1, הקל אינו נהוג. 

– בִּלַּע, – עקר מהשרש, ausrotten; extirper; extirpate: על גל שרשיו יסבכו בית אבנים יחזה אם יְבַלְּעֶנּוּ ממקמו וכחש בו לא ראיתיך (איוב ח יז=יח). – ובמשמעת סלק, הסיר ממקומו בכח, wegnehmen; enlever; take away: וּבִלַּע בהר הזה פני הלוט הלוט על כל העמים והמסכה הנסוכה על כל הגוים (ישע' כה ז). – ובמשמעת יותר חזקה, השחית, החריב, verderben; ruiner; destroy: במקור כתוב distroy אתה מבקש להמית עיר ואם בישראל למה תְּבַלַּע נחלת יי' ויען יואב ויאמר חלילה חלילה לי אם אֲבַלַּע ואם אשחית (ש"ב כ יט=כ). חשב יי' להשחית חומת בת ציון נטה קו לא השיב ידו מִבַּלֵּעַ ויאבל חל וחומה יחדו אמללו (איכה ב ח). ויאמר יי' אל השטן השמת לבך אל עבדי איוב כי אין כמהו בארץ איש תם וישר וכו' ועדנו מחזיק בתמתו ותסיתני בו לְבַלְּעוֹ חנם (איוב ב ג). ידיך עצבוני ויעשוני יחד סביב וַתְּבַלְּעֵנִי (שם י ח). אוצר נחמד ושמן בנוה חכם וכסיל אדם יְבַלְּעֶנּוּ (משלי כא כ). תשיתמו (את האויבים) כתנור אש לעת פניך יי' באפו יְבַלְּעֵם ותאכלם אש (תהל' כא י). בִּלַּע המות לנצח ומחה אדני יי' דמעה מעל כל פנים (ישע' כה ח). בִּלַּע יי' לא חמל את כל נאות יעקב הרס בעברתו מבצרי בת יהודה (איכ' ב ב). היה יי' כאויב בִּלַּע ישראל בִּלַּע כל ארמנותיה שחת מבצריו (שם ה). דברי פי חכם חן ושפתות כסיל תְּבַלְּעֶנּוּ תחלת דברי פיהו סכלות ואחרית פיהו הוללות רעה (קהל' י יב=יג). 

– פֻע', בֻּלַּע, – פעול מהקודם: אל תלן הלילה בעברות המדבר וגם עבור תעבור פן יְבֻלַּע למלך ולכל העם (ש"ב יז יו). היספר לו כי אדבר אם אמר איש כי יְבֻלָּע2 (איוב לז כ). – ואמר הפיטן: בֻּלַּעְתִּי כמעט בצרתה לולי יי' עזרתה (אחור וקדם, זול' הפסקה א). – ובכלל במשמ' נתקלקל: ויצא אלכסנדר בחרי אף ויבולע המשתה ויותר פוליפוס חולה (יוסיפון ז).