מלת השלילה, Verneinungswort; partic. négat.; negat. partic וישמש בשמושים האלה:

א) כמו שם, במשמ' אין ואפס, Nichts; rein; nothing: ואם לא אפו מי יכזיבני וישם לְאַל מלתי (איוב כד כה).

ב) מלה מודיעה רצון המדבר שלא יֵעשה ולא יארע דבר: היה דבר ה' אל אברם במחזה לאמר אַל תירא אברם אנכי מגן לך (בראש' יה א).  יאמר אלהם ראובן אַל תשפכו דם השליכו אתו אל הבור הזה אשר במדבר ויד אַל תשלחו בו (שם לז כב).  ויאמר (אשר על בית יוסף לאחיו) שלום לכם אַל תיראו (שם מג כג).  אַל יפל לב אדם עליו (ש"א יז לב).  אַל תירא כי עמך אני (ישע' מא י).  ועתה אַל יפל דמי ארצה מנגד פני ה' (ש"א כו כ).  מכאן אמרו חכמים אל יתחבר אדם לרשע (מכי' יתרו א).  לעולם אל תהי רגיל בנדרים שסופך למעול בשבועות ואל תהי רגיל אצל עם הארץ שסופך להאכילך טבלים אל תהי רגיל אצל כהן עם הארץ שסופך להאכילך תרומה ואל תרבה שיחה עם האשה שסופך לבוא לידי ניאוף (נדרים1 כ.).  אמר להן (רבי לחכמי ישראל כשבאו לבקרו קודם מיתתו) אל תספדוני בעיירות (כתוב' קג.).  אל יקנא בשלוותו ואל יבחר בכל דרכיו (מד"ר במד' יא).  — ולמדבר בעדו: ותלך (הגר) ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אַל אראה במות הילד (בראש' כא יו).  תפלל בעד עבדיך אל ה' אלהיך וְאַל נמות (ש"א יב יט), במשמעת כדי שלא נמות. אלמוד דבר שהיא שוה בד' דרכים מדבר ששוה בד' דרכים ואל אלמוד דבר שהיא שוה בארבעה דרכים מדבר שאינו שוה אלא בדרך אחד (מכי' מס' דפסח' ח).  — ועם ה הרצון בסוף: לכו ונכהו בלשון וְאַל נקשיבה אל כל דבריו (ירמ' יח יח).  — ובקשה: אלהי בך בטחתי אַל אבושה אַל יעלצו אויבי לי (תהל' כה ב).  אַל לארך אפך תקחני (ירמי' יה יה).  אַל באפך תוכיחני וְאַל בחמתך תיסרני (תהל' ו ב).  — בפרט עם נָא אחריה: אַל נא אשא פני איש ואל אדם לא אכנה (איוב לב כא).  ויאמר אברם אל לוט אַל נא תהי מריבה ביני ובינך 2  (בראשי' יג ח). ויאמר (אברהם אל המלאך) אדני אם נא מצאתי חן בעיניך אַל נא תעבר מעל עבדך (שם יח ג).  ַאַל נא יחר לאדני (שם שם ל).  ויאמר (לוט לאנשי העיר) אַל נא אחי תרעו (שם יט ז).  — וגם בלי הפעל: הרי בגלבע אַל טל וְאַל מטר עליכם (ש"ב א כא).  — והדבור: אַל נא, במקום אל נא תעשה כך: ויאמר לוט אלהם אַל נא אדני הנה נא מצא עבדך חן בעיניך וכו' (בראש' יט יח-יט).  — ובמשמעת כך לא טוב: ויאמר להם (עלי אל בניו) למה תעשון כדברים האלה אשר אנכי שמע את  דבריכם רעים מאת כל העם אלה אַל בני כי לוא טובה השמעה (ש"א ב כג-כד).  הלהן תשברנה עד אשר יגדלו הלהן תעגנה לבלתי היות לאיש אַל בנתי כי מר לי מאד (רות א יג).

ג) צווי שלילי, אזהרה ואסור לא לעשות דבר, כמו"כ עם העתיד: אַל תשלח ידך אל הנער וְאַל תעש לו מאומה (בראש' כב יב).  ויאמר לו פרעה לך מעלי השמר לך אַל תסף ראות פני כי ביום ראתך פני תמות (שמות י כח).  אַל תאכלו ממנו נא (שם יב ט).  שבו איש תחתיו אַל יצא איש ממקמו בים השביעי (שם יו כט).  — אמרו לו (להנזיר) אל תשתה אל תשתה והוא שותה חייב וכו' אמרו לו אל תגלח אל תגלח והוא מגלח חייב וכו' אמרו לו אל תיטמא אל תיטמא והוא מיטמא חייב על כל אחת ואחת (נזי' ו ד).  אשה זו (המגורשת בספק) בחזקת היתר לשוק עומדת ומספק אתה בא לאוסרה אל תאסרנה מספק (יבמות ל:).  — ובלי שום פעל או שם אחריו, צווי גמור: ויאמר אלישע אל מלך ישראל מה לי ולך לך אל נביאי אביך ואל נביאי אמך ויאמר לו מלך ישראל אַל כי קרא ה' לשלשת המלכים האלה (מ"ב ג  יג).

ד) כמו לא, nicht; non; not: דרשו טוב ואַל רע למען תחיו (עמוס ה  יד).  — ועם פעל עתיד: אמרו לו (אוה"ע לאברהם) מלך את עלינו נשיא את עלינו אלוה את עלינו א"ל אל יחסר העולם מלכו ואל יחסר העולם אלוהו (מד"ר בראש' מב.

ה) בחבור עם שם אחר תעשה כעין שם מרכב חדש, במשמעת שלילת השם: בארח צדקה חיים ודרך נתיבה אַל מָוֶת (משלי יב כח).  — והשתמשו האחרנים בזה: ושמו מעין אַלְמָוֶת (דביר, היהודים בארץ סינים).  אך גרי בית אל נצורי אַלְמָוֶת הם לא יראו שחת (יל"ג, אם מבכה).