(מתוך נאום באספת הנבחרים) 🔗
– – – עלי להודיע כי אין לבנו שלם את הסוכנות המורחבת הזאת. רבים מאתנו נלחמו בכל תוקף נגד הרחבת הסוכנות, ועוד ישנם בינינו גם עכשיו המתנגדים לה. לא לעצם רעיון ההרחבה התנגדנו. להיפך, אנו סבורים שבניין א“י אינו עניין רק להסתדרות הציונית. כל יהודי, בתוקף היותו יהודי, אם הוא רוצה לקחת חלק בבניין א”י, גם אם אינו משלם שקל – הוא שותף למעשינו. אולם קשה היה להשלים עם סוכנות בלתי דימוקראטית שלא כל חבריה הם נבחרים ע“י העם ואחראיים בפניו. הדימוקרטיה בשבילנו אינה פרזה ריקה שמנצלים אותה ערב בחירות ומתעללים בה למחרתן. הדימוקראטיה היא צורך חיינו והבסיס היחידי של התפתחותנו. אולם יש לנו עיקר יותר גדול גם מהדוֹגמה הדימוקראטית – והוא בניין א”י על ידי העם היהודי. חרדתנו הגדולה לגורל המפעל, דאגתנו הרבה להחיש את בניין א“י בתקופה הקצרה שאולי ניתנה לנו ע”י ההיסטוריה, ציוותה עלינו להפר את תורת הדימוקרטיה, כי עת לעשות.
אין אנו מפחדים מהשותפים החדשים, מהבלתי ציונים. גם עם שותפינו הישנים לא ישבנו בשלווה. מעטים היינו, אנחנו הפועלים, גם בהסתדרות הציונית, וקשה היתה מלחמתנו. אולם לא נרתענו אחור, כי האמַנו בכוחו המוסרי הגדול של הרעיון הציוני שלנו ובטחנו בעוז המפעל החלוצי שלנו בארץ. אמונתנו לא נכזבה. בכוח האמת ההיסטורית והכוח המוסרי של דרכנו עלה בידנו להדריך ולכוון את פעולת ההסתדרות הציונית. אם כי רבים היו המתנגדים לנו, ידענו כי הרוב הגדול של העם העברי אינו בעל הון, ותקוותנו היחידה לבוא ולהיאחז בארץ הזאת היא – במעבר לעבודה, ועל כל העם היהודי להכשיר את התנאים וליצור את האפשרות בשביל קליטתם וקיומם בעבודה בארץ. לאמת הפשוטה הזאת התכחשו ומתכחשים רבים מהציונים הבורגנים, אולם כל המפעל הציוני מחוייב ללכת לאורה.
עם בוא השותפים הבלתי ציונים ניסו שותפינו הישנים בעזרת בני הברית החדשים להתנכר לדרך שבה הלכנו ולהשליך מאחורי גוום את כל הערכים הלאומיים הגדולים שתנועתנו יצרה בארץ וקבעה אותם במפעל הציוני. לא רק מרשל וסיעתו, כי אם גם ההנה"צ קיבלה את תכנית המומחים המתכחשת ליסודות העיקריים של הציונות המתגשמת. אולם אנחנו, המיעוט הנאמן והקנאי, ידענו להכריח את אנשי הסוכנות ותומכיהם מבין הציונות הבורגנית, לקבל על עצמנו את עיקרינו וערכינו כיסוד מוסד וכתנאי מוקדם להקמת הסוכנות.
העבודה העברית, הקרקע הלאומית, זכותו של המתיישב להגדרה עצמית מלאה ועוד – הוכרו כיסודות בל יימוטו ובל ישונו בחוקת הסוכנות המורחבת.
ועל היסודות האלה חייבת לשמור ולהגן אסיפת הנבחרים והצירים אשר ילכו לשמה לסוכנות. רק אנשים אשר לבם שלם ונאמן את העיקרים האלה יכולים להשתתף בסוכנות. אחרים אסור לשלוח.
אין אנו מתנגדים להון הפרטי. רוצים אנו שכל היהודים יבואו לארץ וישקיעו בה את כל אשר להם. אולם ההון הפרטי צריך להיות שַמש להגשמת הציונות – זאת אומרת להגדלת היישוב העובד העברי בארץ; כל הון פרטי אשר יפתח בארץ אפשרויות עבודה חדשות ליהודים וירחיב את קליטת ההמונים העברים – ברוך יהיה. אולם הון פרטי אשר יוציא את העבודה מידי העובד היהודי ויגזול מהעם העברי את תקוותו לקרקע ויהפוך את א"י לבורסה של ספסרים ורודפי בצע ולקן של עבדות וניצול עם זר – ארור יהיה ההון הזה.
כל יהודי יירָצה בארץ הזאת. אנו רוצים שאפילו הגרועים שבעם יעלו לארץ, אולם אין אנו רוצים שיקום פה יישוב מקולקל אשר יעשה פלסתר את תוחלתנו ההיסטורית. השאיפה לגאולה היתה בעם העברי קשורה תמיד את תוכן משיחי עמוק – את השאיפה לחיי צדק. לא יישוב של “דינביצים” אנו רוצים להקים בארץ – כי אם עם עובד שהצדק הוא חוק חייו.
ובלכתנו עכשיו לסוכנות עלינו לדעת דבר אחד עיקרי אשר בנפשנו הוא: לא ייכון פה יישוב יהודי ולא תיבנה פה מדינה עברית ולא תהיה עלייה והתיישבות של יהודים בארץ – אם קרקע הארץ הזאת לא תהיה לעם העברי. בלי אדמת-המולדת אשר תיגאל על-ידי העם – לא תהיה המולדת לעם. כל מי שמפקיע את אדמת א"י הקטנה מרשות העם היהודי – חומס את שריד התקווה של העם ועושה לאַל את כל מפעלנו בארץ. בראש דרישות היישוב בסוכנות המורחבת תעמוד הדרישה לגאולת הקרקע לרשות העם.
אנו שולחים עכשיו בשם היישוב את צירינו למחצית השניה של הסוכנות, למחצית של ה“בלתי ציונים”. לגבי הסוכנות אין “בלתי ציוני” דווקא מי שאינו ציוני; לפי חוקת הסוכנות “בלתי ציוני” הוא זה שמופיע בסוכנות לא בתור בא-כוחה של ההסתדרות הציונית. ובמחצית השניה של ה“בלתי ציונים” יימצאו בוודאי לא מעטים ציונים כמונו.
בתור ציונים אנו הולכים עכשיו גם לקונגרס הציוני, ואם כי הוחלט כבר על קריאת מועצת הסוכנות, ואם כי אנו בוחרים עכשיו בעצמנו צירים לסוכנות המורחבת, הרי נלך לקונגרס הציוני בעמדה ברורה; אם התנאים אשר התנינו להקמת הסוכנות לא יתקיימו ולא יובטחו, התנאים שבא עליהם אישור הקונגרס וישיבות הועה"פ הציוני – הילחם נילחם בסוכנות באותו הכוח והמרץ כאשר נלחמנו בשעתה בתכנית ועדת-המומחים.
אולם אין אנו חוששים לפרוביזוריום. אם אנו הולכים להקים את הסוכנות המורחבת – אין אנו רוצים בביטולה. לאחר שתוקם הסוכנות המורחבת אין אסון גדול לציונות מפירוק הסוכנות. אנו הולכים לסוכנות לא ברצון לפרק ולבטל אותה – אלא בשאיפה עזה לשכללה ולתקנה מתוכה עד אשר תיהפך לביאת כוח שלימה ודימוקרטית של העם העברי כולו.
תל-אביב, כו סיון תרפט [דבר 1252]
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.