הֶרְגֵּשׁ

°, ש"ז, מ"ר הֶרְגֵּשִׁים, – שה"פ מן הִרְגִּישׁ, א) עצם שה"פ: אין הפסקתן אלא להרבות הרגש מהלך פסיעות וקול תחילת עבודות בעזרה (רש"י יומ' לג:). – ב) הכח והסגולה שיש בבע"ח להרגיש, Empfindung; sentiment; feeling: שהשכל יביט בענינים עצמיים וכלליים בלתי חלקיים וההרגש בדברים חמריים (אגר' ב למנחם הקראי, לקו"ק נספח'). כי ענין החיות אשר היא ההזנה וההרגש נמצא בכל אלו המינים ומעמידם (מלות ההגיון יג). והכח המדמה הוא אשר בו ישארו רשומי המורגשות אחר אשר הם נעלמים מההרגש וירכיב קצתם לקצתם (המעל' לרש"ט פלקיירא ב). כי ההרגש החיצון כמו הראות והשמע רואה הדברים ושומע הקול הנשמע וההרגש הפנימי והוא הדמיון משיג הענין (רוח חן א). ונמצאת בהם (בבע"ח) נפש הצומחת באילנות אלא שנמצא בהם כח ההרגש מוסף על האילנות (שם). שאחר ההרגש האחרון אפשרות במציאות ההרגש הנה לא יתחייב מזה שלא ימצא שם הרגש אחרון לזה החי (רלב"ג, מלחמ' ה' ו כד). הנה הוקשה אצלי מאד התרתה והרלב"ג לא התעורר עליה כלל והרד"ק הרגיש הרגש חלוש (ר"י אברבאנל, מ"ב יג). בחדר הראשון (של המוח) הוא כח ההרגש וטבעו חם ויבש (מ' אלדבי, ש"א ד). בחדר השלישי הוא כח השכל ונקרא שופט שהוא ישפוט על הדמיון כמו שישפוט ההרגש על המורגשות (שם). שהלשון מפני רכותה ורבוי עצבי הרגשו השיגה זה והעין להיותה יותר קשה לא תשיגנו (ראב"ד, אמונה רמה א ו). – ומ"ר: ובאמת כי כל שהוזכר בכתוב ראיית מלאך או דבור מלאך הוא במראה או בחלום כי ההרגשים לא ישיגו המלאכים (רמב"ן בראש' יח ב). וכל דבר שיגבר עליו העפר גבורה גדולה אין בו אחד מן ההרגשים (מ' אלדבי, ש"א ד). הואיל ואין התנומה דבר אחר זולתי השקט ההרגשים (שם). שהענינים כבר נעשו בכלי ההרגשים (שם ה). ובהפרד הנפש מן ההרגשים אשר תרגיש הנפש נזק שיבא אליה מן התכונות הרעות (שעה"ש לאבן לטיף כח).

חיפוש במילון: