*1, ש"נ, מ"ר בּוּעוֹת, – נפח, מכה מלֵאה לחה על הריאה, כמו אבעבוע, Geschwür; abcés; abscess: בועה שניקבה בריאה וכו' אין מביאין בועה אחרת להקיף ולקרב אצלה וכו' וכיון שנעשית בה בועה אין מראה ניכר בה (רש"י חולין מו:).  והעלה הנקב את הבועות הללו סביביו (הוא שם מז.).  ואין לאסור מפני שנראה כשתי בועות (תוספות שם).  וששאלת בבועה בשיפולי האומה וכו' נראה בעיני טעם הדבר שכל בועה היא מליחה בהיותה בשיפולי הבשר כל המשקה והמוגלא יתמצא וירד אליה וכו' ואני ראיתי בעיני בועה אחת בשיפולי האוּמה מליאה משקה וכו' (שו"ת מוהר"י מטראני, ח"ב יא). בועה גדולה כמו אגוז שנמצאת באונה (שו"ת שער השמים נה).  בועה היוצאת אחר סימני בישול וכו' הגדולה יותר טוב מקטנה וכן בועה שאינה מזקת לאברים פנימיים (אוצה"ח, ר"י צהלון ו ה).  הרבה הן מיני בועות ראשיות כפי חילוק הדם (שם י ב). בועה הנולדה מדם נקראת פלימוני וכו' וזו היא בועה הנולדה מדם טוב (שם).  המורסא יובן ענינה בכאן על בועה מתחדשת מן הירוקה (קול יהודה, פי' על הכוזרי, ב מ). – ובפרט שלחופית השתן, Harn) Blase; vessie; bladder) : מפני שהדברים הטבעיים בגדולים חזקים ויתיכו החלטים העבים בכח חומם וירדו אל הבועה בשבילים אשר בכליות ומפני שהבועה בטבעה קרה ומועטת הדם יקפא בה אותם החלטים (רש"ט פלקיירא, המבקש לח:).  תולד האבן בכליות בקטנים ובגדולים בבועתם (שם).  ויאמר התדע למה כשתמלא הבועה מים לא יעצור לשתן בתוכה ויבא בעליה לסכנה אמרתי לו בעבור כי פי הבועה כולו גידים וכאשר תמלא הנפח וימשכו הגידים מכל צד ויסתום פי הבועה ולא יצא ממנה מים (ס' שעשועים לר' זברא לב).  תועלת הבועה למשוך המותר שבכליות (צידה לדרך, מנח' בר זרח, א יג). – ועי' אֵם, אֵמים.