שני שירים 🔗
מלים על המשורר 🔗
יעקב פרידמן ז"ל נודע כמשורר-אידיש מקורי ורב-גוונים, מושרש היטב בתרבות-ישראל לכל אגפיה: דברי-ימי דור ודור;ספרות – קודש וחול, נגלה ונסתר;ובהיותו נצר משורש רביים חסידיים הן מצד אביו והן מצד אמו, יש לשיחות-חסידית וכיסופיהם העילאיים חלק לא-מבוטל בנושאי-שירתו.
רבות נדד בחייו, והרי תחנות-מספר בהן התגורר. לפרק קצר או ארוך, לרצונו ויש גם בעל-כרחו.
נולד במילניצה (גאליציה), 1910;דר בצ’רנוביץ (בוקובינה) 1919–1941, להוציא פרק-השנים 1929–1932, בהן עשה בווארשה;התחתן ב-1936;את שנות מלחמת-העולם השניה בילה בגיטו ברשאד, טראנסניסטריה;עשה בבוקארשט 1945–1947.
בסוף דצמבר 1947 יצא עם אשתו בדרך בלתי-ליגאלית לארץ-ישראל, ובמשך יותר משנה היו כלואים במחנה-מעפילים בקפריסין. בפברואר 1949, כשנפתחו שערי מדינת ישראל, עלו להשתקע בה.
בכל מקומות-מגוריו, וכן במדינתנו, השתתף בעיתונים, פרקונים ומאספים שבאידיש, ויש גם פירסם שירים ומחזות פיוטיים מעטו במקובץ בספר. פואימות גדולות שלו נדפסו ב“די גאלדענע קייט” (שבעריכת א.סוצקבר, תל-אביב).
בראשית בוא הזוג פרידמן ארצה-ישראל התיישבו בכפר בית-דגן, שם התפרנסו מחלקה חקלאית צנועה. החל ביולי 1960 דרו ברמת-אביב, תל-אביב.
כתיבותיו של המשורר נכללו בכמה אנתולוגיות, בלשונן ואף בתרגומים לעברית. יש וזיכוהו בפרסים נכבדים.
הלך לעולמו בשישי בכסלו, תשל"ג (12 בנובמבר 1972).
בשנת תשל"ד (1974) יצאו לאור – בהוצאת “ישראל-בון” ובתמיכת ועד מיוחד לכך – בהידור רב, שלושה כרכים גדולים מיצירותיו, תחת הכותרת הכללית “לידער און פאעמעס”.
המילים דלעיל – על-פי פרטים ביאוגראפיים שבסוף כרך ג' ובעקבות איגרת פרטית מאת המשורר. האלמנה גברת הניה פרידמן, תזכה לאורך ימים ושנים.
אַיָּלָה 🔗
אַיָּלָה, אַיָּלָה!
בְּתַלְתַּלַּי יֶחֱרַף הַשֶּׁלֶג,
אַךְ כִּנוֹרִי עוֹדוֹ זָהֹב וְצָעִיר,
וּבְגִנּוֹתַי נַשָּׂא רֹן-הַזָּמִיר.
בְּנֹסַח עַתִּיק וְקַדְמוֹן,
אַיָּלָה!
הוֹי, אִמְרִי, אִמְרִי-נָא, אַיָּלָה בַּת-הַיַּעַר –
מַהֲלַךְ-הַשָּׁנִים, הַאִם אֵינוֹ אֶלָּא מַהֲתַלָּה קַלָּה
מִצַּד כַּנָּרֵי-שַׁדַּי בִּרְחוֹב-הַזְּמִירוֹת הַבָּלֶה?
אַיָּלָה, אָיָּלָה!
סִירַת-הָעֵץ הָאֲדֻמָּה נָחָה אֵצֶל חוֹף-הַיְּאוֹר הַמָּאֳזָב,
וְאַתְּ, הַנֵּבֶל בְּיָדֵךְ, בָּהּ יוֹשֶׁבֶת וְאֵלַי תְּשׁוּקָתֵךְ.
הִנֵּה, מֵעֵץ תַּפּוּחַ-בָּר כִּצְעִיר-אֶרְאֶלִּים
בִּקְפִיצָה אֵלַיִךְ אֲזַנֵּק,
אַיָּלָה, אַיָּלָה!
אָמְנָה, הַכּוכָבִים הֵם-הֵם הַכּוֹכָבִים אֲשֶׁר מִקֶּדָם,
וַאֲנַחְנוּ – כְּלוּם נְחִתִּים אָנוּ מִלַּהַק-הַכּוֹכָבִים?
וַדַּאי, אַחֲרֵי חֲלֹף רִבּוֹאֵי-רִבְבוֹת שָׁנָה, וּגְבוּרָה הִיא
יַחַד לָשוּב וּלְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּמִשְׂחַק-תִּינוֹקוֹת,
אַיָּלָה, אַיָּלָה!
הוֹי-הוֹי, גִּנּוֹת-אַבָּא שׁוּב כַּלִּילָךְ נִיחוֹחָן.
(הֲתִזְכְּרִי אֵיךְ קָטַפְנוּ לְפָנִים אִבֵּי-הֶעָלִים?)
בַּמֶּה גְרוּעִים אָנוּ מֵאֱלֹהוּת פְּתָאִים
אֲשֶׁר מֵעֵת-לְעֵת שֶׁלָהֶם נֵצַח נִמְשָׁך?
הוֹי-הוֹי, אַיָּלָה, אַיָּלָה, בּוֹאִי וְנֵדַע נֵצַח בִּזְעֵיר-אַנְפִּין!
נְהָרוֹת מְהַלְּכִים – הָבָה, יַחַד אִתָּם נְהַלֵּכָה;
יְעָרוֹת צוֹמְחִים, בְּמַקְהֲלָם גַּם אָנוּ נִצְמַח-נָא!
אַל תִּרְאִי תַלְתַּלַּי שֶׁהַשֶּׁלֶג בָּהֶם יֶחֱרַף –
כִּנּוֹרִי עוֹדוֹ צָעִיר וְזָהֹב,
וּכְמוֹ בִּימֵי נְעוּרֵינוּ קוֹל-הַזָּמִיר מֵרִיעַ
בְּנֹסַח עַתִּיק וּמָתוֹק, אַיָּלָה.
שִׁירָה 🔗
שִׁירַת-אֱמֶת יֵשׁ וְהִיא מִתְאַוָּה לִרְכֹב
עַל סוּסֵי-פּרוֹזָה בְּרִיאִים, פְּשׁוּטִים.
צוֹהֲלִים הַסוּסִים בְּגִילָה;וּכְלל לֹא יַרְגִּישׁוּ בְּאֶכֶף-הָרוֹכֵב;
כִּסְבוּרִים הֵם, מוֹלְכוֹת-עַל-יָרֵחַ יָרְדוּ לֶאֱרֹחַ
עַל אֻכָּפִים הֶדְיוֹטִיִּים…
צֶאֱצָאֵי-מְלָכִים הֵם גַּם צְנוּעִים גַּם לְבֵשֵׁי-גֵאוּת.
נְסִיכוֹת בְּנוֹת-מֶלֶךְ יֵשׁ וְהֵן מִתְאַוּוֹת לִתְעוֹת
אֶל מִטְבְּחֵי-הַחֻלִּין וְיַחַד עִם הַשְּׁפָחוֹת
לְהַטְבִּיל לֶחֶם וָרֹד בְּקַעֲרִיּוֹת-חֹמֶר…
עַל רֶקַע אַפְלוּלִי שֶׁל קֵמַח פָּשׁוּט, בִּתְכֵלֶת-מִשְׁנֶה
יִקְרֹן דַּם-הַמַּלְכוּת בָּעוֹרְקִים, וּמִבֵּין רֵיחוֹת-שׁוּם
בִּנְסִיכוּת רַב-יֶתֶר, נוֹדֵף בֹּשֶׂם עוֹר-בְּשָׂרָן הַשּׁוֹשַׁנִּי.
קַיְמָא-לָן: שִׁירַת-אֶמֶת, לֹא דַי שֶׁהִיא יַלְדוּתִית-צְנוּעָה,
גַּם פְּרוּטָה-חֲדִישָׁה הִיא –
כֻּלָּהּ דּוֹמָה לְתֵבֵל-יָהּ לַאֲמִתָּהּ
הַיּוֹצֶרֶת-מְאַחֶדֶת
מִתּוֹךְ נִגּוּדִים וַהֲפָכִים אֶת עֹצֶם-קִסְמָהּ…
אֶלָּא שֶׁלְבַסּוֹף, אַחֲרֵי נְדוּדִים כַּבִּירִים,
הִיא, הַשִּׁירָה;הוֹפַכַת עֹרֶף לְכָל תַּעְתּוּעֵי-הַצּורָה
וְחוֹזֶרֶת הַבַּיְתָה אֶל הַנֹּאד הַכָּחֹל עַתִּיק-הַיּוֹמִין,
הַמְחַכֶּה לָהּ בַּחֵיק הָאַבְהִי שֶׁל יוֹצֵר-בְּרֵאשִׁית…
מיידיש: א. רגלסון
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות