רקע
חיים נחמן ביאליק
מאמרים מן העזבון

הקדמה ל“מדרשים קטנים”

 

הקדמה מאת המסדרים ל“מדרשים קטנים”, מקובצים, סדורים ומוגהים על ידי י. ח. רבניצקי וח. נ. ביאליק. עם מבואות קצרים מאת ש. אסף, כרך ראשון – הוצאת “מוריה” באודיסה. אודיסה תרע"ט. בדפוס “מוריה”, באזארנאיא 23.    🔗

רבה ורחבה נחלת האגדה. מלבד המדרשים הגדולים, המפורסמים, עוד נשארו לפליטה המון מדרשים קטנים, שלמים ומקוטעים, בני זמנים שונים ובני תכן וצורה וסגנון שונים, שמפאת קטנם לא זכו לפרסום כאחיהם הגדולים. רבים מאלה לא יצאו מעולם במחברות מיוחדות, אלא הגיעו אלינו אגב ספרים וכתבי-יד אחרים, בהבלעה או בתור נוספות. “שלא להוציא הגליון חלק”. ואף אלו שיצאו ונתפשטו בכמה מהדורות – מזלם גרם להם להשתבש ולהסתרס ממהדורה למהדורה עד לבלי הכר מראיהם. הראשון שנתן לבו ויגע בכשרון ובדעת לכנס את נפוצות המדרשים הקטנים, להכניס בהם קצת סדר ולהגיה עליהם במבואות הקצרים, הכתובים גרמנית, מעט אור – היה החכם והדרשן המפורסם הד“ר אהרן ילינק ז”ל מוינא במחברות הידועות בשם “בית המדרש”; ואולם גם החכם הזה, כמשפט כל ראשון ומתחיל בדבר, לא מצאה ידו להביא את מלאכתו לידי שכלול. הרבה מן המדרשים הקטנים עדיין נשארו מחוץ לגבולות כנוסו, אם בכוונה ואם מפני שלא נודעו לו מקצתם בזמנו. וגם אלה שנכנסו – אין סדורם עולה יפה ועדיין כמה מהם לא נקו כל צרכם מסיגיהם, הם השבושים והסרוסים הרבים, שמפסידים הצורה ומשחיתים הכוונה. עבודת הכנוס והבירור עצמה הרי היתה בזמן המכנס עבודת פרך. ואחד, אפילו מלאך, אינו עושה בשלימוּת שתי שליחות. בינתים עברו כמה שנים מיום שנחתמו מחברות “בית המדרש”, ובימינו כמעט כלו מן השוק ואין להשיגן.

הגיעה השעה לכנס סוף סוף את המדרשים הקטנים כנוס חדש ומתוקן, מלא ושלם מן הקודם, ובסדר נאה והגהה יפה משל זה. ולכנוס כזה שאפו המסדרים הפעם.

כל המדרשים הקטנים, בין שבביה“מ לילינק ובין שמחוץ לו, יֵצאו כרכים כרכים, כל כרך מוקצה לסוג מיוחד עפ”י תכנית קבועה ומסוימה, שתתבאר בפרוטרוט בהקדמה לכרך השני הבא.

בכרך ראשון זה באים דברי אגדה ספּוּריים – בלי הבדל זמני כתיבה, צורה ודרכי סגנון – תלויים בעניני המקרא ובמאורעות תולדיים שלאחריו עד עשרה הרוגי מלכות. סדורם – לפי סדר המקרא והמאורעות.

הפנים של המדרשים הוגה הגהה מדויקת על פי מקורות אחרים. מלים קשות נתבארו בשולי העמוד. שבוש, לקוי או גמגום לשון שלא מצאנו לו תקון – העירונו עליהם. לכתובים ומקראות שהובאו בפנים מן התנ"ך – נוספו מראי מקומות.

בראש הספר באים מבואות קצרים, מבוא לכל מדרש בפ“ע, כתובים ע”י מר ש. אסף. מבוא כללי לכל המדרשים הקטנים יסופח לאחד מן הכרכים הבאים.

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 13296 יצירות מאת 539 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 1949 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!