(תרגום מלשון הדרורים)
הדבר היה בשלהי דקייטא, מיד לאחר שנתמתחו קורי-הקיץ, ובין דרורים, במקום מן המקומות ביער…
ביער שגידל הרבה מאד חיים רעים וזוחלים, אבל מעט חיים גבוהים ומכונפים גם-כן…
ובתוך עם-הדרורים סעור-הרוחות, שביקש לפנים את בית-המקדש להציל, בדמו שלו את האש לכבות, ולא יכול, ומשום כך הוטל מתוך ההיסטוריה החוצה, מפני שהיא מסַפּרת רק על עמים מאושרים ועל מעשים שהצליחו…
והקיץ, שהוא מגיע עכשיו לקצו, קיץ לא שקט היה: הרבה מאד קני-דרורים הציפו מטרות-העוז; מתחת לקנים רבים מאד נשברו ענפי חייהם; הם נפלו, והאפרוחים נופצו אל האדמה…
לעתים קרובות מאד נפסקה שנת-הדרורים המתוקה בלילה פתאום. ביער הופיעו ציידים, הרובים רעמו… ובשחר השליו הופיעו על-גבי ענפים כתמי-דם, ומעליהם פרפרו, דבוקות בקצותיהן, נוצות קלילות.. אף-על-פי שלא לדרורים נתכוונו.
ותהילת-הבוקר, שירת-האור המכונפת של מחנות הדרורים תחת השמים הכחולים, אף היא נאלמה לעתים תכופות… רעם-רעם! וכמה ממשורריו של הקדוש ברוך הוא נרעדו באויר ונפלו למַטה, נפלו אל תוך העשׂב, כלבי-ציד גילו אותם והביאום בין שיניהם, גוססים, למקום שיש להביא… והציידים לא קבּלו אותם, לא היו להם לרצון… לא לדרורים התכוונו, הם התלמדו לירות ברובים, ואת זריזות הכלבים ביקשו לנַסות…
ותפילת אזכרת-הנשמות של עם-הדרורים גדלה וגדלה במשך הקיץ…
אנחה אחת רק לכל דרור שמתה; אבל מן האנחות האלה נצטרף במשך הקיץ שיר-קינה! שיר-קינה ארוך כאורך הגלות…
כנגד זה גם הנסים נתרבו; דרורים רבּות מאד נסים נתרחשו להן… מן הסתם עמדה להן זכות אבות:
הרבה מהן, שנפלו מתוך הקן, רק רגליהן נשתברו, נקעו אֵבר אחד בלבד… מהן לא קלעו בּן יפה, ורק כנפיהן נפגעו; פצועים אבּדו רק את הכוח לחיות ואת אהבת החיים, אבל לא את החיים עצמם…
ומספר בעלי-הנסים גדל במשך הקיץ, ועמהם יחד – מספר בעלי-הגמזו גם-כן!
– ובלבד שאנו חיים! אין אנו עוזבים את הענף; אנו יושבים בלא הרף… ומאי כולי האי? אבּדנו את המרומים, והרי אנו מנתרים בין העשׂבים… ואנו חיים בדומה לעכברי-השׂדה… בדומה לעכברי השדה הקטנטנים! אף הם בריותיו של הקדוש ברוך הוא…
– אלה הם יראי-שמים! – אמרו עליהם הדרורים. ומהן שהשיבו ואמרו: קדושים! והיו מפרנסים אותם על חשבון הקהל…
אך הנה בא סוף הקיץ!…
ה“צירי-צירי” נשמע עצוּב וכסוּף.
פירוּשו בלשוננו אנו: הצינה גוברת משעה לשעה…
צוננים יותר נעשׂים הימים, ארוכים יותר נעשׂים הלילות הקרים, נטולי-המנוחה…
והשמים נעשׂים כל יום יותר אפרפרים ופחות כחלחלים; והשמש לא שמש אמיתית היא; ויותר משמש – מַראָה היא…
וגושי קפאון מהלכים בהם, גושי-שיש, ואפשר דובים לבנים הם… הם שטים תחת השמים, ונמשכים זה אל זה, ומתחברים זה עם זה ומסתירים מיום ליום יותר את האור ואת התכלת…
ומתעוררת קריאה גדולה של פחד: צירי-צירי!
פירוש הדבר: הפרנסה בחלל האויר מצטמצמת והולכת, מתמעטת והולכת…. העלים מקשטים עצמם במסגרות זהב, אך הם נחלשים והולכים; אין בהם עוד כוח לשׂאת את הקלה שבדרורים… והזלזלים הדקים מתייבשים, מצטמקים ומשתברים…
ונישׂאת הקריאה מענף אל ענף ומעץ אל עץ, מקצה היער ועד קצהו: צריך לטכּס עצה… קומו, התרוממו!
ומתעורר רעש של מאות ואלפים כנפנפי-רטט; מעל ענפים ומעל אילנות נישׂא זה הרעש… ואסיפת הדרורים כבר טסה במרום… ומתרוממת יותר ויותר גבוה – כבר אין רואים אותן, רק אלפי כתמי-צוֹהב שטים תחת השמים האפורים…
ומגבוה נראה עולם רחוק, רחוק.
ולאחר רגע חוזר המחנה ויורד בקריאות-גיל: צירי-צירי!
פירוש הדבר: צריך להפליג, להפליג מכאן! הרחק, הרחק מכאן! צריך להסוֹג מפני הקור, להסוֹג מפני השלג; אנו צריכים לחום ולאור!
אך כשירדה כנסת הצפרים, בפעם האחרונה קודם ההפלגה, והתייצבה על העצים, היו אנוסים לשמוע מעט דברי-מוסר…
נאום-תוכחה השמיעו באזניהם…
הפצועים והפגועים בכנפיהם דבּרו:
– "לאן רוצים אתם לעוף? וכי אפשר לברוח מפני המות? החיים והמות ביד אלהים! ראו אם אין נושׂאת אתכם המחשבה הרעה; אם אין אתם נישׂאים על כנפי יצר-הרע?
"כאן ביתכם! כאן ביער, שבּו פקחתם את עיניכם, פרשׂתם כנפיכם ולימדתם את קולכם לשיר, ובו בניתם קנים לאפרוחים, טפּלתם בזקנים ובכּיתם את המתים… העצים בשיריכם הניצו, בחלל-האויר תלויה עוד שירת-בוקרכם ותפילת-ערבכם…
"צפרים קלי-דעת אתם, עם נשמות וכנפים ורגלים, אך אין בכם אף לב אחד!
“ואם משאירים אתם אותנו, מי ישמיע באזניכם בגובה המופקר דברי-מוסר, מי ייסרכם ודברי-תוכחה מי יגיד לכם?”
אך הבריאים אינם שומעים, הם מתרוממים ומפליגים…
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.