ראש הכרמל / שמואל יוסף פין
“מה נאוו על ההרים רגלי מבשר”
כבוד אדונינו הקיסר ירום הודו הגדיל חסדו ביום 22 אקטאבער שנה שעברה להסכים על דעת הקאמיטעט המפקח על דעת היהודים, לתת לנו רשיוi 1 להוציא לאור בעיר ווילנא מכתב עתי בלשון הקודש, בצרוף הוספות בלשון רוססיא ואשכנזית, מדי שבוע בשבוע, ויקרא שמו בישראל ‘הכרמל’, יכלול ענינים רבים ושונים כפי התכנית (פראגראם), הנצבה פה מעבר לדף.
מתוכן הענינים אשר יבואו בכרמל יראו הנבונים כי יהיה כר נרחב לכל דבר טוב ומועיל לאחינו, בכל הנוגע למצבם המדיני לתורה ולחכמה. וברצות ה' דרכינגו , ויכונן מעשי ידינו, יהי' גם כן כר מלא ברכות טוב, זרוע אור תורה וחכמה לישרי לב, ומקור נאמן להשכלה ומחקרי דעת, כי יתעוררו גדולי חכמינו להעיר את האהבה אל החכמה ולעבוד שכם אחד, עבודת הטוב והתושיה.
והנה אנחנו מצדנו נעשה כל הראוי והנדרש למלאכת הקודש זו. כבר התנדבו אנשים חכמים ונבונים ידועים בכל דבר חכמת בינה מגדולי חכמי ווילנא לעבוד עבודת הצדקה עמנו. ובזה אנחנו קוראים לאחינו הנבונים והחכמים בכל עיר ועיר אשר נגעה בהם אהבת עמם בלבם, וכבוד חכמת ישראל יקר בעיניהם, להיות ידם אתנו לעטר את ראש הכרמל בציצים ופרחים מתבואת תורתם וחכמתם בשפת קדשנו או שפת רוססיא ואשכנזית, ותקותנו חזקה כי יתעוררו לקול הדופק על פתחי לבבם ויתנו לפעלינו ידים.
ואל הנדיבים בעם אנחנו קוראים לבוא על החתום, לאסוף את מכתבי-העתי הזה אל בתיהם במקח הקצוב על הפראגראמם בתת דמי קדימה ליד הסוכן נגד קבלה ממנו, ואנחנו נשתדל להגיעו ליד מעלתם על הפאצט אי"ה במועדו.
ואלהי ישראל ישלח אורו ואמתו לכל המתנדבים לעבוד עבודת הקדש, לפאר את בית ישראל ולרומם כבודם.
המוציא לאור את ‘הכרמל’
שמואל יוסף במהור"ר
יצחק אייזיק פין.
טו“ב אדר תר”כ ווילנא.
וזה דבר התכנית 🔗
מכתב העתי בלשון עבר הנקוב בשם ‘הכרמל’ יצא אי"ה לאור בעיר ווילנא מדי שבוע בשבוע, וזה דבר פרשת הענינים אשר יבואו בשעריו.
א) מפעלות הממשלה הרוממה: יכלול פקודות הקיסר ירום הודו ופקודי השרים היושבים ראשונה במלכות (מיניסטעריען), הנוגעים אל היהודים, והסדרים היוצאים מאת פני כבודם, לטובת ההשכלה, הלמודית המוסרית והמדינית, וגם הדתות המתיחסות אל המדינה בכלל ונוגעים אל היהודים, לאשר המה תושבי רוססיא, חברי המדינה, סוחרים ובעלי חרושת מעשה.
הפקודות האלה תבואנה בשפת רוססיא עם העתקה נכונה בשפת עבר בלשון קלה ומובנת, או בשפה המדוברת ברורה וצרופה כחפץ הענין למען ירוץ כל קורא בם.
ב) דברי תורה וחכמה: ביאורי כתבי הקוד, נתיבות-הביאורים ומחקרי-הלשון; ביאורי מאמרי חז"ל בתלמודים ומדרשים, בענייני חכמה ומוסר; מקורי מנהגים ואמונות, קורותיהם ודבר-ערכם.
ג) משל ומליצה, אמרי בינה ומדע: שירים אשר יסודתם במוסר ובאמונה, אם מעשי סופרי ישראל או העתקות מלשונות העמים. וכן יבואו בקהלם שירי משוררי קודש בימי קדם, כמו רבינו סעדיה גאון, ר' יצחק בן גיאות, ר' שלמה בן גבירול, ר' יהודה הלוי, אבן עזרא ודומיהם, למען הורות את דרכי המליצה וטוב טעמה; מאמרי מליצה פשוטה, פרי סופרי ישראל והעתקות, בלימודים וידיעות שונות, מתולדות הטבע, מדברי מסעות בארצות שונות, וסיפורי מוסר השכל; חקירות מני קדם וקדמוניות ישורון; מאמרים על תולדות ההשכלה והחכמה בעמנו, ודברי הימים במעמדנו המדיני, בזמנים שונים, ומימי הדור הזה; תולדות אנשי-שם בכל עם ועם.
ד) ידיעות שונות: על דבר מעמדי בתי-ספר ומדרשי-החכמות לבני-ישראל, בארץ רוססיא ובכל מקומות מושבותיהם, בשורות ספרים חדשים, ביקורת ענייניהם; מעמדי מושבות היהודים, העוסקים בעבודת האדמה, מצבם ועמדתם; מדברי בתי חרושת-המעשה והמלאכה לבני ישראל; כוללות בענייני עבודת-האדמה, כשרון המעשה והמלאכה, דרכי המסחר וטבעי הסחורות ותועלתם.
ה) חדשות, ילדי-יום ועניינים שונים.
-
כך במקור. [הערת פרויקט בן–יהודה] . ↩
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.