*, ש"נ, – שה"פ מן הפשיט, א) כמו הֶפְשֵׁט: כל שהוא עולה טעונה הפשטה (ספרא ויקר', נדבה ד ה).  נתחים שישנן בכלל הפשטה (חול' כז.). שלא יוציא את האימורין קודם הפשטת העור במקור נדפס "העלו.", תוקן ע"פ המקור בתלמוד (שבת קיו:). – ב) °בחקירה וחכמת ההגיון, הפשטת הדברים מחמריותם, מגשמיותם, שיהיו מופשטים, Abstraction : ואלו הדברים אין העלם בהם למי שהרגיל בהבנת העניינים כפי אמיתתם ובחנם בהשגת השכל להם והפשטתו אותם (ר"ש א"ת, מו"נ א נז). ואחרי אשר ישיגו החושים הדבר המוחש ההוא יביאוהו מופשט הפשטה מה אל החוש המשותף והדמיון (דרך אמונה, ביבאגו ב א).  ההתבונן במושכלות ראשונות ופעולת ההפשטה וקבלת המושכלות וחבור המושכלות הראשונות עם המושכלות הקנויות בהפשטה (ספורנו, אור עמים, נפש).