אכף
1, ממנו אָכַף, אֶכֶף ואולי *אֻכָּף ו*אִכְפַּת.
1 שרש לא מצוי אלא בעברית, ארמית וסורית. באשור' כגראה משמעתו קרב, התקרב (פר' דליטש), וגם האיץ דחק (ארנ' מוס). בערב' לא נמצא אלא השם אכאף אולי שאול מארמ' ופעל נגזר ממנו. בסור' הפעל אכף משמעתו דאג ל, הוכיח, העיר, האיץ.