לפרק “יש ילד אחד ברחובות”    🔗

שלוש רשימותי על אבי וקבוצת ‘אריאל’: ר' “השביעייה הסודית”, מעריב, 20 ביולי 1988; “חלום שיש בו אהבה”, ‘חותם’ (‘על המשמר’), 13 בפברואר 1989; “אריאל – תנועת־הנוער הקטנה ביותר בעולם”, בכתב־העת ‘אריאל’ של משרד החוץ, גל' 99 – 100, 2005 (שיצא באנגלית, עמ' 6 – 15 שם; ובמהדורות בצרפתית, בספרדית, בגרמנית וברוסית).

 

לפרק “חייל שמספרו 281504”: שירים ללהקות הצבאיות (1957 – 1973)    🔗

כ־200 פזמונים, מונולוגים ומערכונים שכתבתי ללהקות הצבאיות ( בסוגריים: מספר התכניות שכתבתי לכל להקה):

להקת הגדנ“ע ‘חץ וקשת’ (3. ‘סמוך על הדודה’, 1955; ‘אם כבר – אז כבר’, פלנ"חניק, 1966); להקת הנח”ל (4. ‘בדרך כלל’, ‘האלוף על הגג’, ‘פלנ"חניק’, ועוד); להקת פיקוד הצפון (5. ‘פגע וברח’, 1957; ‘הנשק הסודי’, 1961; ‘קום והתהלך בארץ’, 1984, ועוד); להקת פיקוד המרכז (4. ‘שמע חבר’, 1957; ‘צחוק במרכז’, 1958; ‘האדם הנכון במקום הנכון’, 1958 ועוד); להקת פיקוד הדרום (3. ‘נשרים בערבה’, 1971; ‘מדרום תיפתח הטובה’, 1972 ועוד); להקת גייסות השריון (5. ‘יותר מדי אבק’, 1959; ‘כאן השריונים’, 1962; ‘זמר לשריון’, 1962; ‘כנר על הטנק’, 1966; ‘טיפול זה טיפול’, 1967); להקת חיל הים (6. ‘גל אל גל’, 1959; ‘מסורת ימית’, 1959; ‘וביום השלישי’, 1968; ‘רפסודיה בכחול’, 1969; ‘שירת הים’, 1971; ‘הללו־ים’, 1973, ועוד); צוות בידור ולהקת חיל האוויר (1. ‘מסביב לעולם בשמונים דקות’, 1973); מקהלת גברי השריון (2); צוות הווי פיקוד מרכז (1977), צוות הווי תותחנים (1), צוות הווי סיני (1), צוות הווי ‘פילפל’ (1).

 

לפרק ‘גם כך שרתי לך’    🔗

מבחר פזמונים סאטיריים מוקדמים (1957 – 1986) רדיו: פזמון שבועי אקטואלי ב’קול ישראל' (“או ש־ או ש־”) ובגל"צ (“אם כבר – אז כבר”); תכניות רדיו ב’קול ישראל' (1957 – 1959): ‘שלושה בסירה אחת’, ‘ינשופים וחיוכים’, ‘על קצה המזלג’, ‘בכל המסיבות’, ‘תיבת נח’; טורים סאטיריים בעיתונים ‘אבוקה’, ‘אתגר’, ‘במחנה גדנע’, ‘העולם הזה’, ‘פי האתון’ (1957 – 1963); פזמונים סאטיריים בשלוש הצגות בתיאטרון ‘סמבטיון’ (1957 –

1. ‘זלמן יש לו משקפים’, ‘עמוד על הראש’ ועוד); ‘פרנסות ישראל’ (‘דו־רה־מי’, 1958); ומבחר פזמוני סאטיריים ועוד.

 

הצגות במועדון התיאטרון, ת"א, ל’רביעיית מועדון התיאטרון'    🔗

(1957 – 1963): ‘ברית צרפת וישראל’ (1957), ‘דתיאדה’ (עם דן בן־אמוץ. 1958), ‘בגל קצר’ (1959), ‘סיפורי המקרא’ (1961), ‘בלגאן בא לגן’ (1959), ‘חכמי חלם’ (1960), ‘אנשים חשובים מאוד’ (1976). וכן רביעיית התכנית ‘תל־אביזיה’ (1963).

במאים: יוסף מילוא, שרגא פרידמן, עדנה שביט. ניהול מוזיקלי: רוני וייס, מאיר נוי, פרנק פלג, פולדי שצמן ועוד.

לפרק ‘עושים הצגה’: אופרות, מחזות זמר מקוריים והצגות מוזיקליות (בסדר כרונולוגי)

‘סמוך על הדודה’ (1955. ‘חץ וקשת’. כל המחזמר. לחנים: מאיר נוי); ‘מחבוא הרוח’ (1958. כל האופרה. מוזיקה: פרנק פלג. תזמורת רשות השידור וזמרים); ‘שלושה שחלמו’ (פזמוני המחזמר של יורם מטמור, אילת 1958); ‘חיי אדם’ (יצירה לתזמורת רשות השידור. מוזיקה: מרק לברי); ‘חולון ליל קיץ’ (1959, חולון. כל המחזמר. בימוי: ש' פרידמן וא' סטן**); ‘הביקור המוזר’** (1971. מחזה־יובל לילדים מאת דבורה עומר, רחובות, כל הפזמונים. בימוי: איה לביא. לחנים: נורית הירש); ‘איש חסיד היה’ (1968. כל המחזה. בימוי: יוסי יזרעאלי. מוזיקה: יוחנן זראי ומ' נוי. ‘בימות’. הוצג גם באנגלית, בברודווי, 1972, בבימוי י' יזרעאלי, וברוסית, במינסק, 2001, בבימוי ו' אניסנקו. ושוב בעברית בבימוי א' אלתרמן, ‘לילך’, 1990; גדי צדקה, ‘התיאטרון העברי’ נוסח לנוער ונוסח למבוגרים, 2003; ד' אפרת, בית־צבי, 2011); ‘ירושלים שלי’ (1969. ‘החאן’. כל ההצגה. בימוי: י' זילברג. ניהול מוזיקלי: נועם שריף); ‘כה אמר עמנואל’ (1971. מחזה־רדיו בחרוזים, גל"צ, עם יהורם גאון וזאב רווח); ‘אל תקרא לי שחור’ (1962. כל ההצגה. בימוי: דני ליטאי. לחנים: בני נגרי); ‘אלף לילה ולילה’ (1972. ‘בימות’. כל ההצגה. בימוי: מייקל אלפרדס. מוזיקה: שלמה בר); ‘מחברות החשק’ (1972. ‘בימות’. מחזמר בחרוזים. כל המחזמר. בימוי: י' מילוא. לחנים: דניאל שליט. בהפקות מאוחרות: מוזיקה: מתי כספי, יעקב סגל); ‘הקוקו והסרפאן’ (1972. ‘יובל’. פזמונים ומערכונים. בימוי: י' זילברג. ניהול מוזיקלי: א' לבנון); ‘אליהו הנביא’ (1973. היכל התרבות ת"א. כל המופע. בימוי: ש' בונים); ‘קרנבל בתל־אביב’ (1975. מחזמר לטלוויזיה. בימוי: נדב לויתן); ‘בערוגות החשק’ (1975 – 1976. 3 מחזות זמר בחרוזים לטלוויזיה. בימוי: ישראל גוריון. מוזיקה: מתי כספי); ‘בין הצלצולים’ (1982. כל המחזמר. בימוי: מיכה לבינסון, ובהפקה שנייה י' גוריון. ‘בימות’. ניהול מוזיקלי: ר' קדישזון); ‘ילדי הכרך’ (1982. ‘בימות’. כל המחזמר. בימוי: צ' צרפתי. לחנים: א' שרים); ‘מצא אישה – מצא טוב?’ (1984. מחזמר בחרוזים. ‘בימות’. בימוי: י' גוריון. מוזיקה: מתי כספי); ‘דוקטור דוליטל’ (1986. מחזמר לילדים, עם שלמה בר־שביט. בימוי: אלה אלתרמן. מוזיקה: ס' ארגוב); ‘ברגליים יחפות’ (1988. מחזמר על חיי דוד בן־גוריון. בית־לסין. בימוי: מ' גורביץ. מוזיקה: ישי שפי); ‘כולנו חתומים’ (1988. מחזמר. בימוי: א' פסטר. מוזיקה: רפי קדישזון); ‘יום הולדת למדינה’ (1988. מחזמר לילדים. בימוי: בלהה מס. מוזיקה: יוסי בן־נון); ‘אורשלם’ (1992. מחזמר. תיאטרון אורנה פורת לילדים. בימוי: י' גוריון. מוזיקה: ר' קדישזון); ‘נאסר א־דין’ (2000. ‘הבימה’. מחזמר. בימוי: צדי צרפתי. מוזיקה: קובי אוז); ‘מרי לו’ (2002. מחזמר משירי צביקה פיק (עם מירית שם־אור). ‘הבימה’. בימוי: סטיבן דקסטר. מוזיקה: צ' פיק); ‘מכס ומוריץ’ (2004. אופרה, עפ"י סיפורי ו' בוש. ‘מדיטק’ חולון. מוזיקה: גיל שוחט. בימוי: רוני פינקוביץ); מחזות זמר מקוריים בכתובים: ‘למך בשר ודם’ (1973); 'זרח שונא הנשים' (1974).

 

על זכויות היוצרים של פזמוני ‘קזבלן’    🔗

על המשפט שנערך בנוגע לזכויות היוצרים על פזמוני המחזמר ‘קזבלן’ ראו שפע כתבות בעיתונות היומית (מרץ – אפריל 1967: 5 – 6.3.67, 8.3.67, 13.3.67, 3.4.67, ועוד; יוני וספטמבר 1969:

7.6.69, 11 –12.6.69, 17.6.69, 4 – 5.9.69 ועוד; וכן ‘פסקים של בתי־המשפט המחוזיים בישראל’, כרך סח (תש"ל, 1970), גל' 5 – 6, עמ' 113 – 133; ‘פסקי־דין של בית־המשפט העליון’, כרך כד, חלק ראשון (תש“ל – תשל”א, 1970), גל' 30, עמ' 825 – 840; ור' שאול הון, “אלמגור זכה. הוכרו זכויותיו ב’קזבלן'”, ‘מעריב’, 15.3.73.

 

פזמונים למחזות זמר ולהצגות מוזיקליות שונות    🔗

‘זלמן יש לו משקפיים’ (1958. ‘סמבטיון’. כל פזמוני המחזמר של י' הייבלום. בימוי: גדעון שמר. מוזיקה: פרנק פלג); ‘אף מילה למורגנשטיין’ (1959. ‘בצל ירוק’. כל פזמוני המחזמר של א' קישון. בימוי: ש' בונים. מוזיקה: מ' וילנסקי וס' ארגוב); ‘קזבלן’ (1966. תיאטרון גודיק, ואח"כ הפקות אחרות. פזמונים. בימוי: י' זילברג. מוזיקה: ד' זלצר); ‘עיר הגברים’ (1970. הפזמונים לסיפורי ראניון בעיבוד א' כרמי. בימוי: ד' ליטאי. מוזיקה: מתי כספי); ‘אמי הגנרלית’ (1971. כל הפזמונים לקומדיה של א' שגיא. בימוי: י' זילברג. מוזיקה: נורית הירש); ‘שמח בנמל’ (1971. כל פזמוני המחזמר של יורם מטמור ושמעון ישראלי. בימוי: י' מילוא. מוזיקה: מ' וילנסקי); ‘שלום, שלום – ואין שלום’ (1973. ‘הבימה’. כל פזמוני המחזמר של י' בר־יוסף. בימוי: דניאל גורדון. מוזיקה: פ' שצמן). ועוד.

פזמונים ושירי־נושא להצגות ולסרטים: ‘אלדורדו’, ‘בוטיק השקרים’, ‘דירת הרווקים’, ‘האידיוטית’, ‘מוישה וינטלטור’, ‘פאפא ליאון’, ‘השיפוצניק’. לסרטים: ‘אף מילה למורגנשטיין’ (1963), ‘עליזה מזרחי’ (1967); ‘הטל צל ענק’ (1968); ‘קזבלן’ (1973); ‘הרש’לה’ (1977), ‘סלומוניקו’ (1972), ‘לופו’ (1970), ‘קוני למל בת"א’ (1976), ועוד.

שירי פרסומת שונים: “אדון אבוקדו וגברת אבוקדה”, “אלנית”, “דן”, “פרידמן זה פרידמן” ועוד.

 

לפרק ‘הלילה טוב לרקוד’    🔗

תרגומי מחזות זמר ואופרטות (בסדר כרונולוגי): ‘ברנשים וחתיכות’ (בורוז־לסר. 1958. כל פזמוני המחזמר למופע תזמורת רשות השידור וזמרים); ‘פנטסטי’ (ג’ונס־שמידט. 1962, מועדון התיאטרון חיפה; 1969, ‘הבימה’; 1990, ‘הקאמרי’); ג’יג’י (לרנר־לווה. 1962, כל פזמוני הסרט); ‘גברתי הנאווה’, לרנר־לווה. התרגום עם שרגא פרידמן. 1964 ו־1969 בתיאטרון גודיק; וכן הפקות משה יוסף ב־1986, 2002 ובית־צבי 1986, 1998, 2011). ‘כנר על הגג’ (סטיין, הרניק־בוק. 1966, תיאטרון גודיק; וכן התיאטרון העממי, 1999 ו“הקאמרי”, 2009); ‘עצור את העולם. אני רוצה לרדת’ (בריקוז־ניולי. 1969, נתן גלבוע); ‘צד בצד עם זונהיים’ (שירי ס' זונדהיים. 1988, ‘החאן’); ‘ברנשים וחתיכות’ (סוורלינג, לסר־בורוז, 1991. כל המחזמר, תיאטרון חיפה ו’רוני הפקות'); ‘המלך ואני’ (רודג’רס והמרשטיין. 1987. ‘הקאמרי’); ‘אלדין’ (מחזמר אנגלי. 1986, ‘יובל’); 'הו, הו, יוליה!' (כל פזמוני המחזמר של קישון וד' זלצר. 1986); ‘דבר מצחיק קרה’ (גלברט־זונדהיים. 1984. תרגום עם מ' גורביץ, ‘הקאמרי’); ‘המפיקים’ (מיהאן־ברוקס, 2002, ‘הקאמרי’); ‘גלי־חום’ (לינדרס. 2007. תיאטרון חיפה). ‘ינטל’ (עפ"י בשביס־זינגר. 2010 ‘הקאמרי’. תרגום המחזה עם מ' קפטן. כל הפזמונים מקוריים, פרט לאחד, “פאפא”. מוזיקה: יוסי בן־נון) ועוד.

 

פזמונים מקוריים למחזות מתורגמים:    🔗

‘שערוריה בגימנסיה’ (בקפי וסטלה. 1957. ‘דו־רה־מי’. כל הפזמונים. מוזיקה: מרק לברי); ‘המתאבד’ (ארדמן. 1962. תיאטרון חיפה); ‘הארוך, השמן והגוץ’ (ו. היל., 1963, ‘הבימה’); ‘קומדיה של טעויות’ (שקספיר. 1964, ‘הבימה’. 1972, ‘הקאמרי’. 1980, 2001 – תיאטרון באר שבע, 1989, 2010); ‘העבד’ (2005. עפ"י בשביס־זינגר. ‘גשר’. הפזמונים לא הוצגו); ‘נישואי פיגארו’ (עפ" בומרשה. 2006. כנ"ל. ‘גשר’); ‘ינטל’ (2010. בשביס־זינגר. ‘הקאמרי’. כל הפזמונים, פרט ל“פאפא”). ‘מפגש באינסוף’ (2011. ק' מאן, ד' תבורי. אנסמבל הרצליה), ועוד.

 

מופעים המורכבים משירים ממחזות זמר שונים:    🔗

‘חזרה כללית’ (1969. פזמונים מ־15 מחזות זמר שונים); 'הללויה, ברודווי!' (1983. פזמונים מ־14 מחזות זמר שונים); ‘הלילה טוב לרקוד’ (2010. פזמונים מתריסר מחזות זמר).

 

לפרק ‘ברית צרפת וישראל’ (תרגומי שנסונים): מבחר תרגומי שירים צרפתיים:    🔗

שירים יחידים: “הגורילה” לבראסנס (אריק לביא, 1958); “מתגלגלת מרכבה” ו“ידידי פיירו” (ריקה זראי, 1958); “הספסל שבגן”, “סבא ליאון” (יעל שרז, 1958); “שדה הקטל” (‘זרקור’, 1959), ותרגומי שאנסונים לחוה אלברשטיין, יהורם גאון, גדי יגיל ועוד.

המופעים: ‘אין אהבות שמחות’ לבראסנס (1969. יוסי בנאי, ‘בימות’. כמחצית מתרגומי ההצגה); ‘עולמו של ז’אק ברל’ (1970. ‘בימות’. כנ"ל), ‘יוסי בנאי שר בראסנס’; ‘אם נדע לאהוב’ (י' בנאי), (1985); 8 משירי בורביל (שמוליק סגל, ‘קול ישראל’); תרגומים במופעים 'ערב שירי איב מונטאן' (1974. שמעון בר, אלברט כהן ויוסי כרמון); ‘לה בוהם’ (1977, ‘אבי טולדנו שר אזנבור’); 'הו, מון אמור!' (1991, בני פורת שר ז' ברל); ‘מר ז’אק’ (גיל אלון בשירי ברל); ‘הספסל שבגן’ (2010).

תרגומים מברכט: פזמוני המחזה ‘שוויק במלחמת העולם השנייה’ (1963, ‘האוהל’. מוזיקה: ה' אייזלר); כל המופע ‘ברכט על ברכט’ ב’זווית' ()1965. ערך ג' טבורי. מוזיקה: ק' וייל, ה' אייזלר ועוד); כל המופע ‘ההנאות הקטנות של החיים’ (1974. מוזיקה: וייל, אייזלר, כגן ועוד) ותרגומים לזהרירה חריפאי (“סורבאייה ג’והני”), ‘ירח אלבמה’ (אנסמבל הרצליה, 2008) ועוד.

לפרק ‘בלדה לבלדה’: תרגומי בלדות ושירי־עם ממופעי זמר ותכניות רדיו וטלוויזיה:

‘מוסר עדין’ (1958 – 1961) (תכניתם הראשונה של ‘העופרים’. רוב הפזמונים); ‘רגל אחת באוויר’ (1964. מועדון התיאטרון, חיפה. כל הפזמונים); ‘בחצות הלילה בצאת הכוכבים’ (1971. הטלוויזיה הישראלית. בימוי: פול סלינג’ר); 8 תכניות ‘מועדון הצועני השורק’ בטלוויזיה, 1971 – 1974: ‘טוב לחיות’, ‘טוב לשתות’, ‘טוב ללמוד’, ‘טוב לגדול’, ‘טוב לאהוב’, ‘טוב לשוט’, ‘טוב לשמור על קשר’ ועוד. בימוי: י' גוריון. ניהול מוזיקלי: ירון גרשובסקי ואחרים); 'השטן ואשת האיכר' (1971. כל ההצגה. בימוי: נדב לויתן. ניהול מוזיקלי: אריה לבנון); 'החייט ואשת הסנדלר' (1973. כל התכנית. כנ"ל); ‘טוב לאהוב’ (1975. כל התכנית. ‘לילך’. בימוי: בני פורת. ניהול מוזיקלי: קובי אשרת); ‘מסביב לעולם בשמונים שעות’ (1974, להקת חיל האוויר. כל התכנית. בימוי: דני ליטאי. מוזיקה: מתי כספי); ‘הללו־ים’ (1975, להקת חיל הים. כל התכנית. בימוי: ד' ליטאי. מוזיקה: מתי כספי); ‘קשת בענן’ (1973); ‘העגורים חוזרים’ (1988); 'קרן, דן – ועופר גם' (2003. כל התכנית. ניהול מוזיקלי: עופר שריקי); וכן תרגומי בלדות ל’דודאים‘, ל’עופרים’, לרביעיית ‘קשת בענן’ (1973); לחוה אלברשטיין, בני ברמן, יהורם גאון, זהרירה חריפאי, שמעון ישראלי, דני מסינג (משירי בוב דילן), אברהם פררה, רבקה רז ועוד.

 

לפרק ‘זה החלום?’: סאטירה מאוחרת: תכניות סאטיריות (1972 – 1991)    🔗

‘איך אנחנו נראים’ (1972. ‘בימות’. בימוי: עדנה שביט, מוזיקה: אלכס כגן); 'כל הסיפורים מתחילים בכפר קטן' (1972, מוזיקה: יגאל חרד**); ‘כחול־לבן בצבעים’** 1986, בימוי: צ' צרפתי. מוזיקה: אלדד שרים). פזמונים לתכנית הטלוויזיה ‘היום, אתמול, לא הכול עובר’ (1976). טורים סאטיריים מחורזים, יומיים או שבועיים בעיתונים ‘דבר’ ו’חותם' (1989 – 1991).

 

מבחר מחקרים על הזמר העברי שפירסם מחבר הספר    🔗

מאות רשימות על הזמר העברי ותולדותיו: ב’במחנה גדנ"ע‘, ‘מעריב לנוער’ וב’מעלה’ (בשנות החמישים ותחילת שנות השישים); בעיתונים היומיים ‘דבר’, ‘הארץ’, ‘חדשות’, ‘ידיעות אחרונות’ (במדור השבועי ‘עונג שבת’, 1979 – 1983), ‘על המשמר’ ו’חותם‘; בכתבי העת ‘במה’, ‘במות ומסך’, ‘הדואר’, ‘הליקון’, ‘כיוונים חדשים’, ‘על הפרק’, ‘עלי־שיח’, ‘פנים’, ועוד ועוד. באנציקלופדיות (הערך “פזמון” באנצי' העברית; הערך “הזמר העברי” באנצי' "זמן יהודי חדש', ועוד). וכן כ־70 הרצאות על הזמר העברי באוניברסיטאות, באקדמיות למוזיקה, ב’קתדרה למוזיקה’, בכנסים על זמר ועוד. הקדמות לתקליטורים של בני אמדורסקי, משה וילנסקי, אברהם פררה, ‘הקשר הצרפתי’ ועוד; לספרים ‘חאפלה של שירים’ (יגאל חרד), ‘צריך לצלצל פעמיים’ (משירי אלתרמן) ועוד.

 

שירוני זמר בעריכת המחבר    🔗

כ־300 שירים במדור ‘הפסק להמהם’ ב’מעריב לנוער' (1963 – 1967); השירונים ‘100 שירים שרנו לך, ארץ־ישראל’ (עם אליהו הכהן, ‘מעריב’, 1975); ‘מחברת אביב’ (‘מעריב’, פסח תשל"ה, 1975); ‘בפי חייליך מזמור’ (שירת המתנדבים לצבא הבריטי, 1993), ‘בבוכרה היפה’ (על השפעת הזמר הבוכרי על הזמר העברי, רמת־גן, 2000); ‘תל־אביב, ים גגות ושמים’ (שירי תל־אביב, 2004); 36 שירונים לארבע סדרות הזמר החדשיות בתיאטרון חולון (1996 2007¹. עם יוסי לב, רוני וייס) ועוד.

 

ספרי זמר ומארזים בעריכת המחבר    🔗

הספר ‘שירים לאוהבים לשיר’ (עם אפי נצר. ‘הד ארצי’, 1999); הספר ‘שושנת תימן: בני תימן בזמר העברי’ (‘אעלה בתמר’, 2009. 150 פזמונים על בני העדה התימנית וסיפוריהם).

 

תכניות רדיו וטלוויזיה על תולדות הזמר העברי    🔗

הסדרה ‘פזמונאי האתמול’, 16 תכניות רדיו (שעה כ"א) ב’גלי צה“ל' (שנות השבעים); 24 תכניות ‘שרתי לך, ארצי’ בטלוויזיה הישראלית, ובהן כ־300 שירים עבריים (1974 – 1977. 7 מהן עם אליהו הכהן, והאחרות ומאיר נוי. כונסו במארז ‘שרתי לך, ארצי’ (8 תקליטורים, 24 שעות), חברת NMC 2009); ריאיון של חמש שעות ששודר בהמשכים עם צאת המארז של ‘חוץ מזה הכול בסדר’ (רשת ג בעריכת עפרה הלפמן); ריאיון של ארבע שעות ששודר בהמשכים ברשת ג (בעריכת עפרה הלפמן) עם צאת הספר ‘שושנת תימן’, 2009); ראיונות של שעתיים בגל”צ, בתחנות רדיו בירושלים וב’קול העמק' עם צאת המארז ב’הד ארצי‘, ובתחנות ‘רדיו ת"א ורדיו חיפה’; עשרות ראיונות במשך השנים על שירים, יוצרים ואמנים: ברדיו (בתכניותיהם של מולי שפירא, יואב גינאי, יורם רותם; פינה שבועית על זמר בתכניתה של רבקה מיכאלי ‘עושה שבת’, ובתכניתו השבועית של גיל חובב ב’ציפורי לילה’ (גל"צ); ובטלוויזיה (ראיונות נרחבים עם יואב גינאי, יגאל רביד, דני רובס ואיה כורם, גיל שוחט, ירון לונדון ומוטי קירשנבאום, דן מרגלית ועוד). מאוקטובר 2011 משתתף בקביעות ב’בלוג' השבועי ‘עונג שבת’ (עונ"ש) באינטרנט, שעורך דוד אסף onegshabbat.blogspot.com

עריכה והנחיה של מאות מופעי־זמר בארץ ובחו"ל, שעסקו בתולדות הזמר, השירים, היוצרים והזמרים העבריים:

סדרות זמר חודשיות באודיטוריום מרכז הכרמל; בהיכלות התרבות ומשכן האמנויות בהרצליה, פתח תקווה, חולון, אשקלון, באר שבע; בתיאטרון ירושלים, תיאטרון הצפון, תיאטרון ‘יהלום’ ר“ג, ‘צוותא’ ת”א; בקיבוצים יגור, כברי, כנרת, (מנהלים מוזיקליים: גבי ארגוב, מישה בלכרוביץ, אילן גלבוע, רוני וייס, איילת כוגן, יוסי לב, יואל לרנר, רפי קדישזון, אורי קריב ועוד).

וכן כ־200 מופעים של תכניות זמר עבריות בחו“ל (במתכונת ‘שרתי לך, ארצי’) בחמש שפות; לקהילות היהודיות ולסטודנטים ברחבי ארה”ב, דרום־אמריקה, אירופה ובדרום־אפריקה (מטעם ‘קרן היסוד’ ו’בני ברית'. 1977 – 1988. עם האמנים גיל אלון, נורית גלרון, ‘הדודאים’, הדר הלוי, ‘הפרברים’, גילה חסיד, חנן יובל, יזהר כהן, לוליק, יואל לרנר, דני ליטני, לוליק, אלברט פיאמנטה, אברהם פררה, ששי קשת, דורית ראובני, ג’יני רבין, ואחרים. ניהול מוזיקלי: עוזי אסנר, משה זורמן, רפי קדישזון ועוד).

 

מופעים ובהם שירי מחבר הספר    🔗

כ־30 מופעי זמר ומחוות שהוקדשו לשירי המחבר: במועדוני הזמר של יהודה בלכר, פרדי ברק, אילן גלבוע, נחומי הרציון, משה זורמן, יוסי זייפרט, הדר זלטין, יוסי לב, ניב קאופמן, אמנון שילה, שרה’לה שרון ועמוס פורת, ובנגינת עשור אלקיים, איילת כוגן, יואל לרנר ועוד. וכן כ־30 מופעי הסדרה ‘הצ’ופצ’יק של הקומקום’ שהוצגו ברחבי הארץ (2010).

 

ערבי מחווה חגיגיים    🔗

בפסטיבל ‘ימי זמר’ בחולון (2007, הפיק: יאיר שרגאי), בתיאטרון ‘הקאמרי’ (2008, במאי: אבי גז. צולם ומשודר מדי פעם בערוץ 23); בהיכל התרבות בראש העין (2010), בשלוחת אוניב' בר־אילן באשקלון (2010) ועוד.

 

תקליטים ותקליטורים שכולם משירי מחבר הספר    🔗

המארז ‘חוץ מזה הכול בסדר’ (תקליטור כפול, 48 שירים, ‘הד ארצי’, 2008); המארז ‘13 ביולי’ (פונוקול, 2011). וכן התקליטים, הקלטות והתקליטורים של ‘איש חסיד היה’, ‘אל תקרא לי שחור’, ‘אמא, אורי רוצה כוס מים’; ‘דוקטור דוליטל’, ‘ההנאות הקטנות של החיים’, ‘החייט ואשת הסנדלר’, ‘הללו־ים’, ‘השטן ואשת האיכר’, ‘ילדי הכרך’, ‘עיר הגברים’, ‘שירי מועדון התיאטרון חיפה’, ‘שמח בנמל’, ‘מסביב לעולם בשמונים דקות’, ועוד; תרגומי מחזות הזמר ‘ברנשים וחתיכות’, ‘גבירתי הנאווה’ (עם שרגא פרידמן), ‘כנר על הגג’ (הפקות 1966, 2010), ועוד.

 

שירונים וספרים שונים משירי המחבר    🔗

4 השירונים ‘שירים ומנגינות’ (עם תווים) שהוציא מאיר נוי (1995 – 1996); וכן השירונים ‘קול קורא בגילה’ (שרה’לה שרון ועמוס פורת, עמק הירדן, 1985); ‘כל הכבוד’ (אמנון שילה, טבעון, 1993 וחיפה, 2008); ‘יוסי לב מארח את דן אלמגור’ (1996); ‘כל הכבוד’ (‘נחומי הרציון’, דביר, 2006) ועוד. וכן למעלה מ־150 פזמונים באתר ‘שירונט’.

 

שירי המחבר שנדפסו עם תווים:    🔗

נכללו בספרי השירים של המלחינים א' ארגוב (‘ככה סתם’, ‘את מה שרציתי’, ‘מעבר לתכלת’, ‘שירי סשה ארגוב’, ועוד), נ' הירש (‘ללכת שבי אחרייך’), מ' וילנסקי (‘על הכביש ירח’), ד' זלצר (‘עושה המנגינות’), א' לבנון (‘שרים במקהלה’), מ' נוי (שפע שירים עם תווים בחוברותיו ‘שירים ופזמונים’, שיצאו בהוצאה פנימית: ‘פזמונים מאת דן אלמגור ומאיר נוי’, 1995; ‘שירי להקת איילון ולהקת הגלגל’, 1995; ‘שירים ופזמונים’ ללהקות ‘זרקור’, ‘פרגוד’ ו’תל־אביביה', 1996) ועוד; א' נצר (‘הבה נשירה’, ‘שירים לאוהבים לשיר’); הזמרים חוה אלברשטיין (‘שיר במתנה’), ב' אמדורסקי וי' גוריון (‘שלושים שנות דודאים’), י' בנאי (‘פזמונים’), יפה ירקוני (‘זה הסוד שלי’); וכן בספרי הפזמונים שהוציאו א' בר־אילן (‘הצועדים בראש’, ‘השירים שלנו’ ועוד), מ' נאור (‘להקת הנח"ל שרה’), ח' קינן (‘השירים הגדולים: סרטים, מחזות זמר, סדרות טלוויזיה’), י' רועה (‘סלסול ישראלי’), מ' שפיר (‘רונו נא: מגל אל גל’. שירי להקות חיל הים), ועוד. ועלוני־התווים של השירים “בואו ונראה להם” (זראי), ‘בלדה ללוחם’ (לבנון), “בת הכותן” (מן), “המגדלור”, “ולנו יש פלאפל”, “ונצואלה” (וילנסקי), “כשיבוא המשיח”, רומיה ויואל" (אלכסנדר) ועוד.

 

פרסים על שירים והצגות    🔗

פרס ראשון ב’פסטיבל הזמר' 1969 (“בלדה לחובש”, לחן: אפי נצר. שר: יהורם גאון); פרס ראשון ב’פסטיבל שירי ילדים' 1986 (“החבר הכי טוב שלי”, לחן: רוני וייס, שרה: שרי צוריאל, 1985); 11 פרסי ‘כינור דוד’ בשנים 1968 – 1976 (‘להקת פיקוד דיזנגוף’, ‘איש חסיד היה’, ‘אל תקרא לי שחור’, ‘עיר הגברים’, ‘שרתי לך, ארצי’, ועוד); ‘פרס משרד החינוך למחזה הטוב של השנה’ (‘איש חסיד היה’, 1969).

 

פרסים על תרגומים    🔗

הפרס הראשון ע"ש עדה בן־נחום ל’תרגום המצטיין לבמה' (‘קומדיה של טעויות’ בתיאטרון באר שבע, 1991); 3 פרסי ‘התרגום הטוב ביותר’ מטעם האקדמיה לתיאטרון: ‘קומדיה של טעויות’ בתיאטרון ‘הקאמרי’ (2000), ‘כטוב בעיניכם’ בתיאטרון ‘הקאמרי’ (2004), ‘המלט’ בתיאטרון ‘הקאמרי’ (עם ט' כרמי, 2008); 3 מועמדויות ל’פרס האקדמיה תיאטרון לתרגום‘: עבור ‘חלום ליל קיץ’ ב’גשר’ (2004); ‘המפיקים’ בתיאטרון ‘הקאמרי’ (2007), ‘כנר על הגג’ בקאמרי (2008) ועוד.

 

פרסים על ‘מפעל חיים’ ותוארי­­־כבוד:    🔗

‘פרס היובל’ של אקו"ם על ‘מפעל חיים בזמר ובתיאטרון’, 1986; פרס על ‘מפעל חיים בזמר העברי’, פסטיבל ‘ימי זמר’ בחולון 1987; ‘תואר כבוד’ מטעם אוניברסיטת בר־אילן על תרומה לזמר העברי (2009); ‘פרס ר’ שלום שבזי‘, על הספר ‘שושנת תימן’: בני תימן בזמר העברי’ (2009); תואר ‘דוקטור לשם כבוד’, מכללת נתניה, 2010; תואר ‘דוקטור לשם כבוד’, האוניברסיטה העברית ירושלים, 2011.

 

חיים גורי על “אלף לילה ולילה”:    🔗

רציתי להודות ואינני יודע איך להגדיר אותו. הוא משורר או פזמונאי או מורה לספרות – הוא הכול ביחד, כפי הנראה. קצת לפרגן לקולגה, הפעם לדן אלמגור על עבודת העריכה והתרגום, העיבוד, הפזמונים והחרוזים של ההצגה “אלף לילה ולילה”. לא פעם נשכח האיש שעושה את העבודה של הנוסח העברי. כאשר אתה שומע את האגדות האלה שנכתבו בערבית לאחר דורות על דורות בעברית כל כך נחמדה, כל כך יפה, כל כך מדויקת, כל כך שופעת, מצטעצעת, רוננת. בחריזה טובה, במקצב נהדר – פתאם הדבר נראה כל כך קל. על כך כתב פעם אלתרמן בשירי “התיבה המזמרת”, כאשר דיבר על לוליינים: “זו קלות שאיננה נקנית בקלות”. אני יודע כמה עבודת התרגום היא קשה, עבודת העריכה, ההתאמה, התאמת הטקסט לפזמון, למקצב לשירים. אני חושב שמגיעה לו הפעם מחמאה.

“פינת המחמאה הקטנה”, שודר בגלי צה"ל, 1972

 

ד"ר חיים גמזו על “מחברות החשק”:    🔗

האמת צריכה להיאמר, שהערב צורפו בו בדן אלמגור גם יחד: החורז חרוזי זהב ומכתמי פז, וחכם הליקוט והצירוף, והידען בשדה השירה והפרוזה, והמתסיס את שיקויי הלשון העברית ביין שמפניה, והמצמיח כנפיים לאמרות, והיודע מלאכת המטאפורה, ולשון נופל על לשון, והקבלה, והשוואה, ודברי צחוק ובידוח.

“הארץ”, 28 ביוני 1971

 

ישראל גור על “שרתי לך, ארצי”:    🔗

אחת לכמה חודשים מזדמנת לעינינו איזו תכנית, שלאחר הצפייה בה אנו אומרים לעצמנו: “אילו רק לשם כך הוקמה הטלוויזיה הישראלית – דיינו!”

לאחרונה אמרתי זאת לעצמי פעם ופעמיים בעקבות הצפייה בסדרת התכניות של אליהו הכהן ודן אלמגור. באותם לילות שבהם הוקרנו התכניות רעשו אמות סִפֵי־התרבות של הטלוויזיה שלנו. אליהו הכהן ודן אלמגור – הראשון בבקיאות מדהימה והשני בהומור ובשנינות חיננית – נתנו לנו שיעורים בהתהוותם של שירים ושיעורים בתולדות היישוב באמצעותם של שירים.

“במה”, גל' 61־62, אביב קיץ תשל"ד (1974), עמ' 153