1 בעברית וערבית דומה לו עקד. אבל גם הפעל אַגַ'ד (أجد) בערבית קרוב להמשמעה שיש לו בעבר'. כי בערבית אַגַ'ד פרושו חִזֵּק: אַגַ'ד אלּה פלאנה, חִזֵּק אלהים את פלוני, נתן לו כח (למשל אחר המחלה). הנה נראה, כי בני שם ראו יחס וקרבה בין שני המושגים קשר וכח, יען דבר קשור הוא חזק. וראיה יפה לזה הוא הפעל חזק, שבלשון עברית משמעתו כח ועז ובערבית חַזַק (أحزَقَ) פרושו: קשר בכח, אסר אדם, והשם חזק חִזְקַה חבר אנשים, ממש כמו בעברית אֲגֻדָּה במשמעה ב. באופן כי שתי לשונות האחיות השתמשו שתיהן בהשרשים אגד וחזק, שלשניהם היה כנראה בקדמות הלשון משמעת כח ועז. ותניח לשון עברית את משמעת כח לשרש חזק, ולמושג קשירה וחבר בני אדם השתמשה בשרש אגד, ולשון ערבית הניחה לשרש אגד את משמעת הכח ותשמש למושג קשירה וחבר בני אדם בשרש חזק. זה מצוי בהסתעפות לשונות אחיות.