התכן    🔗

א. אָדָם, גִּילָיו וְגִלְגּוּלָיו (יַּלְדוּת וּבַגְרוּת, עֲלוּמִים וְזִקְנָה, אָבוֹת וּבָנִים)

ב. סְפָרִים, סוֹפְרִים וְאָמָּנִים (סוֹפְרִים וְקוֹרְאִים, סוֹפְרִים וּמְבַקְּרִים, צוּרוֹת-יְצִירָה וְיִצְרֵי-יוֹצְרִים)

ג. בְּנוֹת-חַוָּה (אָפְנָה וָאֹפִי)

ד. בֵּינוֹ לְבֵינָה (אַהֲבָה וְנִשּׂוּאִין, חִלּוּפֵי-מַחְמָאוֹת: “הִיא” בְּעֵינָיו וְ“הוּא” בְּעֵינֶיהָ)

ה. בְּיַד הַלָּשׁוֹן (דִּבּוּר וְהַקְשָׁבָה, דִּבּוּר וּמַחְשָׁבָה, דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה, דִּבּוּר וּפִטְפּוּט, דִּבּוּר וּשְׁתִיקָה, דִּבּוּר וּכְתִיבָה)

ו. דִּינֵי מָמוֹנוֹת (עשׁירים וְאֶבְיוֹנִים, נְדִיבִים וְקַמְצָנִים, לוֹוִים וְגוֹבִים, קוֹנִים וּמוֹכְרִים)

ז. שְׁבִילֵי פּוֹלִיטִיקָה (מְדִינָאִים וְדִיפְּלוֹמַטִים, מִלְחָמָה וְשָׁלוֹם, שַׁמְרָנִים וּמַהְפְּכָנִים, שִׁלְטוֹן וְאוֹפוֹזִיצְיָה, רוֹדָנוּת וְדֶמוֹקְרַטְיָה, מִפְלָגוֹת וּבְחִירוֹת)

ח. מִשְׁפָּט – וּמִשְׂפָּח (חֹק וּמוּסָר, חֵטְא וּמַצְפּוּן, שׂוֹפְטִים וּפְרַקְלִיטִים)

ט. בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ (אוֹרְחִים וּמְאָרְחִים, קְרוֹבִים וּשְׁכֵנִים, יְדִידִים וְשֻׁתָּפִים, טַרְחָנִים וְהוֹלְכֵי-רָכִיל, אֲדִיבִים וְגַסֵּי-רוּחַ)

י. חַיֵּיֵ – שָׁעָה (הוֹלְלִים וְזוֹלְלִים)

יא. פְּעֻלָּה וּבַטָּלָה (חֲרִיצוּת וְעַצְלוּת, חֹפֶש וְנֹפֶשׁ)

יב. שֵׁכֶל – וסֵכֶל

יג. אֱמֶת וָשֶׁקֵר

יד. גְּבוּרָה וָפַחַד

טו. אָדָם בְּעֵינָיו (גַּאֲוָה וַעֲנָוָה, תְּהִלָּה וִּפִרְסֹמֶת, שֶׁבַח וָחֹנֶף)

טז. דּוֹר-דּוֹר וְדּוֹר-שָׁוְא (טֶכְנִיקָה וְתַרְבּוּת, אָז – וְעַתָּה, הִגָּיוֹן וָיֵצֶר, הַשְׂכָּלָה וּבוּרוּת)

יז. הַמָּצוּי וְהָרָצוּי (הֲוָיָה וַהֲזָיָה, מַזָּל וָאֹשֶר, תִּקְוָה וְיֵאוּש, אוֹפְּטִימִיסְטִים וּפֶסִימִיסְטִים)

יח. עַל דָּא וְעַל הָא

מִיַּלְקוּט הַהַגְדָּרוֹת

* *

*

"מִכְתָּם – דְּבוֹרָה: בְּקֹטֶן-גּוּף,

בִּדְבַשׁ, בְּעֹקֶץ, בְּמָעוּף."

מִשחר ימי הלשון בעולם נמשך לב האדם אל דיבור עסיסי ושנון, אל דברים שיש בהם מן הדבש והעוקץ גם-יחד (לא לחינם משוּך בעברית חוט לשון-נופל-על-לשון בין “דְּבָרִים” לבין “דְּבוֹרִים”).

בין צורות הביטוי, שבאו לספק נטיה נפשית זו, תפס מקום נכבד ביצירה הקדומה של כל עם ולשון הפתגם, פסוק קצר וקולע, שהכיל תמצית של לקח-חיים מסוים – פרי הסתכלות בדרכי הבריות, או עצה מועילה, או הטפת-מוסר, או משל ציורי זעיר הרומז לנמשל כמוס.

"פִּתְגָּם שֶׁל עַם – סִכּוּם קָצָר

שֶׁל נִסָּיוֹן אָרֹך וָמַר."

כבר בימי-קדם למד אדם קְשֵׁה-יום להמתיק לעצמו נסיון מר בקורטוב של צחוק ובידוח-הדעת וביקש לרוחו העכורה עידוד - בחידוד, הצלה – בהלצה. הפתגם נעשה לאחד מבתי-הקיבול העיקריים לשנינה עממית. עמדה לו לפתגם סגולת קיצורו. מַטְבֵּעַ-הפתגם הוא “כסף עובר לַזּוֹכֵר” – ומהלכים רבים לו בין הבריות בשוק-החיים.ראשית הפתגם, כראשית כל יצירה, לוטה בערפל האלמוניות. צדק, כנראה, מי שאמר:

"מְקוֹר פִּתְגָּם הָיוּ תָּמִיד –

חכְמַת רַבִּים, שְׁנִינַת יָחִיד."

הברקות יחידים, שביטאו בצורה קולעת את מחשבות הרבים, היו לנחלת הכלל ועברו מדור לדור ומעם לעם. כל דור הוסיף תרומת-חידוד מִשֶּׁלו ל“נכסי-לְצון-ברזל” של שנינת-קודמיו וגם שיתף עצמו במעשי-בראשית של הקדמונים: הפך בפסוקיהם, האריך או קיצר, תיקן או עיקם – והוסיף מלח ופלפל כִּרְצוֹנוֹ וְכִלְצוֹנוֹ. ביחוד רבו השינויים בעקבות גלגולי הפתגם כ“סחורת-יצוּא”. “חֵן מָקוֹם עַל חוֹשְׁבָיו”: חכמי-המחשבה של כל עם שאבו את ציורי דימוייהם בשביל נמשל אנושי-כללי מנוף סביבתם – והעמים, אשר שאלו פתגמים משכניהם, “תרגמו” אותם ללשון נופם הגשמי ואקלימם הרוחני.

גם לאחר שיצא הפתגם מערפלי עילום-שם, וגלגוליו – האַפוֹריזם והמכתם – נעשו לסוג ספרותי קבוע, הוסיפו המתקדמים להתבסם מיינם של הקדמונים. יודעי-חֵן גילו בכל קנקן ישן ק“ן על ק”ן טעמים חדשים – ורוב היין שאנו לוגמים כיום ממרתפי השנינה העולמית הוא בליל העתיק והחדיש. אם יין מעורב זה אינו יפה להַבְדָּלָה, הבדלת מוקדם ומאוחר, הרי יפה הוא לחִדּוּש – לתסיסה מתמדת, המשַׁנָּה את טעמו מדור לדור. כיום עולים הפתגמים והמכתמים באוצר העולמי לאלפי אלפים. הם כבר הקיפו אולם ומלואו וחדרו לחדרי-חדריו של כל תחום בחיי החומר והרוח. מבחינת הנושאים והתוכן, חוזרים ונשנים, איפוא, הדברים בלי סוף.

"תִּפַּח רוּחוֹ שֶׁל קַדְמוֹנִי,

שֶׁכְּבָר בִּטֵּא אֶת רַעְיוֹנִי!"

ואולם צורת הדברים ניתנת לריבוי אינסופי של גירסאות. כל רעיון יסודי עתיק, רעיון-אב, הוליד צאצאים לרוב – וכל רעיון-בן ורעיון-נכד זכו אף הם לפריה-ורביה של חידושים, פירושים ודרושים, הכל לפי רוח-הזמן וטעם-הדור, “דָּבָר דָּבוּר עַל אָפְנָיו” – ועל אָפְנוֹתָיו.

אפוריזמים או מכתמים בימינו אינם, איפוא, ברוב המקרים, רעיונות חדשים, אלא ניסוחים חדשים. אין לקפח גם שכר ניסוח נאה: דווקה מפני קיצורו וצמצום-לשונו של הפתגם או המכתם, יכול נסחן חריף לשוות לו פנים חדשות אפילו בשינוי מלה אחת בלבד, וגם בזה יש משום יצירה. מכאן הנוהג המקובל – לקרוא כל ניסוח חדש של אימרה ישנה על שם מנסחו. ואולם טשטוש זה של תחומי-מחַבּרוּת, מקשה במקרים רבים על “זיהוי אבהוּת”, ועל כך עוד ידובר להלן בקשר לציון מקורותיו של חומר הספר.

* *

*

בספר זה כּוּנס מבחר הפתגמים והמכתמים, שפורסמו בשש השנים האחרונות בשבועון “דבר-השבוע” בשם “מִן הַיָּם הַכְּלָלִי – וְטִפָּה מִשֶּׁלִי”. נכללה בספר גם מרבית החומר שנדפס בשעתו בשני ספרים קטנים: “פִּתְגָּמִים” (1937) וּ“מִמִּשְׁלֵי הָעַמִּים וִּמִּפִי חֲכָמִים” (1941). צורפו גם קצת פתגמים שעדיין לא נדפסו כלל. כאשר התחלתי, לפני כעשרים שנה, ללקט פתגמים ומכתמים מאוצר העמים ולתרגמם לעברית בצורה מחורזת, לא נתכוַנתי להציג לפני הקורא העברי דוגמאות אפיניות של פולקלור נכרי. מטרתי היתה הפוכה: “לגייר”, ככל האפשר, אימרות-שפר ופניני-שנינה לועזיות ולתת את תמציתן האוניברסלית בלבוש עברי נוח לשימוש חי, בסגנון קל וקרוב ללשון המדוברת. ביחוד נתתי את דעתי על שמירת “הדבש והעוקץ”, הדורשים על-פי-רוב לא תרגום שגרתי אלה “תמורה” הולמת מאוצר אפשרויותיה של לשוננו: “יַיִן תַּחַת יַיִן, חֵן תַּחַת חֵן”.

בסך-הכל מכיל הספר כאלפיים פתגמים ומכתמים, רובם מתחום ההומור והסטירה

מבחר הפתגמים מצד תכנם לא היה כפוף לשום קנה-מידה מגמתי או דידקטי. בצד דברים מאלפים, לא נמנעתי מלהביא גם דברי “שחוק וקלות-ראש”, אם מצאתי בהם מן “הדבש והעוקץ”.

אפשר למצוא בספר פתגמים דומים בתכנם, שניתנו בזכות צורותיהן השונות. אפשר למצוא בו גם פתגמים סותרים: הפתגם הוא אספקליה של החיים – והפתגמים הסותרים זה את זה אינם אלא משקפים את הסתירות בחיים עצמם.

הספר מחולק לשמונה-עשר מדורים לפי נושאיו המרכזיים. בתוך כל מדור סודרו הפתגמים והמכתמים לפי משקליהם השונים (ולא לפי נושאי-משנה): רציפות המשקל מלכדת בכל עמוד את החוליות הנפרדות לשלשלת ריתמית אחת ומקילה על הקריאה השוטפת.

החומר שנכלל בספר מתחלק לשלושה סוגים:

1. פתגמים עממיים מארצות שונות (רובם קצרים ביותר, בני שורתים);

2. פתגמים ומכתמים ספרותיים (אַפוֹריזמים ואֶפּיגרמות), מהם בשם אומריהם ומהם אלמוניים;

3. “טִפָּה מִשֶׁלִּי”, פתגמים ומכתמים שחיברתי בעצמי.

רוב החומר המתורגם והמעובד לוּקט מאנגלית, צרפתית, רוסית וגרמנית.

בסוף הספר ניתן מפתח להרכב החומר לפי סוגי המקור, והדבר מחייב כמה הערות.

כל הפתגמים העממיים סומנו במפתח “פ”. נמנעתי מלציין את מוצאו הלאומי של כל פתגם, כי פתגמים רבים משותפים הם (בשינויי-גירסאות קלים) לכמה עמים.

כל המימרות האלמוניות מסוג המכתם והפתגם הספרותי סומנו במפתח באות “א”. בסוג זה כללתי את כל החומר, שהילקוטים השונים שהיו בידי מביאים אותו בעילום-שם, וכן את הדברים, שעל אומריהם מצאתי ציונים סותרים במקורות השונים ולא יכולתי לזַהות את מוצאם בוַדאות מספקת.

הפתגמים והמכתמים שחוברו על ידִי (“טִפה משלי”) סומנו בכוכב קטן. חלק ניכר מהם ניתן לזיהוי אפילו בלי ציון מיוחד – לפי סימן-ההיכר של משחקי-לשון למיניהם.

על רוב ה“טִפּות” הללו (שאגב, נצטרפו במשך השנים למספר הגון) יש להעיר כי “שֶׁלִּיּוּתָן” מתיחסת הרבה יותר לצורתן (שלא הושפעה משום מקור לועזי מסוים) מאשר לתכנן, שאין לו כל יומרה למקוריות יתרה. כבר העירותי לעיל, שלא חידושי-תוכן מציינים את האַפוֹריסטיקה בזמננו, אלא, בעיקר, חידושי-נוסח על נושאים נדושים למדי – ודבר זה, חל, כמובן, גם על “טפה משלי”.

בכל מקום שיכולתי לזהות את אומרו של מכתם או פתגם ספרותי, נתתי במפתח את שמו. תוספת המלה “לפי” לפני השם (“לפי לה-רושפוּקוֹ”, למשל) באה להדגיש שהנוסח העברי נקבע בעקבות המקור ולא כמתכּוּנתו המדויקת (יש לציין כי רוב הדברים לא נכתבו במקורם בצורה קצובה ומחורזת – וקצתם אינם, בעצם, פתגמים או מכתמים בפני עצמם, אלא פסוקים מלוקטים מתוך יצירות ספרותיות). אשר לעצם ציוני-השמות, שנעשו לפי הילקוטים שהיו בידי, רואה אני צורך בהסתייגות מסוימת מדי.

“כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם”. ברם, כבר כתבתי בהקדמתי לספר הפתגמים הקטן שהוצאתי לאור בשנת 1941: “נתחוֵר לי כי קשים הם חבלי הגאולה אף בדרך הזאת”. כבר הרחבתי את הדיבור על בלבול תחומי ה“אבהוּת” בפתגם הספרותי ובמכתם, עקב פיצול זכות-המחבר בין בעלי הנוסחאות והגירסאות. לא פעם מצאתי בילקוטים השונים אותו מכתם עצמו מיוחס לאישים שונים. בכמה מקרים יכולתי להעזר בנתונים כרונולוגיים ולתת משפט-בכבודה לַמוקדם משני ה“אבות”. לפעמים מביאים המלקטים המאוחרים מימרות מסוימות בשם המלקטים הראשונים או בשם מצטטי-הדברים.

תחום אימרות-הכנף שבְּעַל-פֶּה הוא בכלל שדה-הפקר. כל דור מיחס פניני-שנינה נושנות לבחירי-חכמיו או לגדולי-ליצניו, וכל דור חדש תולש נוצות מכובעי גבורי-התמול ומקשט בהן את אלופי-היום.

במקרים מפוקפקים העדפתי, כאמור, לרשום את המימרות כאלמוניות. אך יתכן כי גם בשמות שצוינו במפתח נפלו קצת שיבושים.

* *

*

תודתי הלבבית נתונה לידידי מר א. ל. פאיאנס, שעבר על כתב-היד והעיר הערות חשובות. טוב-טעמו הספרותי וידיעותיו המופלאות בלשון היו לי לעזר רב בניפוי החומר ובתיקון פגימותיו.

ח.ר.

 

אָדָם, גִּילָיו וְגִלְגּוּלָיו    🔗

הִתְבַּגְּרוּת בָּחוּר בַּיְשָׁן

זוֹ תְּקוּפָה נִלְהֶבֶת,

כְּשֶׁפִּיו נִמְלָא עָשָׁן

וְלִבּוֹ – שַׁלְהֶבֶת.

*

תִּינוֹק – זֶה שֵׁם אַכְזָר תָּמִים,

חֲמוּשׁ קוֹלֵי-קוֹלוֹת,

שֶׁמְּקַצֵּר לָאֵם יָמִים

וּמַאֲרִיךְ לֵילוֹת.

*

מָתַי נִהְיֶה הַיֶּלֶד אִישׁ?

בְּיוֹם שֶׁהַקָּטָן

מַתְחִיל עוֹקֵף בִּצּוֹת בַּכְּבִישׁ,

בִּמְקוֹם לַחֲצוֹתָן.

*

תְּחִלָּה מַקְנִים הָאֲנָשִׁים

דִּבּוּר לְבֵן תִּינוֹק –

וְאַחַר-כָּךְ אוֹתוֹ עוֹנְשִׁים

עַל אִי-רָצוֹן לִשְׁתּוֹק.

*

כִּמְעַט מֵעֶרֶשׂ מִתְפָּרֵץ

טִבְעֵנוּ הָאַמִּיץ:

עַד גִּיל-שָׁנָה תִּינוֹק רוֹבֵץ –

וְאַחַר-כָּךְ מַרְבִּיץ.

*

מִנַּיִן רֶשַׁע בָּעוֹלָם?

פְּלִיאָה הִיא וְחִידָה:

הֵן אֶת בָּאֵי-עוֹלָם כֻּלָּם

הֵבִיאָה חֲסִידָה!

*

כָּעֵת נִהְיָה גִדּוּל-בָּנִים

דָּבָר יָקָר מְאֹד –

שֶרַק דַּלִּים וְאֶבְיוֹנִים

יוּכְלוּ בּוֹ לַעֲמוֹד.

*

כָּל אִישׁ נוֹתֵן אֵמוּן מֻחְלָט

בְּכֹחַ תּוֹרָשָׁה –

כָּל עוֹד לֹא קָם לוֹ בֵּן מֻשְׁחָת

אוֹ בַּת מְטֻפָּשָׁה.

*

הוֹ, מַה יָּפִים הֵם, רֵעַ,

קוֹלוֹת שֶל צְעִירִים –

כָּל עוֹד אֵינְךָ שֹׁוֹמֵעַ,

עַל מָה הֵם מְדַבְּרִים!

*

לְזַאֲטוּט בֶּן-חַיִל –

בֵּית-אִמָּא הַמֵּזִין

הוּא רַק מוּסַךְ לְלַיִל

וְתַחֲנַת-בֶּנְזִין.

*

לֹא גִיל עִם גִיל-זִקְנָה בָּא –

אַךְ יֵשׁ צַעֲצוּעִים

לְסָבְתָא וּלְסַבָּא:

קְטַנֵּי-צֶאֱצָאִים.

*

הַ“מַּדּוּע” שֶׁל הַיֶּלֶד

הוּא אֲבִי מַדָּע בַּחֶלֶד.

*

כָּל אָדָם – לִבֹּו יִשְׁאַב

חֹם מֵאֵם וְאוֹר מֵאָב.

*

לוּ הָיָה לְנַעַר מֹחַ,

לוּ הָיָה לְסַבָּא כֹּחַ!..

*

זֶה אָשְׁרוֹ שֶׁל עוּל-יָמִים-

שֶׁלִּבּוֹ כָּל-כָּךְ תָּמִים.

*

לַצָּעִיר – שִׁירָה צוֹהֶלֶת,

לַזָּקֵן – פְּסוּקֵי קֹהֶלֶת.

*

לֵב צָעִיר - לַסְּעָרָה,

לֵב-זָקֵן – לַקְּעָרָה.

*

עֵת הַנֹּעַר הַנֶּחְמֶדֶת,

הִיא מַצַּב שִׁכְרוּת מַתְמֶדֶת.

*

גַּם זָקֵן בְּזִקְנוּתוֹ

דַּי צָעִיר בִּשְׁבִיל לַחְטוֹא.

*

“יֶלֶד-פֶּלֶא” זֶהוּ יֶלֶד…

בֵּן לְאִמָּא מִתְפָּעֶלֶת.

*

לִצְעוֹק יוֹדֵעַ כָּל תִּינוֹק –

אַךְ רַק בּוֹגֵר לוֹמֵד לִשְׁתּוֹק.

*

הַיְלָדִים כֻּלָּם פִּקְחִים –

וּמֵהֵיכָן טִפְּשִׁים צוֹמְחִים?

*

בֶּן שֵׁשׁ כּוֹתֵב עַכְשָׁו יוֹמָן,

וּבֶן חֲמֵשׁ-עֶשְׂרֵה – רוֹמָן.

*

מַטִּיף לַנֹּעַר סַבְלָנוּת –

מַדְבִּיק זָקָן לְזַאֲטוּט.

*

בֵּין גִּיל אַרְבַּע לְאַרְבָּעִים

מַבְדִּיל רַק סוּג צַעֲצוּעִים.

*

אֵין צְעִירוּת חֶסְרוֹן מַפְחִיד:

כָּל יוֹם וָיוֹם אוֹתוֹ מַפְחִית.

*

זִקְנָה לַבּוּר – תְּקוּפַת סַגְרִיר,

וְלַמַּשְׂכִּיל – תְּקוּפַת קָצִיר.

*

אֵיךְ יַאֲרִיךְ אָדָם חַיָּיו?

אַל יְבַזְבֵּז זְמַנּוֹ לַשָּׁוְא!

*

יַלְדֵּךְ יִשְׁכַּח סַנְדָּל וָגֶרֶב,

שִׁעוּר וְרַחַץ וְשֵנָה –

אַךְ הוּא יִזְכּוֹר לָךְ עֶרֶב-עֶרֶב

הַבְטָחָתֵךְ לִפְנֵי שָׁנָה.

*

“הוֹ, אֵל רַחוּם!” – יַלְדָּה אוֹמֶרֶת:

"מַדּוּעַ שַׂמְתָּ וִיטָמִין

בְּשֶׁמֶן-דָּג, כָּבֵד וְתֶרֶד –

וְלֹא בְּ“מַˌסְטִיק” וְתוּפִין?"

*

בְּגִיל-זִקְנָה רְצוּץ-יְגִיעַ

בָּנִים הֵם עֵזֶר לְאָדָם…

הֵם גַּם עוֹזְרִים לוֹ לְהַגִּיעַ

לְזֶה הַגִּיל יוֹתֵר מֹקְדָּם.

*

מָתַי מַסְכִּים הַבֵּן שֶׁאַבָּא

הָיָה מַלְקֵהוּ לֹא לַשָּׁוְא?

כְּשֶׁאָבִיו הוֹפֵךְ לְסַבָּא –

וְהוּא עַצְמוֹ הוֹפֵךְ לְאָב.

*

בְּגִיל-יַלְדוּת – מְחוֹל-מַחְנַיִם,

בְּנֹעַר – חֶבֶר מְלֻכָּד,

בְּגִיל בֵּינַיִם – שְׁנַיִם-שְׁנַיִם,

בְּגִיל יָשִׁישׁ – אֶחָד אֶחָד.

*

בָּנִים בְּגִיל-קֹטֶן –

צָרוֹת עַד לְמֹתֶן;

בְּגִיל מְבֻגָּר –

צָרוֹת עַד צַוָּאר.

*

אִם בַּגְרוּת לֹא תִּקְּנֶה

לֹא תּוֹעִיל גַּם זִקְנָה.

*

לֹא מֵעֹנֶג וָנַחַת

הַזִּקְנָה נֶאֱנַחַת.

*

לֹא תִּלְמַד מִבֵּיצָה

תַּרְנְגֹלֶת עֵצָה.

*

עֲלוּמִים – זֶהוּ פֶּרֶק

מָלֵא בֹּסֶר וָ“יֶרֶק”

הַמַּתְחִיל בְּקַדַּחַת

וְנִגְמָר בְּקָרַחַת.

*

פְּרִי חִנּוּךְ בֵּן זָכָר –

אִישִׁיּוּת שֶׁל מָחָר;

פְּרִי חִנּוּךְ שֶׁל יַלְדָּה –

מִשְׁפָּחָה עֲתִידָה.

*

יְלָדִים לָאֱנוֹשׁ –

גַּם שִׂמְחָה, גַּם כְּאֵב:

הַקְּטַנִּים – כְּאֵב-רֹאשׁ,

הַגְּדוֹלִים – כְּאֵב-לֵב.

*

הִתְבַּגְּרוּת זֶהוּ גִיל

כְּשֶׁיֶּלֶד שׁוֹבָב

“מִתְמַפְלֵג” – וּמַתְחִיל

לְחַנֵּךְ אֶת הוֹרָיו.

*

בַּנֹּעַר יֵשׁ כָּזֶה שָׁלָב:

אַהֲבוֹתָיו – “שִׁנֵּי-חָלָב”:

נוֹשְׁרוֹת בְּלִי כְּאֵב וּבְלִי צָרוֹת,

לָתֵת מָקוֹם לַאֲחֵרוֹת.

*

מַחְצִית חַיָּיו אָדָם מַפְסִיד

בְּכִסוּפָיו אֶל הֶעָתִיד,

וְאֶת הַחֵצִי הַנּוֹתָר –

בְּצַעֲרוֹ עַל הֶעָבָר.

*

מַחְצִית חַיִּים – לְנִסְיוֹנוֹת,

מַחְצִית שְׁנִיָּה – לְזִכְרוֹנוֹת.

וְזֶה הַכֹּל. בֵּין זֹאת לָזֹאת

אֵין הָאָדָם מַסְפִּיק לִחְיוֹת.

*

הָאִישׁ זָקֵן – מִשֶּׁיַּתְחִיל

לוֹמַר שְׁקָרִים בִּדְבַר הַגִּיל;

וְהָאִשָּׁה – מִשֶּׁתַּתְחִיל

לוֹמַר אֱמֶת בִּדְבַר הַגִּיל.

*

אָדָם הִתְחִיל חַיָּיו מִתָּא;

וּלְפִי כָּל מַה שֶּׁהוּא חָטָא

מִשְּׁלַב אֲמֶבָּה עַד עַתָּה –

רָאוּי לִגְמוֹר חַיָּיו בְּתָא.

*

צָעִיר אוֹסֵף חָמְרֵי-בִּנְיָן

לִבְנוֹת לוֹ גֶּשֶׁר לַיָּרֵחַ;

הוּא יְנַצְּלֵם, בְּבוֹא הַזְּמָן,

לִבְנוֹת לוֹ גַג עַל רֹאשׁ קֵרֵחַ.

*

חִנּוּךְ מָשׁוּל לְמַקְצוּעָה,

הַמְיַשֶּׁרֶת אֶת הַלּוּחַ;

אַךְ אֵין מַקְנִים בְּהַקְצָעָה

סְגֻלּוֹת- אַלּוֹן לְעֵץ-אַשּׁוּחַ.

*

תַּפְקִיד חִנּוּךְ מוִעיל וָטוֹב

הוּא לְלַמֵּד כֵּיצַד לַחְשׁוֹב;

אוּלָם עַכְשָׁו, לְפִי הָרֹב,

הוּא מְלַמְּדֵנוּ – מַה לַחְשׁוֹב.

*

"הָיוּ לִי עַד הַנִּשּׂוּאִים

שָׁלשׁ שִׁיטוֹת חִנּוּךְ-בָּנִים.

שְׁלשָׁה בָּנִים לִי יֵשׁ עַתָּה –

וְלֹא נוֹתְרָה לִי שׁוּם שִׁיטָה".

*

חִנּוּךְ הוּא חוֹב, אֲשֶׁר חַיָּב

כָּל דּוֹר קַיָּם לְדוֹר-יוֹרְשָׁיו.

*

אִם אָב רוֹצֶה בְּבֵן הָגוּן,

יִשְׁמַע עַצְמוֹ בְּקוֹל מַצְפּוּן.

*

אֵיזֶה זְמַן הוּא גִיל-בֵּינַיִם?

זְמַן שֶׁאֵצֶל הַבְּרִיּוֹת

מַתְחִילוֹת לִנְשׁוֹר שִׁנַּיִם,

שְׂעָרוֹת וְאַשְׁלָיוֹת.

*

הַמַּדָּע פָּקַח עֵינַיִם

גַּם לְדוֹר הַדַּרְדַּקִּים –

וְהֶחְלִיף יִרְאַת-שָׁמַיִם

בְּיִרְאַת הַחַיְדַקִּים.

*

לַסָּבָה הָיָה הֶכְרֵחַ

בִּקְדֵרוֹת וְתַנּוּרִים;

לַנֶּכְדָּה יַסְפִּיק מַפְתֵּחַ

שֶׁל קֻפְסוֹת-הַשִּמּוּרִים.

*

אִם צָעִיר נִמְנָע בְּיֹהַר

מִשְּׁטֻיּוֹת שֶׁל גִּיל-הַנֹּעַר,

אֵין סָפֵק שֶׁיַּעֲשֵׂן

כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה זָקֵן.

*

בֵּן חוֹלֵם עַל נִצְחוֹנוֹ;

אָב חוֹלֵם עַל זֶה שֶׁל בְּנוֹ;

וְנַפְשׁוֹ שֶׁל סָב נִמְשֶׁכֶת

אֶל חֲלוֹם נִצְחוֹן הַנֶּכֶד.

*

בִּימֵי-הַזֹּקֶן מְצַפֶּה

לְכָל אָדָם סַבְלָן

זָהָב וָכֶסֶף: זֶה – בַּפֶּה

וְזֶה – בִּשְׂעַר-זָקָן.

*

“הוֹי, צְעִירוּת – דָּבָר נִפְלָא!” –

זְקֵנִים נֶאֱנָחִים:

"כַּמָּה חֲבָל שֶׁהִיא נָפְלָה

בִּידֵי הַפִּרְחָחִים!"

*

זָקֵן שָׂמֵחַ בֶּן-תִּשְׁעִים

רָאָה בָּרְחוֹב בַּת-חֵן.

“הוֹי, לוּ הָיִיתִי בֶּן-שִׁבְעִים!” –

גָּנַח אוֹתוֹ זָקֵן.

*

עַל הָהָר כִּפָּה מֻשְׁלֶגֶת

וְתַחְתָּיו מוֹרִיק הַגַּיְא:

עַל הָרֹאשׁ שֵׂיבָה מֻפְלֶגֶת,

וְתַחְתָּיו – לֵב עֵר וָחַי.

*

רַק עֶשְׂרִים שָׁנָה נִמְשֶׁכֶת

צְמִיחָתְךָ הַמְאֻנֶּכֶת,

אַךְ מַתְמִיד הוּא הַתַּפְקִיד

שֶׁל צְמִיחָה אָפְקִית.

 

סְפָרִים, סוֹפְרִים וְאָמָּנִים    🔗

אֵין אַלְטְרוּאִיזְם מְרוֹמָם

מִזֶּה שֶׁל הַסּוֹפְרִים:

גּוֹזְלִים שֵׁנָה הֵם מֵעַצְמָם

… לָחֹן בָּהּ אֲחֵרִים.

*

חוֹבֵב-סְפָרִים אֵינוֹ חַיָּב

לִהְיוֹת חוֹבֵב-סוֹפְרִים:

הַאִם חוֹבָה הִיא שֶׁיֹּאהַב

חוֹבֵב-הַדְּבַש – דְּבוֹרִים?

*

אֵין מְבַקֵּר חַיָּב לִכְתּוֹב

פּוֹאֶמוֹת, כַּיָּדוּעַ –

אַךְ אֵין הוּא אִישׁ-בִּקֹּרֶת טוֹב,

אִם הוּא פַּיְטָן גָּרוּעַ.

*

מִסְּמַרְטוּטִים עוֹשִׂים נְיָר;

אוּלָם עֵטֵי שׁוֹטִים

שׁוֹקְדִים בְּמֶרֶץ שֶׁיֻּחְזַר

הַנְּיָר לִסְמַרְטוּטִים.

*

הָיָה אֵי-פַּעַם סוּס פֶּגַס

שֶׁעָף לוֹ בָּשָּׁמַיִם –

וְגַם כַּיּוֹם זוֹכֶה פֶּה גַס

לֹא פַּעַם לִכְנָפַיִם.

*

אֵין הָאָדָם חַיָּב לִכְתּוֹב

עַל מַה שֶּׁהוּא חוֹשֵׁב;

אַךְ הוּא תָּמִיד חַיָּב לַחְשׁוֹב

עַל מַה שֶּׁהוּא כּוֹתֵב.

*

מַה לַּעֲשׂוֹת לְשׁוּק-סְפָרִים

שֶׁאֵיכוּתוֹ תּוּטַב?

אוּלַי לִקְבּוֹעַ שְׂכַר-סוֹפְרִים

עַל מַה שֶּׁלֹּא נִכְתַּב?

*

לְמִי שֶׁאֵין בּוֹ מַחְשָׁבָה –

מַה בֶּצַע בִּסְפָרִים?

כְּלוּם הַמַּרְאָה הֲכִי-טוֹבָה

עוֹזֶרֶת לְעִוְרִים?

*

הַמְחַבֵּר דִּבְרֵי-הוּמוֹר

זֶה מִין מֻפְלָא שֶׁל אָב

שֶׁהוּא צָעִיר בְּאֶלֶף דּוֹר

מֵרֹב צֶאֱצָאָיו.

*

כָּל הוּמוֹרִיסְטָן מְשֻׁקָּע

בְּדִכָּאוֹן עָמֹק;

הוּא כֹּה עָיֵף מֵהַצְחָקָה –

שֶׁלֹּא יוּכַל לִצְחוֹק.

*

אִם אֱלֹהִים אוֹתְךָ חָנַן

בְּחֶרֶב הַשְּׁנִינָה,

אַל תִּשְׁלְפֶנָּה מִן הַנְּדָן

לְשֵׁם סִפּוּק טִינָה!

*

אַוָּז נֶחְשַׁב לְעוֹף טִפֵּשׁ…

בְּמָה אֶפְשָׁר זֹאת לְפָרֵשׁ?

בְּיָם שְׁטֻיּוֹת עָצוּם וָרָב,

אֲשֶׁר נִכְתַּב בְּנוֹצוֹתָיו.

*

“צָרִיךְ לִשְׁמוֹר עַל הַסּוֹפְרִים” –

אָמַר אַחַד הַמְבַקְּרִים:

"אִם יֵעָלְמוּ הַקָּרְבָּנוֹת,

אֶת מִי אוּכַל עוֹד לְעַנּוֹת?"

*

לֵב הַפַּיְטָן הוּא דַי חָסֹן

לְהִתְגַּבֵּר עַל כָּל אָסוֹן –

מִלְבַד אֶחָד: שִׁבּוּשׁ הַדְּפוּס,

הַמְקַלְקֵל אֶת הֶחָרוּז.

*

חָרוּז – הוּא זוּג שֶׁל תְּאוֹמוֹת,

אַךְ בְּאַחַת אֵינָן דּוֹמוֹת:

הָרִאשׁוֹנָה: – בְּיַד חוֹרֵז;

אֶת הַשְּׁנִיָּה – הוּא מְחַפֵּשׂ.

*

בֵּין שִׁיר שֶׁל רֶגֶשׁ אֲמִתִּי

לְשִׁיר שֶׁל נוֹי מְלָאכוּתִי –

הֶבְדֵּל קָטָן: הֶבְדֵּל בֵּין גַּן

לַחֲנוּתוֹ שֶׁל תַּמְרוּקָן.

*

יֶשְׁנוֹ פַּיְטָן מִסּוּג “רַוָּק”,

שֶׁעוֹד בַּמּוּזָה לֹא דָבַק;

יֶשְׁנוֹ פַּיְטָן מִסּוּג “אַלְמָן”,

שֶׁבַּת שִׁירוֹ גָוְעָה מִזְּמָן;

וְיֵשׁ פַּיְטָן מִסּוּג "גָּרוּשׁ,,

שֶׁהוּא לַמּוּזָה לֹא דָרוּשׁ.

*

כָּל מְבַקֵּר נוֹהֵג לִכְתּוֹב

בְּסִמָּנֵי-קְרִיאָה לָרֹב.

אַךְ לְעִתִּים דַּוְקָא חָסֵר

בְּמַאֲמַר הַמְבַקֵּר

סִמַּן-קְרִיאָה אֶחָד: סִמַּן…

קְרִיאַת הַסֵּפֶר בּוֹ הוּא דָן.

*

“הַזְּמַן הוּא כֶּסֶף” לְאֻמָּן,

אַךְ לְאָמָּן “הַכֶּסֶף-זְמָן”:

עָלָיו לִקְנוֹת-לוֹ בְּמִזֻמָּן

דַּי-זְמַן לְפֹעַל נֶאֱמָן.

*

כְּדֵי לִשְׁפּוֹט עַל סֵפֶר רַע,

דַּיּוֹ כָּל חֵלֶק שֶׁנִּקְרָא:

אֵין אִישׁ אוֹכֵל בֵּיצָה כֻּלָּהּ,

לִרְאוֹת אִם הִיא מְקֻלְקָלָה.

*

סְפָרִים בְּלִי תֹּכֶן מְאַלֵּף,

שֶׁכָּל עֶרְכָּם – חִדּוּשׁ חוֹלֵף,

הֵם כִּלְבִיבוֹת, שֶׁטַּעֲמָן

יָפוּג בְּיַחַד עִם חֻמָּן.

*

קוֹרֵא מַכְנִיס, עִם קְרִיאָתוֹ,

סְפָרָיו לְתוֹךְ סִפְרִיָּתוֹ.

לֹא כֵן סוֹפֵר: הַלָּז יִתְחַב

סִפְרִיָּתוֹ לְתוֹךְ סְפָרָיו.

*

יֵשׁ לְנָבִיא פָּסוּק נֶחְמָד:

“קֹרֵא דָגָר וְלֹא יָלָד”.

אַךְ זוֹ טָעוּת: אוֹתוֹ דוֹגֵר

הוּא לֹא קוֹרֵא, כִּי אִם סוֹפֵר.

*

פִּקֵּחַ צִˌינִי – כְּיַנְשׁוּף:

יֵשׁ לוֹ כְּנָפַיִם לְמָעוּף,

עֵינוֹ חַדָּה לִרְאוֹת בִּשְׁחוֹר,

אַךְ הוּא עִוֵּר מֵרְאוֹת בְּאוֹר.

*

אִם יִצְחֲקוּ נֶאֱבָקִים,

עָדִיף אַחְרוֹן הַצּוֹחֲקִים;

אַךְ בְּמִבְחָן שֶׁל חוּשׁ-לָצוֹן

עָדִיף דַּוְקָא – צוֹחֵק רִאשׁוֹן.

*

הוּמוֹר וְשֵׂכֶל הֵם “קְרוֹבִים”:

לָכֵן הַכֹּל נֶעֱלָבִים,

אִם מְעִזִּים לָהֶם לֵאמוֹר,

שֶׁחֲסֵרִים הֵם חוּשׁ-הוּמוֹר.

*

הוּמוֹר יָכוֹל לַתֵת חָסוּת

גַּם לִשְׁנִינָה שֶׁבְּגַסּוּת:

אַךְ רַק אִוֶּלֶת וְאַפְסוּת

גּוֹרְסוֹת גַּסּוּת לְשֵׁם גַּסּוּת.

*

אָמַּן-סַטִירָה יַעֲקוֹץ

כְּדֵי לִרְחוֹץ עוֹלָם מִבֹּץ,

וּסְתָם לֵצָן – כְּדֵי לִנְעוֹץ

בִּבְשַׂר-רֵעֵהוּ קוֹץ.

*

בִּשְׁבִיל תִּרְגּוּם שֶׁל פַּיִט

רַב בֹּשֶׂם וְגוֹנִים –

לֹא דַי לִהְיוֹת בֶּן-בַּיִת

בִּשְׁנֵי הַמִּלּוֹנִים.

*

דִּמְיוֹן הוּא סוּס רַב-כֹּחַ,

אַךְ פֶּרֶא וְשׁוֹבָב:

בְּאֵין מוֹשְׁכוֹת-שֶׁל-מֹחַ,

מַפִּיל הוּא אֶת רוֹכְבָיו.

*

סוֹפְרִים כָּעֵת יִכְתֹּבוּ

חָדָשׁ וָטוֹב לָרֹב;

אַךְ הֶחָדָשׁ – לֹא טוֹב הוּא,

וּמַה יָּשָׁן הַטּוֹב!

*

סוֹפֵר טִירוֹן שׁוֹפֵעַ

נִיבִים-שֶׁל-הִתְקַשְּׁטוּת;

סוֹפֵר בּוֹגֵר יוֹדֵעַ:

מֵיטַב הַנּוֹי – פַּשְׁטוּת.

*

בַּמַּאי כּוֹשֵׁל מוֹכִיחַ

אֶת בֹּסֶר הַקָּהָל:

"הַמַּחֲזֶה הִצְלִיחַ –

אַךְ הַקָּהָל נִכְשַׁל!"

*

אוֹסֵף-סְפָרִים לֹא יֶרֶב

לִקְרוֹא מֵחֹסֶר-פְּנַאי:

כִּי הוּא עָסוּק בְּלִי-הֶרֶף

בְּהַגְדָּלַת הַמְּלַאי.

*

הַדּוֹר הַזֶּה הוּא דוֹר בּוּרִים.

וְהַסִּבָּה? – מַבּוּל סְפָרִים!

*

יֵשׁ וְקוֹרְאֵי סִפְרוּת-הָעֵת

חוֹשְׁבִים: “אַשְׁרֵי אַנְאַלְפָאבֵּית!”

*

קְרִיאַת סְפָרִים לְלֹא שִׁקּוּל –

כַּאֲכִילָה לְלֹא עִכּוּל.

*

הַבּוּר רוֹכֵשׁ סִפְרֵי-חָכָם –

אַךְ לֹא אֶת מַה שֶּׁבְּתוֹכָם.

*

אָמְנָם, נָכוֹן: קָרָאת אֶת קַנְט.

אַךְ הָעִקָּר הוּא: מָה הֵבַנְתְּ?

*

רַעְיוֹן מַפְסִיד חֲצִי יָפְיוֹ,

אִם מַטְבִּילִים אוֹתוֹ בִּדְיוֹ.

*

לַמְבַקֵּר אֵין פְּנַאי לִקְרוֹא:

הוּא מְמַהֵר לִכְתּוֹב חִקְרוֹ.

*

הַמְבַקֵּר – חִגֵּר חָרוּץ,

הַמְלַמֵּד כֵּיצַד לָרוּץ.

*

בִּימֵי רוֹדָן, בְּלִי חֹפֶשׁ-דֶּרֶךְ,

עִדּוּד סִפְרוּת הוּא פֹּעַל-שָׁוְא –

כְּהַשְׁקָאַת שָׁתִיל אוֹ פֶּרַח,

אֲשֶׁר חָתְכוּ אֶת שָׁרָשָׁיו.

*

רוֹדָן מַחְזִיק סִפְרוּת בַּכֶּלֶא.

אוֹי לִסְפָרִים בְּמִשְׁטָרוֹ:

מֻתָּר לִקְרוֹא מֵהֶם רַק אֵלֶּה,

שֶאִי-אֶפְשָׁר אוֹתָם לִקְרוֹא!

*

כְּמוֹ דְבוֹרָה לִגְבִיעַ-פֶּרַח –

כֵּן לִסְפָרִים אֲנִי נִגָּשׁ:

לִסְפּוֹג הַלְּשַׁד יְקַר-הָעֵרֶךְ,

שֶׁבְּלִבִּי יִהְיֶה לִדְבַשׁ.

*

עַל סִפְרִיַּת עָשִׁיר מֻזְנַחַת

אֶפְשָׁר לִכְתּוֹב בְּלִי שׁוּם לָצוֹן

כְּעַל צְלוֹחִית מִבֵּית-מִרְקַחַת:

“רַק לְצָרְכֵי שִׁמּוּשׁ חִיצוֹן”.

*

לְסִפְרְךָ עֶלְבּוֹן הוּא, אֶחָא,

אִם תַּשְׁאִילֵהוּ לְאַחֵר –

וְהוּא כָּל-כָּךְ כּוֹעֵס עָלֶיךָ,

שֶׁעַל-פִּי-רֹב אֵינוֹ חוֹזֵר.

*

יֵשׁ סְפָרִים בִּשְׁבִיל לִגְמוֹעֵ

כִּגְמִיעַת מַשׁקֶה מִכּוֹס

יֵשׁ סְפָרִים בִּשְׁבִיל לִבְלוֹעַ –

וּסְפָרִים בִּשְׁבִיל לִלְעוֹס.

*

פִילוֹסוֹף יָבֵשׁ בְּכַעַס

מְגָרֵשׁ מַחְשֶׁבֶת שְׁטוּת,

וּפַיְטָן מִמֶּנָּה יַעַשׂ

בְּעֵטוֹ פְּנִינַת פִּיּוּט.

*

“סֵפֶר קְלַˌסִי” – זֶהוּ תֹּאַר

לְכִתְבֵי סוֹפֵר-מוֹרֶה,

שֶׁכָּל אִישׁ מַמְלִיץ לַנֹּעַר

וְשׁוּם אִישׁ אֵינוֹ קוֹרֵא.

*

מִסּוֹפֵר בִּלְתִּי-צָלֵחַ

מְבַקֵּר חָרִיף צוֹמֵחַ:

גַּם מִיַּיִן לֹא-מֻצְלָח

יוֹצֵא חֹמֶץ מְשֻׁבָּח.

*

הַהַלֵּל לְשֵׁם מַשְׂכֹּרֶת –

זוֹ דֻגְמָה שֶׁל שׁוּק-בִּקֹּרֶת;

הַגִּדּוּף בִּמְקוֹם נִמּוּק –

זוֹ דֻגְמַת בִּקֹּרֶת-שׁוּק.

*

בְּלִי עָמָל סוֹפֵר מַשִּׂיג

רַק סִיגְנוֹן – מִשֹּׁרֶשׁ סִיג.

*

גְּרָפוֹמַן מַפְשִׁיל שַׁרְווּל –

וּבִן-רֶגַע צָץ יְבוּל.

*

הַפַּיְטָן הֲרֵיהוּ שִׂיא

שֶׁל אָדָם… לֹא-מַעֲשִׂי.

*

לַפַּיְטָן בְּרֵרָה גַסָּה:

אוֹ פַּרְנַס – אוֹ פַּרְנָסָה.

*

אַל תִּבְחַר אֶת סִפְרְךָ

לְפִי צֶבַע הַכְּרִיכָה.

*

סֵפֶר טוֹב הוּא גַן נֶחְמָד,

שֶׁאֶפְשָׁר לָשֵׂאת בַּיָּד.

*

סֵפֶר טוֹב – סִיּוּר מַחְכִּים

בְּלִי מַסָּע לְמֶרְחַקִּים.

*

סֵפֶר נָם עַל אִצְטַבָּה

לֹא יַקְנֶה חָכְמָה רַבָּה.

*

בַּבִּקֹּרֶת אַל נָא יַעַל

הַסַּנְדְּלָר מֵעַל לַנַּעַל.

*

יֵשׁ צַיָּר מִלְּשׁוֹן צוּרָה –

וְצַיָּר מִלְּשׁוֹן צָרָה.

*

הַצִּיּוּר הוּא שִׁיר בְּלִי אֹמֶר,

וְהַשִּיר – צִיּוּר בְּלִי חֹמֶר.

*

יֵשׁ רַק שְׁנֵי סוּגֵי אָמָּן:

פְּלַגִיאַˌטוֹר – אוֹ מַרְדָּן.

*

הַשׂוֹרְפִים סְפָרִים לְאֵפֶר

לֹא סָתְרוּ בָּזֶה שׁוּם סֵפֶר.

*

לְאֻמָּן – סִגְנוֹן אָחִיד,

לְאָמָּן – סִגְנוֹן יָחִיד.

*

לֹא חָכְמָה – לִדְקוֹר בְּמַחַט:

אִישׁ-הוּמוֹר דּוֹקֵר בְּנַחַת.

*

הַהִתּוּל אֵינוֹ הִתּוּל,

אִם שׂוֹרֵט הוּא כְּחָתוּל.

*

אִם לִרְקוֹד אֵינְךָ יָכוֹל,

אַל תִּקְפּוֹץ בְּרֹאשׁ מָחוֹל.

*

יַד “חוֹבֵב” אֵינָהּ מַשֶּׂגֶת

לֹא לִכְבּוֹשׁ וְלֹא לָסֶגֶת.

*

לִפְעָמִים קְרִיאוֹת “הַדְרָן” –

מְקוֹרָן בִּשְׂכַר סַדְּרָן.

*

לְקוֹל רַעַם מִשָּׁמַיִם

… קַד שַׂחְקָן קִדּוֹת-אַפַּיִם.

*

אִם בְּכִיס אָמָּן שָׂמֵחַ

מַטְבְּעוֹת מִשְׁתַּקְשְקִים,

הוּא אִגְּרוֹת אֵינוֹ שׁוֹלֵחַ:

הוּא שׁוֹלֵחַ מִבְרָקִים.

*

רַק אִשָּׁה תָּמִיד תָּנִיעַ

לִגְדוֹלוֹת אֶת הָאָמָּן –

וְהִיא-הִיא אֲשֶׁר תַּפְרִיעַ

אֶת הָאִישׁ מֵהַגְשִימָן.

*

לְאָמָּן פִּרְסֹמֶת-יֶתֶר

הִיא אַלְיָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ קוֹץ:

בִּגְלָלָהּ קוֹשְׁרִים לוֹ כֶּתֶר,

בִּגְלָלהּ זוֹרְקִים בּוֹ בֹּץ.

*

לַפַּסָּל מְלָאכָה קַלָּה יֵשׁ:

רַק לָקַחַת אֶת הַחֶרֶט

וּמִקֶּרֶב גּוּשׁ-הַשַּׁיִשׁ

לְסַלֵּק אֶת הַיּוֹתֶרֶת.

*

פֶּרֶק-מוּסִיקָה חָדִישׁ

מְבֻצָּע כָּל-כָּךְ חִישׁ-חִישׁ,

שֶׁלֹּא קַל לִבְחוֹן מִיָּד,

אֵיזֶה קְלַˌסִיקָן נִשְׁדַּד.

*

שָׁר פַּיְטָן בְּשִׁיר נִלְהָב

כִּי הַיֹּפִי-כָּל חַיָּיו,

אַךְ יוֹם-יוֹם יִישַׁן בְּנַחַת

בַּעֲלוֹת חַמָּה זוֹרַחַת.

*

אִם תִּשְׁדּוֹד מַסָּה אַחַת,

יִקְרְאוּ זֹאת פְּלַגִיאַט;

אִם תִּשְׁדּוֹד מֵאַה וְעֶשֶׂר,

יִקְרְאוּ לְךָ פּרוֹפֶסוֹר.

*

עַל סִגְנוֹן עוֹלֵב וְגַס

סְתָם-אֶזְרָח נִדּוֹן לִקְנַס;

וְאוּלָם כּוֹתֵב-בִּקֹּרֶת

מְקַבֵּל עַל כָּךְ מַשְׂכֹּרֶת.

*

מְבַקֵּר פּוֹסֵק: "לֹא טוֹב!

יְדִידִי, לְמַד לִכְתּוֹב!"

וְסוֹפֵר אֶל מְבַקְּרוֹ:

“יְדִידִי, לְמַד לִקְרוֹא!”

*

יֵשׁ מֵאָה דְרָכִים לַפְּרָט

לְהַטְרִיד אֶת הַזּוּלָת;

אַךְ, אוּלַי, הָעִקָּרִי –

הוּא כְּתָב-יָד בִּלְתִּי-קָרִיא.

*

הַנְּגִינָה-לְשׁוֹן – צְלִילִים

שֶׁל רֶגֶשׁ-לֵב עָמֹק,

שֶׁלֹּא יוּכַל לִמְצוֹא מִלִּים –

וְלֹא יוּכַל לִשְׁתּוֹק.

*

שׁוֹמְעֵי הַמּוּסִיקָה אֵי-אָז

הִקְשִׁיבוּ בָּאָזְנַיִם;

חוֹבֵב הַמּוּסִיקָה שֶׁל גַּ’ז

שׁוֹמֵעַ בָּרַגְלַיִם.

*

אֵין הַקָּהָל כֻּלּוֹ מֵבִין

בְּמוּסִיקָה נָאָה,

אוּלָם גַּם בּוּר מִיָּד יַבְחִין

בְּמוּסִיקָה רָעָה.

*

טִירוֹן בְּמוּסִיקָה דָרַשׁ

כַּסְפּוֹֹ מִן הַמּוֹכְרִים –

כִּי הֶחָלִיל שֶׁהוּא רָכַש

הָיָה מָלֵא חוֹרִים.

*

“הַדְרָן” – זֶה דֶרֶךְ נְאוֹרָה

בִּשְׁבִיל יוֹשְׁבֵי-אוּלָם

לִסְחוֹט תּוֹסֶפֶת שֶל סְחוֹרָה

בַּכֶּסֶף שֶׁשֻּׁלַּם.

*

זַמָּר – אֲפִילוּ הוּא כּילַי –

חִנָּם בְּחֵפֶץ רָן,

אִם מְבַקֶּשֶׁת אֶת הַשַּׁי

מִלַּת-קְסָמִים “הַדְרָן!”

*

בַּרְבּוּר יָשִׁיר לִפְנֵי קִצּוֹ.

אַךְ יֵשׁ גַּם זַמָּרִים,

שֶׁאֶת קִצָּם צְרִיכִים לִמְצוֹא

לִפְנֵי שֶׁהֵם שָׁרִים.

*

מַחְשָׁבָה הִיא טַיָּס,

שֶכֹּחוֹ בִּכְנָפָיו;

מְלִיצָה הִיא טַוָּס,

שֶׁכֹּחוֹ בַּזָּנָב.

*

הַחַיִּים הֵם יְאוֹר,

הַצָּרוֹת – מְצוּלָה,

וְהַחוּשׁ-שֶׁל-הוּמוֹר –

חֲגוֹרַתַ-הַצָּלָה.

*

אִישׁ-בִּקֹּרֶת הוֹגֵן –

רְצוֹנוֹ לְתַקֵּן;

אִישׁ-בִּקֹּרֶת קְלוֹקֵל –

רְצוֹנוֹ לְקַלְקֵל.

*

בַּמִּלּוֹן, בִּשְבִיל הֵן

יֵשׁ מִלָּה אַחַת: “כֵּן” –

וְכָל יֶתֶר מִלָּיו

הֻמְצְאוּ בִּשְׁבִיל לָאו.

*

כָּל דִּבּוּר – מְחֻכָּם

בְּפִי אִישׁ מְפֻרְסָם,

אַךְ נֶחְשָׁב לְטִפְּשׁוּת

אִם אוֹמְרוֹ אִישׁ פָּשׁוּט.

*

מִסִּגְנוֹן מְגֻמְגָּם

גַּם הַתֹּכֶן נִפְגָּם.

*

הַחוֹבֵב – כְּתַיָּר,

הַמֻּמְחֶה – כְּדַיָּר.

*

גַּם בִּשְׁבִיל חֵרוּפִים

יֵשׁ תּוֹרַת צֵרוּפִים.

*

סֵפֶר גַּס וְחַלָּשׁ –

בֵּית-מַרְזֵחַ בְּלִי יַי"שׁ.

*

אִי-אֶפְשָׁר מִן הַשִּׁיר

אַף מִלָּה לְהַחְסִיר.

*

כָּל מִלָּה שֶׁבַּשִּׁיר –

כִּלְבֵנָה שֶׁבַּקִּיר.

*

כֵּן, אָסוּר מִן הַשִּׁיר

לְהַחְסִיר אַף מִלָּה –

אַךְ מֻתָּר לְהַחְסִיר

אֶת כֻּלּוֹ, בִּמְחִילָה.

*

גַם חֹמֶר-גֶּלֶם בַּעַל-עֵרֶךְ

תָּפֵל בְּלִי כֹּחַ-יְצִירָה:

עָסִיס נִלְקָח מִגְּבִיעַ-פֶּרַח –

אַךְ אֶת הַדְּבָש עוֹשָה דְּבוֹרָה.

*

אַל יִדְרְשׁוּ אַנְשֵׁי-הָרוּחַ

מוּסָר נִשְׂגָּב מֵהֲלָצָה:

הוּמוֹר הוּא בֹּשֶׂם לְרִחְרוּחַ –

וְלֹא סַבּוֹן לְרַחֲצָה.

*

פַּיְטָן חָדִישׁ נִרְאֶה פָּרוּעַ,

אַךְ רִשּׁוּלוֹ – גִּנְדּוּר טַרְזָן:

הוּא מְחַפֵּשׂ חָרוּז גָּרוּעַ,

לְבַל יֹאמְרוּ שֶׁהוּא חַרְזָן.

*

אֵין הַסּוֹפֵר מֵבִין אַף קֹרֶט

מִן הַדְּבָרִים אֲשֶׁר כָּתַב

… עַד שֶׁתַּבְהִיר לוֹ הַבִּקֹּרֶת

אֶת נִסְתְּרוֹת-כַּוָּנוֹתָיו.

*

אָדָם רִאשׁוֹן הָיָה דַל-רוּחַ;

פְּרִי-מַחְשַׁבְתּוֹ הָיָה מֻעָט –

אַךְ, לְפָחוֹת, הָיָה בָּטוּחַ,

שֶׁזֶּה אֵינֶנּוּ פְּלַגִיאַט.

*

סַטִˌירָה – מַיִם עֲמֻקִּים.

הוּמוֹר – סִילוֹן מֵימֵי מִזְרֶקֶת;

מַהוּת סַטִירָה – צְחוֹק מַחְכִּים,

מַהוּת הוּמוֹר – חָכְמָה מַצְחֶקֶת.

*

דִּמְיוֹן – פִּצּוּי לַנְּשָׁמָה

עַל מַה שֶּׁאֵין בִּסְגֻלּוֹתֵינוּ –

וְחוּשׁ-הוּמוֹר הוּא נֶחָמָה

עַל מַה שֶּׁיֵשׁ, בִּמְחִילָתֵנוּ.

*

רַק סְיָג אֶחָד יְהִי קַיָּם

לַמְבַקֵּר, לַמִּתְוַכֵּחַ:

שֶׁעֵט נוֹבֵעַ בְּיָדָם

לֹא יֵהָפֵךְ לְעֵט נוֹבֵחַ.

*

“זֶה שְׁנֵי יָמִים” – אָמְרָה רָחֵל –

"בְּמַחְשָׁבוֹת שְׁקוּעָה הִנֵּנִי:

אֵיךְ לְהוֹכִיחַ לְיוֹאֵל,

שֶׁהוּא אֵינוֹ מְעַנְיְנֵנִי?"

*

מָה הַנִּמְשָׁל? פַּיְטָן צָעִיר,

הַמְלַטֵּשׁ בְּטֹרַח-פֶּרֶךְ

פְּסוּקֵי הַשִּׁיר בּוֹ הוּא מַצְהִיר

כִּי לַקָּהָל אֵין עֵרֶךְ.

*

דִּין הָאִידֵאוֹת שֶׁבָּרֹאשׁ

כְּדִין אִשָּׁה אוֹ בַּת:

קַל לְפַרְנֵס מֵהֶן שָׁלשׁ

מִלְּהַלְבִּישׁ אַחַת.

*

וַדַּאי, יָדַעְתִּי בְּנַפְשִׁי:

עִסּוּק חָבִיב אוֹ “הוֹבִּי”

אֵינֶנּוּ פְּרִי רָצוֹן חָפְשִׁי:

הַשֵּׁד נָטַע יִצְרוֹ בִּי.

אַךְ לֹא אִכְפַּת לִי, מַחְמַלִּי:

בָּחַרְתִּי מְלָאכָה

לְפִי רְצוֹן הַשֵּׁד שֶׁלִּי

וְלֹא הַשֵּׁד שֶׁלְּךָ.

*

כְּשֶׁפַּיְטָן מַתְחִיל לַחְלוֹב

אֶת מוּזָה בַּת-שָׁמַיִם –

הִיא, תַּחַת יַיִן לִירִי טוֹב,

נוֹתֶנֶת דְּלִי שֶׁל מַיִם.

*

חוֹבֵב אֵינוֹ רוֹצֶה לִלְמוֹד,

אַךְ מִשְׁתּוֹקֵק לִפְעוֹל:

תַּעֲנוּגוֹ הוּא לַעֲשׂוֹת

מַה שֶּׁאֵינוֹ יָכוֹל.

*

צַיָּר רוֹאֶה בִּדְמוּת עָנָן

רִקְמַת-צוּרוֹת נֶחְמֶדֶת;

וְהַחַקְלַאי אוֹ הַגַּנָּן –

רַק מַמְטֵרָה נַיֶּדֶת.

*

כְּשֶׁנִּשְׁאַל פַּסָּל חָכָם,

עֲטוּר תְּהִלָּה רַבָּה:

“מַה פִּסְלְךָ הַכִי-מֻשְׁלָם?” –

עָנָה: “פִּסְלִי הַבָּא!”

*

אַל תְּצַיֵּר תְּמוּנַת יְדִיד –

כִּי, בְּלִי סָפֵק, אוֹתוֹ תַּפְסִיד.

*

שִׁירִים וּפוֹאֶˌמוֹת

הֵם שֶׁמֶן-הַמֹּר,

שֶׁנֶּפֶשׁ נִפְעֶמֶת

תָּפִיק מִמָּרוֹר.

*

כָּל שִׁיר הוּא סִינְתֶּזָה

שֶׁל מוּזָה – וְיֶזַע.

*

אָמָּן – מְצַיֵּר,

אֻמָּן – מְיַצֵּר.

*

בַּקֵּר כְּאִישׁ-אֹמֶץ –

אְך לֹא כְּאִישׁ-חֹמֶץ!

*

מִלִּים בְּמִנְיָן –

וְרַק לָעִנְיָן!

*

לְמַד מִיָּרֵחַ:

צַפְצֵף עַל נוֹבֵחַ!

*

דִּבְרֵי-מְלִיצָה

שְׁקוּלִים כְּנוֹצָה.

*

שְׁמַע עֵצָה, פַּיְטָן חָדִישׁ:

בְּנֵה בָּתִּים שֶׁל פַּיִט.

שֶׁקּוֹרֵא בָּהֶם יַרְגִּישׁ

אֶת עַצְמוֹ בַּבַּיִת.

*

בִּקְלִיטַת הַמַּחְשָׁבָה

דִּין הָרֹאשׁ כְּדִין קֵבָה

לֹא חָשׁוּב, כַּמָּה זָלַלְתָּ –

הָעִקָּר, כַּמָּה עִכַּלְתָּ!

*

לְבִטּוּי רַעְיוֹן מֻגְמָר

דַּי פָּסוּק אֶחָד קָצָר;

לְבִטּוּי חֲצִי רַעְיוֹן

לֹא יַסְפִּיק חֲצִי מִלּוֹן.

*

"מְבַקֵּר, אַלּוּף-הַבֹּחַן,

מְבָאֵר אֶת סוֹד הַתֹּכֶן

שֶׁל הַשִּׁיר לִמְחַבְּרוֹ".

– זֶה מֻגְזָם. אוּלָם סוֹבַרְנִי,

שֶׁאָמְנָם, פַּיְטָן מוֹדֶˌרְנִי

קְצָת… סוֹמֵךְ עַל מְבַקְּרוֹ.

*

כָּל יְצִירָה-שֶׁל-אָמָּנוּת

הִיא גוּשׁ גָּלְמִי קָטָן שֶׁל טֶבַע,

שֶׁיַּד אָמָּן נָתְנָה לוֹ דְמוּת

וְאוֹר עֵינָיו נָתַן לוֹ צֶבַע.

*

חִקּוּי בִּלְבַד – גּוֹרֵם עָקָר.

רַק אוֹר-כִּשְׁרוֹן – מְקוֹר הַכֹּחַ:

דַּע אֲנָטוֹמִיָּה, צַיָּר,

אַךְ אַל תִּשְׁכַּח… אוֹתָהּ לִשְׁכּוֹחַ!

*

לְהַעֲרִיךְ הֶשֵּׂג-אָמָּן –

אַלְפֵי מִלִּים בְּמִלּוֹנֵנוּ,

אַךְ מְשַׁכְנַעַת מִכֻּלָּן

הִיא הַמִּלֹּנֶת: “נֶהֱנֵינוּ!”

*

הַשָּׂם קְצָת צֶבַע מְשֻׁמָּן

עַל טֶפַח בַּד נִקְרָא אָמָּן;

אַךְ הָאִשָּׁה, שֶׁבּוֹ בַּזְּמַן

הוֹפֶכֶת פְּנֵי דִירָה פְּרוֹזָˌאִית

לְנוֹף-חֶמְדָּה שׁוֹפֵעַ-פַּיִט –

נִקְרֵאת פָּשׁוּט עֲקֶרֶת-בַּיִת.

*

אֵין טַעַם טוֹב נִקְנֶה פִּתְאֹם:

צָרִיךְ הַרְבֵּה, הַרְבֵּה לִטְעוֹם.

*

צִיּוּר מוֹדֶרְנִי בְּיָמֵינוּ

לְלֵב צוֹפֶה מֵבִיא תַּנְחוּם:

"אֵין הַדְּבָרִים בְּעוֹלָמֵנוּ

רָעִים כְּפִי שֶׁיְּצַיְּרוּם!"

*

צַיָּר גָּרוּעַ מְחֻיָּב

לָתֵת שֵׁמוֹת לְצִיּוּרָיו.

*

הָאָמָּנוּת הִיא הָעוֹלָם

בְּתַרְגּוּמוֹ שֶׁל הָאָדָם.

*

יוֹצֵר – כְּנֵר: עַלַיו לִבְעוֹר

בִּשְבִיל לָתֵת לַכֹּל זִיו-אוֹר.

*

עַל-פִּי-הָרֹב דּוֹמֶה תַּרְגּוּם

לְצַד הָפוּךְ שֶל בַּד רָקוּם.

*

לַמְשׁוֹרֵר בַּחֲרוּזָיו

מֻתָּר דִּמְיוֹן, אַךְ לֹא כָּזָב.

*

דִּמְיוֹן הוּא אשֶׁר לַפַּיְטָן,

אוּלָם אָסוֹן לַתֻּרְגְּמָן.

*

נִשְמַת פַּיְטָן תָּשִׁיר שִׁבְרָהּ

… שֶׁלֹּא הָיָה וְלֹא נִבְרָא.

*

שִׁבּוּשׁ תַּלְמִיד נִקְרָא שִבּוּשׁ,

שִׁבּוּשׁ סוֹפֵר נִקְרָא חִדּוּשׁ.

*

חִדּוּשׁ-לָשׁוֹן הוּא סוּג חִבּוּר,

שֶׁבּוֹ עוֹסֵק – לַמְדָן… אוֹ בּוּר.

*

צַיָּר מַקְטִין צוּרַת הַפִּיל –

וּדְמוּת פַּרְעוֹשׁ תָּמִיד יַגְדִּיל.

*

צִיּוּר חָדִישׁ – צְנִיעוּת וָתֹם:

אַף הָעֵירֹם בּוֹ – לֹא עֵירֹם!

*

אָמָּן סוֹלֵד מִמַּחְמָאוֹת

… אִם לְאַחֵר הֵן מֻשְׁמָעוֹת.

*

נוֹצַת-אַוָּז גָּרְמָה יוֹתֵר

שְׁפִיכוּת-דָּמִים מִשֵּן-נָמֵר.

*

סִבַּת מִלִּים מְיֻתָּרוֹת –

הִיא חֹסֶר פְּנַאי לִכְתֹּב קְצָרוֹת.

*

דְּאַג לְתֹכֶן נֶאֱמָן:

מִלִּים תִּדְאַגְנָה לְעַצְמָן.

*

פִּרְכּוּס חוֹשֵׁב שֶׁהוּא סִגְנוֹן,

עוּל-עֵט חוֹשֵׁב שֶהוּא עַגְנוֹן.

*

תִּפַּח רוּחוֹ שֶׁל קַדְמוֹנִי,

שֶׁכְּבָר בִּטֵּא אֶת רַעְיוֹנִי!

*

שִׁירָה הִיא סֵמֶל שֶׁל אֵינְסוֹף!

זֹאת לֹא גֻזְמָה שֶׁל פִילוֹסוֹף –

וְאֶת הַסּוֹד יֵקַל לַחְשׂוֹף:

אֵין אִישׁ קוֹרֵא בָּהּ עַד הַסּוֹף.

*

בִּשְׁעַת מִשְלוֹחַ יְצִירָה

אַל תְּצָרְפוּ, סוֹפְרִים בְּנֵי-נֹעַר,

מַעֲטָפָה לְהַחְזָרָה

עִם כְּתָבְתְּכֶם וּבוּל-הַדֹּאַר:

לַמַּעֲרֶכֶת, יְדִידַי,

זֶהוּ פִּתּוּי גָּדוֹל מִדַּי.

 

בְּנוֹת-חַוָּה    🔗

לְבַת-הַכְּרָךְ אֵין שׁוּם קִרְבָה

לְטֶבַע חַי, אַךְ הִיא יוֹדַעַת

חַיּוֹת — לְפִי מִינֵי פַּרְוָה,

צְמָחִים — לְפִי מִינֵי מִגְבַּעַת.

לפי יקובלב

*

אִשָּׁה — צַיֶּרֶת מִן הַטֶּבַע,

וְהִיא צוֹרֶכֶת בִּקְבִיעוּת

כַּמּוּת רַבָּה שֶל בַּד וָצֶבַע,

אַךְ זֶה לְחוּד — וְזה לְחוּד.

חנניה ריכמן

*

בְּנֶשֶׁק חִימִי בַּמִּלְחֶמֶת

כְּבָר הִשְׁתַּמְּשׁוּ מָאתַיִם דּוֹר.

מִשֶּׁהִתְחִילוּ בְּנוֹת-הַחֶמֶד

לִכְבּוֹש גְּבָרִים בְּנֵרְדְּ וָמֹר.

מימרות אלמוניות

*

נִשְׁאַל אָדָם אֶחָד פִּקֵּחַ:

“מַה זֹּאת אָפְנָה?” — וְהוּא עָנָה:

"כִּעוּר כָּזֶה, שֶיֵּש הֶכְרֵחַ

לְהַחְלִיפוֹ בְּכָל עוֹנָה".

לפי ויילד

*

אִשָּׁה מַרְבָּה קִשׁוּט בַּבֶּגֶד

לֹא בִּשְׁבִילְכֶם, גְּבָרִים טִפְּשִׁים!

הִיא מִתְקַשֶּׁטֶת רַק כְּנֶגֶד:

כְּנֶגֶד יֶתֶר-הַנָּשִׁים.

מימרות אלמוניות

*

הַהַסְוָאָה הֲכִי-מֻצְלַחַת

בִּשְׁבִיל רַגְלַיִם לֹא-יָפוֹת —

לֹא אֲרִיכוּת-שִׂמְלָה מִתַּחַת,

כִּי אִם… כְּתֵפַיִם חֲשׂוּפוֹת.

מימרות אלמוניות

*

“שְׁתִיקָה — מֵיטַב קִשּׁוּט אִשָּׁה”—

אוֹמֵר פִּתְגָּם. אָכֵן, נוֹדֶה-נָא,

כִּי הָאִשָּׁה הַחֲדִישָה

בְּקִשּׁוּטִים נוֹהֶגֶת צֶנַע.

מימרות אלמוניות

*

הַחֵן שֶל סֹמֶק-בַּיְשָׁנוּת

מוֹסִיף הַרְבֵּה לְנוֹי בַּת-חֶמֶד.

אָכֵן, אִם אֵין זֶה אוֹת-צְנִיעוּת,

זוֹ אַמְצָאֹנֶת מְחֻכֶּמֶת.

מימרות אלמוניות

*

אִשָּׁה אַף פַּעַם לֹא תַּסְמִיק

(אֲפִילוּ יֵש סִבָּה מַסְפֶּקֶת)

אִם הַמָּאוֹר אֵינוֹ מַסְפִּיק

כְּדֵי לִרְאוֹת שֶׁהִיא מַסְמֶקֶת.

מימרות אלמוניות

*

אִשָּׁה תִּתֵּן לַנֶּאֱהָב

כָּל זְהַב נַפְשָׁהּ… אֱמֶת וָקֹשֶׁט!

אַך הִיא תִּגְבֶּה אוֹתוֹ זָהָב

בְּרִבְבוֹת פְּרוּטוֹת-נְחֹשֶׁת.

לפי ויילד

*

אִשָּׁה תָּמִיד תִּדְרוֹשׁ לִגְנַאי

קִנְאַת-אוֹהֵב כְּחֹסֶר-טַעַם;

אַךְ אִם הָאִישׁ אֵינוֹ קַנַּאי,

הִיא לֹא תִּסְלַח לוֹ זֹאת אַף פַּעַם.

לפי נינון דֶת-לַנְקְלוֹ

*

אֵין אִשָּׁה מַאֲמִינָה

לַדְּמָעוֹת שֶׁל בַּת-מִינָהּ.

פתגמים עממיים

*

אֵשֶׁת-חֵן הִיא דְמוּת וְרֻדָּה —

עִם קַפְִּרִיְזוֹת שֶל פְּלָדָה.

מימרות אלמוניות

*

הָאָפְנָה — שִׁגְעוֹן הַפְּרָט,

הַמֻּדְבָּק לְכָל זוּלָת.

מימרות אלמוניות

*

הָאָפְנָה חִבְּרָה כְּפָפוֹת

עִם רַגְלַיִם יְחֵפוֹת.

חנניה ריכמן

*

בֶּגֶד-יָם בְּזֶה הַדּוֹר —

טְלַאי קָטָן שֶׁל בַּד עַל עוֹר.

חנניה ריכמן

*

עֲנִיָּה לוֹבֶשֶׁת טְלַאי,

עֲשִׁירָה לוֹבֶשֶׁת גְּלַאי.

חנניה ריכמן

*

יֵשׁ פְּרָחִים יָפִים בְּלִי בֶּשֶׁם;

יֵשׁ נָשִׁים יָפוֹת בְּלִי קֶסֶם.

מימרות אלמוניות

*

פַּרְצוּפִים מְצֹעָפִים —

מִן הַסְּתָם, אֵינָם יָפִים.

מימרות אלמוניות

*

חֹק אָפְנָה לְגִלְגּוּלֶיהָ —

עַל אִשָּׁה בְּכָל גִּילֶיהָ.

חנניה ריכמן

*

גַּם זְקֵנָה וְגַם קְטַנָּה

נִכְנָעוֹת לְצַו אָפְנָה.

חנניה ריכמן

*

אֵימָתַי אָפְנָה נִרְצַחַת?

כַּאֲשֶר הִיא מְנַצַּחַת.

לפי גב' מ. אֶבְּנֶר-אֶשֶנְבַּךְ

*

הָאָפְנָה — זֶה שֹד קֻפּוֹת

מְבֻצָּע בִּידֵי קוֹפוֹת.

חנניה ריכמן

*

עַכְשָׁו נוֹטָה אָפְנָה כְּלָלִית

לְסִמְלִיּוּת: שִׂמְלָה סִמְלִית!

חנניה ריכמן

*

אָפְנָה הִיא מַס עַל עֲשִׁירוֹת

לְטוֹבָתָן שֶׁל הַתוֹפְרוֹת.

מימרות אלמוניות

*

אִשָּׁה — תִזְכּוֹר זֹאת, הַקוֹרֵא —

טָעוּת שְׁנִיָּה שֶׁל הַבּוֹרֵא!

לפי ניצשה

*

לִהְיוֹת אִשָּׁה — מִקְצוֹעַ בִישׁ:

הוּא מְחַיֵּב עִסּוּק עִם אִישׁ.

לפי י. קונרד

*

מִי סָח לְגֶבֶר מְטֻפָּשׁ

כִּי הַנָּשִׁים הֵן “מִין חַלָּשׁ”?

מימרות אלמוניות

*

מַה חֲזָקָה הִיא הָאִשָּׁה,

הַמְצֻיֶּדֶת בְּחֻלְשָׁה!

לפי גב' דידֶפַּן

*

יֵשׁ רַק אִשָּׁה טוֹבָה אַחַת —

וְהִיא אִשְׁתּוֹ שֶׁל הַזּוּלַת.

פתגמים עממיים

*

אִשָּׁה תִּצְלַח לְכָל דָּבָר,

וְהַגְּבָרִים — לְכָל הַשְּׁאָר.

מימרות אלמוניות

*

לְבַב אִשָּׁה נֵחַן בְחוּשׁ

מְהִיר תְפִיסָה וָשֶׁפֶט;

הִיא מַגִיעָה לִידֵי שִׁבּוּשׁ

רַק אִם הִיא מִתְפַּלְסֶפֶת.

מימרות אלמוניות

*

אִם יְדִידוּת וּבְרִית נַפְשִׁית

נִגְלוֹת פִּתְאֹם בֵּין שְׁתַּיִם —

וַדַּאי, לְמִישֶׁהִי שְׁלִישִׁית

אָבְדוּ יְדִידָתַיִם.

מימרות אלמוניות

*

צְנִיעוּת וְיֵצֶר-רַאֲוָה

רָבִים בְּלֵב כָּל גְּבֶרֶת;

אַךְ הַצְּנִיעוּת הִיא עֲנָוָה:

עַל-כֵּן הִיא מְוַתֶּרֶת.

מימרות אלמוניות

*

אָפְנָה מוֹדֶרְנִית —חֶסְכוֹנִית;

בְּעַד אוֹתוֹ הַכֶּסֶף

קוֹנָה לָהּ גְּבֶרֶת אָפְנָנִית

מָנָה כְּפוּלָה שֶׁל…חֶשֶׂף.

חנניה ריכמן

*

יֵשׁ סוּג נָשִׁים לְלֹא תְּבִיעוֹת:

אֵין הֵן דּוֹרְשוֹת דָּבָר.

הִזָּהֲרוּ מֵהֶן מְאֹד:

זֶה סוּג הֲכִי-יָקָר.

מימרות אלמוניות

*

רְצוֹן עַלְמָה לִכְבּוֹשׁ כָּל לֵב

מוֹסִיף לָהּ חֵן וָחֶמֶד;

אִשָּׁה בְּלִי חֵשֶׁק לְלַבֵּב —

הִנָּהּ מְשַׁעֲמֶמֶת.

מימרות אלמוניות

*

אִשָּׁה בַּחֶלֶד נִבְרְאָה

לִפְני מַרְאָה — וּרְאֵה-נָא:

הִיא נִשְׁאֲרָה לִפְנֵי מַרְאָה

מִימֵי בְּרֵאשִׁית עַד הֵנָּה.

מימרות אלמוניות

*

בְּיָם תּוֹרוֹת מְסֻבָּכוֹת

הַגֶּבֶר הוּא פְּרוֹפֶסוֹר;

נָשִׁים יוֹדְעוֹת הַרְבֵּה פָּחוֹת —

אַךְ מְבִינוֹת פִּי-עֶשֶׂר

מימרות אלמוניות

*

שְׁנַי כִּנּוּיִים הַם מְנַת-חֶלְקָהּ

שֶׁל בַּחוּרָה נֶחְמֹדֶת:

לאוֹפְּטִימִיסְט הִנָּהּ מַלְכָּה,

לַפֶּסִימִיסְט — מַלְכֹּדֶת.

חנניה ריכמן

*

אַחְרֵי דוֹרוֹת שֶׁל מִלְחָמָה,

אִשָּׁה מוֹדֶרְנִית, בַּת-קִדְמָה,

זָכְתָה לִכְבּוֹשׁ נִכְסַיִם:

טַבַּק וּמִכְנָסַיִם.

חנניה ריכמן

*

בַּת דּוֹר חָדִיש הִיא דוּ-יְצוּר:

בָּחוּר וּבַחוּרָה;

עַל-כֵּן צְרִיכָה הִיא גַם אִפּוּר

וְגַם מַאֲפֵרָה.

חנניה ריכמן

*

הַבְלֵי אָפְנָה עַכְשָׁו גּוֹזְרִים

עַל בְּנוֹת-חַוָּה חִקּוּי גְּבָרִים,

אַךְ יֵשׁ תִּקְוָה כִּי בַּמִּבְחָן

הֵן תִּכָּשַׁלְנָה, לְשִׁבְחָן.

חנניה ריכמן

*

פְּרַקְלִיט מוֹכִיחַ בְּחֻקִּים,

הוֹגֵה-דֵעֹות — בְּנִמּוּקִים,

אָמַּן-בִּטּוּי — בְּ“צִּמּוּקִים”

וּבַת-חַוָּה — בְּתַמְרוּקִים.

מימרות אלמוניות

*

"אִם הָאִשָּׁה נִרְאֵית רָעָה,

הֲרֵי כָּזֶה הוּא גַם טִבְעָהּ;

וְאִם לֹא כָּךְ הִיא הַמַּרְאִית —

וַדַּאי שֶׁהִיא גַם רַמָּאִית".

מימרות אלמוניות

*

לִגְנוּת גְּבָרִים, אוֹמְרוֹת גְּבָרוֹת:

דֵּעוֹתֵיהֶן — יוֹתֵר טְהוֹרוֹת.

וּמָה הַפֶּלֶא? כַּמּוּבָן!

הֵן כּה מַרְבּוֹת לְהַחְלִיפָן.

מימרות אלמוניות

*

אַל תִּתְפַּלְּאוּ אִם יֵשׁ סְתִירָה

בְּהַשְׁקָפוֹת שֶׁל בַּחוּרָה:

מְקוֹר אוֹתוֹ בִּלְבּוּל-דֵּעוֹת —

שְׁנֵי מְחַזְּרִים מִשְׁתֵּי סִיעוֹת.

מימרות אלמוניות

*

" אִשָּׁה — אַחְרוֹן נִסֵּי-בְּרֵאשִׁית!" —

אָמַר חֲסִיד שְׁלֵמוּת נָשִׁית.

— “כֵּן, כֵּן”, — הִסְכִּים נָשׂוּי זָעֵף —

מֻרְגֶּשֶׁת יַד יוֹצֵר עָיֵף!"

מימרות אלמוניות

*

כָּל מִי שֶׁדָּן נָשִׁים לִגְנַאי —

אוֹתָן מַכִּיר פָּחוֹת מִדַּי;

וְהַמֵּרִים אוֹתָן אֶל-עָל —

אֵינוֹ מַכִּיר אוֹתָן בִּכְלָל.

לפי פיגוֹ-לברן

*

אֶת הָאִשָּׁה אֶפְשָׁר, יַקִיר,

אוֹ לֶאֱהוֹב — אוֹ לְהַכִּיר.

זֶה כְּלָל גָּדוֹל. אַךְ יֵשׁ אוֹמרִים,

כִּי חָל הוּא… גַם עַל הַגְּבָרִים.

בעקבות שַמפור

*

אִשָּׁה רוֹצָה לִהְיוֹת יָפָה

מִהְיוֹת שְׁנוּנָה וַחֲרִיפָה —

מִפְּנֵי שֶׁגֶּבֶר, עַל-פִּי-רֹב,

מֵיטִיב לִרְאוֹת מִלַּחֲשׁוֹב.

מימרות אלמוניות

*

כְּשֶׁנָּשִׁים יְפֵיפִיּות,

בִּמְחִילָתָן, פּוֹלְטוֹת שְׁטֻיּוֹת —

נִדְמֶה לַגֶּבֶר, כִּי יִשְׁמַע

מֵיטַב דִּבְרֵי-חָכְמָה.

לפי ל. טולסטוי

*

כְּשֶׁיַּחַד מִתְכַּנֶּסֶת

חֲבוּרַת נָשִׁים קְטַנָּה,

יְרַחֵם-נָא אֵל רַב-חֶסֶד

עַל נִפְרֶדֶת רִאשׁוֹנָה!

מימרות אלמוניות

*

בְּחֶבְרָה שֶל בְּנוֹת-הַחֶמֶד

שׁוּם אִשָּׁה, שֶׁבָּהּ נִמְצֵאת,

לשִּׂיחָה אֵינָהּ תּוֹרֶמֶת

כֹּה הַרְבֵּה כְּהַיּוֹצֵאת.

מימרות אלמוניות

*

בְּיָמֵינוּ אֶת הַמַּחַט

קַל לִמְצוֹא בַּעֲרֵמָה —

עֲרֵמָה שֶׁל קַשׁ אוֹ שַׁחַת —

מֵאֲשֶׁר… בְּיַד עַלְמָה.

מימרות אלמוניות

*

הָהּ, כַּמָּה הָיְתָה קוֹבֶלֶת

הָאִשָּׁה הַמִּסְכֵּנָה,

לוּ בְּרָאָהּ רִבּוֹן-הַחֶלֶד

כִּדְמוּתָה לְפִי אָפְנָה.

לפי בוּאַסט

*

גַם עַכְשָׂו, מַמָּשׁ כְּקֹדֶם,

מִתְכַּסִּים פְּנֵי-גְבֶרֶת אֹדֶם

מִדָּבָר מְאֹד קָטֹן:

הוּא נִקְרָא בְּשֵׁם שְׂפָתוֹן.

מימרות אלמוניות

*

מִי הִמְצִיא עָקֵב גָּבוֹהּ?

לֹא סַנְדְּלָר גְּאוֹן-מִקְצוֹעַ,

אֶלָּא גְבֶרֶת נְמוּכָה,

שֶׁנִּשְׁקוּהָ עַל מִצְחָהּ.

מימרות אלמוניות

*

הַשּׁוֹדֵד נוֹתֵן לִבְרוֹר:

אוֹ חַיֶּיךָ — אוֹ הַ“צְּרוֹר”!

וְאִשָּׁה רוֹצָה לָקַחַת

לְעַצְמָהּ שְׁנֵיהֶם גַּם-יַחַד.

לפי ס. בַּטלר

*

מְעַנְיֵן! יְפִי-נָשִׁים —

רֹב כֹּחוֹ עַד גִּיל שְׁלֹשִׁים.

שְׁלִיטָתָן עַל גֶּבֶר תֵּכֶל…

עִם בּואָן לְגִיל-הַשֵּׂכֶל.

מימרות אלמוניות

*

קִנְאָתֵנוּ מִתְהַוָּה

עִם לֵדַת הָאַהֲבָה,

אַךְ בְּרֹב מִקְרִים שׁוֹכַחַת

גַּם לָמוּת אִתָּהּ בְּיַחַד.

לפי לה-רוֹשפוּקוֹ

*

כָּל קוֹמֶדְיָה הֲגוּנָה —

סִיּוּמָה בַּחֲתֻנָּה:

כִּי אַחַר אוֹתָהּ סִיֹּמֶת

הַפַּרְשָה אֵינֶנָּה קוֹמִית.

מימרות אלמוניות

*

בְּהַלְבִּין שְׂעַר-רֹאשָׁן,

בְּנוֹת הַחֵן — גִּבְעוֹל — שׁוּשָׁן:

פֶּרַח-נוֹי עָלָיו כְּבָר אַיִן —

וְחוֹחָיו שְׁלֵמִים עֲדַיִן.

לפי פ. לוֹגאוֹ

*

בְּעֵינָיו שֶׁל גֶּבֶר בּוּר,

מְנִיפָה הִיא כְּלִי-אִוְרוּר —

אַךְ לִגְבֶרֶת מְפַהֶקֶת

קִיר-מָגֵן הִיא מְסַפֶּקֶת.

*

בְּגַן-עֵדֶן הֶחָדָש

(הַדּוֹמֶה לַשַּׁחַת)

האִשָּׁה הִנָּהּ נָחָשׁ

וְתַפּוּחַ — יַחַד.

לפי היינה

*

מַה צְרִיכָה לִהְיוֹת שִׂמְלָה?

רַק כְּרִיכָה בַּת-שֶׁפֶר.

אַךְ לֹא פַּעַם, בִּמְחִילָה,

זֶהוּ כָּל הַסֵּפֶר.

לפי שמפור

*

כַּמוּבָן, בִּשְׁבִיל מִגְדָּל

מַהוּ סַנְטִימֶטֶר?

אַךְ בְחֹטֶם, לְמָשָׁל,

יֵשׁ לוֹ עֵרֶךְ-יֶתֶר!

מימרות אלמוניות

*

גֶּבֶר הוּא בַּר-דַּעַת

לְסַדֵּר דְּבָרִים —

וְאִשָּׁה יוֹדַעַת

“לְסַדֵּר” גְּבָרִים.

חנניה ריכמן

*

שׂוֹנְאֵי- נָשִׁים בָּדוּ דְבַר-בֶּלַע:

" אִשָּׁה רוֹדֶפֶת אִישׁ כַּצֵּל"

שְׁטֻיּוֹת! וְכִי הַצֵּל דּוֹמֶה לָהּ?

הֵן הוּא מַרְפֶּה מֵאִישׁ בַּלֵּיל!

מימרות אלמוניות

*

יֶשְׁנָן גְּבָרוֹת רַבּוֹת-תִּפְאֶרֶת,

הַחַיָּבוֹת חֲצִי יָפְיָן

לְסַם קוֹסְמֶטִי מְצֻיָּן—

וְאֶת הַיֶּתֶר… לַתּוֹפֶרֶת.

מימרות אלמוניות

*

יֵשׁ וְהָרֹשֶׁם הֶחָזָק

שֶׁל אֵשֶׁת-חֶמֶד עַל עֵינֵינוּ

תָּלוּי בְּקֶצֶב-הַבָּזָק,

בּוֹ הִיא חוֹלֶפֶת עַל פָּנֵינוּ.

מימרות אלמוניות

*

אִשָּׁה אִשָּׁה וְחִידָתָהּ,

אַךְ הַפּוֹתְרִים הִרְחִיקוּ לֶכֶת:

הוֹי, מַה סְבוּכָה אִשָּׁה פְשׁוּטָה —

וּמַה פְשׁוּטָה הַמְסֻבֶּכֶת!

מימרות אלמוניות

*

אִשָּׁה נוֹצְרָה בְּרֹב חִנָּהּ,

שֶׁנֶּאֱהַב אוֹתָהּ כֻּלָּנוּ —

אַךְ לֹא נִתַּן לָהּ רֹב בִּינָה

…בִּשְׁבִיל שהִיא תֹּאהַב אוֹתָנוּ.

מימרות אלמוניות

*

“לְמֹח-גֶּבֶר — יֶתֶר-כֹּחַ” —

אוֹמְרִים גְּבָרִים. יָכוֹל לִהְיוֹת:

גְּבָרִים זְקוּקִים לְיֶתֶר-מֹחַ —

כִּי הֵם עוֹשִׂים יוֹתֵר שְׁטֻיּוֹת.

לפי טשוֹפּ

*

אִשָּׁה — מַלְאָךְ הִיא אוֹ מִפְלֶצֶת,

אַךְ רֹב גְּבָרִים — פִּּקְחִים כָּל-כָּךְ,

שֶׁהַמִּפְלֶצֶת נֶעֱרֶצֶת

וְהַמַלְאָךְ הַטּוֹב נִשְׁכָּח.

חנניה ריכמן

*

אוֹתָךְ, בַּת-חֶמֶד, אַל יַתְמִיהוּ

עֻקְצֵי הַגֶּבֶר וּ“פְנִינָיו”:

אָמְנָם, רָעָה אִשָּׁה בְּפִיהוּ,

אוּלָם טוֹבָה הִיא בְּעֵינָיו.

חנניה ריכמן

*

עֵט אִישׁ קַנְטְרָן מַלְבִּין פְּנֵי גְבֶרֶת.

אֵיךְ לְעָנְשׁוֹ עַל זִלְזוּלוֹ?

הֲיִי גַם אַתְּ, בַּת-חֵן, סוֹפֶרֶת:

גִמְלִי לַגֶּבֶר כִּגְמוּלוֹ!

חנניה ריכמן

*

עִקְצִי גְּבָרִים, אִשָּׁה פִּקַּחַת —

וְלֵב –זָכָר יִשְׂמַח מְאֹד:

מְשַׁעֲמֵם לָשֶׁבֶת יַחַד

בְּלִי “חִלּוּפֵי הַמַּחְמָאוֹת”.

חנניה ריכמן

*

אָמְנָם, צְפוּיוֹת בְּאֵשׁ-יָמֵינוּ

קֵיסָרֻיּוֹת לְכִלָּיוֹן —

אַךְ לְעוֹלָם בּעוֹלָמֵנוּ

יִהְיֶה קַיָּם “דּוּ-מִינִיּוֹן”!

חנניה ריכמן

*

  ##בֵּינוֹ לְבֵינָהּ

יָרֵחַ בָּרָקִיעַ

מֵסִית כָּל לֵב חוֹשֵׁק —

ואַחַר-כָּך מַפְרִיעַ

זוּגוֹת מֵהִתְנַשֵּׁק.

חנניה ריכמן

*

אָמְנָם, לִלְעוֹג לְאַהֲבָה

זֶה סְפּוֹרְט נָעִים וָטוֹב —

אּוּלָם, בֵּינֵינוּ: פִּי-שִׁבְעָה

נָעִים הוּא לֶאֱהוֹב.

מימרות אלמוניות

*

"הוֹי, לְשֵׁם מָה אוֹהֵב הַלֵּב,

אִם אַהֲבָה דוֹעֶכֶת?

— שְׁאַל פִּי עֵץ: הוּא מְלַבְלֵב,

אַף כִּי סוֹפוֹ שַׁלֶּכֶת.

מימרות אלמוניות

*

מַה שֶּׁלָּעַד לֹא יְפָרֵשׁ

אַף גְּדוֹל-הַמַּחְשָׁבָה,

אוּלָם יַרְגִּישׁ גַּם כָּל טִפֵּשׁ —

קוֹרְאִים לוֹ אַהֲבָה.

לפי א. אֶנגל

*

בַּנְּשִׁיקָה יֶשְׁנָהּ תָּמִיד

סְתִירֹנֶת מְעַנְיֶנֶת:

זוֹ פְּעֻלּה דוּ-ּפַּרְצוּפִית

כֵּנה וְנֶאֱמֶנֶת.

מימרות אלמוניות

*

אֵין חוּשׁ-הַזְמַן לְאִישׁ אוֹהֵב:

הֲרֵיהוּ מְצֻיָּד

בִּ“שְׁעוֹן-הַשֶּׁמֶשׁ” שֶׁבַּלֵּב —

וְלֹא בִּשְׁעוֹן-הַיָּד.

מימרות אלמוניות

*

הָאַהֲבָה בְּלֵב כָּל פְּרָט

הִיא אַשְׁלָיָה מוּזֶרֶת,

שֶׁבַּת-הַחֶמֶד הָאַחַת

שׁוֹנָה מִן הָאַחֶרֶת.

מימרות אלמוניות

*

מַדוּעַ קֶסֶם אַהֲבָה

יַשְׁלֵנוּ שׁוּב וָשׁוּב?

כִּי לְזָכָר וּנְקֵבָה

יֵשׁ זִכָּרוֹן נָקוּב.

חנניה ריכמן

*

בָּחוּר אֶחָד — חָתָן אֵיתָן:

הוּא לֹא יַחְמוֹק מִתֶּפֶשׁ;

שְׁנֵי מְחַזְּרים — חֲצִי חָתָן,

שְׁלֹשָׁה בְּיַחַד — אֶפֶס.

מימרות אלמוניות

*

הָאַהֲבָה, לְפִי הָרֹב,

מַכָּה בְּסַנְוֵרִים;

אַךְ יֵשׁ רוֹפֵא-עֵינַיִם טוֹב:

קוֹרְאִים לוֹ נִשּׂוּאִים.

מימרות אלמוניות

*

“הַנִּשּׂוּאִים הֵם הַגְרָלָה!”

— מֵימְרָה מַפְחֶדֶת זֹאת

כּמְעַט הֵבִיאָה מַפָּלָה

עַל כָּל הַהַגְרָלוֹת.

מימרות אלמוניות

*

עֵינֵי הָאִישׁ הַמְאֹהָב

רוֹאוֹת עוֹפֶרֶת כְּזָהָב.

פתגמים עממיים

*

הָאַהֲבָה הִנָּהּ רַק סוּג…

אָנֹכִיּוּת כְּפוּלָה שֶׁל זוּג.

לפי לה-סַל

*

גְּדוֹל-שַׁדְּכָנִים, אַחְרֵי מָמוֹן,

הוּא, בְּלִי סָפֵק, הַשִּׁמָּמוֹן.

לפי רוֹמנוִיל

*

אַשְׁרֵי הָאִישׁ שֶׁשַַּׁדְּכָנוֹ

הָיְתָה אָזְנוֹ וְלֹא עֵינוֹ.

פתגמים עממיים

*

כַּמָּה מַהֵר אָדָם בּוֹחֵר

אִשָּה טוֹבָה… בִּשְׁבִיל אַחֵר.

פתגמים עממיים

*

מַר יִתְחָרֵט רַוָּק זָקֵן…

וְהַנָּשׂוּי לֹא כָּל שֶכֵּן.

פתגמים עממיים

*

רַוָּק מַחְשִׁיב רַק זוּג אֶחָד:

זֶה שֶׁמִּמֶּנּוּ הוּא נוֹלַד.

מימרות אלמוניות

*

הַפְלִירְט הוּא סְפּוֹרְט, שֶׁבּוֹ תִּכְבּושׁ

אִשָּה בְּלִי לֵב גְּבָרִים בְּלִי ראשׁ.

לפי גב' דֶלוּזִי

*

כְּשֶׁאָדָם, מִסְכֵּן, נִרְדַּם,

נוֹצְרָה חַוָּה מִגּוּף אָדָם —

וַתְּהִי שְׁנָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה

לִמְנוּחָתוֹ הָאַחְרוֹנָה.

מימרות אלמוניות

*

חַוָּה אָכְלָה מֵעֵץ-הַדַּעַת

חָמֵש דַּקּוֹת לִפְנֵי אָדָם —

ועַד הַיּום אִשָּה יוֹדַעַת

כּמְעַט הַכֹּל יוֹתֵר מֻקְדָּם.

מימרות אלמוניות

*

אֵין אַהֲבָה גַנַּב הַזְּמַן

כִּי אִם שׁוֹמְרוֹ הַנֶּאֱמָן;

הָאֲהוּבָה הִיא תְּרִיס-מָגֵן

מִפְּנֵי כָּל יֶתֶר בְּנוֹת-הַחֵן.

חנניה ריכמן

*

אַף אִם טִפְּשׁה הִיא הָרִיבָה —

הַחְכֵּם תַּחְכִּים מֵאַהֲבָה;

אַף אִם פִּקֵּחַ הוּא הָאִישׁ —

מֵאַהֲבָה יַטְפִּישׁ.

לפי מ. ספיר

*

זְמַן רַב חושֵׁב הַמְאֹהָב,

כֵּיצַד יַתְחִיל אֶת הַמִּכְתָּב —

וּבְסוֹף מָאתַיִם שׁוּרוֹתָיו

אֵינוֹ יוֹדֵע מַה כָּתַב.

מימרות אלמוניות

*

בָּחוּר תַּם-לֵב, הַמִּתְאַהֵב

בּרֹאשׁ נחְמָד אוֹ קוֹל עָרֵב,

עוֹשֶׂה מִשְׁגֶּה אֶחָד נוֹרָא:

נוֹשֵׂא אֶת כָּל הַבַּחוּרָה.

מימרות אלמוניות

*

הַנִּשׂוּאִין — עִנְיָן-שֶל פְּרָט,

שֶׁאֵין בּוֹ עֵסֶק לַזּוּלַת;

אַךְ זָר תּוֹחֵב בּוֹ אֶת חָטְמוֹ —

עַד שִׁכְחַת עִסְקֵי-עַצְמוֹ-.

מימרות אלמוניות

*

נֶאֱמָנוּת שֶׁל “מִין רָפֶה”

הִיא כְּתַרְגּוּם מִשִּׁיר פַּיְטָן.

אִם נֶאֱמָן — אֵינוֹ יָפֶה,

וְאִם יָפֶה — לֹא נֶאֱמָן.

מימרות אלמוניות

*

אִשָּׁה זוֹכֶרֶת אִישׁ מְלֵא-גִיל,

שֶׁלְּהַצְחִיק אוֹתָה הִשְׂכִּיל,

ואִיש זוֹכֵר אֶת זוֹ דַוְקָה,

אֲשֶׁר אוֹתוֹ הָיְתָה מַבְכָּה.

מימרות אלמוניות

*

עִם שׁוּם בֶּן-זוּג לֹא קַל יַחְדָּו —

אַך רַע כִּפְלַיִם בִּלְעָדָיו.

חנניה ריכמן

*

נָשִׁים יָפוֹת — שַׁי אֶל עֶלְיוֹן

בִּשְׁבִיל גְּבָרִים… חַסְרֵי דִמְיוֹן.

לפי פ. פּרוּסט

*

חָשַׁב קַנַּאי: “אֲנִי — בַּלָּשׁ!”

חָשְׁבָה אִשְׁתּוֹ: “בַּלָּשׁ חַלָּשׁ!”

חנניה ריכמן

*

גַּם בֵּין גְּבָרִים יֶשְׁנָם רַבִּים

מֵאַלּוּפֵי “תִּשְׁעָה קַבִּים”;

אַךְ שִׂיחָתָם הַחֲבִיבָה:

פַּטְפְּטָנוּת שֶׁל בְּנוֹת-חַוָּה.

חנניה ריכמן

*

"חָתָן — דִּינוֹ כְּדִין גְּלִידָה —

אָמְרָה רַוֶּקֶת נִכְבָּדָה:

"אִם לֹא נֶחְטַף וְנֶאֱכַל,

הֲרֵי נָמֵס הוּא וַחֲסָל!"

מימרות אלמוניות

*

מָה הַהֶבְדֵּל בֵּין נִשּׂוּאִין

לְמַאֲסַר-עוֹלָם בַּדִּין?

עָנְשׁוֹ שֶׁל בַּעַל מַפְסִיקָה

הִתְנַהֲגוּת רָעָה דַוְקָה.

מימרות אלמוניות

*

אִשָּׁה! הַקְשִׁיבִי לְעֵצָה:

דִין בַעֲלֵךְ כְּדִין בֵּיצָה —

וְאִם תַפְרִיזִי בְרוֹתְחִין,

הוּא יִתְקַשֶׁה לַחֲלוּטִין.

לפי פ. ארנסט

*

הַנִּשּׂוּאִין — כְּעִיר-מִבְצָר,

שׁחֵיל-אוֹיֵב עָלֶיהָ צָר:

בַּחוּץ — רוֹצִים לְהִתְפָּרֵץ;

בִּפְנִים — רוֹצִים לְהֵחָלֵץ.

פתגמים עממיים

*

"בִּיגַמְיָה — זוֹהִי, בִּקְצָרָה,

אִשָּׁה אַחַת מְיֻתָּרָה".

• “אֲבוֹי” — סָח בַּעַל לֹא-יִצְלַח:

“גַּם מוֹנוֹגַמְיָה —הַיְנוּ הָךְ!”

מימרות אלמוניות

*

שִׂמְלַת-כְּלוּלוֹת בְּדוֹר קוֹדֵם

בִּשְׁבִיל בִּתָּהּ שָׁמְרָה הָאֵם;

וּבַת תִּשְׁמוֹר שִׂמְלַת-כְּלוּלוֹת

… לִכְלוּלוֹתֶיהָ הַשְּׁניּוֹת.

מימרות אלמוניות

*

בּדוֹר יָשָׁן לֹא נָהֲגָה

כַּלָּה לִרְאוֹת אֶת בֶּן-זוּגָהּ

לִפְנֵי כְּלוּלוֹת כַּדִּין;

וּבַת-זְמַנֵּנוּ, כַּנָּהוּג,

אֵינָהּ רוֹאָה אֶת בֶּן-הַזּוּג

אַחְרֵי הַנִּשּׂוּאִין.

מימרות אלמוניות

*

בֵּין פּוּרֵי תִּקְוָה וָפַחַד,

אַהֲבָה — מִשְׂחָק יָחִיד,

בּוֹ יוּכְלוּ הַשְּׁנַיִם יַחַד

אוֹ לזְכּוֹת אוֹ לְהַפְסִיד.

מימרות אלמוניות

*

אַהֲבָה, שֶׁעוֹד בּוֹעֶרֶת,

מְגָרֶשֶׁת פֵּרוּשִׁים;

אַהֲבָה שֶׁמִּתְקָרֶרֶת —

מְפָרֶשֶׁת גֵּרוּשִׁים.

חנניה ריכמן

*

גַם “זוּגוֹת מִן הַשָּׁמַיִם”

לֹא נִקּוּ מִפֻּרְעָנוּת;

אַךְ בָּהֶם סוֹבְלִים הַשְּׁנַיִם

זֶה מִזֶּה בְּתוֹרָנוּת.

מימרות אלמוניות

*

שַׁדְּכָנִית הִיא חַיָּטֹנֶת,

הַתּוֹפֶרֶת רַק חֻתֹּנֶת —

וְגַם זוֹ הַיְחִידָה

לֹא תָּמִיד לְפִי מִדָּה.

חנניה ריכמן

*

אֵל נְצוֹר אֶת אִיש-הַחֶמֶד,

הַשּׁוֹחֵר אִשָּׁה מֻשְׁלֶמֶת —

וְשָׁמְרֵהוּ פִּי-מֵאָה,

אִם, חָלִילָה, מְצָאָהּ!

מימרות אלמוניות

*

אַהֲבָה הִיא רַק מַלְכֹּדֶת,

שֶׁנַפְשֵׁנוּ בּהּ נִצֹּדֶת —

וַחֲבָל עַל בִּישׁ-הַגַּד

… שֶׁאַף פַּעַם לֹא נִלְכַּד.

חנניה ריכמן

*

לִפְעָמִים צַיָּד קוֹלֵעַ

עַל בִּרְכָּיו תְּחִלָּה כּוֹרֵע:

זוֹ אֵינָהּ שִׁיטָה בִּישָׁה

לִקְלִיעָה בְּלֵב אִשָּׁה.

לפי ד. ג’רולד

*

בְּטוּחָה לָאִישׁ כִּפְלַיִם

נְסִיעָה עִם “פְּלוֹנִיתוֹ”;

כִּי לַבַּעַל — שְׁתֵּי יָדַיִם

לְנִהוּג מְכוֹנִיתוֹ.

מימרות אלמוניות

*

בַּת-חַוָּה, אִם הִיא פִּקַּחַת,

לְעוֹלָם אֵינָהּ שׁוֹכַחַת

לְשַׂחֵק אֶת תַּפְקִידָהּ:

לְגְבָרִים לִהְיוֹת חִידָה.

לפי א. אֶנגל

*

הָאִשָּׁה, כָּל עוֹד רַוֶּקֶת —

רַק בּבַעַל הִיא חוֹשֶׁקֶת;

אַך אִם בַּעַל יֵשׁ לָהּ כְּבָר —

הִיא רוֹצָה בְּכָל דָּבָר.

מימרות אלמוניות

*

בְּנִגּוּד לְאִישׁ בּוֹרֵחַ

בְּמִלְחֶמֶת הַצָּבָא,

רַק בּורֵחַ — מְנַצֵּחַ

בְּמִלְחֶמֶת אַהֲבָה

מימרות אלמוניות

*

מְחַזּר הוּא חֹמֶר-גֶּלֶם —

וְעַלְמָה תִּטְרַח זְמַן רַב

לְשַׁכְנֵעַ אֶת הָעֶלֶם

בִּרְצִינוּת כַּוָּנוֹתָיו.

לפי גב' הלן רולנד

*

כַּנִּרְאֶה בִּתְקוּפָתֵנוּ

הַנָּשִׁים — יוֹתֵר טוֹבוֹת:

בְּנֵי זְמַנֵּנוּ יתְחַתֵּנוּ

לְעִתִּים יוֹתֵר קְרוֹבוֹת.

מימרות אלמוניות

*

נְדוּנְיָה, בְּעֶצֶם, מַהִי?

לֵץ אֶחָד הִסְבִּיר טִיבָהּ:

"הָאִשָּׁה — גְּלוּלָה מָרָה הִיא,

וְצָרִיךְ לְהַזְהִיבָהּ!"

מימרות אלמוניות

*

בִּמְרוֹמֵי “חֶבְרָה מֻבְחֶרֶת”

אִישׁ נוֹשֵׂא אִשָּׁה אַחַת,

חַי עִם מִישֶׁהִי אַחֶרֶת —

וְאוֹהֵב… עַצְמוֹ בִּלְבַד.

מימרות אלמוניות

*

אִישׁ אַבִּיר מוּכָן עַד קֶבֶר

לְהָגֵן בִּמְלוֹא-עָצְמוֹ

עַל אִשָּׁה מִפְּנֵי כָּל גֶּבֶר

…חוּץ מִמֶּנּוּ בְּעַצְמוֹ.

מימרות אלמוניות

*

דִּיפְּלוֹמַט עֶלְיוֹן הוּא בַּעַל,

שֶׁיּוֹכִיחַ לָאִשָּׁה

כִי נוֹצַת-יָעֵן מִמַּעַל

תְּקַלְקֵל צוּרַת רֹאשָׁהּ.

מימרות אלמוניות

*

אִם תַּפְנֶה אִשָּׁה זוֹעֶמֶת

גַּב לְגֶבֶר שֶׁחָטָא —

יְשַׁבַּח אֶת גַּב-הַחֶמֶד

וְיִזְכֶּה לִסְלִיחָתָהּ.

לפי י. שטטנהיים

*

רֹב נִּשּׂוּאִין כָּל-כָּךְ עָלוּב,

כִּי אֶת מִרְצָהּ עַלְמָה מַקְדֶּשֶׁת

בִּשְׁבִיל לִפְרוֹשׂ לַגֶּבֶר רֶשֶׁת —

ולֹא בִּשְׁבִיל לִבְנוֹת לוֹ כְּלוּב.

לפי סויפט

*

מִי שֶׁחוֹלֵם עַל בַּת-שָׁמַיִם

תָּמִיד יִמְצָא לוֹ בַּחוּרָה,

שֶׁחֲסֵרָה הִיא רַק כְּנָפַיִם

בִּשְׁבִיל לִהְיוֹת… אַוְזָה גְמוּרָה.

מימרות אלמוניות

*

עַל אֵם עוֹבְרוֹת עֶשְׂרִים שְׁנוֹת יֶגַע,

עַד שֶׁהַבֵּן נִהְיֶה לְאִישׁ —

וּבַחוּרָה זָרָה בִּן-רֶגַע

עוֹשָׂה מִמֶּנּוּ גֹלֶם בִּישׁ.

לפי פרוּסט

*

הַנִּשּׂוּאִין, בִּלְשׁוֹן הַפְּרוֹזָה,

הִנָּם נִתּוּחַ מְסֻבָּךְ —

וְאַהֲבָה הִיא מִן נרְקוֹזָה

לְהַרְדָּמַת הַמְנֻתָּח.

מימרות אלמוניות

*

כְּשֶאָדָם אִשָּה לוֹקֵחַ,

נִקְרֵאת אִשְׁתּוֹ בְּשֵׁם חָדָשׁ

… כְּהִקָּרֵא הַמְנַצֵּחַ

עַל שֵׁם מִבְצָר שֶׁהוּא כָּבַשׁ.

לפי מ. ספיר

*

"אִם אֶת מַתְקִיף לִבִּי הִבְרַחְתִּי

אֲני חוֹגֶגֶת בְּפֻמְבִּי;

ואִם בַּקְּרָב עִמּוֹ נֻצַּחְתִּי —

אֲנִי חוֹגֶגֶת בְּלִבִּי".

מימרות אלמוניות

*

אִם הָאִשָּה הִנָּהּ אֻמְלֶלֶת

בִּגְלַל שַׁלְשֶׁלֶת- נִּשּׂוּאִין,

הִיא מְצַלְצֶלֶת בַּשַּׁלְשֶׁלֶת —

עַד שֶׁנִּמְצָא לָהּ מַאֲזִין.

לפי א. אֶנגל

*

קַלַּת-הַדַּעַת הַשּׁוֹבֶבֶת

בְּךָ תִּבְגּוֹד בּלְֵצָנוּת;

וְהָאִשָּה הַמְיֻשֶּׁבֶת —

בְּכֹבֶד-רֹאשׁ וּבִרְצִינוּת.

מימרות אלמוניות

*

אִישׁ מְגַנֶּה בְּגִידַת-בּוגֶדֶת,

אִם הוּא, חָלִילָה, קָרְבָּנָהּ;

אַךְ הוּא מוֹצֵא אוֹתָהּ נֶחְמֶדֶת

אִם הוּא מִמֶּנָּה נֶהֱנָה.

מימרות אלמוניות

*

קַנַּאי רוֹגֵז עַל בַּת הַצֶּמֶד

וְלֹא יִשַּׁק לָהּ בְּעַצְמוֹ —

אַךְ הוּא יִשְׁבּוֹר עַצְמוֹת אִישׁ-חֶמֶד,

שֶיַּׁעֲשֶׂה זֹאת בִּמְקוֹמוֹ.

מימרות אלמוניות

*

גְּבָרִים יוֹדְעִים לבְנוֹת כְּלֵי שַׁיִט

וְלִמְכוֹנוֹת לִרְתּוֹם קִיטוֹר —

אַךְ שִׁכְנְעוּ עֲקֶרֶת-בַּיִת

שֶׁלֹּא יֵדְעוּ… לִתְפּוֹר כַּפְתּוֹר.

לפי ה. בראון

*

הָאִישׁ מַטִּיל עַל הָאִשָּׁה

מִטְבָּח וְשׁוּק וְעֹל מִקּוּחַ —

וּבָא אֵלֶיהָ בִּדְרִישָׁה

לִהְיוֹת גַּם דְמוּת מַרְהֶבֶת-רוּחַ.

חנניה ריכמן

*

יֵשׁ פֶּרֶק-חִימִיּה מַחְכִּים

בְּסִכְסוּכֵי אִשָּׁה וּבַעַל:

אֵיךְ שְׁנֵי גוּפִים לֹא-מַזִיקִים

בְּמִזּוּגַם יַרְכִּיבוּ רַעַל.

לפי ה. פַּיֶירון

*

מַרְבִּית נָשִׁים אֵינָן צוֹדְקוֹת,

כָּל עוֹד קוֹלָן נִשְׁמָע בְּשֶׁקֶט:

אַךְ אִם תַּתְחִיל אִשָּׁה לִבְכּוֹת —

הִיא נַעֲשֵׂית מִיָּד צוֹדֶקֶת.

לפי הליבוּרטוֹן

*

אִשָּׁה מוֹדֶרְנִית — לֹא “קְלִפָּה”

הַמַּמְטִירָה שׁוֹפְכִין עַל פַּתּוֹס:

אַך יֵשׁ גַּם בָּה קְסַנְטִיפְּטִפָּה

מִן הַזִּלְזוּל בְּרֹאשׁ סוֹקְרַטֶס.

חנניה ריכמן

*

נָשׂוּי חוֹשֵׁב עַצְמוֹ אַבִּיר

אִם הוּא מַחְזִיק לְרֶגַע דֶּלֶת,

כְּשֶׁאִשְׁתּוֹ הַמְטֻפֶּלֶת

תָּבִיא מִשּׁוּק מִטְעָן כַּבִּיר.

מימרות אלמוניות

*

אָדָם נָשׂוּי, שֶׁבְּעַצְמוֹ

נִגֵּב אָבָק כְּזַיִת

נִרְאֶה כְּמִי שֶׁעַל שִׁכְמוֹ

מוּטָל כָּל עֹל הַבַּית

מימרות אלמוניות

*

אַהֲבָה הִיא אֵשׁ-הָרוּחַ

שֶׁנֶּגְדָּה אֵין שׁוּם בּטּוּחַ.

מימרות אלמוניות

*

לְכָל נֶפֶשׁ אַהֲבָה —

אוֹ גַן-עֵדֶן אוֹ הַוָּה.

פתגמים עממיים

*

יֵשׁ לְכָל שַׁדְכָן טֹורֵחַ

מתְחָרֶה גָדוֹל: יָרֵחַ.

חנניה ריכמן

*

לָאוֹהֵב מֻתָּר לִהְיוֹת

מְטֹרָף — אַךְ לֹא אִידְיוֹט.

לפי לה-רוֹשפּוקוֹ

*

גַּם בָּנֵינוּ וּבְנוֹתֵינוּ

יִבְעֲטוּ —וְיִתְחַתֵּנוּ.

חנניה ריכמן

*

אַהֲבָה לְגַאֲוָה

הִיא כְּאֵשׁ לְשַׁעֲוָה.

פתגמים עממיים

*

בֵּין בְּרֹגֶז בֵּין בְּנַחַת—

רָץ הַחוּט אַחַר הַמַּחַט.

חנניה ריכמן

*

אַהֲבָה — כַּלְּבָנָה:

אוֹ גְדֵלָה הִיא — אוֹ קְטֵנָה.

לפי ס. סֶגיוּר

*

חֲתֻנָּה דוֹרֶשֶת צֶמֶד:

בַּחוּרָה… וְאֵם זוֹמֶמֶת.

מימרות אלמוניות

*

הַנָשִׁים הוֹדְפוֹת רוֹדֵף —

ורוֹדְפוֹת אַחְרֵי הוֹדֵף.

פתגמים עממיים

*

אִיש ׁרוֹדֵף אַחְרֵי “מוֹאֶסֶת” —

עַד שׁהִיא אוֹתוֹ תּוֹפֶסֶת.

מימרות אלמוניות

*

הַפָּנוּי צָפוּי לְחֵטְא,

הַנָּשׂוּי צָפוּי לְגֵט.

חנניה ריכמן

*

נְדוּנְיָה שְׁמֵנָה נִגְמֶרֶת —

ואִשָּׁה – “קְלִיפָּה” נִשְׁאֶרֶת.

פתגמים עממיים

*

נְדוּנְיָה שֶׁל הַבָּחוּר

הִיא הַחֹפֶשׁ הַמָּכוּר.

חנניה ריכמן

*

“אִינְטוּאִיצְיָה” מְשַמֶּשֶת

לאִשָּׁה שֵׁם-נוֹי לְחֶשֶׁד.

מימרות אלמוניות

*

טוֹל עֵצָה מֵאִשְׁתְּךָ —

וַעֲשֵׂה אֶת הִפּוּכָה.

פתגמים עממיים

*

תַּמְרוּקִים זֶה גֶשֶׁר חִימִי

מִפֶּסִימִי אֶל אופְּטִימִי.

מימרות אלמוניות

*

הַנָּשִׁים חַיּוֹת יוֹתֵר:

צֶבַע — חֹמֶר מְשַׁמֵּר.

מימרות אלמוניות

*

מַאֲבָק לְדוֹר מָחָר:

הֲגָנַת זְכֻיּוֹת-זָכָר.

חנניה ריכמן

*

בַּעַל “גְּבֶרֶת מְמֻכְנֶסֶת” —

זֶה יְצוּר, זָקוּק לְחֶסֶד,

שֶׁמִּפַּחַד הַסְּקַנְדַּל

חַי מִתַּחַת לַסַּנְדָּל.

חנניה ריכמן

*

יֵשׁ אִמְרָה שֶׁל אֵיזֶה בַּעַר:

“נִשּׂוּאִין — נָמָל בְּסַעַר”;

וְאוּלָם בְּדֶרֶךְ-כְּלָל —

זֶהוּ סַעַר בְּנָמָל.

לפי פְּטִי-סֶן

*

הַמִּשְׂרָד זֶה קֵן בָּטוּחַ,

בּוֹ יוּכַל אָדָם לָנוּחַ

מִפְּגָעִים מִלְחַמְתִּיִּים

שֶׁל חַיָּיו הַבֵּיתִיִּים.

מימרות אלמוניות

*

אֵימָתַי אִשָּׁה פּוֹגֶשֶׁת

בַּעְלָהּ בְּרֶגֶשׁ-חֶשֶׁד?

כַּאֲשֶׁר הַבַּעַל בָּא

עִם פּרָחִים בְּלִי כָּל סבָּה.

מימרות אלמוניות

*

אַל יַסְתִּיר, חָלִילָה, בַּעַל

מֵאִשְׁתּוֹ אֲפִילוֹ שַׁעַל!

• לְדוֹרֵשׁ אוֹתָהּ דְּרִישָׁה

אֵין סוֹדוֹת — אוֹ אֵין אִשָּׁה.

לפי ג’לברט וֶלס

*

בְּצֵאתְךָ לַמִּלְחָמָה,

הִתְפַּלֵל תְּפִלָּה חַמָּה;

בְּצֵאתְךָ לָשׁוּט בַּמַּיִם,

הִתְפַּלֶּל-נָא פַּעֲמַיִם;

בְּצֵאתְךָ לָשֵׂאת אִשָּׁה,

שָׂא תְּפִלָּה מְשֻׁלָּשָׁה.

פתגמים עממיים

*

אַהֲבָה — טִיסָה שָׁמַיְמָה;

נִשּׂוּאִין — קְפִיצָה הַמַּיְמָה.

פתגמים עממיים

*

לַנָּשִׁים חֶסְרוֹן קָטָן,

רַע בִּלְתָּן — וּמַר אִתָּן.

פתגמים עממיים

*

אַהֲבָה הִיא זוּג כְּנָפַיִם;

נִשּׂוּאִין הֵם זוּג קַבַּיִם.

פתגמים עממיים

*

בֵּין אִשָּׁה לְבֶן-זוּגָה

כָּל שָׁלוֹם — רַק הֲפוּגָה.

פתגמים עממיים

*

נִשּׂוּאִין זְקוּקִים לִשְׁנַים —

כָּרָגִיל בִּקְרָב-בֵּינַיִם.

מימרות אלמוניות

*

אֵין אִשָּׁה וּמִשְׁפָּחָה —

אֵין צָרוֹת… וְאֵין שִׂמְחָה.

פתגמים עממיים

*

לֵב-רַוָּק מִכְתָּב עַתִּיק,

שֶׁבְּגִיל-הַנֹּעַר —

עֵקֶב מַעַן לֹא-מַסְפִּיק —

לֹא נִשְׁלַח בַּדֹּאַר.

מימרות אלמוניות

*

מַהוּ שֵׁם הַמַּתָּנָה,

שׁאוֹתָה נוֹתֶנֶת

הַכַּלָּה לַחֲתָנָהּ?

לָהּ קוֹרְאִים… חוֹתֶנֶת.

מימרות אלמוניות

*

הָאִשָּׁה, מִיוֹם חֻפָּה,

לְתַנִּין נִמְשֶׁלֶת;

הִיא בּוֹכָה לִפְנֵי טַרְפָּהּ —

וְאוֹתוֹ אוֹכֶלֶת.

מימרות אלמוניות

*

בְּשִׁימָהּ אֶת הַרִתְמָה

עַל חֲסַר-מִשְׁמַעַת,

מִתְחַפֶּשֶׁת חֲכָמָה

כְּזוּגָה נִכְנַעַת.

מימרות אלמוניות

*

אִשְׁתְּךָ אוֹתְךָ גִּנְּתָה,

וְאַתָּה שָׁתַקְתָּ?

דַּי: הִכַּרְתָּ מֶמְשַׁלְתָּהּ

הַכָּרָה דֶה-פַקְטוֹ.

חנניה ריכמן

*

בְּיָד אַחַת בַּת-חֶמֶד

דּוחָה אֶת מַשִּׂיגָה —

וּבַשְּׁנִיָּה חוֹסֶמֶת

דַּרְכֵי-הַנְּסִיגָה.

מימרות אלמוניות

*

עֵינֵי עַלְמָה —אֶקְדּוֹחַ,

שֶׁכֹּחַ יְרָיָיו

מַסְפִּיק כְּדֵי לִרְצוֹחַ

בָּחוּר לְכָל חַיָּיו.

חנניה ריכמן

*

“לתְפּוֹר” בְּנֵי-צֶמֶד יַחַד —

זֶה עֵסֶק לֹֹא פָּשׁוּט:

הָאַהֲבָה הִיא מַחַט —

וְהַהֶרְגֵּל הוּא חוּט.

חנניה ריכמן

*

קְחוּ סֵפֶר וְקִרְאוּ-נָא

עַל רִיב עַתִּיק-יוֹמִין

בֵּין וֶנוּס לְבֵין יוּנוֹ,

אֵלַּת – הַנִשּׂוּאִין.

לפי סויפט

*

הַהֵד הוּא פֶּלֶא-פִיזִיקָה:

רַק לוֹ נִתַּן כִּשְׁרוֹן —

מִפִּי אִשָּׁה, בְּלִי רִיְזִיקוֹ,

לִשְׁלוֹל דִּבּוּר אַחְרוֹן.

מימרות אלמוניות

*

בְּשׁוּב אִשָּׁה מִן הַחֻפְשָׁה

אֶל בַּעַל “רַוָּקִי”,

נוֹפֵל עַל בַּעַל הָאִשָּׁה

מוֹרָא מִפְּנֵי… תֻּכִּי.

חנניה ריכמן

*

חֲיֵה כָּל-כָּךְ כַּהֲלָכָה,

עַד שֶׁתּוּכַל בְּלִי חִיל

לִמְכּוֹר תֻּכִּי מֵחַדְרְךָ

לִגְדוֹל הוֹלְכֵי-רָכִיל.

מימרות אלמוניות

*

הנִשּׂוּאִין — שָׁקֵד גָּנוּז,

וְלֹֹא תּוּכַל לִבְדּוֹק,

עד שֶׁטָּעַמְתָּ מִן הַלּוּז,

אִם מַר הוּא אוֹ מָתוֹק.

לפי ג. וייסשטיין

*

אִשָּׁה חַיָּב אַתָּה לָשֵׂאת,

אַף אִם תִּהְיֶה אֻמְלָל —

כִּי לֹא יָפֶה לְהִשְׁתַּמֵּט

מִפֻּרְעָנוּת-הַכְּלָל.

לפי מ. ספיר

*

“יַקִּירָתִי” זֶה שֵׁם מַרְנִין —

וְגַם נָפוֹץ מְאֹד:

הֲרֵי זֶה שֵׁם-הַבְּתוּלִין

שֶׁל כָּל הַנְּשׂוּאוֹת.

מימרות אלמוניות

*

כְּשֶׁמַטְּרַת הַנִשּׂוּאִין —

כַּסְפָּהּ שֶׁל בַּת-חַוָּה,

הֵם יסְתַּיְּמוּ בְּגֵרוּשִׁין

לְמַעַן אַהֲבָה.

מימרות אלמוניות

*

רַוָּק — יְצוּר נֻקְשֶׁה וָרַע,

בּוֹגֵד וּמִשְׁתַּמֵּט,

אֲשֶׁר גּוֹזֵל מִבַּחוּרָה

הָעֹנֶג שֶׁבְּגֵט.

מימרות אלמוניות

*

הַגֶּבֶר — רֹאשׁ לְכָל דָּבָר

בְּגֶזַע הָאֱנוֹשׁ;

וְהָאִשָּׁה הִיא הַצַוָּאר,

הַמְסוֹבִב הָרֹאשׁ.

מימרות אלמוניות

*

אֵין אֵשֶׁת אִישׁ מַטָּה אָזְנָהּ

לְשֶׁטֶף דִּבּוּרָיו —

אַךְ מִלְמוּלו מִתּוֹךְ שֵׁנָה

זוֹכֶה לְקֶשֶׁב רָב.

לפי וילסון מיזנר

*

הָרוֹצֶה לְהַסְבִּיר אַהֲבָה —

מֵאִיר שֶׁמֶשׁ… בְּנֵר-שַׁעֲוָה.

מימרות אלמוניות

*

אַהֲבָה הִיא תַּפְנוּק עֲסוּקִים —

ועִסּוּק לְאַנְשֵׁי-תַּפְנוּקִים.

לפי א. בוּלוֶר-ליטון

*

נִשּׂוּאִין אַחֲרֵי אַהֲבָה

כְּעָשָׁן אַחֲרֵי לֶהָבָה.

לפי שמפור

*

בָּעוֹלָם עַל כָּל אֶלֶף אִשָּׁה

יֵשׁ רַק בַּעַל אֶחָד מְרֻשָּׁע.

אַךְ כָּל גְּבֶרֶת חוֹשֶׁבֶת דַּוְקָה

כּי הוּא-הוּא שֶׁנָּפַל בְּחֶלְקָהּ.

פתגמים עממיים

*

לָאִישׁ אָפְיָנִי הָרָצוֹן

לִהְיוֹת הָאָהוּב הָרִאשׁוֹן;

לֹא כֵן הָאִשָּׁה: רְצוֹנָה —

לִהְיוֹת אֲהוּבָה אַחְרוֹנָה.

לפי ויילד

*

הָיוּ אֲהוּבָה וְאוֹהֵב.

נָדְרוּ הֵם לִהְיוֹת גְּלוּיֵי-לֵב.

הַנֶדֶר הָיָה נֵאֱמָן —

וְזֶה הָיָה סוֹף הָרוֹמָן.

מימרות אלמוניות

*

הַפְּרִידָה לְאַהֲבָה

כִּנְשִׁיבָה לְלֶהָבָה:

נֵר קָטָן הִיא מְכַבָּה,

אֵשׁ רַבָּה הִיא מְלַבָּה.

לפי לה רושפוקו

*

נִזְדַּמֵּן חָתָן הוֹגֵן —

הַחוֹתֵן מָצָא לוֹ בֵּן;

נִזְדַּמֵּן חָתָן מָשְׁחָת —

הַחוֹתֵן אָבְדָה לוֹ בַּת.

פתגמים עממיים

*

נִשּׂוּאֵי הַמִּתְגָּרְשִים

עִם בְּנֵי-צֶמֶד חֲדָשִׁים —

זֶה, בְּעֶצֶם, נִצָּחוֹן

שֶׁל תִּקְוָה עַל נִסָּיוֹן.

לפי ס. ג’ונסון

*

גַּם “כּוֹכֶבֶת”, מִן הַסְּתָם,

הִיא אִשָּׁה בָּשָׂר-וָדָם;

בְּעִסְקֵי הָאֲהָבוֹת

כּוֹכָבוֹת — הֵן כֹּה חַוּוֹת.

חנניה ריכמן

*

הָאִשָּׁה הַנַּעֲלָה

מַמְתִּיקָה לְבַעֲלָהּ

דְּאָגוֹת… שֶׁלֹּא דָאַג —

לוּ הוֹסִיף לִהְיוֹת רַוָּק.

מימרות אלמוניות

*

אָדָם בּוֹדֵד עוֹשֶׂה תָּמִיד

אוֹתָהּ טָעוּת בִּישָׁה;

כְּשֶׁלִבּוֹ צָריךְ יְדִיד,

נוֹשֵׂא הוּא לוֹ אִשָּׁה.

מימרות אלמוניות

*

אֵין “אָח” יְצוּר אָנוֹכָנִי:

סִמַּן-חֲסִידוּתוֹ,

שׁהוּא אוֹהֵב אֲחוֹת-פְּלוֹנִי

יוֹתֵר מֵאֲחוֹתוֹ.

מימרות אלמוניות

*

כַּלָּה בַּת גְּבִיר תִּבְחַר, רֵאשִׁית,

מָקוֹם לְיֶרַח-דְּבַשׁ,

וְאַחַר-כָּךְ — מֻמְחֶה-פְּרַקְלִיט,

וְאַחַר-כָּךְ — בַּלָּשׁ.

מימרות אלמוניות

*

כָּזָב מַשְׁקִיט — כֹּחוֹ יָפֶה

לִפְעוֹל כְּסַם-רִפּוּי:

זֶה סוֹד גָּלוּי לְכָל רוֹפֵא —

וּלְכָל אָדָם נָשׂוּי.

מימרות אלמוניות

*

רַק הַנָשׂוּי — גִּבּוֹר-אֱמֶת

בִּקְרָב-מִינִים עַתִּיק,

כִּי הָרַוָּק הוּא מִשְׁתַּמֵּט

וְהַגָּרוּשׁ — עָרִיק.

חנניה ריכמן

*

אִשָּׁה שׁוֹכַחַת רִיב מַהֵר,

אוּלָם מִזֶּה אֵין נַחַת:

כִּי הִיא מַרְבָּה להִזָּכֵר

בְּמַה שֶּׁהִיא שׁוֹכַחַת.

מימרות אלמוניות

*

בִּקְרָב בֵּיתִי עִם אִשְׁתְּךָ

מֵיטַב הַנֶּשֶׁק- כּוֹבַע;

מַהֵר חָטְפֵהוּ בְּיָדְךָ —

וְהִמָּלֵט הָרְחוֹבָה!

לפי ג' בַּרימור

*

מַכֵּה-אִשְׁתּוֹ אֶתְמוֹל-שִׁלְשׁוֹם —

אוֹתוֹ הָיוּ כּוֹלְאִים;

אַךְ הַמַכֶּה אִשְׁתּוֹ כַּיּוֹם —

נִשְׁלָח לְבֵית-חוֹלִים.

מימרות אלמוניות

*

חָתָן וְכַלָּה

עוֹלִים לִגְדֻלָּה;

אַחְרֵי חֲתֻנָּה —

יוֹרְדִים לִקְטֻנָּה.

חנניה ריכמן

*

לֹא פַּעַם הַקֶּשֶׁר

בֵּינוֹ לבֵינָהּ

הוֹרֵס אֶת הַגֶּשֶׁר

בֵּינוֹ לְבִינָה.

חנניה ריכמן

*

הַפְלִירְט לָרִיבוֹת

הוּא סִיוּף עִם גְּלָמִים —

לִקְרַאת דוּקְרָבוֹת

בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים.

מימרות אלמוניות

*

נִשּׂוּאֵי-חֶשְׁבּוֹנוֹת —

הֵם עִסְקָה-שֶׁל-מָמוֹן,

שֶׁגַּם זֶה וְגַם זֹאת

בָּהּ טוֹעִים בְּחֶשְׁבּוֹן.

לפי א. אֶנגל

*

עַל הָאֹשֶׁר לֹא חָל

חֶשְׁבּוֹנוֹ שֶׁל הַשּׁוּק:

אֹשֶׁר-נֶפֶשׁ נִכְפָּל

עַל-יְדֵי הַחִלּוּק.

מימרות אלמוניות

*

אַהֲבָה צְלוּלַת-דַּעַת —

זוֹ בֵּיצָה מְרֻבַּעַת.

פתגמים עממיים

*

אַהֲבָה וְשִׁעוּל

אֵין לִנְעוֹל בְּמַנְעוּל.

פתגמים עממיים

*

נְשִׁיקָה בִּגְנֵבָה

הִיא יוֹתֵר עֲרֵבָה.

פתגמים עממיים

*

לְבִלְתִּי-חֲמוּדָה

קַל לִהְיוֹת חֲסוּדָה.

פתגמים עממיים

*

הֶחָתָן — כְּנִיסָן,

הַנָּשׂוּי — כְּחֶשְׁוָן.

פתגמים עממיים

*

מֵרָחוֹק —כִּסּוּפִים,

מִקָּרוֹב — חֵרוּפִים.

פתגמים עממיים

*

נִשּׂוּאִין הֵם דַּיְסָה

בִּקְדֵרָה מְכֻסָּה.

פתגמים עממיים

*

לְאִשְׁתּוֹ שֶׁל שָׁכֵן

יֵשׁ תָּמִיד יֶתֶר-חֵן.

פתגמים עממיים

*

אַהֲבָה אֲמִתִּית

הִיא כְּשֵׁד אוֹ לִילִית;

הֵם שִׂיחַת כָּל הָעָם —

וְאַף אִישׁ לֹא רָאָם.

לפי לה-רוֹשפוקו

*

כָּל עַלְמָה וְרִיבָה —

נְעִימָה וְטוֹבָה;

וּמִנַּין בָּאוֹת

הַנָּשִׁים הָרָעוֹת?

פתגמים עממיים

*

אֵל יָצַר לֹא חִנָּם

אֶת חוָּה מֵאָדָם:

שֶׁיִּשָּׂא גַם אָדָם

אֶת חֲצִי הָאָשָׂם.

מימרות אלמוניות

*

 

בְּיַד הַלָּשׁוֹן    🔗

נְאוּם-יוֹבֵל בַּמְּסִבָּה

מַבְרִיק בִּשְׁלַל צִבְעֵי-הַזֹּהַר..

לוּ הִשְׁמִיעָהוּ עֵד מֻשְׁבָּע –

הָיָה נִשְֹׁלָח לְבֵית-הַסֹּהַר.

*

רַק תּוֹךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת מִלָּה

לְשׁוֹן יוֹם-יוֹם תָּמִיד תָּנוּעַ.

זֶה בֶּאֱמֶת מַחְזוֹר מֻפְלָּא –

בְּהוֹן-חוֹזֵר כָּל-כָּך צָנוּעַ!

*

בֵּין הָרַעְיוֹן לַפְּעֻלָּה

יֵשׁ גֶּשֶׁר טוֹב, וּשְׁמוֹ – מִלָּה;

אַךְ יֵשׁ בֵּינָם גַּם מְחִיצָה,

וּשְׁמָהּ – תִּפְאֶרֶת – מְלִיצָה.

*

מִלִּים לְבַעַל-הִגָּיוֹן –

רַק וָו, לִתְלוֹת עָלָיו רַעְיוֹן;

וְלַמֵּלִיץ – רַעְיוֹן הוּא וָו,

לִתְלוֹת עָלָיו מְלִיצוֹתָיו

*

כָּל בֶּן-אָדָם הוּא רַב-אַנְפִּין

כְּרֹב שָׂפוֹת שֶׁהוּא מֵבִין:

חָמֵשׁ שָׂפוֹת לָמַד טִפֵּשׁ –

וַיִהִי טִפֵּשׁ כָּפוּל חָמֵשׁ.

*

גַּם הַטִפֵּשׁ יוֹדֵעַ חֹק:

עֵת לְדַבֵּר וְעֵת לִשְׁתּוֹק.

אַךְ לֹא בָּרוּר לוֹ בְּהֶחְלֵט,

הֵיכָן הַגְּבוּל בֵּין עֵת לְעֵת.

*

לְאִישׁ כְּנֶגֶד שְׁתֵּי אָזְנַיִם –

לָשׁוֹן אַחַת וְלֹא יוֹתֵר.

זֶה לֹא מִקְרֶה: צָרִיךְ פִּי-שְׁנַיִם

לְהַאֲזִין מִלְּדַבֵּר.

*

“נוֹאֵם גָדוֹל” זֶה אִישׁ-שְׂפָתַיִם,

שֶׁבְּדַבְּרוֹ יוּכַל לִשְׁמוֹר

שָׁעָה תְּמִימָה אוֹ שְׁעָתַיִם

הַסּוֹד… שׁאֵין לוֹ מַה לֵאמוֹר.

*

לְכָל נִמוּק שֶׁל בַּר-שִׂיחֵנוּ

יֶשְׁנָה תְּשׁוּבָה כַּהַלָכָה –

אַךְ הִיא מַבְרֶקֶת בְּמֹחֵנוּ

אַחַר שֶׁתַּמָּה הַשִׂיחָה.

*

מִלִּים – דוֹמוֹת לְמִשְׁקָפַיִם:

לְפִי טִיבָן, לָהֶן נִתֵּן

אוֹ לְהָאִיר אֶת הָעֵינַיִם –

אוֹ לְעַרְפֵּל אֶת רְאוּתָן.

*

לְבַר פְּלֻגְתָּא אֱמוֹר נָא, אֶחָא,

בִּמְקוֹם דִּבְרֵי קִנְטוּר וּגְנַאי:

"כָּל הַכָּבוֹד לְמִשְׁקָפֶיךָ –

אַך הֵם אֵינָם לְפִי עֵינַי!"

*

גֻּזְמָה – גְּדוֹלַת הָאֱלִילוּת,

וְלָהּ – חַגִּים בְּשֵׁם יוֹבְלוֹת.

*

לִצְעוֹק “הֵידָד” אוֹ “בּוּז” בָּרְחוֹב –

זֶה קַל יוֹתֵר מִלַּחֲשׁוֹב.

*

עֵצָה לְאִישׁ הַבָּא לִנְאוֹם:

דְּאַג לְאוֹר – וְלֹא לְחֹם!

*

רַעְיוֹן הָגוּי לְלֹא-פוּגָה –

סוֹפוֹ גָאוֹן… אוֹ מְשֻׁגָּע.

*

מִלָּה טוֹבָה – כְּקֶרֶן-אוֹר;

מִלָּה קָשָׁה – כְּזֶרֶם-קֹר.

*

אַל נָא תִּשְׁכַּח כִּי “מַה שְׁלוֹמְךָ?”–

לֹא שְׁאֵלָה, כִּי אִם בְּרָכָה!

*

דִּבּוּר – פְּרִי זוֹל הוּא בְּתַכְלִית,

אִם לֹא תִּקְנֵהוּ מִפְּרַקְלִיט.

*

לוּ כָּל הִרְהוּר כָּמוּס בֻּטָּא,

הָיָה כָּל אִישׁ חָבוּשׁ בְּתָא.

*

אִם מְהַסֵּס נוֹאֵם נָבוֹן –

הַלְהַמְשִׁיךְ אוֹ לָאו,

אַל נָא יַבִּיט עַל הַשָּׁעוֹן –

יַבִּיט עַל פְּנֵי שׁוֹמְעָיו!

*

אִם תַּעֲלֶה גֵרָה פָּרָה,

יֵצֵא חָלָב כִּפְלַיִם;

אִם יַעֲלֶה נוֹאֵם גֵּרָה,

יֵצְאוּ רַק מַיִם, מַיִם…

*

דוֹמִים בּוּרִים פַּטְפְּטָנִים,

בִּמְחִילָתָם, לְתֹף;

הֲרֵי גַם הֵם רֵיקִים בִּפְנִים –

וְרוֹעֲשִׁים בְּלִי סוֹף. *

רֹב דִּבּוּר יָכוֹל לִצְמוֹחַ

גַּם מִשֶׁפַע שֶׁבַּמֹחַ –

אַךְ לְרֹב מַרְבֵּי-שִׂיחָה

הַסִבָּה הִיא הֲפוּכָה.

*

מַחְשָׁבָה שֶׁל כְּבַד-שְׂפָתַיִם

מְשׁוּלָה כְּדָג בְּלִי מַיִם;

וּפִטְפּוּט שֶׁל מֹחַ-סְרָק –

יָם שֶׁל מַיִם בְּלִי שׁוּם דָּג.

*

כַּאֲשֶׁר הַקּוֹף יָשַׁב-לוֹ

לֹא רָאוּ כִּי אֵין זָנָב לוֹ;

כַּאֲשֶׁר שָׁתַק הַכְּסִיל,

לֹא יָדְעוּ כִּי הוּא אֱוִיל.

*

יֵשׁ תַּפְקִיד לְזוּג-אָזְנַיִם

חוּץ מִתֶּמֶךְ מִשְׁקָפַיִם –

אַךְ בִּשְׁבִיל רַבִּים מְאֹד

הַדָּבָר עוֹדֶנוּ סוֹד.

*

יֵשׁ לִלְמוֹד מֵרֶמֶז-טֶבַע:

אֹזֶן-אִישׁ הִיא פֶּתַח-קֶבֶע,

אַךְ לַפֶּה מִבְנֶה אַחֵר:

הוּא עָשׂוּי לְהִסָּגֵר.

*

מִן הַסְּתָם הַמִּתְוַכְּחִים –

שְׁנֵי טִפְּשִׁים אוֹ שְׁנֵי פִּקְחִים;

כִּי הֲרֵי אָדָם פקֵחַ

עִם טִפֵּשׁ לֹא יִתְוַכֵּחַ.

*

מַה חֲבָל שְׁאֵל עֶלְיוֹן

לֹא נָתַן לְאִישׁ כּשְׁרוֹן

לֶאֱטוֹם אֶת הָאָזְנַיִם

כַּעֲצוֹם אֶת הָעֵינַיִם!

*

מִי הֵעֵז לְהַעֲלִיל

כִּי גְבָרוֹת הוֹלְכוֹת רָכִיל?

הֲרֵי זוֹ דִּבָּה נִתְעֶבֶת:

חֶבְרָתָן תָּמִיד יוֹשֶׁבֶת!

*

“סְלֶנְג” – בְּעֶצֶם, זוֹ שָׂפָה

יְחֵפָה וַחֲשׂוּפָה:

בְּלִי גְלִימָה וְנַעֲלַיִם –

הִיא יוֹתֵר קַלַּת-רַגְלַיִם.

*

בְּקוֹל רָם אֵינוֹ חוֹשֵׁב

גַּם חָסִיד גִּלוּי-הַלֵב.

אֶלָא מִי? נוֹאֵם מִסְכֵּן,

שֶּשָׁכַח לְהִתְכּוֹנֵן.

*

כָּל מַחְשָׁבָה בַּת עֵרְֶך

יוֹצֵאת מִתּוֹךְ הַלֵב,

אַךְ הִיא צְרִיכָה בַּדֶּרֶךְ

בָּרֹאש לְהִתְעֶכַּב.

*

בְּכָל וִכּוּחַ-פַּחַז –

הַחֹם וְהַתְּסִיסָה

עוֹמְדִים תָּמִיד בְּיַחַס…

הָפוּךְ אֶל הְַּתִפיסָה.

*

אִם יֵשׁ לָשׁוֹן בְּפִיךָ,

אְַך בְּרֹאשְׁךָ אֵין כְּלוּם,

אֵין צֹרְֶך שֶׁתּוֹכִיחָה

אֶת הַדָבָר בִּנְאוּם.

*

נוֹאֵם צָרוּד שִׁוֵעַ

שָׁעָה שְׁלֵמָה לָעָם,

שֶׁהַמַּצָב תּוֹבֵעַ

תִּקוּן סִדְרֵי-עוֹלָם.

וְהוּא, סוֹף סוֹף, שִׁכְנֵעַ

אֶת הַשׁוֹמְעִים כֻּלָּם,

שֶֹהַַּמָצב תּוֹבֵעַ

… בְּרִיחָה מִן הָאוּלָם.

*

רַעְיוֹן – גַּרְעִין בָּאַדָמָה;

מִלִּים – הֵן רַק פְּרָחִים;

וּמַעֲשִׂים שֶׁל הַגְשַׁמַה –

פֵּרוֹת מְבֹרָכִים.

*

הַמְנַהִל פֻּלְמוֹס עִם לֵץ –

כְּמִתְהַלֵּךְ עִם קוֹף:

פִּתְאֹם יִרְאֶה אוֹתוֹ עַל עֵץ,

עַל גַּג אוֹ עַל מַשְׁקוֹף.

*

הַפַּטְפְּטָן הוּא מִין צַיָד,

שֶׁבְּלִי כַּוֵּן הַלֹעַ,

יוֹרֶה בְּלִי-הֶרֶף לְכָל צַד –

עַד שֶׁיִזְכֶּה לִקְלוֹעַ.

*

בֵּין קֵרְחִים נָפְלָה מַחְלֹקֶת

בְּעִנְיַן צוּרַת תִּסְרֹקֶת.

*

מַחְשָׁבָה בְּלִי יָד עוֹשָׂה –

זֶה רַק גּוּמִי-לְעִיסָה.

*

עֲזִיַבת וִכּוּחַ-טֵפֶשׁ

הִיא מִצְוַת פִּקוּחַ-נֶפֶשׁ.

*

פֶּה יוֹכִיחַ כֹּה וָכֹה –

כָּל דָּבָר וְהִפּוּכוֹ.

*

הַלָּשׁוֹן לֹא מִמַּתֶּכֶת,

אַךְ גּוֹזֶרֶת וְחוֹתֶכֶת.

*

בֵּין “אָמַר” לְבֵין “עָשָׂה” –

תַּ“ק פַּרְסָה עַל תַּ”ק פַּרְסָה.

*

דִין הַפֶּה כְּדִין הַדֶּלֶת:

יֵשׁ זְמַנִּים שֶׁהִיא נִנְעֶלֶת.

*

פֶּה יוֹתֵר מִדַּי טָרוּד,

קָרְבָּנוֹ – גָּרוֹן צָרוּד.

*

שׁוּם עֻבְדָּה עוֹד לֹא נוֹצְרָה

בִּתְקִיעָה בַּחֲצוֹצְרָה.

*

פַּטְפְּטָן נוֹאֵם נְאוּם –

וְאֵינוֹ אוֹמֵר מְאוּם.

*

גַּמְגְּמָן בֵּין הָאִלְמִים

הוּא אַלוּף הַנּוֹאֲמִים.

*

הַנּוֹאֵם – גְרוֹנוֹ נִחָר.

הַשׁוֹמְעִים – רֹאשָׁם סְחַרְחַר.

*

כְּתוֹב סְפָרִים כְּאִישׁ-סִפְרוּת,

אַךְ דַּבֵּר כְּאִיש פָּשׁוּט.

*

הַקָּצָר – לְאֵין-עֲרֹוךְ

מְעֻלֶּה מִן הָאָרֹךְ.

*

אַל תַּרְשֶׁה-נָא לִלְשׁוֹנְךָ

לְהַקְדִּים אֶת רַעְיוֹנְךָ!

*

בִּדְבָרֶיךָ אַל תָּשִׂים

עֲגָלָה לִפְנֵי סוּסִים.

*

אִם תָּשִׂיחַ סוֹדְךָ לַיַרְקוֹן,

יְסַפְּרֶנוּ לְיָם-הַתִּיכוֹן.

*

הֶחָסֵר לַדִּבּוּר בְּעָמְקוֹ

מִתּוֹסֵף עַל-פִּי-רֹב לְאָרְכּוֹ.

*

הִגָּיוֹן הוּא דִקְדוּק רַעְיוֹנִי

וְדִקְדוּק – הִגָּיוֹן לְשׁוֹנִי.

*

הַסִּגְנוֹן הַבָּרוּר הוּא לֹא זֶה,

שֶׁקוֹרְאוֹ יְבִינוֹ אִם יִרְצֶה –

אֶלָא זֶה שֶֹיוּבַן מֵאֵלָיו,

אִם יִרְצֶה הַקּוֹרֵא וְאִם לָאו.

*

הַהִרְהוּר – כְּאוֹרֵחַ: אִם בָּא,

אֲשֵׁמִים, כַּמּוּבָן, לֹא אֲנַחְנוּ:

אַךְ אֶת שׁוּב הָאוֹרֵחַ תִּקְבַּע

קַבָּלַת-הַפָּנִים שֶׁעָרַכְנוּ.

*

הַאִם כְּסִיל אוֹ חָכָם הוּא אָדָם

הַיוֹשֵׁב וְשׁוֹתֵק כְּמוֹ פֶּסֶל?

אִם הוּא כְּסִיל – הוּא נוֹהֵג כְּחָכָם;

אִם חָכָם – הַשְּׁתִיקָה שֶׁלוֹ כֶּסֶל.

*

עֲנֵה לָאו לְלֹא פַּחַד –

רַק לֹא הֵן וְלָאו יַחַד!

*

“לָאו” פָּחוֹת מְעַנֶה

מִדִּחוּי מַעֲנֶה.

*

שֵׁב וְאַל תִּתְוַכֵּחַ –

תֵּחָשֵׁב לְפִקֵּחַ.

*

רֹב דִּבּוּר מְכַסֶּה

עַל מִעוּט מַעֲשֶׂה.

*

הַלָשׁוֹן הַדּוֹבֶרֶת

מְחַיָה וְקוֹבֶרֶת.

*

הַמַּרְבֶּה לְאַיֵם

מְמַעֵט לְקַיֵם.

*

הַדּוֹבֵר הוּא זוֹרֵעַ,

וְקוֹצֵר – הַשׁוֹמֵעַ.

*

הַשְׁתִיקָה שֶׁל אִלֵּם –

לֹא סִמָּן לְהֶסְכֵּם.

*

לַטִפֵּש הַלָּשׁוֹן

הִיא אוֹיְבוֹ הָרִאשׁוֹן.

*

כְּשֶׁאֵין לַנּוֹאֵם

מַה לוֹמַר – הוּא נוֹהֵם.

*

דַע כְּכָל שֶׁתֵֹדַע,

אַךְ דַּבֵּר בְּמִדַּה.

*

הַמִּלָּה – לֹא צִפּוֹר;

אִם פָּרְחָה – לֹא תַּחְזוֹר.

*

לְגִבּוֹר – מְלִיצָה

רַק לָשׁוֹן אַמִּיצָה.

*

בִּמְלִיצַה וּבִדְרוּשׁ

לֹא תָּמִית אַף יַתּוּשׁ.

 

דִּינִי מָמוֹנוֹת    🔗

לוּלֵא יִצֵּר עָנִי מָזוֹן,

הָיָה עָשִׁיר אוֹכֵל.. מָמוַֹןִ.

*

לְכָל אָדָם נָעִים לִנְדוֹב –

אַךְ מַה מַּרְגִּיז לִפְרוֹעַ חוֹב!

*

אֵין הַנָּדִיב נִכָּר בַּסְּכוּם,

אֶלָּא בְּאֹפֶן הַתַּשְׁלוּם.

*

קַמְּצָן שׁוֹכֵחַ שֶׁמָּעוֹת

נוֹצְרוּ דַוְקָה לְהוֹצָאוֹת.

*

“כִּילַי עָשִׁיר” – צֵרוּף-כָּזָב:

עָשִׁיר לֹא הוּא, כִּי אַרְגָּזָיו.

*

הַקַּמְצָנוּת הָעֲרוּמָה

תִּתֵּן עֵצָה בִּמְקוֹם תרוּמָה.

*

עוֹד שׁוּם אָדָם לֹא הֶעֱנִי

מִפָּעֳלוֹ הַנַדְבָנִי.

*

כִּיסוֹ שֶׁל גְּבִיר – כְּמוֹ מִצְנָח:

מוֹעִיל רַק אָז, אִם הוּא נִפְתָּח.

*

צוֹבְרֵי הַכֶּסֶף שׁוֹכְחִים

כִּי אֵין כִּיסִים בַּתַּכְרִיכִים.

*

אֶבְיוֹן סוֹבֵל מֵרְעָבוֹן,

עָשִׁיר – מֵחֹסֵר-תֵּאָבוֹן.

*

יִתְרוֹן חוֹלֶה אֶבְיוֹן עַל גְּבִיר –

שֶׁרִפּוּיוֹ יוֹתֵר מָהִיר.

*

רוֹכֵשׁ מָמוֹן לִפְנֵי בִּינָה,

קֻפַּת-כַּסְפּוֹ – פֻּנְדַּק לִינָה.

*

גַּם בֵּין אַחִים וּבְנֵי-דוֹדִים –

נוֹטָרְיוֹן וּשְׁנֵי עֵדִים.

*

בִּטּוּחַ – אוֹת הוּא וּמוֹפֵת,

שֶׁחַי שָׁוֶה פָּחוֹת מִמֵּת.

*

עַרְבוּת: אִשׁוּר דַּלְפוֹן אַחְרַאִי,

שֶׁדַּל שֵׁנִי הוּא בַּר-אַשְׁרַאי.

*

נְיָר-שְׁטָרוֹת אֵינוֹ מָקוֹם

לְתַרְגִּילֵי לוֹמֵד לַחְתּוֹם.

*

מִי שֶׁאוֹהֵב לִהְיוֹת עָרֵב –

גַּם לְשַׁלֵּם אַל יְסָרֵב!

*

קַל לְהַקְרִיב הַכֹּל פִּתְאֹם

מִלְהַפְסִיד קִמְעָה יוֹם-יוֹם.

*

בְּעוֹד מוֹעֵד קָרְבָּן פָּעוּט

יָכוֹל לִמְנוֹעַ פֻּרְעָנוּת.

*

אֵין לְהוֹצִיא מִן הָאָסָם

יוֹתֵר מִמָּה שֶׁבּוֹ הוּשַׂם.

*

רֹב מַתָּנוֹת, עַל-פִּי הַדִּין,

שַׁיָךְ לִסְחַר-הַחֲלִיפִין.

*

תָּמִיד יֵשׁ קֶרַע מַעֲצִיב

בֵּין תֵּאָבוֹן לְבֵין תַּקְצִיב.

*

בִּזְמַן שֶׁמְחִיר סְחוֹרוֹת מוּזָל –

אֵין בְּכִיסֵינוּ כֶּסֶף כְּלָל.

*

גַּם מִדִּגְלֵי הַסִּסְמָאוֹת

נוֹכֵל תּוֹפֵר-לוֹ כִּיס-מָעוֹת.

*

טָעַן זַיְפַן-מָמוֹן תָּפוּס:

“סִסְמָה שֶׁלִּי - חֵרוּת הַדְּפוּס!”

*

מָמוֹן כַּזֶבֶל: הוּא עוֹזֵר

רַק אִם כְּהֹגֶן יִתְפַּזֵּר;

אַךְ מְכֻנָּס בַּעֲרֵמָה –

יַבְאִישׁ אֲוִיר-הַנְּשִׁימָה.

*

הָעֲשִׁירוּת, כְּמֵי-הַיָם,

לֹא תְּרַוֶּה צִמְאוֹן-אָדָם.

גַּם בָּהּ אוֹתוֹ חֶסְרוֹן עַצְמוֹ:

מַרְבֶּה לִשְׁתּוֹת – מַרְבֶּה לִצְמוֹא.

*

וַדַאי: מָמוֹן אֵינוֹ יָכוֹל

לִמְדוֹד גַּדְלוּת שֶׁל אִישׁ גָּדוֹל;

אַךְ עַל-יְדֵי מָמוֹן נִתַּן

לִמְדוֹד קַטְנוּת שֶׁל אִישׁ קָטָן.

*

זֶה, כַּנִרְאֶה, תַּגְמוּל-כְּשָׁפִים:

אָדָם הִמְצִיא זִיוּף-כְּסָפִים;

וּמֵאִידָך, הוֹפְכִים כְּסָפִים

אֶת הַבְּרִיוֹת לִמְזוּיָפִים.

*

הַבַּנְק – מוֹסָד לְהַלְוָאוֹת,

אֲשֶׁר יַלְוֶה לְךָ מָעוֹת –

אִם יְשֻכְנַע לְלֹא פִּקְפּוּק,

כִּי לְמָעוֹת… אֵינְךָ זָקוּק.

*

הַקַּמְּצָן אוֹהֵב אוֹרֵחַ –

כְּגַנָּב אֶת הַיָרֵחַ.

*

לַקַּמְּצָן הַשֵּׁם “כִּבּוּד” –

שֵׁם נִרְדָּף הוּא לְ“אִבּוּד”.

*

מִי שֶׁחַי לוֹ טוֹב וָנוֹחַ –

בְּרֹאשׁוֹ נִרְדָּם הַמֹּחַ.

*

רֹב טוֹבָה וְנוֹחִיוּת

מַחְלִישִׁים אֶת הַחִיוּת.

*

אִלְמַלֵא אוֹגְרֵי-מַכֹּלֶת,

מָה הָיוּ עוֹשִׂים בַּפְּסֹלֶת?

*

מַה קוֹנִים בְּזִיל-הַזּוֹל?

מִין מֻבְחָר שֶׁל פְּסִיל-הַפְּסוֹל!

*

אֵין אָדָם צָרִיךְ תִּזְכֹּרֶת

לְקַבֵּל אֶת הַמַּשְׂכֹּרֶת.

*

הַמַּטְבֵּעַ הַמָּחוּק

חִישׁ סוֹבֵב אֶת כָּל הַשּׁוּק.

*

בַּעַל אֶלֶף פַּרְנָסוֹת –

בַּעַל אֶפֶס הַכְנָסוֹת.

*

רֹב הַכֶּסֶף מוֹצִיאוֹת

מִכִּיסֵנוּ “**מְצִיאוֹת”.**

*

“מְצִיאוֹת” בְּזִיל-הַזּוֹל

אֶת הַכִּיס בָּאוֹת לִגְזוֹל.

*

הַמָּזוֹן מוֹשֵׁךְ זְבוּבִים –

הַמָּמוֹן מוֹשֵׁךְ “קְרוֹבִים”.

*

חֲסָדִים לְשֵׂם שָׂכָר–

זֶה לֹא חֶסֶד: זֶה מִסְחָר.

*

רַק בָּמָּוֶת יֵשׁ שִׁוְיוֹן

בֵּין עָשִׁיר וּבֵין אֶבְיוֹן.

*

הַתּוֹרֵם בְּסוֹף שָׁנָיו

מְנָדֵּב מִכִּיס בָּנָיו.

*

הָפַּזְּרָן גּוֹזֵל יוֹרְשׁוֹ,

הַקַּמְּצָן גּוֹזֵל נַפְשׁוֹ.

*

דִמְעוֹתָיו שֶׁל הַיּוֹרֵשׁ

מְהִירוֹת לְהִתְיַבֵּשׁ.

*

הִתְעַשְׁרוּת מְהֻגָּנָה

זוֹהִי זֶפֶת לְבָנָה.

*

מַתְחִילָה הַהִתְעַשְׁרוּת –

מִסְתַּיֶמֶת הַכַּשְׁרוּת.

*

מִכָּל נֶפֶשׁ חוּט-חוּטֹרֶת –

לְעָנִי תִּהְיֶה כֻּתֹּנֶת.

*

הַנּוֹתֵן לְאִישׁ אֶבְיוֹן –

כְּמַלְוֶה לְאֵל עֶלְיוֹן.

*

עֲדִיפָה הִיא פַּת לָשׂבַע

מִנּוֹצָה יָפָה בַּכּוֹבַע.

*

מֵחִבָּה וּמֵחֶמְלָה

אִי-אֶפְשָׁר לִתְפּוֹר שִׂמְלָה.

*

אִם תַּגְדִּישׁוּ אֶת הַלּוֹעַ,

לֹא תּוּכְלוּ בִּכְלָל לִבְלוֹעַ.

*

אִם תָּבִיאוּ תְּשׁוּרָה,

לֹא תַּמְתִּינוּ בְּשׁוּרָה.

*

"מִשֶּׁלוֹ אֲנִי גוֹמֵעַ –

בְּקוֹלוֹ אֲנִי שׁוֹמֵעַ".

*

הַנּוֹתֵן כִּבּוּד שָׁמֵן –

אַחֲרָיו עוֹנִים אָמֵן.

*

מַהִי מַחַט? חֵפֵץ קָט.

אַךְ עָלֶיהָ חַי חַיָט.

*

מִטִּרְדוֹת חִפּוּשׂ “מִחְיוֹת”

אֵין אָדָם מַסְפִּיק לִחְיוֹת.

*

הוֹצָאָה בִזְמַן נָכוֹן –

אֵין כָּמוֹהָ חִסָּכוֹן.

*

אֵין מָמוֹן לְהוֹצָאוֹת

בָּא כִּשְרוֹן לְאַמְצָאוֹת.

*

מִכְנָסַיִם בְּמַשְׁכּוֹן –

אַךְ לִהְיוֹת לְבַעַל-הוֹן!

*

לְטַיָס לִהְיוֹת רַשַׁאי

כָּל אָדָם… אַךְ לֹא קֻפַּאי!

*

הַשּׁוֹדֵד עַל הִַּנִשְׁדָּד

מְצַוֶה לִקְרוֹא “הֵידָד!”

*

שּוּם בֶּן-כֶּלֶב לֹא יִנְבַּח

עַל טַבַּחַת בַּמִטְבָּח.

*

דֹּב רוֹקֵד לִפְנֵי צוֹפִים –

וְאָדָם אוֹסֵף כְּסָפִים.

*

אִי-אֶפְשָׁר לִפְשׁוֹט מִשׁוֹר

פַּעֲמַיִם אֶת הָעוֹר.

*

אָח הוּא אָח, וֱגִיס הוּא גִיס…

אֶלָא מַאי? גַּם כִּיס הוּא כִּיס.

*

נְחַלֵּק: שֶׁלִי – שֶֹלִי,

וְשֶׁלְּךָ – לְךָ וְלִי.

*

מָה הֵם עֻקְצֵי הַבְּעָיָה

שֶׁל סֵבֶל הָעוֹלָם?

הֵם שְׁנַיִם: יֹקֶר הַמִחְיָה–

וְזוֹל חַיֵי-אָדָם.

*

יֵשׁ סוּג כָּזֶה שֶׁל נְדִיבִים,

אֲשֶׁר, לְשֵׁם שָׁמַיִם,

מוּכָן לִנְדוֹב לָרְעֵבִים

… מְנַקִּיוֹת-שִׁנַּיִם.

*

כָֹל גְּבִיר – חֲסִיד עֶזֱרַת-אַחִים

וְאַהֲבַת-אָדָם:

הוּא יְחַלֵק עִם נִצְרָכִים

כָּל מַה שֶׁבְּיָדָם.

*

גַּם גְּבִיר קַמְּצָן, בְּבֹוא תּוֹרוֹ,

מוּכָן לְפֹעַל-חֶסֶד:

לִפְשׁוֹט כֻּתֹּנֶת מֵעוֹרוֹ

לְמַעַן… הַכּוֹבֶסֶת.

*

קַמְּצָן נִזְהָר מֵהַעֲלִיב

אֶת זוּגָתוֹ לַשָׁוְא –

כִּי לְפַיְסָהּ אַחַר הָרִיב

עוֹלֶה בְּיֹקֶר רַב.

*

קַמְּצָן רוֹכֵש לוֹ רַק אוֹיְבִים

וְאֵין לוֹ שׁוּם אוֹהֵב;

פַּזְּרָן רוֹכֵשׁ לוֹ אוֹהֲבִים

גְּרוּעִים מִכָּל אוֹיֵב.

*

מַה מַעֲצִיב הוּא לַחֲזוֹת

בִּזְבּוּז שֶׁל מְפַזֵּר –

כְּשֶׁנִבְצַר מִמְךָ עִם-זֹאת

לִהְיוֹת לוֹ לְעוֹזִר.

*

הַבַּזְּבְּזָן הַנַּדְבָנִי

מַגִּישׁ לְכָל יָפָה

מִכָּל הַטּוּב – שֶׁחֶנְוָנִי

נוֹתֵן בַּהֲקָפָה.

*

חַסְכָן – הֲרֵיהוּ מְכֻבָּד

עַל כָּל הׂאֲנָשִׁים;

אַךְ בְּיִחוּד וּבִמְיֻחָד

חָבִיב הוּא עַל יוֹרְשִׁים.

*

רַק אִישׁ עָשִׁיר יָכוֹל לִחְיוֹת

בְּקַו הַחִסָּכוֹן:

רַק לוֹ יֵשׁ כֶּסֶף לִקְנִיוֹת

בָּרֶגַע הַנָּכוֹן.

*

לֹא קַל לִהְיוֹת לְבוּרְגָנִי,

כְּלוֹמַר, לִצְבּוֹר מָמוֹן –

אַךְ רְכִישַׁת מִלְיוֹן שֵׁנִי

קַלָּה מִן הָרִאשׁוֹן.

*

פְּרוּטָה אַחַת תַּסְתִּיר כָּלִיל

אֶת גְּדוֹל כּוֹכְבֵי-הַחֶלֶד,

אִם בִּפְרוּטָה זוֹ תַּאֲפִיל

עַל עַיִן מִסְתַּכֶּלֶת.

*

הַדָּג רוֹאֶה הַפִּתָּיוֹן

וְלֹא יִרְאֶה הַוָּו;

כֵּן הַחַמְדָן רוֹאֶה מָמוֹן

וְלֹא יִרְאֶה מוֹקְשָׁיו.

*

חָסִיד בְּלִי כֹּחַ וּמָמוֹן –

מַלְאָךְ חֲסַר-כְּנָפַיִם;

רָשָׁע בְּלִי כֶּסֶף וְשִׁלְטוֹן –

זְאֵב חֲסַר-שִׁנַּיִם.

*

תְּחִלָּה אָדָם, לְמַעַן הוֹן

מַפְסִיד אֶת הַבְּרִיאוּת –

וְאַחַר-כָּךְ מַפְסִיד מָמוֹן

בִּשְׁבִיל לִמְצוֹא רִפְאוּת.

*

בַּמֶּה נִבְדָּל אָדָם מִשּׁוֹר

וְיֶתֶר הַחַיוֹת?

אָדָם – פּוֹשְִׁטִים מִמֶּנוּ עוֹר,

וְהוּא מוֹסִיף לִחְיוֹת.

*

אִם בֶּעָתִיד הֲלֹא-רָחוֹק

תֵּרֵד לִשְׁתּוֹת הָעַיְנָה,

תִּמְצָא גַם שָׁם חֶשְׁבּוֹן-כַּחֹק

עִם תַּאֲרִיך-גוּבַיְנָא.

*

כָּל עוֹף מֵבִיא לוֹ לְאִכָּר

תּוֹסֶפֶת פַּרְנָסָה,

וַחֲסִידָה – נִכּוּי נִכָּר

מִמַּס-הַהַכְנָסָה.

*

בַּעַל כֶּסֶף יָכוֹל, אִם יִתְאַב,

לְהָכִין לוֹ קְצִיצוֹת מִזָּהָב.

בְּרַם, אַחַת הואּ אֵינֶנוּ יָכוֹל:

אֶת קְצִיצוֹת-הַזָּהָב לֶאֱכוֹל.

*

גַּרְגְּרָן – שָׂם כִּיסוֹ בִּכְרֵסוֹ,

וְקַמְּצָן – שָׂם כְּרֵסוֹ בְּכִיסוֹ.

*

לְהַלְווֹת – לְהַשְׁלִיךְ מֵעַל הָר,

וְלִגְבּוֹת – לְהוֹצִיא מִנָּהָר.

*

אֵיזֶה מַס – יֵשׁ בּוֹ צֶדֶק מֻחְלָט?

זֶה הֶחָל עַל כִּיסֵי הַזּוּלָת.

*

הַתּוֹדָה הִיא מָעוֹת שֶׁל אָדִיב;

הַמָּעוֹת הֵן תּוֹדָה שֶׁל נָדִיב.

*

הָאֶבְיוֹן מַאֲמִין בְּנִסִּים,

הֶעָשִׁיר מַאֲמִין בְּכִיסִים.

*

כָּל סוֹחֵר מְסַפֵּר עַל יָרִיד

לְפִי מַה שֶׁזָכָה אוֹ הִפְסִיד.

*

גַּם יַד-מֶלֶךְ תִּקְצַר,

אִם רֵיקָן הָאוֹצָר.

*

הֶעָשִׁיר הַקַּמְּצָן

דַּל יוֹתֶר מִקַּבְּצָן.

*

לוּ הַיָּד לֹא פִּזְרָה,

הַשָׂדֶה לֹא נִזְרַע.

*

אִם עַל תֶּבֶן תָּחוּס,

תְּאַבֵּד אֶת הַסּוּס.

*

בְּלִי חֶשְׁבּוֹן מְדֻיָק

לֹא תִּסְרוֹג גַּם פֻּזְמָק.

*

טוֹב זִכְרוֹן הַגּוֹבֶה

מִזִּכְרוֹן הַלוֹוֶה.

*

מַלְוֶה כֶּסֶף לִידִיד –

אֶת שְׁנֵיהֶם הוּא מַפְסִיד.

*

קֹדֶם רָץ הַלֹווֶה,

אַחַר-כָּךְ – הַגּוֹבֶה.

*

אִם עַל אִישׁ לְקַבֵּל

הוּא אֵינֵנוּ שׁוֹאֵל;

אִם חַיָב הוּא לָתֵת,

הוּא מַתְחִיל לְחַטֵט.

*

לְקַבֵּל – מְלוֹא-הַחֹפֶן!

לְשַלֶּם – בְּשׁוּם אֹפֶן!

*

אִם נוֹתְנִים לְךָ – קַח!

אִם נוֹטְלִים מִמְּךָ – צְוַח!

*

כָּל אֵבוּס וְכָל שֹׁקֶת –

קַן פֻּלְמוֹס וּמַחְלֹקֶת.

*

לְאֶחָד – אוֹצָרוֹת,

לְמִשְׁנֵהוּ – צָרוֹת.

*

אֵין אוֹיֵב לַבִּקֹרֶת

כְּמִשְׂרָה וּמַשְׂכֹּרֶת.

*

הָיָה דַל וְאֶבְיוֹן

וְדָגַל בְּשִׁוְיוֹן

רַק זָכָה לְכִיס-מָה –

נִשְׁכְּחָה הַסִּסְמָה.

*

אִם יֵשׁ כֶּסֶף לָרֹב,

מִי אֵינֶנוּ קָרוֹב?

*

בַּעַל יַד מְלֵאָה –

יְדִידִים לוֹ מֵאָה.

*

כָּל נוֹתֵן מִתְכַּוֵן

לִתְנַאי גָּד וּרְאוּבֵן.

*

אֶת רוֹפְאוֹ רַק טִפֵּשׁ

יְמַנֶּה לְיוֹרֵשׁ.

*

גַם צַדִּיק וְחָסִיד

לֹא חַיָב לְהַפְסִיד.

*

לְעָנִי זוֹ דִיצָה,

אִם אָבַד – וּמָצָא.

*

מְשַׁלְמֵי הַמִסִּים

מְשׁוּלִים לִכְבָשִׂים:

יֵשׁ לִגְזוֹז אֶת צַמְרָם

בְּלִי לִפְשׁוֹט אֶת עוֹרָם.

*

כֵּן, הַזְֹמַן הוּא כֶּסֶף, רֵעַ –

וְלֹא פַּעַם נֶחֱזֶה

שֶׁחַיָב, אָמְנָם, פּוֹרֵעַ

אֶת חוֹבוֹ בְּכֶסֶף זֶה.

*

אֶל הַשֶּׁפַע מִן הַדֹחַק –

מֶה עָצוּם וְרָב הָרֹחַק!

אַךְ הַדֶּרֶךְ חֲזָרָה

מְהִירָה הִיא וּקְצָרָה.

*

מִמִּלְוֶה לֹא-מְסֻלֶּקֶת

יֵשׁ מַזְכֶּרֶת מְחֻלֶּקֶת:

לַחַיָב – הַדֵּרָאוֹן,

לַזַכָּאי – הַגֵרָעוֹן.

*

לְ“ַמְסִּפיק” אֵין גֹּדֶל-קֶבַע

שִׁעוּרוֹ תָּלוּי בַּטֶּבַע:

לַצָּנוּעַ דַּי גַּם רֶבַע,

לַחַמְדָן – לֹא דַי פִּי-שֶׁבַע.

*

הַפַּזְרָן הַמְרֹהָב,

הַמַּשְׁלִיךְ דִינְרֵי-זָהָב,

יִצְטָרֵךְ לַסּוֹף בְּבֹשֶׁת

לְקַבֵּץ פְּרוּטוֹת-נְחֹשֶׁת.

*

בַּנְק – מוֹסָד, אֲשֶׁר מַשְׂכִּיר

מִטְרִיָה בְּיוֹם בָּהִיר –

וְדוֹרֵשׁ עִם בוֹא סַגְרִיר,

שֶׁמִיָד אוֹתָה תַּחְזִיר.

*

הַקַּמְצָן הַמְאֹהָב

נֶאֱנָח עַל הֶפְסֵדָיו:

בְּלִבּוֹ תִּשְׁכּוֹן גְּבִירָה

בְּלִי שַׁלֵּם לוֹ שְׂכַר-דִּירָה.

*

עַל-פִּי דִקְדּוּק, לַהֲלָכָה,

הֲרֵי יַד-אִישׁ הִנָּהּ פְּתוּחָה;

אַךְ הָאָדָם הַמְמֻצָּע

גוֹרֵס תָּמִיד רַק יָד קְמוּצָה.

*

גוֹבֶה – אוֹרֵחַ מִן הַמִּין,

שֶׁשׁוּם אָדָם אֵינוֹ מַזְמִין;

אַךְ אִם הוּא בָּא, הֲרֵי תָּמִיד

הוּא מִתְבַּקֵּש לָבוֹא שֵׁנִית.

*

מִי שֶׁמַרְוִיחַ בְּקַלּוּת

שׂוֹרֵף כַּסְפּוֹ בְּרֹב סִכְלוּת –

וְאַחַר-כָּךְ נוֹבֵר בַּרֶמֶץ:

אוּלַי יִמְצָא מִמֶּנוּ שֶׁמֶץ.

*

הָעֹנִי – נֶכֶד עֲשִׁירוּת.

מִיָד תָּבִינוּ זֹאת כָּמוֹנִי:

הָעֲשִׁירוּת הִיא אֵם עַצְלוּת –

וְהָעַצְלוּת הִיא אֵם הָעֹנִי.

*

זְמַן שֶׁל אִינְפְלַצְיָה, חֲבֵרִים,

זְמַן-נִפְלָאוֹת כָּזֶה הִנֵהוּ.

כְּשֶׁכֻּלָּנוּ מִתְעַשְׁרִים

…מִפְּשׁוֹט אִישׁ-אִישׁ אֶת עוֹר מִשְׁנֵהוּ.

*

לוּלֵא הָיָה בֵּין הַבְּרִיוֹת

אֵמוּן-גּוֹמְלִין נִרְחָב –

הָיָה כָּל אִישׁ מֻכְרָח לִחְיוֹת

… בְּגֶדֶר אֶמְצָעָיו.

*

יֵשׁ רַק דָּבָר אֶחָד קָשֶׁה

מִתַּשְׁלוּמֵי חוֹבוֹת:

זֶה עֲמָלוֹ שֶׁל הַנּוֹשֶׁה,

הַבָּא אוֹתָם לִגְבּוֹת.

*

לְהַעֲנִיק מַתְּנַת-מָמוֹן

עָדִיף מִתֵּת מִלְוֶה:

כִּי, בְּסוֹפוֹ שֶׁל הַחֶשְׁבּוֹן,

הַנֵּזֶק הוּא שָׁוֶה.

*

לְהִסְתַּפֵּק בְּאֶפַע

קָשֶׁה מְאֹד לַדָּל;

לְהִסְתַּפֵּק בְּשֶׁפַע –

לֹא יִתָּכֵן בִּכְלָל.

*

תֵּן לָנוּ, אֱלֹהֵינוּ,

הַרְבֵּה קְרוֹבִים טוֹבִים –

וְאַל נָא תַּצְרִיכֵנוּ

לַטּוּב שֶׁל הַקְּרוֹבִים.

*

אֵין כֶּסֶף – אֵין נַחַת;

יֵשׁ כֶּסֶף – יֵשׁ פַּחַד.

*

“יוֹתֵר” וּ“פָחוֹת”

הֵם אָח וְאָחוֹת.

*

בַּבֹּקֶר לָקַחְתָּ –

בָּעֶרֶב שָׁכַחְתָּ.

*

לוֹקְחִים בְּחִנָּם

רַק מַיִם בַּיָם.

*

מַלְוִים בְּיָדַיִם

גוֹבִים בְּרַגְלַיִם.

*

לָוִיתָ מִלְוָה –

הַקֵּץ לַשַּׁלְוָה!

*

כָּל מַה שֶּׁבָּלַעְתָּ

מִיָד נֶעֱלָם

אַךְ מַה שֶּׁנָּתַתָּ

קַיָם לְעוֹלָם.

 

שְׁבִילֵי פּוֹלִיטִיקָה    🔗

הַדִּיפְּלוֹמַט הוּא אִישׁ כָּזֶה,

שֶׁיֵשׁ בְּכֹחַ פִּיו

לוֹמַר דָּבָר הֲכִי-נִבְזֶה

בְּנִיב הֲכִי חָבִיב.

*

אֻמוֹת-הַחֶלֶד מְחַבְּרוֹת

מוּסָר-מוּסָרָתַיִם;

אוּלָם עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת

עוֹד לֹא לָמְדוּ בֵּינְתַיִם.

*

מַרְדָּן לוֹחֵם בְּשֵׂם מָחָר,

שַׁמְרָן – בְּשֵׁם שִׁלְשֹׁם;

לָכֵן אַף פַּעַם אִי-אֶפְשָׁר

לִמְצוֹא שַׁלְוָה הַיוֹם.

*

מוֹרְדֵי-הָאוֹר תָּמִיד גּוֹרְסִים

בְּעַקְשָׁנוּת נִצַּחַת,

שֶׁאִם יָגִיפוּ הַתְּרִיסִים

הַשֶׁמֶשׁ לֹא תִּזְרַח עוֹד.

*

סְפִינָה עוֹגֶנֶת בְּנָמָל

פְּטוּרָה מִסַּכָּנָה –

אַךְ לֹא לְכָךְ בְּרֹב עָמָל

בָּנוּ אֶת הַסְּפִינָה.

*

מִי שֶׁבִּגְלַל עִווּת הַחֹק

כּוֹפֵר בְּדֶמוֹקְרַטְיָה –

רוֹצֶה “לִשְׁפּוֹךְ” אֶת הַתִּינוֹק

יַחְדָּו עִם מֵי-אַמְבַּטְיָה.

*

הָאֲנָשִׁים נֶאֱבָקִים

לִכְבּוֹשׁ חֵרוּת שְׁלַמָה –

וְאַחַר-כָּךְ יוֹצְרִים חֻקִים

בִּשְׁבִיל לְצֶמְצְמָהּ.

*

רַשַּׁאי מֵחֹפֶשׁ לֵהָנוֹת

כָּל אִישׁ וָאִישׁ בַּחֶלֶד.

לָכֵן דָּרוּש קִצּוּב מָנוֹת:

לַכֹּל – מָנָה מֻגְבֶּלֶת.

*

הַמְּדִינַאִי הָאֲמִתִּי

דוֹאֵג לִשְׁנֵי דוֹרוֹת,

וְהָעַסְקָן הַמִּפְלַגְתִּי –

לְיוֹם-הַבְּחִירוֹת.

*

אֱמֶת פּוֹלִיטִית מִתְגַּלֵית

ב ְּאֶמְצָעוּת וֳכּוּחַ –

וְשׁוּב נִקְבֶּרֶת בְּהֶחְלֵט

בְּאֶמְצָעוּת מִקּוּחַ.

*

חַכְמֵי-פּוֹלִיטִיקָה צְבוּעִים

מַשְׁלִים אֶת לֵב הַכְּלָל:

כְּרוּזֵי סִיעוֹת – הֵם שְׁלַל-צְבָעִים,

סִיעוֹת – הֵן צְבָאֹ-שָׁלָל.

*

מַנְהִיג, מוּל לַחַץ מִתְנַגְּדָיו

מוֹסִיף עֲמֹד אֵיתָן –

כִּי הוּא נִלְחָץ מִכָּל צְדָדָיו

בְּחֹזֶק מְאֻזָּן.

*

עַל גְּבִיעַ-פֶּרַח הַדְּבוֹרָה

פּוֹסֶקֶת לְזַמְזֵם:

כֵּן גַּם מַרְדָּן מַשִּׂיג-מִשְׂרָה

נִהְיֶה פִּתְאֹם אִלֵּם.

*

לִפְעוֹל בְּמֶרֶץ יְכוֹלָה

רַק וַעֲדַת שְׁלֹשָׁה

… אֲשֶׁר אֶחָד מֵהֶם חָלָה

וְאֶחָד קִבֵּל חֻפְשָׁה.

*

דִין הֲפָרַת-הַהַבְטָחוֹת

מֻגְבָּל לַנִשּׂוּאִין.

חֲבָל! גַּם עֵסֶק בְּחִירוֹת

זָקוּק לְזֶה הַדִּין.

*

חֵרוּת זֶה חֹפֶשׁ-פְּעֻלָה

בְּלִי תְּלוּת בְּאַף אֶחָד –

פְּרָט לָאִשָׁה, לַמִּנְהָלָה,

לַמִּשְׁטָרָה, לַמֶמְשָׁלָה

וְלַשְׁכֵנִים בִּלְבָד.

*

סִסְמָה מַרְהֶבֶת-עַיִן

אַף הִיא כְּלִי-זַיִן טוֹב;

אוּלָם עָדִיף הַזַיִן,

אֲשֶׁר נִקְרָא: הָרֹב.

*

בְּחֹפֶשׁ הַוִּכּוּחַ

זִכְרוּ-נָא כְּלָל חָשׁוּב:

אֵין הוּא טַעוֹן פִּקּוּחַ –

אַךְ הוּא טָעוּן קִצּוּב.

*

לְהַשְׁווֹת חָכָם וְשַׁטְיָא

לֹא תּוּכַל גַּם דֶּמוֹקְרַטְיָה.

*

מִי שֶׁיֵשׁ לוֹ רֹב מֻחְלָט –

אִין כָּמוֹהוּ דֶמוֹקְרַט.

*

כָּל טִפְּשׁוּת שֶׁיֵשׁ לָהּ וֶתֶק –

הַשַֹמְרָן מוֹצֵא בָּהּ מֶתֶק.

*

הָרוֹצֶה זְכוּיוֹת שָׁווֹת –

אַל יִשְׁכַּח שִׁוְיוֹן-חוֹבוֹת!

*

כָּל נִסְיוֹן צַדִּיקְטָטוּרָה –

אַחְרִיתוֹ קָרִיקָטוּרָה.

*

לְכָל אֶרֶץ – מֶמְשָׁלָה

כַּיָאֶה לָעָם שֶׁלָּהּ.

*

הַקַּלְפִּי – זֶה מִין אַמְבַּטְיָה

לִרְחִיצַת הַדֶּמוֹקְרַטְיָה.

*

הַבּוֹחֵר אֵינוֹ פסנתר:

קוֹל אֶחָד לוֹ – לֹא יוֹתֶר!

*

מֵעוֹלָם עוֹד תּוֹר-זָהָב

לֹא נִקְרָא בְּשֵׁם “עַכְשָׁיו”.

*

בַּזִּירָה הַמַּעֲשִׂית

כָּל חָזוֹן – סוֹפוֹ חֲזִית.

*

מַתְחִילִים בְּהַשְׁקָפוֹת,

מְסַיְמִים בְּהַתְקָפוֹת.

*

הַתּוֹ­קְפָן הָאֲמִתִּי

הוּא הַבָּא לִתְקוֹף אוֹתִי.

*

הַדִּינָר וְהַמַּקֵּל

מְחַלְּקִים בֵּינָם תֵּבֵל.

*

רַק הַחֶרֶב מַחְזִיקָה

חֲבֶרְתָּהּ בְּנַרְתִּיקָה.

*

גַּם הַכֶּבֶשׂ יִתְנַכֵּל

לְאָדָם חֲסַר-מַקֵּל.

*

הַחַלָשׁ הִנּוֹ אָשֵׁם

גַּם בָּזֶה שֶׁהוּא נוֹשֵׁם.

*

בִּשְׁבִיל לִזְכּוֹת בִֹשְׂכַר-תִּווּךְ

שַׁדְּכָן יָשָׁר עוֹשֶׂה שִׁדּוּךְ;

וְדִיְּפלֹומַט – שַׁדְּכָן הָפוּךְ –

לְצֹרֶךְ זֶה יוֹצֵר סִכְסוּךְ.

*

פּוֹלִיטִיקַאי הוּא אִישׁ-מוּסָר;

אֵין בִּרְצוֹנוֹ לִהְיוֹת סַפְסָר;

אִם הוּא קוֹנֶה יְדִיד בְּזוֹל,

הוּא גַם מוֹכְרוֹ בְּזוֹל גָּדוֹל.

*

לְכָל צוּרַת-מִשְׁטָר תָּמִיד

יֵשׁ מִתְנַגֵּד וְיֵשׁ חָסִיד:

חָסִיד – סָפַג תַּעֲמוּלָה,

וּמִתְנַגֵּד – טָעַם עֻלָּהּ.

*

אֵין בָּעוֹלָם שׁוּם דְּרוֹר מֻחְלָט,

וּמַעָרִיץ אֵין שׁוּם מִפְלָט;

אַךְ בִּרְצוֹנִי לִהְיוֹת חָפְשִׁי –

לִבְחוֹר עָרִיץ כִּרְצוֹן נַפְשִׁי.

*

שַׁלִּיט עָרִיץ רוֹחֵשׁ שִׂנְאָה

לְכָל אִישׁ-רוּחַ בַּמְּדִינָה:

וְכִי יָכוֹל גַנָּב אֱהֹב

אֶת פַּנָּסֵי הָרְחוֹב?

*

כִּסְאוֹת בִּזְמַן-שֶׁל-מְתִיחוּת

הֵם כְּלִי פּוֹלִיטִי כְּפוּל-שְׁלִיחוּת:

הֵם מְיַשְׁבִים צִירֵי סִיעוֹת

וְגַם… מַחְלֹקֶת בְּדֵעוֹת.

*

“כִּסֵא” אֵינֶנוּ אַךְ וְרַק

הַמַּטָּרָה לְמַאֲבָק:

הוּא בְּסִיוּם וִכּוּחַ-סְרָק,

גַּם אֶמְצָעִי קְרָבִי מֻבְהָק.

*

כִּסֵא תָּקוּעַ בַּמָּקוֹם

הוּא רַק דּוֹמֵם צָנוּעַ;

אַךְ אִם מוּנָף הוּא לַמָּרוֹם –

הוֹפֵךְ הוּא כְּלִי-שִׁכְנוּעַ.

*

חֵרוּת – לֹא שַׁי הִיא לָאֱנוֹשׁ,

כִּי אִם הֶרְגֵּל שֶׁיֵשׁ לִרְכּוֹשׁ.

*

זֶה, כַּנִרְאֶה, הֶכְרַח עָצוּב

שֶׁתְהֵא חֵרוּת – מִצְרָךְ קָצוּב.

*

כָּל בֶּן-אָדָם חוֹשֵׁב לִדְרוֹר

מִשְׁטָר כָּזֶה, בּוֹ הוּא יִשְׂרוֹר.

*

הוּא לִיבֶּרַל וְדֶמוֹקְרַט

אַךְ רַק בִּכְלָל וְלֹא בִּפְרָט.

*

בִּמְקוֹם לִמְנוֹת כָּל קוֹל וָקוֹל

מִן הָרָאוּי אוֹתָם לִשְׁקוֹל.

*

לָרֹב נִתֶּנֶת זְכוּת שִׁלְטוֹן

וְלַמִעוּט – הַזְכוּת לִרְטוֹן.

*

טוֹבַת-צִבּוּר הִיא אַמְשָׁלָה

לְכָל חוֹמְדֵי הַמֶּמְשָׁלָה.

*

קַל לְמַנְהִיג לִנְגוֹף אוֹיְבָיו

מִלְּסַפֵּק מְקֹרָבָיו.

*

שַׁמְרָן פּוֹעֵל עַל פִּי דִקְדּוּק

וַהֱפַכְפַּךְ – עַל פִּי דִגְדּוּג.

*

לָאוּטוֹפִּיְסט צֶאֱצָאִים –

רַק חַיָלֵי-צַעֱצוּעִים.

*

מְקוֹר תִּגְרַת-עַמִּים קָשָׁה

הוּא אַפְּטִיְטוֹס הָרָשָע.

*

שׁוּם מַתָּנָה לֹא תֶּעֱרַב

לְלֵב אָדָם כִּשְׁלַל הַקְּרָב.

*

דַּבֵּר שָׁלוֹם בִּמְלוֹא-הַפֶּה –

וּמִן הַנֶּשֶׁק אַל תַּרְפֶּה!

*

אִם לֹא תֻּכֶה, כֵּיַצד נִזְכֶּה

לִכְבוֹד שָׁלוֹם לִשְׁתוֹת מַשְׁקֶה?

*

יֵשׁ נִצָּחוֹן שֶׁהוּא חֻרְבָּן –

וְיֵשׁ כּוֹבֵשׁ שֶׁהוּא קָרְבָּן.

*

בְּדָרְשֶׁךָ אִי-אֶפְשָׁרִי

… תַּשִׂיג אֶת חֵלֶק הָאֲרִי.

*

מְדִינִיוּת זֶה שְׁבִיל-בֵּיַנִים,

הַמְבֻסָּס עַל כְּלָל קָטָן:

לִפְעוֹל תָּמִיד לְשֵׁם שָׁמַיִם –

מִבְּלִי הַרְגִּיז אֶת הַשָּׁטָן.

*

מְדִינָאִים חוֹרְשֵׁי-הָרֹעַ

אֶת הַמּוּסָר רוֹאִים כִּטְרַאם,

שֶׁבּוֹ כְּדַאי לָהֶם לִנְסוֹעַ,

אִם הוּא הוֹלֵךְ בְּכִוּוּנָם.

*

אֶת הָרָעוֹת מִיַד אוֹיְבֵינוּ

נִרְשׁוֹם בִּדְיוֹ לְזִכָּרוֹן;

אַךְ הַטּוֹבוֹת שֶׁל מֵיטִיבֵינוּ –

אוֹתָן נִרְשׁוֹם בְּעִפָּרוֹן.

*

אִם לַבּוֹחֵר יֻבְטַח, נַנִיחַ,

שֶׁתַּרְנְגוֹל יַטִּיל בֵּיצִים,

כְּרוּז-הַיָרִיב מִיָד יַבְטִיחַ

שֶׁהֵן תִּצְמַחְנָה עַל עֵצִים.

*

נִבְחַר-צִבּוּר עֲמוּס-חוֹבוֹת

סוֹפֵג זִלְזוּל, וְהוּא עָטוּר עוֹד

בְּזֵר קוֹצֵי-קָרִיקָטוּרוֹת –

וְזֶה נִקְרָא… מִשְׂרַת-כָּבוֹד.

*

כָּל מֶמְשָׁלָה – עַלְוָה-שֶׁל-גָּן:

הִיא מִתְחַדֶשֶת וְהוֹלֶכֶת.

רַק “גַּן-הָעֵדֶן” שֶׁל רוֹדָן

אֵינוֹ יוֹדֵעַ מֶמְשַׁלֶּכֶת.

*

כַּת אֶבְיוֹנִים שְׁלֵמָה תָּלִין

עַל עֲרֵמָה אַחַת שֶׁל שַׁחַת;

אַךְ צַר מֶרְחַב אַלְפֵי מִילִין

לִשְׁנֵי מְלָכִים מִשֶּׁבֶת יַחַד.

*

לוּ בְּמַמְלֶכֶת הַצְמָחִים

הִנְהִיגוּ זְכוּת-דֵּעָה כּוֹלֶלֶת,

כִּי-אָז גֵּרְשׁוּ מִשָּׁם חוֹחִים

כָּל וֶרֶד-נוֹי וַחֲבַצֶלֶת.

*

חַיַת פּוֹלִיטִיקָה מִרְשַׁעַת

מַמָּשׁ כִּסְפִינְכְּס בָּאַגָּדָה,

תִּטְרוֹף עַל מִי שֶׁאֵין בּוֹ דַּעַת

לִפְתּוֹר חִידוֹת שֶׁהִיא חָדָה.

*

שַׁמְרָן רוֹצֶה לִשְׁמוֹר כְּקֹדֶשׁ

צָרָה שֶׁבָּאָה בִּירֻשָּׁה –

וּמָהְפְּכָן רוֹצֶה כָּל חֹדֶשׁ

לְהַחְלִיפָהּ בַּחֲדָשָׁה.

*

הַמִלְחָמָה, סוֹף-סוֹף, אוֹכֶלֶת

גַּם נוֹחֲלֵי-הַנִּצָּחוֹן;

אוּלָם כָּל דּוֹר וָדוֹר בַּחֶלֶד

רוֹצֶה לִבְחוֹן אםִ זֶה נָכוֹן.

*

הַמִּלְחָמוֹת גּוֹרְמוֹת לְפַחַד,

הַפַּחַד – לְחִפּוּשׂ בְּנֵי-בְּרִית,

וְהַבְּרִיתוֹת הַלָּלוּ יַחַד –

לְמִלְחָמָה יוֹתֵר כְּלָלִית.

*

לֹא כָּל תְּבוּסָה הִנָּה אָסוֹן,

אַף אִם בִּשְׁעַת הָעֵיד נִדְמֶה כָּךְ,

כִּי הַתְּבוּסָה הִיא אֵם הַלֶּקַח,

וְהוּא – אֲבִי הַנִצָּחוֹן.

*

לַמִּפְלָגוֹת וְלַפִּירָטִים

“תַּכְסִיס-מִקְצוֹעַ” מְשֻׁתָּף:

הַרְבֵּה סְפִינוֹת שֶׁל “דֶּמוֹקְרַטִים”

שָׁטוֹת בְּדֶגֶל מְזֻיָף.

*

הַדֶּמָגוֹג מֵיטִיב לִבְלוֹשׁ,

לְאָן הָמוֹן פָּנָיו יָשִׂימָה –

וְאַחַר-כָּךְ קוֹפֵץ בְּרֹאש

וּבְקוֹל אַמִּיץ קוֹרֵא “קָדִימָה”!

*

לְהַחְלָטוֹת צִמְחוֹנִיוֹת

בְּוַעֲדַת-כְּבָשִׂים נִבְחֶרֵת

יִהְיֶה מִשְׁקָל פָּעוּט מְאֹד –

כָּל עוֹד הַזְאֵב גוֹרֵס אַחֶרֵת.

*

בְּכָל אֶרֶץ קַיֶמֶת

עָרִיצּות מְסֻיֶמֶת;

אַךְ בְּאֶרֶץ חָפְשִׁית –

אֵין לַהּ כְּתֹבֶת אִישִׁית.

*

אִם יִגְנוֹב אִישׁ זָהָב,

יֵאָסֵר כְּגַנָּב;

וְאִם – אֶרֶץ אוֹ פֶּלֶךְ,

יִמְשָׁחוּהוּ לְמֶלֶךְ.

*

“הֵן” בִּלְשׁוֹן מְדִינַאִי –

פֵּרוּשׁוֹ רַק “אוּלַי”;

וּמוּבָן מֵאֵליָו

כִּי “אוּלַי” זֶהוּ “לָאו”.

*

דִּיְּפלֹומַט, בִּמְקוֹם דֶּגֶל,

מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּשַׁבְשֶֹבֶת,

הַסּוֹבֶבֶת עַל רֶגֶל

לְפִי רוּחַ נוֹשֶׁבֶת.

*

"עִם כָּל אִישׁ, שֶׁאָשִׂים

ְמִשְׂרָה חֲשׁוּבָה,

קָם תְּרֵיסַר כּוֹעֲסִים –

וְאֶחָד כְּפוּי-טוֹבָה"

*

הַבַּרְזֶל מִתְחַשֵּׁל

בֵּין פַּטִישׁ וְסַדָּן;

וְחֵרוּת שֶׁל תֵּבֵל –

בֵּין הֶפְקֵר וְרוֹדָן.

*

מַהְפְּכָן מִתְעַקֵשׁ

לְהַקְדִּים יוֹם-מָחָר –

וְשַׁמְרָן מְבַקֵּשׁ

יוֹם-אֶתְמוֹל כִּי עָבָר.

*

בְּמֹחוֹת חֲמוּמִים –

רַעְיוֹנוֹת עֲמוּמִים.

*

הֶעָתִיד יְחֻוַּר

רַק מִתּוֹךְ הֶעָבָר.

*

בַּעַל-כֹּחַ – תּוֹקֵף,

בַּעַל-מֹחַ – עוֹקֵף.

*

לְשֵׁם מָה מִלְחָמוֹת,

אִם אֶפְשָׁר לְרַמּוֹת?

*

אִם כָּל אִישׁ יִהְיֶה רֹאשׁ

מִי יִזְרַע וְיַחְרוֹשׁ?

*

שַׁלִיט מוֹשֵׁל כִּרְצוֹן לִבּוֹ

בְּמַמְלָכָה רַבָּה;

אַךְ פִּלַגְשׁוֹ מוֹשֶׁלֶת בּוֹ –

וּשְׁטוּת מוֹשֶׁלֶת בָּהּ.

*

כָּעֵת כָּל מֶלֶך אוֹ קֵיסָר

דוּמֶה לְתוֹסַפְתָּן;

אִם הוּא שָׁקֵט – הוּא מְיֻתָּר,

אִם לָאו – הוּא מְסֻכָּן.

*

מַהְפֵּכָה שֶׁמַּפְסִידָה

נֶחְשֶׁבֶת לִבְגִידָה,

וְלִבְגִידָה שֶׁמַּצְלִיחָה

קוֹרְאִים מַהְפֵּכָה.

*

תָּמִיד בִּשְׁבִיל שֶׁתִּגָּאֵל

תֵּבֵל מִן הַחֻרְבָּן,

צְריִכיִם מֵיטַב אַנֱשֵׁי תֵּבֶל

לִהְיוֹת בָּה לְקָרְבָּן.

*

חֵרוּת-אָדָם אֵינָה שָׁוָה

אֲפִילוּ שְׁתֵי פְּרוּטוֹת,

אִם בְּחֵרוּת הַמַּחְשָׁבָה

אֵין גַּם חֵרוּת לִטְעוֹת.

*

בֵּין הָרוֹדָן לַמְלֻמָּד

יֶשְׁנָה קִרְבַת טִפּוּס!

שְׁנֵיהֶם רוֹצִים דָּבָר אֶחָד:

אֶת חֹפֶשׁ הַחִפּוּשׂ.

*

בְּאֶרֶץ הַסּוֹגֶדֶת

לַשֶּׁמֶשׁ בַּמָּרוֹם –

יֻכְּרוּ כְּכַת בּוֹגֶדֶת

חוֹקְרֵי חֻקֵי-הַחֹם.

*

דְרוֹר אֵינֶנוּ שְׂכַר-יְגִיעַ;

זֶה מִלְוֶה לִבְנֵי-אָדָם,

שֶׁיוּכְלוּ בְּאֵין-מַפְרִיעַ

לְהַגְשִׁים אֶת יֶעוּדָם.

*

מְפַקֵּד אֶחָד גָּרוּעַ

טוֹב יוֹתֵר מֵאָה מוֹנִים

מֵאֲשֵׁר פִּקוּד קָרוּעַ

בֵּין עֲשֶׂרֶת גְאוֹנִים.

*

פַּחְדָּנִים מִתְרַחֲקִים

מֵאַבְנֵי הַנֶּגֶף –

וּמַנְהִיג מֵהֶן מֵקִים

מַדְרֵגוֹת לַשֶּׂגֶב.

*

אֶת לְבַב רוֹדָן דוֹהֵר

אַחְרִיתוֹ מַפְחֶדֶת:

"הָרוֹכֵב עַל גַּב נָמֵר

מִתְיָרֵא לָרֶדֶת".

*

הַתְּקוּפָה הִיא יָם פָּתוּחַ,

הַמְּדִינָה – סִפּוּן בָּטוּחַ,

הַשִּׁלְטוֹן – מִפְרָשׂ מָתוּחַ

וְהָעָם – הָרוּחַ.

*

אִם זוֹקֵף מַנְהִיג תָּמִים

לִזְכוּתוֹ אֶת הַגְּשָׁמִים –

אַל יִכְעַס, אִם הַבִּקֹרֶת

בּוֹ תַּטִיל אַשְׁמַת בַּצֹרֶת.

*

רַב רוֹצֶה בְּתַלְמִידִים

וְרוֹדָן– “בַּחֲסִידִים”:

לֹא נָחוּץ לוֹ “בַּעַל-צֶלֶם”;

לוֹ דָרוּשׁ “הוֹלֵךְ-בַּתֶּלֶם”

*

לוּ, בִּמְקוֹם מֹשֶׁה אֶחָד,

הָיָה וַעַד מְיֻחָד,

מִתְעַכֵּב הָיָה עַמֵּנוּ

בְּמִצְרַיִם עַד יָמֵינוּ.

*

בִּזְמַנֵּנוּ עַל שָׁלוֹם

אִי-אֶפְשָׁר גַּם לַחֲלוֹם –

כִּי עַמִּים שְׁטוּפֵי מָדוֹן

יְרֵאִים לִשְׁכַּב לִישׁוֹן.

*

מֻעֲמָד שֶׁלֹא זָכָה

מִתְנַחֵם בְּהַנָּחָה,

שֶׁוַדַּאי הָיָה נִבְחָר,

לוּ הִצְִּביעַ דּוֹר-מָחָר.

*

לְעֶמְדָּה רָמָה מַגִּיעַ

כְּלִמְרוֹם פִּסְגָּה תְּלוּלָה

אוֹ הַנֶּשֶׁר הַמַּרְקִיעַ

אוֹ הַשֶּׁרֶץ – בִּזְחיִלָה.

*

קַרְיֶרִיסְט דוֹמֶה לְגֶרֶב,

הַמַחְלִיף צְדָדִים בְּלִי-הֶרֶף:

הוּא “נֶיטְרָלִי” וְיָכוֹל

לְשַׁמֵּשׁ יָמִין וּשְׂמֹאל.

*

דִּיפְּלוֹמַטְיָה מְפֻקַחַת

מוֹפִיעָה בִּדְמוּת מֻסְוֵית:

דִּיְּפלוֹמַט הַבָּא לָקַחַת

מִתְחַפֵּשׂ כְּבָא לָתֵת.

*

זִכָרוֹנו שֶׁל דִּיְּפלוֹמַט

הוּא יְצוּר כָּזֶה בַּמֹחַ,

הַזוֹכֵר בְּבַת-אַחַת

מַה לִזְכּוֹר וּמַה לִשְׁכּוֹחַ.

*

דִּיפְּלוֹמַט – עִסְקוּ דוֹרֵשׁ

לַעֲבוֹד בִּשְׁתֵּי יָדַיִם:

בָּאַחַת – מַצִּית הוּא אֵשׁ,

בַּשְׁנִיָה – שׁוֹפֵךְ הוּא מַיִם.

*

תַּאֲוַת אָדָם לִשְׁלוֹט –

אֲיֻמַּת הַמַּחֲלוֹת.

*

אוֹי לָעָם שֶׁמּוֹרֵד-אוֹר

נַעֲשֶׂה בּוֹ מוֹרֵה-דוֹר!

*

הַ“פְּרִיצִים” בֵּינָם נִצִּים –

וְהָעָם סוֹפֵג חִציִם.

*

כֶּתֶר-מֶלֶךְ לַחֲבוֹשׁ –

לֹא תְּרוּפָה לִכְאֵב-הָרֹאשׁ.

*

אֲוִירַת-בְּחִירֹות הִיא כָּזֶה מִין אֲוִיר,

אֲשֶׁר בּוֹ יֵשׁ מֵימָן וְחַנְקָן לְמַכְבִּיר;

אַךְ בִּמְֹקוֹם הַיְסוֹד, שֶׁקוֹרְאִים לוֹ חַמְצָן,

יֵשׁ הַגַּז הַמַּרְעִיל, שֶׁקוֹרְאִים לוֹ שַׁמְצָן.

הַמֵּימָן בָּא מֵרֹב נְאוּמֵי-הַשִּׁגְרָה;

הַחַנְקָן הַמַחְנִיק – מִשִׂנְאָה וְתִגְרָה:

וְשַׁמְצָן… הַסְבָּרָה כְּלָל אֵינָה נְחוּצָה:

הוּא נוֹצָר, כַּמוּבָן, מֵרִבוּי הַשְׁמָצָה.

*

בְּמַשָּׂא-וּמַתָּן כָּל בְּרִיָה מְנַסָּה

לְקַיֵם הַמִּלִים כִּפְשׁוּטָן:

זֹאת אוֹמֶרֶת, לִמְסוֹר לַזוּלַת הַמַּשָּׂא

וְלִטוֹל לְעַצְמָה – הַמַּתָּן.

*

גַּם בְּאֶרֶץ-רוֹדָן יֵשׁ מַדָּע וְהוּמוֹר.

אֶלָא מַה, בִּמְחִילָה, הַהֶבְדֵּל?

שָׁם אָסוּר לַמַּדָּע לְגַלוֹת אֶת הָאוֹר

וְלַצְחוֹק – לְגַלוֹת אֶת הַצֵּל.

*

כָּל חֻקֵּי הָרוֹדָן מִסְתַּכְּמִים בְּקִצּוּר

בְּנֻסְחָה מְמַצָּה וּבְרוּרָה:

"כָּל דָּבָר שֶׁאֵינֶנוּ בְּגֶדֶר אִסּוּר –

הוּא בְּגֶדֶר חוֹבָה חֲמוּרָה!"

*

הַמִּשְׁטָר הַחָפְשִׁי בְּיוֹתֵר

לֹא יוּכַל לְוַתֵּר עַל שׁוֹטֵר.

*

הָרוֹצִים בְּתִקּוּן הָעוֹלָם –

יְתַקְּנוּ קֹדֶם-כֹּל אֶת בֵּיתָם!

*

מַהְפְּכָן שֶׁנִּהְיָה לְשַׁלִּיט –

שִׁלְטוֹנוֹ נַעֲשֶׂה לוֹ תַּכְלִית.

*

בִּזְמַנֵּנוּ עוֹשֵׂי-הַשַּׁמּוֹת

מִתְקַשְּׁטִים בְּמֵיטַב הַשֵׁמוֹת.

*

הוֹרֵג נֶפֶשׁ אַחַת הוּא רוֹצֵחַ

הוֹרֵג אֶלֶף – גִּבּוֹר מְנַצֵּחַ.

*

אֶל בָּמַת הַצְלָחָה חֶבְרָתִית

(בְּדוֹמֶה לְבָמָה אֲמִתִּית)

מוֹבִילוֹת מֵאָחוֹר מַדְרֵגוֹת,

שֶׁיָאֶה לָהֶן צֵל הַפַּרְגוֹד.

*

אֲנָשִׁים בְּסֻלַּם-מַנְגָנוֹן –

מְשׁוּלִים כְּמִלִּים בַּמִּלּוֹן:

אִם אֵינָם נִמְצָאִים בִּמְקוֹמָם,

מְאַבְּדִים הֵם אֶת כָּל טַעֲמָם.

*

גַּם שֶׁמֶץ וְקֹרֶט

מִסַּם-הַשִּׁלְטוֹן

גוֹרֵם לִסְחַרְחֹרֶת

בְּמֹחַ קְטַנְטֹן.

*

דוּרֹנֵוּ דוֹהֵר

בַּדֶּרֶךְ מַהֵר,

אַךְ אֵין הוּא יוֹדֵעַ,

לְאָן הוּא נוֹסֵעַ.

 

מִשְׁפָּט – וּמִשְׂפָּח    🔗

זִכָּרוֹן הוּא סוּג שֶל פֶּגַע,

שֶׁמַּטְרִיד אוֹתְךָ תָּמִיד –

אַךְ נִשְׁמָט מִמְּךָ בִּן־רֶגַע,

אִם נִקְרֵאתָ לְהָעִיד.

*

הַחֹק הוּא סֵמֶל הַשִּׁוְיוֹן:

הוּא, בִּרְצִינוּת לוֹעֶגֶת,

אוֹסֵר עַל גְּבִיר כְּעַל אֶבְיוֹן

לִגְנוֹב מָזוֹן אוֹ בֶּגֶד.

לפי אנטול פרנס

*

לוּ לַחֻקִּים נִתְּנָה לָשׁוֹן

לִקְבּוֹל וּלְהַלִּין –

הָיוּ קוֹבְלִים בְּתוֹר רִאשׁוֹן

עַל כַּת עוֹרְכֵי־הַדִּין

לפי ג'. הַליפַכס

*

קְנָס רַב צָפוּי לְכָל בַּרְנַשׁ

עַל בַּעֲרוּת בַּחֹק.

עַל כָּךְ אֵינֶנּוּ נֶעֱנָשׁ

רַק… עוֹרֵךְ־דִּין “יָרֹק”.

לפי י. בֶּנְתַּם

*

חֻקִּים – הֵם רֶשֶׁת־עַכָּבִישׁ

פְּרוּשָׂה עַל הַתִּקְרָה:

יְצוּר חַלָּשׁ נָצוֹד בָּהּ חִישׁ,

חָזָק אוֹתָהּ יִקְרַע.

*

לוּ חֹק פָּסַק גַּם “לֶחֶם־חֹק” –

פַּת־יוֹם לְכָל דִּכְפִין –

וַדַּאי, אֶפְשָׁר הָיָה לִמְחוֹק

מֵאוֹת חֻקֵּי בֵּית־דִּין.

*

יֵשׁ מַטִּיפִים לְכָל זוּלַת

כָּל־כָּךְ הַרְבֵּה מוּסָר,

שֶׁלְּעַצְמָם אַף שֶׁמֶץ קָט

מִמֶּנוּ לֹא נִשְׁאַר.

*

מוּסַר־כְּלָיוֹת שׁוֹכֵב לִישׁוֹן

בִּזְמַן גֵּאוּת – וְקָם

רַק עִם הָרַעַם הָרִאשׁוֹן

שֶׁל עֹנֶשׁ וְנָקָם.

לפי רוּסו

*

תָּמִיד חֵצְיָן שֶׁל הַבְּרִיּוֹת

בְּכָל מָקוֹם פְּלוֹנִי

יוֹדֵעַ, אֵיךְ צָרִיךְ לִחְיוֹת…

הַחֵצִי הַשֵּׁנִי.

*

גַּם אִישׁ־הַנֵּכֶל, הַמֻּכְשָׁר

לִמְעוֹל בִּסְכוּם עָצוּם,

יַסְכִּים לִהְיוֹת אָדָם יָשָׁר

…בְּעַד חֲצִי־הַסְּכוּם

לפי ג. ליכטנברג

*

הַחֹק הוּא סֵפֶר מִסְתּוֹרִין

עִם פֵּרוּשֵׁי־שׁוּלַיִם:

פְּשׁוּט־עַם בֵּין שְׁנֵי עוֹרְכֵי־הַדִּין –

כְּדָג בֵּין חֲתוּלַיִם.

לפי ב. פרַנקלין

*

אָמְנָם צוֹדְקִים הֵם הַגּוֹרְסִים:

“יַשְׁרוּת – מֵיטַב הַתַּכְסִיסִים”;

אַךְ מֶה עָלוּב הוּא הַבָּסִיס:

לִהְיוֹת יָשָׁר לְשֵׁם תַּכְסִיס!

*

מָה רֵיק יִהְיֶה בֵּית־דִּין מָחָר,

אִם לְפִי חֹק יֻתַּן שָׁכָר

רַק לְאוֹתָם הַפְּרַקְלִיטִים,

אֲשֶׁר יִזְכּוּ בַּמִּשְׁפָּטִים.

*

מַפְסִיד־בַּדִּין רַשַּׁאי לִטְעוֹן

גַּם בְּאָזְנֵי בֵּית־דִּין עֶלְיוֹן –

אִם עוֹד נִשְׁאַר לוֹ קְצָת מָמוֹן

אַחְרֵי בֵּית־דִּין רִאשׁוֹן.

*** **

הַרְאֵה עַל פֶּשַׁע זוּלָתְךָ –

אַךְ לֹא בְּיָד מְלֻכְלָכָה!

*

בְּזָקְפְךָ כְּמַאֲשִׁים

אֶצְבָּעֲךָ בַּאֲנָשִׁים,

תִּזְכּוֹר: מִשְּׁאָר הָאֶצְבָּעוֹת

שָׁלשׁ עָלֶיךָ מַצְבִּיעוֹת.

*

רֹב הַבְּרִיּוֹת הָיָה מַגִּיעַ

לְשַׁעַר־עֵדֶן בַּמָּרוֹם

בִּשְׁלִישׁ כֹּחוֹת, שֶׁהוּא מַשְׁקִיעַ

כְּדֵי לֵירֵד לְגֵיהִנֹּם.

לפי ב. ג’ונסון

*

יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁמּוּסָרָם

נִשְׁאָר שָׁלֵם שְׁלֵמוּת מֻפְלֶגֶת…

כִּגְלִיל אָרִיג, שֶׁלְּעוֹלָם

לֹא יִתְפְּרוּ מִמֶּנּוּ בֶּגֶד.

לפי ז' זוּבֶּר

*

מוּזָר! מַדּוּעַ דְּחוּקָה

מִחְיַת יָשָׁר בְּזֶה הַחֶלֶד?

הֵן בְּמִקְצוֹעַ זֶה דַוְקָה

הַהִתְחָרוּת הִיא כֹּה מֻגְבֶּלֶת…

*

פְּנֵי־אֲחֵרִים – רְאִי לְאִישׁ:

מֵהֶם נִשְׁקָף אָפְיוֹ הַבִּישׁ;

אַךְ כָּל אָדָם (וְאַף פִּקֵּחַ)

נוֹהֵג כַּכֶּלֶב הַנִּבְעָר,

שֶׁעַל דְּמוּתוֹ בָּרְאִי נוֹבֵחַ,

כִּי הוּא חוֹשְׁבָהּ לְכֶלֶב זָר.

לפי א. שוֹפנהאוּר

*

יֵשׁ סוּג־בְּרִיוֹת יְשַׁר־לְבָב

וְסוּג אַחֵר – יָשָׁר כְּוָו.

*

יָשָׁר זוֹכֶה לְשֶׁבַח רַב –

וְגַם לְדֹחַק וְרָעָב.

*

סוֹפֵג מַכּוֹת צוֹעֵק: “מַסְפִּיק!” –

אַךְ אֵין זוֹ דַעַת הַמַּסְפִּיג.

*

אִם שׁוּם עָוֹן לֹא יְזֻכֶּה,

מִי יִנָּקֶה וְלֹא יֻכֶּה?

לפי שקספיר

*

מַצְפּוּן טָהוֹר הוּא רַק סִמָּן

לְזִכָּרוֹן לֹא־מְהֵימָן.

*

תַּפְקִיד מַצְפּוּן – לְהִתְחָרֵט.

אַךְ לְשֵׁם כָּךְ דָּרוּשׁ לוֹ חֵטְא.

לפי ל. אַנדרייב

*

נִשְׁפָט עַל גְּדִי בְּעַרְכָּאוֹת

יִמְכּוֹר פָּרָה לְהוֹצָאוֹת.

*

רָצַח הוֹרָיו – וּמִתְחַנֵּן:

“חִמְלוּ עָלַי, יָתוֹם מִסְכֵּן!”

לפי א. לינקולן

*

אֵין חֹק פּוֹעֵל עַל שׁוּם אֱנוֹשׁ,

אִם אֵין לוֹ כֹּחַ לַעֲנוֹשׁ.

*

בַּחֲטָאִים מוֹדֶה כָּל אִישׁ,

אֲבָל כָּל חֵטְא לְחוּד מַכְחִישׁ.

*

דָּבָר מֻתָּר לְ“לִוְיָתָן” –

עָלָיו לוֹקֶה גַנָּב קָטָן

*

בִּבְעוֹר זְקַן אִישׁ, מִיָּד יָקוּם

שְׁכֵנוֹ… לִשְׁפּוֹת עָלָיו קֻמְקוּם.

*

עֲרֵבִים הַחֲטָאִים,

אַךְ עָנְשָׁם אֵינוֹ טָעִים.

*

הַמַּפְקִיר אֶת קִנְיָנָיו –

שֻׁתָּפוֹ שֶׁל הַגַּנָּב.

*

"בְּמִקְרֶה נִכְנַס בְּחֹר,

בְּמִקְרֶה תָּפַס בִּצְרוֹר".

*

לְחִנָּם חֲמַקְמַקּוֹת:

סוֹף בְּלִיַּעַל – רַק מַכּוֹת.

*

חֹק הִנֵּהוּ בַּעַל־תֹּקֶף,

אַךְ נוֹכֵל הוּא בַּעַל־עֹקֶף.

*

סִסְמָתוֹ שֶׁל “שׁוּק שָׁחוֹר”:

“חֹק הוּא חֹק – וְחֹר הוּא חֹר!”

*

מַהוּ שְׂכַר נִקְיוֹן־כַּפַּיִם?

עַל־פִּי־רֹב, נִקְיוֹן־שִׁנַּיִם.

*

תָּם גּוֹרֵס מִצְווֹת לִשְׁמָן –

וְנוֹכֵל מֵהֶן יִשְׁמָן.

*

מַאֲבָק קָשֶׁה וָמַר

יֵשׁ בֵּין דִּין לְבֵין דִּינָר

*** **

מַהוּ צֶדֶק אֲמִתִּי?

פְּסַק־הַדִּין לְטוֹבָתִי!

לפי ג'. רֵיפר

*

אִם רָשָׁע הוּא הַבּוֹדֵק,

שׁוּם צַדִּיק אֵינוֹ צוֹדֵק.

*

אֵין מַחְמִיר כַּעֲבַרְיָן,

שְׁמֻּנָּה לִהְיוֹת דַּיָּן.

*

קַל לִהְיוֹת לַכֹּל שׁוֹפֵט

מִלִּהְיוֹת לָהֶם מוֹפֵת.

*

אִם הָרֹאשׁ אֵינוֹ גַנָּב,

לֹא יַשְׁמִינוּ גַם סְגָנָיו.

*

הַבָּתִּים שֶׁל פְּרַקְלִיטִים,

אַבְנֵיהֶם ­– רָאשֵׁי שׁוֹטִים.

*

קְלֶפְּטוֹמַנִיָּה לָכִּיס –

הַטֵּרוּף הֲכִי־מַכְנִיס.

*

אֶת מִסֵּי־הַחֻקִּים

מְשַׁלְּמִים הַמֻּכִּים.

*

חֲזִירוֹ שֶׁל שׁוֹפֵט

תָּמִיד חַף מִכָּל חֵטְא.

*

חֵטְא שֶׁיֵשׁ לוֹ הֶתֵּר,

לֹא יִמְתַּק בְּיוֹתֵר.

*

לַעֲשׂוֹת לְפִי חֹק –

עוֹד רָחוֹק מִלִּצְדּוֹק.

*

כָּל חָתוּל הוּא יָשָׁר

אִם לִגְנוֹב אִי־אֶפְשָׁר.

*

סוֹף שׁוּעָל סַחֲבָן –

לַחֲנוּת שֶׁל פַּרְוָן.

*

אִם מַרְפִּים מֵאִתָּנוּ

חֲטָאִים שֶׁחָטָאנוּ,

נַאֲמִין בְּלֵב תָּם

כִּי עָזַבְנוּ אוֹתָם.

לפי לה-רוֹשפוקו

*

אַל תִּמְכּוֹר לִי בְּזוֹל,

אַךְ בְּישֶׁר תִּשְׁקוֹל.

*

אִם הַצֶּדֶק עִם צַר,

לֹא יוֹעִיל שׁוּם מִבְצָר.

*

לַצַּדִּיק אֵין מָגוֹר

מִפְּנֵי שׁוּם קַטֵּגוֹר.

*

מִטְּבִילָה בְּנָהָר

הַמַּצְפּוּן לֹא יִטְהָר.

*

הָרַמַּאי מְדַמֶּה

שֶׁכָּל אִישׁ מְרַמֶּה.

*

שׁוּם דָּבָר אֵינוֹ זַךְ

לְמַבָּט מְלֻכְלָךְ.

*

גַּם הַבָּז לְקִטְרוּג

מִתְיָרֵא מִלִּגְלוּג.

*

אֵל מַרְבֶּה לְחַכּוֹת,

אַךְ מַפְלִיא לְהַכּוֹת.

*

לוּ בַּיְקוּם הָיָה קַיָּם

עֵרֶבְרַב חֻקֵּי־אָדָם,

לֹא יָכֹל הָאֵל עַצְמוֹ

לְנַהֵל אֶת עוֹלָמוֹ.

*

בָּאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט

יֵשׁ אִי־חֶמֶד לְמוֹפֵת!

אֵין שִׁכּוֹר בּוֹ, אֵין גַּנָּב:

רֵיק הָאִי מִכָּל תּוֹשָׁב.

*

אִם מַתְחִיל פִּתְאֹם שׁוּעָל

לְהַטִּיף מוּסָר לַכְּלָל,

סְגוֹר הֵיטֵב דַּלְתוֹת הַלּוּל

עַל מַסְגֵּר וְעַל מַנְעוּל.

*

כַּאֲשֶׁר יֶשְׁנָהּ סְתִירָה

בֵּין מַצְפּוּן לְבֵין מִשְׂרָה,

אֵיךְ בַּסְּבַךְ יִתְנַהֲגוּן

אִישׁ הָגוּן וְלֹא־הָגוּן?

אִישׁ הָגוּן בְּאֵין בְּרֵרָה,

יִתְפַּטֵּר מִן הַמִּשְׂרָה;

וְאָדָם בִּלְתִּי־הָגוּן

יִתְפַּטֵּר מִן הַמַּצְפּוּן.

*

כָּל עֵדָה, צִבּוּר וָחֶבֶר –

כָּל מִשְׁפַּחַת הַגּוֹיִים

תַּעֲרִיץ קְדוֹשִׁים בַּקֶּבֶר

וְתִרְדּוֹף קְדוֹשִׁים חַיִּים

*

הַשָּׂטָן אֶת הַפּוֹשֵׁעַ

יְכַסֶּה בִּמְעִיל עֶלְיוֹן –

אַךְ לְאֹזֶן־כָּל־שׁוֹמֵעַ

יְגַלּוֹ בְּפַעֲמוֹן

*

אֶת הַצֶּדֶק מְהַלֶּלֶת

כָּל בְּרִיָּה בְּרֹב חִבָּה –

אַךְ נוֹעֶלֶת אֶת הַדֶּלֶת

כַּאֲשֶׁר הַצֶּדֶק בָּא

*

תָּיִשׁ תָּם תָּבַע פּוֹשֵׁעַ,

זְאֵב־רוֹצֵחַ, לְדַיָּן.

נִשְׁאֲרוּ מִן הַתּוֹבֵעַ

רַק קַרְנַיִם וְזָקָן.

אִם שָׁבְרָה כֵּלִים עוֹזֶרֶת –

זוֹ חֻצְפַּת בְּרִיָּה נִמְהֶרֶת;

אִם הַגְּבֶרֶת בִּכְבוֹדָהּ –

תְּאוּנָה בַּעֲבוֹדָה.

*

יֵשׁ צוּרוֹת שׁוֹנוֹת שֶׁל מֹשֶׁךְ:

אַלְמוֹנִי מוֹשֵׁךְ בָּעֹל –

וּפְלוֹנִי מוֹשֵׁךְ בַּחֹשֶׁךְ

… אוֹ בַּיּוֹם, לְעֵין־הַכֹּל

*

לְעִתִּים יַד־חֹק עוֹנֶשֶׁת

פְּלִילִיפּוּט – גַּנָּב קָטָן –

אַךְ נִמְלָט – חוֹמֵק מֵרֶשֶׁת

דָּג גָּדוֹל – פְּלִילִוְיָתָן.

*

עוֹרֵךְ־דִּין הוּא בַּעַל־יֶשַׁע,

הַמַּצִּיל אֶת כַּסְפְּךָ

מְרִשְׁתוֹת נוֹשֶׁה בֶּן־רֶשַׁע

וְלוֹקְחוֹ כִּשְׂכַר־טִרְחָה

לפי לורד ברוהם

 

בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ    🔗

לֹא צָרָה אִם הָאוֹרֵחַ

לִפְעָמִים לָבוֹא שׁוֹכֵחַ;

אַךְ צָרָה הִיא בְּהֶחְלֵט,

אִם שׁוֹכֵחַ הוּא לָצֵאת.

*

כָּל אוֹרֵחַ מְשַׂמֵּחַ

אֶת לְבַב הַמְאָרֵחַ:

זֶה בִּשְׁעַת הוֹפָעָתוֹ,

זֶה בִּשְׁעַת יְצִיאָתוֹ.

*

הָאוֹרֵחַ הַטּוֹרֵחַ

זֶה כָּזֶה מִין פֶּגַע רָע,

שֶׁבְּדִידוּת מִמְּךָ לוֹקֵחַ

בְּלִי לָתֵת לְךָ חֶבְרָה.

לפי גרַוינה

*

לֹא נוֹרָא אִם יֵשׁ וִכּוּחַ

בֵּין שְׁכֵנַיִם בְּחַדְרָם

עַל עֲתִיד עֶרְכֵי־הָרוּחַ

אוֹ עַל אֵיזֶה “אִיזְם” רָם.

מַר וּטְרַגִי רַק וִכּוּחַ

הַנָּטוּשׁ עַל הָעִקָּר:

אִם חַלּוֹן יִהְיֶה פָּתוּחַ

אוֹ סָגוּר וּמְסֻגָּר.

*

בְּדוּשִׂיחַ – אָנָּא סוּרָה

לְמִשְׁמַעַת הַצֶּנְזוּרָה:

טַקְט – זֶה חֵלֶק לֹא־אָמוּר

מֵהִרְהוּר בִּשְׁעַת דִּבּוּר.

*

זֶה לֹא דַי, לָשׁוֹן עוֹלֶבֶת,

שֶׁאָמְנָם, אֵינֵךְ כּוֹזֶבֶת;

גַּם אִם דַּקְתְּ – עוֹד לֹא צָדַקְתְּ:

פַקְט הוּא פַקְט – אַךְ טַקְט הוּא טַקְט!

*

חִישׁ נִסְלַח כָּל חֵטְא לָרֵעַ –

אִם לֹא בָּנוּ הוּא פּוֹגֵעַ.

לפי לה-רושפוקו

*

שֵׁם “יְדִיד” הוּא שֵׁם תָּדִיר,

אַךְ תָּכְנוֹ – דָּבָר נָדִיר.

*

בֵּין מַתַּן עֵצָה לְסַעַד

הַמֶּרְחָק הוּא אֶלֶף צַעַד.

*

אִם עֶזְרָה אַתָּה דוֹרֵשׁ,

כָּל יְדִיד נִהְיֶה חֵרֵשׁ.

*

הַמַּחְלֹקֶת – מְסַמֶּמֶת;

הַשַּׁלְוָה – מְשַׁעֲמֶמֶת.

*

הַכּוֹרֵעַ עַל בִּרְכָּיו –

כָּל אֶחָד עָלָיו יִרְכַּב.

*

נְשָׁרִים מִתְבּוֹדְדִים –

וּכְבָשִׂים מִתְגּוֹדְדִים.

לפי פ. סידני

*

בָּז לְדַעַת־הַקָּהָל

אִישׁ גָּדוֹל – אוֹ אִישׁ שָׁפָל.

לפי מ. אֶשנבך

*

מִבְחָנוֹ שֶׁל אִישׁ אָדִיב –

סִגְנוֹנוֹ בִּשְׁעַת הָרִיב.

לפי ג'. ב. שאו

*

הַנִּמּוּס עוֹלֶה בְּזוֹל –

וּמֵבִיא שָׂכָר גָּדוֹל.

*

לְהוֹסִיף “בְּבַקָּשָׁה!” –

לֹא טִרְחָה כָּל־כָּךְ קָשָׁה.

*

הַ“תּוֹדָה!” וְהַ“סְּלִיחָה!”

לֹא יַכְווּ אֶת לְשׁוֹנְךָ.

*

הַנּוֹדְבִים לְךָ זְמַנָּם –

אֶת זְמַנְּךָ גּוֹזְלִים חִנָּם.

*

בְּלִי מוּסָר, מָשׁוּל נִמּוּס

כְּגִהוּץ לְלֹא כִּבּוּס.

*

דִּין כִּבּוּד־אוֹרְחִים תּוֹבֵעַ

לְהַזְלִיל אָדָם שָׂבֵעַ.

*

זְכוֹר, אוֹרֵחַ, אֶת הָעֵת:

עֵת לָבוֹא – וְעֵת לָצֵאת.

*

בְּשִׂיחָה מְשַׁעֲמֶמֶת

הַפִּהוּק – צְרִיחָה אִלֶּמֶת

לפי ג'. ק. צ’סטרטון

*

אִם תָּבוֹא – בָּרוּךְ הַבָּא

וְאִם לֹא – תּוֹדָה רַבָּה!

*

הַכֵּר טוֹבָה לְכָל שְׁכֵנֶיךָ,

לְכָל יְדִיד וְכָל מַכִּיר:

בִּלְעֲדֵיהֶם – הָיִיתָ, אֶחָא,

נָכְרִי גָמוּר בְּכָל הָעִיר.

*

יִפְנֶה קְשֵׁה־יוֹם אֶל מַכָּרָיו!

זֶה, בְּלִי סָפֵק, יָבִיא תּוֹעֶלֶת:

אֲדִישׁוּתָם הַמְנֻוֶּלֶת

שׁוּב תְּדַרְבֵּן אוֹתוֹ לִקְרָב.

*

יֵשׁ וְנִסְלַח לְאִישׁ סַר־טַעַם

הַשִּׁעֲמוּם שֶׁהוּא גוֹרֵם;

אַךְ לֹא נִסְלַח לָזֶה אַף פַּעַם,

אֲשֶׁר אוֹתוֹ נְשַׁעֲמֵם.

לפי לה-רושפוקו

*

כְּשֶׁגּוֹזְלִים אֶת מָמוֹנֵנוּ,

קוֹרְאִים אֲנַחְנוּ לְשׁוֹטֵר –

אַךְ כָּל טַרְחָן גּוֹזֵל זְמַנֵּנוּ,

שֶׁהוּא יָקָר הַרְבֵּה יוֹתֵר.

*

קָשֶׁה לִחְיוֹת עִם אִישׁ עַקְשָׁן,

שֶׁדֵּעוֹתָיו – תַּקְלִיט נוֹשָׁן,

אַךְ רַע־יוֹתֵר לִחְיוֹת עִם אִישׁ,

הַשָּׁר יוֹם־יוֹם פִּזְמוֹן חָדִישׁ.

*

לְמָה מָשׁוּל יְדִיד כּוֹזֵב?

לַצֵּל, שֶׁאֵין בּוֹ מֶמֶשׁ:

גַּם הוּא תָּמִיד אוֹתְךָ עוֹזֵב

אַחַר שְׁקִיעַת הַשֶּׁמֶשׁ.

לפי פ. בוֹבי

*

גַּם מִיזַנְטְרוֹפּ, שׂוֹנֵא־אָדָם,

זָקוּק לִבְנֵי־מִינוֹ:

מַה יַּעֲשֶׂה הוּא בִּלְעָדָם –

אֶת מִי יוּכַל לִשְׂנוֹא?

לפי מ. אֶשנבך

*

קִנְאָה בְּעשֶׁר־הַזּוּלַת,

הַדּוֹקְרָנִית כְּמַחַט,

הִיא חֵטְא וּשְׁטוּת בְּבַת־אַחַת:

הִיא חֵטְא וָעֹנֶשׁ יַחַד.

לפי שופנהאור

*

בְּטַקְט יֶשְׁנָהּ מִדָּה יָפָה

שֶׁל כּשֶׁר־הַסְוָאָה:

הַטַּקְט מַשְׁמִיעַ נְזִיפָה

בִּדְמוּת שֶׁל מַחְמָאָה.

*

לַהֲלָכָה הֲרֵי חוֹמְדִים

אֶת הַשִּׁוְיוֹן כֻּלָּנוּ –

אַךְ רַק שִׁוְיוֹן עִם הָעוֹמְדִים

לְמַעלָה מֵאִתָּנוּ.

לפי ה. בֶּק

*

אָכֵן, זָקוּק לְמִגְרָעוֹת

גַּם אֹפִי טוֹב וְתָם:

גַּם בְּהֶרְכֵּב שֶׁל רְפוּאוֹת

דְּרוּשָׁה טִפָּה שֶׁל סַם.

לפי רושפוקו

*

כֵּיצַד אַבְחִין בִּשְׁעַת שִׂיחָה

בֶּן אֹפִי גֶ’נְטֶלְמֶנִי?

אֵין הוּא מַכִּיר אֶת הַבְּדִיחָה,

שֶׁהוּא שׁוֹמְעָהּ מִמֶּנִּי.

לפי א. או’מַלִי

*

טַרְחָן זֶה אִישׁ, הַמְסַפֵּר

דְּבָרִים יָפִים לָרֹב –

אַךְ לְעוֹלָם אֵינוֹ אוֹמֵר

“שָׁלוֹם!” וְ“לַיְלָה טוֹב!”.

*

טַרְחָן – זֶה אִישׁ, שֶׁבַּשִּׂיחָה

נִטְפָּל לְכָל דְּבַר־שָׁוְא –

וּבִתְשׁוּבָה לְ“מַה שְּׁלוֹמְךָ?”

מוֹנֶה אֶת מֵחוּשָׁיו.

לפי טיילור

*

“מוּטָב לָתֵת מִלְּקַבֵּל!”

– זֶה כְּלָל נָדִיב מְאֹד,

אַךְ בֵּינָתַיִם הוּא פּוֹעֵל

רַק לְגַבֵּי… מַכּוֹת.

*

לְשֵׁם “אַבִּיר” הִנּוֹ רָאוּי

רַק גֶּ’נְטֶלְמֶן בָּטוּחַ,

שֶׁנִּמּוּסוֹ אֵינוֹ תָּלוּי

בְּטִיב מַצַּב־הָרוּחַ.

*

רַק קַנִיבַּל בִּמְלוֹא־תֵּבֵל

נָדִיב כַּהֲלָכָה:

תָּמִיד מוּכָן הוּא לְקַבֵּל

אִישׁ זָר לַאֲרוּחָה.

*

סוּג יְדִידִים דּוֹבְרֵי־אֱמֶת

אֵינֶנּוּ רַב כָּל־כָּךְ כָּעֵת;

וְעוֹד פָּחוֹת מִמֶּנּוּ רַב

בִּקּוּשׁ שֶׁלָּנוּ אַחֲרָיו

לפי מ. אֶשנבך

*

יֵשׁ סוּג “יְדִיד” עֲתִיר־רְכוּשׁ,

שֶׁלֹּא יַלְוֶה לְךָ אַף גְּרוּשׁ –

אוּלָם יַגִּישׁ חֶשְׁבּוֹן רִבִּית

עַל תְּמִיכָתוֹ הַמּוּסָרִית.

*

הִצְלִיחַ עֵסֶק מְשֻׁתָּף –

דּוֹרֵשׁ כָּל אִישׁ לִמְחוֹא לוֹ כָּף;

נִכְשַׁל הָעֵסֶק וְנִשְׂרַף –

מַשְׁמִיץ כָּל אִישׁ אֶת הַשֻּׁתָּף.

*

אִישׁ בַּעַל רוּחַ כַּבִּירָה

אֵינוֹ מַתְאִים לְשׁוּם חֶבְרָה:

בַּשּׁוּק נָחוּץ לֹא זְהַב־גְּרוּטוֹת

כִּי אִם נְחשֶׁת־הַפְּרוּטוֹת

*

כַּמָּה יָפָה הִיא הַבְּדִידוּת –

אִם יֵשׁ רַק אֹזֶן־יְדִידוּת,

שֶׁלָּהּ אֶפְשָׁר לִמְסוֹר עֵדוּת,

כַּמָּה יָפָה הִיא הַבְּדִידוּת!

לפי ו. קוּפר

*

כָּל אִישׁ – רַחְמָן הוּא: אִם שִׁמְעוֹן

רוֹאֶה כִּי בָּא עַל גָּד אָסוֹן,

רוֹצֶה הוּא תֵּכֶף וּמִיָּד

… שֶׁרְאוּבֵן יַצִּיל אֶת גָּד.

*

סָרֵב רַק פַּעַם לַיְדִיד,

אֲשֶׁר עָזַרְתָּ לוֹ תָּמִיד –

וְהוּא יִשְׁכַּח אֶת כָּל הַטּוּב

וְרַק יִזְכּוֹר אֶת הַסֵּרוּב.

*

דַּוְקָה עַל כָּל שֵׁרוּת קְטַנְטֹן

מוֹדִים אֲנַחְנוּ בְּרָצוֹן:

טוֹבָה קְטַנָּה אֵינָהּ שָׁוָה

שֶׁנְּהֵא כְּפוּיֵי־טוֹבָה.

לפי פְּטִי-סֶן

*

בְּאִישׁ כּוֹעֵס נְהַג פִּיּוּס:

רֵאשִׁית, כָּזֶהוּ צַו נִמּוּס;

שֵׁנִית, תְּשׁוּבָה רַכָּה כָּזוֹ

תִּצְלַח יוֹתֵר לְהַרְגִּיזוֹ.

*

טִיבוֹ שֶׁל אִישׁ אֵינוֹ נִכָּר

בְּבִקּוּרָיו בְּבַיִת זָר:

כְּדֵי לִלְמוֹד אֶת הֶרְגֵּלָיו

אַתָּה צָרִיךְ לָבוֹא אֵלָיו.

לפי גיתה

*

לִצְחוֹק תִּמְצָא שֻׁתָּף תָּמִיד –

אוּלָם לִבְכּוֹת תֻּכְרַח יָחִיד.

*

דָּן יְדִידִי נִהְיָה אָמִיד.

חֲבָל: אָבַד לִי עוֹד יְדִיד.

*

מַפְקִיר שָׁכֵן נִלְחָם בָּאֵשׁ –

לֹא רַק נָבָל: הוּא גַם טִפֵּשׁ!

*

כִּבּוּס כְּבָסִים מְלֻכְלָכִים

אֵינוֹ מַצְרִיךְ כִּנּוּס אוֹרְחִים.

*

אָדָם אָדִיב – לֹא יַעֲלִיב,

וְגַס – מָה עֵרֶךְ יֵשׁ לְפִיו?

לפי פ. דוגלס

*

גַּם נֵזֶק אִישׁ יָכוֹל לִמְחוֹל,

אוּלָם עֶלְבּוֹן – אֵינוֹ יָכוֹל.

לפי צ’סטרפילד

*

אֵין אִישׁ מַפְסִיד בִּגְלַל נִמּוּס

אֶלָּא מוֹשָׁב בְּאוֹטוֹבּוּס.

*

אִישׁ מְנֻמָּס – זֶה מִין יְצוּר

הַמְפַהֵק בְּפֶה סָגוּר.

*

שִׂיחַת־רָכִיל – פִּצּוּי כָּמוּס

שֶׁל “בְּנוֹת־הַחֶמֶד בְּדִמוּס”,

שֶׁלֹּא יוּכְלוּ מִפְּנֵי הַגִּיל

לִהְיוֹת עַצְמָן נוֹשֵׂא־רָכִיל.

*

קְצָת רְכִילוּת עַל זוּג מֻכָּר

מַמְתִּיק הַתֵּה מִכָּל סֻכָּר.

*

לָרְכִילוּת דְּרוּשׁוֹת שָׁלשׁ:

הַמְדַבֶּרֶת – מְחַבֶּרֶת,

הַמַּקְשִׁיבָה בְּכֹבֶד־רֹאשׁ –

וְהָעִקָּר: הַמְדֻבֶּרֶת.

*

יִשְׁמְרֵנִי שַׁדַּי

מֵרֵעַי וִידִידַי,

וּמִצַּר וְעוֹכֵר

בְּעַצְמִי אֶשָּׁמֵר.

*

שְׁנֵי מַסְוִים לַפָּנִים

מְתַקְתַּק וְחָמוּץ;

הֶחָמוּץ – כְּלַפֵּי־פְּנִים,

הַמָּתוֹק – כְּלַפֵּי־חוּץ.

*

מַה שָּׁוִים הַפָּנִים,

אִם פָּגוּם הוּא הַפְּנִים?

*

מַצְלִיחִים בַּחֶבְרָה

מֹחַ טוֹב וְלֵב רָע.

*

מְבַזְבֵּז אֶת הַזְּמַן

בְּעִקָּר… הַדַּיְּקָן.

*

לֹא תָּמִיד הִתְבַּדְּלוּת

הִיא סִמָּן לְגַדְלוּת.

*

בֶּן־אָדָם מִתְבּוֹדֵד –

אוֹ מַלְאָךְ הוּא אוֹ שֵׁד.

*

חָשׁוּב בְּעֶרְכּוֹ

אִישׁ אִישׁ כְּדַרְכּוֹ.

*

אַוְזָה לְאַוָּז

יָפָה מִטַּוָּס.

*

מַרְבֶּה נְתִינָה

זוֹכֶה לְטִינָה.

*

הִצְלַחְתָּ – גִּבּוֹר!

נִכְשַׁלְתָּ – חֲמוֹר!

*

גַּם טוֹב וְסַלָּח

אֵינֶנּוּ מַלְאָךְ.

*

יְדִיד בְּצוֹק־עֵת –

יְדִיד בֶּאֱמֶת.

*

יְדִיד רַק לְחַג –

כְּצִּפּוֹר עַל הַגַּג.

*

פָּתְחוּ בִּנְשִׁיקוֹת –

וְסִיְּמוּ בְּמַכּוֹת.

*

הַטַּרְחָן – זֶה בַּרְנַשׁ מִתְעַקֵּשׁ

לְדַבֵּר עַל עַצְמוֹ בְּאָזְנֶיךָ –

בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ

לְדַבֵּר בְּאָזְנָיו עַל עַצְמֶךָ.

*

תַּחַת גֶּשֶׁם כֻּלָּנוּ שָׁוִים:

הוּא יוֹרֵד עַל רָעִים וְטוֹבִים.

אַךְ עַל רַע מְגִנָּה, עַל־פִּי־רֹב,

מִטְרִיָּה שֶׁגָּזַל מִן הַטּוֹב.

*

בְּשָׂשׂוֹן יֵשׁ מֵאָה חֲבֵרִים,

בְּאָסוֹן – רַק אֶחָד מֵעֶשְׂרִים.

*

חֵטא כִּפְיוֹן־הַטּוֹבָה נֶעֱלַם:

מִי עוֹשֶׂה עוֹד טוֹבוֹת בָּעוֹלָם?

*

הַקִּנְאָה – זֶה מֵחוּשׁ־הַלֵּבָב,

שֶׁמַּצְלִיחַ גוֹרֵם לִקְרוֹבָיו.

 

חַיֵּי־שָׁעָה    🔗

לַשַּׁתְיָן מֵיטַב בֶּן־זוּג –

הַגָּבִיעַ הַמָּזוּג.

*

גַּם רֹב נַחַת, גַּם רֹב עֹגֶם

הֵם סִבָּה יָפָה לְלֹגֶם.

*

גַּם הַחֹם וְגַם הַקֹּר

מַצְמִיאִים אֶת הַשִּׁכּוֹר.

*

בַּבַּקְבּוּק יוֹרֵד הָעֹמֶק –

בַּפַּרְצוּף עוֹלֶה הַסֹּמֶק.

*

הַשַּׁתְיָן מַחְשִׁיב שְׁתִיּוֹת;

כָּל הַיֶּתֶר – רַק שְטֻיּוֹת.

*

חֲתִיכֹנֶת מְשֻׁבַּחַת

לֹא תִּשְׁהֶה עַל הַצַּלַּחַת.

*

הַזּוֹלֵל מַפְלִיא עֲשׂה!

כְּלִי יָקָר הוּא… לְכִיסוֹ.

*

הַבְרָאָה הִיא חַג־שְׁבוּעַיִם,

בּוֹ יָשִׂישׂוּ בְּנֵי־מֵעַיִם.

*

שֻׁלְחָנָם שֶׁל זוֹלְלִים

הוּא פְּרוֹזְדוֹר שֶׁל בֵּית־חוֹלִים.

*

אֵין לַבֶּטֶן אֹרֶךְ־רוּחַ

גַּם לַשְּׁטָר הֲכִי־בָּטוּחַ;

אֶת שֶׁלָּהּ, בְּבוֹא הַזְּמָן,

הִיא דוֹרֶשֶׁת בִּמְזֻמָּן.

*

כְּשֶׁפִּיו עוֹסֵק בְּזֶלֶל,

גַּרְגְּרָן פּוֹסֵק מִמֶּלֶל.

*

הַקְּדֵרָה אוֹמֶרֶת: שְׁבוּ!

הַבַּקְבּוּק אוֹמֵר: שִׁכְבוּ!

*

הַשַּׁתְיָן הוּא גֶבֶר בַּעַר,

הָרוֹצֶה בִּשְׁעַת־הַדְּחָק

לְחַלֵּץ עַצְמוֹ מִצַּעַר

בְּעֶזְרַת מַחְלֵץ־הַפְּקָק.

*

הַשִּׁכּוֹר בְּמוֹ־יָדָיו

לְתוֹךְ פִּיו מַכְנִיס גַּנָּב,

הַגּוֹזֵל בִּשְׁעַת־בִּלְבֹּלֶת

אֶת שִׂכְלוֹ מִן הַגֻּלְגֹּלֶת.

*

מַה מּוֹכְרִים בַּפֻּנְדָּקִים?

שִׁגָּעוֹן בְּבַקְבּוּקִים!

לפי סויפט

*

לָאוֹהֵב – אֵין עֵינַיִם;

לָרָעֵב – אֵין אָזְנַיִם.

*

אֵין הַפֶּה מְסָרֵב

לְשׁוּם אֹכֶל עָרֵב.

*

שׁוּם נָהָר לֹא הִטְבִּיעַ

כֹּה רַבִּים כְּגָבִיעַ.

*

אֵין בַּרְנַשׁ “מְיֻיָּן”

שׁוֹמֵר־סוֹד מְצֻיָּן.

*

לְגִימָה מְחַמֶּמֶת –

וּסְבִיאָה מְסַמֶּמֶת.

*

כּוֹס רִאשׁוֹן – אֵין חֲשָׁשׁ:

אִישׁ שׁוֹתֶה אֶת הַיַּ"שׁ;

כּוֹס שֵׁנִי – מַעֲקָשׁ:

כְּבָר הַיַּ“שׁ שׁוֹתֶה יַ”שׁ;

כּוֹס שְׁלִישִׁי – עֵסֶק בִּישׁ:

יַ"שׁ שׁוֹתֶה אֶת הָאִישׁ.

*

לֹא מִצּוֹם וְסִגּוּף

בָּא הַשֹּׁמֶן לַגּוּף.

*

לוּ לֹא פֶּה, הָיָה גַב

מְצֻפֶּה בְּזָהָב.

*

פִּי דַבְּרָן – יְצוּאָן,

פִּי זוֹלֵל – יְבוּאָן.

*

הַזּוֹלֵל לֹא יָמִיר

תַּרְנְגוֹל בְּזָמִיר.

*

סָכָל – רוֹדֵף תַּעֲנוּגוֹת,

חָכָם – נִמְלָט מִדְּאָגוֹת.

*

בְּבַת־אַחַת אֵינְךָ יָכוֹל

עוּגָה לִשְׁמוֹר – וְלֶאֱכוֹל.

*

עַד שֶׁפִּטְפֵּט הַפַּטְפְּטָן –

חִסְּלוּ שְׁכֵנָיו אֶת הַלִּפְתָּן.

*

גַּם בֵּין הַכּוֹס לְבֵין הַחֵךְ

יָכוֹל יֵינְךָ לְהִשְׁתַּפֵּךְ.

*

מַדַּד־יַקְרוּת קוֹפֵץ קְפִיצוֹת –

וּבִמְיֻחָד… אַחַר חֲצוֹת.

*

הַדּוֹר הַזֶּה מְאֹד כָּרוּךְ

אַחְרֵי מִצְווֹת “שֻׁלְחָן עָרוּךְ”:

לֹא שֶׁל דִּינִים וַהֲלָכוֹת –

שֶׁל סַכִּינִים וְצַלָּחוֹת.

*

לְדַל גּוֹרֶמֶת סֵבֶל מַר

אֲרוּחָתוֹ לְיוֹם מָחָר;

לֹא כֵן עָשִׁיר: הַלָּז יִסְבּוֹל

מֵאֲרוּחָה שֶׁל יוֹם־אֶתְמוֹל.

*

מִכְּלָל “אֱהַב אֶת הָאוֹיֵב”

רָחוֹק כָּל אִישׁ עֲדַיִן;

אַךְ שְׁנֵי אוֹיְבִים הוּא כְּבָר אוֹהֵב:

טַבַּק־עִשּׁוּן וְיַיִן.

*

“הָאֲכִילָה” – אָמַר זוֹלֵל –

"אַחַת מִשְּׁלשׁ אָשְׁיוֹת תֵּבֵל;

אַךְ אֶת שְׁאָר הַשְׁתַּיִם

שָׁכַחְתִּי בֵּינָתַיִם…"

*

הַזּוֹלֵל מְרוֹקֵן אֶת כִּיסוֹ –

וּמַשְׁקִיעַ הוֹנוֹ בִּכְרֵסוֹ.

*

זֶה אוֹהֵב רֵיחַ וֶרֶד בַּגַּן,

וְזֶה – רֵיחַ אַוָּז מְטֻגָּן.

*

כְּאֵב־בֶּטֶן נִשְׁלַח לְתֵבֵל

לְשַׁמֵּשׁ מְחַנֵּךְ לְזוֹלֵל.

לפי ו. הוּגוֹ

*

הַשִּׁכּוֹר מְאַבֵּד בְּרִיאוּתוֹ

בִּשְׁתִיּוֹת לְחַיֵּי זוּלָתוֹ.

לפי גֶ’רום ק. גֶ’רום

*

יֵשׁ הַרְבֵּה אֶמְצָעִים לְעַקְשָׁן

לַהֲפוֹךְ אֶת כַּסְפּוֹ לְעָשָׁן –

וְאוּלָם בֵּין כֻּלָּם לֹא נוֹצַר עוֹד

כֹּה טִפְּשִׁי כְּעִשּׁוּן הַסִּיגָרוֹת.

 

פְּעֻלָּה וּבַטָּלָה    🔗

עַצְלָן תּוֹפֵר בְּחוּט אָרֹךְ,

לַחְסוֹךְ בְּהַשְׁחָלָה:

אוּלָם סוֹפוֹ, בִּסְבַךְ הַשְּׂרוֹךְ,

לַעֲבוֹדָה כְּפוּלָה.

*

עַל כָּל פְּרוּטָה מִפְּרוּטוֹתָיו

מַרְבֶּה אָדָם לָחוּס;

אַךְ אֲלָפִים מִשְׁעוֹתָיו –

יוֹצִיא בְּרֹב בִּזְבּוּז.

*

צָרִיךְ לָדַעַת לְחַכּוֹת

שָׁנִים לְאוֹת הַזְּמָן:

לְבוֹא אוֹתָן חָמֵשׁ דַּקּוֹת,

שֶׁאֵין לְהַחְמִיצָן.

*

הַזְמַן הוּא כֶּסֶף? כַּמּוּבָן!

יוֹדֵעַ זֹאת גַּם טַף!

אוּלָם זְמַנּוֹ שֶׁל הָעַצְלָן

הוּא כֶּסֶף מְזֻיָּף!

*

אִם חָשׁ עַצְלָן אֶת חַיְדַקָּיו

שֶׁל חֵשֶׁק־פְּעֻלָּה,

מִיָּד נִמְלָט הוּא לַמִּשְׁכָּב –

עַד תֹּם הַמַּחֲלָה.

*

עַצְלָן דּוֹחֶה לְיוֹם־מָחָר

טִרְחָה וּדְאָגוֹת –

אַךְ אֵין לוֹ חֵשֶׁק כָּל־עִקָּר

לִדְחוֹת תַּעֲנוּגוֹת.

כְּשֶׁאָדָם חָדֵל לִישׁוֹן

וְזָז מִצַּד אֶל גַּב –

הוּא־הוּא הָרֶגַע הַנָּכוֹן

לָזוּז מִן הַמִּשְׁכָּב.

*

אִם הָעִנְיָן שֶׁלְּךָ זָקוּק

לְטֹרַח נֶאֱמָן,

מְסוֹר אוֹתוֹ לְאִישׁ עָסוּק –

כִּי לַפָּנוּי… אֵין זְמָן.

לפי אֶלברט הוברד

*

אִם בְּכָל יוֹם תִּהְיֶה עָמֵל

שְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת בְּלִי חֶסֶר,

תִּזְכֶּה לִהְיוֹת לִמְנַהֵל –

וְתַעֲבוֹד אָז… עֶשֶׂר.

לפי פרוסט

*

חֻפְשָׁה שְׁנָתִית – דָּבָר נֶחְמָד

וְכֵפֶל תַּעֲנוּג:

זוֹ נְסִיעָה לְאִישׁ אֶחָד –

אַךְ מְנוּחָה לְזוּג.

*

חֻפְשָׁה שְׁנָתִית הִיא הֲפוּגָה,

שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת “גְּמִישִׁים”

שֶׁהֵם פִּצּוּי עַל עֹל־זוּגָה

בִּשְׁאָר הַחֲמִשִּׁים.

*

נֹפֶךְ־זֶמֶר מְעוֹדֵד

אֶת מִרְצוֹ שֶׁל הָעוֹבֵד.

אִם מוֹפֵת לְךָ דָּרוּשׁ,

צֵא וּרְאֵה אֶת הַיַּתּוּשׁ!

*

“מַה זֶּה זְמָן?” – שָׁאַל בַּטְלָן,

וְהֵשִׁיב לוֹ הָעַצְלָן:

"זְמָן זֶה חֹמֶר מְיֻתָּר

בֵּין יְמֵי תַּשְׁלוּם־שָׂכָר!"

*

בֵּין שִׁבְעַת יְמֵי־שָׁבוּעַ

יֵשׁ אֶצְלֵנוּ יוֹם קָבוּעַ,

הֶעָמוּס מִכָּל הַשְּׁאָר:

זֶה הַיּוֹם נִקְרָא מָחָר.

*

סוֹף עָגוּם שֶׁל אִי־יְגִיעַ

מְלַמֵּד עַצְלָן קְשֵׁה־עֹרֶף:

"אִם בַּקַּיִץ לֹא תַּזִּיעַ,

תִּצְטַרֵךְ לִקְפּוֹא בַּחֹרֶף".

*

אֲדָמָה הִיא אֵם כָּל חַי,

אַךְ זִכְרוּ גַם זֹאת, אַחַי:

לְחָרוּץ הִיא אֵם דּוֹאֶגֶת,

לְעַצְלָן הִיא אֵם חוֹרֶגֶת.

*

הָעַצְלוּת – קְלִפָּה שֶׁל עֶפֶשׁ,

חֲלֻדָּה שֶׁל גּוּף וָנֶפֶשׁ.

לפי ב. פרנקלין

*

הָעַצְלוּת – יִצְרָהּ יוֹשֵׁב

לֹא בַּגּוּף, כִּי אִם בַּלֵּב.

לפי לה-רוֹשפוקו

*

הָעַצְלוּת – טִמְטוּם הַכֹּחַ;

הַטִּמְטוּם – עַצְלוּת הַמֹּחַ.

*

כָּל בַּטְלָן הִנּוֹ קַטְלָן:

הוּא רוֹצֵחַ אֶת הַזְּמָן.

*

כָּל הֶשֵּׂג בְּלִי טֹרַח־פֶּרֶךְ

הוּא תָּמִיד הֶשֵּׂג קַל־עֵרֶךְ.

*

עוֹף־כָּבוֹד אֵינוֹ נָצוֹד

בִּשְׁכִיבָה עַל כַּר־נוֹצוֹת.

*

הָעוֹבֵד בַּעֲצַלְתַּיִם

יַעֲבוֹד כִּפְלֵי־כִּפְלַיִם.

*

הֶחָרוּץ – סוֹפוֹ לִזְכּוֹת;

הָעַצְלָן – סוֹפוֹ לִבְכּוֹת.

*

בְּלִי חוֹבָה – אֵין טַעַם חֹפֶשׁ;

בְּלִי עָמָל – אֵין טַעַם נֹפֶשׁ.

*

אִם אָדָם לֹא יִתְיַגֵּעַ,

אַחְרִיתוֹ לְהִשְׁתַּגֵּעַ.

*

לְעוֹלָם אַל תְּצַפֶּה

שֶׁהַמָּן יִפּוֹל לַפֶּה.

*

חֹרֶף קַר – קֻשְׁיָה בְּפִיו:

“מֶה עָשִׂיתָ בָּאָבִיב?”

*

כָּל עַצְלָן יִמְצָא תֵּרוּץ,

מִפְּנֵי מָה אֵינוֹ חָרוּץ.

*

“לַעֲבוֹד?” – אָמַר עַצְלָן:

"צַר מְאֹד – אַךְ אֵין לִי זְמָן;

הָאָבִיב הוּא חַג לַכֹּל,

וּבַקַּיִץ – חֹם גָּדוֹל,

וּבַחֹרֶף – קֹר וָרוּחַ,

וּבַסְּתָו – צָרִיךְ לָנוּחַ".

*

"דּוֹן־ז’וּאַן אוֹהֵב לִנְסוֹעַ

בְּלִי אִשְׁתּוֹ לְבֵית־מַרְגּוֹעַ:

הִיא, זוּגַת הַהַרְפַּתְקָן,

מַצִּיבָה לוֹ גְבוּל: “עַד כָּאן!”

אַךְ זוֹלֵל אוֹהֵב לִנְסוֹעַ

עִם אִשְׁתּוֹ לְבֵית־מַרְגּוֹעַ:

הִיא תַּחְטוֹף לוֹ מִמַּגָּשׁ

שֶׁפַע־אֹכֶל מְשֻׁלָּשׁ.

*

בַּטְלָן מַתְחִיל לַחְפּוֹר בְּאֵר

כְּשֶׁהַבַּיִת כְּבָר בּוֹעֵר.

*

לוּ כָּל בַּטְלָן הָיָה אִילָן,

הָיְתָה הָעִיר דּוֹמָה לְגָן.

*

פַּחְזָן – פּוֹעֵל מִבְּלִי לִשְׁאוֹל;

בַּטְלָן – שׁוֹאֵל מִבְּלִי לִפְעוֹל.

*

זוֹלֵל – עֵינָיו אֶל הַמַּפָּה;

עָצֵל – עֵינָיו אֶל הַסַּפָּה.

*

הַיּוֹם שַׁלֵּם אֶת הַשָּׂכָר –

וְלַעֲבוֹד נַתְחִיל מָחָר.

*

שְׁכִיר־יוֹם נִלְהָב לְיוֹם חָפְשִׁי

הַרְבֵּה פָּחוֹת מִן הַ“חָדְשִׁי”.

*

“מַה פֵּרוּשָׁה שֶׁל קַיְטָנָה?” –

נִשְׁאַל לֵצָן, וְהוּא עָנָה:

"מָזוֹן אָכִיל, אֲוִיר נָשִׁים,

שִׂיחוֹת־רָכִיל וּפְלִירְט־נָשִׁים".

*

הַבְּעָיָה הֲכִי־קָשָׁה

שֶׁל עֵת הַפְּנַאי וְהַחֻפְשָׁה:

"כֵּיצַד לִמְנוֹעַ אֶת שְׁכֵנַי

מֵהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּזֶה הַפְּנַאי?"

לפי ג'. אֶברט

*

כֵּיצַד נוֹסְעִים לִמְקוֹם־חֻפְשָׁה?

טִפֵּשׁ – יַחְדָּו עִם הָאִשָּׁה;

נָבָל – עִם אֵשֶׁת יְדִידוֹ;

וְאִישׁ פִּקֵּחַ – לְבַדּוֹ.

לפי “דון אַמינַדו”

*

מַה הַרְבֵּה חָסַכְנוּ טֹרַח,

לוּ טָרַחְנוּ רַק לְצֹרֶךְ!

לפי מ. אֶשנבך

*

הַתְחָלָה כַּהֲלָכָה –

מַחֲצִית־הַמְּלָאכָה.

*

לִפְעָמִים דַּקָּה מֻחְמֶצֶת

גּוֹרָלוֹ שֶׁל יוֹם חוֹרֶצֶת.

*

אַל תִּסְמוֹךְ נָא עַל מִנְחָה:

סְמוֹךְ עַל פֹּעַל־יְמִינְךָ!

*

הִזְדַּמְּנוּת אֵינָהּ נִפְגֶּשֶׁת:

לִמְקוֹמָה צָרִיךְ לָגֶשֶׁת.

*

הַצַּלַּחַת לֹא תָּבוֹא

אֶל עַצְלָן לְמִשְׁכָּבוֹ.

*

כָּל חוֹבָה מַלֵּא כְּהֹגֶן:

בְּחִיּוּךְ וְלֹא בְּרֹגֶן.

*

סַבְלָנִי הֱיֵה כַּשּׁוֹר –

וְשָׂמֵחַ כַּצִּפּוֹר!

*

הַזָּרִיז תּוֹפֵס תֶּפֶס,

הַבַּטְלָן תּוֹפֵס אֶפֶס.

*

סוֹף עַצְלָן שֶׁיָּרוּץ

פִּי־שִׁבְעָה מֵחָרוּץ.

*

הַזּוֹרֵעַ יִזְרַע

גַּם אַחְרֵי יְבוּל רַע.

*

בַּשָּׁמַיִם חֲסֵה –

וּבֵינְתַיִם עֲשֵׂה!

*

אַל תִּסְמוֹךְ עַל מָחָר –

פֶּן יִהְיֶה מְאֻחָר.

*

הִתְפַּלֵּל עַל יְבוּל –

אַךְ הַמְשֵׁךְ בְּזִבּוּל.

*

אֵל עוֹזֵר לְיַמַּאי

בַּשָּׁעוֹת הַקָּשׁוֹת –

אַךְ עוֹזֵר הוּא בִּתְנַאי:

שֶׁיַּחְתּוֹר בַּמָּשׁוֹט.

*

מִי שֶׁחָס עַל פְּרוּטָה הוּא צַיְּקָן;

מִי שֶׁחָס עַל דַּקָּה הוּא דַיְּקָן.

*

כַּאֲשֶׁר לַעֲבוֹד לֹא נָחוּץ,

כָּל עַצְלָן נַעֲשֶׂה לְחָרוּץ.

*

הָעַצְלָן – אִישׁ יָשָׁר וְחָסוּד,

שֶׁאֵינוֹ מִתְחַפֵּשׂ כְּטָרוּד.

*

"אִם אִישַׁן – זֶה וַדַּאי לְעַצְמִי;

אִם אֶטְרַח – שֵׁד יוֹדֵעַ לְמִי".

 

שֵׂכֶל – וְסֵכֶל    🔗

אָמַר הַכְּסִיל: “אֲנִי מַקְסִים!”

עָנָה הָרְאִי: “אַתָּה מַגְזִים!”

*

לוּ הַטִּפְּשׁוּת הָיְתָה מַכְאוֹב,

הָיָה צוֹוֵח כָּל הָרְחוֹב.

*

רַק אִישׁ חָכָם הוּא אִישׁ מוֹעִיל,

אַךְ לְהַזִּיק יָכוֹל גַּם כְּסִיל.

*

לַחְשׁוֹב שְׁטֻיּוֹת – אַתָּה רַשַּׁאי,

אוּלָם עֲשֵׂה זֹאת בַּחֲשַׁאי.

*

לְהִתְפַּלְמֵס עִם כְּסִיל מֻתָּר –

אַךְ זֶהוּ טֹרַח מְיֻתָּר.

*

טִפֵּשׁ, בִּמְקוֹם נִמּוּק נָבוֹן,

תּוֹקֵעַ יָד לְעֵרָבוֹן.

*

טִפֵּשׁ יָשָׁר תָּמִיד נִלְחָם

לְהֲנָאַת נָבָל חָכָם.

*

רַבִּים יָכְלוּ לִרְכּוֹשׁ בִּינָה…

לוּלֵא חָשְׁבוּ כִּי כְּבָר יֶשְׁנָהּ.

לפי סֶנֵקה

*

גַּם הַטִּפֵּשׁ זוֹכֶה לִמְצוֹא

טִפֵּשׁ־מִשְׁנֶה – מַעֲרִיצוֹ.

לפי בּוּאַלוֹ

*

חָכְמָה – מַטְוֶה שֶׁל מֹחַ־אִישׁ;

עָרְמָה – קוּרִים שֶׁל עַכָּבִישׁ.

*

הָאוֹר מָהִיר בְּכָל חָלָל –

חוּץ מִגֻּלְגֹּלֶת הַסָּכָל.

*

שָׁעָה עִם כְּסִיל – בִּזְבּוּז שָׁעָה

וְעִם פִּקֵּחַ – הַשְׁקָעָהּ.

*

חָכְמָה אִוְּתָה לָהּ לְמִשְכָּן

תוֹכוֹ שֶׁל רֹאשׁ – וְלֹא זָקָן.

*

שִׂכְלוֹ שֶׁל אִישׁ – כְּמִשְׁטָרָה:

הוּא בָּא אַחְרֵי הַמְאֹרָע.

*

בִּשְׁבִיל גִּלּוּי טִפְּשׁוּת אָדָם

אֵין כָּל הֶכְרַח לִהְיוֹת חָכָם:

לָזֹאת יִצְלַח גַּם מְבַקֵּר

שֶׁהוּא טִפֵּשׁ מִמִּין אַחֵר.

*

גַּם הַשַּׁטְיָה שֶׁבָּעוֹלָם

תּוּכַל לִמְשׁוֹל בְּאִישׁ חָכָם,

אַךְ רַק פִּקַּחַת עַד־מְאֹד

תּוּכַל לִשְׁלוֹט בְּאִידִיּוֹט.

לפי ר. קיפלינג

*

הַפִּקְחִים, אַנְשֵׁי־הַמֹּחַ –

כִּפְרָחִים נוֹתְנֵי־נִיחוֹחַ:

לְאֶחָד – יִשְׂמַח הַלֵּב,

מֵרַבִּים – הָרֹאשׁ כּוֹאֵב.

לפי ב. אוּאֶרבך

*

אוֹת לֹא טוֹב לְךָ, אָדָם,

אִם לוֹעֵג לְךָ חָכָם;

אוֹת גָּרוּעַ שִׁבְעָתַיִם –

אִם טִפֵּשׁ מוֹחֵא כַּפַּיִם.

*

רַק חָכָם הוּא דַי מַשְׂכִּיל

לְהָבִין כִּי הוּא אֱוִיל –

וֶאֱוִיל תָּמִיד בּוֹטֵחַ

כִּי חָכָם הוּא וּפִקֵּחַ.

*

הָאָדָם לֹא יֵעָלֵב,

אִם חוֹשְׁבִים אוֹתוֹ קְשֵׁה־לֵב –

אַךְ אֵינוֹ יָכוֹל לִסְלוֹחַ,

אִם חוֹשְׁבִים אוֹתוֹ קְשֵׁה־מֹחַ.

*

אִם הַכֹּל אוֹמְרִים “חֲמוֹר”,

אֵין עֵצָה: הַתְחֵל לִנְעוֹר!

*

בִּזְנָבוֹ שֶׁל הַטַּוָּס –

שְׁלַל צְבָעִים וְשֶׁפַע־פָּז.

הַצָּרָה – שֶׁבַּגֻּלְגֹּלֶת

יֵשׁ לוֹ מֹחַ־תַּרְנְגֹלֶת.

*

אַךְ יִפְתַּח הַכְּסִיל אֶת פִּיהוּ,

כָּל מִלָּה תּוֹדִיעַ מִיהוּ.

*

כְּסִיל נִכָּר בַּהֲפָכָיו:

מֹחַ צַר – וּפֶה רָחָב.

לפי ג'. רֵיפר

*

לַחָכְמָה יֵשׁ גְּבוּל בַּחֶלֶד;

הַטִּפְּשׁוּת – בִּלְתִּי־מֻגְבֶּלֶת.

*

הַנּוֹכֵל צוֹלֶה עַל אֵשׁ,

הַמַּכְוָה אֶת הַטִּפֵּשׁ.

*

הַחָכְמָה אֵינָהּ נִקְבַּעַת

לְפִי גֹדֶל הַמִּגְבַּעַת.

*

אִם טִפְּשִׁי הוּא הַפַּרְצוּף,

לֹא יוֹעִיל לוֹ שׁוּם קִרְצוּף.

*

הַשּׁוֹתֶה עוֹד יִתְפַּכֵּחַ,

רַק שׁוֹטֶה לֹא יִתְפַּקֵּחַ.

*

אַחֲרֵי־כִּכְלוֹת־הַכֹּל –

כָּל אֶחָד חָכָם גָּדוֹל.

*

הַטִּפֵּשׁ שֶׁאוֹתָנוּ שִׁבֵּחַ

נַעֲשֶׂה בְּעֵינֵינוּ פִּקֵּחַ.

לפי לה-רוֹשפוקו

*

הֶחָכָם שֶׁאוֹתָנוּ גִנָּה –

חָכְמָתוֹ מְאַבֶּדֶת חִנָּהּ.

*

אִם רוֹצֶה אֱלֹהִים לַעֲנוֹשׁ,

הוּא נוֹטֵל אֶת שִׂכְלוֹ שֶׁל אֱנוֹשׁ.

*

אֶת אֲשֶׁר הַפִּקֵּחַ מַחְבִּיא

הַטִּפֵּשׁ מְסַפֵּר בְּפֻמְבִּי.

*

הַבְטָחָה – זֶה רַק שְׁטַר־פֵּרָעוֹן,

וְטִפֵּשׁ מְקַבְּלָהּ כְּמָמוֹן.

*

כְּסִיל נִבְעָר מִתְגַּלֶּה כִּפְשׁוּטוֹ,

כְּסִיל־לַמְדָן – בְּכָל הוֹד טִפְּשׁוּתוֹ.

*

עֵת הַשֵׂכֶל סוֹף־סוֹף מִשְׁתַּכֵּן

בַּגֻּלְגֹּלֶת שֶׁל פֶּתִי מִסְכֵּן,

כְּבָר קָשֶׁה לוֹ דְבַר־מָה לְתַקֵּן:

כְּבָר אוֹמְרִים עָלָיו “תֶּרַח זָקֵן”.

*

דְּבַר־הֶבֶל לוֹקֵחַ

גַּם לֵב הֶחָכָם;

אֵךְ אֵין הַפִּקֵּחַ

אוֹמְרוֹ בְּקוֹל רָם.

*

חָכָם־וְעָנָו

הוּא דֶלֶת בְּלִי שֶׁלֶט:

חָכָם־בְּעֵינָיו

הוּא שֶׁלֶט בְּלִי דֶלֶת.

*

עַל חֹסֶר מָמוֹן

קוֹבְלִים יֵשׁ הָמוֹן,

אַךְ אֵין קֻבְלָנָה

עַל חֹסֶר בִּינָה.

*

גְּרוּעָה מְאִוֶּלֶת

חָכְמָה מְנֻוֶּלֶת.

*

חָכָם תֵּאוֹרֶטִי

גָּרוּעַ מִפֶּתִי.

*

טִפֵּשׁ וְעַסְקָן –

צֵרוּף מְסֻכָּן.

*

אַל תַּשְׁמִיעַ מִזְמוֹר

בְּאָזְנָיו שֶׁל חֲמוֹר!

*

מַה לְּאַף הַחֲמוֹר

וּלְרֵיחַ הַמֹּר?

*

הַמַּטִּיף לְטִפֵּשׁ

כְּלוֹחֵשׁ אֵֶל חֵרֵשׁ.

*

מְלַמֵּד לְשׁוֹטִים

כְּרוֹפֵא לְמֵתִים.

*

אִם רוֹצֶה שׂוֹנֵא־אִוֶּלֶת

שׁוּם פְּנֵי־פֶּתִי לֹא לִרְאוֹת,

הוּא צָרִיךְ לִסְגּוֹר הַדֶּלֶת

… וְלִשְׁבּוֹר אֶת הַמַּרְאוֹת.

לפי פ. רבלה

*

זִכָּרוֹן הִנֵּהוּ חוּט,

וּתְפִיסָה הִיא מַחַט;

קַיָּמִים הֵם גַּם לְחוּד,

מוֹעִילִים – רַק יַחַד.

*

מֶרֶץ־יֶתֶר – שַׁי יָקָר

לְאָדָם פִּקֵּחַ;

וְאוּלָם הוּא בְּעִקָּר

בֵּין טִפְּשִׁים פּוֹרֵחַ.

*

מִי פִּקֵּחַ אֲמִתִּי?

הַמַּסְכִּים לְדַעְתִּי!

לפי לה-רושפוקו

לפי וילסון מיזנר

*

פֶּתִי בּוּר –

מַחְשָׁךְ גָּמוּר;

בּוּר פִּקֵּחַ –

לֵיל־יָרֵחַ;

וּפִקֵּחַ בֶּן־תּוֹרָה –

יוֹם בָּהִיר, מָלֵא אוֹרָה.

*

הַבּוּר לוֹבֵשׁ מַסְוֵה־מַשְׂכִּיל –

וְלִפְעָמִים צָלֵחַ;

אוּלָם לַשָּׁוְא יִטְרַח הַכְּסִיל

לִלְבּוֹשׁ מַסְוֵה־פִּקֵּחַ.

*

לוּ מַס־גֻּלְגֹּלֶת בָּעוֹלָם

הֻחְלַף בְּמַס־מֹחוֹת,

הָיוּ גוֹבִים מִבְּנֵי־אָדָם

תִּשְׁעִים אָחוּז פָּחוֹת.

*

כָּל אִישׁ רַשַּׁאי לִהְיוֹת טִפֵּשׁ,

אַךְ אַל יִשְׁכַּח־נָא זֹאת:

גַּם בִּזְכֻיּוֹת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ

צָרִיךְ בְּלִי הַפְרָזוֹת.

אִם מִדֵּי־יוֹם הָאִישׁ עַצְמוֹ

מַכְרִיז: “אֵינִי טִפֵּשׁ!” –

הוּא רַק מֵשִׂיחַ לְתֻמּוֹ,

לְמָה לִבּוֹ חוֹשֵׁשׁ.

לפי וילסון מיזנר

*

מִי שֶׁמַּקְפִּיא כָּל הֶבֶל חַם,

כָּל רוּחַ־שְׁטוּת בַּלֵּב –

בִּמְחִילָתוֹ, אֵינוֹ חָכָם

כְּפִי שֶׁהוּא חוֹשֵׁב.

לפי לה-רושפוקו

*

גַּם אִישׁ חָכָם וְלֹא רַק פֶּתִי

יָכוֹל דְּבַר־הֶבֶל לְהַגִּיד;

אַךְ רַק אֱוִיל, טִפֵּשׁ פַּתֶּטִי,

מַשְׁמִיעַ הֶבֶל חֲגִיגִית.

לפי מ. מונטיין

*

שׁוֹטִים רַבִּים דַּלֵּי־יְכֹלֶת

בִּשְׁעַת הַדְּחָק הָיוּ רוֹצִים

לִשְׁחוֹט חֲצִי־הַתַּרְנְגֹלֶת –

וּמֵחֶצְיָהּ לִסְחוֹט בֵּיצִים.

*

חַיֵּי־חֶבְרָה – מִלְחֶמֶת־מֹחַ.

הוֹי, מָה רַבִּים הָאֲנָשִׁים

הַמְגַלִים גְּבוּרָה וָכֹחַ

לָצֵאת לַקְּרָב לֹא־חֲמוּשִׁים!

 

אֱמֶת וָשֶׁקֶר    🔗

"הוֹ, יְדִידִים! לוּ כָּל בַּת־חֶמֶד,

שֶׁהִשְׁבַּעְנוּהָ אֱמוּנִים,

הָיְתָה שְׁבוּעָה זוֹ מְקַיֶּמֶת –

כַּמָּה הָיִינוּ מִסְכֵּנִים!"

*

הַשֶּקֶר בָּא לְתַכְלִיתוֹ

מֵעֵבֶר הַר וּמַיִם

עַד שֶׁאֱמֶת, יְרִיבָתוֹ,

נוֹעֶלֶת נַעֲלַיִם.

לפי צ'. ספורג’ון

*

לוֹחֵם אֱמֶת, זְכוֹר מִצְוָה

נוֹסֶפֶת עַל תַּרְיַ"ג:

אַל נָא תֵּצֵא לָרִיב רִיבָהּ

בְּמִכְנְסֵי־הֶחָג.

לפי איבסן

*

לוּ פִּיו שֶׁל כָּל דּוֹבֵר־שְׁקָרִים

סוֹגְרִים הָיוּ בִּבְרִיחַ,

כִּי־אָז מִקְצוֹעַ־מַסְגְּרִים

הָיָה הֲכִי־מַצְלִיחַ.

*

לוּ כָּל מַבְטִיחַ בָּעוֹלָם

קִיֵּם הַבְטָחוֹתָיו,

הָיוּ עוֹרְכֵי־הַדִּין כֻּלָּם

מֵתִים מִיתַת־רָעָב.

*

הָרְכִילוּת הִיא נִצְחוֹנָהּ

שֶׁל אֱמוּנָה עַל דַּעַת:

הָרַכְלָנִית מַאֲמִינָה,

גַּם אִם אֵינָהּ יוֹדַעַת.

שַׁקְרָן כּוֹבֵשׁ לִבּוֹת שׁוֹמְעָיו

בְּסִפּוּרֵי־בְּדָיָה;

אַךְ מַכְשִׁילָה אֶת הַכָּזָב

… מַהֲדוּרָה שְׁנִיָּה.

*

דָּגִיג, מֵרֶגַע שֶׁנָּצוֹד,

מַפְלִיא לִגְדּוֹל־וּצְמוֹחַ –

עַד בּוֹא תּוֹפְסֵהוּ לְהַרְצוֹת

עַל גֹּדֶל הַמַּלְקוֹחַ.

*

הָאֵשׁ תֹּאכַל עַד־מְהֵרָה

בֵּיתוֹ שֶׁל הַשַּׁקְרָן:

גַּם זַעַק־שֶׁבֶר “בְּעֵרָה!”

מִפִּיו לֹא יָאֳמָן.

*

שַׁקְרָן מַמְלִיט כָּל בֹּקֶר “בְּלוֹף” –

וְזֶה גָדֵל בְּלִי־הֶרֶף,

עַד שֶׁיוֹצְרוֹ עַצְמוֹ, סוֹף־סוֹף,

לֹא יַכִּירוֹ בָּעֶרֶב.

*

שָׁקְרָן יָכוֹל, אָמְנָם, לָבוֹא

לְכָל מְקוֹם־יִשּׁוּב –

אַךְ בְּסַיְּמוֹ אֶת “סִבּוּבוֹ”,

הוּא לֹא יוּכַל לָשׁוּב.

*

אִישׁ צָבוּעַ – כַּיָּרֵחַ:

הוּא מַרְאֶה רַק צַד זוֹרֵחַ;

אֶת צִדֵּהוּ הַשָּׁחוֹר

הוּא מַצְנִיעַ מֵאָחוֹר.

לפי מ. טוין

*

יֵשׁ בַּחֹנֶף רֹב מְשֹׁכֶת

גַּם לְאִישׁ הַבָּז לְשֹׁחַד.

יֵשׁ בּוֹ עוֹד יִתְרוֹן גָּדוֹל:

הוּא עוֹלֶה יוֹתֵר בְּזוֹל.

*

יִזָּהֵר נָא אִישׁ תָּמִים:

חֲנֻפָּה – כְּמֵי־בְּשָׂמִים:

לְהָרִיחַ – אֵין כָּל רֹעַ,

אַךְ מְאֹד מַזִּיק לִבְלוֹעַ.

*

שְׁנַיִם אֵלֶּה – אִי־אֶפְשָׁר

שֶׁיֵּלְכוּ בְּקַו יָשָׁר:

הָאֶחָד הוּא זְנַב־הַכֶּלֶב,

הָאַחֵר הוּא אִישׁ־הַסֶּלֶף.

*

אִם לְפֶתַע קִלְּלוּךָ –

בְּדוֹק מַעֲלָלֶיךָ;

אִם לְפֶתַע הִלְלוּךָ –

בְּדוֹק מְהַלְּלֶיךָ.

*

דְּבַר־אֱמֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם

צָף כַּשֶּׁמֶן עַל הַמַּיִם.

*

לֵךְ דַּבֵּר אֱמֶת וָקשֶׁט –

אַךְ הָכֵן לְךָ תַּחְבּשֶׁת.

*

הַמֵּבִיא דִּבּוֹת אֵלֶיךָ

גַּם יָפִיץ דִּבּוֹת עָלֶיךָ.

*

הַצְּבִיעוּת הִיא מַס שֶׁרֹעַ

נֶאֱלָץ לַטּוֹב לִפְרוֹעַ.

לפי לה-רושפוקו

*

אִם לִסְמוֹךְ עַל מְסֻפָּר,

יִתָּכֵן לַחְלוֹב גַּם פָּר.

*

בְּאָזְנָיו חֵרֵשׁ שָׁמַע

אֶת אֲשֶׁר רָאָה סוּמָא.

*

הַצִּלְצוּל בְּפַעֲמוֹן

עוֹד אֵינוֹ צִלְצוּל מָמוֹן.

*

לֹא כָּזָב הִיא הַפְרָזָה:

הִיא אֱמֶת שֶׁהִתְרַגְּזָה.

לפי ג’יברַן

*

שֶׁבַח – חוֹב שֶׁאִישׁ חַיָּב;

חֹנֶף – שֹׁחַד שֶׁל גַּנָּב.

*

אֵין תַּכְסִיס וְאֵין שִׁיטָה

כֶּאֱמֶת לַאֲמִתָּהּ.

*

הָאֱמֶת הִיא עֲרֻמָּה:

אֵין לָהּ כֶּסֶף לִגְלִימָה.

*

בַּעַל־שֶׁקֶר שֶׁהִסְמִיק

עוֹד אֵינוֹ שַׁקְרָן וָתִיק.

*

זִכְרוֹנוֹ שֶׁל הַבַּדַּאי

הוּא תָּמִיד קָצָר מִדַּי.

לפי א. לינקולן

*

“מַה חֲבָל” – אָמַר בַּדַּאי –

“שֶׁנִּפְטַר אַחְרוֹן־עֵדַי!”

*

נְיָר אֵינֶנּוּ מַאֲדִים

מִשְּׁקָרִים וּמִבַּדִּים:

אֵין סְגֻלָּה זוֹ מֵיטִיבָה

אֶת טִיבָהּ שֶׁל הַכְּתִיבָה.

*

הַשּׁוֹמֵעַ הַסַּקְרָן

מְדַרְבֵּן אֶת הַשַּׁקְרָן.

*

כָּל אֶחָד מִן הַשְּׁקָרִים

אַחֲרָיו גּוֹרֵר עֶשְׂרִים.

*

לוּ שָׁבַר כָּל שֶׁקֶר שֵׁן,

אֵיזֶה פֶּה לֹא הִתְרוֹקֵן?

*

לַפִּיד־אֱמֶת– מָאוֹר נִשְֹגָּב,

אַךְ הוּא מַכְוֶה יְדֵי נוֹשְׂאָיו.

*

גַּם לְגִלּוּי שִׂיאֵי־אֱמֶת

יֵשׁ לְהַתְחִיל מֵאָלֶף־בֵּית.

*

שׁוֹחֵר־אֱמֶת – עֵינָיו טְרוּטוֹת;

אוֹמֵר־אֱמֶת – פָּנָיו שְׂרוּטוֹת.

*

תַּגְרָן כּוֹזֵב לְשֵׁם זוּזָיו,

שַׁקְרָן כּוֹזֵב לְשֵׁם כָּזָב.

*

עִנְיָן אֶחָד – לְהַאֲזִין,

עִנְיָן אַחֵר – לְהַאֲמִין.

*

הַמַּאֲמִין לְכָל אָדָם –

סוֹפוֹ לִהְיוֹת חוֹשֵׁד־חִנָּם.

*

אֵמוּן כָּעֵץ: גָּדֵל לְאַט –

וְנֶעֱקָר בְּבַת־אַחַת.

*

תָּמִיד “כְּדַאי” לְהַעֲלִיל:

אֵין שׁוּם כָּזָב אוֹבֵד כָּלִיל.

*

אֶסְתֵּט, הַבָּז לְשֶׁקֶר גַּס,

רַק עַל גַּסּוּת שֶׁבּוֹ יִרְגַּז:

לֹא בָּאֱמֶת הוּא מְעֻנְיָן,

כִּי אִם בְּשֶׁקֶר מְסֻגְנָן.

*

בְּשׁוּק־חַיִּים הַחֲנֻפָּה

זוֹהִי מַטְבֵּעַ מְזֻיֶּפֶת.

וּמַה נוֹתֵן לָהּ אֶת תָּקְפָּהּ?

גַּאֲוָתֵנוּ הַנִּלְטֶפֶת.

לפי לה-רושפוקו

*

מַחְלַת־אָזְנַיִם, כַּיָּדוּעַ,

תָּמִיד בְּקשִׁי תְּרֻפָּא:

אוּלַי גַּם זֶה מַסְבִּיר, מַדּוּעַ

כֹּה מַצְלִיחָה הַחֲנֻפָּה.

*

כָּל אִישׁ וְאִישׁ כּוֹזֵב בְּפֹעַל,

אִם כָּךְ גּוֹזֶרֶת הַשָּׁעָה;

אַךְ הַיָּשָׁר כּוֹזֵב בְּגֹעַל,

וְהַשַּׁקְרָן – בַּהֲנָאָה.

*

לְשׁוֹן בַּדַּאי אֵינָהּ נוֹכֶלֶת:

הוּא מְסַפֵּר “אֲשֶׁר רָאָה”;

אַךְ רֵישׁ אַחַת פִּתְאֹם נוֹפֶלֶת –

וּמַה נִשְׁאָר לוֹ? “אַשְׁרָאָה”.

*

חֲנֻפָּה מְיַדֶּדֶת –

וֶאֱמֶת מְבַדֶּדֶת.

*

יֵשׁ בְּרֵרָה לְכָל מֹחַ:

אוֹ אֱמֶת – אוֹ מָנוֹח.

לפי ב. ו. אֶמרסון

*

הָאֱמֶת – זֶה דָבָר

כֹּה חָשׁוּב וְיָקָר,

שֶׁכָּל אִישׁ מִתְאַמֵּץ

בּוֹ מְאֹד לְקַמֵּץ.

לפי מ. טוין

*

חֲזוֹר נָא עַל סֶלֶף

בַּפַּעַם הָאֶלֶף –

וְאֶלֶף־עַל־אֶלֶף

יֹאמְרוּ: זֶה לֹא סֶלֶף!

*

כָּל שֶׁקֶר נָעִים

מוֹצֵא לוֹ שׁוֹמְעִים.

*

הַשֶׁקֶר הוּא נֶכֶס,

שֶׁאֵין עָלָיו מֶכֶס.

*

הִתְחַלְתָּ – סַיֵּם,

הִבְטַחְתָּ – קַיֵּם!

*

יִתָּכֵן לְרַמּוֹת מִעוּט קָט לְעוֹלָם;

יִתָּכֵן לְרַמּוֹת זְמַן קָצָר אֶת כֻּלָּם;

וְאוּלָם לֹא נוֹצַר עוֹד רַמַּאי כֹּה מֻשְׁלָם,

שֶׁיוּכַל לְרַמּוֹת אֶת כֻּלָּם לְעוֹלָם.

לפי א. לינקולן

*

כָּל שִׁקְרֵי־הַגּוֹמְלִין שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ,

הַמּוֹצְאִים בְּלֶב־זוּג אֱמוּנָה מַרְנִינָה,

לֹא הָיוּ מְקַבְּלִים אַף טִפַּת אֱמוּנָה

לֹא “בֵּינוֹ לְבֵינוֹ”, לֹא “בֵּינָהּ לְבֵינָהּ”

לפי ק. קולטון

*

הָאֶחָד בְּאַפְּרִיל, בּוֹ הַכֹּל “מְרַמִּים”,

הוּא, עַל צַד הָאֱמֶת, הַיָּשָׁר בַּיָּמִים:

שֶׁבְּכָל הַיָּמִים אִישׁ כּוֹזֵב וּבוֹדֶה –

וּבְיוֹם זֶה, לְפָחוֹת, הוּא בּוֹדֶה וּמוֹדֶה.

לפי “דון אַמִינַדוֹ”

*

לֹא תּוּכַל לְשַׁעֵר, אֵיךְ אִשָּׁה יְכוֹלָה

לְשַׁנּוֹת אֶת קוֹלָהּ תַּכְלִית־שֹׁנִי,

עַד שֶׁהִיא מַפְסִיקָה לְגַדֵּף בַּעֲלָהּ –

וְעוֹנָה לְצִלְצוּל טֶלֶפוֹנִי.

*

מְחַפֵּשׂ הָאֱמֶת כָּל שָׁעָה וְשָׁעָה

הוּא חָסִיד אוֹ חָכָם וְחַקְרָן;

וְאוּלָם הַטּוֹעֵן, שֶׁהוּא כְּבָר מְצָאָהּ –

הוּא רַק תָּם, אוֹ שׁוֹטֶה, אוֹ שַׁקְרָן.

*

מְרֻבִּים כְּלֵי־הַחֵטְא בָּעוֹלָם,

אַךְ הַשֶּׁקֶר – יָדִית לְכֻלָּם.

לפי א. ו. הולמס

*

הָאֱמֶת יְכוֹלָה לְחַכּוֹת,

כִּי מֻנּוּ לָהּ שָׁנִים אֲרֻכּוֹת.

*

הָאֱמֶת הִיא מַרְאָה מְנֻפֶּצֶת,

אַךְ כָּל נָד וְכָל הֵלֶךְ אַרְעִי,

שֶׁמָּצָא חֲתִיכֹנֶת נוֹצֶצֶת,

מַאֲמִין כִּי מָצָא כָּל הָרְאִי.

לפי בורטון

 

גְּבוּרָה וָפַחַד    🔗

בַּפֻּנְדָּק, אַחַר הַקְּרָב,

גִּבּוֹרִים הֵם גַּיִס רָב.

*

אִם לְקֹמֶץ – שֶׁפַע אֹמֶץ,

חַיִל רַב נִכְנָע לַקֹּמֶץ.

*

בְּלִבּוֹ שֶׁל כָּל אָדָם

מִסְתַּתֵּר אֲרִי נִרְדָּם.

*

לַנּוֹעָז אַחַת מִשְׁתַּיִם:

אוֹ שַׁרְבִיט – אוֹ נְחֻשְׁתַּיִם.

*

הַנּוֹעָז יוֹצֵא לִמְצוֹא

אֶת חֶפְצוֹ – אוֹ אֶת קִצּוֹ.

*

לְחִנָּם כָּל כְּלֵי־הַזַּיִן,

אִם בַּנֶּפֶשׁ אֹמֶץ אַיִן!

*

גַּם הַחֶרֶב שֶׁבַּנְּדָן

תְּפַלַּח לְבַב פַּחְדָּן.

*

לֹא מַדְרִיךְ מֻצְלָח הַפַּחַד:

הוּא מוֹלִיךְ מִפַּח אֶל פַּחַת.

*

הַבָּהוּל בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב

מִסְתַּכֵּן מֵחֲבֵרָיו.

*

אֵין עוֹשִׂים בְּמַגְלֵב

אִישׁ גִּבּוֹר מִמּוּג־לֵב.

*

אֶת הַלֵּב הַכַּלְבִּי

אִי־אֶפְשָׁר לְהַלְבִּיא.

*

לַפַּחְדָּן לֹא יָחֹן

אֱלֹהִים נִצָּחוֹן.

*

מַה לִצְבִי מִקַּרְנָיו,

אִם לבּוֹ – לֵב אַרְנָב?

*

גַּם חֶרֶב קְצָרָה

דַּיָּהּ לַגְּבוּרָה;

גַּם רֹמַח רַב־אֹרֶךְ

לֹא דַי הוּא לַמֹּרֶךְ.

*

פִּצְעֵי הַגִּבּוֹר

אֵינָם מֵאָחוֹר.

*

מִפַּחַד מָטָר

קָפַץ לְנָהָר.

*

אֵי־מִי אֵי־שָׁם אָמַר אֵי־מָה –

וּכְבָר פַּחְדָּן מָלֵא אֵימָה.

*

כְּשֶׁפַּחְדָּן עוֹצֵם עֵינָיו –

נִכְנָס הַפַּחַד בְּאָזְנָיו.

*

פַּחְדָּן אֶחָד, הַנָּס רִאשׁוֹן,

מַכְתִּיר שֵׁנִי בְּנִצָּחוֹן.

*

עָדִיף אֲרִי בְּרֹאשׁ שֵׂיוֹת

מִשֶׂה בְּרֹאשׁ הָאֲרָיוֹת.

לפי ד. דֶפו

*

פַּחְדָּן זֶה אִישׁ, אֲשֶׁר בַּקְּרָב

מַתְחִיל לַחְשׁוֹב בִּשְׁתֵּי רַגְלָיו.

לפי א. בירס

*

אֵין הוּא יָרֵא לְהִלָּחֵם –

אַךְ עַל אִשְׁתּוֹ הוּא מְרַחֵם.

*

מִפַּחַד־מָוֶת אִישׁ נִרְפָּא

עַל יְדֵי פַּחַד־הַחֶרְפָּה.

לפי דידְרו

*

שְׁתֵּי פְּעָמִים אָדָם לֹא מֵת –

וּמֵאַחַת לֹא יִשְׁתַּמֵּט.

*

פַּחַד נָס

מִנַּנָּס:

עַכְבָּרוֹן לוֹ – בַּרְדְּלָס.

*

אֵין זְכוּכִית יוֹתֵר מַגְדֶּלֶת

מִן העַיִן הַנִּבְהֶלֶת.

*

לְבָבוֹ שֶׁל מוּג־הַלֵּב

לְמִשְׁכָּן אִוָּה עָקֵב.

*

הַכֹּל יָשִׂימוּ כְּאֶחָד

נַפְשָׁם בַּכַּף בִּשְׂדֵה־הַדֶּגֶל;

אַךְ הָאַמִּיץ – בְּכַף־הַיָּד,

וְהַפַּחְדָּן – בְּכַף־הָרֶגֶל.

*

עֲקֵב אֲכִֽילֶס עַז־הַלֵּב

הָיָה מְקוֹר שׁוֹאָה –

וְלַפַּחְדָּן נִרְאֶה עָקֵב

מָקוֹר שֶׁל יְשׁוּעָה.

 

אָדָם בְּעֵינָיו    🔗

הַגִּבּוֹר בְּעֵינָיו – לֹא גִבּוֹר לְמוֹפֵת,

הֶחָכָם בְּעֵינָיו – לֹא חָכָם בְּהֶחְלֵט,

הַצַּדִּיק בְּעֵינָיו – הוּא אָדָם מָלֵא חֵטְא,

אַךְ עָשִׁיר בְּעֵינָיו – הוּא עָשִׁיר בֶּאֱמֶת.

*

יֵשׁ אַהֲבָה שֶׁגַּם הַזְּמַן

חַלָּשׁ מִלְּהַצְמִית.

זֶה רֶגֶשׁ עַז וְנֶאֱמָן:

שְׁמוֹ – אַהֲבָה עַצְמִית.

לפי בּוֹאַסט ט, א

*

אָדָם רִאשׁוֹן – רַק הוּא בִּלְבַד –

נִקָּה מֵחֵטְא רוּם‑לֵב:

כִּי לֹא הָיָה לְזֶה בִּישׁ‑גַּד

עַל מִי לְהִתְרַבְרֵב.

*

יָהִיר – כְּאִישׁ עַל רֹאשׁ‑מִגְדָּל:

כָּל אִישׁ נִרְאֶה לוֹ זְבוּב,

וְאֵין הוּא חָשׁ כִּי לַקָּהָל

גַּם הוּא – גַּמָּד עָלוּב.

*

פַּרְעוֹשׁ אֶחָד עָקַץ אֲרִי

וְהִתְפָּאֵר לֵאמוֹר:

"עַתָּה נוֹזֵל כְּבָר בִּבְשָׂרִי

דַּם‑אֲרָיוֹת טָהוֹר!"

*

זְבוּבוֹן עַל קַשׁ, הַמְטֻלְטָל

בַּאֲגַמְגַּם בִּצִּי,

רוֹאֶה עַצְמוֹ כְּאַדְמִירַל,

הַמְפַקֵּד עַל צִי.

*

עַל גַּאֲוָה מִתְמַרְמְרִים

וְכוֹעֲסִים כֻּלָּנוּ –

כִּי גַאֲוָה שֶׁל אֲחֵרִים…

פּוֹגַעַת בְּשֶׁלָּנוּ.

לפי לה‑רושפוקו, א. לפי פסקל,

*** **

יֵשׁ לְנַנָּס תַּכְסִיס מֻבְהָק

לִהְיוֹת, בְּלִי טֹרַח רַב,

יוֹתֵר גָּבוֹהָּ מֵעֲנָק:

עוֹלֶה הוּא עַל כְּתֵפָיו.

*

הֵיטֵב מַגְדֶּלֶת כּוֹכָבִים

מִשְׁקֶפֶת אַסְטְרוֹנוֹמִית;

אוּלָם עָלֶיהָ פִּי‑שִׁבְעִים

עוֹלֶה סוֹכֵן‑פִּרְסֹמֶת.

*

גַּם הַפּוֹסֵל לַחֲלוּטִין

רְצוֹן‑פִּרְסוּם כְּמוּם –

רוֹצֶה לִזְכּוֹת **בְּמוֹנִיטִין **

**כְּמִתְנַגֵּד‑פִּרְסוּם. **

*

פְּלוֹנִי כֹּה גֵא בְּגַדְלוּתוֹ,

שֶׁמִּיָּמִים יָמִימָה

יָרִיץ בְּיוֹם שֶׁל **הֻלַּדְתּוֹ **

מִבְרַק בְּרָכָה… לְאִמָא.

*

עֵינְךָ רַשַּׁאי אַתָּה לִלְטוֹשׁ

עַל פְּרָס הֲכִי‑גָדוֹל –

אַךְ אִם בַֹפֶּה אוֹתוֹ תִּדְרוֹשׁ,

תִּהְיֶה לִצְחוֹק לַכֹּל.

לפי סויפט

*

יָהִיר דּוֹרֵשׁ מִמַּכָּרָיו

לִשְׁמוֹר “מֶרְחַק‑בֵּינַיִם”.

הֵם מַסְכִּימִים בְּחֵפֶץ רַב:

לָהֶם זֶה טוֹב פִּי‑שְׁנַיִם!

*

הַ“קּוֹנְפֶטִי” זֶה גֶּשֶם‑נְיָר

בְּחַג גִּבּוֹר‑הַיּוֹם,

עָשׂוּי מִנְּיָר הַמַּאֲמָר

לִכְבוֹד גִּבּוֹר‑שִׁלְשׁוֹם.

*

הַרְבֵּה שְׁלַבִּים לַתְּהִלָּה.

אַךְ מַהִי פִּסְגָּתָהּ?

כְּשֶׁחוֹלֶה‑שִׁגְעוֹן‑גְּדֻלָּה

טוֹעֵן כִּי הוּא –אַתָּה!

*

רַק הָאָדָם מִכְּלָל‑הַחַי

הִנּוֹ חַיָּה מַסְמָקָת;

לְהַפְלָיָה זוֹ, בְּוַדַּאי,

יֶשְׁנָהּ סִבָּה מַסְפֶּקֶת.

*

אָמְנָם, מַדָּע אֶת זֹאת הִסְבִּיר,

וְדַרְוִין – עֵד בָּקִי,

אַךְ קוֹף עַצְמוֹ עוֹד לֹא הִכִּיר

אָדָם כְּבֵן חֻקִּי.

לפי היינה

*

אִם בֵּין קוֹפִים שְׁנוּנֵי‑הָרֹאשׁ

יֵשׁ אֵיזֶה פִילוֹסוֹף,

וַדַּאי, רוֹאֶה הוּא בָּאֱנוֹשׁ

סִילּוּף שֶׁל גֶּזַע‑קוֹף.

*

זֶה כְּבָר הָיָה לְאַכְִּסִיוֹמָה:

“אָדָם הוּא נֵזֶר‑הַיְקוּם”.

וְהוּא גֵאֶה בִּכְתָב‑דִּיפְּלוֹמָה…

שֶׁהוּא עַצְמוֹ עָלָיו חָתוּם.

לפי שופנהאור

*

אֵין הָאָדָם בֶּן‑קוֹף, חָלִילָה!

תּוֹרָה שֶׁל דַּרְוִין, לֹא צָדַקְתְּ:

אָדָם אֵינוֹ יוֹרֵשׁ‑גּוֹרִילָה –

אָדָם הוּא קוֹף‑אַבְטוֹדִידַקְט.

*

אָנֹכִיּוּת הִיא סַם נַרְקוֹטִי,

שֶרַק בִּזְכוּת הַשְׁפָּעָתוֹ

יְצוּר אַפְסִי וְאִידִיּוֹטִי

לֹא חָש כְּאֵב מֵאַפְסוּתוֹ.

*

הַגַּנְדְּרָנוּת הִנָּהּ נִמְשֶׁלֶת

לַחֲנוּתֹנֶת עֲלוּבָה,

שֶׁאֵין בָּה מְלַאי –וְיֵש רַק שֶׁלֶט

וְחַלּוֹנוֹת‑הָרַאֲוָה.

*

אָמְנָם פִּי‑אִישׁ אֵינוֹ מַחְרִישׁ,

אוּלָם פָּנָיו אוֹמְרִים פִּי‑שֶׁבַע:

הַפֶּה מוֹסֵר מַחְשֶׁבֶת‑**אִישׁ **

וְהַפַּרְצוּף – מַחְשֶׁבֶת‑טֶבַע.

*

הַפִּיָרמִידָה הִיא גְדוֹלָה

גַּם בְּעָמְדָהּ עַל פְּנֵי שְׁפֵלָה –

וְהַנַּנָֹס נִשְׁאָר קָטָן

גַּם בְּעָמְדוֹ עַל רֹאשׁ מוֹנְבְּלַאן.

*

הַזָּר יַבְדִּיל בְּקֹשִי רַב

בֵּין סְנוֹבּ אָצִיל לְמֶלְצָרָיו –

וְהַמַּכִּיר אֶת הָ“אָצִיל”

בֵּינָם בִּכְלָל אֵינוֹ מַבְדִּיל.

*

אֵינְךָ יָכוֹל לִבְחוֹר אָבוֹת –

אוּלָם גַּם הֵם קֻפְּחוּ שָׁווֹת:

כִּי גַּם לְךָ אֵין כָֹל בִּטְחָה,

שֶׁהֵם הָיוּ בּוֹחְרִים אוֹתְךָ.

*

הָאֲנָשִׁים שֶׁבָּעוֹלָם –

רוֹדְפֵי‑כָּבוֹד כֻּלָּם, כֻּלָּם…

אַךְ זֶה דוֹרֵשׁ פִּסְגַֹּת‑סֻלָּם,

וְזֶה –דָּיּוֹ אִם יְצֻּלָּם.

*

גַּם אִישׁ גֵּאֶה, גַּם פְּחוּת‑כָּבוֹד

שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו שׂוֹנְאִים חוֹבוֹת:

אַךְ זֶה שׂוֹנֵא –לִהְיוֹת חַיָּב,

וְזֶה – לִפְרוֹעַ חוֹבוֹתָיו.

*

מִי שֶׁרוֹצֶה שֵׁמוֹת‑לִגְנַאי

יִשָּׂא אִשָּׂה – וְיֵשׁ לוֹ דַי;

אַךְ הָרוֹצֶה בְּתִשְׁבָּחוֹת –

צָרִיךְ לָמוּת וְלֹא פָּחוֹת.

לפי סויפט

*

אָמְנָם, אוֹמְרִים הָאֲנָשִׁים

כִּי חֲנֻפָּה – מְזוֹן טִפְּשִׁים;

אַךְ גָּם פִּקֵּחַ וְנָבוֹן

אוֹתָה זוֹלֵל לְתֵאָבוֹן.

לפי סויפט

*

גַּם אִם אֲנַחְנוּ אֲדִישִׁים

לְתִשְׁבְּחוֹת הָאֲנָשִׁים,

הֲרֵי נְִרֶצה בְּזוֹ הַזְּכוּת

… שֶׁיְּשַׁבְּחוּנוּ בְּיִחוּד.

לפי מ. אֶשנבך

*

אִישׁ טוֹב – מִשֶׁבַח עוֹד יוּטַב,

וְרַע – יוֹסִיף עַל רָעוֹתָיו.

*

אִישׁ בָּז לְבַעַר מְגַנֶּה…

אַךְ מִשְּׁבָחָיו הוּא נֶהֱנֶה.

לפי וינקלר

*

אִם אִיש עַל שֶׁבַח מְוַתֵּר,

הוּא, בְּוַדַּאי, רוֹצֶה יוֹתֵר.

לפי לה‑רושפוּקוֹ

*

סִגְנוֹן חָדִישׁ – פַּרְצוּף פִּרְאִי,

הַמְטֻפָּח לִפְנֵי הָרְאִי.

*

יַחְרוֹת נָא זֹאת עַל לוּחַ

כָֹל עוּל‑יָמִים פִּרְאִי:

לֹא דַי לִהְיוֹת גַּס‑רוּחַ

בִּשְׁבִיל לִהְיוֹת טִבְעִי!

*

שׁוּם אִישׁ אֵינוֹ כָּל‑כָּךְ חָסִיד

כְּפִי שֶׁסָּח עָלָיו יְדִיד,

אַךְ גַּם אֵינוֹ כָּל‑כָּךְ רַע‑לֵב

כְּפִי שֶׁסָּח עָלָיו אוֹיֵב.

לפי מ. אֶשנבך

*

גּוֹרָל לַכֹּל חוֹלֵק מַכּוֹת –

לָזֶה קָשׁוֹת לָזֶה רַכּוֹת:

טִיבָן תָּלוּי בְּחֹמֶר‑אִישׁ

שֶׁבּוֹ פּוֹגֵעַ הַפַּטִּישׁ.

לפי רוזנת דִיאַן,

*

אֵימַת‑צִבּוּר – לֹא עֲנָוָה,

כִּי אִם סִמָּן לְגַאֲוָה:

הָאִישׁ פּוֹחֵד לְהִתְגַּלּוֹת

לֹא בְּמֵיטַב‑הַמַּעֲלוֹת.

לפי ג', ו. רֵיפר

*

אִם אִישׁ אַמִּיץ נִכְשָׁל בְּחֵטְא,

מַרְהִיב הוּא עזֹ לְהִתְחָרֵט;

וּמִי שֶׁבּוֹשׁ עַל הִתְחָרְטוּת –

אֵינֹו גִבּוֹר, כִּי אִם סְמַרְטוּט.

*

כָּל אַהֲבָה אֵינָהּ לַשָׁוְא –

חוּץ מִן הָרֶגֶש הַנִּלְהָב,

שֶׁאִישׁ מַקְדִּישׁ אֶת כָּל חֻמּוֹ

… לוֹ בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ.

*

אִינְסְטִינְקְט שֶׁל אִישׁ הֲרֵיהוּ חוּשׁ,

אֲשֶׁר אוֹמֵר לוֹ בְּפֵרוּשׁ,

שֶׁהוּא צוֹדֵק בְּדֵעוֹתָיו –

בֵּין אִם צוֹדֵק הוּא וְאִם לָאו.

לפי לה‑רושפוקו,

*

טָעוּת לַחְשׁוֹב כִּי בָּעוֹלָם,

אֵינְךָ זָקוּק לְשֹוּם אָדָם;

טָעוּת יוֹתֵר מְגֻחָכָה –

כִּי כָּל אָדָם זָקוּק לְךָ.

*

אִם בֶּן‑אָדָם מַכְרִיז בְּקוֹל:

“מָחָר אָקִים מִפְעָל גָּדוֹל” –

בִּמְחִילָתוֹ, צָרִיךְ לִשְׁאוֹל:

“וּמֶה עָשִׂיתָ כְּבָר אֶתְמוֹל?”

*

הָיָה אָדָם אֲשֶׁר חָשַׁב

כִּי הוּא עוֹלֶה עַל חֲבֵרָיו.

אָכֵן, עָלָה עַל חֲבֵרָיו…

כָּל עוֹד עַל כָּךְ הוּא לֹא חָשַׁב.

*

הֱיֵה גִבּוֹר לְלֹא פִּרְסוּם,

הֱיֵה צַדִּיק לְלֹא תַּשְׁלוּם,

עֲשֵׂה טוֹבוֹת לְלֹא חֶשְׁבּוֹן:

דַּבֵּר אֱמֶת לְלֹא עֶלְבּוֹן.

*

אָדָם יָצָא אֵי‑אָז מִקּוֹף –

אַךְ הוּא חוֹזֵר אֵלָיו, סוֹף‑סוֹף!

לפי “דון‑אַמִינַדו”,

*

שִׁטְחִי קוֹרֵא עַצְמוֹ מַקִּיף;

עַקְשָׁן קוֹרֵא עַצְמוֹ תַּקִּיף;

פַּחְזָן קוֹרֵא עַצְמוֹ **מָהִיר; **

פַּחְדָּן קוֹרֵא עַצְמוֹ זָהִיר.

*

אִישׁ בּוּר קוֹרֵא עַצְמוֹ “חוֹבֵב”,

אִישׁ גַּס קוֹרֵא עַצְמוֹ גְּלוּי‑לֵב.

*

סָבוּר כָּל אִישׁ (וְאַף אִישׁוֹן)

שֶׁהוּא רָאוּי לִפְרָס רִאשׁוֹן.

*

כָּבוֹד פָּעוּט

הֲרֵיהוּ שְׁטוּת;

כָּבוֹד גָּדוֹל

הֲרֵיהוּ עֹֹל.

*

אָדָם גָּדוֹל

רוֹצֶה בְּעֹל;

אָדָם פָּעוּט –

בְּ“גַבָּאוּת”.

*

**לוּ גַַאֲוָה הָיְתָה כִּשְׁרוֹן, **

**כָּל בֶּן‑בְּלִי‑רֹאשׁ הָיָה גָאוֹן. **

*** **

**סוּגֵי כְּסוּת‑רֹאשׁ –עִנְיַן אָפְנָה, **

**מִלְּבַד אֶחָד: זֵרֵי‑דַפְנָה. **

*** **

פִּרְסוּם הוּא פְּרָס הַבָּא כָּעֵת**: **

תְּהִלה הִיא פֶּנְסִיָּה לַמֵּת**. **

*** **

תְּהִלָּה **דוֹרֶשֶׁת גַּם כִּשְׁרוֹן… **

לָמוּת **בָּרֶגַע הַנָּכוֹן. **

*** **

כְּכָל שֶׁאִישׁ עָשָׁה פָֹחוֹת,

כֵּן דְּרִישׁוֹתָיו מְנֻפָּחוֹת**. **

*** **

**עָנָו לוֹעֵג לְגַאֲוָה – **

וּמִתְגָּאֶה בַּעֲנָוָה**. **

*** **

**מוּג‑לֵב מַרְבֶּה לְהִתְגָּאוֹת **

**בִּגְבוּרוֹתָיו הַנִּפְלָאוֹת. **

*** **

**"לוּלֵא חִלְּצוּנִי מִתַּחְתָּיו, **

**שׁוֹבֵר הָיִיתִי עַצְמוֹתָיו!" **

*** **

**פְּנֵי אִישׁ נִגְלִים בַּחֲשֵׁכָה: **

בָּאוֹר – פָּנָיו הֵם מַסֵּכָה**. **

*** **

**אָנֹכִיוּת זֶה מוּם נִתְעָב, **

שֶׁאִישׁ מוֹצְאוֹ בְּכָל רֵעָיו**. **

*** **

רַבִּים רוֹגְזִים עַל הַמַּרְאָה,

כִּי אֶת יָפְיָם **אֵינָהּ מַרְאָה. **

*** **

**פְּלוֹנִי – חָטְמוֹ לֹא בַּמָּקוֹם, **

וְהוּא טוֹעֵן: "הָרְאִי **עָקֹם!" **

*** **

**אָזְנֵנוּ – שַׁעַר לְחוֹנֵף **

וְקוּף‑שֶׁל מַחַט לְנוֹזֵף.

*** **

אָנֹכִיוּת רוֹאָה עַצְמָהּ

מֶרְכַּז‑עוֹלָם גָּמוּר:

לָהּ גַם לִקּוּי שֶׁל הַחַמָּה –

עֶלְבּוֹן אִישִׁי חָמוּר.

*

מַדּוּעַ אֶפֶס – מְעֻגָּל?

כִּי, מֵאַפְסוּת‑בִּינָה,

הוּא כְּלָל אֵינֶנּוּ מְסֻגָּל

לָשֶׁבֶת בַּפִּנָּה.

*

לְבַשׁ סְחָבוֹת – וְשִׂים מוּלְךָ

דַּחְלִיל בִּלְבוּשׁ‑פְּאֵר:

וּרְאֶה לְמִי יַקְדִּים בְּרָכָה

הַהֵלֶך הָעוֹבֵר.

לפי ה. תורו,

*

בֵּין מַפְתְּחוֹת מְזֻיָּפִים

לְשֵׁם פְּתִיחַת **קֻפָּה **

יֶשׁנוֹ אֶחָד עוֹשֵׂה‑כְּשָׁפִים:

מַפְתֵּחַ‑חֲנֻפָּה.

*

רַק טִפֵּשׁ דּוֹרֵשׁ כָּבוֹד

עַל אֲשֶׁר עָשׂוּ אָבוֹת.

*

אִם אָדָם מֵיטִיב עֲשׂה,

אַל תִּשְׁאַל לְיִחוּסוֹ.

*

לַחוֹמֵד לְהִתְפַּרְסֵם

טוֹב שֵׁם רַע מֵאֶפֶס‑שֵׁם.

*

גַּם עָנָו שֶׁבְּעָנָו –

בַּעַל‑עֵרֶךְ בְּעֵנָיו.

*

גַּאֲוָה זֶה מִין חַיְדַק,

הָרוֹצֶה לִהְיוֹת עֲנָק.

*

תַּרְנְגוֹל מַשְׁכִּים לָקוּם –

וְעוֹשֶׂה לָזֹאת פִּרְסוּם.

*

מְהַלֵּל עַצְמוֹ בְּקוֹל –

מְהַלֵּל טִפֵּשׁ גָּדוֹל.

*

אִישׁ הַשָּׁר שִׁבְחֵי‑עַצְמוֹ לוֹ,

לְעוֹלָם יָשִׁיר רַק סוֹלוֹ.

*

לְמַטְבֵּעַ הַפִּרְסֹמֶת –

צַד שֵׁנִי, וּשְׁמוֹ כִּרְסֹמֶת:

שֵׁן‑בִֹקֹרֶת תְּכַרְסֵם

כָּל עַצְמוֹת הַמִֹתְפַּרְסֵם.

לפי מ. אֶשנבך

*

שִֹפְתוֹתֵינוּ מוּכָנוֹת

אֶת עַצְמֵנוּ לְגַנּוֹת –

אַךְ בִּתְנַאי שֶׁיְּמָאֵנוּ

לְהַסְכִּים לְכָךְ שוֹמְעֵינוּ.

לפי ג'. הליפכס

*

נְחִיתוּת – תַּסְבִּיךְ לֹא רָע!

אֶלָּא מַהִי הַצָּרָה?

שֶׁאֵינוֹ מֵיטִיב כַּוֵּן,

אֵצֶל מִי לְהִשְׁתַּכֵּן!

לפי י. מילר

*

הַחוֹשֵׁב כִּי תַּפְקִידוֹ

הוּא לְמַטָּה מִכְּבוֹדוֹ –

בִּמְחִילָה מֵרוּם‑הוֹדוֹ,

לֹא רָאוּי לְתַפְקִידוֹ!

*

כָּל אָדָם הִנוֹ רַק בֹּרֶג,

בָּעוֹלָם הַזֶּה:

מִי שֶׁחַי בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ רַק –

חַי בִּשְׁבִיל נִבְזֶה.

*

הַמָּלֵא רַק “אֲנִי”

הוּא מְאֹד רֵיקָנִי.

*

תַּאֲוַת הַכָּבוֹד

אִי‑אֶפְשָׁר לְרַוּוֹת.

*

יֵשׁ לוֹבֵשׁ **עֲנָוָה **

כְּעוֹנֵד עֲנִיבָה.

*

גַּם חָכָם יְרֻמֶּה

בְּהֵַלֵּל מְדֻמֶּה.

*

בְּכָל חֹנֶף הֻצְפַּן

לַעֲגוֹ שֶׁל חֻצְפָּן.

*

סִיר לְדוּד מְבַזֶּה –

וְשָׁחוֹר זֶה כָּזֶה.

 

דּוֹר‑דּוֹר – וְדוֹר‑שָׁוְא    🔗

יָפֶה הוּא צַעַר‑ “בַּעַל‑חַי”

כְּלַפֵּי חַיּוֹת‑בֵּיתְכֶם, אַחַי ‑

אַךְ רַחֲמוּ כַּזַּיִת

גַּם עַל אַנְשֵׁי‑הַבַּיִת!

לפי “דון‑אַמִינַדו”

*

“מָתַי הִתְחִילָה הַתַּרְבּוּת?” –

שׁוֹאֵל חַקְרָן אֱוִיל;

אַךְ הַמַּכִּיר אֶת הַמְּצִיאֹות

שׁוֹאֵל: “מָתַי תַּתְחִיל?”

לפי רֶנַן,

*

אָדָם מוֹדֶרְנִי מִתְפַּלֵּל,

אֲכוּל סְתִירוֹת עַד טֶפֶשׁ:

"הַצֵּל נָא, אֵל – אִם יֵשׁ כָּאן אֵל,

נַפְשִׁי – אִם יֵשׁ לִי נֶפֶשׁ!"

לפי דון הרולד

*

גַּם עַל שׁוֹטֶה וְאִידִיּוֹט

הִשְׁפִּיעַ הַפְֹרוֹגְרֶס:

עַכְשָׁו אֶפְשָׁר אֶת הַשְׁטֻיּוֹת

לִשְׁלוֹחַ בְּאֶכְּסְּפֶרס!

*

קִדְמַת הַטֶּכְנִיקָה יָצְרָה

מֵאוֹת סוּגֵי מָנוֹעַ –

אַךְ הִיא עֲדַיִן לֹא פָּתְרָה

קֻשְׁיָה – לְאָן לִנְסוֹעַ.

*

כְּשֶֹעַמּוּד‑חַשְׁמַל דּוֹפֵק

פִּתְאֹם עַל מְכוֹנִית,

אֶפְשָׁר לוֹמַר בְּלִי כָּל סָפֵק:

זוֹ הֲגָנָה עַצְמִית.

*

חָפְזַת דּוֹרֵנוּ מַמְרִיצָה

כָּל אִישׁ לִדְהוֹר אֵי‑שָׁמָּה,

עַד שֶׁתְּכוּפוֹת, מֵרֹב רִיצָה,

נִשְׁכַּח –לְאָן וְלָמָּה.

לפי וולטֶר.

*

דוֹחֵק‑הַקֵּץ –כְּיֶלֶד תָּם,

אֲשֶׁר שָׁתַל שְׁתִילִים

וּמוֹצִיאָם מֵאַדְמָתָם,

לִרְאוֹת אִם הֵם גְּדֵלִים.

*

כָּל חֵשֶׁק‑לֵב, כְּתֵאָבוֹן,

נֶחְלָשׁ בְּשִׂיא‑הַגֹּבַהּ:

הוּא חַי בְּכֹחַ רְעָבוֹן –

וּמֵת בְּכֹחַ שׂבַע.

*

אֵין תַּהֲלִיךְ הַמַּחְשָׁבוֹת

כָּפוּף לִרְצוֹן‑אָדָם,

כְּשֵׁם שֶׁשֵּׂכֶל לֹא יִשְׁלוֹט

בְּמַחֲזוֹר‑הַדָּם.

*

אִם דַּעְתְּךָ קְרוֹבָה לַחְלוֹשׁ

מִפְּנֵי תְּשׁוּקָה מוֹשֶׁכֶת,

זְכוֹר סִכָּה: גַּם לָהּ יֵשׁ רֹאשׁ,

שֶׁלֹא תַרְחִיק לָלֶכֶת.

*

בְּדוֹר יָשָׁן לְמוּד‑מַקְלוֹת

הִזְהִיר הַפֶּדָגוֹג:

"מִי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לִקְלוֹט –

יִהְיֶה חַיָּב לִסְפּוֹג!"

לפי יִיטס‑בראון

*

עַכְשָׁו תַּלְמִיד אֵינוֹ “סוֹפֵג” –

וְגַם אֵינוֹ קוֹלֵט:

פֵּרוּר‑תוֹרָה עַל קְצֵה‑מַזְלֵג

מַסְפִּיק לוֹ בְּהֶחְלֵט!

*

אָבוֹת מִלְּאוּ כְּרֵסָם תּוֹרָה.

בְּרַם, כָּךְ אֵינָה עוֹשָׂה

חֶבְרָה מוֹדֶרְנִית נְאוֹרָה:

זוֹ – אֲכִילָה גַסָּה!

*

אֲנִי אוֹהֵב מִלּוֹן גָּדוֹל:

מַה נּוֹחַ לִי, לַבּוּר,

שֶׁהוּא יוֹדֵעַ אֶת הַכֹֹל –

וְאָנֹכִי פָּטוּר.

*

הַלַּמְדָנוּת תְּלוּיָה, כִּשְׁטָר,

בִּתְנַאי מָקוֹם וּזְמָן;

וְשֵׂכֶל – טוֹב בְּכָל אָתָר:

זֶה כֶּסֶף מְזֻמָּן.

*

אִם מַאֲמִין אַתָּה, לַמְדָן,

שֶׁחָכְמָתְךָ יָכְלָה

לֶאֱמוּנוֹת תְּפֵלוֹת כֻּלָּן –

זוֹ אֱמוּנָה תְּפֵלָה!

לפי אנטול פרַנס

*

לוּ קוֹמָתוֹ שֶׁל אִישׁ הָיְתָה

לְפִי מִַּדת הַטּוֹב,

אֶפְשָׁר הָיָה מִמִּמְחָטָה

לִתְפּוֹר בְּגָדִים לָרֹב.

לפי “דון‑אַמִינַדו”

*

מֵאָז שְׁמְעוּ הַחֱזִירִים

עַל פְרוֹיְד – חֲסַל הָרֶפֶשׁ:

כָּל חֲזִירוּת הֵם מַסְבִּירִים

בְּתַסְבִּיכֵי‑הַנֶּפֶש.

*

עַם תַּרְבּוּתִי זֶה עַם כָּזֶה,

שֶׁמְּגַנֶּה וּמְבַזֶּה

פִּשְׁעֵי‑פְּרָאוּת זִוְעָתִיִּים

שֶׁל… שְׁאָר עַמִּים תַּרְבּוֹתִיִּים.

*

עַם מִתְגּוֹנֵן עַכְשָׁו נָדוֹן

כְּעַם‑זָדוֹן אוֹהב‑מָדוֹן –

וְתוֹקְפָנִים נוֹשְׂאִים קוֹלָם

כְּאַבִּיָריו שֶׁל שְׁלוֹם‑עוֹלָם.

*

הַדּוֹר הַזֶּה הוּא בַּר‑אוּרְיָן;

קֻשְׁיוֹת מַכִּיר הוּא עַל בֻּרְיָן –

אוּלָם שִׂכְלוֹ עוֹד לֹא שֻׁרְיַן

בִּפְנֵי יִצְרוֹ הָעֲבַרְיָן.

*

עֵת יֵצֶר‑לֵב יִפְצַח רִנָּה,

יָָחְרַשׁ אָדָם לְקוֹל‑בִּינָה.

*

הַיְצָרִים

הֵם גִּבּוֹרִים;

הַהִגָּיוֹן –

הִיסְטוֹרִיוֹן.

*

כַּת מַשְׂכִּילִים הִתְרַחֲבָה:

לִמּוּד נִהְיָה כָּעֵת חוֹבָה –

אַךְ בְּחִנוּךְ נוֹשֵׂא‑יִעוּד

צְרִיכָה חוֹבָה לִהְיוֹת לִמּוּד.

*

הַמְּכוֹנָה בִּדְפוּס תִּפְלוֹט

בְּכֹל דַּקָּה אַלְפֵי מִלּוֹת –

אַךְ כְּלוּם תִּמְצָא הַמְּכוֹנָה

אֶת הַמִּלָּה הַנְּכוֹנָה?

*

הוֹגֵה‑דֵעוֹת תְּחִלָה **הוֹרֶה **

אֶת הָרַעְיוֹן שֶׁהוּא מוֹרֶה;

אַךְ בּוּר פָּטוּר מֵ“הֵרָיוֹן”:

קִמֵּט מִצְחוֹ –וְהֵא רַעְיוֹן!

*

כְּשֶׁזּוֹכֶה לְפֶתַע בּוּר

לִרְכּוֹשׁ מָמוֹן אוֹ כְּבוֹד‑צִבּוּר,

מִיָד נִדְמֶה לוֹ כִּי אִשְׁתּוֹ

בְּבוּרוּתָהּ מְבַיַּשְׁתוֹ.

*

“אִינְסְטִינְקְט” – תֵּרוּץ מֻצְלָח מְאֹד,

אֲשֶׁר גָנַבְנוּ מֵחַיּוֹת.

*

שְׁמוֹת שַׁלִּיטִים וּגְאוֹנִים

בִּשְׁבִיל אָדָם פָּשׁוּט

הַנָּם מִין “תֹּכֶן‑עִנְיָנִים”

שֶׁל סֵפֶר-אֱנוֹשׁוּת.

לפי הֶבֶל

*

אֵין פִילוֹסוֹפְיָה שְׁטָר-מַזָּל -

אַךְ זֶהוּ אֶמְצָעִי

לְכָל אָדָם - לִהְיוֹת אֻמְלָל

בְּאֹרַח מַדָּעִי.

מַדָּע הָרַס הֲוָי שָׁלֵו

וְגַם נִפֵּץ בְּכֹחַ

פַּנַּס-רוֹמַנְטִיקָה בַּלֵּב -

בְּלִי תֵּת חַשְׁמַל לַמֹּחַ.

*

“בְּמָה עוֹסְקִים הַמִּתְנַשְּׁקִים?” -

שְׁאַל נָזִיר בְּעֹגֶם.

• “בְּחִילּוּפֵי הַחַיְדַקִּים!” -

עֲנוּ בַּקְטֶרְיוֹלוֹגִים.

*

אוֹי לָאֱנוֹשׁ עַל אֲדָמוֹת,

אִם בְּנֵנוּ לֹא יָעִיז עוֹד

לִחְיוֹת כְּבַעַל‑חֲלוֹמוֹת

בְּלִי פְּסִיכוֹאַנַלִיזוֹת!

*

עִתּוֹן פָּרוּשׂ בְּאוֹטוֹבּוּס -

זוֹ מְחִצָה נַיֶּדֶת,

הַמַּסְתִּירָה יוֹשֵׁב‑בְּלִי‑זוּז

מִפְּנֵי אִשָּׁה עוֹמֶדֶת.

*

סִסְמַת נִדְחָק לְאוֹטוֹבּוּס -

קְלִיטָה בִּלְתִּי‑מֻגְבֶּלֶת;

אוּלָם בִּפְנִים - הוּא, בְּלִי הִסּוּס,

חֲסִיד סְגִירַת הַדֶּלֶת.

*

מִן הַיָּשָׁן חָדָשׁ יוֹנֵק –

וְאַחַר‑כָּךְ אוֹתוֹ חוֹנֵק.

לפי בַטְלֶר

*

עִם כָּל עֲשֶׂרֶת עֲרָכִים

תִּיצוֹר תַּרְבּוּת מֵאָה צְרָכִים.

לפי טְשוֹפּ,

*

הַתַּרְנְגֹלֶת – רַק עֵצָה

בִּשְׁבִיל בֵּיצָה לִיצוּר בֵּיצָה.

לפי “דון‑אַמִינדו”,

*

הַחֲסִידָה – לֹא חֲסִידָה

שֶׁל הַגְבָּלַת הַיְּלוּדָה.

לפי א. דיומה (הבן)

*

מִסַּם אֶחָד - לְפִי כַּמּוּת –

יֵשׁ לְהַבְרִיא וְיֵשׁ לָמוּת.

*

הַהַשְׂכָּלָה בְּרֹב מֹחוֹת –

שִׁבְרֵי כֵּלִים שֶׁל בֵּית‑נְכוֹת.

*

מִכְשׁוֹל רָאשִׁי לִרְאוּת יָפָה

הוּא… נְקֻדַַּת הַהַשְׁקָפָה.

*

הַהַכְלָלוֹת – כֻּלָן פְּזִיזוֹת,

וּבֵין הַיֶּתֶר – גַּם הַזֹּאת.

*

הַבּוּר אֵינוֹ אוֹהֵב לִלְמֹד -

אַךְ לְלַמֵּד אוֹהֵב מְאֹד.

לפי מ. אֶשנבך

*

הַבּוּר אוֹהֵב לִפְתּוֹחַ פִּיו

כְּשֶׁרָאוּי לוֹ לְהַקְשִׁיב.

*

כָּל מָה שֶׁרֹאשׁ מוֹסִיף לִמְלוֹא,

הוּא רַק מַרְחִיב אֶת קבּוּלוֹ.

*

רַק אִישׁ מֻגְבָּל גֵּאֶה בַּזֹאת

שֶׁדֵּעוֹתָיו אֵינָן זָזוֹת.

*

גָּאוֹן סוֹלֵל אֶת הַדְּרָכִים,

שֶׁכִּשְׁרוֹנוֹת בָּהֶן הוֹלְכִים.

*

גָּאוֹן זוֹרֵעַ יְצִירָה –

וְכִשְׁרוֹנוֹת קוֹצְרִים קְצִירָהּ.

*

שׁוּם יְצִירָה שֶׁל אִישׁ גָּאוֹן

לֹא הֻשְׁלְמָה עַל‑פִּי שָׁעוֹן.

*

גָּאוֹן יָכוֹל לִיצוֹר כָּל נֵס –

אַךְ לֹא “מִחְיָה” לְהִתְפַּרְנֵס.

*

מֵהַמַּדָּע וְהַתּוֹרָה

אִישׁ טוֹב יוּטַב, וְרַע – יוּרַע.

לפי נינון דֶה‑לַנְקְלו

*

רַק הַלּוֹמֵד הַרְבֵּה מְאֹד

מֵבִין, כַּמָּה הִמְעִיט לִלְמוֹד.

*

גֵּאֶה בְּשֶׁפַע תּוֹרָתוֹ

מֵעִיד עַל גֹּדֶל בּוּרוּתוֹ.

*

הַנִּסְּיוֹן – זֶה שֵׁם נָאֶה

לַטָּעֻיּוֹת שֶׁאִישׁ טוֹעֶה.

*

הַנִּסָּיוֹן רוֹפֵא נִפְלָא

… הַבָּא כְּתֹם הַמַּחֲלָה.

*

הַנִּסָּיוֹן חָכָם גָּדוֹל

לָעוּץ עֵצוֹת… לְיוֹם אֶתְמוֹל.

*

הַנִּסָּיוֹן הוּא שִׂם מַסְרֵק,

אַשֵׁר הַטֶּבַע מְחַלֵּק

לְכָל אָדָם פִּקֵחַ,

שֶׁכְּבָר נִהְיָה קֵרֵַחַ.

*

כָּל דּוֹר חָדָשׁ – פְּלִישַׁת פְּרָאִים

לִתְחוּם‑תַּרְבּוּת שֶׁבַּחַיִּים.

לפי ה. אלן

*

הַ“מַּעֲרִים” עַל הַמּוֹרִים –

רַק עַל עַצְמוֹ הוּא מַעֲרִים.

*

אִם הַמּוֹרֶה חָסֵר שִׁיטָה

לְהַעֲסִיק אֶת הַכִּתָה,

יֵשׁ לַכִתָּהּ דִּמְיוֹן פּוֹרֶה

לְהַעֲסִיק אֶת הַמּוֹרֶה.

*

מִי שֶׁאֵינֶנּוּ מִשְׁתַּמֵּשׁ

בְּמַדָּעִים שֶׁהוּא יוֹדֵעַ -

מָשׁוּל הִנֵּהוּ לְחוֹרֵשׁ,

שֶׁאַחַר‑כָּךְ אֵינוֹ זוֹרֵעַ.

לפי ז'. קוּפֶה

*

לִשְׁמוֹר בְּאֹרַח נְזִירִי

אֶת הַבְּרִיאוּת מִכָּל דְּבַר‑חֶמֶד -

זֶה לֹא מַצַּב אָדָם בָּרִיא:

זוֹ מַחֲלָה מְשַׁעֲמֶמֶת.

לפי ג'. ו. רֵיפר

*

לֹא הַכַּמּוּת הֲכִי‑גְדוֹלָה

קוֹבַעַת עֵרֶך הַיְכֹלֶת:

הֲרֵי זְבוּבֹנֶת מְטִילָה

יוֹתֵר בֵּיצִים מִתַּרְנְגֹלֶת.

*

יוֹצֵר! לַכֹּל נָתַתָּ זִיו –

רַק אֶת לִבְּךָ מֵאוֹר הִדַּרְתָּ;

וְהַחֶבְרָה אוֹתְךָ תַּרְעִיב –

אַךְ הִיא תָּקִים לְךָ אַנְדַּרְטָה.

*

אָמְרוּ עַל פֶּסֶל אִישׁ גָּדוֹל,

שֶׁחַי חַיֵּי רָעָב וָנֶוֶן:

"בִּקֵשׁ הוּא לֶחֶם לֶאֱכוֹל -

וּבִמְקוֹמוֹ נִתְנָה לוֹ אֶבֶן".

*

לְשׁוֹחֲרֵי סוֹדוֹת הָרוּחַ

הַדָּת הִיא צֹהַר לַמָּרוֹם –

וְלֶהָמוֹן הִיא רַק בִּטוּחַ

מֵאֵשׁ‑מוֹקֵד בְּגֵיהִנֹּם.

לפי ג'. ו. רֵיפר

*

הַמְּבַקֵּר הַפִּילוֹסוֹפִי

שׁוֹפֵךְ עַל יֹפִי אוֹר בֵּאוּר.

אוּלָם, אֲבוֹי: בֵּאוּר הַיֹּפִי

הוֹפֵךְ הַיֹּפִי לְכִעוּר.

לפי אֶלברט הוברד

*

כְּשֶׁנּוֹכֵל בִּדְמוּת אִישׁ‑רוּחַ

נוֹקֵט לָשׁוֹן לֹא‑מוּבָנָה,

צִבּוּר‑בּוּרִים מִיָּד בָּטוּחַ

בְּחָכְמָתוֹ הָעֶלְיוֹנָה.

*

הַהַשְׂכָּלָה דּוֹמָה לְחֶרֶב.

חָכָם מַחֲזִיק אוֹתָה בַּנְּדָן;

אַךְ אִם טִפֵּשׁ הוּא הַלַּמְדָן,

הוּא מְנַפְנֵף אוֹתָהּ בְּלִי‑הֶרֶף.

*

אֶפְשָׁר לָבוֹא עִם סוּס לַיְאוֹר -

אַךְ אֵין לִכְפּוֹת אוֹתוֹ לִגְמוֹעַ;

אֶפְשָׁר לְבּוּר מוֹרֶה לִשְׂכּוֹר -

אַךְ אֵין לִכְפּוֹת אוֹתוֹ לִשְׁמוֹעַ.

*

הַלּוֹמֵד וְגַם עוֹבֵד –

עֵץ‑חַיִּים זוֹכֶה לָטַעַת;

וְאִישׁ‑סֵפֶר מִתְאַבֵּד

בִּתְּלִיָּה עַל עֵץ‑הַדַּעַת.

לפי הרברט ספנסר

*

אִם מַתְחִיל לְבַב‑אֱנוֹשׁ

עִם הָרֹאשׁ לְהִתְוַכֵּחַ,

מְַותֵּר סוֹף‑סוֹף, הָרֹאשׁ:

הֲרֵי הוּא יוֹתֵר פִּקֵחַ.

*

שֵׂכֵל – הֶגֵה מְכֻוָּן,

הַנָּתוּן בְּיַד סַפָּן;

רְגָשׁוֹת – מִפְרָשׂ מָתוּחַ,

הַנָּתוּן בְּיַד הָרוּחַ.

*

מַחְשַׁבְתֵּנוּ הַתֻּכִּית –

בְּחִינַת אִשָּׁה חִֻקִּית;

וְקַפְּרִיזָה שֶׁל הָרֶגֶשׁ–

בְּחִינַת פִּילֶגֶשׁ.

*

כָּל כְּפִירָה נֶאֱמָנָה

מְקוֹרָהּ בֶּאֱמוּנָה:

אֱמוּנָה עִוֶּרֶת

בְּתוֹרָה אַחֶרֶת.

*

בֵּין סִיּוּר תַּיָּר נוֹסֵעַ

לְסִיּוּר טַיָּל פּוֹסֵעַ

יֵשׁ אוֹתָהּ מִדַּת קִרְבָה

כְּבֵין פְלִירְט לְאַהֲבָה.

לפי לוֹוֶל

*

יֵשׁ חוֹשְׁבִים בְּיֹהַר‑מֹחַ

שֶׁעָמְדוּ עַל טִיב אֶפְרוֹחַ,

אִם רָאוּ אֶת הַבֵּיצָה,

שֶׁמִּמֶּנָּה הוּא יָצָא.

*

בַּעֲלֵי לָשׁוֹן נִמְלֶצֶת

בְּטוּחִים בִּטְחָה נִמְרֶצֶת,

כִּי תְּרוּפַת “יָמִים טְרוּפִים” ‑

נְאוּמִים יָפִים.

*

נֶגֶד קֹר וְנֶגֶד רוּחַ

לֹא יוֹעִיל לְךָ וִכּוּחַ:

הַנִּמּוּק הֲכִי‑מוֹעִיל –

לְהָרִים צַוְרוֹן‑מְעִיל.

*

עַב הַכֶּסֶף הַצְּחַרְחֹרֶת

לֹא תַּצִּיל מִן הַבַּצֹּרֶת;

אֶת הַגֶּשֶׁם מַמְטִירִים

עֲנָנִים שְׁחוֹרִים.

*

דִּין לוֹמֵד – כְּדִין שִׁבֹּלֶת.

כָּל עוֹד רֵיק, יִזְקוֹף גֻּלְגֹלֶת;

אַךְ בִּגְּמוֹל בּוֹ גַּרְעִינָיו,

יִשְׁתּוֹחַח וְיֶעֱנו.

לפי מ. מונטיין

*

אִישׁ לַמְדָן וְלֹא פִּקֵֹחַ –

זוֹ קֻפָּה לְלֹא מַפְתֵּחַ;

בּוּר יָהִיר וְרַב‑חֻצְפָּה –

זֶה מְפַתֵּחַ בְּלִי קֻפָה.

לפי דֶקוֹרְסֶל

*

אֲבָנִים תָּמִיד נוֹרוֹת

רַק בְּעֵץ מָלֵא פֵּרוֹת:

הִנֵּה כֵּן תָּמִיד שָׁלּוּחַ

בְּרַד‑סְקִילָה בְּאִישׁ הָרוּחַ.

*

רַק הַבּוּר תָּמִיד מוּכָן

לַעֲלוֹת עַל הַדּוּכָן.

*

אִישׁ‑תַּרְבּוּת – זֶה בַּעַל רוּחַ;

“מְתֻרְבָּת” – זֶה קוֹף גָּלּוּחַ.

*

הַסָּפֵק הוּא פְּרִי מוֹעִיל,

אִם טוֹעֵם אוֹתוֹ מַשְׂכִּיל.

*

פַּצִיפִיסְט, בְּלִי חוּס עַל יֶגַע,

שְׁלוֹם‑עוֹלָם מֵקִים בְּפִיו –

אַךְ אֵינוֹ יָכוֹל אַף רֶגַע

עִם שְׁכֵנוֹ לִחְיוֹת בְּלִי רִיב.

לפי לורד בריס

*

תֵּאָבוֹן מְתַעְתֵּעַ

יֵשׁ לַיֵּצֶר שֶׁבַּלֵּב:

מַרְעִיבוֹ תָּמִיד שָׂבֵעַ,

מַשְׂבִּיעוֹ תָּמִיד רָעֵב.

*

מֶדִיצִינָה הִיא מִקְצוֹעַ,

שֶׁהוּטַל עָלָיו עַצְמוֹ

לַעֲמוֹל כְּדֵי לִגְדּוֹעַ

הַבָּסִיס לְקִיּוּמוֹ.

*

גַּלְגַּלְךָ, נֶהָג יָקָר,

לֹא רֵחַיִם כָּל‑עִקָּר!

הִזָּהֵר, אֵפוֹא, **שֶׁרֶכֶב **

לֹא יִהְיֶה כָּרוּךְ בְּשֶכֶב.

*

"לְמִשְׁמַע ‘שִׂיחוֹת מַדָּע’

עַל ‘פִּקּוּחַ‑יְלוּדָה’

אֶזָּכֵר בְּחִיל נַפְשִׁי

כִּי נוֹלַדְתִּי חַמִישִׁי".

*

הַַ“מִּקְרֶה” הוּא פְּסֶבְדוֹנִים

שֶׁל אֲדוֹן-הָאֲדוֹנִים,

כַּאֲשֶׁר שׁוֹכֵן‑מָרוֹם

מַעֲדִיף שֶׁלֹּא לַחְתוֹם.

לפי אנטול פרַנס

*

אֱלֹהִים בָּרָא הַיָּם,

בְּנֵי-אָדָם יָצְרוּ צִיָּם;

אֱלֹהִים יָצַר הָרוּחַ,

בְּנֵי‑אָדָם מִפְרָשׂ מָתוּחַ;

אֵל הִשְׁקִיט אֶת הָרוּחוֹת,

בְּנֵי‑אָדָם יָצְרוּ מָשׁוֹט.

*

אֵיךְ לִחְיוֹת? אֲנִי, מִסְכֵּן,

רַק קֻשְׁיָה אוֹרִישׁ לַבֵּן.

קֻשְׁיָתִי הַמְסֻבֶּכֶת

יַעֲבִיר הַבֵּן לַנֶּכֶד.

וְהַנֶּכֶד לֹא טִפֵּשׁ:

יִמְסְרֶנָּה לַשִׁלֵּשׁ;

כִּי הַלָּז בִּלְבַד יוֹדֵעַ

… אֶת כְּתָבְתוֹ שֶׁל הָרִבֵּעַ.

*

יֶשְׁנָהּ טָעוּת נוֹאֶלֶת

וְיֵשׁ טָעוּת מַפְרָה,

אֲשֶׁר אֱמֶת גּוֹאֶלֶת

צוֹמַחַת מֵאֶפְרָהּ.

*

רַק קֹמֶץ בַּעַל‑עֹנֶו

בֵּין כָּל הָאֲנָשִׁים

אֵינוֹ מַקְשִׁיב לְחֹנֶף –

וְאֵלֶּה הֵם… חֵרְשִׁים.

*

הַמְּכוֹנִית הִשְׁבִּיחָה

מוּסַר הָאוּכְלוּסִים:

הֵן הִיא כִּמְעַט הִשְׁכִּיחָה

מַכַּת גּוֹנְבֵי‑סוּסִים.

*

שְׁלֵמוּת עַצְמָאוּתֵנוּ

בְּיַד הַמַּנְהִיגִים;

שְׁלֵמוּת שֶׁל עַצְמוֹתֵינוּ

בְּיַד הַנֶּהָגִים.

*

לִמְכוֹנִית נִזְהֶרֶת –

סִמָּנֵי‑הֶכֵּר;

לִמְכוֹנִית **דּוֹהֶרֶת – **

סִמָּנֵי‑הֶפְקֵר.

*

בּוּר אֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ סְפָרִים

וְלַמְדָן – שׁוּם דְּבָרִים אֲחֵרִים.

לפי פְּטִי‑סֶן

*

כָּל גָּאוֹן הוּא מֻכֵּה‑שִׁגָּעוֹן –

אַךְ לֹא כָּל מְשֻׁגָּעַ הוּא גָאוֹן.

*

הָרוֹאֶה בְּעֵינֵי אֲחֵרִים

לֹא עָדִיף מִמֻּכֵּי‑סִַנְוֵרִים.

*

אֶגוֹאִיסְטָן רוֹאֶה סְבִיבָתוֹ

כְּמִסְגֶּרֶת בִּשְׁבִיל תְּמוּנָתוֹ.

*

אִם רֹאשׁוֹ שֶׁל אָדָם מְסֻחְרָר,

אַז מֹחוֹ הוּא חַיָּל מְשֻׁחְרָר.

 

הַמָּצוּי וְהָרָצוּי    🔗

רוֹאֵי‑שְׁחוֹרוֹת תָּמִיד בּוֹכִים

כִּי בֵּין פְּרָחִים יֶשְׁנָם חוֹחִים;

וּמַכִּירֵי‑טוֹבָה שְׂמֵחִים

כִּי בֵּין חוֹחִים יֶשְׁנָם פְּרָחִים.

*

צִיץ אשֶׁר צָץ בְּכָל פַּרְדֵּס,

אַךְ אָנוּ הָעִוְרִים

אוֹתוֹ בְּלִי‑הֶרֶף נְחַפֵּשׂ

רַק בְּגַנֵּי זָרִים.

לפי ד. ג’רולד

*

אַשְׁרֵי אוֹפְּטִימִיּוּת גְּדוֹלָה!

סְגֻלַּתָּ כַּדּוּר נִתְנָה לָהּ:

כָּל נְפִילָה וּנְפִילָה

תַּקְפִּיץ אוֹתָהּ לְמַעְלָה.

לפי גב' מ. ל. רונבֶּק

*

הָאשֶׁר – אֵין זוֹ הַגָּעָה

לְתַחֲנָה‑שֶׁל‑סוֹף:

זוֹ הֲנָאָה מִנְּסִיעָה,

מִדֶּרֶךְ וּמִנוֹף.

לפי טורגנב

*

הַמִּשְׁקָפוֹת הַחֲדִישׁוֹת –

כֹּחָן אֵינוֹ מוֹנֵעַ

אֶת בִּטְחוֹנוֹ שֶׁל דוֹן‑קִשׁוֹט

בְּקֶסֶם דּוּלְצִינֵאָה.

*

אָשְׁרָם שֶׁל רֹב הָאֲנָשִׁים

דּוֹמֶה לִבְרִיאוּתָם:

דַּוְקָה אִם אֵין בּוֹ מַרְגִּישִׁים –

סִמָּן שֶׁהוּא קַיָּם.

*

תּוּכַל לִבְנוֹת דְבִירֵי‑אֲוִיר

כְּכָל אֲשֶׁר תִּכְנַנְתָּ–

אַךְ אַל תַּחְשׁוֹב שֶׁאֵיזֶה גְבִיר

יִתֵּן עַל כָּךְ מַשְׁכַּנְתָּא.

*

הָאוֹפְּטִימִיסְט הַתָּם נִזְקָק,

לְשֵׁם גַּל‑עֹז חָדָשׁ,

לִשְׁתֵּי תְּכוּנוֹת: דִּמְיוֹן **חָזָק **

וְזִכָּרוֹן חַלָּשׁ.

לפי לה‑רושפוקו

*

מַה שֶּׁנִּרְאֶה כָּל‑כָּךְ נִפְלָא

לְאוֹר‑יָרֵחַ אֶמֶשׁ –

נִרְאֶה כְּהֶבֶל וְתִפְלָה

הַיּוֹם לְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ.

*

תִּקְוָה – מַתְּנַת הָאֱלֹהִים!

אָמְנָם, הִיא מְרַמָּה –

אַךְ מוֹלִיכָה עַד סוֹף‑חַיִּים

בְּדֶרֶךְ נְעִימָה.

*

תִּקְוָה הִיא פֶּתַח‑יְשׁוּעָה,

אַךְ אֵצֶל הָעַצְלָן –

הִיא מְמַלֵּאת מָקוֹם קְבוּעָה

שֶׁל טֹרַח נֶאֱמָן.

*

בִּמְקוֹם לִשְׁפֹּךְ דְּמָעוֹת מָרוֹת

עַל כָּל צָרָה שֶׁחָלָה,

חֲשׁוֹב עַל אֶלֶף אֲחֵרוֹת,

שֶׁהֵן מִמְּךָ וָהָלְאָה!

*

אַל תְּתַנה צָרוֹת לְאִישׁ

וְאַל נָא תִּתְיַפֵּחַ:

רֹב הַשּׁוֹמְעִים יִהְיֶה אָדִישׁ

וּמִעוּטָם… שָׂמֵחַ.

*

בַּלַּיְלָה נוּחַ בְּשָׁלוֹם

וּפוּשׁ מִמַּעֲשֶׂיךָ:

הַשְּׁאֵר אֶת כָּל צָרוֹת‑הַיּוֹם

בַּכִּיס שֶׁל מִכְנָסֶיךָ!

*

הָאֹשֶׁר – הֶבֶל, חֲבֵרִים!

עַל‑כֵן, נִרְכּוֹשׁ נָא כּשָׁר

לִחְיוֹת חַיִּים מְאֻשָּׁרִים

גַּם בִּלְעֲדֵי הָאשֶׁר!

*

חִיּוּךְ – זֶה אוֹר, הַמְהַבְהֵב

בְּאֶשְׁנַבֵּי-פָּנִים

וְהַמּוֹדִיעַ כִּי **הַלֵּב **

הוּא בְּבֵיתוֹ בִּפְנִים.

*

מִי שֶׁרוֹגֵז עַל קְשִׁי דַרְכּוֹ

אֵינוֹ כָּל‑כָּךְ פִּקֵּחַ:

כִּי הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ –

חֶלְקוֹ יוֹתֵר שָׂמֵחַ.

*

הַפֶּסִימִיסְט – בְּרִיָּה כָּזֹאת,

אֲשֶׁר מִגֹּדֶל‑פַּחַד

תָּמִיד מִשְׁתֵּי פֻּרְעָנֻיּוֹת

תִּבְחַר… שְׁתֵּיהֶן גַּם‑יַחַד.

*

הוֹ, פֶּסִימִיסְט, לְמַד דָּבָר

מִמַּעֲשֵׂי קֻמְקוּם:

גַּם בְּרוֹתְחִין עַד הַצַּוָּאר –

מַמְשִׁיךְ הוּא בְּפִזּוּם.

*

“מִי חָכַָם?” – שָׁאַלְתָּ, רֵעַ.

שְׁמַע: חֲלוֹם הֵם הַחַיִּים -

וְחָכָם הוּא הַיּוֹדֵעַ

לַחֲלוֹם חֲלוֹם נָעִים.

לפי ג'. ב. שאו

*

מָה אִכְפַּת לִי שֶׁהָאֹשֶׁר

רַק חֲלוֹם וַהֲזָיָה –

אִם הָאֵל נָתַן לִי כּשֶׁר

לֵהָנוֹת מֵאַשְׁלָיָה?

לפי קַרל שורץ

*

גַּם בַּפַּח וְגַם בַּפַּחַת

אַל תִּתְלוֹשׁ אֶת שַׂעַרְךָ:

הַאֲמֵן כִּי הַקָּרַחַת

לֹא תָּקֵל אֶת צַעַרְךָ.

*

אִם יַמְטִיר מִן הַשָּׁמַיִם

אֱלֹהִים סֻכָּרִיּוֹת,

אוֹפְּטִימִיסְט יִשָּׂא דְּלָיַיִם,

פֶּסִימִיסְטִים – מִטְּרִיּוֹת.

*

פֶּסִימִיסְט עֲקֹם‑הַמֹּחַ

מְכַתֵּת רַגְלָיו לְגַן

רַק בִּשְׁבִיל לִקְטוֹף שָׁם חוֹחַ

וְלִזְרוֹק אֶת הַשּׁוֹשָׁן.

*

אֵין פֶּסִימִיסְט נִמְלָט הַחוֹפָה

מִסַּעַר‑יָם מַטִּיל‑אֵימָה –

מִפְּנֵי חֲשָׁשׁ לְקַטַסְטְרוֹפָה

שֶׁל רְעִידַת הָאֲדָמָה.

לפי ג'. ב. שאו

*

שְׁתֵּי אַכְזָבוֹת הֵן מְנַת חֶלְקֵנוּ:

הָרִאשׁוֹנָה – אִם נִתְיַגַּע

וְלֹא נַשִּׂיג מַטְּרַת חִשְׁקֵנוּ

וְהַשְּׁנִיָּה… אִם נַשִּׂיגָהּ.

לפי קַרל שורץ

*

אַל תִּתְיָאֵשׁ‑נָא אִם נִכְשַׁלְתָּ:

גַּם דֶּחִי מַר שֶׁבְּמָרִים

אֵינוֹ מֻחְלָט‑אִם לֹא הִתְחַלְתָּ

לְהַאֲשִׁים בּוֹ אֲחֵרִים.

*

כָּל אִישִׁיּוּת תִּצְעַד לָבֶטַח

רַק לְאוֹרוֹ שֶׁל נֵר‑נַפְשָׁה:

הִיא חֲזָקָה רַק בּוֹ בַּשֶּׁטַח,

שֶׁלְּגַבָּיו לָהּ יֵשׁ חֻלְשָׁה.

*

כָּל אִידֶאָל – כּוֹכַב‑רָקִיעַ:

עַד כּוֹכָבִים אֵין אִישׁ מַגִּיעַ –

אַךְ, כְּסַפָּן בְּלֵב הַיָּם,

נִמְצָא דַרְכֵּנוּ לְאוֹרָם.

*

לְבַב‑אָדָם הוּא מְנוֹרָה,

הַמְּצַפָּה לְנוּר;

תִּקְוָה – פְּתִילָה לַבְּעֵרָה

וְכָל חֲלוֹם –‑ גַּפְרוּר.

*

אֵינְךָ אֶבְיוֹן, אָדָם חוֹלֵם,

אִם חֲלוֹמְךָ לֹא נִתְגַּשֵּׁם;

אֶבְיוֹן הוּא זֶה שֶׁמֵּעוֹלָם

לֹא הֶאֲמִין וְלֹא חָלַם.

לפי מ. אֶשנבך

*

כָּל אִישׁ יוֹדֵעַ וּמַכִּיר:

יֶשְׁנָה לַלֵּב סְגֻלַּת‑אֲוִיר:

כַּל שֶׁיּוֹתֵר הוּא מִתְחַמֵּם –

יוּכַל יוֹתֵר לְהִתְרוֹמֵם.

לפי אֶטְוֶס

*

מַרְבֵּה‑הַלֵּל הוּא בַּר‑חֻלְשָׁה,

מַרְבֵּה‑גִנּוּי הוּא אִישׁ רָשָׁע –

אַךְ מִשְּׁנֵיהֶם פָּגוּם הָאִישׁ,

שֶׁהוּא בִּכְּלָל לַכֹּל אָדִישׁ.

לפי י. לַפַטֶר

*

שָׁנָה חִכָּה בִּרְקִיעַ‑עָל,

לִפְנֵי גַּן‑עֵדֶן, בִּישׁ‑מַזָּל;

וְעֵת נִרְדַּם לְרֶגַע קַל,

נִפְתַּח הַשַּׁעַר – וְנִנְעַל.

*

מִגְדַּל‑אֲוִיר – מְשׂוֹשׂ לֶב‑אִישׁ,

אַךְ הוּא הוֹפֵךְ לְעֵסֶק בִּיֵשׁ,

כְּשֶׁבּוֹנֵהוּ הַמִּסְכֵּן

בּוֹ מְנַסֶּה לְהִשְׁתַּכֵּן.

*

אוֹר‑תִּקְוָה הוּא זִיק‑נָע,

הַמַּתְעֶה עַד זִקְנָה.

*

אִלְמָלֵא הֲזָיָה,

גַּם מַמָּשׁ לֹא הָיָה.

*

לַחֲלֹום הַגְשָׁמָה –

אֲבֵדַת‑נְשָׁמָה.

לפי ג. קֶלֶר

*

מָה תִּשְׁפַּל כָּל פִּסְגָּה

לְאַחַר שֶׁהֻשְּׂגָה!

*

אִישׁ מַרְגִּישׁ בַּמַּזָּל

רַק אַחְרֵי שֶׁאָזַל.

*

עַל גַּן‑חֶמֶד פָּתוּחַ

אִישׁ עוֹבֵר בְּקֹר‑רוּחַ,

אַךְ לִבּוֹ מָלֵא צַעַר

אִם הַגַּן נְעוּל‑שַׁעַר.

*

מִדֵּי עֶרֶב כָּבוֹת

אַשְׁלָיוֹת בִּלְּבָבוֹת –

אַךְ הַלֵּב הָעַקְשָׁן

שׁוּב וְשׁוּב מְבַקְּשָׁן.

*

אִם נִכְנָס לִקְרוֹן‑רַכֶבֶת

בָּר‑מַזָּל – שְׁכֶנְתּוֹ “כּוֹכֶבֶת”.

וּשְׁכֵנוֹ שֶׁל בִּיּשׁ‑מַזָּל –

רַק טַרְחָן אוֹ מְנֻזָּל.

לפי מ. אֶשנבך

*

פֶּסִימִיסְט רוֹאֶה רַק דַּעַךְ,

אוֹפְּטִימִיסְט – רַק אוֹר;

אוֹפְּטִימִיסְט רוֹאֶה הַכַּעַךְ,

פֶּסִימִיסְט הַחֹר.

*

פֶּסִימִיסְטָן מְאֻשָּׁר!

מָה צּוֹהֵל לִבְּךָ וָשָׂר,

כַּאֲשֶׁר אַתָּה מַצְלִיחַ

אֶפֶס‑אשֶׁר לְהוֹכִיחַ!

*

כֵּן, כֻּלָּנוּ מִתְעַנִים

תַּחַת נֵטֶל מִטְעָנִים.

אַךְ לַשָּׁוְא כָּל פֶה יִטְעַן!

מַה חַיֵּינוּ בְּלִי מִטְעָן?

*

אִישׁ רוֹדֵף אַחֲרֵי מַזָּל

בְּטִיסָה וָשַׁיִט –

וְאָשְׁרוֹ מַתְּנַת‑גּוֹרָל,

מְחַכֶּה בַּבַּיִת.

*

אשֵׁר‑בַּיִת אֵין לִקְנוֹת,

אַךְ אֶפְשָׁר אוֹתוֹ לִבְנוֹת.

*

מַזָּלָם שֶׁל הַפְּתָאִים

מַצִּילָם בְּיָם‑חַיִּים.

*

עַד שֶׁנֶּפֶשׁ לֹא תִּגְוַע,

לֹא תָּמוּת בָּהּ גַּם תִּקְוָה.

*

אַף בַּמַּיִם וּבָאֵשׁ

לֹא צָרִיךְ לְהִוָּאֵשׁ.

*

הִגָּיוֹן זָקוּק לְגֶשֶׁר ‑

וְדִמְיוֹן מַמְרִיא כְּנֶשֶׁר.

*

הַדִּמְיוֹן נוֹתֵן כְּנָפַיִם,

וְהַשֵׂכֶל – מִשְׁקָפַיִם.

*

הַצָּעִיר טוֹעֶה: “רָאִיתִי!”

הַזָּקֵן רוֹאֶה “טָעִיתִי!”

*

רַגְשָׁנִים, זִכְרוּ כְּהֹגֶן:

רֶגֶשׁ – יָם, וְשֵׁכֶל – עֹגֶן.

*

הַמַּזָּל נִרְאֶה עִוֵּר,

אִם פּוֹנֶה הוּא לְאַחֵר.

לפי פובליליוס סירוס

*

כִּזְכוּכִית מַזָּל נוֹצֵץ –

וְכָמוֹהָ מִתְפּוֹצֵץ.

*

קְנֵה כָּל פַּעַם שְׁטַר‑מַזָּל –

וְסוֹפְךָ לִהְיוֹת… נִגְזָל.

*

בִּישׁ‑מַזָּל נוֹפֵל עַל גַּב –

וְשׁוֹבֵר לוֹ אֶת שִׁנָּיו.

*

חַיֵּי‑אָדָם – חַיֵּי‑נוּרָה:

תָּמִיד תְּלוּיִים בְּשַׂעֲרָה.

לפי יקובלב

*

אַף אִם מָרָק יֵרֵד מֵעָל,

לֹא תְּהֵא לוֹ כַּף לְבִישׁ‑מַזָּל.

*

אִם אֵין שׂוֹנְאִים לְךָ – מוּכָח

כִּי גַם מַזָּל אוֹתְךָ שָׁכַח.

*

מַזָּל מַכֶּה בְּסַנְוֵרִים

אֶת הָאָדָם שֶׁהוּא מֵרִים.

*

הַמַּשְׁלִיכִים בַּיָּם חַכּוֹת

צְרִיכִים לָדַעַת לְחַכּוֹת.

*

אֵין מַצָּבִים מְיֻאָשִׁים –

אִם אֵין יֵאוּשׁ בָּאֲנָשִׁים.

*

הַסַּבְלָנוּת, בְּבוֹא הַזְּמָן,

תִּשְׁבּוֹר כָּל קִיר… אוֹ לֵב‑סַבְלָן.

*

ר­ֹב הַתִּקְווֹת הֵן לַהֲדָ"ם,

אַךְ מָה בִּלְתָּן חַיֵּי‑אָדָם?

*

הַמַּזָּל הוּא אוֹצָר מְבֻקָּשׁ,

הַטָּמוּן בְּשָׂדֶה מְמֻקָּשׁ.

*

בִּרְדִיפָה אַחֲרֵי הַמַּזָּל

לֹא עָדִיף אֲוִירוֹן מִגָּמָל.

*

הַתִּקְוָה הִיא סֻכָּר שֶׁל מָחָר,

הַנִּזְרֶה עַל מָרוֹר שֶׁל עָבָר.

*

תַּאֲווֹת מְשַׁכְּחוֹת אֶת הַזְּמַן –

וְהַזְּמַן מְשַׁכֵּחַ אוֹתָן.

לפי להירושפוקו

*

אִישׁ לוֹמֵד לְחַכּוֹת אֲרֻכּוֹת

… כְּשֶׁאֵין כְּבָר לָמָּה לְחַכּוֹת.

לפי מ. אֶשנבך

*

כַּעֲסוּ שֶׁל אָדָם הוּא לַשָּׁוְא,

אִם תִּקּוּן‑הַדָּבָר בְּיָדָיו;

וְאִם אֵין הַדָּבָר בְּיָדָיו,

קַל‑וָחֹמֶר, הַכַּעַס לַשָּׁוְא!

*

לוּ אָסְפוּ מִכָּל אִישׁ אֶת ה“צְּרוֹר”,

צְרוֹר‑צָרוֹת, וְאָמְרוּ לְךָ “בְּרוֹר!” –

אֵין סָפֵק שֶׁעַל אַף מְרוֹרְךָ

שׁוּב הָיִיתָ בּוֹחֵר בִּצְרוֹרְךָ.

*

מַזָּל – זֶה רֶגַע‑כּשֶׁר

לִמְצוֹא אֶת הָרָצוּי,

וְאִלּוּ סוֹד הָאֹשֶׁר –

לִרְצוֹת אֶת הַמָּצוּי.

*

בְּמַסְעֵי‑הַפֶּגַע

בְּדַרְכֵי‑עוֹלָם

דִּמְיוֹנְךָ הוּא הֶגֶה,

שִׂכְלֵךָ – בַּלָּם.

*

מַר מָחָר הוּא “בְֹלוֹפֶר” –

אַךְ פּוֹתֶה עָלוּב,

שֶׁשִּׁלֵּם כְּבָר כֹּפֶר,

מַאֲמִין לוֹ שׁוּב.

 

עַל דָּא וְעַל הָא    🔗

הַטַּבָּח – אַל יְנַגֵּן!

הַנַּגָּן – אַל יְטַגֵּן!

*

פֶּגַע בָּא עַל סוּס דּוֹהֵר,

אַךְ לָצֵאת לֹא יְמַהֵר.

*

אֶת הָרֹאשׁ מוּטָב לָכֹף

מִנַּפְּצוֹ אֶל הַמַּשְׁקוֹף.

ַ *

אֶת הָ“אוֹי!” תַּסְפִּיק לִזְעוֹק

כַּאֲשֶׁר תִּהְיֶה נִזּוֹק.

*

אִם אֱלֹהַּ יְצַוֶּה,

מַטְאֲטֵא יִהְיֶה רוֹבֶה.

*

טוֹב מְאֹד לִמְצוֹא צֳרִי.

טוֹב יוֹתֵר – לִהְיוֹת בָּרִיא.

*

בֵּית-מִרְקַחַת, יְדִידַי,

הוּא פֻּנְדָּק יָקָר מִדַּי.

*

מְרַפֵּא הָאֱלֹהִים –

וְשָׂכָר נוֹטְלִים רוֹפְאִים.

*

אִם עָזַר וְאִם עָכַר,

הָרוֹפֵא דוֹרֵשׁ שָׂכָר.

*

אֶת הָעֹמֶק שֶׁל הַמַּיִם

אֵין בּוֹדְקִים בִּשְׁתֵּי רַגְלַיִם.

*

מְאֻחָר לִשְׁאוֹל עֵצָה

עַל דָּבָר שֶׁכְּבָר בֻּצַּע.

*

לֹא זְמַן רַב יִפְרַח הַפֶּרַח,

הַגָּדֵל לְיַד הַדֶּרֶךְ.

*

צְרוֹר-פְּרָחִים שֶׁנִּתְעַרְטֵל –

מַה יוֹעִיל לוֹ אֲגַרְטֵל?

*

נִסְיוֹנוֹת שֶׁנִּתְנַסִּיתָ –

הֵם מֵיטַב אוּנִיבֶרְסִיטָה.

*

אִם דִּמְיוֹן הוּא יֵין חָכְמָה,

נִסָּיוֹן הוּא פַּת-לַחְמָה.

*

לְרִפּוּי תְּשׁוּקָה עוֹכֶרֶת

נְחוּצָה… תְּשׁוּקָה אַחֶרֶת.

*

אוֹי לַיָּד שֶׁנִּצְרְכָה

לְחַסְדּוֹ שֶׁל יִצְרְךָ!

*

גַּם אֱלֹהַּי כָּל-יָכוֹל

לֹא יִתֵּן סִפּוּק לַכֹּל.

*

בִּשְׁבִיל כָּל הַמַּזִּיקִים

לֹא יַסְפִּיקוּ אֲזִקִּים.

*

הָרָעֵב הַכֹּל תָּאֵב

וְשָׂבֵעַ – מְתָעֵב.

*

אֵצֶל זָר הַדְּאָבוֹן

לֹא יַשְׁבִּית הַתֵּאָבוֹן.

*

מַרְבִּיצִים לְאִישׁ מַכּוֹת –

וְאֵינָם נוֹתְנִים לִבְכּוֹת.

*

מַה יָקֵלּוּ לַמֻּכִּים

טְעָמִים וְנִמּוּקִים?

*

הָעוֹלָם – חֶצְיוֹ רוֹקֵד

וְחֶצְיוֹ עַל הַמּוֹקֵד.

*

לְאַחַר שֶׁנִּסָּפֶה,

בָּעוֹלָם יִהְיֶה יָפֶה.

*

אִם פָּרָה שֶׁלְךָ תִּרְעַב,

לֹא תִּתֵּן לְךָ חָלָב.

*

כְּסִיל חוֹלֵב לְתוֹךְ כְּבָרָה –

וְרוֹגֵז עַל הַפָּרָה.

*

הַחֲמוֹר שָׁתָה מִדְּלִי –

וּמִיָּד בָּעַט בַּכְּלִי.

*

גַּם טִפַּת מָטָר קַלָּה

הִיא מַבּוּל לַנְּמָלָה.

*

הַיַתּוּשׁ – יְצוּר נִתְעַב:

הוּא עוֹקֵץ מְפַרְנְסָיו.

*

בְּעֵינָיו שֶׁל הַיַּתּוּשׁ,

גּוּף יָשֵׁן – רְכוּשׁ נָטוּשׁ.

*

חֹר-מַנְעוּל הוּא חֹר קָטָן

לְמַפְתֵּחַ – אוֹ סַקְרָן.

*

אֵין בַּלְשָׁן כְּעִפָּרוֹן:

הוּא כּוֹתֵב בְּכָל לָשׁוֹן.

*

אַל תִּמְדּוֹד גַּם מֵי-אַפְסַיִם

בְּלִי הַפְשִׁיל הַמִּכְנָסַיִם.

*

זְבוּב טַרְדָן מִמֵּצַח אִישׁ

אַל תַּבְרִיחַ בְּפַטִישׁ!

*

גַּם חַלָּשׁ מִלְּהַכְרִיעַ

דַּי חָזָק הוּא לְהַפְרִיעַ

*

אִם יִרְצֶה הַיַּתּוּשׁוֹן,

לֹא יוּכַל אַרְיֵה לִישׁוֹן.

*

לַכַּלָּה – צְלִילֵי תִּזְמֹרֶת,

לָאִשָּׁה – קוֹצֵי בִּקֹּרֶת!

*

אֶלֶף זוּג זִוֵּג זַוָּג –

וְעַצְמוֹ נִשְׁאָר רַוָּק.

*

אִלְמָלֵא קִלְקֵל אַפּוֹ לוֹ,

חֲרוּמָף הָיָה אַפּוֹלוֹ.

*

גַּם בֶּן-כֶּלֶב מְשֻׁבָּח

לֹא יָשִׁיר, כִּי אִם יִנְבַּח.

*

גַּם זִמְרַת כְּרוּבֵי-שָׁמַיִם

לֹא תַּשְׁקִיט כְּאֵב-שִׁנַּיִם.

*

אֵין נוֹתְנִים בְּגֵיהִנֹּם

מְנִיפוֹת מִפְּנֵי הַחֹם.

*

הַחוֹטֵא הַבָּא לַתֹּפֶת –

לֹא יַשְׁקוּהוּ דְבַשׁ וָנֹפֶת.

*

גֵּיהִנֹּם אֵינוֹ נֵכָר:

שָׁם כָּל אִישׁ יִמְצָא מַכָּר.

*

בַּשָּׁמַיִם לְרַחֵף

הַמַּלְאָךְ יָכוֹל יָחֵף.

*

בַּשָּׁמַיִם הַמַּלְאָךְ

הוּא יְצוּר שֶׁל מַה בּכָךְ.

*

הַטִּפֵּשׁ עוֹמֵד עַל גַּג

וְחוֹשֵׁב עַצְמוֹ עֲנָק.

*

מַה בְּנַעַל רְקוּמָה,

אִם הָרֶגֶל עֲקֻמָּה?

*

הַבֵּיצִים וְהַשֹּׁבוּעוֹת

הֵם דְּבָרִים שְׁבִירִים מְאֹד.

*

הַצְּבוּעִים – עֵינָם אֶל-עָל

וְיָדָם בְּכִיס-הַכְּלָל.

*

יֵשׁ נָזִיר חוֹבֵב-צוֹמוֹת –

וְ“נָזִיר” חוֹבֵב-צַמּוֹת.

*

הַפּוֹחֵז רוֹדֵף **נָשִׁים **

וּבוֹרֵחַ מִנוֹשִׁים.

*

הֶרְגֵּלִים הִנָּם חוּטִים

הַהוֹפְכִים לַעֲבוֹתִים.

*

גַּם צַיְתָן לֹא יִכָּנַע

אִם תִּדְרוֹשׁ אֶת הַנִּמְנָע.

*

אֵין דָּרְבָן יוֹתֵר מַמְרִיץ

מִן הַפַּחַד לְהַחְמִיץ.

*

הִזְדַּמְּנוּת שֻׁהְחְמְצָה

בַּשְּׁנִיָּה כְּבָר לֹא תִּמְצָא.

*

בִּטְפֵלוֹת הֱיֵה גָמִישׁ,

בָּעִקָּר – כַּחַלָּמִישׁ!

*

אִם פַּטִּישׁ אַתָּה – הַכֵּה!

אִם סַדָּן אַתָּה – חַכֵּה!

*

לַשּׂוֹנֵא שֶׁנִּתְרַצָּה,

הַאֲמֵן לְמֶחֱצָה!

*

אִם רָצִיתָ בְּשָׁלוֹם,

הַאֲזֵן, הַבֵּט – וָדֹם!

*

הַנּוֹאֵם דּוֹרֵש דְּרָשׁוֹת,

הַלּוֹחֵם דּוֹרֵשׁ דְּרִישׁוֹת.

*

יֵשׁ נְאוּם שֶׁהוּא תַּגְלִית,

יֵש נְאוּם שֶׁהוּא תַּקְלִיט.

*

פַּתּוֹס רָם שֶׁל מֹחַ-סְרָק –

זֶה רַק רַעַם בְּלִי בָּרָק.

*

הַמַּתְחִיל לְהִתְפַּלְפֵּל –

אַחְרִיתוֹ לְהִתְבַּלְבֵּל.

*

אִם רוֹצִים שֶׁלֹּא לִרְאוֹת,

לֹא יוֹעִילוּ שׁוּם נֵרוֹת.

*

"פֶּה נִתַּן לִבְנֵי-אָדָם

לְכַסּוֹת עַל מַחְשַׁבְתָּם".

*

הַמַּתְחִיל בְּחֵרוּפִים –

יְסַיֵּם בְּאֶגְרוֹפִים.

*

יְדִידִי, אַתָּה צוֹעֵק?

מִן הַסְּתָם, אֵינְךָ צוֹדֵק!

*

הַהִיסְטוֹרְיָה – בֵּית זִקּוּק

לִשְׁמוּעוֹת חַסְרוֹת-דִּיּוּק.

*

כָּל מִקְרֶה, לְמַעֲשֶׂה,

הוּא הֶכְרֵחַ מְכֻסֶּה.

*

גַּם הַיּוֹם הֲכִי-גָדוֹל –

תַּלְמִידוֹ שֶׁל יוֹם-אֶתְמוֹל.

*

שׁוּם גָּאוֹן לֹא יְנַחֵשׁ,

מָה עָלוּל לְהִתְרַחֵשׁ.

*

הַחֵרוּת שֶׁל מַחְשָׁבָה –

לֹא רְשׁוּת, כִּי אִם חוֹבָה!

*

מַעֲרָב רָחוֹק-מִדַּי –

כְּבָר מִזְרָח הוּא, יְדִידַי!

*

אִישִׁיּוּת גְּדוֹלָה הִנָּהּ

אִי כִּשְׁרוֹן בְּיָם קִנְאָה.

*

מֵרָחוֹק נִרְאֶה אַךְ זִיו –

מִקָרוֹב הַכֹּל מַכְזִיב.

*

נְשָׁמָה לְזוּלָתָהּ –

עֲרָפֶל וְעֲלָטָה.

*

הַמִּקְרֶה אֵינוֹ בּוֹדֵק,

מִי אָשֵׁם וּמִי צוֹדֵק.

*

הָרָגִיל לְהִתְבַּקֵּשׁ

מִתְרַגֵּל לְהִתְעַקֵּשׁ.

*

עִם רִבּוּי הַתִּשְׁבָּחוֹת

מִשְׁקָלָן נִהְיֶה פָּחוֹת.

*

מִצְטַדֵּק בְּאֵין דּוֹרְשִׁים –

אֶת עַצְמוֹ רַק מַאֲשִׁים.

*

עֲדִיפָה דֻגְמָה יָפָה

מִתִּלִּים שֶׁל הַטָּפָה.

*

מִיהוּ צֶנְזוֹר? זֶה אָדוֹן

שֶׁהָפַךְ לְעִפָּרוֹן.

*

חֲלִילְךָ יָפֶה מְאֹד,

אַךְ אֵינִי רוֹצֶה לִרְקוֹד!

*

עַמּוּד-פַּנָּס בִּשְׁבִיל שִׁכּוֹר

הוּא כְּלִי-מִשְׁעָן – לֹא כְּלִי-מָאוֹר.

*

לוּ אִישׁ יָדַע הֵיכָן יִפּוֹל –

הָיָה רוֹבֵד שָׁם קַשׁ אוֹ חוֹל.

*

הִתְאוֹשְׁשׁוּת – רֵאשִׁית-מִצְוָה:

לִפּוֹל – רְשׁוּת, לָקוּם – חוֹבָה!

*

אָסוֹן יַחְדָּו – חֲצִי אָסוֹן,

שָׂשׂוֹן יַחְדָּו – מִשְׁנֵה שָׂשׂוֹן.

*

כְּגוּף בְּלִי צֵל, כְּקוֹל בְּלִי הֵד –

כֵּן לֵב-אֱנוֹשׁ לְלֹא אוֹהֵד.

*

אַשְׁרֵי הָאֵם: עוּלָהּ – עֻלָּהּ,

אוּלָם עֻלָּה הוּא גְאֻלָּה.

*

מִי שֶׁאוֹהֵב אֶת הַמַשָּׂא

אֵינוֹ מַרְגִּישׁ מַעֲמָסָה.

*

מְקוֹם מַחְשָׁךְ הֲכִי-שָׁחוֹר

הוּא בְּתַחְתִּית הַמִּגְדַּלּוֹר.

*

אִם תִּלָּחֵם **בְּמַצְפּוּנְךָ **

מַפַּלְתְּךָ הִיא נִצְחוֹנְךָ.

*

דְּבֵקוּת בָּרַע הִיא עַקְשָׁנוּת;

דְּבֵקוּת בַּטּוֹב – נֶאֱמָנוּת.

*

עַקְשָׁן חוֹשֵׁב: הוּא חַלָּמִישׁ,

וּבֶאֱמֶת – הוּא גֹלֶם אִישׁ.

*

בִּגְלַל מַסְמֵר אָבְדָה פַּרְסָה,

בִּגְלַל פַּרְסָה אָבְדָה סוּסָה.

*

עַל אֲבֵדוֹת בִּכְיֵנוּ מַר –

וּמַה שֶּׁיֵשׁ אֵינוֹ נִשְׁמָר.

*

שִׁמְרוּ תָּמִיד רִגְעֵי הַזְּמָן:

שָׁעוֹת תִּשְׁמֹרְנָה עַל עַצְמָן.

*

כַּמָּה כֻּלָּנוּ גִבּוֹרִים

לָשׂאת צָרוֹת שֶׁל אֲחֵרִים!

*

לֹא דַי בְּטוּב-הַכַּוָּנָה:

יֵש צֹרֶךְ גַּם בַּהֲבָנָה.

*

אֵין אִישׁ מֵבִין אֶת הָרָעָב

עַד שֶׁיַּרְגִּישׁ בּוֹ בְּמֵעָיו.

*

אֵין שׁוֹט מוֹסִיף לְכֹחַ סוּס

מַה שּׁהֻחְסַר לוֹ בָּאֵבוּס.

*

לָתֵת חַיִּים יָכוֹל רַק אֵל,

אַךְ כָּל רָשָׁע אוֹתָם גוֹּזֵל.

*

רְאִי – זֶה קִיר-זְכוּכִית קָטָן,

שֶׁאַחֲרָיו עוֹמֵד שָׂטָן.

*

בְּחֶדֶר כְּבוּי-עֲשָׁשִׁיּוֹת

כָּל הַנָּשִׁים – יְפֵיפִיּוֹת.

*

נָשִׁים צְבוּעוֹת – חֲצִי-צָרָה;

גְּבָרִים צְבוּעִים – צָרָה צְרוּרָה!

*

זָקֵן שֶׁתַּשׁ כֹּחוֹ לַחְטוֹא,

מַטִּיף מוּסָר לְמִשְׁפַּחְתּוֹ.

*

מִלְוֶה קָטָן מַקְנֶה אוֹהֵב,

מִלְוֶה גָדוֹל מֵקִים אוֹיֵב.

*

"אֵינִי חוֹלֵק: הַחוֹב הוּא חוֹב –

אַךְ אֲסַלֵּק לֹא בְּקָרוֹב!"

*

לוֹוִים בְּרֶשֶׁת אֲחוּזִים,

כְּלוֹמַר, בְּרֶשֶׁת-אֲחוּזִים.

*

הָאֲחוּזִים, בְּרִיּוֹת נִבְזוֹת,

אוֹכְלִים אֲפִילוּ אֲחֻזּוֹת.

*

פָּקִיד שׁוֹטֶה – מַסְמֵר-בְּלִי-רֹאשׁ,

שֶׁאִי-אֶפְשָׁר אוֹתוֹ לִתְלוֹשׁ.

*

בְּכָל מוֹסָד יֶשְׁנָהּ מִשְׂרָה

שֶׁל אִישׁ הַלַּאו “הָאִישׁ הָרַע”

שֶׁבִּזְכוּתוֹ רָאשֵׁי-פְּקִידִים

זוֹכִים לְשֵׁם שֶׁל חֲסִידִים.

*

כְּתָּב-בַּקָּשָׁה נִגְנָז בִּ“סְלִיק”,

שֶׁבַּמִּשְׂרָד קוֹרְאִים לוֹ תִּיק;

בִּלְשׁוֹן-פָּקִיד רַבַּת אִפּוּל,

הַנְּיָר נִמְצָא שָׁם בְּטִפּוּל.

*

בַּכֹּל יֵשׁ סֵדֶר מְאֻרְגָּן:

הַמְנַהֵל נוֹזֵף בַּסְּגָן;

הַסְּגָן נִטְפָּל אֶל הַמַּזְכִּיר:

הַלָּז מַתְקִיף לַבְלָר זָעִיר;

הַלַּבְלָרוֹן הַמְרֻגָּש

שׁוֹפֵך רֻגְזוֹ עַל הַשַּׁמָּשׁ;

וְהַשַּׁמָּשׁ שׁוֹאֵף-תַּגְמוּל,

בּוֹעֵט בְּכֶלֶב אוֹ חָתוּל.

*

הַצָּב נוֹשֵׂא בֵּיתוֹ עַל גַּב –

כִּי אֵין אֵמוּן לוֹ בִּשְׁכֵנָיו.

*

סוּס-רְכִיבָה – גַּבּוֹ נִלְטָף

עַד שֶׁשָּׂמִים עָלָיו אֻכָּף.

*

כְּכָל שֶׁהוּא יוֹתֵר עָמוּס –

יוֹתֵר מַכּוֹת סוֹפֵג הַסּוּס.

*

רְגוֹם כְּלָבִים בַּעֲצָמוֹת –

וְהֵם יִהְיוּ שׂמֵחִים מְאֹד.

*

רַק אֶרֶס בָּא מִפִּי נָחָשׁ,

גַּם אִם מִלֵּאתָ פִּיהוּ דְבַשׁ.

*

נוּדִיזְם בֵּין הָאֲנָשִׁים

חָבִיב מְאֹד עַל… יַתּוּשִׁים.

*

יַתּוּשׁ הֶרְאָה בְּכֹחַ-פִּיו

…כִּי זְבוּב – יְצוּר מְאֹד חָבִיב.

*

הָהּ, מַה גָּדוֹל דַּאֲבוֹנִי,

שֶׁהַיַּתּוּשׁ – לֹא צִמְחוֹנִי!

*

צַיָּד-חוֹבֵב עָצֵל מֵרוּץ

מַחְלִיט לִהְיוֹת דַּיָּג חָרוּץ.

*

בִּמְקוֹם לָדוּג דְּגֵי אֲגָם,

“דַּיָּג חוֹבֵב” מְדַגְדְּגָם.

*

עַל סְפּוֹרְט-הַדַּיִּג מִתְעַנְּגִים

גַּם “חוֹבְבִים” – וְגַם דָּגִים.

*

“דַּיָּג חוֹבֵב” זֶה שֵׁם נָעִים

בִּשְׁבִיל מַטְבִּיעַ-תּוֹלָעִים.

*

זִכְרוֹנוֹת – הֵם הוֹן-נַפְשֵׁנוּ.

הוּא יַצִּיב מֵרְכוּשֵנוּ:

רַק אוֹתוֹ הָאֲחֵרִים

לֹא יוּכְלוּ לְהַחֲרִים.

*

יֵשׁ חֶמְלָה כְּטַל מִמַּעַל

וְחֶמְלָה כְּסַם-הָרַעַל:

הָאַחַת – חֶמְלַת אוֹהֵב,

הַשְּׁנִיָּה – חֶמְלַת אוֹיֵב.

*

אוֹת-הַחֹק אֵינָהּ נוֹתֶנֶת

זְכוּת לְאִישׁ לָשֵׂאת חוֹתֶנֶת:

זוֹ דֻגְמָה נֶהְדָּרָה

שֶׁל תְּחוּקָה מְיֻתָּרָה!

*

בְּרוֹר עִסּוּק אֶחָד קָבוּעַ!

אַל תָּנוּד בְּכָל שָׁבוּעַ

מִמִּקְצוֹעַ לְשֵׁנִי:

אַל תִּהְיֶה מִקְצוֹעֲנִי!

*

"נְחַלֵּק שֻׁתָּף יָקָר,

הַכָּבוֹד וְהַשָׂכָר:

קַח לְךָ אֶת כָּל הַשֶּׁבַח –

וְהַשְׁאֵר לִי רַק הָרֶוַח!"

*

הַתַּלְמִיד בְּבֵית-סִפְרוֹ

קֹדֶם-כֹּל לוֹמֵד לִקְרוֹא;

אַךְ סוֹפוֹ עָלוּב מְאֹד,

אִם אֵינוֹ קוֹרֵא – לִלְמוֹד.

*

אִם נִסְמוֹךְ עַל הַכְּתוֹבוֹת

עַל גַּבֵּי הַמַּצֵּבוֹת –

עוֹד לֹא מֵת בִּמְלוֹא-תֵּבֵל

שׁוּם רָשָׁע וְשׁוּם נוֹכֵל.

*

לַפַּזְרָן אֵין פְּנַאי לִסְפּוֹר;

לַשּׁקְרָן אֵין פְּנָאי לִזְכּוֹר;

לַקַּמְּצָן אֵין פְּנַאי לִנְדּוֹב;

לַדַּבְּרָן אֵין פְּנַאי לַחְשׁוֹב.

*

צֶמֶד-חֶמֶד “לוּ” וְ“אִם”

בָּא בִּבְרִית-הַנִּשּׂוּאִים" –

וְנוֹלְדוּ לוֹ בֵּן וּבַת:

שְׁמוֹ “אוּלַי” וּשְׁמָהּ “כִּמְעַט”.

*

הַמַּצְדִּיק אֶת עַוְלָתוֹ

בְּעַוְלָה שֶׁל זוּלָתוֹ –

בִּמְחִילָה, רוֹצֶה לִרְחוֹץ

פַּרְצוּפוֹ בְּבֹץ.

*

הַשִּׂיחָה עִם אִישׁ-הַחֶמֶד,

הַמַּסְכִּים לְךָ בַּכֹּל –

נַעֲשֵׂית מְשַׁעֲמֶמֶת

כְּדוּשִׂיחַ עִם בַּת-קוֹל.

*

אֵין פְּלִיאָה שֶׁמִּתְקַפֵּחַ

הֶעָנָו וְהֶהָגוּן:

רַק אוֹפַן חוֹרֵק-צוֹרֵחַ

מְקַבֵּל אֶת הַשִּׁמּוּן.

*

אִם תִּשְׁכַּח לִסְגּוֹר דְּלָתַיִם,

יִפְקְדוּךָ גַּנָּבִים;

אִם תִּשְׁכַּח לִסְגּוֹר שְׂפָתַיִם,

יִשְׁתַּכְּנוּ בַּפֶּה זְבוּבִים.

*

בְּדוֹמֶה לְבַעַל-בַּיִת,

לֹא יוּכַל כָּעֵת לִבְנוֹת

גַּם פַּיְטָן בָּתִים-שֶׁל-פַּיִט

בְּלִי מִסִּים וְאַרְנוּנוֹת.

*

מְנַהֵל – יְצוּר עוֹכֵר הוּא,

הַמַּכְשִׁיל אֶת הַפְּקִידִים:

אִם הִקְדַּמְתָּ – מְאַחֵר הוּא,

אִם אֵחַרְתָּ – הוּא מַקְדִּים.

*

אִישׁ-דַּרְגָּה צָעִיר הִצְדִּיעַ

בְּהַדְרַת-כָּבוֹד אֵין קֵץ –

כַּאֲשֶׁר פִּתְאֹם הוֹפִיעַ

לְפָנָיו… רְאִי נוֹצֵץ.

*

אַךְ “הֻסְרַט” שַׁרְווּל הַבֶּגֶד,

כְּבָר מוּכָן הַ“מַּצְבִּיאוֹן”

לְלַמֵּד חָכְמָה סְטְרַטֶגִית

לַקֵּיסָר נַפּוֹלֵאוֹן.

*

לוּ הָיָה “צַבָּר” בַּר-נֶמֶשׁ

מְנֻמָּס כִּמְנֻמָּשׁ,

הִכְרִיזוּהוּ תַּחַת-שָׁמֶשׁ

לְאַלוּף-נִמּוּס מַמָּשׁ!

*

"מִי רָאָה בָּאָרֶץ גְּבֶרֶת

מּפֻזֶּרֶת כִּגְבִרְתִּי?

לְעוֹלָם אֵינָהּ זוֹכֶרֶת,

אֵיפֹה שַׂמְתִּי מִקְטַרְתִּי!"

*

הַגַּנָּב אֵינוֹ רוֹצֵחַ:

דִּין-סַכִּין אֵינוֹ נוֹהֵג.

יֵשׁ לוֹ כַּף – וְהוּא לוֹקֵחַ

מַה שֶּׁיַעַל הַמַּזְלֵג.

*

יֵשׁ מִצְוָה-שֶׁל-הִיגִיֶּנָה,

שֶׁגַּנָּב נִשְׂכָּר מִמֶּנָּה:

"אַל תִּסְגּוֹר אֶת הַחַלּוֹן,

כַּאֲשֶׁר תִּשְׁכַּב לִישׁוֹן!"

*

לוּ הָיוּ הַמַּכָּרִים

לֹא בְּרִיּוֹת, כִּי אִם סְפָרִים –

אָז גַּם אֶרֶךְ-הָאַפַּיִם

הִסְתַּפֵּק בְּדַף-דַּפַּיִם.

*

הָרְכִילוּת עַל זוּג אוֹ פֶּרֶט

מַשְׁפֶּלֶת כְּבוֹד הָעִתּוֹנוּת –

כִּי לְעִתּוֹן גָּדוֹל מֻתֶּרֶת

רַק רְכִילוּת בְּסִיטוֹנוֹת.

*

הָהּ, עָשׁ מִסְכֵּן! עָלָיו נִגְזֶרֶת

גְּזֵרָה קָשָׁה: בְּקַיִץ חַם

מֻכְרָח לִחְיוֹת הוּא בְּאַדֶּרֶת,

וּבְחֹרֶף קַר – בְּבֶגֶד יָם.

*

אַחִים קְטַנִּים גּוֹרְמִים תִּסְבֹּכֶת

לְצֶמֶד-חֶמֶד מְאֹהָב:

הֵם מְקַבְּלִים מִמֶּנּוּ שֹׁחַד

…וּמְסַּפְּרִים אֶת סוֹדוֹתָיו.

*

הִתְרוֹצְצוּת הָרְגָשׁוֹת

בְּלֵב-אוֹהֵב-הִיא קְרָב בְּלִי שַׁנְסה

בֵּין עִוְרוֹנוֹ שֶׁל דּוֹן-קִישׁוֹט

ופכחונו של סַנְשׁוֹ-פַּנְסָה.

*

יוֹזֵם – הוּא אִישׁ, הַמְסַדֵּר

תָּכְנִית-שִׁתּוּף בְּצֶדֶק-יֶתֶר:

אִם שֻׁתָּפָיו יִבְנוּ מַשְׁדֵּר,

הוּא יְסַפֵּק גַּלֵּי- הָאֶתֶר.

*

קַל לְכַסוֹת עַל הָאֵיבָה,

קָשֶׁה יוֹתֵר – עַל אַהֲבָה;

אַךְ שׁוּם זִיּוּף וְשׁוּם קִשּׁוּט

לֹא יְכַסּוּ עַל אֲדִישׁוּת.

*

טָעוּת-זוּלַת – לֹא הוֹכָחָה

לְצִדְקָתוֹ שֶׁל מֹחֲךָ:

אוּלַי, אַתָּה וְהַזּוּלַת

טוֹעִים שְׁנֵיכֶם בּבַת-אַחַת?

*

סוֹפֵר מִפִּי סוֹפְרִים-אַחִים

מוּכָן לִשְׁמוֹעַ רַק שְׁבָחִים –

וּבוֹ בַּזְּמָן דּוֹרֵש אֱמֶת...

כֵּיצַד מִסְּבַךְ כָּזֶה לָצֵאת?

*

קוֹלוֹת הַטֶּבַע הָרוֹעֵם –

גַּם עֲרֵל-אֹזֶן יִשְׁמָעֵם;

אַךְ רַק פַּיְטָן יָכוֹל לָחוּשׁ

אֶת קוֹל-הַטֶּבַע הַלָּחוּשׁ.

*

הָרֵם אָמָּן, אֶת לַפִּידְךָ,

לַּפִּיד-הָאֵשׁ שֶׁבְּיָדְךָ –

לְבַל יָבוֹאוּ הַבְּרִיּוֹת

בּוֹ לְהַדְלִיק סִיגָרִיּוֹת.

*

עָבָר קָפוּא, הֹוֶה נוֹזֵל

וְהֶעָתִיד – הָעֲרָפֶל –

הֵם מְשׁוּלִים, לְפִי הַתּוֹר,

לְקֶרַח, מַיִם וְקִיטוֹר.

*

פִּתְגַּם-חָכְמָה מַזְהִיר מֵאָז:

“אַל תְּבַזְבֵּז אֶת זְמַן-הַפָּז”.

אַךְ יֵשׁ וּזְמַן הוֹפֵךְ זְמַן-פַּז

דַּוְקָה מִפְּנֵי שֶׁהוּא בֻּזְבַּז.

*

אָדָם רוֹטֵן בְּרֻגְזָתוֹ

אִם “מְעוֹרֵר” מַפְסִיק שְׁנָתוֹ –

אַךְ מְקַלֵּל אֶת הַשָּׁעוֹן,

אִם לֹא צִלְצֵל בִּזְמַן נָכוֹן.

*

יֵשׁ הִתְאַבְּדוּת בְּבַת-אַחַת:

קְפִיצַת אָדָם לִתְהוֹם-הַשְּׁנָת –

וְהִתְאַבְּדוּת לְשִׁעוּרִים:

בִּזְבּוּז יָמָיו הַיְקָרִים.

*

אִישׁ חַי שְׁלֹשִׁים מִילְיוֹן דַּקּוֹת!

עַל-כֵּן כְּדַאי לוֹ לְחַכּוֹת

דַּקָּה אַחַת לְמַעֲבָר –

מִלְסַכֵּן אֶת כָּל הַשְּׁאָר.

*

מִי מִשְׁתַּנֶּה מַהֵר כָּמוֹנוּ?

גּוּף כָּל אָדָם הוּא בֵּית-מָלוֹן.

וְלַלְּבָבוֹת שֶׁבּוֹ יִשְׁכֹּנוּ

הַמְשֻׁתָּף – רַק זִכָּרוֹן.

*

אִם עוֹזֶרְךָ נִכְנָע בְּלִי אֹמֶר,

רַע הַדָּבָר מֵהִתְמָרְדוּת:

לָתֵת מִשְׁעָן יָכוֹל רַק חֹמֶר

שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּשֶׁר-הִתְנַגְּדוּת.

*

הַמְשׁוֹרֵר אָמְנָם רַק רָן –

אוּלָם, אַגַּב חִפּוּשׂ הַיֹּפִי,

מֵיטִיב לִמְצוֹא מִכָּל חַקְרָן

פְּנִינִים בַּיָּם הַפִילוֹסוֹפִי.

*

סִמַּן כְּבוֹדִי הָאֱנוֹשִׁי

הוּא לֹא שְׁקִילַת עֶרְכִּי בְּפֶלֶס –

כִּי אִם הַכֹּשֶׁר הַנַּפְשִׁי

לָשִׂים עַצְמִי לִצְחוֹק וָקֶלֶס.

*

בַּ“מְשֻׁלָּשׁ” הַמִּשְׁפַּחְתִּי

(אִם נַעֲמִיק בְּחֵקֶר **מַעַל)** –

“נוֹשֵׂא-קַרְנַיִם”אֲמִתִּי

הוּא הָאָהוּב וְלֹא הַבַּעַל.

*

פַּיְטָן עוֹסֵק, כְּמוֹ יַלְדּוֹן,

בְּהַפְרָחַת בּוּעוֹת.

אַךְ הֵן אֵינָן בּועוֹת-סַבּוֹן:

הֵן עֲשׂוּיוֹת דְּמָעוֹת.

*

כְּלוּם אִישׁ-מַדָּע אָמְנָם עוֹלֶה

עַל אִישׁ מִכְחוֹל אוֹ חֶרֶט?

הֵן הַמַּדָּע רַק מְגַלֶּה –

וְאָמָּנוּת יוֹצֶרֶת.

*

אָכֵן זָקוּק אָמָּן מֻשְּׁלָם

לְזִכָּרוֹן חַלָּשׁ:

עָלָיו לִרְאוֹת אֶת הָעוֹלָם

כָּל רֶגַע כְּחָדָשׁ.

*

אֶת עֵץ-הַדַּעַת הָאֶחָד

הָפַךְ מַדָּע לְיַעַר;

וְכָל כַּמָּה שֶׁאִישׁ יִלְמַד –

סוֹפוֹ לִהְיוֹת רַק בַּעַר.

*

אוּלַי, הָעֵשֶׂב הַשּׁוֹטֶה –

“חָכָם” עַל-פִּי דַרְכּוֹ,

וְרַק מֹחֵנוּ הַפּוֹתֶה

עוֹד לֹא גִלָּה עֶרְכּוֹ?

*

אַל נָא תִּצְחַק עִם בְּדִיחָתְךָ,

בִּזְמַן שֶׁהִיא מֻגֶּשֶׁת:

קֻפְסַת טַבַּק-הַהֲרָחָה

אֵינֶנָּה מִתְעַטֶּשֶת.

*

שִׁכּוֹר מַזְכִּיר בְּכָל דָּבָר

צוּרַת בַּקְבּוּק-שֶׁל-יַיִן:

כֻּלּוֹ רַק בֶּטֶן וְצַוָּאר –

וְרֹאשׁ מִלְמַעְלָה אַיִן.

*

הַתּוֹסַפְתָּן הוּא אֵבֶר בִּישׁ,

שֶׁאֵין בּוֹ כָּל הֶכְרֵחַ

וְאֵין בּוֹ רֶוַח לְשׁוּם אִישׁ –

מִלְּבַד הַמְנַתֵּחַ.

*

חֲצִי-חַיֵּינוּ הָרִאשׁוֹן

מְקַלְקְלִים הוֹרֵינוּ;

וְאֶת חֶצְיָם הָאַחֲרוֹן –

בָּנֵינוּ-יַקִּירֵינוּ.

*

צָעִיר חוֹלֵם עַל שִׂיא-סֻלָּם:

לִכְבּוֹשׁ עוֹלָם כֻּלּוֹ!

זָקֵן חוֹלֵם שֶׁהָעוֹלָם,

סוֹף-סוֹף, יַנִּיחַ לוֹ.

*

סוֹד הַרִקּוּד הוּא לְהָזִיז

וּלְסַלֵּק רַגְלַיִךְ

עַד שֶׁסֻּלְיַת בֶּן-זוּג פָּזִיז

תַּסְפִּיק לִדְרוֹךְ עָלַיִךְ.

*

הָרִקּוּדִים לְנַעֲרָה –

קְפִיצָה לְשֵׁם דִּיצָה;

אַךְ לְעַלְמָה מְבֻגָּרָה

הֵם קֶרֶשׁ-הַקְפִיצָה.

*

בַּת-זוּג שֶׁל גֶּבֶר בּוֹגְדָנִי

הֵעִירָה: "מַה מּוּזָר!

יְצוּר כָּל-כָּך שַׁכְחָנִי

נִקְרָא דַוְקָה זָכָר!"

*

אִם אֵין הַחֹרֶף בְּעִתּוֹ

נוֹשְׁכֵנוּ בְּשִׁנָּיו,

הוּא, תּוֹךְ כְּדֵי הִסְתַּלְקוּתוֹ,

מַכֵּנוּ בַּזָּנָב.

*

הַכֵּר תָּמִיד בְּלִי בֹּשֶׁת-שָׁוְא

טָעוּת אֲשֶׁר טָעִיתָ;

הֵן זֶה סִמָּן: אַתָּה עַכְשָׁו

חָכָם מִשֶּׁהָיִיתָ.

*

אִם בְּלִבְּךָ פִּתְאֹם מַתְחִיל

לִבְעוֹר חָרוֹן פִּרְאִי,

יֵש רַק רִפּוּי אֶחָד מוֹעִיל:

מִיָּד הַבֵּט בִּרְאִי!

*

שִׁמְרוּ כְּחֹק מֵהַר-סִינַי

הַכְּלָל הַמַּתֶּמַטִי:

אֶחַד “רָאִיתִי בְּעֵינַי”

שָׁוֶה מֵאָה “שָׁמַעְתִּי”.

*

בְּהִתְרַגֵּשׁ עַל אִישׁ צָרָה

חוֹזֵר הוּא בִּתְשׁוּבָה;

בְּרַם, חִישׁ הוּא שָׁב בַּחֲזָרָה

לְחֵטְא וְלִמְשׁוּבָה.

*

עַל הַשְׂכָּלַת אָדָם נִשְׁפּוֹט

לְשֵמַע תְּשׁוּבוֹתָיו –

וְעַל שִׂכְלוֹ נוּכַל לִתְהוֹת

לְפִי שְׁאֵלוֹתָיו.

*

עַד שֶׁיָּקוּם מַמְצִיא גָאוֹן

צְרִיכִים מֵאָה קוֹדְמָיו

לִקְצוֹר יֵאוּשׁ וְדִכָּאוֹן

בְּנִסּוּיִים-שֶׁל –שָׁוְא.

*

חֲבָל שֶׁאֵין עַל כְּלֵי-בִּטּוּי –

הַפֶּה וְהַקֻּלְמוּס –

שׁוּם חֹק מַטִּיל חוֹבַת חִטּוּי

לִפְנֵי כָּל קְרָב-פֻּלְמוּס.

*

רוֹדְפֵי קוֹרְאִים הִנָּם גּוֹרְעִים

מִכֹּחַ כְּתִיבָתָם:

אֵין מִי שֶׁרָץ אַחְרֵי קוֹרְאִים

יָכוֹל לְהַנְחוֹתָם.

*

הֶבְדֵּל בֵּין פְּרֶסָה אַחְרָאִית

לְעִתּוֹנוּת רָעָה:

זוֹ מִצְטַיֶּנֶת בְּתַגְלִית

וְזוֹ בְּאַמְצָאָה.

*

שַׁתְיָן וָתִיק אֵינוֹ מוֹקִיר

שׁוּם וֶתֶק מְפֻקְפָּק –

אַךְ הוּא רוֹחֵשׁ כָּבוֹד כַּבִּיר

לְוֶתֶק מְבֻקְבָּק.

*

לִבְנֵי-בּוֹהֶמָה – כְּלָל רִאשׁוֹן

שֶׁלֹא לִשְׁכַּב מֻקְדָּם:

"אֵין אִישׁ הָגוּן שׁוֹכֵב לִישׁוֹן

בְּיוֹם שֶׁבּוֹ הוּא קָם".

*

“מַה זֶּה יֹפִי?” – פָּנָה

אִישׁ תָּמִים אֶל חָבֵר.

וְהָרֵעַ עָנָה:

“זוֹ קֻשְׁיָה שֶׁל עִוֵּר!”

*

רְצִינוּת יֵשׁ לִרְכוֹש

וְלִלִמוֹד כְּמַדָּע;

וְאוּלָם קַלּוּת-רֹאשׁ

זֶה כִּשְרוֹן מִלֵּדָה.

*

כָּךְ דַּרְכּוֹ וְטִיבוֹ

שֶׁל אָדָם יְהִיר-לֵב:

אִם יֻזְמַן – לֹא יָבוֹא,

וְאִם לָאו – יֵעָלֵב.

*

לֹא קָשֶׁה הוּא לִבְחוֹר

בֵּין לָבָן לְשָׁחוֹר –

אַךְ קָשָׁה הַכְרָעָה

בֵּין רָעָה לְרָעָה.

*

בְּנֵי-אָדָם מִתְחַלְּקִים

לְסוֹפְגִים וּמַלְקִים –

אַךְ מַרְבִּית בְּנֵי-אָדָם

מַחְלִיפִים תַּפְקִידָם.

*

הַבִּקֹּרֶת דּוֹמָה לְמִין בַּנְק צִבּוּרִי,

הָעוֹזֵר לַיּוֹצְרִים בְּאַשְרַאי מוּסָרִי:

מְבַקֵּר, הַמַּפְלֶה בֵּין “אוֹיְבָיו” לִידִידָיו –

מְסַפְסֵר בְּאַשְׁרַאי הַמֻּפְקָד בְּיָדָיו.

*

מְעַנְיֵן לְצַיֵּן כִּי בּוֹרֵא-הָעוֹלָם

לֹא עָשָׂה שׁוּם פְּרָקִים בְּעַצְמוֹת הָאָדָם

לְאַפְשֵׁר לוֹ טְפִיחוֹת בְּיָדוֹ עַל שִׁכְמוֹ.

נָא יִזְכּוֹר זֹאת כָּל אִישׁ שְׂבַע-רָצוֹן מֵעַצְמוֹ.

*

אֵצֶל רֹב הַבְּרִיּוֹת גַּם גִּדּוּל רוּחָנִי

מְלֻוֶּה מַחֲלוֹת כְּגִדּוּל גּוּפָנִי.

*

אִישׁ עוֹלֶה עַל חַיָּה בְּכִשְׁרוֹן הַדִּבּוּר;

וּבְכִשְׁרוֹן הַשְּׁתִיקָה – עַל טִפֵּשׁ וְעַל בּוּר.

*

אִם הָאִישׁ רְצִינִי בְּעִנְיָן לֵצָנִי,

הוּא יִהְיֶה מְגֻחָךְ בְּעִנְיָן רְצִינִי.

*

פְּרוּטָתִי הַדַּלָּה חֲשׁוּבָה בְּעֵינַי

כְּתַרְפַּ"ט אֲלָפִים בְּעֵינֵי מִילְיוֹנַאי.

*

הַתַּקְצִיב מְאַפְשֵׁר לְאָדָם מְאֻזָּן

…לְהַפְסִיד מְעוֹתָיו גַּם לִפְנֵי בִּזְבּוּזָן.

*

לִטְעוֹת – זוֹ מִדָּה שֶׁל אֱנוֹשׁ;

לִמְחוֹל – זוֹ מִדָּה שֶׁל קָדוֹשׁ.

*

בְּמָקוֹם שֶׁיֵּש פְּרָס לְמַלְשִׁין

גַּם צַדִּיק לֹא פָּטוּר מִבֵּית-דִּין.

*

הִזְדַּמְּנוּת שֶׁקָּרְבָה אֶל הַדֶּלֶת

פַּעֲמַיִם אֵינָה מְצַלְצֶלֶת.

*

הַשָּׁפָל בְּמִינֵי הַשִּׁעְבּוּד –

מְכִירַת הַכָּבוֹד בְּכִבּוּד.

*

שִׁבֳּלִים בַּשָּׂדֶה אַל תִּסְפּוֹר נָא;

סְפוֹר אֶת מַה שֶּׁיַּגִּיעַ הַגֹּרְנָה.

*

רַק אֶחָד אִי-אֶפְשָׁר לְהַפְחִיד:

זֶה שֶׁאֵין לוֹ עוֹד מַה לְהַפְסִיד.

*

בְּמָקוֹם שֶׁהַשֵּׁד לֹא יַצְלִיחַ –

שָׁם יִבְחַר בְּאִשָּׁה לְשָׁלִיחַ.

*

נִסָּיוֹן הוּא בֵּית-סֵפֶר יָקָר –

בְּרַם, אַחֵר לֹא יוֹעִיל כָּל-עִקָּר.

*

לֹא יִזְכּוֹר בֶּן-חֵן פַּרְפָּר

רֵאשִׁיתוֹ כְּזַחַל;

לֹא יִזְכּוֹר עֲנָק-נָהָר

רֵאשִׁיתוֹ כְּנַחַל.

*

בְּלִבֵּנוּ קַל יוֹתֵר

מַעֲלוֹת לָטַעַת

מֵאֲשֶׁר לְהִפָּטֵר

מִסְּפִיחֵי מִגְרַעַת.

*

אִם הַקֶּשֶׁת-בֶּעָנָן

תַּעֲמוֹד יוֹמַיִם,

לֹא יָרִים עוֹד שׁוּם סַקְרָן

רֹאשׁ אֶל הַשָּׁמַיִם.

*

לֹא אִכְפַּת אִם תִּתְקַדֵּם

בְּמִקְצָב צָנוּעַ.

הָעִקָּר, אַל תֵּרָדֵם –

אַל תִּקְפָּא בְּלִי נוּעַ.

*

הַתַּקְצִיב – שׁוֹטֵר-תְּנוּעָה,

שֶׁיָּדוֹ מַדְרֶכֶת

כָּל פְּרוּטָה וְכָל מָעָה,

לְהֵיכָן לָלֶכֶת.

*

הַַסַּפָּר הוּא אִישׁ-שִֹיחָה

עֵר וְכָל-יוֹדֵעַ,

הַגּוֹזֵז, אַגַּב-אוּרְחָא,

שַׂעַר הַשּׁוֹמֵעַ.

*

אָמָּנוּת סַפָּר – כִּשְׁמָהּ:

רֹב הַסַּפָּרִים

מְסַפְּרִים – תַּרְתֵּי מַשְׁמַע:

רֹאשׁ – וְסִפּוּרִים.

*

נְשַׁנֵּן לָנֶצַח

כְּלָל אֶחָד פָּשׁוּט:

הֶרֶג-זְמַן – לֹא רֶצַח:

זוֹהִי הִתְאַבְּדוּת!

*

יֹפִי – שַׁי רַב-עֵרֶךְ

גַּם לְלֹא כִּשְׁרוֹן:

מִי דוֹרֵשׁ מִפֶרַח

שֶׁיֵּדַע לָרֹן?

*

עַל אָדִיב לִמְצוֹא לו

הד וּגְמוּל-אֱמֶת:

הַנִּמּוּס – לֹא סוֹלוֹ,

הַנִמּוּס-דּוּאֶט.

*

אֵיךְ נִקְרָא לוֹקֵחַ

וְאֵינוֹ מַחְזִיר?

יֵשׁ אוֹמְרִים: פִּקֵּחַ;

יֵשׁ אוֹמְרִים: חֲזִיר.

*

אִבַּדְתָּ אֶת כַּסְפֶּךָ –

הָרַע אֵינוֹ גָדוֹל:

אִבַּדְתָּ אֹמֶץ, אֶחָא –

אִבַּדְתָּ אֶת הַכֹּל.

*

הַיּוֹם גִּבּוֹר –

מָחָר בַּבּוֹר.

*

הַיּוֹם שַׁלִּיט –

מָחָר פָּלִיט.

*

בְּמִי שֶׁמֵּת

תּוֹלִים כָּל חֵטְא.

*

“הַכֹּל מֻתָּר” –

אֵינוֹ מִשְׁטָר.

*

חָצוּף עוֹלֵב –

תָּמִיד מוּג-לֵב.

*

הַמַּאֲזִין –

אֲבִי-מַלְשִׁין.

*

הָהוֹן קוֹנֶה,

הָאוֹן בּוֹנֶה.

*

אֵין טוֹב פּוֹטֵר

מִטּוֹב-יוֹתֵר.

*

רֵאשִׁית-מִצְוָה –

לַכֹּל קִצְבָה!

*

חָכָם תָּמִיד

נִשְׁאָר תַּלְמִיד.

*

מַלֵּא כּוֹסְךָ

לְפִי כִּיסְךָ!

*

שׁוֹטֶה פָּעִיל

אֵינוֹ מוֹעִיל.

*

חַסְכָן – צוֹבֵר,

קַמְּצָן – קוֹבֵר

*

טוֹב לֵב חַנּוּן

מֵרֹאשׁ שָׁנוּן.

*

צָבַרְתָּ צְרוֹר –

הַקֵּץ לַדְּרוֹר!

*

כָּל לֵב אוֹהֵד

זָקוּק לְהֵד.

*

כָּעֵת “לָתֵת”

זֶה פֹּעַל מֵת.

*

מֻקְסָם מֵחֵן

אֵינוֹ בּוֹחֵן.

*

לִפְנֵי טוֹבוֹת –

שָׁלֵם חוֹבוֹת!

*

בְּכָל חֶדְוָה

צָפוּן מַדְוָהּ.

*

בְּדִיקַת חֶשְׁבּוֹן

אֵינָהּ עֶלְבּוֹן.

*

גֻּזְמַת נִמּוּס –

זִלְזוּל כָּמוּס.

*

רִבּוּי רְכוּשׁ

אֵינוֹ מֵחוּשׁ

*

דּוֹבֵר-בַּדִּים

קוֹבֵר עֵדִים.

*

בִּשְׁבִיל מַבּוּל

אֵין בֵּית-קִבּוּל.

*

לֹא כָּל גָּרוֹן

מֻכְשָׁר לָרֹן.

*

מוּטָב בִּטְלַאי

מֵעַרְטִילַאי.

*

לֹא כָּל מִין-עֵץ

יִצְלַח לְחֵץ.

*

לְפֶה רָעֵב

הַכֹּל עָרֵב.

*

הַרְבֵּה פִּטּוּם –

סוֹפוֹ טִמְטוּם.

*

אֶת זֶה מַכִּים –

וְזֶה מַחְכִּים

*

הֱיֵה יְדִיד

עִם כָּל שָׁכֵן

אוּלָם תָּמִיד

עֲמוֹד הָכֵן!

*

הָאֵל עוֹזֵר

לַמִּתְאַזֵּר.

*

הַמְּחַכֶּה

סוֹף-סוֹף יִזְכֶּה

*

קוֹרֵא בְּקוֹל

הַתַּרְנְגֹל –

אַךְ מְטִילוֹת

תַּרְנְגוֹלוֹת.

*

הֱיֵה זָרִיז,

אַךְ אַל תַּפְרִיז

*

לְאַט הַרְהֵר

אַךְ פְּעַל מַהֵר!

*

כְּתִיבָה קַלָּה –

לֹא מַעֲלָה,

אִם פֵּרוּשָׁהּ –

קְרִיאָה קָשָׁה.

*

אֵין וֶרֶד-נִיחוֹחַ

בְּלִי עֹקֶץ וָחוֹחַ

*

לֹא דַי לְגַנּוֹת:

צָרִיך לְשַׁנּוֹת!

*

אֵין וֶרֶד-נִיחוֹחַ

בְּלִי עֹקֶץ וָחוֹחַ.

*

הַצַּעַר – בֶּן-זוּג

לְכָל תַּעֲנוּג.

*

קָשֶׁה לְהָקֵל

אַךְ קַל לְקַלְקֵל!

*

רָחוֹק מִין הָעַיִן –

כָּמוֹהוּ כְּאַיִן.

*

מִזֶּה שֶׁתִּצְרַח

לְךָ לֹא יִרְוַח.

*

דָּבָר שֶׁאוֹסְרִים –

חָמוּד פִּי-עֶשְׂרִים.

*

מוֹעִיל וְנָעִים

אֵינָם זוּג-רֵעִים.

*

הָאֶבֶן מִקְלַע

פָּגְעָה בְּצוּר-סֶלַע.

*

כֹל בַּעַל-מַקֵּל

נִהְיֶה לְגוֹאֵל.

*

גַּם רֶשֶׁף זָעִיר

יָכוֹל לִשְׂרוֹף עִיר.

*

שׁוֹלֵט עַל לִבּוֹ

יִשְׁלוֹט עַל רִבּוֹא.

*

אֶת מַה שֶּׁמַּגִּיעַ

דִּרְשׁוּ בְּמַפְגִיעַ.

*

אָשֵׁם בַּעַל-שֵׁם

כִּפְלַיִם אָשֵׁם.

*

מַרְבֶּה בְּחִירָה

זוֹכֶה בְּכִי-רָע.

*

לְרָם שֶׁנָפַל

לוֹעֵג רַק שָׁפָל.

*

אֵין דְּבַשׁ-מַחְמָאוֹת

עוֹלֶה בְּמָעוֹת.

*

שׁוּם חוֹק שֶׁיוּחַק

לֹא יַשְׁפִּיעַ כִּדְחָק.

*

בֶּן-כֶּלֶב נַבְחָן

פָּנִים לֹא יִבְחָן.

*

הַדִּין מְצֻיָּן

אַךְ רַע הַדַּיָּן.

*

הַשֶּׁבַח רוֹבֵץ,

הַגְּנַאי מִתְרוֹצֵץ.

*

נִדְמֶה לַגַּנָּב

כִּי פִּשְׁעוֹ עַל פָּנָיו.

*

עָדִיף גַּם גִּנּוּי

מִשֶּׁבַח קָנוּי.

*

מַצְפּוּן-יְשָׁרִים

הָרַךְ בַּכָּרִים.

*

קַלֵּף חֲנֻפָּה –

תִּמְצָא בָּהּ חֻצְפָּה.

*

מֵרֹב חֲזָרָה

גַם הַטּוֹב לְזָרָא.

*

מַסְפִּיק לַשָּׂטָן

גַּם פֶּתַח קָטָן.

*

טוֹבֵעַ נוֹאָש

נֶאֱחָז בִּקְנֵה-קַשׁ.

*

נִכְנַס שִׁכָּרוֹן –

יָצָא זִכָּרוֹן.

*

הָרֶגֶל קָפְצָה —

וְהַחֹטֶם נִפְצַע.

*

לְעֶלֶם כָּל “הִיא” –

יְצוּר אֱלֹהִי.

*

כִּוֵּן אֶל צִפּוֹר —

וּפָגַע בַּחֲמוֹר.

*

מִי שֶּׁנוֹצַר לִזְחוֹל

לָעוּף אֵינוֹ יָכוֹל.

*

סַבְלָנוּת וָיֶגַע

יְנַצְחוּ כָּל פֶּגַע.

*

עֲשֵׂה לְפִי הַטּוֹב,

וְלֹא לְפִי הָרֹב.

*

הַחַלָּשׁ מוֹכִיחַ,

הֶחָזָק מַכְרִיחַ.

*

הֱיֵה גִבּוֹר בִּקְרָב –

וְלֹא מִמַּאֲרָב!

*

פַּת בְּיוֹם-שֶל-חֶסֶר

יְקָרָה מֵעֶשֶׂר.

*

לֹא מֵחָסוּתְךָ –

וְלֹא מִגַּסּוּתְךָ!

*

טוֹב בָּרִי מִשֶׁמָּא

וּמַרְאֶה מִשֵּׁמַע.

*

הָאוֹרֵב לְעוֹף

אַל יַכֶּה בְּתֹף!

*

לָעֶרְגָּה אֶל גֹּבַהּ

אֵין דַּרְגָּה שֶׁל שׂבַע.

*

הַמֻּמְחֶה לַכֹּל – אִם טָעוּת סָלַחְתָּ –

לֹא מֻמְחֶה גָדוֹל. יִצְרְךָ נִצַחְתָּ;

*

אִם טָעוּת סָלַחְתָּ —

יִצְרְךָ נִצַחְתָּ;

אִם רִשְׁעוּת סָלַחְתָּ –

צִדְקְךָ רָצַחְתָּ.

*

לָרוֹצֶה לִבְדּוֹת

לֹא אִכְפַּת עֻבְדּוֹת.

*

נֶגֶד כֹּחַ זֶרֶם

לֹא יוֹעִיל שׁוּם חֵרֶם.

*

הָרוֹפֵא “לוֹקֵחַ”

יַחַד עִם רוֹקֵחַ,

הַחוֹלֶה מוֹרֵחַ —

וְהַשְּׁחִין פּוֹרֵחַ.

*

כְּסוּת-נָזִיר אֵינֶנָּה

עֲרֻבָּה לְצֶנַע.

*

בְּעַצְמוֹ פּוֹשֵׁעַ –

וְצוֹעֵק “הוֹשֵׁעַ!”

*

לְחוֹטֵא צָלֵחַ

הָעוֹלָם סוֹלֵחַ.

*

אַף כִּי כֶּלֶב נוֹבֵחַ,

עוֹד שָׁלוֹם לַיָּרֵחַ.

*

עֲנָוָה מְיֻתֶּרֶת —

גַּאֲוָה מְסֻתֶּרֶת.

*

יֵשׁ נוֹבְחִים לְשֵׁם רֶוַח –

וְנוֹבְחִים לְשֵׁם נֶבַח.

*

הַיָּפָה מִן הַטֶּבַע —

לְמוֹתָר לָהּ הַצֶבַע.

*

הָאָזְנַיִם לָנֶצַח

לֹא תִּגְבַּהְנָה מִמֵּצַח.

*

לְכָל לֵב יֵשׁ דֵּי כֹּחַ

לְרַמּוֹת אֶת הַמֹּחַ.

*

סוּס מַכִּיר עַל-פִּי רֶסֶן,

אִם רוֹכְבוֹ – בַּעַל-חֶסֶן.

*

הָעָרְמָה וְהַנֵּכֶל –

לֹא חָכְמָה וְלֹא שֵׂכֶל.

*

אִם גֻּלְגֹּלֶת נִזּוֹקֶת,

אֵין בּוֹכִים עַל תִּסְרֹקֶת.

*

יֵש חוֹשֵׁב שֶׁהוּא לַישׁ –

וְאֵינוֹ אֶלָּא תַּיִשׁ.

*

לְרִיצָה אֵין שׁוּם עֵרֶךְ –

אִם לֹא זֹאת הִיא הַדֶּרֶךְ.

*

גַּם שׁוֹטֶה יָכוֹל פַּעַם

לְהַפְלִיט דִּבְרֵי-טַעַם.

*

הַחַיָּה הַטּוֹרֶפֶת

לֹא תֻּרְגַל אֶל הָרֶפֶת.

*

מִכָּל פֶּגַע וּפֶצַע

יֵשׁ לְמִישֶׁהוּ בֶּצַע.

*

אִם נָתַן הָאֵל לֹעַ, ּ

גַּם יִתֵּן מַה לִבְלוֹעַ.

*

תַּרְנְגֹלֶת שְׁכֵנֵינוּ

הִיא אַוָּז בְּעֵינֵינוּ.

*

אִם קָשֶׁה הָאֱגוֹז,

מַה תּוֹעֶלֶת לִרְגּוֹז?

*

שֶׁבַע מֹד וַחֲזוֹר

עַד שֶׁפַּעַם תִּגְזוֹר.

*

מַה שֶּׁכַּעַס יוֹעֵץ –

זֶה תָּמִיד לְרוֹעֵץ.

*

אַל תָּבוֹא לְהָקֵל

עַל הַסּוּס בְּמַקֵּל!

*

מְהִירֵי הֶחָרוֹן

הֵם קִצְרֵי זִכָּרוֹן.

*

אַל תַּתְחִיל עִם שָׂטָן

בְּמַשָּׂא-וּמַתָּן!

*

הַחֵמָה מַצְחִיקָה

בְּאֵין יָד חֲזָקָה.

*

לְאֵיד-זָר אַל תִּצְחַק –

גַּם תּוֹרְךָ לֹא יִרְחַק.

*

בּוּז אִלֵּם הוּא נָקָם

הַיּוֹתֵר מְחֻכָּם.

*

שׁוּם גָּאוֹן לֹא יוּכַל

לְשַׁכְנֵעַ סָכָל.

*

לְהָבִין אֶת הַכֹּל –

זֹאת אוֹמֶרֶת לִמְחוֹל.

*

בְּחָכְמָה שְׁאוּלָה

לֹא תַּרְבֶּה פְּעֻלָּה.

*

אֵין מַקְנִים חָרִיצוּת

עַל יְדֵי עָרִיצוּת.

*

שׁוֹטֶה בָּא בְּכַסְפּוֹ

וְיוֹצֵא בְּגַפּוֹ.

*

הַמִּלִּים הָרַכּוֹת

רַב כֹּחָן מִמַּכּוֹת.

*

כְּסִיל – הָעֵט שֶׁלּוֹ גִיר

וְהַנְּיָר שֶׁלּוֹ קִיר.

*

אִישׁ מַתְוֶה לוֹ תַּכְלִית –

וֶאֱלֹהַּ מַחְלִיט.

*

סוֹד חַיִּים – בִּסְתִירָה:

טוֹב יוֹנֵק מִן הָרָע.

*

מַה שֶּׁאֵל מְרַתֵּק

אֵין אָדָם מְנַתֵּק.

*

הַמִּקְרֶה מְחַדֵּשׁ –

וְהַזְּמַן מְקַדֵּשׁ.

*

בְּפָחוֹת לֶהָבָה

תֶּאֱרַךְ אַהֲבָה.

*

הַמּוּזָר שֶׁחָזַר –

שׁוּב אֵינוֹ כֹּה מוּזָר.

*

אַהֲבָה בַּת-מִדָּה –

אַהֲבָה מַתְמִידָה.

*

בֵּין נִשְׂגָּב לִמְגֻחָךְ –

לֹא יוֹתֵר מִמִּדְרָךְ.

*

אִישׁ לוֹמֵד וּמַחְכִּים

עַל יְדֵי נְזָקִים.

*

הָאֱמֶת סוֹף-כָּל-סוֹף

אֶת הַשֶּׁקֶר תַּחֲשׂוֹף.

*

הָרָעָב הוּא טַבָּח

הַיּוֹתֵר מְשֻבָּח.

*

עַל הַמֹּחַ לִרְדּוֹת

ְּיָדַיִם מוֹרְדוֹת.

*

אַל תִּדְרוֹש מֵרָעֵב

הִגָּיוֹן וְטוּב-לֵב.

*

הַדְּמָעוֹת הֵן הַדָּם

הַדְּמָעוֹת הֵן הַדָּם

*

אִם הַפֶּה צָרִיך פַּת,

שׁוּם מַנְעוּל לֹא אִכְפַּת.

*

מִכָּל אִישׁ – כְּעֶרְכּוֹ,

לְכָל אִישׁ – כְּצָרְכּוֹ.

*

רוּחַ אִישׁ וְשִׂכְלוֹ

אֵין לִכְבּוֹל וְלִכְלוֹא.

*

אֵין חֵרוּף וְגִדּוּף

מִדַּבֵּק אֶל הַגּוּף.

*

אֵין אָדָם נֶעֱצַב

אוֹ צוֹהֵל לְפִי צַו.

*

הַמַּסְתִּיר אֶת פָּנָיו

הוּא עָנָו – אוֹ גַּנָּב.

*

אֵין אָדָם שֶׁשֻּׁכְנַע

כְּאָדָם שֶׁשֻּׁכְנַע.

*

לֹא קָשֶׁה לְלַבּוֹת,

אַךְ קָשֶׁה לִכַבּוֹת.

*

מְסֻכָּן לָרוֹדָן

מְעֻנֶּה מִמַּרְדָן.

*

יֵשׁ מַתְחִיל כְּנָזִיר –

וְגוֹמֶר כַּחֲזִיר.

*

מְנוּחָה וְכָבוֹד –

זוּג נָדִיר עַד מְאֹד.

*

הָרוֹצֶה בְּמַכּוֹת

לֹא יַרְבֶּה לְחַכּוֹת.

*

טוֹב אֶחָד בַּהֹוֶה

מִתְרֵיסָר מְקֻוֶּה.

*

לְצָרָה וְרָעָה

אֵין לִקְבּוֹעַ שָׁעָה.

*

אִם רָצוֹן בְּנִמְצָא,

תִּמָּצֵא גַם עֵצָה.

*

בְּבִרְכַּיִם כּוֹשְׁלוֹת

לֹא תַּגִּיעַ לִשְׁלוֹט.

*

אִם חָסֵר הָרָצוֹן,

כָּל תָּכְנִית – רַק לָצוֹן.

*

חֲמִשָּׁה חֲמוּשִׁים

יְנַצְּחוּ חֲמִשִּׁים.

*

כָּל חִידָה

מַפְחִידָה.

*

בּוּר חוֹמֵד

לְלַמֵּד.

*

מֵהֶכְרַח

לֹא תִּבְרַח.

*

דֶּרֶךְ-אֵם –

לְרַחֵם.

*

אֵין עָצֵל

לְנַצֵּל.

*

טוֹב זָהִיר

מִמָּהִיר.

*

אֵין פָּטוּר

מִוִּתּוּר.

*

טוֹב נָדִיב

מֵאָדִיב.

*

סוֹף כָּל חַג

שֶׁהוּא פָּג.

*

אַל תִּבְעַט

גַּם בִּמְעַט.

*

סוֹף מָדוֹן

אֲבַדּוֹן.

*

גַּם לַקַּל

יֵשׁ מִשְׁקָל.

*

לַכִּעוּר

אֵין שִׁעוּר.

*

דִּין הַזְּמָן

כִּ“מְזֻמָּן”.

*

עַל נָבָל

לֹא חֲבָל!

*

קָט הַכְּלִי –

אַךְ שֶׁלִּי!

*

אֵין מִדָּה

לַחֲמִידָה.

*

אֵין תּוֹבֵעַ

כַּשָּׂבֵעַ.

*

אֵין כּבּוּר

מַרְבֶּה דִּבּוּר.

*

אֵין מַרְגִּיעַ

כַּיְגִיעַ.

*

אִישׁ פָּזִיז

אֵינוֹ זָרִיז.

*

פַּעַם שֶׁפַע,

פַּעַם אֶפַע.

*

מְצֻחְצָח

אֵינֶנוּ צַח.

*

נֶגֶד “אַיִן”

אֵין שׁוּם זַיִן.

*

אֲרִיכוּת

אֵינָהּ אֵיכוּת.

*

“תֵּן וְטוֹל” –

יְסוֹד הַכֹּל.

*

הֶפְקֵרוּת

אֵינָהּ חֵרוּת.

*

סוֹף כָּל לוֹט

סוֹף כָּל לוֹט

*

רְעָבוֹן

אֵינוֹ עָוֹן.

*

חֹסֶר-כֹּל –

מַמְצִיא גָדוֹל.

*

שַׁי עַל תְּנַאי

אֵינֶנּוּ שַׁי.

*

לְאִטְּךָ,

אַךְ בְּבִטְחָה!

*

אִישׁ בָּרִיא –

כַּאֲרִי;

אִישׁ חוֹלֶה –

כְּעָלֶה.

*

הַמּוֹכֵר –

מְפָאֵר;

הַקּוֹנֶה –

מְגַנֶּה.

*

כְּאֵב קָטָן –

פַּטְפְּטָן;

כְּאֵב גָּדוֹל –

חֲסַר-קוֹל.

*

מִפַּרְפָּר –

עָשׂוּ פָּר;

מֵחָסִיל –

עָשׂוּ פִּיל.

*

סְתָם אֱנוֹשׁ

חוֹשֵׁב בְּרֹאשׁ –

וְאוֹהֵב

חוֹשֵׁב בְּלֵב.

 

מִיַּלְקוּט הַהַגְדָּרוֹת    🔗

צִמּוּק – זֶה שֵׁם מִסְכֵּן-עֵנָב

שַׁהַצָּרוֹת קִמְּטוּ פָּנָיו.

*

צַנְחָן – זֶה אִישׁ יוֹרֵד בְּנֵס

מֵעֵץ, שֶׁבּוֹ הוּא לֹא טִפֵּס.

*

מִגְדַּל-בָּבֶל: בִּנְיָן קָדוּם

בִּשְׁבִיל כִּנּוּס רִאשׁוֹן שֶׁל אוּ"ם.

*

שַדְּכָן: תִּשְׁעִים אָחוּז דִּמְיוֹן

וַעֲשָׂרָה – קוֹמִיסִיּוֹן.

*

מַעֲטָפָה הִיא “תַּכְרִיכִים”

לְבַקָּשַׁת הַנִּצְרָכִים;

נְדַן-פִּגְיוֹן הִיא לְחֶשְׁבּוֹן;

קְלִפָּה – לְצֶ’ק אוֹ לְמָמוֹן;

וּכְתֹנֶת-לַיְלָה חֲבִיבָה

בִּשְׁבִיל אִגֶּרֶת-אַהֲבָה.

*

מַהִי רוּחַ, יְדִידַי?

זֶה אֲוִיר שֶׁאֵין לוֹ פְּנַאי.

*

אֵד – זֶה מַיִם, שֶׁפִּתְאֹם

הִשְׁתַּגְּעוּ מֵרֹב הַחֹם.

*

עֲנָבִים בְּאֶשְׁכּוֹלוֹת

זֶהוּ יַיִן בִּגְלוּלוֹת.

*

מַחְמָאָה – זֶה שֶׁקֶר-חַג

בְּצִילִינְדֶר וִּבִפְרַאק.

*

הָעִתּוֹן הוּא חֹר-מַנְעוּל,

לְהָצִיץ אֶל חוּץ-לַגְּבוּל.

*

מַהוּ פֵּשֶׁר פֶלְיֶטוֹן?

פֵּרוּשׁוֹ: פִּלְפֵּל-עִתּוֹן.

*

מַהִי רֶשֶׁת? צְרוֹר חֹרִים,

שֶׁבְּחוּט יַחְדָּיו קְשׁוּרִים.

*

מַהוּ נֵבֶל? בִּמְחִילָה,

זֶה פְּסַנְתֵּר לְלֹא שִׂמְלָה.

*