° , ש"נ, — שה"פ מן השתלח: שעור השתלחות היונה בעיפה (השרש' לריב"ג, שגר). עזר תנועת הגלגלים והשתלחות ניצוצי הכוכבים (רשב"צ דוראן, מג"א, ח"י ד). — ובמשמ' התעתדות: השתלחותו והפחתו ללידה (השרש' לריב"ג, פטר). — ובהשאלה, הזדמנות: נמצא שמה שהיה נראה לכאורה שהוא בא במקרה והזדמן כפי השתלחות הטבע והזמן לא היה ולא נברא אלא להוציא הטוב ההוא לפועל (רשב"צ דוראן, תפאר' ישר' א). — ובמשמ' חֵרות גמורה, בלי הגבלה: וענין הרצועה שמפשילין לו מתחת זנבו הוא רומז לעיכוב התאו וחסימתה מההשתלחות באותו הפועל לקצה האחרון שלזה אמר מפשילין כי ההפשלה נאמרה בדרך הרוחה והשתלשלות לבד ואינה נאמרת על העזיבה וההשתלחות (שם, מאמ' סעודת מצוה קצג.).