*, ש"נ, – שה"פ מן הפריש: אין העברה אלא הפרשה (מכי' בא, מסכ' דפסחא יח). לנפילת הבור ולהפרשת הר סיני (ב"ק ה ז).  היה הולך להפריש תרומה בשעת הפרשתו אמר מעשר ראשון (תוספתא תרומ' ד יא). בשעת הפרשה יפה סלע בשעת כפרה יפה שתי סלעים (כרית' כז.).  לפי שיצא איל נדר לידון בדבר חדש שהוא טעון בהפרשת זרוע (מד"ר במד' י).  בכל יום ויום מימי ההפרשה שמזין עליו בהם מזין מאפר פרה מן הפרות שנשרפו כבר (רמב"ם פרה אדומ' ב ו). – ואמר הפיטן: בְּהַפְרָשַׁת גיד הנשה בני הזהר ונפשך אל תתגאל (אזה' לר"י ברצלוני, אחוה דעתי).  זו בנשיקה וזו בתשוקה, זו בכבישה וזו בְהַפְרָשָׁה, זו בדרישה וזו בחרישה (סלוק פרה, אין לשוחח). – והפרשה בים לדרכו: אף הפרשת הים הגדול (מד"ר בראש' ו). – °וטענות ומענות וכדומה: והנה עתה נולדו הרבה הפרשות וקטטות ביניהם וכו' (פסקי ריקאנטי האחרונ' לז).  אחר כך קרא המפשר את שמעון ואמר לו שהוא יתקן הפרשותיהם אם יטיל על חיקו הפרשותיו ושמעון נתרצה  (שו"ת באר עשק כח).