בַּדָּאוּת

* , ש"נ, — דברים בדויים: גדול שלום שדברו הכתובים דברי בדאות (מד"ר ויקרא ט). שדברו השבטים דברי בדאות (פרק השלום, סוף ד"א). שבועת שקר שאין בדאותו ניכר ומאמין שקר לבריות (רש"י שבת לג.).

חיפוש במילון: