°, ש"נ, – שה"פ מן הֵשִׁית:  ושית י"מ הרפה וכן הוא הענין אבל אינו מלשון השתה וכו' וכן השתה על היא לשון שימה וכו' וכשהיא במם היא הפך השימה (אוהב משפט, איוב י כ).