*1, ש"ז, – פרק הזמן בשנות האדם אחרי הנערות, (Mündigkeit; majorité; (coming of age : ויצאה חנם בבגר (מכילתא משפטים ג).  ימות הבגר (ירוש' קדושין נט:).  אבל לענין פתח פתוח אע"פ שבגרה ראוי הפתח להיות סתום בתקנו ואינו נפתח בבגר כדרך שהדמין צומקין בבגר (ערוך ערך פתח.).  תבעה אחר שבגרה נותנין לה י"ב חדש מיום הבגר  (רמב"ם, אישות ט).  וכן אם קדשה ביום הבגר נותנין לה י"ב חדש מיום הקידושין שהוא יום הבגר (שם).  וכשיטרוף (הבע"ח את חובו) אם יש מותר יזונו בנות עד בגר ואם לאו יפסיד (רשב"ם ב"ב קמ.).  וזה יקרה לבחורות בהגיען לבגר ואינן נבעלות (מאיר אלדבי, ש"א, ד ב).