* הַרְחָצָה, ש"נ, – שה"פ מן הרחיץ: מרחיצין (את הקטן הנמול) ביום הראשון וכו' הרחצת כל גופו או הרחצת המילה (שבת קלד:). כל מלאכות שהאשה עושה לבעלה אלמנה עושה ליורשים חוץ ממזיגת הכוס והצעת המטה והרחצת פניו ידיו ורגליו (כתוב' צו.).