*, ש"ז,  – שה"פ מן הפריש בין, א) כמו הבדל, מה שמפריש ומבדיל בין שני דברים שעל ידי זה אינם דומים זה לזה, Unterschied; diefférence: כלב מין חיה רבי מאיר אומר מין בהמה מה הפרש בין רבי מאיר לחכמים (תוספתא כלא' ה ז). נותנין מזונות לפני כלב ואי נותנין מזונות לפני חזיר ומה הפרש בין זה לזה זה מזונותו עליך וזה אין מזונותו עליך (שבת קנה:). אמרו לו (לר"י) נבילה תוכיח שאסורה באכילה ואינה טעונה שריפה אמר להן (יש) הפרש נותר אסור באכילה ובהנאה וחמץ אסור באכילה ובהנאה (פסח כז:). כשם שיש הפרש בין חלון לחרך כך יש הפרש בין זכות אבות לזכות אמהות (מד"ר במד' יא). ומה הפרש בין קערה למזרק קערה גילדה עבה מזרק גילדו דק (שם יג). הפרש בין אדם המתנבל במקום שמכיר לאדם המתנבל במקום שאין מכיר (שם ט). כשם שהפרש בין כסף לזהב כך יש שבח ממון הים מבזת מצרים שם שה"ש, תורי זהב. ודע כי הפרש גדול יש בין בנייני הפעלים ובין השמות (ראב"ע, צחות ג). ומה הפרש יש בין המוכר קרקע לזמן קצוב ובין המקנה אותה לפירותיה (רמב"ם, מכיר' כג ו). וכבר גרם זה לרבים להקל גם כן במסרת המקרא וההפרש אשר בין הקמץ והפתח ומלעיל ומלרע (רי א"ת, הקד' ריב"ג בהרקמה). וגם זה מחכמת הדקדוק רצוני לומר ההפרש בין הקל והכבד (שם). ואין הפרש בו אצל העברים זולתי כפי שייטב בעיני המדבר או יקל עליו (שם, שער יד). יש מן המדקדקים ששמו הפרש ביניהם ואמרו כי הנכתב בהא איפה מורה על השאלה והבא באלף איפוא מלה יתרה ללא ענין (שם, שער לה). ואין הפרש בין שיתואר יתעלה באכילה ובשתייה או שיתואר בתנועה (ר"ש א"ת, מו"נ א כו). ואיך יהיה יחס בינו ית' ובין דבר מברואיו עם ההפרש הגדול באמיתת המציאות אשר אין הפרש יותר רחוק ממנו (שם נב). ויחשבו כי הפרש גדול יש בין אמרנו סבה ועלה ובין אמרנו פועל (שם סט). – ובהנדסה, °הפרש השטחים, Incommensurabel,  -ilität; -lité; -ty: כי לפי המוקדמת הראשונה יתבטלו כל מופתי התשבורת ויחלק בה הענין לשני חלקים או שיהיה קצתם בטל גמור כמו כחות ההפרש והשתוף בקוים ובשטחים (חריזי, מו"נ א מב). –°והפרש בזמן, מרחק ורֶוַח בזמן בין שני מעשים: והנה יש ממנו מי שיברק לו הברק פעם אחר פעם במעט הפרש ביניהם עד כאלו הוא באור תדיר וכו' ויש מי שיהיה לו בין ברק וברק הפרש רב והיא מדרגת רוב הנביאים וכו' ומהם מי שיהיה בין בריקה לבריקה הפרשים רבים או מעטים (פתיח' מו"נ). – ג) °הֶפְרֵשׁ שנפל בין שני אנשים, טענות ומענות ביניהם בעניני עסק וכדומה שאינם יכולים להשתוות ביניהם: שנפלו דברי ריבות והפרשים בין שמעון ולוי אחים על ענין חלוקת בתים ידועים שנפלו להם בירושה מאביהם (שו"ת מהרשד"ס, חו"מ ד). על ההפרש שנפל בין שמעון ולוי על תביעת הרביע מהבתים (שם). כי אי אפשר שבתוך ימי השנה לא יפלו הפרשים בין איש לרעהו (שם יו"ד פז). ראובן ושמעון נפלו ביניהם הפרשים על ענין חזקת בתים אשר היה להם וכו' נכנסו שני אנשים יחידים כדי להטיל שלום ביניהם ולהשוותם על ענין ההפרשים הנ"ל (שו"ת תורת אמת קכנ). ראובן ושמעון נפלו ביניהם הפרשים ודברי ריבות על משא ומתן שהיה ביניהם (שו"ת לחם רב פז). ראובן ושמעון נפלו ביניהם הפרשים וקבלו עליהם לדיינים ללוי ויהודה ויששכר שידונו ביניהם דין תורה (שו"ת תורת חסד קכא). נדרשתי לאשר שאלני החכם השלם וכו' שאעיין בדינו בדין ודברים והפרשים שנפל בינו ובין הגביר הרופא וכו' (שם קנג). ומתיירא אני שמא אחר פטירתי יפלו בין יורשי אשר חנני אלהים דברי ריבות והפרשים על חלוקת נכסי עזבוני (שם רלז). על אדות הפרשים שנפלו ביניהם לענין שהר' בונים הנזכר קנה בית וכו' (שו"ת פרח מטה אהרן קו).