*1, אֲבוּל, ש"ז, מ"ר אַבּולִים, אַבּוּלֵי, אֲבוּלִים, אֲבוּלֵי, – מבוי מפולש מקורה ומלמעלה בנינים, משער העיר פנימה, ;gewölbter Gang; passage vôuté : אין חולקין את אבולים2 עד שיהא בה כדי שיעור לזה וכדי שיעור לזה (תוספתא ב"מ יא י). הלכו כל האבולים עד מגדל צבעים ומתו שם (מד"ר רות א ה).