אֶכֶף

1, ש"ז, - לחץ ודחק, נגישה, Druck; pression; pressure: הנה אימתי לא תבעתך וְאַכְפִּי2 עליך לא יכבד (איוב לג ז). -

ב)  חטא ועון, Sünde; pêché; sin : יום אַכְפִי3 הכבדתי ויכפלו עוני בשלחי ידי בדם נביא (ר"י הלוי, לת"ב). 



1 מן שרש אכף שלמעלה.  כשת' אַכַף, גזנ' מהד' א' אָכָף, גם אַכַּף, פירסט אָכָף, וכן ב"ז וכן החדשי'.  -

2 כך בנוס' של המסורה, ותרגם יונתן טונא.  רסע"ג תרגם וגברי לא יתקל עליך, ר"ל הכרח וכפיה.  ראב"ע: י"א שהוא דבר קשה, וכמוהו כי אכף עליו פיהו וי"א שהם שתי מלות כמו אכזר וחלכאים.  ורש"י פי' אכפי כפייתי.  וכן רד"ק בפרושו.  וכן פרשו רוב החדשים במשמעת לחץ.  אך מתרגום השבעים משמע שהיתה לפניהם נוסחה כַפִי במקום אכפי, וזו תשובה על דברי איוב שטען: כַּפְּךָ מעלי הרחק ואימתך אל תבעתני (שם יג כא).  והסכים לזה רד"ק בשרשים.  אפס הפעל יכבד בלשון זכר סותר לזה. -

3 עפ"י פרוש ר"י בן גנאח לפעל אָכף.

חיפוש במילון: