*1, ש"ז, מ"ר אֲגָדִים, — [א] עצם הקשר, Band lien; band:  לולב צריך אגד, לולב אין צריך אגד (סוכ' ל:).  הותר אגדו ביו"ט  (שם לג:). — ומ"ר:  לא יתיר אגדים שלה (של הסוכה) לסותרה (רש"י סוכ' מח.).  — [ב] חתיכת בד וכדומה שאוגדים על גבי מכה, Binde; bandage:  מכה ניתנה לאגד ולא ניתנה לאגד יתירה (ב"ק פה.).  אבל יוצא הוא באגד שעל גבי מכה ובקשישין שעל גבי השבר (שבת נג.).  בניטל באגדו וכו' בשאינו ניטל באגדו (ערוב' קא:).  — [ג] דברים אגודים יחד, ירק וכדומה, Bündel; paquet; bundle:  אגד (של ירקות) שנטמא והתירו אגדו (ירוש' תרומ' ב מא:).