אֲסִיפָה

*, ש"נ, – א) שם הפעולה מן פעל אָסַף:  משעת אסיפת עם ירוש' תעני' א סד ג. מאסיפת העפר תוספתא פרה ד יא. – ב) קבוץ, חבורה: שנאמרין באסיפה ירוש' סנה' י כח.. – ג) הפעולה לאסוף התבואה מן השדה: אסיפת תאנים משמר את שדהו מפני ענבים אסיפת ענבים משמר את שדהו מפני ירק תוספתא מע"ר ג יב. חג הבא בזמן אסיפה חגי' יח..  – ד) מיתה: גויעה ואסיפה ב"ב יו:. אלו טעונין שחיטה ואלו (הדגים) טעונין אסיפה מד"ר במדבר יט. לפי שאין אתה יודע איזה יום אסיפתך ואין מזכירין שמך כתוב בספר בן סירא זכור את יום אסיפתך ואסוף חרפה וקבץ זכיות כי ביום אסיפת האדם אין מלוהו הון ורב כח כלה רבתי ג. בשעת אסיפתו של יצחק פרקי ר"א לט. לכל זמן ולכל גדוד קץ ושפה אך אין לנודי קץ וקצה עד אסיפה ר"ש הנגיד, שיר  יז. אסיפתו ביום ד' בעשרים לחדש אב שנת תתמ נפש על קבר, Chwols. Corp. Inscr. Hebr., 343.

חיפוש במילון: