1, ש"ז, מ"ר בּוֹנִים, לנק' בּוֹנָה, בּוֹנוֹת, – מי שאומנתו לבנות בנינים, Baumeister; architecte; architect: לחרשים וְלַבֹּנים ולגדרים (מ"ב כב ו). אבן מאסו הַבּוֹנִים (תהל' קי"ח כב.  ויפסלו בֹּנֵי שלמה וּבֹּנֵי חירום (מ"א ה לב). בֹּנַיִךְ כללו יפיך (יחזק' כז ד). אל תקרא בניך אלא בוניך (ברכ' סד.).