1, אָמָּן2, אֳמָן3, אֻמָּן4, – בקי במלאכה, Künstler, Werkmeister; artisan, artiste; workman: חמוקי ירכיך כמו חלאים מעשה ידי אָמָן שה"ש ז ב. – ומ"ר אֳמָנִים: מעשי אֳמָנִים מיב"ה הריסת טרויא. – ונתיחד בספרות החדשה לבקי במלאכה דקה יפה, Künstler; artiste; artist: ושור מכתב רקמוהו בחכמה ידי אמן ר"י הלוי, התירא, היצ' מק"נ.
1 כך א קמוצה בקמצה גרידה ומם רפה, במ"ג בומב', וכן בהרבה כ"י (מיכא'), ואפשר שיהיה משק' זָכָר, חָכָם.
2 כך דגושה, רד"ק במכלול, וכן בהרבה כ"י (מיכא'), והסכימו לזה המדקדקים החדשים. וכבר העיר ריב"ג ואמר: והלשון הזה (של אמן לאדם מהיר במלאכתו) נוהג במשנה הרבה כמו שאומרין האומנין קורין בראש האילן. ע"כ. והנה הקריא' המסורה של מלה זו שבמשנה היא אוּמן ולא אוֹמן, וכן בארמי' אוּ- ת"א שמו' כו א, אעפ"י שבקצת משנ' מנֻקד' נדפ' נקדו אוֹמָן, אולי עפ"י נקודה של המלה אמן שבמקרא. והנה אפשר אמנם שזה משקל שוּעָל, ואעפי"כ רגלים לדבר כי וּ זו נכתבה רק לסימן תנועת קבץ, כמו גוּמּץ, ואָמָּן היא הצורה הקדומה, ונשארה עוד בפי העם, ואולי בפרט ביהודה, ובצפון נשתנ' כבר קול הקבץ לקול חולם.
3 רד"ק סה"ש, וכן קצת כ"י, והחטף להורות כי הוא קמץ חטף, אך איננו חטף קמץ ממשק' פְעַל.
4 בנקוד הבבלי כ"י ברלין נקוד אמן שהוא אֻ, ונמסר הס' KMT, 105, וכן בקצת כ"י (מיכא').