רקע
אברהם רגלסון
יוֹנִי זֶרַע-תַּפּוּחַ

בִּשְׁנַת 1801 לִסְפִירַת הָאֻמּוֹת, עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה אַחֲרֵי הָכְרָזַת עַצְמָאוּת אַרְצוֹת-הַבְּרִית, נִרְאָה בָּעֵבֶר הַמַּעֲרָבִי שֶׁל נְהַר אוֹהַיוֹ עֶלֶם שְׁחוֹר-עֵינַיִם, לָבוּשׁ בִּגְדֵי עוֹר-צְבִי כְּאַחַד הָאִינְדְּיָנִים. הָעֶלֶם הָיָה רוֹכֵב עַל סוּס אֲשֶׁר שְׁנֵי שַׂקִּים תְּלוּיִים לוֹ בְּגַבּוֹ מִזֶּה וּמִזֶּה. מָצָא הָעֶלֶם חֶלְקַת-יַעַר מְבֹרָאָה, יָרַד מֵעַל הַסּוּס, הוֹצִיא מִן הַשַּׂקִּים מְלוֹא חָפְנָיו זֵרְעוֹנֵי-תַפּוּחִים, וְזָרַע אוֹתָם בַּחֶלְקָה.

בָּעֵת הַהִיא הָיוּ הָרֵי אַלֶּגְהֶנִי אֲשֶׁר בִּמְדִינַת פֶּנְסִילְוֵנִיָּה מְסַמְּנִים אֶת גְּבוּל הַיִּשּׁוּב, וְרַק נוֹעָזִים שֶׁבַּמִּתְיַשְּׁבִים חָרְגוּ חֲלוּצִים מֵעֵבֶר לֶהָרִים אֶל יַעֲרוֹת-הַקְּדוּמִים, אַגְמֵי-הַבִּצָּה וְהָעֲרָבָה הָרְחָבָה, בָּהֶם עוֹד רָדְפוּ אִינְדְּיָנִים לְשִׁבְטֵיהֶם אַחֲרֵי הַצְּבִי וְהָרְאֵם.

בִּשְׁנַת 1806, נִרְאָה הָעֶלֶם שֵׁנִית, כְּשֶׁהוּא שָׁט עַל נְהַר אוֹהַיוֹ, וְלוֹ שְׁתֵּי סִירוֹת מְקֻשָּׁרוֹת יַחַד; וּבַסִּירוֹת – שַׂקִּים שֶׁל זֵרְעוֹנֵי-תַפּוּחִים. בְּמַארִיֶּטָה נָטָה מִזֶּרֶם-הַנָּהָר הַתִּיכוֹנִי אֶל זֶרֶם צְדָדִי, זֶה נְהַר מוֹסְקִינְגּוּם. כֵּן הָיָה סוֹבֵב וְנוֹטֶה אֶל מַרְפְּקֵי-נָהָר וְאֶל זְרוֹעוֹת-נָהָר יוֹתֵר דַּקּוֹת, הַנִּשְׁלָחוֹת אֶל חֶבְיוֹנֵי-יַעַר: נַחַל “הָאִשָּׁה הַלְּבָנָה”, נְהַר מוֹהִיקָן וּ“מַזְלֵג שָׁחוֹר” הַמִּסְתָּעֵף מִמֶּנּוּ, וּבְרֵכוֹת וּבִצּוֹת אֲשֶׁר עֲדַיִן לֹא נוֹדְעוּ בְּשֵׁם.

בְּסִירָה, בְּסוּס, בְּרֶגֶל, הָיָה הָעֶלֶם חוֹדֵר וּמַגִּיעַ אֶל הַמּוֹשָׁבִים וּבָתֵּי-הָאָב הַיּוֹתֵר-נִדָּחִים שֶׁל חֲלוּצֵי הַמִּתְיַשְּׁבִים, וְגַם אֶל מֶרְחַקִּים, עוֹד לֹא נוֹשָׁבוּ. וּבְכָל מָקוֹם הָיָה זוֹרֵעַ וְשׁוֹתֵל עֲצֵי תַפּוּחַ. כִּי אָמַר: “גְּדוֹלָה אַדְמַת הַמַּעֲרָב וְרֵיקָה, וְהִיא עֲתִידָה לְהִתְמַלֵּא אָדָם. מִשְׁפָּחוֹת רִאשׁוֹנוֹת, הַסּוֹבְלוֹת מִקַּדַּחַת וּמִתְּזוּנָה בִּלְתִּי-מַסְפֶּקֶת, יְהִי לָהֶן הַתַּפּוּחַ לְהַבְרָאָה וּמִחְיָה. וְגַם בִּמְקוֹמוֹת אֵין-יִשּׁוּב אֶזְרַע תַּפּוּחָי; לִכְשֶׁיָּבוֹאוּ לְשָׁם מִתְיַשְּׁבִים יִמְצְאוּ תַּפּוּחִים מוּכָנִים לִפְנֵיהֶם, עֵזֶר בִּקְשִׁי חַיֵּיהֶם”.

שֵׁם הָעֶלֶם – יוֹנָתָן, וְהוּא בֵּן לַסּוֹחֵר נְתַנְאֵל צַ’פְּמַן, אִישׁ לֵיאוֹמִינְסְטֶר שֶׁבְּקִרְבַת בּוֹסְטוֹן, מַסַצ’וּסֶטְס. בְּאוֹתָה עֲיָרָה נוֹלַד יוֹנָתָן בְּ-26 בְּסֶפְּטֶמְבֶּר, 1774. מִיַּלְדוּתוֹ הֶרְאָה חִבָּה לִצְמָחִים וּלְכָל יְצוּרֵי אֱלֹהִים. בְּנַעֲרוּתוֹ עָבַר אֶל פִּיטְסְבּוּרְג, פֶּנְסִילְוֵנִיָּה, וְנַעֲשָׂה גַנָּן וְשַׁתָּל בִּסְבִיבוֹת הָעִיר, וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ.

“חֲקַל תַּפּוּחִים”    🔗

מְסַפְּרִים כִּי פַּעַם בָּעַט סוּס בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל יוֹנָתָן, וְהוּא הִתְעַלֵּף כְּדֵי רְגָעִים מִסְפָּר. בְּאוֹתָם הָרְגָעִים חָזָה אֶת גַּן-הָעֵדֶן, וְהִנֵּה הוּא כֻּלּוֹ עֲצֵי-תַפּוּחַ בְּלִבְלוּבָם – עֲצֵי-תַפּוּחַ בְּלִי סוֹף וּבְלִי מִסְפָּר. פָּקַח עֵינָיו, וְאָמַר אֶל נַפְשׁוֹ: “קוּם, יוֹנָתָן, עֲזֹב מְלַאכְתְּךָ וּמִסְחָרֶךָ. כַּדֻּגְמָה שֶׁל מַעְלָה אֲשֶׁר הָרְאֵיתָ, כֵּן תִּתְאַמֵּץ לַעֲשׂוֹת אֶת אַדְמַת הַיְּעָרוֹת וְהַמִּדְבָּרוֹת לְמַטָּה”. וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ מַעֲרָבָה עִם מַשָּׂא שֶׁל זֵרְעוֹנֵי-תַפּוּחִים.

מִּפַּעַם לְפַעַם הָיָה שָׁב אֶל פִּיטְסְבּוּרְג, אוֹסֵף זֵרְעוֹנִים מִגִּתֵּי יֵין-תַּפּוּחִים אֲשֶׁר עַל גְּבוּל הָעִיר, וְיוֹצֵא שׁוּב לְמַסָּעָיו בְּקַרְקְעוֹת-הַסְּפָר, לִזְרֹעַ שָׁם אֶת הַגַּרְעִינִים הַזְּעִירִים, הַשְּׁחַרְחֹרִים, הַחֲלָקִים, מַחֲזִיקֵי בִּרְכַּת-הַמֶּגֶד.

בְּעַד זְרִיעַת הַתַּפּוּחִים, וַאֲפִלּוּ עֲשָׂאָהּ בִּמְקוֹם יִשּׁוּב וְלֹא בְּיַעַר פֶּרֶא, לֹא הָיָה נוֹטֵל שׁוּם שָׂכָר. רַק יֵשׁ אֲשֶׁר הָיָה לוֹקֵחַ שְׁתִילִים לְהַעֲבִירָם בְּעוֹדָם עָרְלָה אֶל מִשְׁפָּחָה חֲדָשָׁה הַמִּתְיַשֶּׁבֶת בְּאַחֲרִית הַסְּפָר.

בִּשְׂכַר לִינָה אוֹ סְעֻדָּה הָיָה עוֹזֵר לָהֶם לַמִּתְיַשְּׁבִים לְהָקִים צְרִיפִים וּרְפָתוֹת, אוֹ לַחֲרשׁ קַרְקַע בְּתוּלָה, אוֹ לְסַקֵּל גִּבְעַת-טְרָשִׁים, אוֹ לְהַתְקִין רָהִיטִים וְלִקְלֹעַ חֲבָלִים מִדְּגַן-הַבָּר, אוֹ שֶׁהָיָה מוֹלִיךְ אֶת בְּהֶמְתָּם שֶׁל הַמִּתְיַשְּׁבִים אֶל “נְקִיק-צְבָאִים” – זֶה בּוֹר-מֶלַח שֶׁהַצְּבָאִים שֶׁבַּיַּעַר יוֹדְעִים אוֹתוֹ וְהֵם בָּאִים לִלְקֹק מִמֶּנּוּ; וְהַבְּהֵמוֹת הַבֵּיתִיּוֹת שׁוֹקְקוֹת לְמֶלַח וְאֵין לָהֶן. לִפְעָמִים הָיָה גַם מְרַפֵּא חוֹלֶה בְּעֶזְרַת עֲשָׂבִים. הָיְתָה לוֹ יְדִיעַת-מָה בְּהִלְכוֹת רְפוּאָה, וּמִלְבַד תַּפּוּחִים, שֶׁהֵם עִקַּר שְׁלִיחוּתוֹ, הָיָה זוֹרֵעַ בְּקִרְבַת הַיִּשׁוּבִים הַחֲדָשִׁים גַּם צִמְחֵי מַרְפֵּא, כְּגוֹן נֵפֵטָה, אֶפְעוֹן, יְרוֹאָר וְכַלְבּוֹנִית.

עוֹד הָיָה נוֹשֵׂא בְּחֵיקוֹ סְפָרִים קְטַנִּים שֶׁל כִּתְבֵי-הַקֹּדֶשׁ, וְעַל יַד אֵשׁ-הָאָח אוֹ אֵשׁ-הַמְּדוּרָה, הָיָה קוֹרֵא בַּכְּתָבִים לִפְנֵי אַנְשֵׁי-סְפָר נִדָּחִים, רְחוֹקִים מֵעֵדָה וּדְבַר-אֵל. וְיֵשׁ שֶׁהָיָה קוֹרֵעַ סֵפֶר פְּרָקִים-פְּרָקִים, וַאֲפִלּוּ דַפִּים-דַּפִּים, וְהָיָה מְחַלֵּק אֶת הַפְּרָקִים אוֹ אֶת הַדַּפִּים בֵּין הַשּׁוֹמְעִים; וּתְנַאי הִתְנָה עִמָּהֶם אֲשֶׁר, עִם גְּמַר קְרִיאָה, יַעֲשׂוּ חֲלִיפִין בַּפְּרָקִים אוֹ הַדַּפִּים עִם שִׁכְנֵיהֶם אֲשֶׁר עֲדַיִן לֹא קָרְאוּ אוֹתָם. מַה פֵּרוּשׁ שְׁכֵנִים? מִמִּתְיַשֵּׁב לְמִתְיַשֵּׁב מִילֵי-מִילִין, אַךְ בְּאֵין אִישׁ אַחֵר אוֹ מִשְׁפָּחָה אַחֶרֶת בֵּינֵיהֶם, נֶחְשְׁבוּ שְׁכֵנִים.

הִתְחִילוּ הַבְּרִיּוֹת רוֹאִים אוֹתוֹ כְּאֶחָד קָדוֹשׁ, נִשְׁכַּח מוֹצָאוֹ וְשֵׁם מִשְׁפַּחְתּוֹ, וְהָיוּ קוֹרְאִים שְׁמוֹ: “יוֹנִי זֶרַע-תַּפּוּחַ”.

מִכְתָּבִים    🔗


מֶה עָלְתָה לָהֶם לַזֵּרְעוֹנִים אֲשֶׁר זָרַע וְלַשְּׁתִילִים אֲשֶׁר שָׁתַל?

בְּשׁוּב יוֹנָתָן אֶל פִּיטְסְבּוּרְג בִּשְׁבִיל לִצְבֹּר זֵרְעוֹנִים חֲדָשִׁים, הָיָה מוֹצֵא מִכְתָּבִים הַמְחַכִּים לוֹ. הַמִּכְתָּבִים הָיוּ כְּתוּבִים בְּיָד לֹא-לֻמָּדָה עַל עָלֶה אַחֲרוֹן שֶׁל סֵפֶר תַּנַּ"ךְ, עַל חֲתִיכַת נְיַר-אֲרִיזָה, אוֹ עַל קְלִפַּת-לִבְנֶה, כִּי נְיַר-כְּתִיבָה בַּל יִמָּצֵא בְּיִשּׁוּבֵי הַסְּפָר. אָז הָיָה יוֹנָתָן שׁוֹמֵעַ פְּרִיסַת-שָׁלוֹם מֵעֵצָיו. מֵהֶם לָקוּ עַל יְדֵי שָׁרָב, מֵהֶם נֶעֶקְרוּ בִּידֵי אִינְדְּיָנִים, מֵהֶם נֶחְנְקוּ בְּאִבָּם עַל יְדֵי קוֹצִים אֲשֶׁר שָׁתוּ עֲלֵיהֶם סָבִיב, וּמֵהֶם הַצְּבָאִים כִּרְסְמוּם. וּבְחֶלְקוֹת-שָׂדֶה אֲשֶׁר שָׁם הַקַּרְקַע סָרְבָנִית בְּיוֹתֵר, לֹא עָלוּ הַנְּטִיעִים כָּל-עִקָּר.

אַךְ יוֹנָתָן לְעוֹלָם לֹא נִתְיָאֵשׁ, וְשָׁב אֶל מְלַאכְתּוֹ, חָזוֹר עַל מְקוֹמוֹת שֶׁכְּבָר הָיָה בָּהֶם: שְׁתִילִים אֲשֶׁר נִתְכּוֹפְפוּ עַל יְדֵי סְעָרָה, הָיָה מְזַקְּפָם שֶׁיִּגְדְּלוּ קוֹמְמִיּוּת; תַּחַת הָעֵצִים הַמְכֻרְסָמִים וְהָעֲקוּרִים, הָיָה זוֹרֵעַ זֶרַע חָדָשׁ. וְהָיָה מְלַמֵּד לַמִּתְיַשְּׁבִים כֵּיצַד לִנְהֹג בִּצְעִירֵי-הָעֵצִים בִּשְׁבִיל שֶׁיַּעַמְדוּ אֵיתָן וְיִשְׂאוּ פֵּרוֹת מְשֻׁבָּחִים, אַךְ תָּמִיד הָיְתָה נַפְשׁוֹ נִשֵּׂאת הָלְאָה, אֶל אַחֲרִית הַסְּפָר, אֶל מְקוֹמוֹת אֲשֶׁר הַיִּשׁוּב הַמִּתְפַּשֵּׁט עֲדַיִן לֹא חָדַר אֲלֵיהֶם.

נְזִיר-אֱלֹהִים    🔗


מִשְׁהוֹתוֹ בָּדָד זְמַן רָב בַּעֲבִי-יְעָרוֹת וְאֵצֶל אַגְמֵי-סֵתֶר, נַעֲשָׂה לְאַט-לְאַט יוֹתֵר מוּזָר וְנָזִיר בַּהֲלִיכוֹתָיו.

פַּעַם בְּעֵת חֹרֶף נִפְגַּשׁ עִם אִישׁ נוֹדֵד אֲשֶׁר בִּגְדוֹ קָרוּעַ וְרַגְלָיו יְחֵפוֹת. פָּשַׁט יוֹנָתָן מְעִילוֹ וּנְעָלָיו וְנָתַן אוֹתָם לָאִישׁ. מִנִּי אָז הָיָה הוּא עַצְמוֹ לוֹבֵש שַׂק-קָפֶה, עִם שְׁנֵי חוֹרִים בִּשְׁבִיל הַזְּרוֹעוֹת. וּלְרַגְלָיו הָיָה נוֹעֵל סַנְדָּלִים, שֶׁהִתְקִין אוֹתָם מִקְּלִפַּת-עֵץ. יֵשׁ שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ יָחֵף בַּשֶּׁלֶג וְלֹא חָשַׁשׁ. בְּתוֹרַת כּוֹבַע הָיָה חוֹבֵשׁ לְרֹאשׁוֹ סִיר-בַּרְזֶל קָטָן, בּוֹ הָיָה מְבַשֵּׁל וְקוֹלֶה אֲרוּחוֹתָיו. מָצָא כִּי הַסִּיר מֵעִיק עַל רַקּוֹתָיו, הֶחֱלִיפוֹ בְּמִגְבַּעַת שֶׁל נְיָר עָבֶה עִם מִצְחִיָּה, מַעֲשֵׂה-יָדָיו.

קוֹצִים וּבַרְקָנִים לֹא הִכְאִיבוּ לוֹ, זְבוּבֵי-אֶרֶס וְשִׁרְצֵי-אֶרֶס, שֶׁהָיוּ מַזִּיקִים לְכָל הַבְּרִיּוֹת, לֹא הִזִּיקוּ לוֹ. רוֹבֶה לֹא נָשָׂא עִמּוֹ, בָּשָׂר וְדָגָה לֹא אָכַל, וְהָיוּ כָּל בַּעֲלֵי-הַחַיִּים – סְנָאִי וּסְנָאוֹן, כַּלְבּוֹן-הָעֲרָבָה, אַרְנֶבֶת, עַכְבַּר-הַמַּיִם, צְבִי וְיַחְמוּר וְתַרְנְגוֹל-הֹדּוּ פִּרְאִי – יְדִידָיו. וּמַה מַּאֲכָלוֹ? שָׁרָשִׁים וְגַרְגִּירִים, פֵּרוֹת-בָּר, וְעִשְּׂבֵי-בָּר, בַּלּוּטִים, אֱגוֹזִים וְעַרְמוֹנִים.

מַעֲשֶׂה וּבָא עִם חֲשֵׁכָה אֶל צְרִיף שֶׁל מִתְיַשְּׁבִים, לֹא רָצָה לְעוֹרֵר אֶת בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה, לָן בָּרֶפֶת הַסְּמוּכָה. בַּבֹּקֶר רָאוּהוּ כְּשֶׁהוּא יוֹצֵא מִן הָרֶפֶת, וּשְׁנֵי כְּלָבִים, כִּבְשָׂה אַחַת וְתַרְנְגֹלֶת לְבָנָה אַחַת, הוֹלְכִים אַחֲרָיו לְלַוּוֹתוֹ.

שְׁלשָׁה דֻבּוֹנִים    🔗


פַּעַם בְּלֵיל חֹרֶף בָּחַר לוֹ בְּגֶזַע-עֵץ עֲנָקִי, שֶׁהָיָה נָפוּל וְנָבוּב, לָלוּן בּוֹ. הִבְעִיר מְדוּרָה אֵצֶל פֶּתַח-הָעֵץ, וְהִתְחִיל זוֹחֵל כְּלַפֵּי פְּנִים. מָצָא כִּי חֲלַל הָעֵץ – מָעוֹן לְדֻבָּה-אֵם עִם שְׁלשָׁה גוּרִים קְטַנִּים. יָצָא וְהֶעְתִּיק אֶת הַמְּדוּרָה כִּשְׁתֵּי אַמּוֹת בִּמְרֻחָק מִן הָעֵץ, וְהוּא עַצְמוֹ לָן עַל גַּבֵּי הַשֶּׁלֶג. לַמָּחֳרָת רָאָהוּ אִינְדְּיָנִי אֶחָד, הָעוֹבֵר לְתֻמּוֹ, שֶׁהוּא מְשַׂחֵק עִם שְׁלשֶׁת הַדֻּבּוֹנִים, נֶאֱבָק עִמָּהֶם וּמְגַלְגְּלָם בַּשֶּׁלֶג, וְהַדֻּבָּה-הָאֵם עוֹמֶדֶת מִקָּרוֹב וּמִסְתַּכֶּלֶת בְּנָחַת.

מַעֲשֶׂה וְהִבְעִיר אֵשׁ-זַלְזַלִּים בִּשְׁבִיל לִקְלוֹת אֱגוֹזֵי-עַרְמוֹן. רָאָה הֲמוֹנֵי יַתּוּשִׁים שֶׁהָעָשָׁן מְעַוֵּר אוֹתָם, וְהֵם נוֹפְלִים לְתוֹךְ הָאֵשׁ וְנִשְׂרָפִים. עָמַד וְכִבָּה אֶת הָאֵשׁ, וְאָכַל אֶת הָעַרְמוֹנִים כְּשֶׁהֵם מְהֻבְהָבִים בִּלְבַד וְלֹא קְלוּיִים כָּל-צָרְכָּם.

קָרָה מִקְרֶה וּנְשָׁכוֹ אֶפְעֶה. לִהֵט יוֹנָתָן מַסְמֵר-בַּרְזֶל וְצָרַב אֶת מְקוֹם-הַנְּשִׁיכָה בַּבָּשָׂר, לִמְנֹעַ הַרְעָלָה. עַל הַנְּשִׁיכָה וְעַל הַצְּרִיבָה לֹא נִצְטַעֵר יוֹנָתָן. וְעַל מַה נִּצְטַעֵר? עַל שֶׁבָּא לִכְלָל כַּעַס בְּעֵת הִנָּשְׁכוֹ וְרָצַץ אֶת הָאֶפְעֶה בָּאֶבֶן.

פַּעַם שָׁמַע יוֹנָתָן קוֹל-צְוָחָה מִלֵּב-הַיַּעַר. מָצָא אִינְדְּיָנִי צָעִיר שֶׁנִּפְצַע בְּרַגְלוֹ. הָאִינְדְּיָנִי, בְּעָקְבוֹ אַחַר צַיִד, הֶחֱלִיק עַל עֲרֵמַת-עָלִים רְטֻבָּה, וְהָרוֹבֶה שֶׁלּוֹ (כִּי “אֲדֻמֵּי-הָעוֹר” הָיוּ מוֹכְרִים פַּרְווֹת שֶׁל חַיּוֹת בִּמְחִיר הַנֶּשֶׁק שֶׁל “לִבְנֵי-הַפָּנִים”) נִלְחַץ הִדְקוֹ וְיָרָה מֵאֵלָיו. יוֹנָתָן הוֹצִיא הַכַּדּוּר שֶׁבָּרֶגֶל, חָבַשׁ הַפֶּצַע, וְהִשְׁגִּיחַ עַל הָאִינְדְּיָנִי יָמִים אֲחָדִים עַד שֶׁהַלָּה יָכֹל לָקוּם וְלָלֶכֶת. הֱבִיאָהוּ הָאִינְדְּיָנִי הַצָּעִיר אֶל אֹהֶל-שִׁבְטוֹ, וְסִפֵּר לְאֶחָיו אֶת הַחֶסֶד שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ הָאִישׁ הַלָּבָן.

רֹאשׁ-הַשֵּׁבֶט, לוֹגַן, שֶׁדִּבֵּר אַנְגְּלִית, שָׁאַל אֶת יוֹנָתָן: “הֵן רִיב בֵּין לִבְנֵי-הַפָּנִים לְבֵין אֲדֻמֵּי-הָעוֹר. אֵיךְ זֶה לֹא יָרֵאתָ לָבוֹא בֵּינֵינוּ?” עָנָה יוֹנָתָן: “אָדֹם וְלָבָן אַחִים הֵם בֵּאלֹהִים. אָנוּ זְקוּקִים אִישׁ לְעֶזְרַת אָחִיו בְּאֵלּוּ הַיְּעָרוֹת”. מִנִּי אָז כִּבְּדוּהוּ הָאִינְדְּיָנִים וַאֲהֵבוּהוּ, וְהָיָה יוֹצֵא וּבָא בֵּינֵיהֶם בְּמַסְעוֹתָיו.

אַנְגְּלִיָּה וְהָאִינְדְּיָנִים    🔗


וְהָאִינְדְּיָנִים בַּזְּמַן הַהוּא מְחֻלָּקִים לִשְׁתֵּי כִּתּוֹת. כַּת אַחַת, הַמֻּנְהֶגֶת עַל יְדֵי רֹאשׁ-הַשֵּׁבֶט לוֹגַן (וְהוּא אִישׁ חָכָם), הָיְתָה אוֹמֶרֶת: “הַיְּעָרוֹת יְבֹרָאוּ, הַמִּדְבָּרוֹת יֵחָתְכוּ לְחַוּוֹת וְגִדְרוֹת בָּקָר וְגִדְרוֹת צֹאן. נִלְמַד מִן הַלְּבָנִים פַּרְנָסוֹתֵיהֶם וְדַרְכֵי-עֲבוֹדָתָם, וְנִחְיֶה עִמָּהֶם בְּאַחֲוָה”. כַּת שְׁנִיָּה, הַמֻּנְהֶגֶת עַל יְדֵי “הַמֶּלֶךְ” טֶקּוֹמְסֶה וְאֶחָד הַמִּתְקָרֵא “הַנָּבִיא”, בִּקְשָׁה לְקַיֵּם אֶת דֶּרֶךְ-הַחַיִּים הַיָּשָׁן, לְגָרֵשׁ אֶת הָאָדָם הַלָּבָן מֵעֵבֶר לָאוֹקְיָנוֹס, אוֹ לְפָחוֹת לַחְסֹם בַּעֲדוֹ שֶׁלֹּא יִפְרֹץ מֵעֵבֶר לְהָרֵי אַלֶּגְהֶנִי.

וְאַנְגְּלִיָּה תּוֹמֶכֶת בַּכַּת הַשְּׁנִיָּה, לֹא מֵאַהֲבַת הָאִינְדְּיָנִים כִּי אִם מִשִּׂנְאַת הָרֶפּוּבְּלִיקָה הַחֲדָשָׁה וּמִמְּזִמָּה לַחֲזֹר וּלְכָבְשָׁהּ. אַנְגְּלִיָּה, מִבְצָרִים לָהּ בַּצָּפוֹן, בְּקַנַּדָּה, וְעֵינָהּ צָרָה בְּהַצְלָחַת הַמְּדִינָה הַחֲדָשָׁה וּמְהִירוּת גִּדּוּלָהּ מֵאָז שָׁבְרָה אֶת עֹל-הָאַנְגְּלִים מֵעַל צַוַּאר מוֹשְׁבוֹתֶיהָ.

פַּעַם (בִּשְׁנַת 1811, עֶרֶב פְּרוֹץ הַמִּלְחָמָה הַשְּׁנִיָּה בֵּין אַנְגְּלִיָּה וּבֵין אַרְצוֹת-הַבְּרִית) בִּקֵּר יוֹנָתָן בִּכְפָר שֶׁל אִינְדְּיָנִים מִתַּלְמִידֵי לוֹגַן. רָאָה שֶׁהֵם שׁוֹחֲטִים פָּרוֹתֵיהֶם, שֶׁהִשִּׂיגוּן בְּעוֹדָן עֲגָלוֹת קְטַנּוֹת מִן הַמִּתְיַשְּׁבִים הַלְּבָנִים, וְגִדְּלוּן בְּעָמָל רָב; וְהֵם עוֹשִׂים כֵּרָה עֲנָקִית מִבְּשַׂר הַפָּרוֹת וּמִכָּל הַתִּירָס הַצָּבוּר אֶצְלָם לִימֵי הַחֹרֶף. שָׁאַל: “מַה זֹּאת?” לִגְלְגוּ וְאָמְרוּ: “הִנֵּה, מֶלֶךְ אַנְגְּלִיָּה בָּא לְעֶזְרַת יְדִידָיו הָאִינְדְּיָנִים. גַּם נֶשֶׁק רַב סִפֵּק לָנוּ; הֲרֵי הוּא טָמוּן בִּצְרִיפֵינוּ וְאֹהָלֵינוּ. לָמָּה לָנוּ לַחֲרשׁ וּלְגַדֵּל בָּקָר, וְלִהְיוֹת חַסְכָנִים בַּאֲסָמֵינוּ? הֵן קָרוֹב יוֹם וְכָל אֲשֶׁר לַמִּתְיַשְּׁבִים הַלְּבָנִים, כָּל הָרְכוּשׁ אֲשֶׁר בֶּעָרִים שֶׁלָּהֶם וּבַכְּפָרִים שֶׁלָּהֶם, יִהְיֶה לָנוּ לְשָׁלָל!”

הִרְגִּישׁ יוֹנָתָן כִּי הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִם הָאִינְדְּיָנִים וְכִי סַכָּנָה צְפוּיָה מֵהֶם לַמִּתְיַשְּׁבִים. אִם רוֹדְפֵי-הַשָּׁלוֹם שֶׁבָּאִינְדְּיָנִים נִפְתּוּ אַחַר הַבְטָחוֹת הָאַנְגְּלִים וְחָזְרוּ לְפִרְאִיּוּתָם, מַה יַעֲשׂוּ תַּלְמִידֵי “הַמֶּלֶךְ” טֶקּוֹמְסֶה וְ“הַנָּבִיא”?

יְדִידוּת שֶׁקָּנָה לוֹ יוֹנָתָן בֵּין הָאִינְדְּיָנִים, הָיְתָה לְהַצָּלָה לַיִּשּׁוּב הַלָּבָן. בִּנְפֹל מִבְצַר-דִּיטְרוֹיט בְּיַד הָאַנְגְּלִים, הָיָה יוֹנָתָן רִאשׁוֹן לִלְמֹד אֶת הַחֲדָשָׁה מִפִּי רֵעָיו הָאִינְדְּיָנִים, וְהוּא אָץ מִכְּפָר אֶל כְּפָר, מֵחַוָּה אֶל חַוָּה, לְהַזְהִיר אֶת הַמִּתְיַשְּׁבִים. בְּהִוָּדַע לוֹ כִּי מַחֲנֶה שֶׁל אִינְדְּיָנִים מִתְכַּוֵּן לַעֲרֹךְ טֶבַח בְּמַנְסְפִילְד, רָץ דֶּרֶךְ שְׁלשִׁים מִיל עַד מַאוּנְט וֶרְנוֹן (אוֹהַיוֹ), שֶׁשָּׁם חֵיל-מַצָּב שֶׁל חַיָּלֵי אַרְצוֹת-הַבְּרִית, שֶׁיָּבוֹאוּ וְיָגֵנּוּ עַל הָעֲיָרָה הָעוֹמֶדֶת בְּסַכָּנָה. הָאִינְדְּיָנִים הַמַּתְקִיפִים נִבְהֲלוּ וְנָסוּ.

עִם הִכּוֹן הַשָּׁלוֹם בָּאָרֶץ, שָׁב יוֹנָתָן אֶל זְרִיעַת תַּפּוּחָיו. הוּא מֵת בִּשְׁנַת 1830 עַל יַד פּוֹרְט וֵין, אִינְדְּיָנָה.

נִשְׁמָתוֹ בַּנִּצָּנִים    🔗


מְקוֹמוֹת, בָּהֶם זָרַע יוֹנָתָן אֶת זֶרַע-הַתַּפּוּחִים, כַּיּוֹם הַזֶּה נְטוּשִׁים בָּהֶם יִשּׁוּבִים פּוֹרְחִים, כְּפָרִים וַעֲיָרוֹת וְעָרִים וּמְחוֹזוֹת וּמְדִינוֹת-עָם וּבָתֵּי-סֵפֶר עִם יְלָדִים עַלִּיזִים וְהַרְבֵּה גִנּוֹת, עֲצֵי-תַפּוּחַ בָּהֶם וּבִסְבִיבוֹתֵיהֶם, וְהַתַּפּוּחִים – זַנִּים יְשָׁנִים גַּם חֲדָשִׁים. אוֹתָם הָעֵצִים הַחֲלוּצִיִּים, זְרָעָם אוֹ שְׁתָלָם יוֹנָתָן בְּעֶצֶם יָדוֹ, מֵהֶם – יְשִׁישֵׁי גַן עֲקֻמֵּי-זְרוֹעַ וַחֲטִיטֵי-קְלִפָּה – עוֹדָם עוֹמְדִים עַל מְקוֹמָם; כַּמָּה מֵהֶם נַעֲשׂוּ פְּרָאִים, נִתְאַזְרְחוּ בְּיַעֲרוֹת-הַבָּר, וְנִתְמַזְּגוּ עִמָּם, וּפֵרוֹתֵיהֶם קְטַנִּים וּמְרִירִים.

מִדֵּי-אָבִיב, עֲצֵי-הַתַּפּוּחַ, כַּפִּרְאִיִּים כַּתַּרְבּוּתִיִּים, פּוֹרְצִים בְּלִבְלוּב, וְנִצָּנֵיהֶם הַלְּבָנִים וְהַוְּרֻדִּים מְפָאֲרִים שְׁטָחִים עֲצוּמִים, מְמַלְאִים הָאֲוִיר תִּפְרַחַת עֲדִינָה, הַנּוֹחֶתֶת דְּמוּת-שֶׁלֶג אָרְצָה, וְרֵיחָהּ מִתְפַּשֵּׁט לְמֵרָחוֹק. וְנִשְׁמַת יוֹנִי זֶרַע-תַּפּוּחַ מְרַחֶפֶת בְּרֵיחַ-הַלִּבְלוּב הַמָּתוֹק.

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 13296 יצירות מאת 539 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 1949 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!