*, ש"נ,  – שה"פ מן הרגיש, א) עצם הפעולה, d. Empfinden; sensation: במשמש מטתו בחלומו שאי אפשר לשמש בלא הרגשה (נדה מג.). נעקרה (טפת הזרע) בהרגשה ויצאה שלא בהרגשה (שם). הרגשת מי רגלים (שם נז:). כי בהיות ההרגשה, הדעת מתאוששה, אעפ"י שהידיעה תחלה בנעדר ובנמצא, לבד בהיותו בלי שמצה (אגר' מנחם הקראי, לקו"ק נספח'). שההרגשה הכללית היא בלב (פי' משלי לזרח' הלוי יד י). וצריך לקרר המזג קרירות בינונית באכילת חזרת שלוקה ובשתיית מי שעורים במי הבוסר אם אין אצטומכתו מחודדת ההרגשה (מ' אלדבי, ש"א ד). כי הנה יש באדם מציאות נפש כמו שיש לכל הבע"ח משמשת להרגשה והשכלה וכו' ובו תלוי ההרגש (דרך ה' לרמח"ל ג א). כי השם הוסיף בהרגשת אזניו כאשר הוסיף באור עיני הנער אלישע (ראב"ע, במד' ז פט). וכן בעניו העונש המגיע לנפש הנה הפלוסופים לא ייחסו לנפש הרגשת צער וכאב (מנח' קנא' לר"י מפיסא 82). כי הנשמה היא החכמה ומושבה במוח הראש וממנה יצא כח כל ההרגשות ותנועת החפץ (ראב"ע, שמות כג כה). בכל כחות הנפש החיונית כלומר בכל ההרגשות שהם סבות כל המעשים (מלמ' התלמ', ואתחנן).  שאותן שאינן יכולין לישן יהיו פניהם ירוקין ויתקלקלו פעולותיהם והרגשותיהם (מ' אלדבי, ש"א ה). – ובהשאלה, °ברוחניות, Gefühl; sentiment: היות יראתנו בלא הרגשה כמצות אנשים מלומדה (הקד' מלמד התלמידים). השלמים בני עליה שהרגשותיהם מכוונות נגד ה' (שם, בראש'). כל זה יורה אבוד הרגשותיכם ואבידת שכלכם (שבט יהודה ז). – ב) *כמו חוּש, Sinn; sens; sense: כנגד ה' הרגשות וה' מורגשות (מד"ר במד' יד). אינם יסודות ולא גופות שיושגו בחמש הרגשות (ר"נ, פי' יציר', קונט' המסר').  שגם הבהמה יש לה ה' הרגשות כמו בבני אדם ראייה ושמיעה וריח ולעט ומשוש (פי' י, הדברות לנסי בן נח הקראי). ודע כי החמש ההרגשות מתחברות במקום אחד למעלה מהמצח ראב"ע, שמות ה כא. שחמש ההרגשות הן על מדרגות חלוקות כפי צורך בעל ההרגשות (מלמ' התלמיד', בהעלותך). ויתר החושים יש לכל אחד מהם אבר מיוחד הנושא אותו החיך לטעום האף להריח האוזן לשמוע העין לראות וכל אלו החמשה הרגשות שרשם בתוך המוח וכו' ולזה ההרגשות הם חיצוניות והם ג"כ  פנימיות (ר"י א"ת, רוח חן ב). – ויחיד: לכל הרגשה והרגשה נתן הקב"ה תורה מה לעשות ומה לא לעשות ללב לא תתורו לעינים אחרי עינים לאזנים וכו' כשם שהקב"ה גזר על הבריות וכו' והתחתונים מה לעשות כן צוה לכל הרגשות האברים של אדם מה לעשות (מדר' תדשא, אפשטין ח). שהחיך שהוא כלי ההרגשה והטעם הושם באדם להבחין בין הטעם הטוב למזג האדם ויאכלהו ובין הטעם הרע וירחיקהו (המעל' לרש"ט פלקיירא א). – וסמי': והנה ידענו כי הרגשת העין נכבדת מהרגשת האזן (ראב"ע שמות כ א). – ג) *הַרְגָּשַׁת שפתים, בענין הוצאת האותיות בכלי הדבור, כמו הֲברָה: שכל האותיות יש להן הרגשת שפתים אבל אות היוצאת מן הפה בלי הרגשת שפתים וכו' (מדר' אגדה, בובר, בראש' ב).