הֶרְחֵק

*, ש"ז, – כמו רֹחַק, רֶוַח במקום, ובהשאלה רֹחק ביחס של קרבה: עדים פסולים אינן נעשין בהרחק עדות שלא באו אלא להכשרו של גט (ירוש' גיט' א מג ג. אם מאמינו את שהוא בנו האמינו שהוא כהן ואם אין את מאמינו שהוא כהן אל  תאמינו שהוא בנו וייעשה כהרחק עדות ויהא נאמן עליו (שם כתוב' ב כו ד).  – וכמו הַרְחָקָה: עשו הרחק לכלי ראשון ולא עשו הרחק לכלי שני (ירוש' מעשר' א מט:).

חיפוש במילון: