוֹל זֶה צָרוּד-לְבָבִי?

זָקְפָה אֶת עֵינֶיהָ: אַהֲרֹן, דַּק שָׂפָם, גְּבַהּ-קוֹמָה!

“אֵי הָיִית כָּל הַזְּמַן? מְחַכָּה לְקָרוֹן?”

הֵם הָלְכוּ

בְּרֶגֶל. הִגִּיעוּ לַ“הֲדַסָּה”. עָלוּ עַל קוֹמָה

גְּבֹהָה וְעָמְדוּ מְלֹהָטִים. "שָׁם הַרְחֵק, מִיָּמִין,

הֲתִרְאִי? מְנַצְנֵץ יָם הַמֶּלַח כִּתְפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ,

וְהַיַּרְדֵּן כִּרְצוּעָה. כְּבָר עָבְרוּ צָהֳרַיִם וְעוֹד

הָאָרֶץ שְׁטוּחָה עֲטוּרָה וּבִדְמִי מִתְפַּלֶּלֶת.

וּרְאּי, לֹא רָחוֹק, עֲנָתוֹת! בָּתֵּי טִיט וְחֵמָר.

תַּאֲזִינִי הַקּוֹל? מִי יִתֵּן רֹאשִׁי מַיִם, וְעֵינִי…"

“אֵיךְ יִחְיֶה כָּאן הָעָם”, לָחֲשָׁה, "אֵיךְ יִזְקֹף קוֹמָתוֹ

עֵת רוֹבֵץ הֶעָבָר כְּעָבִים נְמוֹכִים שֶׁתַּחְתָּם

גַּם עָשָׁן מֻכְרָח זְחֹל עַל קַרְקַע?" "לֹא עָבִים כִּי אִם שָׁמַיִם,

כָּל הַזִּיו וְהַזֹּךְ שֶׁנִּשֹּׁם וְרֹאשׁ גֵּא יְבַקַּע.

אָנוּ טוֹוִים כַּתּוֹלָע אֶת שָׁמֵינוּ, בְּמֶשִׁי חוּטִים

שֶׁנַּשְׁחִיל מֵאָחוֹר. וּרְאִי, כָּאן מִלְּמַטָּה עוֹמֵד

צָעִיר בִּבְגָדִים לְבָנִים, אֶרֶךְ מוֹט, וּבוֹחֵשׁ

סִיד חַי לְבִנְיָן. וְאוּלַי מִתְקָרֵב לוֹ הַסָּב,

פּוֹזֵם אֶת פְּסוּקוֹ הַדָּמוּעַ לְתוֹךְ אֹרֶךְ זְקָנוֹ,

וְנִכְנָס תּוֹךְ נִינוֹ וְתוּקַל-תִּזְדַּמֵּר עֲבוֹדָה.

כֹּה עַז וּבוֹעֵר הָאֲוִיר כְּמוֹ אֵשׁ לְבָנָה,

כְּמוֹ הֻצְּגוּ זוֹ מוּל זוֹ אַסְפַּקְלַרְיוֹת מְאֹד לְטוּשׁוֹת

וּמַגְבִּיר אוֹר אַחַת אֶת שְׁנִיָּה עַד הַשֶּׁטַח נִשְׂרָף

וַיְהִי זְמַן, וַיְהִי זְמַן… וּמֵעֵבֶר נְהַר הַיַּרְדֵּן

עוֹד עוֹמֵד עַל נְבוֹ אִישׁ מוֹשִׁיט זְרוֹעוֹתָיו".

הֵם יָצְאוּ

וְיָרְדוּ בְּמִדְרוֹן שֵׁיךְ גַּ’רַח. הִיא אָמְרָה: "פַּעַם הָיִיתִי

בְּחֶדֶר מָלוֹן בִּנְיוּ-יוֹרְקְ שֶׁאַרְבַּעַת כְּתָלָיו –

רְאָיִים. הַנִּבְרֶשֶׁת דָּלְקָה מִסִּפּוּן עַל גְּבִישֶׁיהָ,

מִכָּל הַצְּדָדִים בְּשׁוּרָה מִשְׂתָּרַעַת בְּלִי סוֹף

דָּלְקָה זוֹ נִבְרֶשֶׁת, עָמְדָה זוֹ אֲנִי. לוּ הִשְׁקִיף

מִי מִחוּץ, לְהַבְחִין לֹא יָכֹל בָּבוּאָה מִמַּמָּשׁ.

שָׁם בָּאֲוִיר הַיּוֹקֵד מוּל יַרְדֵּן וַעֲנָתוֹת וְהַר-נְבוֹ

מִי יֵדַע אִם הוֹוֶה זֶה אֲנַחְנוּ אוֹ אֲנַחְנוּ בְּעֹמֶק

הָרְאִי אֵי-הָתָם בַּשּׁוּרָה". הוּא הִבִּיט בָּהּ מַעֲרִיץ.

הִגִּיעוּ לְצֹמֶת סַנְטְ-גּ’וֹרְגְּ' וּשְׁמוּאֵל הַנָּבִיא,

וּקְסוּמַת הֶחָזוֹן עוֹד הִמְשִׁיכָה: "לוּ עָלָה עַל רוּחִי

לָרוּץ שָׁם בַּחֶדֶר, הָיִיתִי מְחוֹלֶלֶת בִּלְבּוּל

שֶׁל מְרוּצָה וּמְנוּסָה בְּאַלְפֵי בָבוּאוֹת אֲשֶׁר לִי,

מְנוּסַת בֶּהָלָה כְּמוֹ מֵאֵשׁ מִתּוֹךְ קִיר אֲחוֹרַי

וּמְרוּצָה אֶל תּוֹךְ קֶלֶט בְּעֹמֶק הָאוֹר מִלְּפָנַי.

וַאֲנִי בְּעַצְמִי מָה אֲנִי? מְרוּצָה אוֹ מְנוּסָה?

אוֹ אֲנִי רַק שָׁלָב שֶׁל גַּלְגַּל הַחוֹזֵר בְּטַחֲנָה

הַטּוֹחֶנֶת לֹא כְלוּם? שָׂנֵאתִי, שָׂנֵאתִי עִיר זוֹ

עִם הַמַּרְאוֹת הַיּוֹקְדוֹת בְּכָל נֵטֶף אֲוִיר. נָא נֵצֵא

לַשְּׁבִיל הַמּוּצָק שֶׁל עָבָר וְהוֹוֶה וְעָתִיד".

הוּא זָרַק לָהּ תְּמִיהָה עַד הָרְצִינוּת הָעַזָּה בְּפָנֶיהָ

הִתְנַפְּצָה כִזְכוּכִית לְבַת-צְחוֹק, וְעָנָה: "וְאוּלַי

יֵשׁ רַק תֹּהוּ אָפֵל עִם אִיִּים שֶׁל מִכְּבָר וְשֶׁל טֶרֶם,

וּבָאֶמְצַע – הַנְּשָׁמָה הַחַיָּה, רֶשֶׁף-אוֹר אֵין מַרְגּוֹעַ

מְפַרְכֵּס מִתְרוֹצֵץ בָּעֲלָטָה. וּבַאֲשֶׁר הוּא צוֹנֵחַ,

כְּמוֹ בַלֵּיל מִגְדַּלּוֹר עַל גַּלִּים, מַשֶּׁהוּ מִתְעוֹרֵר,

יִרְמְיָהוּ קָרֵב עִם פְּסוּקוֹ, הַר-נְבוֹ מִזְדַּקֵּר,

אוֹ בְעֹמֶק עָמְקוֹ שֶׁל הַלֵּיל יְבַצְבֵּץ אִי רָחוֹק

שָׁם זְאֵב גָּר עִם כֶּבֶשׂ בְּדֶשֶׁא כָחֹל וְיָרֵחַ.

יֵשׁ גַּם שֶׁהָרֶשֶׁף יִצְנַח בִּנְשִׁיקָה כְּלוֹת-נַפְשִׁית,

וְהָאִי יִשָּׁאֵר כְּבָר בָּאוֹר, לֹא יָשׁוּב לָעֲלָטָה".

הֵם בָּאוּ

לְמֵאָה שְׁעָרִים. נְעָרִים כְּנֵרוֹת בִּמְנוֹרָה.

הוּא עוֹד סָח עַל רָזֵי הַשָּׂפָה, וְיַעַר עַתִּיק

לְפָתָהּ בַּחֲמִימוּת אֲפֵלָה וּבְרִשְׁרוּשׁ תַּעֲלוּמוֹת.

מַדּוּעַ נִתְּקָה אֶת הַחוּט לֵיל אַחֲרוֹן בַּסְּפִינָה?

הֵם פָּנוּ לְהוֹשֵׁעַ הָרְחוֹב. “כָּאן אָגוּר. וְאַתָּה?”

"עִם נַחוּם וּמַרְנִין עַל גִּבְעָה בוֹדְדָה בְּאַרְנוֹנָה,

בְּדֶרֶךְ בֵּית לֶחֶם. יְשִׁימוֹן וְדוֹרוֹת. נוֹף נֶהְדָּר".

וְעֵת עָלְתָה בְמַעֲלוֹת אֶל חֶדְרָה עוֹד עָמַד מְסֻמָּר.

פרק שני    🔗

א    🔗

לֹא תִתֵּן יְרוּשָׁלַיִם לְאִישׁ לְטַיֵּל אֲרֻכּוֹת

קַל צַעַד וָלֵב. סוֹף סוֹף תִּדָּחֵק אֶל תּוֹכוֹ

וּמֵעֹמֶק עָמְקוֹ תְּיַסֵּר. רַק זְמַן קָט יָדְעָה

זְהָרָה חֶדְוַת מְלוֹא-עוֹלָם וְהָרַעַד הַטָּמִיר

שֶׁלֹּא פִיו שֶׁל אַהֲרֹן וְלֹא פִיהָ קְרָאוּהוּ בְּשֵׁם.

אוֹתוֹ זְמַן גַּם הִרְגִּישָׁה הַצֹּרֶךְ לֵישֵׁב וּלְשׂוֹחֵחַ

בְּאֹרֶךְ אִגְּרוֹת עִם הוֹרֶיהָ. כָּתְבָה עַל הָאָרֶץ,

וְעַל אַהֲרֹן יְפֵה רוּחַ וְנִיב. "וְסִלְחוּ לִי, הוֹרַי,

סִלְחוּ לִי עַל כֹּל הִכְאַבְתִּיכֶם, יָמִים לְלֹא שִׂיחַ,

כְּלוּם אֵדַע עַל שׁוּם מָה?" כָּךְ תַּרְמִיל-הַזְּרָעִים הַנִּתָּק

נִסָּה לְהַשְׁלִים עִם אִילָן, אַךְ אִילָן עוֹד בִּכְדִי:

רַק לַחֲזֹר, רַק לַחֲזֹר! גַּם בִּקְּרוּהָ נַחוּם וּמַרְנִין

שֶׁרָאוּ מַה בֵּינָהּ וּבֵין אַהֲרֹן וְנִלְאוּ בְּכָל זֹאת

הִנָּזֵר מֵהָרֶטֶט הֶחָם וּמֵרֹךְ אִמָּהִי.

אוֹ הָלְכָה אֲלֵיהֶם לְאַרְנוֹנָה, בִּלּוּ עֲרָבִים

בִּקְרִיאָה, בְּלִמּוּד, בְּוִכּוּחַ שֶׁיֵּשׁ הִתְלַהֵט

מֻסַּק לִגְלוּגָיו שֶׁל נַחוּם.

אַךְ הִתְחִילוּ בְרָקִים

מְנַבְּאֵי סְעָרָה אַחֲרוֹנָה. וְחָטַף הָאוֹיֵב

כָּל רֹאשׁ וּמַנְהִיג וּכְלָאָם: יִהְיֶה צֹאן

בְּלִי רוֹעֶה וּבִפְרֹץ הַזְּאֵבִים יִהְיֶה טֶרֶף בְּלִי קְרָב.

אָז רֵעֶיהָ חָמְקוּ לְיָמִים, שָׁבוּעוֹת, וְשׁוּם אִישׁ

לֹא שָׁאַל וְשׁוּם אִישׁ לֹא הִגִּיד: לְהֵיכָן. וּבְשׁוּבָם,

בְּשִׁבּוּשׁ הַדְּרָכִים יֵשׁ נָפְלוּ לְתוֹךְ חֶדֶר זְהָרָה

וְיָשְׁנוּ כַהֲרוּגִים. אָז נוֹתְרָה אֲרֻכּוֹת עֲרִירִית

וְהִתְחִילָה בוֹדֶקֶת נַפְשָׁהּ: אַהֲבָתָהּ וּדְרוֹרָהּ,

חָצְתָה גַלֵּיהֶם כְּמוֹ בַיָּם, נִתְגַּלּוּ כִּשְׁלוּלִית

מַגִּיעָה עַד קַרְסֹל; וְאַט אַט עָלָה רֶגֶשׁ אַשְׁמָה

וְנָח כְּתוֹלַעַת שָׁמִיר עַל אָשְׁרָהּ וּבְקָעוֹ.

וְיֵשׁ שֶׁקָּפְצָה כְּנָחָשׁ: אֲשֵׁמָה? בְּשֶׁלְּמָה?

מַה חוֹב כָּאן מַגִּיעַ מִמֵּךְ? וּמַה לָּךְ וְלַקְּרָב?

מַה תֵּמַהּ מְזַעֲזֵעַ הָיָה אִלּוּ שֵׁיךְ קַדְמוֹנִי

שֶׁתָּר כָּאן בָּאָרֶץ בַּעֲבִי עֲרָפֶל טְרוּם-הִסְטוֹרִי

שִׁעְבֵּד עוֹד צַעֲדֵךְ לְצַעֲדוֹ וְהֵטִיל תַפְקִידִים!

כְּלוּם יֵשׁ כַּדּוּרִית אַף אַחַת עוֹד רָצָה בְדָמֵךְ

שֶׁתּוּכְלִי לְהַרְאוֹת בְּאֶצְבַּע: זוֹ מֵהֶם, מֵאָבוֹת?

מָה אַשְׁמָה, מַה חוֹבוֹת? תַּיָּרָה אַתְּ בְּעִיר סַמַּרְקַנְדְּ

אוֹ בַּגְדָּד, וּמְרִיבַת סַכִּינִים הִתְגַּלְּעָה בֵּין שְׁבָטִים;

אִרְזִי בְּעוֹד זְמַן! קְחִי גַם אֶת אַהֲרֹן וּבִרְחִי.

וְאוֹבֶדֶת-עֵצוֹת אָז עָנְתָה: קְחִי אַהֲרֹן? אֵיךְ אוּכַל?

כַּחֲלוֹמוֹת הַהוֹלְכִים עִם שֵׁנָה לַעֲמֹק מַאֲוַיִּים

כָּל חַיָּיו נָהוּ הֵנָּה, אֵיךְ אָבוֹא וְאַגִּיד לוֹ: נָנוּס!

וּפַעַם שַׁבָּת אַחַר שְׁנָת נִכְנְסָה לְדוֹדָהּ

עֵת יָשַׁב וְלָמַד לְיַד חַלּוֹן בִּנְעִימָה: "הֲתָבִין?

הוֹלֶכֶת אֲנִי וְקוֹלֶטֶת הַכֹּל בְּעֵינַי,

גַּם אוֹהֶבֶת הַרְבֵּה, אַךְ שֶׁכָּל זֶה שֶׁלִּי לֹא אַרְגִּישׁ".

הִתְיַשֵּׁר עַל כִּסְאוֹ וְסִלֵּק מִשְׁקָפָיו לְמִצְחוֹ

וְעָנָה כִּבְרָגְזָה: “מָה, שֶׁלָּךְ? מַה שִּׁלַּמְתְּ? מָה הַמְּחִיר?”

אָז סָח בְּחִבָּה אֲמִתִּית: "יַקִּירָה, הֲתֵדְעִי?

הַשֵּׁם יְרוּשָׁלַיִם זוּגִי. וּמַדּוּעַ? תֹּאמְרִי:

עַתִּיקְתָּא וְחַדְתָּא אוֹ יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה וְשֶׁל מַטָּה.

לֹא, כָּאן הַכֹּל מַעְלָה וּמַטָּה, עַתִּיק וְחָדָשׁ,

וְחָלִילָה לַעֲשׂוֹת הַבְדָּלוֹת פֶּן הַכֹּל יִתְעוֹפֵף.

אֶלָּא מַאי? יְרוּשָׁלַיִם בַּלֵּב וִירוּשָׁלַיִם סָבִיב.

מִתְגַּעְגַּעַת וּבוֹכָה הָאַחַת עַל שְׁנִיָּה, וְזֹאת הִיא

הַגָּלוּת. הוֹי, גָּלוּת! אַךְ גַּם זֹאת מַדְרֵגָה… וּכְשֶׁבָּא

הַיְּהוּדִי בַּעַל הַלֵּב לְאַרְצוֹ אָז שְׁתֵּיהֶן מִזְדַּוְּגוֹת

וְשׁוֹפֵעַ נְהַר עֲדָנִים, וְזֹאת הִיא הַגְּאֻלָּה".

הִיא יָשְׁבָה מְהֻרְהֶרֶת. הִבִּיט בָּהּ בְּעֵינָיו הַטּוֹבוֹת

וְלָקַח אֶת זְרוֹעָהּ הַדַּקָּה וּנְשָׁקָהּ: "הֲרַבּוֹת

כְּמוֹתֵךְ בַּמָּקוֹם מִשָּׁם בָּאת?" וְהִמְשִׁיךְ לִמּוּדוֹ.

וְחֶרֶשׁ יָשְׁבָה וְחָזְרָה: “מַה שִּׁלַּמְתְּ? מָה הַמְּחִיר?”

ב    🔗

לֵיל אֶחָד בְּחֶדְרָם בְּאַרְנוֹנָה יָשְׁבוּ וְחִשְּׁבוּ

חֶשְׁבּוֹן עוֹלָמָם, וּזְהָרָה רֹאשָׁהּ אֶל הַקִּיר.

נחום:

אָבִי זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָיָה גוּשׁ לֶהָבָה,

חָסִיד וּזְקָנוֹ אֲדַמְדַּם וְלֶכְתּוֹ כַּסּוּפָה,

בָּא לְאֶרֶץ קוֹלוּמְבּוּס, פָּתַח תְּרִיס-מִמְכָּר:

נֵתַח שׁוֹקוֹלַד בִּפְרוּטָה וּמֵי-סוֹדָה בִּשְׁתַּיִם,

וּבַבַּיִת יָשַׁב עַל תּוֹרָה וְגָנַח. הִבִּיט בִּי

בִּבְנוֹ יְחִידוֹ וְגָנַח. בִּדְרָכָיו לֹא הָלַכְתִּי.

הַקְּרָב הִתְפָּרֵץ וְשֻׁלַּחְתִּי לִשְׂדוֹת הַשֵּׁדִים,

שָׁם הִרְהַרְתִּי הַרְבֵּה עַל אָבִי וְיֵשׁ גַּם שֶׁשִּׁוַּעְתִּי

לֵאלֹהָיו. אַךְ אַחַר, עֵת חָזַרְתִּי, הוּא כְבָר לֹא הָיָה.

נִתְרוֹקְנוּ כָּל חַיַּי, אַפְרוּרִית הִצְטַנְּחָה עַל הַכֹּל,

וּבָאתִי לִמְצֹא אֶת הַדֶּרֶךְ לְלַהַב אָבִי.

מרנין:

הָיִיתִי צָעִיר רַב מִדַּי. לֹא אָבוּ לְקַחְתֵּנִי.

הַרְבֵּה הִתְרוֹצַצְתִּי עַד דֶּרֶךְ פִּשְׁפָּשׁ אֲחוֹרִי

הִתְגַּנַּבְתִּי לַקְּרָב. וְאַחֲרֵי הַמַּאֲבָק הָאָרֹךְ

עִם שָׁמַיִם וּשְׁאוֹל, עֵת חָזַרְתִּי לְשֶׁקֶט חֶדְרִי,

כְּבָר מְאוּם לֹא מָשַׁךְ. לַעֲבֹד בַּחֲנוּת שֶׁל מַכֹּלֶת,

אוֹ לָשׁוּב לְסַפְסַל מִדְרָשָׁה וּלְהַקְשִׁיב לְאָדָם

לֹא חַי מֶה חָיִיתִי אֲנִי? יֵשׁ גֵּאוּת אֲרוּרָה

לַשָּׁב מֵהַמָּוֶת. וְכָל עוֹרְקַי וּוְרִידַי עוֹד הָיוּ

פְּרוּמִים וּפְתוּחִים כְּשַׁאֲגַת בָּשָׂר חַי, וָאֶקַּח

וּבָאתִי הֲלֹם. קְחִי כֻלִּי, קְחִי כֻלִּי, יְרוּשָׁלַיִם.

אַךְ יֵשׁ וְעוֹלָה בִי תְּמִיהָה: מָה הוּצַק בְּדָמֵנוּ

שֶׁכָּל-כָּךְ הוּא תוֹסֵס לֵעָרוֹת מִוְּרִידָיו וְלֹא שָׁךְ?

אהרן:

הִיא בָאָה חֶדְרִי זֶה מִכְּבָר עִם צְלִילֵי שִׁירֵי-עֶרֶשׂ,

עָמְדָה מִן הַצַּד כְּמוֹ אֵם, רִחֲפָה עַל רֹאשִׁי

בְּמַשַּׁק כְּנָפֶיהָ, עֲטָפַתְנִי כֻּלִּי כְּמוֹ טַלִּית,

נִתְקְעָה כְּיָתֵד בַּהֲגִיגַי. וּבְכָל זֹאת לֹא הָיְתָה

אֶלָּא עֶרֶג עָמֹק וְעָגוּם, נְגִינָה תּוֹךְ דָּמִי.

פִּתְאֹם נִשְׁתַּנּוּ הַזְּמַנִּים, גְּדוֹלוֹת וּנְצוּרוֹת.

הַנְּגִינָה הִתְלַבְּשָׁה רְחוֹבוֹת וּבָתִּים וְאוֹר-שֶׁמֶשׁ.

וּבָאתִי הֲלֹם לְהָזִין אֶת עֵינַי וְיָדַי.

נחום:

הַתְּמוֹל כֹּה חָלַשׁ וְחָלָה עַד יוֹמוֹ לֹא הוֹצִיא,

וְהַיּוֹם לְלֹא תְמוֹל אוֹ שִׁלְשֹׁם כְּמוֹ צָץ מִתּוֹךְ סֶלַע.

אֲנַחְנוּ הַדּוֹר הַמְנֻתָּק מִכָּל מַיִם חַיִּים,

אֲנַחְנוּ הַדּוֹר שֶׁל גִּלְבּוֹעַ: אַל טַל וּמָטָר!

עַל חוֹלוֹת מְלֻבָּנִים הִתְגּוֹלַלְנוּ שְׂרוּפֵי מִצָּמָא,

עַד רֵיחַ מַעְיָן מִמֶּרְחָק לְאַפֵּנוּ הִגִּיעַ,

וּבָאנוּ הֲלֹם. עֲלִי נָא, עֲלִי, בְּאֵר קֶדֶם.

מרנין:

בִּגְלִילוֹת מַעֲרָב מְחוֹגֵי הַשָּׁעוֹן כְּבָר שְׁקִיעָה.

הַלֵּב כְּבָר מַאֲזִין אֶת הָרַעַם, כְּבָר חָשׁ הַחַשְׁרָה.

אֵיךְ יָכֹלְנוּ חַיֵּינוּ לַתְחִיל אִם הָאוֹת הוּא שֶׁל גֶּמֶר?

עַד שִׁיר אֱמוּנָה וּגְבוּרָה הִגִּיעָנוּ מִכָּאן,

צְלִילִים שֶׁל שַׁחֲרִית וּתְחִלָּה עֵת עוֹלָם מִסָּבִיב

מֵגִיף אֶת תְּרִיסָיו, וְאֶחָד לְשֵׁנִי: עֵת לִישֹׁן!

וּבָאנוּ לִבְנוֹת כָּאן בֵּיתֵנוּ, לִבְנוֹת וּלְהָגֵן.

אהרן:

מִנְּקֻדּוֹת רְחוֹקוֹת וְשׁוֹנוֹת, מֵחִשּׁוּק הַהֶקֵּף

אֶל צִיר הַמֶּרְכָּז, כְּיָדוֹת חֲדָשׁוֹת אַמִּיצוֹת!

מִי כִנֵּס, מַה מָּשַׁךְ? אַל תִּשְׁאָלוּ. טָמִיר וְנֶעְלָם.

וּבְכֹחַ זֶה עַז וּמְלֵא-סוֹד נִזְדָּרֵם בְּתוֹכֵנוּ

נִדְחַף אֶת גַּלְגַּל יִשְׂרָאֵל – הַחִשּׁוּק וְהַצִּיר –

מֵאַשְׁפּוֹת אֲפֵלָה לַפַּסִּים הַזּוֹרְחִים שֶׁל הַזְּמַן.

ונחום (קופץ בלגלוג):

רְאוּ, אֵיךְ נִדְבַּרְנוּ גְּבֹהָה גְּבֹהָה כִּזְקֵנִים!

הַמַּדָּע הֱבִיאָנוּ הֲלֹם. מַה תַּבִּיטוּ תְּמֵהִים?

שְׁנוֹת עֶשֶׂר הוֹסִיף בְּחַסְדּוֹ לְאָרְכּוֹ שֶׁל אָדָם.

אַךְ הַכְּסוּת הַבְּלוּיָה לֹא גָדְלָה, וְקָצָר הַמַּצָּע.

יִמְשְׁכֶנָּה אָדָם אֶל רֹאשׁוֹ וְנִגְלוּ הַשּׁוֹקַיִם

תּוֹעוֹת בְּתֵבֵל וּמְחַפְּשׂוֹת עֲלוּבוֹת בְּדַל-בֶּגֶד.

תָּבִינוּ? אֲנַחְנוּ שׁוֹקָיו הַגְּלוּיוֹת שֶׁל הַדּוֹר.

זהרה (הוגה בנחום):

רֶגַע קָט יִתְחַשֵּׂף וְכֻלּוֹ לְבָבִי וְטָהוֹר,

וְחִישׁ קַל יִתְבַּיֵּשׁ בְּטָהֳרוֹ, יִתְאַפֵּר וְאֵינֶנּוּ.

אַךְ גַּם הוּא – מַה זִּנּוּק יְשַׁר קַו לְמִפְעָל! רַק אֲנִי

לֹא אֶמְצָא לַמֵּאָן הַיָּתוֹם בֶּן-זוּגוֹ הַלְּאָן,

וּנְתִיבִי כְּמוֹ גֶשֶׁר זֹרַק בַּאֲלַכְסוֹן לָאֲוִיר

כְּשֶׁתֹּרֶן סְפִינָה זָקוּק לַעֲבֹר מִתַּחְתָּיו –

מַה זָּקוּק לַעֲבֹר גַּם תַּחְתַּי עַד אִישַׁר, אֲחֻבַּר?

ג    🔗

הִרְגִּישׁ אַהֲרֹן מַשֶּׁהוּ מְעַנֶּהּ וְהִצִּיעַ

טִיּוּל בִּקְבוּצוֹת. “עוֹד מְעַט”, הִתְחַנֵּן, "וְהִתְחִילָה

עוֹנַת הַגְּשָׁמִים, וּמָתַי – הַחַיִּים הַחֲדָשִׁים?"

יוֹם אֶחָד וְיָצָאוּ.

כְּרִמְזֵי נְקֻדּוֹת בִּכְתָב-עֵבֶר

מִלְמַעְלָה מִלְּמַטָּה לָאוֹת שֶׁבִּלְתָּן הִיא אִלֶּמֶת,

כָּךְ אֶל נְקֻדּוֹת הֶעָמָל עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל.

כְּאַבְנֵי מִלּוּאִים בְּחָשְׁנוֹ שֶׁל כֹּהֵן הַגָּדוֹל

כָּךְ אֵלֶּה נְאוֹת הֶחָזוֹן עַל חֲזֵה יִשְׂרָאֵל.

נֹפֶךְ סַפִּיר וְיַהֲלוֹם, אוּרִים וְתֻמִּים.

כָּל אֶבֶן וְצֶבַע שֶׁלָּהּ, קַרְנֵי-נֹגַהּ שֶׁלָּהּ,

אֶחָד הוּא מְקוֹר-הָאוֹרָה הַמֵּקֵר בְּכֻלָּן,

וְרַק הוּא שֶׁקָּסַם לִזְהָרָה. בֹּקֶר זַךְ וְקָרִיר

נִכְנְסָה עִם אַהֲרֹן בַּגָּלִיל הָעֶלְיוֹן לִקְבוּצַת

בְּנֵי אַרְצָהּ, וְעָמְדָה מִשְׁתָּאָה לַחִדּוּשׁ וְלַתְּמוּר.

צְעִירָה בִּשְּׁלָה בְקַלַּחַת בַּחוּץ לַחֲבֵרִים

הַפְּזוּרִים כָּל אֶחָד בְּחֶלְקוֹ בְּכַוֶּרֶת הַמֶּשֶׁק.

נַעֲרָה שְׁזוּפָה אַמִּיצַת הַשּׁוֹקַיִם בִּמְרוֹם

גִּבְעַת-שַׁחַת טִפְּלָה בְקִלְשׁוֹן. וּדְמָמָה מִסָּבִיב

צְנוּנָה וּפְתוּחַת אֳפָקִים. וּשְׁאֵלָה מִלִּבָּהּ

הֵגִיחָה עַזָּה כְּמוֹ צַו: צְעִירִים אֵלֶּה מִי הֵם?

וְהַכֹּל עָמַד חַד וּבָהִיר: אִמָּהוֹת וְאָבוֹת!

גַּם אֵלֶּה נִפְּצוּ אֱלִילֵי אֲבוֹתָם, וְגַם אֵלֶּה

הָלְכוּ אַחֲרֵי קוֹל. רִאשׁוֹנִים הֵם, אָבוֹת וְאִמָּהוֹת.

וְלִקְבוּצָה גְדוֹלָה שֶׁבָּעֵמֶק הִגִּיעָה וְנִצְּבָה

מִשְׁתָּאָה עַל גַּב תֵּל: מַה מְּדוּרוֹת קְטַנּוֹת שָׁם בַּיֶּרֶק,

כִּסְנָאִים בּוֹעֲרִים בָּאֵשׁ וְאֵינָם אֻכָּלִים?

לֹא סְנָאִים, אַךְ קְדוֹשָׁה אֲדָמָה זוֹ בְּכָל זֹאת. צְעִירוֹת

בְּחֻלְצוֹת אֲדֻמּוֹת, כְּפוּפוֹת-גַּב, שָׁם קוֹטְפוֹת אֶת הַגֶּזֶר,

בּוֹעֲרוֹת וְאֵינָן אֻכָּלוֹת. אַךְ אַהֲרֹן עֵת שָׁאַל:

"הֲיָכֹלְתְּ כְּמוֹתָן הִתְמַכֵּר לְלֹא שְׁיָר לָאֲדָמָה,

לַעֲבֹד, לֶאֱכֹל וְלִישֹׁן, לֹא יוֹתֵר?" אָז הָעֶצֶב

נָפַל עַל פָּנֶיהָ מַעֲנֶה לוֹ נָתַן. וּבָעֶרֶב

לֹא יָדְעָה מַה צּוֹדֵק וּמַה לֹּא, אַךְ הִרְגִּישָׁה: תּוֹרוֹת

מַה קָּשׁוֹת יֵשׁ לִלְמֹד, וִיסוֹדוֹת שֶׁל יָחִיד וְהַכְּלָל

לְהַנִּיחַ, עַד גֶּזֶר אֶחָד נוּכַל קְטֹף בְּטָהוֹר.

וּבַלֵּיל מַה חִבְּבָה לִשְׁכַּב תִּיר וּלְהַקְשִׁיב לַדְּמָמָה:

פְּרִי נָפַל בַּחֲבָט – וּדְמָמָה. סוּס רָקַע – וּדְמָמָה.

רֵיחַ חַם וְרָוֶה הִתְפָּרֵץ מֵאֻרְוָה – וּדְמָמָה.

הַדְּמָמָה לֹא בְלִי קוֹל, רַק בְּלִי קוֹל שֶׁל הַקּוֹל. קוֹל דְּמָמָה.

בְּלִי פֶה, בְּלִי חִתּוּךְ הֲבָרוֹת, אַךְ דּוֹבְרָה וְנִשְׁמַעַת.

הַדְּמָמָה אֱלֹהִים. גַּם שָׁם בִּירוּשָׁלַיִם דְּמָמָה,

אַךְ שָׁם הִיא מֵרוֹם, בְּאוֹר סַהַר עַל הַר הַזֵּיתִים,

וְכָאן הִיא מֵרֶחֶם עָמֹק וְאָפֵל, אֲדָמָה.

הַס! קוֹל שָׁרָשִׁים רוֹחֲשִׁים וְתוֹלַעַת קוֹסֶסֶת,

וַעֲסִיסִים שׁוֹקְקִים וְגַרְעִין מוֹשִׁיט זְרוֹעַ דַּקָּה.

הַס! קוֹל אִילָנוֹת דּוֹחֲפִים קָדְקֳדָם הַיְרַקְרַק,

וַהֲמוֹן מַסְגְּרִים נִפְתָּחִים וְהֵם עוֹלִים וְעוֹלִים.

הַס! דּוֹר אַחֲרֵי דוֹר מִתְנַשְּׂאִים מִתְּהוֹמוֹת אֱלֹהִים –

הַאֻמְנָם לֹא יָכֹלְתִּי לְחֵיק אֲדָמָה הִתְמַכֵּר,

הִתְנַטַּע, שְׁתִיל-רֵאשִׁית, רִאשׁוֹנָה, אֵם לְדוֹר אַחֲרֵי דוֹר?

בַּלֵּיל מַה חִבְּבָה לִשְׁכַּב תִּיר וּלְהַקְשִׁיב לַדְּמָמָה.

אַךְ זַעֲזוּעַ עָמֹק לָהּ הִמְתִּין בְּדֶרֶךְ שׁוּבָם

עֵת בָּאוּ לִכְפַר יְלָדִים שָׁם מֵאֵשׁ הַשְּׂרֵפָה

שֶׁבַּצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל יָמֵינוּ בָּא רֶשֶׁף בִּיעָף

וְטָפַח עַל פָּנֶיהָ. עָמְדוּ הִסְתַּכְּלוּ מֵרָחוֹק:

בַּבְּרֵכָה בַּחַמָּה – תַּלְתַּלִּים וּזְרוֹעוֹת וּגְוִיּוֹת,

כֻּלָּם חֶמֶד וִיתוֹם, וְהַיְתוֹם עוֹד הִכְפִּיל אֶת הַחֶמֶד.

כֻּנְּסוּ הַיְלָדִים לָאוּלָם, וּסְרוּקִים וּלְבוּשִׁים

וַעֲרוּכִים לְפִי גִיל סָעֲדוּ לְיַד שִׁפְלֵי שֻׁלְחָנוֹת.

וּמוֹרָה בַזָּוִית גּוֹלְלָה לְאַהֲרֹן וּזְהָרָה

פָּרָשַׁת הָאֵימִים אֵיךְ לֻקְּטוּ הַיְלָדִים, אֵיךְ הוּבְאוּ

מִמְּחִלּוֹת, מִיעָרוֹת, מִשַּׁלְגֵי הָרְחוֹבוֹת, מֵאֵל זָר

שֶׁבָּלַע הַיְתוֹמִים אֶל קִרְבּוֹ עַל גּוּפָם וְנַפְשָׁם –

דֻּבִּיָּה, דֻּבִּיָּה, גְּשִׁי אֵלַי וְאֶפְלֵךְ,

וְחָתְכוּ אֶת בִּטְנָהּ וְהוֹצִיאוּ אֶת כָּל הַיְלָדִים,

הָהּ, כָּל הַיְלָדִים? – וּפִתְאֹם

יַלְדָּה שֶׁשְּׂפָתֶיהָ עֻקְּמוּ כְּקִילוֹן עַל בְּאֵר

מֵרֶגַע שֶׁל טַעַם-חַיִּים מְרִירִי לְלֹא פוּג

קָפְצָה בִצְעָקָה אֶל זְהָרָה: “שָׂרָה, אֲחוֹתִי!”

הִתְהַדְּקָה בְּכָל עֹז: “לֹא שְׂרָפוּךְ! אַתְּ חַיָּה אֲחוֹתִי!”

הַיַּלְדָּה הוּצְאָה, וּזְהָרָה עָמְדָה עוֹד קוֹפֵאת,

שׁוֹמַעַת קוֹל צַעַק מֵחֶדֶר שֵׁנִי: אֲחוֹתִי! –

כָּל הַחֶדֶר פֻּנָּה, פְּרָט לִצְרוֹר יַלְדּוֹנוֹת פְּעוּטוֹת

שֶׁקָּפְצוּ לַמּוֹרָה בְּשׁוּבָהּ וְהִתְחִילוּ מְטַפְּסוֹת

עַל גַּבָּהּ, עַל שִׁכְמָהּ, עַל רֹאשָׁהּ, מִתּוֹךְ גִּיל וְרָעָב,

עַד פָּנֶיהָ בִּלְבָד נִשְׁקְפוּ מֵעֲטֶרֶת יוֹנִים.

וּזְהָרָה יָשְׁבָה, קְצָת חִוְרָה, וְשָׂמְחָה אִתָּם יַחַד

אַךְ לֵילוֹת עוֹד רַבִּים יֵשׁ הֵקִיצָה מִשְּׁנָת מְפֻלֶּצֶת

לַקּוֹל מֵהַפֶּה הֶעָקֹם: אֲחוֹתִי, אֲחוֹתִי!

ד    🔗

וְיָרְדוּ הַגְּשָׁמִים כְּתוֹרָה מִסִּינַי – בְּקוֹלוֹת

וּשְׁאָגוֹת כְּמוֹ סַלְעֵי הַשְּׁחָקִים הִסְתַּדְּקוּ מִמַּכְאוֹב.

וּפִתְאֹם גַּם חָדֵלוּ.

טֹהַר וְרֹעֲנַן הָאֲוִיר וְהוּרַם הַמָּסָךְ

עַל בִּימָה גְדוֹלָה. מַאֲוַי הַדּוֹרוֹת קָם וַיֶּהִי.

בְּהֵיכָל מְפֹאָר מְקֻשַּׁט כָּל דִּגְלֵי הָעַמִּים

רוֹזְנֵי הָעוֹלָם יְשֵׁנִים, כָּל אֶחָד עַל כִּסְאוֹ,

וְאֶקְדָּח בַּיָּד עַל שֻׁלְחָן לְמַרְבֵּה בִּטָּחוֹן,

וְאֶצְבַּע עַל הַהֶדֶק. וְיֵשׁ וְנִנְעָר הַנָּשִׂיא

וְקוֹפֵץ בַּחֲרָדָה: “הַשּׁוֹמֵר, מַה שָּׁאוֹן בַּמִּסְדְּרוֹן?”

אָמַר הַשּׁוֹמֵר: “הָאֶבְיוֹן, הָאֶבְיוֹן שׁוּב בַּדָּלֶת”.

מִשְׁתַּוַּע הַנָּשִׂיא: “עוֹדוֹ חַי?” אָז יַכֶּה בַפַּטִישׁ:

“הַצְבִּיעוּ, מַלְכֵי הָעוֹלָם! מִי בְעַד, מִי כְנֶגֶד?”

הֵם קָמִים תְּפוּשֵׂי-שְׁנָת וּמְנִיפִים אֶת הַיָּד עִם אֶקְדָּח,

וּשְׁקוּלִים הַקּוֹלוֹת שֶׁל זַכַּאי וְחַיָּב, אֵין שִׁנּוּי.

שׁוּב שְׁנָת בַּהֵיכָל, וּדְגָלִים בְּנִפְנוּף כִּמְנִיפוֹת.

וּבְאַרְנוֹנָה יוֹשֶׁבֶת זְהָרָה צְמוּדָה אֶל הַקּוֹל,

תְּמֵהָה: אֵיךְ לֹא בוֹשׁ הָעוֹלָם וּפָנָיו לֹא יִלְהָטוּ?

וְנַחוּם לָהּ עוֹנֶה: מִי אָמַר יֵשׁ פָּנִים לָעוֹלָם?

וְיוֹרֵד הַמָּסָךְ וְעוֹלֶה. הָאֶבְיוֹן בַּפְּרוֹזְדוֹר

בִּקְרָעָיו וּטְלָאָיו מִתְרוֹצֵץ מֵאָדָם לְאָדָם

הַמְטַיְּלִים לְבוּשֵׁי שְׁחוֹרִים וּגְהוּצֵי הֶחָזוֹת,

פַּרְתְּמִים נְפוּחִים מִמְּדִינוֹת פְּעוּטוֹת לְלֹא שֵׁם:

"אֲדוֹנִי, קוֹל אֶחָד לִי חָסֵר, רַק אֶחָד, הַב לִי קוֹל

וְשִׁמְךָ יֵחָרֵת וְיַזְהִיר בְּזִכְרוֹן הַדּוֹרוֹת".

עוֹמֵד הַפַּרְתֵּם וּמְחַיֵּךְ, מְנַקֶּה דַשׁ בִּגְדּוֹ

מְקוֹם נָגַע הָאֶבְיוֹן, וְצוֹעֵד לְדַרְכּוֹ מַעֲדַנּוֹת.

וַיְהִי לֵיל מוֹצָאֵי הַשַּׁבָּת. בֵּן הֵרִים הַבְדָּלָה,

אֵם עָמְדָה עַל סִפָּהּ, אָב עִיֵּן תּוֹךְ כּוֹסוֹ וּמִלֵּא

אֶת כִּיסָיו שָׁבוּעַ טוֹב, וְעוֹד פַּעַם – לַקּוֹל מִמֶּרְחָק.

וְיָם בִּטָּחוֹן הִתְגָּעֵשׁ בְּעָמְקוֹ שֶׁל כָּל לֵב,

כְּמוֹ מִשְׁפַּט הָאֱמֶת כְּבָר נֶעֱרַךְ בִּסְפִירוֹת אֲחֵרוֹת,

וַחֲשׁוּבֵי-אֻשְׁפִּיזִים כְּבָר הִגִּיעוּ מִשָּׁם לְכָל בַּיִת

וְיָשְׁבוּ מַצְהִילֵי-הָאֲוִיר לְיַד קִירוֹת מִסָּבִיב.

וּבְכָל זֹאת בְּעָמְקוֹ שֶׁל כָּל לֵב עַל גַּלֵּי אוֹתוֹ יָם

הִתְנַעֲנֵעַ גַם תֹּרֶן שָׁחֹר: “מָה אִם לָאו, מָה אִם לָאו?”

וּמָסָךְ שׁוּב עָלָה לְחָזוֹן אַחֲרוֹן וְקָצָר:

רוֹזְנִים בְּעִגּוּל חֲצִי גֹרֶן עוֹטִים חֲגִיגִית,

וְעוֹמֵד נִכְחָם הָאֶבְיוֹן וְחוֹשֵׂף אֶת חָזֵהוּ,

וְלוּלְבֵי הָאוֹרוֹת מִפְּצָעָיו מַצְלִיפִים עַל פְּנֵיהֶם

וְגָחִים אֶל רַחֲקֵי כָל הַלֵּיל כִּקְשָׁתוֹת שֶׁל בְּשׂוֹרָה. –

וּזְהָרָה יוֹשֶׁבֶה בַּפִּנָּה, שְׁתֵּי דְמָעוֹת יְבֵשׁוֹת

כְּמוֹ מִקְּשִׁי חַלָּמִישׁ הִתְבַּקְּעוּ. וְאַהֲרֹן בִּלְחִישָׁה:

בָּרוּךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ.

כָּל הַלֵּיל הִתְמַסְּרָה לְרִקּוּד בְּשַׁוְעַת כָּל גּוּפָהּ

לְהִתְפַּקֵּק, לְהִתְפָּרֵק, לְשַׁלַּח אֶת נַפְשָׁהּ לַחָפְשִׁי.

וּבְשׁוּבָהּ לְחֶדְרָהּ עֲיֵפָה וְחַדַּת-הָעֵרוּת

הִתְעַטְּפָה רְדִיד-לַיְלָה לָבָן וְיָצְאָה לַמִּרְפֶּסֶת,

לַסַּהַר, לַדְּמִי, לָרַחֲמִים, וְעֻצְּבָה בָהּ תְּפִלָּה:

הַכְנִיסִינִי, הָעִיר יְרוּשָׁלַיִם,

עֲשִׂינִי לְחֵלֶק מִסּוֹד מִסְתּוֹרַיִךְ.

יָדַעְתִּי, לֹא יֵרָאֶה אִישׁ רֵיקָם לְפָנַיִךְ.

אָז נִקְבִי אֶת הַמְּחִיר וַאֲשַׁלֵּם,

הַקָּרְבָּן – וְאַגִּישׁ.

הַכְנִיסִינִי גַּם אֲנִי, הָעִיר יְרוּשָׁלַיִם.

פרק שלישי    🔗

א    🔗

לֹא הִסְפִּיקוּ בְנוֹת קוֹל שֶׁל מְחוֹל הַחוּצוֹת לְהֵרָדֵם

וְאֵש הָאוֹיֵב הִתְפָּרְצָה וְהָפְכוּ בֶהָלָה.

לֹא הִסְפִּיקָה הָאֵם לְהֵינִיק רִאשׁוֹנָה עוֹלָלָהּ

וְסַעַר הִתְחוֹלֵל וְסָחַף כָּל שִׁירֵי הַמַּעֲלוֹת

וְהוֹפִיעוּ שֵׁדִים בִּצְחוֹקָם עַל אַדְנֵי חַלּוֹנוֹת.

לֹא הִסְפִּיק הָאֶבְיוֹן לַעֲבֹר עַל הַסַּף וְנִטְּשׁוּ

הָרוֹזְנִים אַחֲרָיו לַדְבִּיקוֹ, לְתָפְשׂוֹ. כָּךְ רָאִינוּ

בְּאִצְטַגְנִינוּת שֶׁל זְוָעוֹת: שָׁם הָיָה בֶן-יוֹסֵף,

בֶּן-דָּוִד יָבוֹא כָּאן, רְטֹב בְּגָדִים מִמְּטַר דָּם.

וּזְהָרָה – מְנוּחָה עֲמֻקָּה הִצְטַנְּחָה בִּלְבָבָהּ.

הָיְתָה לְחוֹבֶשֶׁת בְּבֵית הַחוֹלִים בְּ“סוֹלֵל”,

הִצִּיעָה מִטּוֹת, קִצְּצָה מַלְמָלָה בְּמִדָּה

וְעָשְׂתָה תַּחְבּוֹשׁוֹת. וּתְחִלָּה הָיָה פְנַאי, וְיָשְׁבָה

לְיַד מִטָּתוֹ שֶׁל נִפְצָע לְהָקֵל מַכְאוֹבָיו,

וּבְלִי חֲרָדָה הִתְהַלְּכָה בַּחוּצוֹת אֶל בֵּיתָהּ.

וּבְמֹחָהּ שֶׁהָיָה עֵר תָּמִיד אָז נִסְתָה לְהַכִּיר,

כְּמוֹ קֹדֶם – שְׁכוּנַת יְהוּדִי מִנֹּסַח תִּלְבָּשְׁתוֹ,

כָּךְ עַתָּה – לְפִי הַשִּׁיר וְהַשֵּׂאת אֶת מוֹצָא הַיְרִיָּה.

הָעַרְבִי הוּא יְלֵל, הָאַנְגְּלִי הוּא חֲבָט בֶּחָלָל.

הָעַרְבִי – קְרִיעַת גּוּף, הָאַנְגְּלִי – הַפְקָעַת נְשָׁמָה.

טֹל הָרוּג וְתַכִּיר אִם מִזְרָח אוֹ מַעֲרָב הֲרָגוֹ.

וּבָעֶרֶב בִּקְּרָהּ אַהֲרֹן שֶׁעָבַד בְּ“שָׁפָן”,

עִתִּים הִתְקַלְּפוּ מֵהַלֵּיל גַּם נַחוּם וּמַרְנִין,

וְהִשִּׁיבָה שִׁקְטָהּ הַקָּרִיר עַל רוּחָם הַמְסֹעָר.

וְשָׁקֵט וּמַפְתִּיעַ-הָעֹז גַּם לְבַב יְרוּשָׁלַיִם.

שִׂטְמָה מִבַּחוּץ וּבִפְנִים, וּשְׁתֵּיהֶן אֲחָיוֹת

רוֹקְמוֹת בְּאַהֲבָה הֲדָדִית מְזִמָּה אֲפֵלָה:

חִיצוֹנִית – לְהַבְקִיעַ, פְּנִימִית – לְהָנִיא כָל מָגֵן.

אַךְ עַז וּמַפְתִּיעַ-הַשֶּׁקֶט לְבַב יְרוּשָׁלַיִם.

אָז נִכְנַס בַּתִּזְמֹרֶת הַתֹּף הַגָּדוֹל שֶׁהָלַם

בְּקֶצֶב רָחָב כַּיָאוּת לִנְגִינָה רוֹמֵמָה,

וְעִם כָּל הֹלֶם רָקְדוּ בִּנְיָנִים וְדֻרְדְּרוּ לְאַשְׁפָּה.

וְחָפְרוּ הַחוֹפְרִים וְצָוְחוּ הַצּוֹוְחִים: קוֹל חַיִּים!

חִפְרוּ כָאן, קוֹל חַיִּים!

וְאֶחָד יַעֲלֶה עַל מַעְדֵּר יַלְדַּת-חֵן מְתֻלְתֶּלֶת

חַיָּה וּשְׁלֵמָה לְלֹא מוּם, לְלֹא שְׂרָט כָּל שֶׁהוּא,

אַךְ גַּם לְלֹא קוֹל. לְכוּ חַפְּשׂוּ אֶת הַקּוֹל בַּמַּפֹּלֶת.

וּגְוִיוֹת נִבְדָּקוֹת:

מִי לְבֵית הַחוֹלִים, מִי לְבֵית הַקְּבָרוֹת. וּזְהָרָה –

עוֹד עֶשְׂרִים לֹא מָלְאוּ לָהּ – עָמְדָה בְתַחֲרוּת עִם הַמָּוֶת.

הָבוּ עוֹד, הָבוּ עוֹד!

וְיֵשׁ אֲשֶׁר עֵת עַל מִטָּה הִשְׁכִּיבָתַם יָרְקוּ

גַּל דָּם עַל פָּנֶיהָ אוֹ נָפְחוּ אֶת נַפְשָׁם עַל זְרוֹעָהּ.

וּפְנַאי לִדְמָעוֹת לֹא הָיָה, וְעֵינֶיהָ כַּפֶּלֶד.

אַךְ לֵיל עֵת הָלְכָה אֶל בֵּיתָהּ בְּחוּצוֹת אֲבֵלִים

תַּחַת סַהַר שֶׁהַפֶּלֶד הַקַּר שֶׁל סוֹף חֹרֶף גַּם לוֹ,

יֵשׁ בָּאָה לְתֵל וְהֶאֱזִינָה בְּכִי דַק וְרָפֶה,

וּלְרֶגַע חִשְּׁבָה לְצַעֵק וּלְהָעִיר כָּל הַלַּיְלָה:

קוֹל חַי! –

זֹאת הָיְתָה רַק דְּמָמָה שֶׁבָּכְתָה בַּחוּצוֹת,

זֶה הָיָה רַק הַלֵּב הַצָּעִיר שֶׁבָּכָה בִּזְהָרָה.

וַחֲרוֹן יְרוּשָׁלַיִם חָמַר וְרָתַח, הִתְנַעֲנַע

כְּיָם תַּחַת צְלִיף סְעָרָה. וּצְעִירִים הִתְבַּדְּלוּ,

נִלְאוּ לְהָכִיל אֶת זַעְמָם וְנָפְלוּ חֲלָלִים.

וּדְרָכִים שֶׁקִּשְּׁרוּ אֶת הָעִיר עִם בְּאֵר וְדָגָן

כֹּרְתוּ וַתָּבוֹא בַמָּצוֹר, וּצְעִירִים הִשְׁתַּלְּכוּ,

הִבְקִיעוּ שַׁעֲרֵי שַׁלְהָבוֹת בִּקְרוֹנוֹת אַסְפָּקָה.

וּפְתָקִים שְׁחֹרֵי מִסְגָּרוֹת נִדְחֲקוּ עַל כָּל קִיר.

וְאֶחָד זָקֵן שֶׁהָלַךְ בְּכָל דַּרְכֵי סַכָּנָה

לְטַפֵּל בַּחֲלָלִים פֵּרַשׂ אֶת יָדָיו וְצָעַק:

כֻּלָּם קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים! אָז נָפַל גַּם מַרְנִין.

לְיַד קֶבֶר פָּתוּחַ גָּדוֹל, תּוֹךְ טוּרֵי אֲבֵלִים,

עָמְדָה גַּם זְהָרָה, עָמְדוּ גַּם אַהֲרֹן וְנַחוּם,

עָמְדָה גַּם אִשָּׁה לוּטַת שְׁחוֹר בְּלִי הַרְאוֹת אֶת פָּנֶיהָ.

פֹּה וְשָׁם הִתְיַפְּחוּת חֲנוּקָה. גֶּשֶׁם קַר וְדָקִיק

הִסְתַּנֵּן כִּבְנָפָה מֵעָבִים. וְנֶאֱמַר הַקַּדִּישׁ.

אָב שַׁכּוּל גְּבַהּ-קוֹמָה וְחָסֹן, מֵעוֹלֵי אַשְׁכְּנַז,

שָׁאַל בַּהֲבָרַת אַשְׁכְּנַז: וְלֹא נָשִׁיר “הַתִּקְוָה”?

וְהוּשַׁר הַהִמְנוֹן מִתּוֹךְ עֹז כְּמוֹ לַגִּיעַ לַזֵּד,

אוֹ לַדְבִּיק הַנְּשָׁמוֹת בִּמְעוּפָן שֶׁגּוּפָן הוּא מִלְּמָטָּה.

וּזְהָרָה עָמְדָה וְחָתְרָה אֶל מִתַּחַת הַתֵּל,

אֶל פָּנָיו שֶׁל מַרְנִין, אֶל עֵינָיו הַגְּדוֹלוֹת הַפְּחוּדוֹת.

וּבְאֶמְצַע עַכְרוּרִית-מְרִירוּתָהּ נִפְקְחָה תְהִיָּה:

מִי אַתָּה, בַּחוּרִי? הָיִיתָ כֹּה זָר, לֹא סִפַּרְתָּ

מֵעוֹלָם עַל הוֹרֶיךָ. מִי שָׂם מַשֶּׁהוּ עַל פָּנֶיךָ

כְּמוֹ וִילוֹן-הַגּוֹרָל שֶׁעוֹרֵר בִּי תָּמִיד רַחֲמִים?

מִי הֵבִיא אוֹתְךָ הֵנָּה מִשָּׁם וּלְאַלְתַּר לִשְׁחִיטָה?

וּמַדּוּעַ הָיִיתָ אַתָּה, הַצָּעִיר, הָרִאשׁוֹן?

אָהַבְתָּ חַיִּים וְכָל כָּךְ הִתְפָּרַצְתָּ לַמָּוֶת –

מַדּוּעַ, בְּשֶׁלְּמָה? כָּךְ זָרְקָה עַל פָּנָיו שְׁאֵלוֹת,

וְעֵינָיו הַשְּׁחֹרוֹת בָּהּ הִבִּיטוּ תְּמִיהָה מוּל תְּמִיהָה. –

חֲבֵרִים עוֹרְרוּהָ: אֵין פְּנַאי! וְקָהָל נִתְפַּזֵּר.

נִשְׁאֲרָה רַק לוּטַת הַשְּׁחֹרִים שְׁחוּחָה עַל הַתֵּל

עִם הַגֶּשֶׁם הַדַּק וְהַקַּר שֶׁנִּכְבַּר מֵעָבִים.

וּפִתְאֹם הִתְעַטְּפָה כָּל הָעִיר בִּפְרִיחָה, כְּרוֹמֶזֶת:

הִלָּחֲמוּ לִי, בָּנַי! כֻּלִּי עוֹד שׁוֹקֶקֶת עֶדְנָה,

אֵין בִּי שַׁעַל אֲדָמָה שֶׁאָבִיב בּוֹ יִגַּע לְחִנָּם.

וּבְנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת לִקְטֹף מְלוֹא זְרוֹעוֹת

וְלָשֵׂאת לְבֵיתָן. גַּם זְהָרָה הָפְכָה אֶת חֶדְרָהּ

לְגִנָּה שֶׁל פְּרָחִים וַתִּשְׁאַף בְּתַאֲוָה הָרֵיחוֹת.

כָּךְ מָוֶת הֶחֱלִיק בְּיַד-רֹךְ אֶת אִיֵּם כָּל דַּקָּה,

כָּךְ הִשְׁחִיז בְּרַחֲמִים אֶת עֲנֻגֵּי הַחוּשִׁים, כָּךְ דָּחַס

כָּל יְקַר הַחַיִּים תּוֹךְ כָּל רֶגַע. הֲזֶה סוֹד חִידַת

הַשַּׁלְוָה הַמֻּפְלֵאת שֶׁל עֲרֹב יוֹם אָדָם? הִיא חִיְּכָה:

כְּבָר אֶחְשֹׁב עַל זִקְנָה.

וּבֹקֶר אֶחָד בְּצֵאתָה –

הָאַנְגְּלִים כְּבָר אֵינָם. צִפֳּרִים חָפְשִׁיּוֹת פִּזְּזוּ

וְעֵצִים לִבְלְבוּ. הִיא זָקְפָה אֶת חָזָהּ וְנָשְׁמָה,

וְשׁוּר! נֵס עִבְרִי מְנַפְנֵף מֵעַל גַּג גֵ’נֵרָלִי,

כְּמוֹ חָזוֹן, לֹא מַמָּשׁ, רַק עִפְעוּף מִמָּרוֹם: עוֹד מְעַט!

עֵינֶיהָ קָרְצוּ, זְרוֹעוֹתֶיהָ פִּרְכְּסוּ לְהֵרוֹם,

“הוֹ, הַגֵּד, הֲתִרְאֶה לָאוֹר הַמַּשְׁכִּים שֶׁל שַׁחֲרִית?” –

וְהָלְאָה הָלְכָה לַפְּצוּעִים שֶׁל הַיּוֹם וְשֶׁל אֶמֶשׁ,

וְיוֹתֵר מֵהָרְגַּשׁ בּוֹ בַבֹּקֶר הָרְגַּשׁ לְדוֹרוֹת.

ב    🔗

אָז יָרְדָה עַל הָעִיר מֶרְכָּבָה מְרֻתֶּמֶת לִשְׁלשֶׁת

סוּסִים בּוֹעֲרִים. הָאֶחָד – מִלְחָמָה עַד חָרְמָה.

מִכָּל הֶהָרִים הִתְפּוֹצֵץ בְּרַד בַּרְזֶל, וְקוֹלוֹת

שֶׁל צְבוֹעִים, חֲתוּלִים וּכְלָבִים יִלְּלוּ בְּעִרְבּוּב

שֶׁרִסְּקוּ בִנְגִינָה אֶת הַלֵּב כְּמוֹ בַרְזֶל – אֶת הַגּוּף.

הַשֵּׁנִי – רְעָבוֹן מִתְלַקַּח כְּמוֹ כְפוֹר. חֲנֻיּוֹת

נִפְתְּחוּ לְטוּרִים אֲרֻכִּים שֶׁחִכּוּ מִבְּעוֹד שַׁחַר,

וּמִיָּד נִסְגְּרוּ עַל פְּנֵיהֶם, נִתְרוֹקְנוּ. נִתְחַדֵּשׁ

מַחֲזוֹר “אַדְּאָזַל אִזְדַּבַּן” מִימֵי מָרְתָה בַּת בַּיְתוֹס.

אוֹ עַיִט יֵשׁ עָט מִמְּרוֹמִים וּבִן-הֶרֶף טָרַף

אֲחָדִים מֵהַתּוֹר וְהִשְׁאִיר עֲצָמוֹת וַאֲגַם-דָּם.

וּשְׁלִישִׁי – הַבִּדּוּד הָאִלֵּם שֶׁיָּקַד כְּשׁוֹשָׁן

שֶׁל חֶרְפָּה וְאֵימִים, שֶׁדָּפַק עַל קִירוֹת וְכָל הֵד

שֶׁל מַעֲנֶה לֹא חָזַר. הַתְהִי יְרוּשָׁלַיִם הָעִיר

כְּמַסַּדָּה מֵאָז, וְרָעָב – הַחַלָּף הַנּוֹרָא,

וְעֵת שׁוּב תִּבָּקַעְנָה דְלָתוֹת יִהְיֶה הַס, דּוּמִיָּה?

וּזְהָרָה אֶת סֵדֶר יוֹמָהּ לֹא שִׁנְּתָה. דּוֹדָתָה

יֵשׁ בָּאָה שַׁחֲרִית אֶל חֶדְרָהּ: שֶׁמָּא הַיּוֹם

לֹא תֵצְאִי? אַךְ עַכְּבָהּ לֹא יָכְלָה וְעָמְדָה עַל הַסַּף

וּבְחֶמְלָה בָּהּ הִבִּיטָה: מַה זְּמַן לָךְ בָּחַרְתְּ לְבַקְּרֵנוּ!

אֵיךְ אוֹמְרִים? בַּקָּדְקֹד הַבָּרִיא לְתוֹךְ מִטַּת הַחוֹלִים.

וּשְׁכֵנִים יֵשׁ פָּתְחוּ חַלּוֹנָם וְצָוְחוּ לָהּ: זְהָרָה,

אַל תֵּלְכִי! מַפְגִּיזִים שָׁם בַּדֶּרֶךְ. וְהִיא בְּחִיּוּךְ:

מֻכְרָחָה! וְהָלְכָה מְלֻוַּת הַעֲרָצָה וּבְרָכוֹת.

הִיא חָוְרָה וְרָזְתָה אַךְ עַנְבָּר הִתְנוֹצֵץ בְּעֵינֶיהָ.

רָאֲתָה הַרְבֵּה מָוֶת אַךְ גֵּוָהּ הַתָּמִיר עוֹד אָמַר

פִּנּוּק וַאֲצִילוּת שֶׁצִּוּוּ בִּגְזֵרָה שֶׁל דֻּגְמָה

שִׁקְטָהּ לַאֲחֵרִים: יִהְיֶה טוֹב, יִהְיֶה טוֹב, יִהְיֶה טוֹב.

וּמַה נִּפְעֶמֶת עָמְדָה מוּל הָאוֹר שֶׁעָלָה בַמֵּצַר!

וַדַּאי, לֹא חָסְרָה הַנְּמָלָה הָאוֹגֶרֶת, אַךְ הָיוּ

אֲנָשִׁים כְּמוֹ בַת-שַׁחַר, זוֹ אִשָּׁה צְעִירָה אֲמֵרִיקָנִית

שֶׁהֵבִיאָה בֵיצִים לְשֻׁלְחַן דּוֹדָתָהּ, גִּלְגְּלָתַן –

אֶפְרֹחֵי-אַוָּזִים צְחַרְחָרִים חַסְרֵי-רֹאשׁ אַךְ חַיִּים

עַד כָּל פֶּה הִתְרַטֵּב מֵעָסִיס. “אַךְ מַה בֶּצַע”, גָּנְחָה,

"שְׁלוּקוֹת הֵן קָשׁוֹת, וְאֶצְלִי הָעִכּוּל אִסְטְנִיס;

אוּלַי אַתְּ יְכוֹלָה לְאָכְלָן". – אֲנָשִׁים כֹּה רַבִּים

שֶׁחָלְקוּ גַּם רָעָב גַּם שִׁבְרוֹן-הָרָעָב עִם זוּלָת,

שֶׁנִּחֲשׁוּ אֵי חָסֵר בְּדַל-נֵר בְּדִירָה אֲפֵלָה,

שֶׁקָּלְעוּ אֵי צָרִיךְ לְהַכְנִיס בִּגְנֵבָה קְצָת מָזוֹן,

שֶׁדָּבְקוּ בְּאַחִים לִסְבָלוֹת מִתּוֹךְ תֹּם וּפַשְׁטוּת.

כָּךְ, זֶהוּ, חָשְׁבָה. כֹּה פָשׁוּט הוּא הַטּוֹב הַנַּפְשִׁי

כְּמִלָּה, כְּפַת לֶחֶם, אַךְ עֵת יִצְטַבֵּר וְעָלָה

יִתְבַּשֵּׂם וְיִזַּךְ הָאֲוִיר עַד רֵאָה מִשְׁתַּכֶּרֶת.

כְּבָר פַּעַם יָדְעָה אֲוִירָה שֶׁכָּזוֹ, אַךְ מָתַי?

הֵן עַד כֹּה לֹא רָעֵבָה. הַאֻמְנָם זִכָּרוֹן לֹא יִשְׁמֹר

מַה שֶּׁדַּק הוּא מִצֶּבַע אוֹ רֵיחַ אוֹ צְלִיל, אִם גַּם כָּרָה

מַעֲמַקִּים בַּנְּשָׁמָה וְקָבוּר הוּא בָּהֶם לְעוֹלָם? – –

הִיא יַלְדָּה קְטַנְטַנָּה. עוֹד גָּרִים בִּנְיוּ-יוֹרְקְ בְּמוֹרָד.

יוֹם עֶרֶב כִּפּוּר. עוֹד נֵרוֹת לֹא דְלוּקִים עַל צָפִית.

עוֹד מְעַט – הַסְּעוּדָה, וְסָבָא לְבוּשׁ לְבָנִים

יַנַּח אֶצְבָּעָיו הַדַּקּוֹת עַל רֹאשָׁהּ הַכָּפוּף,

וְרֶטֶט לָבָן יְפַעְפַּע מִתּוֹכָן תּוֹךְ גֵּוָהּ,

תּוֹךְ כֵּהוּת כָּל הַחֶדֶר, תּוֹךְ כָּל הָעוֹלָם. וּמִלִּים

שֶׁל אֶחָד לַשֵּׁנִי מִתְרַפְּקוֹת כֹּה רַכּוֹת, כֹּה חַמּוֹת.

וַאֲנִי וְאַתָּה מִתְרַקְּמִים לַאֲנַחְנוּ אֶחָד.

וַאֲנִי יוֹצֵאת לְחַלֵּק מַתָּנוֹת לַעֲנִיִּים וּמְהַלְּכָה

בַּאֲוִיר, שֶׁגַּם הוּא זֹךְ נַפְשִׁי! הַאִם זֶהוּ, אִם זֶהוּ?

חֲלוֹם שֶׁל יַלְדוּת טְהוֹרָה לֹא יָשׁוּב כִּי אִם בַּצָּר?

יָשְׁבָה עִם אַהֲרֹן וְנַחוּם בְּחֶדְרָהּ שֶׁל בַּת-שַׁחַר,

שִׁמְשָׁהּ שֶׁל שַׁבָּת עֵת הֵחֵלָּה לֵרֵד בְּרַחֲבוּת.

“הִזְמַנְתִּי אֶתְכֶם”, הַמְאָרַחַת אָמְרָה, "יַעַן רֵאשִׁית

הַקּוֹנְסוּל הִצִּיעַ הוֹצִיא בַּאֲוִירוֹן קְבוּצָתֵנוּ

מִכָּאן – תֵּל-אָבִיבָה. נָפְלָה הָעִיר הַיְשָׁנָה.

חִישׁ יָגִיחוּ, אָמַר, הָעַרְבִים כְּנַחְשׁוֹל עַל כֻּלָּנוּ,

וּמוּטָב שֶׁנֵּצֵא בְּעוֹד זְמַן. וְשֵׁנִית – לִסְעוּדָה.

קִבַּלְתִּי מְנַת קֶמַח, וִהְיוֹת שֶׁאֲנִי בְאַכְסַנְיָה

בְּלִי תַנּוּר לֶאֱפוֹת, עָשִׂיתִי חִלּוּף עִם שְׁכֵנָה:

אֲנִי לָהּ הַקֶּמַח וְהִיא לִי מָנָה שֶׁל שְׁעוּעִית.

אָכַלְתִּי אֶתְמוֹל וָאֶטְעַם כָּל שִׁבְעַת הַטְּעָמִים,

וָאֶשְׁטַח הַשְּׁאֵרִית עַל הַגָּג בַּל תִּרְקַב מִנִּי לֵחַ".

כָּךְ אָמְרָה וְעָלְתָה עַל הַגָּג לְהוֹרִיד הַכֵּרָה.

וְעָבִים צְחַרְחָרִים נִצְּבוּ בַחַלּוֹן הַפָּתוּחַ

צוֹפִים בַּכֵּהוּת שֶׁבִּפְנִים וּבִפְנֵי הַצְּעִירִים

מִשְׁתַּעַשְׁעִים בְּמַזְלֵג וּבְסַכִּין עַל פְּנָכוֹת עוֹד רֵיקוֹת

וּלְשׁוֹנָם תְּלַקְלֵק עַל שְׂפָתָם כָּל שִׁבְעַת הַטְּעָמִים.

אַךְ בַּת-שַׁחַר יָרְדָה בְּבַת-צְחוֹק עַגְמוּמִית: "כְּבָר קִדְּמוּ

צִפֳּרִים רְעֵבוֹת, הֵן אָכְלוּ וְלֹא הִשְׁאִירוּ מְאוּם".

יָשְׁבוּ וְהִבִּיטוּ, הִרְחִיקוּ מַבָּט. סָח אַהֲרֹן:

בְּבֵיתֵנוּ עַכְשָׁו מַתְחִילִים בַּחֲצִי אֶשְׁכּוֹלִית,

דֻּבְדְּבָן אֲדַמְדַּם בְּתוֹכָהּ כְּמוֹ צִיר בְּגַלְגַּל,

וְאַבָּא נוֹשֵׂא מְלוֹא-כַפִּית עֲסִיסָהּ אֶל תּוֹךְ פִּיו

וְשׁוֹפְכָה עַל בְּגָדָיו וּכְתָנְתּוֹ הַמְגֹהֶצֶת". סָח נַחוּם:

"וְהַכּוּשִׁית רַבַּת-הַחֵן מְבִיאָה אֶת הַצָּלִי בְּצַלַּחַת,

תַּרְנְגֹלֶת כּוֹרַעַת מוֹדִים תּוֹךְ רָטְבָּהּ הַשָּׁחֹם,

וְהַגְּבֶרֶת חוֹתְכָה בְּשַׂר הָעוֹף בְּמִסְפָּרַיִם שֶׁל כֶּסֶף.

וּבְאֶמְצַע הַשֻּׁלְחָן צְנוֹנִיּוֹת אֲדֻמּוֹת בִּקְעָרָה".

וּזְהָרָה סְחוּפָה בַּהֲנָאָה מְרִירִית: "וְעוֹבְרִים

לַחֲדַר הָאוֹרְחִים, וּבְכוֹסוֹת עֲדִינוֹת שֶׁל חַרְסִינָה

גּוֹמְעִים הַקָּפֶה וּמְנַשְּׁכִים אֶת שִׁקְלֵי הַדַּנְדַּנָּה

וּמְנַקִּים בַּלָּשוֹן שׁוֹקוֹלַד מֵעַל קְצוֹת אֶצְבָּעוֹת". –

אַפְלוּלִית וּדְמָמָה, הַפְּנָכוֹת הָרֵיקוֹת אַט הֵאִירוּ.

וּבַת-שַׁחַר: "מַה מַּעַן אֶתֵּן לַקּוֹנְסוּל? אָנֹכִי

לֹא אֶזְנַח אֶת הָעִיר הַנְּצוּרָה. אַךְ אוּלַי – אַתֶּם?

שָׁעָה אַחֲרוֹנָה, כָךְ אָמַר, מִי יֵדַע עַד מָתַי".

וּזְהָרָה קָפְצָה כְּמוֹ מִשְּׁנָת. לֹא עָנָה אִישׁ מְאוּם.

וּבָאֲוִיר כְּמוֹ קוֹל נְעִילַת-שְׁעָרִים אַטְאַטִּית,

וְעָבִים לְבָנִים בַּחַלּוֹן הִתְלַקְּחוּ. אָז נַחוּם:

"אָבִי זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָיָה אֵשׁ לֶהָבָה,

עָנִי כָּל יָמָיו אַךְ הִרְקִיעַ שְׁחָקִים בִּזְמִירוֹת.

וּבְשָׁלשׁ סְעוּדוֹת כָּכָה שָׁר: בְּנֵי הֵיכָלָא דִּכְסִיפִין – – "

וְזִמְרָה חֲרִישִׁית הִשְׁתַּפְּכָה שֶׁמָּשְׁכָה כְּמוֹ חוּט,

וּזְהָרָה הִבִּיטָה נֶגְדָּהּ, לָחֲשָׁה לְעַצְמָהּ:

"זֹאת הִיא אֶרֶץ שֶׁל פֶּתַע פִּתְאֹם, שֶׁהַכֹּל כָּאן פִּתְאֹם.

פִּתְאֹם הַגְּשָׁמִים וּפִתְאֹם יִתְלַבְלֵב הָאָבִיב.

פִּתְאֹם הַקְּרָבוֹת, הָרָעָב, וּפִתְאֹם גַּם יֶחְדָּלוּן.

זֹאת הִיא אֶרֶץ-קְפִיצוֹת וְאָפְקֵי הַמִּישׁוֹר לֹא תֵדַע,

קָשָׁה לְמִי רַךְ-הַלֵּבָב אַךְ שׁוֹפַעַת עִנְיָן".

וּבְרִכּוּז כִּלְהַשְׁבִּיעַ כֹּחוֹת נַעֲלָמִים אָז הוֹסִיפָה:

" יִהְיֶה טוֹב, יִהְיֶה טוֹב, יִהְיֶה טוֹב!" רִפְרוּף כִּכְנַף אֵשׁ

וְנָגֹזּוּ עָבִים. בִּמְקוֹמָם כּוֹכָב זַךְ הִתְנוֹצֵץ.

ג    🔗

כָּךְ סָפְגָה בַּחֲשַׁאי יִסּוּרֵי הַמָּצוֹר. וַעֲבוֹדָה,

תּוֹךְ דָּם וּפְצָעִים, וְעַיְפוּת-הַלֵּילוֹת לֹא הִשְׁאִירוּ

שָׁעָה לַתַּפְנוּק הֶעָדִין שֶׁל חִטּוּט בְּנַפְשָׁה

לַחְקֹר אִם אוֹתָן הַתְּלָאוֹת שֶׁל יוֹם-יוֹם הֵן הַמְּחִיר

אוֹ רַק הַכְשָׁרָה לַשִּׁלּוּם.

וַיְהִי יוֹם, לִפְנוֹת יוֹם.

שְׁחָקִים בָּעֲרוּ. וּבְדַרְכָּהּ לְבֵיתָהּ נִכְנְסָה

לַחֲנוּת שֶׁל גַּזּוֹז. הִתְבּוֹנֵן בַּעַל הַתְּרִיס בְּפָנֶיהָ:

“חִוְרָה כָּךְ, עָבַדְתְּ קָשֶׁה”. וְהֵבִיא לָהּ צוּף קַר

שֶׁהִפְלִיא אֶת גְּרוֹנָהּ כִּי חַשְׁמַל לְקֵרוּר לֹא הָיָה,

וְהִבִּיט בָּהּ גָּחוּן וּבְרַחֲמִים. נִכְנַס גַּם אַהֲרֹן

עֵת לִשְׁנֶלֶר הָלַךְ לַעֲבֹד. רָאֲתָה עַל פָּנָיו

שֶׁמִּזְּמַן לֹא אָכַל וְנָתְנָה לוֹ פְּלַג-מוֹז מִכִּיסָהּ.

הִתְחִילוּ מְסַפְּרִים עַל גְּבוּרוֹת מִכָּל קְצוֹת הַמְּדִינָה,

פְּרָט לְכָאן. הֲיִהְיֶה הַחֶשְׁבּוֹן: מִסָּבִיב נִצָּחוֹן,

וּתְבוּסָה בָּאֶמְצַע? וְהִקְשִׁיב בַּעַל-הַתְּרִיס הַכָּפוּף

וְלֹא יָכֹל הִתְאַפֵּק: "יְקָרִים אַתֶּם לָנוּ מְאֹד,

אַךְ מַה לָּכֶם פֹּה? פֹּה תָפְתֶּה! רְאוּ!" הֵנִיעַ

אַהֲרֹן אֶת יָדוֹ: "מְאֻחָר. וְזֹאת גַּם מִלְחַמְתֵּנוּ.

וְחֵלֶק כְּחֵלֶק נֹאכַל בַּסְּעוּדָה שֶׁהַסּוֹף

מְבַשֵּׁל כְּבָר בַּדּוּד הַגָּדוֹל. וּזְהָרָה עָנְתָה:

"לוּ גַם רַד אֲוִירוֹן רֶגַע זֶה וּפָתַח לִי דְלָתָיו

לֹא יָכֹלְתִּי לִבְרֹחַ מִכָּאן. מִתרַגְּלִים לָאֲוִיר.

וִירוּשָׁלַיִם כֹּה תִיף, כֹּה חוֹבֶקֶת אוֹתְךָ בִּזְרוֹעוֹת-

יְגוֹנָהּ: אַל תַּעַזְבֵנִי! נִכְנֶסֶת לַלֵּב וּפוֹתַחַת

הֶמְיָה לֹא תִדֹּם כְּבָר לָעַד. וְצִפֳּרִים עוֹד שָׁרוֹת,

וּפְרָחִים עוֹד חוֹטְפִים נְשִׁימָה. וְאוֹתָם הָרְגָעִים

עַד הָחֵל יְרִיּוֹת שֶׁל שַׁחֲרִית, אַחֲרֵי פְרִידַת-אֶמֶשׁ

עֵת אָמַרְנוּ לֵיל-טוֹב זֶה לָזֶה בְּמַבַּט-חֲרָדָה –

הָרְגָעִים עֵת אֶפְקַח אֶת עֵינַי לְמַתַּן יוֹם חָדָשׁ,

וַאֲנִי יוֹצֵאת בִּכְתָנְתִּי לַגְּזֻזְטְרָה וְנוֹשְׁמָה מְלוֹא-רֵאָה

רֵיחוֹת הַוְּרִידוּת הַצּוֹנֶנֶת שֶׁל בֵּין-זַוְעָתַיִם –

אוֹתָם הָרְגָעִים, מַה סִּפּוּק, מַה שְּׁלֵמוּת, מַה מְּלֵאוּת!

אַךְ מַאֲוַי לִי אֶחָד: יוֹם פַּגְרָה, וְאֵלֵךְ קַטָּמוֹנָה.

אוֹמְרִים, שָׁם בְּרָזִים רַבֵּי-מָיִם. אֶתְקַע קָדְקֳדִי

תַּחַת בֶּרֶז פָּתוּחַ, רֹאשִׁי וּכְתֵפִי, כָּל גֵּוִי,

וְאֶשְׁטֹף כָּל הַדָּם, כָּל הָאָבָק, כָּל הַזֵּעָה, כָּל-הַכֹּל –

אַךְ אֵין יוֹם שֶׁל פַּגְרָה".

וּמִחוּץ כְּבָר נִשְׁקַף הַיָּרֵחַ.

רוֹבִים וּפְגָזִים הִתְנַבְּחוּ. אַהֲרֹן וּזְהָרָה

נִגְּשׁוּ אֶל הַסַּף וְהִבִּיטוּ אֶל עָל כִּמְנַחֲשִׁים

אִם גֶּשֶׁם יֵרֵד מִיָּרֵחַ. בִּקֵּשׁ לַוּוֹתָהּ.

סֵרְבָה: אֵין זֶה לֵיל-טִיּוּלִים. וְנָשַׁק לָהּ: לֵיל-טוֹב!

וּזְרִיזֵי-צְעָדִים הִתְפָּרָדוּ.

פְּגָזִים הִתְחַזְּקוּ.

הִתְרַפְּקָה עַל כְּתָלִים. רְסִיסִים הִתְנַתְּזוּ סְבִיבוֹתֶיהָ.

שָׁאֲלָה בְחִיּוּךְ אִם תֵּצֵא מֵהַלֵּיל בְּשָׁלוֹם,

קְָפְצָה אֶל הַצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל הָרְחוֹב, וּבַקֶּרֶן

פְָּנְתָה לְסִמְטָה וְשָׁם שָׁאֲפָה רוּחַ: נִצְּלָה.

שָׂמְחָה שֶׁאַהֲרֹן לֹא לִוָּהּ עַל מְנָת לַחֲזֹר

בְּבָרָד שֶׁכָּזֶה. וּפִתְאֹם: " אַהֲרֹן!"

הִיא שָׁכְבָה

בָּרְחוֹב מְקֻפָּלָה כְעֻבָּר, וּכְמוֹ הַר עַל רַגְלָהּ.

לִרְגָעִים הִתְעַלְּפָה וְנֵעוֹרָה בְּקֶרַח-זֵעָה.

הִיא קָרְאָה: “אַהֲרֹן!” וְהַקּוֹל כְּמוֹ עָמַד בַּחֲדַר-

הַמַּרְאוֹת וְנִכְפַּל עַד אֵין סוֹף, אַךְ אַהֲרֹן לֹא הֶאֱזִין.

וְסֵדֶר שֶׁל לַיְלָה וָיוֹם, שֶׁל צְלִילוּת רְחוּצָה

וְטִשְׁטוּשׁ עִלָּפוֹן, הִתְמַשֵּׁךְ בָּהּ מְנֻתָּק מֵהַחוּץ.

כַּמָּה זְמַן כְּבָר שָׁכְבָה כָּאן בָּרְחוֹב? הַזְּמַן מַפּוּחִית –

חָשְׁבָה. אֵל יוֹשֵׁב בִּמְרוֹם הַר וְהַזְּמַן בְּיָדָיו,

וּמְכַוְּצוֹ וּמוֹתְחוֹ חֲלִיפוֹת, וַעֲרֵבָה הַזִּמְרָה.

הַפַּעַם הִיא, זְהָרָה, זִמְרַת אֱלֹהִים. אַךְ אַהֲרֹן

לֹא מַאֲזִין. שְׁלוּלִית-דָּם נִקְוְתָה מֵרַגְלָהּ, וּלְאוֹר סַהַר

הִבִּיטָה קְסוּמָה אֵיךְ דָּמָהּ מִתְבַּעְבַּע עַל הָאָרֶץ,

אַט אַט מִתְבַּעְבַּע, כְּמוֹ חָלָב עַל שְׂפָתָיו שֶׁל יוֹנֵק.

הִיא חוֹלְצָה אֶת שַׁדָּהּ וּמֵינִיקָה אֶת הַבַּת מִדָּמָהּ.

לֹא, הַבַּת חוֹלְצָה שַׁד וּמֵינִיקָה אֶת אִמָּהּ.

יְרוּשָׁלַיִם שֶׁלִּי!

וּפִתְאֹם הֱנִיפוּהָ זְרוֹעוֹת אַמִּיצוֹת.

מַחַץ קָט, רַק הָרֶגֶל, וּרְאֵה, שֻׁרְבְּבוּ הַמִּדּוֹת.

תְּנוּפָה קַלִּילָה – וּמֻרְגָּשׁ כְּמוֹ נִשְּׂאָה לַיָּרֵחַ!

מִי נוֹשְׂאָהּ? לֹא אַהֲרֹן? רַק נַחוּם?

הָשְכְּבָה עַל מִטָּה.

רוֹפְאִים חִטְּטוּ בְשׁוֹקָהּ, וְחִוֶּרֶת שָׁכְבָה,

וּפָנֶיהָ – אַל נִיד. גִּבּוֹרָה, סָח אֶחָד, גִּבּוֹרָה!

אַךְ הִפְסִידָה הַרְבֵּה מִדָּמָהּ. וְאָחוֹת רָחֲצָה –

מִי הִיא, לֹא רָחֵל? – קֹר-זֵעָה מִמִּצְחָהּ. וַעֲיֵפָה

מִיּוֹם וּמִלֵּיל וּבְחִיּוּךְ-נְהָרָה הִתְנַמְנְמָה.

פרק רביעי    🔗

א    🔗

יָמִים טְמִירֵי-גִיל עַכְשָׁו בָּאוּ חֶדְרָהּ וְנִצְּבוּ

כְּכוֹסוֹת מְשִׁיקוֹת עַל שֻׁלְחַן “שֶׁבַע-בְּרָכוֹת”, שׁוֹאֲבֵי

אוֹר צָנוּעַ לֹא רַק מִנַּפְשָׁהּ מְנֻגַּהַת קָרְבָּן

אַךְ גַּם מִגֵּוָהּ שֶׁשָּׁקַע בְּלֵאוּת נְעִימָה.

יָשְׁבָה שְׁעוּנָה עַל מִטָּה, וְהַדֶּלֶת חָזְרָה

עַל הַצִּיר. כָּל מִשְׁפַּחַת אֲמֵרִיקָה בָּאָה זוּג-זוּג,

וּבְתַאֲוַת גְּלִיפַת-שֵׁם עַל כָּל עֵץ, סַפְסַל-גַּן, מִסְעַד-גֶּשֶׁר

חָתְמוּ בְמָלֵא וּבְנִטְרוּק וּבְכָל תָּו שֶׁל חִבָּה

עַל גֶּבֶס רַגְלָהּ עַד נִרְאָה כְּעֵין קְטֹן-אוֹבֶּלִיסְק.

אָז הִתְחִילָה תְּכוּפוֹת לְהַזְכִּיר אֶת מַרְנִין הַצָּעִיר

שֶׁנִּשְׁלַף עִם עֵינָיו הַפְּחוּדוֹת וְהוּבָא כָּאן לַטֶּבַח,

כְּמוֹ כִבְרַת אֲדָמָה לְכָל אִישׁ רַק אוֹתָהּ יַשְׁקְ דָּמוֹ.

אָז הִתְחִיל מִתְחַוֵּר לָהּ כָּל אֹרֶךְ דַּרְכָּהּ עַד הֲלֹם.

“כְּשֶׁבָּאתִי”, אֵי-עֶרֶב אָמְרָה לְאַהֲרֹן וּלְנַחוּם,

"רָאִיתִי, הוֹלְכִים אֲנָשִׁים, וַאֲנִי מִן הַצַּד.

שִׁלַּחְתִּי לָהֶם זְרוֹעוֹתַי אַךְ הָיוּ רְחוֹקִים.

זְמַן עָבַר וּמָצָאתִי עַצְמִי כְּבָר תּוֹכָם אַךְ נִסְחֶפֶת

מֵהֶם, מִכֹּחָם וְקִרְבָּם. וְשׁוּב חָלַף זְמַן

עַד הִתְחַלְתִּי הָלֹךְ כְּבָר בְּכֹחַ עַצְמִי. הֲתָבִינוּ?"

אַהֲרֹן הִסְתַּכֵּל בַּתִּקְרָה וְהִרְהֵר, וְנַחוּם

בִּכְחוֹל פַּנָּסִים שֶׁל עֵינָיו לָהּ גָּחַן. הִיא הִמְשִׁיכָה:

"דַּרְגָּה זוֹ שְׁנִיָּה הִכְאִיבַתְנִי מְאֹד. כְּבָר בְּתוֹךְ,

וְעוֹד רְחוֹקָה. גַּם הָעָם לִפְעָמִים מְחִצָּה.

נִכְסַפְתִּי לָרֶגֶשׁ רַק בּוֹ כָּל הַנֵּס וְהַפֶּלֶא:

שֶׁלִּי, שֶׁלִּי!

הָיִיתִי זָרָה וְאֵיךְ אֶבְטַח בְּעַצְמִי בִּלְעָדָיו?

עַכְשָׁו כְּבָר דָּמִי כָּאן לָעַד עִם מַרְנִין וַאֲחֵרִים".

וְאַהֲרֹן עוֹד הִרְהֵר, וְנַחוּם – פַּנָּסָיו הִתְלֶהָטוּ:

רוּת!

ב    🔗

וַהֲפוּגָה כְּמֻרְסָה זְעֵפָה הִתְחַתְּכָה תּוֹךְ אֵשׁ קְרָב,

וּפִתְאֹם הִתְפַּקָּעָה. וְהִתְחִילָה שְׁנִיָּה

כְּפִהוּק צָבוּעַ לְהַרְדִּים אֶת עֵינֵי הָאֲרִי

שֶׁנֵּעוֹר בְּהָדָר. הָהּ דְּלִילָה מִתְחַסְּדָה וְנוֹכֶלֶת!

וּזְהָרָה – פְּטוּרָה מֵהַגֶּבֶס, אַךְ מְקוֹם שָׁם פָּגָז

הִתְנַשֵּׁךְ בְּשִׁנָּיו, עוֹד הַדָּם הִתְלַחְלַח הִתְפַּעְפַּע

בַּתַּחְבּשֶׁת, מָאֵן הִקָּרֵם בְּאֵיפַת הָרָזוֹן –

הָעָבְרָה עִם אַהֲרֹן תֵּל-אָבִיבָה,

וּצְעִירִים וּצְעִירוֹת בְּנֵי אַרְצָהּ, וּמֵהֶם שֶׁהִכִּירָה

עוֹד שָׁם בַּמָּצוֹר, הִכְנִיסוּהָ תּוֹכָם בְּחִבָּה.

וְהָרַעַל תָּסַס וְחִלְחֵל וְרִפָּה זִכְרוֹנוֹת.

צוֹלַעַת עַל יָרֵךְ וּבְמַקֵּל הִתְהַלְּכָה עִם אַהֲרֹן

בַּחוּצוֹת הַהוֹמִים וְעֵינֶיהָ תְּמִיהָה וְקִנְטוּר:

מִסְעָדוֹת מְבָרְצוֹת מִצְּפִיפוּת, וּבָתֵּי הַקָּפֶה

מִתְפַּקְעִים עַד סְרוּחִים מֵעֵיהֶם עַל רַחֲבֵי מִדְרָכוֹת.

הַאֻמְנָם כָּךְ יָשְׁבוּ מַעֲדַנּוֹת עֵת דָּמֵנוּ שָׁטַף

עֵת בָּעַרְנוּ אַט אַט מִכָּפָן כְּנֵרוֹת לְבָנִים?

וּבְדָפְקֵנוּ בְּקוֹל עַל קִירוֹת לֹא הֶאֱזִינוּ הַקּוֹל,

וְלֹא הִתְעַטְּפוּ מֵרָחוֹק בְּטַלִּית עֱנוּתֵנוּ?

אוּלַי גַּם רָקְדוּ כָאן לְאֹרֶךְ הַחוֹף לְקוֹל וַלְסְ

עֵת אֶצְלֵנוּ תִּזְמֹרֶת אַחֶרֶת נִגְּנָה וְרָקְדוּ

הַגַּגּוֹת? וְרֵעֶיהָ גַּם הֵם, גַּם יוֹצְאֵי הַמָּצוֹר,

הֶעָקְרוּ אֶת הַכֹּל מִזִּכְרָם, וְאָכוֹל וְשָׁתֹה

כִּי מַתְנוּ אֶתְמוֹל? וְיָמִים וְלֵילוֹת שֶׁל הָלוֹךְ

בִּידִידוּת-זַעֲזוּעִים יָד בְּיָד עִם הַמָּוֶת נוּכַל

בִּמְחִי-יָד עַל הַמֵּצַח לִמְחוֹת, אוֹ בְגָדִים הֵם צוֹאִים

פּוֹשֵׁט הַפּוֹעֵל בַּעֲרֹב יוֹם עֵת יָבוֹא בַאֲנָשִׁים?

עֶלְבּוֹן בְּדִידוּת-יְרוּשָׁלַיִם וְחִלּוּל הַתִּפְאֶרֶת

בָּכוּ בִלְבָבָהּ וְלֹא יָכְלָה כֹּה מַהֵר הִתְרַגֵּל.

אַךְ הִרְגִּישָׁה קִרְבָה לַנָּכִים הַמְרֻבִּים שֶׁטִּיְּלוּ

עִם קַבִּים וּמַקְלוֹת, אוֹ עִם זְרוֹעַ שְׁטוּחָה עַל טַבְלָה,

אוֹ סְגוּרִים בִּמְשֻׁנֵּי-פִגּוּמִים כְּמוֹ נוֹשְׂאֵי גַרְדּוֹמָם…

וּצְעִירִים עוֹד כָּל כָּךְ וְרַנִּים כִּלְהַכְעִיס! אֲלֵיהֶם

רָצְתָה הִתְקָרֵב וְדַבֵּר וְהָקֵל רִנָּתָם…

וּבַלֵּיל עֵת שָׁכְבָה בְּחֶדְרָהּ, וּמֵרְחוֹב הִתְפָּרְצוּ

נְגִינוֹת בְּשָׂפָה עוֹד זָרָה שֶׁל גְּיָסוֹת חֲדָשִׁים

מְחַכִּים לְעֶגְלַת הַמַּחֲנֶה, מַה נָּעַם לָהּ הַקֶּשֶׁב!

כִּנְגִינַת-נִשּׂוּאִים רְחוֹקָה מְעֻלֶּפֶת דְּמִי לֵיל,

נֵכָר וַאֲדָמָה נְשׂוּאִים,

הֲרֵי אַתְּ… לִי בְּטַבַּעַת שֶׁל דָּם, –

כָּל בְּשָׂרָה וְנַפְשָׁהּ נַעֲנוּ בְעֶדְנָה לַנְּגִינָה.

אָז יֵשׁ וְחָשְׁבָה שֶׁגַּם קְרָב הָיָה סוֹד, כִּי אַחֶרֶת

הָיְתָה גְאֻלָּה עֲטָרָה גְדוֹלָה לְרֹאשׁ קָט.

וְהָיָה גַּם יָגוֹן שֶׁל חֶדְוָה, תֵּל-אָבִיב עֵת יָצְאָה

לָחֹג יוֹם הַדְּרוֹר וּגְדוּדִים צָעֲדוּ בָרְחוֹבוֹת

בְּלִוְיַת הַכֵּלִים אֲשֶׁר גַּם הַכְּבֵדִים בָּם כֹּה קַלּוּ

אֶל מוּל כֹּבֶד הַנֵּס הִנְחִילוּנוּ. אָז שָׁטָה זְהָרָה

בִּדְחַק מִדְרָכוֹת וְלִבָּהּ הִתְקַלַּע כְּגַלִּים,

אַךְ קֹרֶט יָגוֹן לֹא נָמַס: בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם –

“הַגֵּד, הֲתִרְאֶה לָאוֹר הַמַּשְׁכִּים שֶׁל שַׁחֲרִית?” –

גְּאֻלָּה נִכְנְסָה חֲרִישִׁית וְכִמְעַט מִתְבַּיֶּשֶׁת.

וְהָרַעַל תָּסַס וְחִלְחֵל וְהִקְטִיר כִּסּוּפִים:

"לֹא לָקַחְתִּי בְרָכָה מֵאָבִי וְאִמִּי עֵת יָצָאתִי –

מַה גָּדְלָה שִׂמְחָתָם לוּ דָפַקְתִּי עַל דֶּלֶת: הִנֵּנִי!"

"נִתַּקְתִּי חוּטִי בַּמֶּרְחָק וָאֶעֱזֹב וָאָבוֹא;

אִם לֹא אֲמַהֵר לְקַשְּׁרוֹ מָה אֶעֱשֶׂה בְחַיַּי?"

"סְפוּרוֹת שְׁנוֹת הַנֹּעַר, סוּסִים עִם כַּנְפֵי נְשָׁרִים;

יוֹצֵא מִי זְמַן קָט, יִשְׂתָּרֵךְ כְּבָר לָנֶצַח בְּרֶגֶל".

"נָתַנּוּ עַצְמֵנוּ בְּלִי שְׁיָר בַּחֲזִית אוֹ בָעֹרֶף;

מִי יָבוֹא בְּקִטְרוּג? מִי יַאֲשִׁים? אַךְ עַכְשָׁו – בַּטָּלָה".

“שְׁלִיחוּת, שְׁלִיחוּת! מִי יַגִּיד אֵיךְ לַשִּׂיג בְּדַל-שְׁלִיחוּת?”

כָּךְ יָשְׁבָה וְדִבְּרָה חֲבוּרָה אֲמֵרִיקָנִית אֵי-לֵיל

סְבִיב אֵשׁ עַל הַחוֹף, וּזְהָרָה יָשְׁבָה מוּל אַהֲרֹן

וְשָׁמְרָה מוֹצָא פִיו. הֲגַם הוּא? אַךְ מְאוּם לֹא אָמַר.

כּוֹכָב הִתְלַקַּח וּפָרַם בִּמְעוּפוֹ כָּל הַשַּׁחַק

עַד נֻפַּץ לִרְשָׁפִים אֲדֻמִּים שֶׁאָבְדוּ בַאֲפֵלָה.

הָיָה אָז כְּבָר יֶרַח מַפַּל כּוֹכָבִים.

אַךְ פַּעַם

בְּמוֹצָאֵי הַשַּׁבָּת בִּזְרֹם נְעוּרֵי תֵל-אָבִיב

בְּטַיֶּלֶת הַחוֹף, וּמַטְבְּעוֹת שֶׁל שִׁבְעִים לְשׁוֹנוֹת

צִלְצְלוּ עַל טַס-פָּז שֶׁל שָׁנָה רִאשׁוֹנָה לְחֵרוּת,

וּרְאֵה, נְעָרִים זַקְנָנִים שֶׁרוֹבֶה בִימִינָם

וּבַשְּׂמֹאל חֲבֵרָה וְתִינֹקֶת, פָּתַח אַהֲרֹן

מִמֶּרְחָק, מְגַשֵּׁשׁ אֶת דַּרְכּוֹ: "בִּגְדֵי שְׂרָד, נֶשֶׁק חַם –

דָּבָר הוּא גָדוֹל. לֹא אַכְחִישׁ. אֲבָל יֵשׁ וְאֶתְמַּה:

מַה נַּנְחִיל כָּאן לַדּוֹר? צְבָאִיּוּת, חַיָּלוּת, הַצְדָּעוֹת?

הֶכְרַח הוּא וַדַּאי. אַךְ זְמַן רַב עוֹד יִמְלֹךְ הַהֶכְרַח,

וְרוֹבֶה יֵאָחֵז בַּנְּשָׁמָה, וְהַלֵּב בִּקְסַרְקֵט,

וְסוֹף-סוֹף מַה יִּשְׂרֹד מִסִּינַי?" הוּא הִבִּיט בָּהּ חַדּוֹת:

"הַאֻמְנָם לֹא תִרְאִי שֶׁעוֹלָה גַּם גָּלוּת עַל בִּימָה?

כָּל מְדִינָה הִיא כֹחַ, כָּל כֹּחַ יְסוֹד בּוֹ שֶׁל חֵטְא.

הַחֵטְא לֹא נוֹלַד עִם אָדָם, הוּא תְאוֹם הַמְּדִינָה,

הוּא הַצֵּל שֶׁזִּנֵּק עִם הָאוֹר;

וְגָלוּת מְעֻרְטֶלֶת מִכֹּל, הִיא יֵשׁוּת כֻּלָּהּ רוּחַ,

הִיא תִשְׁמֹר עַל סִינַי שֶׁיִּדְלַק, שֶׁיֵּקַד בַּמְּדִינָה".

“וּמַה כֹּחַ יִשְׁמֹר עַל הָרוּחַ מִנְּדֹף כְּעָשָׁן?”

“גַּעְגּוּעִים לִגְאֻלָּה”. “אָז יָבוֹאוּ הֲלֹם וְיִגָּאֵלוּ”.

"רַבִּים הֵם מִבּוֹא. קָצְרָה גְאֻלָּה מֵהִשְׂתָּרֵעַ.

יֵשׁ צֹרֶךְ לֵילֵךְ אֲלֵיהֶם". הִיא הִרְכִּינָה רֹאשָׁהּ:

רִבְבוֹת רִבְבוֹת מִתְגַּעְגְּעִים,

בָּאִים בַּמּוֹעֵד לְהֵיכַל אֲדֹנָי וּמִתְגַּעְגְּעִים,

יוֹשְׁבִים בְּלֵיל-סֵדֶר לִסְעוּדָה שְׁמֵנָה וּמִתְגַּעְגְּעִים,

לוֹמְדִים יַלְדֵי חֶמֶד וְרַב עַל גַּבָּם וּמִתְגַּעְגְּעִים.

וְגִעְגּוּעַ יְרַקְרַק וּמֻתְלָע זֶה – מַפּוּחַ סִינַי!

וְהַגִעְגּוּעַ אַט אַט יֵאָכֵל מִשְּׁרִיצַת תּוֹלָעָיו,

וְנֶחְתַּךְ גְּזַר הַדִּין. אֵין לָנוּס. גְּסִיסָה אַטְאַטִּית.

דּוֹרוֹת עַל דּוֹרוֹת יִגְסְסוּ, פֹּה וְשָׁם עֲוִית-גֵּו,

פִּרְכּוּס-נְשָׁמָה, נִדְנוּד-פֶּה כְּמוֹ לִנְשֹׁם. אַךְ גְּסִיסָה!

גְאֻלָּה, הִצְטַעֵק לְבָבָה, הַאִם אֵלֶּה מַעֲשַׂיִךְ?

וְחֶרֶב-כְּלָיָה אַתְּ שְׁלוּפָה עַל קָדְקֹד הַגּוֹלָה?

“יֵשׁ צֹרֶךְ לֵילֵךְ אֲלֵיהֶם”. כֵּן, תֵּלֵךְ. הִיא תֵלֵךְ.

וְדֶרֶךְ דּוֹרוֹת תְּלַוֶּה בְּיַד-רֹךְ וּבְנִחוּם

אֶת עַמָּהּ הַגּוֹסֵס בַּנֵּכָר. וּפִתְאֹם הִתְפַּלְּצָה,

צוֹלֶלֶת בְּיָם שֶׁל רַחֲמִים וְאֵין כָּל אֲחִיזָה,

וְהַכֹּל אוֹבֵד. “לָפְתֵנִי, חַבְּקֵנִי, אַהֲרֹן”.

הוּא הִדְּקָהּ אֶל חָזוֹ לְלֹא בִין וְהֶחֱלִיק שְׂעָרָהּ

וְהִבִּיט בַּחִוָּרוֹן הַסְּגַלְגַּל הַמֻּפְחָד שֶׁל פָּנֶיהָ.

ג    🔗

נִפְגְּשָׁה עִם נַחוּם בָּרְחוֹב וְשָׂמְחָה לִקְרָאתוֹ:

“מַה שְּׁלוֹם יְרוּשָׁלַיִם?” “וּשְׁלוֹמֵךְ, שְׁלוֹם רַגְלֵךְ?” נִכְנְסוּ

מוֹעֲדוֹן-חַיָּלִים וְיָשְׁבוּ לְיַד שֻׁלְחַן בַּפִּנָּה,

וְסָח עַל דִּכְדּוּךְ וְלֵאוּת שֶׁצָּנְחוּ בִירוּשָׁלַיִם,

עַל מָצוֹר וּבִדּוּד נִמְשָׁכִים וַאֲנָשִׁים כִּצְלָלִים,

עַל עֶגֶם אִלֵּם בְּטַבּוּר הַגְּאֻלָּה הַצּוֹהֶלֶת.

“וְאַהֲרֹן מַה שְּׁלוֹמוֹ?” “רוֹצֶה לַעֲזֹב”. “לַעֲזֹב?”

"מְדַבֵּר עַל תַּפְקִיד הַגָּלוּת, וְהַרְבֵּה יֵשׁ אֱמֶת

בִּדְבָרָיו". “הָאֱמֶת הִיא אִשָּׁה עֲקָרָה”. "הַגָּלוּת

תְּפַקַּח עַל רוּחֵנוּ, יֹאמַר". "כָּךְ אָמַר בְּוַדַּאי

גַּם יוֹסֵפוּס. יֵשׁ נִדְמֶה, רִיר שַׁמְנִי וּמְתֹעָב יֵשׁ בָּרוּחַ,

מַשְׁחִית אֶת הַדָּם הָאָדֹם שֶׁל אָדָם. פַּעַם נֵשֵׁב

וּנְחַפֵּשׂ אֶת הַתְּחוּם בֵּין קְדֻשָּׁה וְטֻמְאָה תּוֹךְ הָרוּחַ.

וּמָה, הֲתֵלְכִי?" "אֲנִי טֶרֶם אֵדַע. יֵשׁ אַרְגִּישׁ

כְּמוֹ צָמְחוּ מִתַּחְתַּי שָׂרִיגִים וְעָלוּ וְלָפְתוּ

צַוָּארִי וְרֹאשִׁי, וּסְבוּכָה אֲנִי כָאן כְּבָר לָעַד.

הִנֵּה פֶצַע זֶה בְּשׁוֹקִי, גּוּשׁ הַדָּם שֶׁהִקְרִישׁ –

כָּאן הוּא חוּט בְּמַטְוֶה, כָּעֵצִים, כַּבָּתִּים, כָּרְחוֹבוֹת.

אַךְ מַה תֹּאַר לוֹ שָׁם וּמַה קֶּשֶׁר? הַרְפַּתְקָה אֱוִילִית!

וּבְכָל זֹאת לֹא אֵדַע. הַחַגִּים מִתְקָרְבִים, וְאַהֲרֹן

מִשְׁתּוֹקֵק לְהִכָּנֵס לִכְהֻנָּה. וְאַתָּה, מַה תַּעֲשֶׂה?"

"אֶשָּׁאֵר. כָּאן הַזְּמַן בְּרֵאשִׁית, וְכָל קֹרֶט עָמָל

הוּא יְהִי וְכִי-טוֹב בַּהֲוָיָה הָעוֹלָה מִתּוֹךְ תֹּהוּ.

וַהֲרֵי זֶהוּ הַחוּשׁ הָאָבוּד מֵאָז שַׁבְנוּ מִקְּרָב –

מְקוֹם הִצַּלְנוּ עוֹלָם – אֶל חֶדְרֵנוּ הַקָּט מְקוֹם פִּתְאֹם

נִתְיַתַּרְנוּ, נִכְוַצְנוּ. כָּאן חַיַּי, כְּבָר הַשָּׁם לֹא מוֹשֵׁךְ.

נִסְפַּחְתִּי לְנֹעַר עוֹבֵד בְּרָמַת-יוֹחָנָן.

הַשָּׂדוֹת, הַכְּרָמִים וְהַיֶּרֶק נֶאֱנָקִים לָעֲבוֹדָה.

יָשַׁנְתִּי שָׁם אֶמֶשׁ בַּגֹּרֶן". הִסְתַּכְּלָה בְפָנָיו:

כָּל מְרִי לִגְלוּגָיו נִתְנַדֵּף. הוּא שָׁקַט, נִצְטַלֵּל.

רָמַת-יוֹחָנָן! נִזְכְּרָה: סְנָאִים בּוֹעֲרִים.

הַס! לֵיל וּדְמָמָה, שָׁרָשִׁים רוֹחֲשִׁים בָּאֲדָמָה,

וְעֻבְּרֵי-אִילָנוֹת דּוֹחֲפִים רָאשֵׁיהֶם הָעִוְרִים,

הַאֻמְנָם לֹא יָכֹלְתִּי לְחֵיק אֲדָמָה הִתְמַכֵּר?

“אַל נָא זְהָרָה תֵּלְכִי אִם יֵלֵךְ”. הִיא הִרְגִּישָׁה אֶת חֹם

אֶצְבָּעָיו עַל יָדָהּ, רָאֲתָה פַנָּסָיו הַזְּרוּחִים

וּפִיו הַפָּעוּר בְּתַחֲנוּן. עַכְשָׁו הוּא כְּכוֹס

מְפַלֶּלֶת לְרָסִיס עוֹד אֶחָד עַד גָּדוֹת יְמַלְאֶנָּה.

גַּם הָרָסִיס הִתְעוֹרֵר אֶל הַכּוֹס… אַט שָׁלְפָה אֶת יָדָהּ.

ד    🔗

וְלֵיל אֶחָד בִּקַּרְתִּיהָ. פָּתְחָה לִי דַּלְתָּהּ,

וְעַל פָּנֶיהָ שִׁגּוּשׁ וְעָקָה. וָאֹמַר לְהִסּוֹג.

"לֹא כִי תִכָּנֵס. הֲגִיגַי בְּעִרְבּוּל. טוֹב אִם יֵשׁ

נָכְחוּת מְפַקְּדָה שֶׁל יָדִיד". אָז סִפְּרָה עַל יָמִים

רִאשׁוֹנִים וְקַלִּים, עַל אַהֲבָה שֶׁהִתְחִילָה בָהָר,

עַל נַפְתּוּל עִם שִׁבְעִים הִנּוּמוֹת שֶׁעַל פְּנֵי יְרוּשָׁלַיִם,

עַל עֲלוֹת הָאָדָם בַּמֵּצַר וְנָפְלוֹ בַהֲפוּגָה,

עַד הַמִּכְתָּב שֶׁבְּיָדָהּ: "וּמָחָר לְסַדֵּר מַסָּעִי

לְחֵיפָה אֵצֵא; אִם אֲהַבְתִּנִי תִּסְעִי עִמָּדִי,

אוֹ אֶסַּע – הַבְּרֵרָה בְּיָדֵךְ – לְבַדִּי, אַהֲרֹן".

“וְאֵיכָה אֶבְחַר”, שָׁאֲלָה, "מַה תְּשׁוּבָה אוּכַל תֵּת?

אֵי חַפֵּשׂ הַנִּמּוּק הַכָּבֵד לְהַשְׁלִיךְ עַל הַכַּף?

עַל כָּל שַׁעַל אַפְסִי בָּא הַשֵּׂכֶל הַטּוֹב וּמְיָעֵץ

וּמְפַטְפֵּט. אַךְ עֵת צַעַד נִשְׁקָל שֶׁבְּתַחְתִּית אֲדָמָה

יַסַּע יְעָרוֹת שֶׁל גְּזָעִים מֵעוֹלָם לְמִשְׁנֵהוּ,

יֵרָדֵם כְּמוֹ כֶלֶב זָקֵן תַּשׁ לִלְחֹם עִם זְבוּבִים".

הִיא עָמְדָה מוּל הַיָּם הָאָפֵל וּפַרְגּוֹד כּוֹכָבִים,

גַּלִּים הִתְחַבְּטוּ כִּכְלוּאִים וְחוֹתְרִים לְמוֹצָא.

אֵי-מִשָּׁם נִשְּׂאוּ צְלִילֵי-וַלְסְ וְנֹאחֲזוּ בִצְלִילֵי

“בְּעַרְבוֹת הַנֶּגֶב”. הִרְכַּנְתִּי רֹאשִׁי עַל מַעֲקֶה,

הִרְהַרְתִּי: אָרֹךְ הַנָּתִיב שֶׁעָבַרְתְּ עַד הֲלֹם,

וְחָשַׂפְתְּ כָּל תִּפְאֶרֶת נַפְשֵׁךְ מִתּוֹךְ סְבֹל וְקָרְבָּן.

מִי תְבֹעַ יָכוֹל עוֹד יוֹתֵר: כָּל אָשְׁרֵךְ, כָּל חַיַּיִךְ?

וְגַלִּים מַשְׁאִירִים מַשֶּׁהוּ עַל הַחוֹף עֵת יִסּוֹגוּ,

וּמַשֶּׁהוּ מֵהַחוֹף מְרַנֵּן גַּם תּוֹכָם כְּבָר לָעַד.

וּבְכָל זֹאת בּוֹ בַזְּמַן לְבָבִי הָאַכְזָר לָהּ שִׁוַּע:

הַתִּפְאֶרֶת הִיא חוֹב עַד הַסּוֹף, עַד הַסּוֹף. הִיא הִמְשִׁיכָה:

"לַחֲזֹר כָּל הַדֶּרֶךְ אִתּוֹ, וְאַחַר בְּנוֹף-שֶׁקֶט

לַתְחִיל מִשְׁעוֹלֵנוּ שֶׁלָּנוּ! מַה תּוֹר שָׁם כָּעֵת?

שַׁלֶּכֶת. יָמִים קְרִירֵי-שֶׁמֶשׁ. עָלִים שֶׁכֹּה דַקּוּ

עַד אֲבֹד כָּל מַמָּשׁ מִלְּבַד זִיו, חֲתִיכוֹת זִיו צָהֹב,

נִתָּקִים וְצוֹנְחִים שָׁבוּעוֹת שָׁבוּעוֹת לְלֹא הֶרֶף,

כְּמוֹ יִפְעַת כָּל נִשְׁמַת הָעוֹלָם מִשְׁתַּפֶּכֶת.

מָה אָהַבְתִּי אֲזַי הִתְהַלֵּךְ יְחֵפָה שָׁם בַּגָּן,

מְקוֹם תֹּם הָרְחוֹבוֹת, בְּמָטָר וּבְנָהָר שֶׁל זָהָב!

כָּאן הַכֹּל כֹּה קָשֶׁה, כֹּה מְחֻדָּד, כֹּה סַלְעִי וְקַלְעִי,

בְּלִי רַחֲמִים שֶׁל מַעֲבָר.

וְהַמֵּתַח כֹּה עָז עַד כֻּלָּנוּ כִּסְלִיל עֲנָקִי

שֶׁכְּבָלִים זֶה לְכָאן זֶה לְכָאן יַחֲזִיקוּהוּ תָּמִיד

מְהֻדָּק וּמְבֹרָג.

וְהַשֶּׁמֶשׁ יוֹקֶדֶת לִפְנַי וְלִפְנִים כְּמוֹ פָצַע".

מְגֹעֶשֶׁת עָמְדָה וְעֵינֶיהָ הִרְשִׁיפוּ מַרְדוּת.

אָז מֵעֹמֶק סַעֲרָהּ בָּא לַחֲשָׁהּ הַצָּלוּל: "צְעִירִים

כְּמַרְנִין הֵבִיאוּ מִנְחָה יוֹתֵר עֲשִׁירָה.

וִיקוֹד-אֲבָרַי אַט יֵקַד, וּשְׁבִיב-אֵשׁ לֹא יָגִיחַ

לְהַטְרִיד שְׁבִיל-שַׁחֲרִי, חָק-יוֹמִי.

בָּעֵמֶק עַכְשָׁו,

בְּחֶדֶר פָּתוּחַ לְסַהַר אוֹ בִקְצֵה עֲרֵמָה,

נַחוּם יָשֵׁן שְׁנַת עוֹבֵד.

נוּם בֹּעַז שֶׁלִּי, רוּת כְּבָר הוֹלֶכֶת בַּגֹּרֶן

לְסוֹד כָּל חַיֶּיהָ.

אֶתְנַטַּע, שְׁתִיל-רֵאשִׁית, רִאשׁוֹנָה, אֵם לְדוֹר אַחֲרֵי דוֹר.

וְאָדָם לְאָרְכּוֹ הוּא כְמוֹ עַם לְרָחְבּוֹ. כָּאן אַהֲבָה

חֲשָׁאִית וַאֲרֻכָּה-אֲרֻכָּה".

הִיא פָתְחָה אֶת יָדָהּ וְנִשְׁמַט הַמִּכְתָּב, וְלָרֶגַע

רִפְרֵף מְהַסֵּס, הִתְנַדְנֵד לְלֹא דַעַת לְאָן,

אַף חָזַר לְמוֹטוֹת הַמַּעֲקֶה. אָז נֶחְטַף וְנֶעְלַם.

כְּבָר הָרְחוֹב נִתְרוֹקֵן, נִשְׁתַּתֵּק. מְפֹעָם הִתְהַלַּכְתִּי

לְצֶלַע הַיָּם וָאֶשְׁאַל: מִי רוּחַ הֶעֱרָה

עַל עוּלֵי אִילָנוֹת לְתַקֵּן חֵטְא הַיַּעַר כֻּלּוֹ,

תַּרְשִׁישָׁיו וּנְגִידָיו?

זֶה כֹחַ, זֶה חֶסֶד, זֶה יֹפִי – מִמַּה צִּנּוֹרוֹת?

הָלוֹךְ וְחָזוֹר הִתְהַלַּכְתִּי פְּעוּר-תְּהִיָּה.