יַד אַהֲרֹן. 🔗
שֵׁמַע מַר מִלַּעֲנָה כִלְיוֹתֵינוֹ יְפַלֵּחַ,
מִמֶּרְחָק בָּא, מֵאֶרֶץ נְבוּכָה וְלֹא סְדָרִים:
הָהּ, מֵת אַהֲרֹן הָרֹפֵא מוֹת גִּבּוֹר צֹלֵחַ!
רוּחוֹ שָׁבָה עָל וְגוּפוֹ הוּבַל לִקְבָרִים.
אֶל מוּל פְּנֵי הַמִּלְחָמָה נַפְשׁוֹ עֹז דָּרָכָה,
לַחֲבֹשׁ לִמְחוּצֵי מָתְנַיִם מִגּוֹי כְּרֵתִים,
בְּכָל אֲשֶׁר יִפְנֶה רוּחַ כַּבִּיר עָלָיו צָלָחָה,
וַיַּעֲמֹד בֵּין הַחַיִּים וּבֵין הַמֵּתִים.
שָׁם עַל מַחֲנֵהוּ וְעַל דִּגְלוֹ שָֹמַר מִשְֹמֶרֶת,חִבֵּשׁ, רִפָּא, נִחַם נַפְשׁוֹת הָאֲמֵלָלִים.
פִּתְאֹם הֻשְׁלְכָה אֶל לִבּוֹ אֶבֶן הָעוֹפֶרֶת –
וְהָאָמָן נָפַל וַיְּהִי כְאַחַד הַחֲלָלִים.
אֲהָהּ לְיוֹם צָרָה, עֵת בֹּא שִׁמְשֵׁנוּ בַצָּהֳרָיִם,יוֹם נִגְעַל כִּידוֹן גִּבּוֹר, מִתְבּוּסֵס בְּדָמִים!
הָהּ לְמִשְׁנֶה שִׁבָּרוֹן, גָּדַל עַד לַשָּׁמָיִם,
בְּעֶצֶם תֻּמּוֹ נִגְרַז אַהֲרֹן, צָעִיר לְיָמִים. –
מַה שָׂמַחְנוּ, מָה אוֹרוּ לָנוּ הָעֵינָיִם,עֵת עַל בָּמֳתֵי הַמַּדָּע דָּרַכְתָּ פְּלָאִים;
עֵת אָגַרְתָּ בִינוֹת מָנָה אַחַת אַפָּיִם,
וַתַּעַשׂ סֵפֶר מַעֲשֶׂה חֹשֵׁב כְּמוֹ חֲלָאִים.
מָה עָצְמָה חֶדְוַת לִבֵּנוּ עֵת עָל הוּקַמְתָּ,עֵת לְרֹפֵא הָרֹאשׁ נִהְיֵיתָ, לְשַׂר מַעֲרָכָה;
אָז דִּבַּרְנוּ בְחָזוֹן, כִּי לְעֵזֶר הוּרַמְתָּ,
לְשׁוֹבֵב שֵׂיבַת הוֹרִים וְלָתֵת עֲלֵיהֶם בְּרָכָה.
מַה שַׂשְׂנוּ כְמֹצְאֵי הוֹן יָקָר עַל אִגְּרוֹתֶיךָ,אֲשֶׁר שָׁלַחְתָּ לָנוּ מֵאֶרֶץ מֶרְחַקִּים.
זָבוֹת חָלָב וּדְבַשׁ מִתַּחַת לְשׁוֹנֶךָ,
כֻּלָּנָה מַחֲמַדִּים וְכֻלָּנָה מַמְתַּקִּים.
אֵשׁ אַהֲבָה, שַׁלְהֶבֶת יָהּ, בְּתוֹכָן מִתְלַקָּחַת,אֶל אַהֲבַת בָּנִים אַהֲבַת אַחִים מְשֻׁלָּבָה;
אֵין אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים בְּלִי טוּב טַעַם וָנָחַת,
רוּחַ חֵן עֲלֵיהֶן מְרַחֶפֶת בְּלִי דְאָבָה.
פֶּתַע, הָהּ, נֶהְפַּךְ גִּילֵנוּ לְתוּגָה וָאֵבֶל,נָפַלְתָּ הֵילֵל בֶּן שָׁחַר מֵרוּם עֲרָבוֹת,
יָדְךָ לֹא אֲסוּרָה וְרַגְלְךָ לֹא עֻנְּתָה בַכֶּבֶל,
לִפְנֵי בְנֵי עַוְלָה נָפַלְתָּ בְסַעַר קְרָבוֹת.
שָׁבַת מְשׂוֹשׂ לִבֵּנוּ, תּוֹחַלְתֵּנוּ נִכְזָבָה,קִוִינוּ לְשָׁלוֹם וְהִנֵּה שֹׁאָה וּבְעָתָה,
מִכְּאֵב לֵב וְשֶׁבֶר רוּחַ עֵינֵנוּ דָאָבָה,
עָרְבָה כָל שִׂמְחָה וְתִקְוָתֵנוּ נִכְרָתָה.
כְּמִסְפֵּד עַל הַיָחִיד מַר יִסְפְּדוּ לְךָ רֵעֶיךָ:
הוֹי אָח, הוֹי אֹהֵב נֶאֱמָן, דָּגוּל מֵרְבָבָה!
כְּהָמֵר עַל הַבְּכוֹר בַּבֶּכִי יְמָרְרוּ הוֹרֶיךָ:
הוֹי בֵּן פֹּרָת, אִישׁ חֲמוּדוֹת, נֶפֶשׁ נֶאֱהָבָה! –
שְׁכַב אֵפוֹא, יָקָר, לָבֶטַח, שַׁאֲנַן מִפָּחַד,
בְּגֵיא אַדְמַת נֵכָר, עַל מַצַּע חוֹל וּרְגָבִים;
הֵן בַּיוֹם הָאַחֲרוֹן בְּבֵית מוֹעֵד נָלִין יָחַד,
אָז בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים נִתְעַלֵּס בָּאֳהָבִים.
תָּו לְזִכָּרוֹן. 🔗
מִתֵּימָן קוֹל נְהִי נִשְׁמָע מַר צֹרֵחַ:
שְׁמוּאֵל דָּוִד לֻקָּח, אִישׁ הַבֵּינָיִם,
לוצאַטו אֵינֶנּוּ, שֶׁמֶשׁ זֹרֵחַ,
הַמֵּאִיר לָאָרֶץ רַחֲבַת יָדָיִם.
נֵרוֹ, נֵר אֵל, טֶרֶם יִכְבֶּה בַּלָּיִל,
כֶּרֶם קֹדֶשׁ נָטַר בֶּאֱמֶת וָצֶדֶק,
עַד עֵת בֹּא שִׁמְשׁוֹ הִפְלִיא לַעֲשׂוֹת חָיִל,
לְשָׁרֵש כָּל קוֹץ מַכְאִיב, דַּרְדַּר וָחֶדֶק.
פִּתְאוֹם מַלְאָךְ אַכְזָרִי יִקְרָאֵהוּ:“רַד יוֹמְךָ, עֲצֹם לָנֶצַח הָעֵינָיִם”!
וְעֵינֵי שְׁמוּאֵל כָּהוּ, חָשַׁךְ אוֹרֵהוּ,
בְּלִיל שַֹבַּת שַׁבָּתוֹן עָלָה הַשָּׁמָיִם.
וַעֲדַת פאַדובאַ מְאֹד מְאֹד הִתְחַלְחָלָה,כִּי שֻּׁדַּד גְּאוֹן עֻזָּהּ, כְּלִיל הַכֹּתָרֶת.
עַל אָבְדַן עֶדְיָהּ סָפּדָה וְהִתְאַבָּלָה:
מִי כָמוֹהוּ מוֹרֶה, צְפִירַת תִּפְאָרֶת?
לֵב חַכְמֵי יְשֻרוּן יֶהְגֶּה רְתֵת וָפָחַד,
כְּהָמֵר עַל יָחִיד נַפְשָׁם תֵּתְיַפֵּחַ;
אַיֵּה סֹפֵר, אֵי שֹׁקֵל, יִשְׁאֲלוּ יָחַד,
אֵי מַרְבִּיץ תּוֹרָה, שְּעָרֶיהָ פֹּתֵחַ?
אַיֵּה סֹפֵר, דַּעַת קְדוֹשִׁים יֹדֵעַ,הַמְּכַלְכֵּל דְּבָרָיו בִּתְבוּנוֹת כַּפָּיִם?
אַיֵּה שֹׁקֵל, לְשׁוֹנוֹת שׁוֹנוֹת שֹׁמֵעַ,
נֹשֵׂא מַדָּע בְּפֶלֶס וְחָכְמָה בְמֹאזְנָיִם?
אֵי מֹשֵׁךְ בְּשֵׁבֶט סֹפֵר כְּיֹצֵר חֹמֶר,אֶל כָּל יַחְפּץֹ יַטֶּנוּ כְּקֹסֵם קָסֶם,
הַמַּגְבִּיר לַלָּשוֹן בִּמְלֹא הָאֹמֶר,
מַעֲלֶה עַל לְבוּשָׁה עֲדִי זָהָב וָכָתֶם?
אֵי מָהִיר בִּמְלַאכְתּוֹ, נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ,חֹפֵשׂ תַּעֲלֻמוֹת חָכְמָה בְלִי עֲצַלְתָּיִם?
אֵי עֵץ הַדַּעַת, פִּרְיוֹ יְבַכֵּר לְחֹדֶשׁ,
מָתוֹק לַנֶּפֶשׁ וְתַאֲוָה לָעֵינָיִם? –
אַשְׁרֶיךָ, אִישׁ חֲמֻדוֹת, נוֹדָע בַּשָּׁעַר,נְעִימִים נָפַל לְךָ גוֹרָל וָחָבֶל;
בְשָׁחֲרוּת חַיֶּיךָ, עוֹדְךָ רַךְ וָנָעַר,
בְּחִין תָּפַשְׂתָּ “כִּנּוֹר נָעִים”* עִם נָבֶל.
צָעִיר לְיָמִים עֹז הִתְאַזַרְתָּ כְגָבֶר,
לִסְבֹּל עוֹל הַחָכְמָה שִׁכְמְךָ נָטִיתָ,
אָז הִתְחַקֵּיתָ עַל שָׁרְשֵׁי שְׂפַת עָבֶר,
לְמוֹצָאָה וּמוֹבָאָהּ תָּו הִתְוִיתָ.
“בְּאֹהֵב גֵּר” * גָּמַלְתָּ עַל תַּרְגּוּם כּשֶׂד,
לִצְרֹף סִגָּיו בְּרַק עֵינֶיךָ שָּנּוֹתָ;
אֶת רֻבֵּי חֶסְרוֹנוֹ מָנִיתָ בְחֶסֶד
וְזוֹלֵל מִיָּקָר בְּטוּב טַעַם בָּרוֹתָ.
“לִבְתוּלַת בַּת יְהוּדָה” [1] דָרַכְתָּ קֶסֶת,לַעֲנִיָּה סֹעָרַה זְרוֹעֲךָ חָשַׂפְתָּ,
שִׂמְלַת שִׁבְיָהּ, בֶּעָפָר מִתְבּוֹסֶסֶת,
בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת, בְּמַעֲטֵה תְהִלָּה הֶחֳלַפְתָּ.
“בְּבֵית הָאוֹצָר” [1] אוֹצְרוֹת חֹשֶׁךְ גִּלֵּיתָ,עַל סָפוּן טָמוּן הוֹפַעְתָּ אוֹרֶךָ,
בּוֹ רוּחַ חֵקָר וְשֵׂכֶל טוֹב הֶרְאֵיתָ,
כִּי אָמָן נֶאֳמָן אַתָּה בְכָל מַעֲשֶׂיךָ.
אֶל יַרְכְּתֵי גֵיא חִזָּיוֹן פְּלָאִים בָּאתָּ,"לַחֲזוֹן בֶּן אָמוֹץ [1] כָּרִיתָ אָזְנָיִם,
תּוֹעֲפוֹת מְזִמּוֹתָיו חָפַשְׂתָּ מָצָאתָ,
אֶל רוּם מְשָׁלוֹ דָאִיתָ עַל כְּנָפָיִם.
מִפְלְאוֹת עֹצֶם רוּחֲךָ רַבַּת הוֹדַעְתָּ,לְכָל תַּכְלִית חָקַרְתָּ בְעַיִן חֹדָרֶת.
“בְּכֶרֶם חֶמֶד” [1] שֵׁם לֹא יִרְקַב נָטַעְתָּ,
נָשָׂא פֶרִי וַיְּהִי לְגֶפֶן אַדָּרֶת.
עֵת לְחֶבְרַת “מְקִיצֵי נִרְדָּמִים” אָרַחְתָּ,בְּשִׂמְחַת לֵב הָיִיתָ לָהּ לָעֵינָיִם,
נִשְׁמַת רוּחַ עֵצָה בְקִרְבָּהּ נָפַחְתָּ
וְאָצַלְתָּ בְרָכָה לְתוּשִׁיָּה כִפְלָיִם.
עִם הַלֵּוִי הַמְּשׁוֹרֵר הָיְתָה בְרִיתֶךָ,
לְהַרְבִּיץ אַבְנֵי מַשְׂכִּיתוֹ כְאַבְנֵי נֵזֶר;
עַל “דִּיבַן יְהוּדָה” * שַׁתָּה נוֹסְפוֹתֶיךָ,
בָּהֵנָּה לְכָל קֹרֵא שִׁוִּיתָ עֵזֶר.
כָּל תֹּפֵשׂ עֵט סֹפֵר וְכֹתֵב אִגֶּרֶתהַדָּבָר הַקָּשֶׁה הֵבֵיא אֵלֶיךָ,
כָּל שֹׁחֵר חָכְמָה, בַּקֹּדֶשׁ נֶהֳדֶּרֶת,
שָׁאַב בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעֲיַן חָכְמָתֶךָ.
כָּל אִישׁ עִתִּי, מְגִלּוֹת עָפוֹת שֹׁלֵחַ,פְּרִי עִטְּךָ חָמַד וְאָסַף מְלֹא חָפְנָיִם,
לְמוֹצִיא גִלָּיוֹן כְּקִיקָיוֹן פֹּרֵחַ
הָיִיתָ כְגַן רָוֶה וּכְמוֹצָא מָיִם.
“בְּבִכּוּרֵי הָעִתִּים” * גַּם בִּכּוּרֶיךָ“וּלְכוֹכְבֵי יִצְחָק” * מִיָּדְךָ קַרְנָיִם,
“הַיּוֹנָה” * מָצְאָה לִתְרוּפָה עָלֶיךָ
בְּטַל “הַתְּחִיָה” * הִפְרַחְתָּ נִיב שְׂפָתָיִם.
“הַמַּגִּיד” “וְהַמַּזְכִּיר” טוּבְךָ יַגִּידוּ.“מִמֶּגֶד יְרָחִים” מָתְקְךָ לֹא חָדַלְתָּ,
“אוֹצָר נֶחְמָד” “וְאוֹצַר חָכְמָה” יָעִידוּ,
כִּי עַל פְּלֵטַת סֹפְרֵי “יְשֻׁרוּן” חָמַלְתָּ.
בַּעֲבוֹתוֹת אַהֲבָה מָשַׁכְתָּ מְתֵי סוֹדֶךָ,אֹהֵב דָּבֵק מֵאָח בַּצַר הָיִיתָ,
לֵב אֹבֵד הִרְנַנְתָּ בְנִיד שִׂפְתוֹתֶיךָ
וּבְיֹשֶׁר לְבָבְךָ שֵׁם טוֹב לְךָ קָנִיתָ.
אַשְׁרֶיךָ. לוצאַטו, חַי חַי עוֹדֶךָ,
עוֹדְךָ נְעִים זְמִירוֹת, נֹתֵן אִמְרֵי שֶׁפֶר
הֵן לְדוֹר דּוֹרִים יַעֲמֹד שֵׁם תִּפְאַרְתֶּךָ,
בְּעֵט בַּרְזֶל הוּחַק לְזִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר.
לְךָ, שְׁמוּאֵל דָּוִד, לְךָ מִשְׁפַּט הַיֶּתֶר,בְּרֹאשׁ מִשְׁפַּחַת לוצאַטו תֵּשֵׁב כְּמֶלֶךְ,
כִּי לְךָ נָאווּ שְׂאֵת וְכָבוֹד, פְּאֵר וָכֶתֶר,
דּוֹרְךָ יְשׂוֹחֵחַ בְּכָל עִיר וּבְכָל פֶּלֶךְ.
קְצֹר אֵפוֹא, יְדִידְיָה, שָׁם בְּעֶבְרֵי פִי פָחַתאֵת אֲשֶׁר זָרַעְתָּ פֹה בְזֵעַת אַפָּיִם,
שָׁם לֹא תֵדַע רֹגֶז, לֹא תִרְאֶה שָׁחַת,
צִיּוּן. 🔗
א. 🔗
שָׁבַת אִישׁ תְּבוּנוֹת, אֲחִי כָל תּוֹפֵשׂ עֵט וָקֶסֶת,
מִלֵא יָדָיו לְתוּשִׁיָּה וּזְרוֹעוֹ לְמִלְחֶמֶת.
שָבַת בַּעַל “הָעֵת הַחֲדָשָׁה” הַמְנוֹסֶסֶת,
נַפְתוּלֵי הָעִקְשִׁים בְּרוּחַ כַּבִּיר חוֹסֶמֶת.
שָׁבְתָה רוּחַ נְדִיבָה, חֲנֻפָה וְשֵׁפֶל מוֹאֶסֶת,נֶאְדָּרָה בַכֹחַ וּבְמַדָּעִים מְשֻׁלֶּמֶת.
שָׁבְתָה נֶפֶשׁ יְקָרָה, בְּגַן עֵדֶן מִתְעַלֶּסֶת
אֶל עָל נִקְרָאָה מֵאֶרֶץ לָהּ מִתְקוֹמֶמֶת. –
לֵךְ בְּשָׁלוֹם, אִישׁ הָרוּחַ, שָׁלְמָה עֵת צְבָאֶךָ!הֲלֹא חוּג שְׁחָקִים תִּתְהַלֵּךְ וְעָרֵב גּוֹרָלֶךָ,
וּמַלְאֲכֵי שָׁלוֹם יִשָּׂאוּנְךָ עַל כַּפָּיִם.
שִׁמְךָ יִנּוֹן לְדוֹר דּוֹרִים, כִּי גְדוֹלוֹת עָשִׂיתָ,
הֵן תָּו לֹא יִמַּח עַל לֵב כָּל מֵבִין הִתְוִיתָ,
וּלְכָל שׁוֹחֲרֵי הַטּוֹב הָיִיתָ לָעֵינָיִם.
–––––
צִיּוּן. 🔗
ב. 🔗
שָׁבְתָה יַד אָמָן לְאוֹצְרוֹת קַדְמוֹנִים מַגַּעַת,
נָשְׁתָה גְבוּרָתָהּ, לְעֶט סוֹפְרִים נֶצַח מוּזָרָה,
יְמִין בֶּן צֶמַח, בִּמְלֶאכֶת מַחֲשֶׁבֶת נֶאְדָּרָה,
אֵינֶנָּה, וּבְסוֹד חַכְמֵי לֵב אֲנָחָה נִשְׁמַעַת.
וָוֵי יְרִיעוֹת שְׁלֹמה נֶאֳכָלוֹת מִתּוֹלַעַת,רִפַּדְתָּ וְגַם חִבַּרְתָּ לִצְפִירַת תִּפְאָרָה,
בֶּן גְבִירוֹל טִפַּחְתָּ בְּאַהֲבָה עַזָּה מְסֻתָּרָה,
נֵס לְהִתְנוֹסֵס תַּתָּה לְיוֹדְעֵי בִינָה וָדַעַת.
צֵאתְךָ לְשָׁלוֹם, שְׁכַב עַל מִשְׁכָּבְךָ בְיַרְכְּתֵי מְעָרָה,מִבַּעַד לַעֲרֵמוֹת הֶעָפָר תּוֹפַע נְהָרָה,
חָיֹה תִחְיֶה, הֲלֹא רְפָאִים עוֹרַרְתָּ בְהַתְּחִיָה.
זִכְרְךָ כְבָר הוֹאַלְתָּ בְּכֶרֶם חֶמֶד לָטַעַת,קַסְתְּךָ הַנִּפְלָאָה, לִמְבִינֵי מַדָּע מוּדַעַת,
עַל מוֹת אֵשֶׁת חַיִל. 🔗
(ה’תרי"ג) 🔗
אִם בְּרַחֲבֵי הָעֲרִיפִים תֶּחְשַׁךְ הָשָּׁמֶשׁ.
תַּחַת אוֹר בָּהִיר יָבֹא אֹפֶל וְאָמֶשׁ,
תַּחַת רוּחַ חֲרִישִׁית סֹעָה וָסָעַר:
הֶעָלֶה יִבּוֹל, גַּם הָעֵץ יָשׁוֹחַ,
אֻמְלָל הַפֶּרַח, הַשּׁוֹשָׁן וְהַחוֹחַ,
הַכֶּרֶם יְהִי בָתָה, חָשׂוּף הַיָּעַר.
כֵּן אִם פִּתְאֹם צַלְמָוֶת יַעֲטֶה הָרִים,אַדֶּרֶת שְׁחַרְחֹרֶת תְּכַסֶּה שָׂרִים,
הוֹדָם נֶהְפַּךְ לְמָשְׁחִית – יוּבָלוּ לְקָבֶר:
יִרְגְּזוּ אֲסִירֵי עֳנִי – אָבַד עֻזָּמוֹ,
יִפְחֲדוּ יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ – אָבַד מַחְסָמוֹ,
בְּעַצְמוֹתָם יָבֹא רֹגֶז בְּלִבָּם שָׁבֶר.
הָהּ לְיוֹם שֹׁאָה וְעֶבְרָה, יָגוֹן וַאֲנָחָה,יוֹם מֵהַבָּנִים אֵם אֲהוּבָה נִלְקָחָה,
וְהַיְּקָרָה בַנָּשִׁים לְעָפָר שֹכָבֶת.
רַבִּים בְּלַחַץ לְבָבָם נֶהִי יִשָּׂאוּ,
הוֹי אֵם! יִסְפְּדוּ לָהּ, הוֹי אָחוֹת! יִקְרָאוּ,
וּמִכְּאֵב לֵבָב עֵינֵמוֹ דֹאָבֶת.
כִּי מֵאָז עָלְתָה עַל בָּמֳתֵי הָאֹשֶׁר,הִפְלִיאָה עֲשׂוֹת צְדָקָה, חֶסֶד וָיֹשֶׁר,
בְּאֹהֶל דַּלִּים עִקְּבוֹתֶיהָ נוֹדָעוּ;
עֵירֻמִּים כִּסְּתָה מִגֵּז כִּבְשׂוֹתֶיהָ,
נוֹדְדִים לְלֶחֶם הִשְׂבִּיעָה בְּמַעֲדַנֶּיהָ,
חֲסָדֶיהָ מִסַּפֵר עָצְמוּ וְנִפְלָאוּ.
עַתָּה גַּם מִבֵּיתָם שָׁבַת קוֹל רְנָנוֹת –אָבְדָה הַנְּדִיבָה, אֵם יְתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת,
לֻקְּחָה וְאֵינֶנָּה – זֹאת עַל לֵב יָשִׂמוּ;
וּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ תֵּרַדְנָה עֵינֵימוֹ,
כִּי מִי יָנוּד לָמוֹ? מִי יְרַחֵם עָלֵימוֹ?
נַפְשָׁם תִּתְעַטֵּף, וְקוֹל נֶהִי יָרִימוּ. –
אַשְׁרַיִךְ אֵשֶׁת חַיִל, רַבַּת פְּעָלִים!אוֹר עוֹלָם בְּמִשְׁכָּנֵךְ, נָסוּ הַצְלָלִים;
עַל כַּנְפֵי שַׁחַר תַּגְבִּיהִי לָשָׁבֶת.
מַחֲזֵה שַׁדַּי תֶּחֱזִי כַּחֲלוֹם בִּתְנוּמוֹת.
בְּגַן עֵדֶן תִּתְהַלֵּכִי בִּשְׂדֵי תְרוּמוֹת.
חַיֵּי נֶצַח תִּחְיִי, לֹא תִירְאִי מָוֶת.
עוֹד תִּחְיִי בְלֵב מְבַקְשֵׁי עֶזְרָה בַצָּרָה.כִּי הֶחְיֵית נַפְשָׁם וְרוּחָם הַנִּשְׁבָּרָה,
“טוֹב תֵּת מִקַּחַת”, הָיָה מְשַׁל שְׂפָתָיִךְ.
לָכֵן יִנּוֹן שְׁמֵךְ עוֹד יָמִים כַּבִּירִים,
זִכְרֵךְ לֹא יָסוּף מִזְקֵנִים וּצְעִירִים,
עַל מוֹת עלם בן חורים. 🔗
(ה’תרי"ד.) 🔗
מֵאִיֵּי תֵימָן זַעֲקַת שֶׁבֶר בָּאָה,
עַל כַּנְפֵי רוּחַ קוֹל נְהִי מִתְיַפֵּחַ,
מֵאֶרֶץ ויציליאַ הֹוָה נִשְׁמָעָה:
מֵת פְּאֵר הַבַּחוּרִים, עֶלֶם צֹלֵחַ.
בְּעֶצֶם תֻּמוֹ נִגְרַז, בְּנִקְיוֹן כַּפָּיִם,מְלֵא דֶשֶׁן עֲלוּמִים, מְלֹא חַיִל וָכֹחַ,
בָּחוּר כַּאֲרָזִים, יְפֵה תֹאַר וְעֵינָיִם,
כְּשׁוֹשַׁן הָעֵמֶק בְּעֵת הֵחֵל לִפְרֹח.
בְּגַן עֵדֶן הַתֵּבֵל לְפָנָיו הָיָתָה,כָּל הוֹן יָקָר וְכָל שְׂכִיּוֹת חֶמְדָּה מְלֵאָה,
כָּל חֵשֶׁק לְבָבוֹ אֲשֶׁר עֵינוֹ רָאָתָה
לֹא מָנְעָה הָעֵת מִנַּפְשׁוֹ הַצְּמֵאָה.
מַה נָעֲמָה הַתִּקְוָה, מַתַּת שָׁמָיִם,לְעֶלֶם בֶּן חוֹרִים מַשְׂכִּיל וּמַצְלִיחַ,
לְאִישׁ אֲשֶׁר לוֹ עֹשֶׁר וָאֹשֶׁר פִּי שְׁנָיִם
וְהַזְמָן בְּרָכָה בְלִי דַי בְּבֵיתוֹ יָנִיחַ.
מָתְקוּ לוֹ הַחַיִים, שָׁפְרָה נַחֲלָתוֹ,לֹא יֵדַע כָּל עָמָל וְשִׁפְלָה תַחְתִּיָה.
אִם מְעַטִּים וְאִם רַבִּים יְמֵי שְּנֵי חַיָּתוֹ,
שְׂבַע רָצוֹן לַעֲתִידוֹת עֵינוֹ צֹפִיָה.
אַךְ מַלְאָךְ אַכְזָרִי יֹשֵׁב בֶּחָדֶר,לְצוֹדֵד נְפָשׁוֹת כְּחֶתֶף יֶאֱרֹב בְּמִסְתָּרִים,
יַסִּיג גְּבוּל הַשַּׁאֲנַנִּים, יִפְרֹץ נָּדֶר,
וּמִסַּף רַעַל יַשְׁקֵמוֹ מֵי מָרִים. –
צַר לִי, אָחִי, צַר לִי בִמְאֹד עָלֶיךָ,כִּי מֵאִתָּנוּ מִהַרְתָּ לָלֶכֶת;
אַךְ מְעַט מִזְעָר הָיוּ יְמֵי שְׁנֵי חֶלְדֶּךָ
בְּעֵת נָפְלְךָ בַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת.
גַּם בְּשַֹחַר חַיֶיךָ טוּבְךָ הֶרְאֵיתָ,נִדְבַת לִבְּךָ בְרוּחַ נָכוֹן הוֹדָעְתָּ,
עַל כָּל בְּנֵי שָׂרִים וּסְגָנִים נַעֲלֵיתָ,
צָעִיר לְיָמִים כְּשֶׁמֶשׁ צְדָקָה הוֹפָעְתָּ.
עַל בָּמֳתֵי אֹשֶׁר לֹא גָבַהּ לִבֶּךָ,לְעֶזְרַת דַּלִּים חַשְׁתָּ, לְהַשְׁלִים חֶפְצָמוֹ;
בִּימִין עֻזְךָ תְמַכְתָּם עַד בֹּא עִתֶּךָ,
וַתְּדַבֵּר אִתָּם טוֹבוֹת בְּצָרָתָמוֹ.
כְּאָח נֶאֳמָן יָדַיִם רָפוֹת חִזַּקְתָּ,
נְכֵה רוּחַ וְדַכָּא הֵקִימוּ מִלֶּיךָ;
בְּמֶתֶק שְׂפָתַיִם מְרֹרוֹתָם הִמְתַּקְתָּ,
וַתָּשֶׁת לָמוֹ יֶשַׁע בְּאוֹר פָּנֶיךָ. –
לֵךְ בְּשָׁלוֹם אֶל אֶרֶץ צִלְלֵי עַרְבָּיִם,מָתְקוּ רִגְבֵי נַחַל, נְעִימָה הַמַּרְגֵּעָה.
אַחַת הִיא, לֹא תָקוּם צָרָה פַעֲמָיִם,
לֹא לָנֶצַח תֹּאכַל רִמָּה וְתֹלֵעָה.
הֶעָפָר יָשׁוּב אֶל אָבָק פֹּרֵחַ,רוּחֲךָ תָשוּב אֶל עָל, תִּשְׁכֹּן בַּמְרוֹמִים.
שָׁמָּה לַיְשָׁרִים אוֹר עוֹלָם זֹרֵחַ,
אֵל-מָוֶת וּנְעִימוֹת נֶצַח לִשְׁלוֹמִים.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות