(אַגָּדָה עַרְבִית)

א    🔗

וְהָעַרְבִיאִים מְסַפְּרִים עַל שְׁלֹמה כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר:

וַיְהִי אַחֲרֵי בְּנוֹת נְבִיא הָאֱלֹהִים שְׁלֹמה בֶן דָּוִד, עָלָיו הַשָּלוֹם, אֶת-בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, וַיִּתְאַו לָשׁוּט בָּאָרֶץ וּלְהִתְהַלֶּךְ-בָּהּ. וַיַּעַל וַיֵּשֵׁב עַל הָאַדֶּרֶת הַמְעוֹפֶפֶת וַיִּקַּח אִתּוֹ אֲנָשִׁים וְשֵׁדִים וְרוּחוֹת וּמִכָּל-הַחַיָּה וּמִכָּל–הָעוֹף, מַחֲנֶה כָבֵד מְאֹד, מֵאָה פַרְסָה אֹרֶךְ הַמַּחֲנֶה, וַיְצַו עַל הָרוּחַ הַקַּלָּה וַתִּשָּׂאֵם, וְהָעוֹף מְעוֹפֵף עִמָּם לְשָׁרְתָם בַּדָּרֶך.

וְהַדּוּכִיפַת יָצְאָה גַם הִיא בְתוֹךְ הָעוֹף לָתוּר לַמַּחֲנֶה מְקוֹם מַיִם בַּמִּדְבָּר, כִּי עַיִן לָהּ לִרְאוֹת אֶת-הַמַּיִם בְּבֶטֶן הָאֲדָמָה, כִּרְאוֹת אִישׁ בְּעַד הַזְּכוּכִית.

וְהָיָה מִדֵּי חֲנוֹת הַמַּחֲנֶה בְּאַחַד הַמְּקוֹמוֹת, וְעָמַד גַּם מַחֲנֶה בַּעֲלֵי הַכָּנָף וְרִחֲפוּ מִמַּעַל לְרֹאש שְׁלֹמה וַאֲנָשָׁיו לָסֹךְ לָהֶם בַּכְּנָפַיִם מִלַּהַט הַשֶּׁמֶשׁ, וְהַדּוּכִיפַת תֵּצֵא לְבַקֵּשׁ מַיִם, וּבְמָצְאָהּ וּבָאָה וְהִגִּידָה לִשְׁלֹמה. כֹּה מִשְׁפָּטָהּ בַּדֶּרֶךְ כָּל-הַיָּמִים.

וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ בְּדֶרֶךְ מַסָּעוֹ אֶל אֶרֶץ תֵּימָן. וַיַּרְא שָׁם אֲדָמָה לְבָנָה וְיָפָה, אֲדָמָה כְבֵדָה בְכָל צֶמַח, וַיִּיטַב הַמָּקוֹם בְּעֵינָיו, וַיֵּרֶד בַּצָּהֳרַיִם הוּא וְכָל-מַחֲנֵהוּ וַיַּחֲנוּ שָׁם עַל הַדֶּשֶׁא הַיָּרֹק.

וּמַיִם לֹא הָיוּ בְּקִרְבַת הַמָּקוֹם הַהוּא. וַתֹּאמֶר הַדּוּכִיפַת בְּלִבָּהּ: עַד הַמֶּלֶךְ וּמַחֲנֵהוּ נוֹטִים לָהֶם אֹהָלִים, אָעוּפָה וְאֶמְצָא מַיִם וְאָשׁוּבָה.

וַתִּפְרֹשׂ כְּנָפַיִם וַתָּרָם הַשָּׁמַיְמָה, וַיְהִי בְהַבִּיטָהּ כֹּה וָכֹה, וַתֵּרֶא וְהִנֵּה גַן יָרָק בָּאָרֶץ מִתַּחַת, וַתֵּדֶא שָׁמָּה וַתִּצְנַח הַגִּנָּה אֶל בֵּין הַיָּרָק, וַתִּפֹּל עַל דּוּכִיפַת אַחֶרֶת בַּת הָאָרֶץ הַהִיא.

רֶגַע אֶחָד הֶחֱרִישׁוּ שְׁתֵּי בַעֲלוֹת הַכְּנָפַיִם וַתִּתְמַהְנָה אִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ. וְאַחֲרֵי כֵן פָּתְחָה הַדּוּכִיפַת הַתֵּימָנִית אֶת פִּיהָ וַתִּשְׁאַל אֶת הַנָּכְרִיָּה:

“מַה שְּׁמֵךְ, חֲבֶרְתִּי, וּמֵאַיִן בָּאת, וְאָנָה תֵלֵכִי?”

וַתַּעַן דּוּכִיפַת שְׁלֹמה:

“שְׁמִי יַעְפּוּרָה, וּמִמַּחֲנֶה שְׁלֹמה בֶן-דָּוִד אֲנִי בָאָה.”

וַתֹּאמֶר הַתֵּימָנִית:

“וּמִי הוּא שְׁלֹמה בֶן-דָּוִד?”

וַתַּעַן יַעְפּוּרָה:

“הֲלֹא זֶה שְׁלֹמה הַמּוֹלֵךְ עַל הָאָדָם וְעַל הַשּׁדִים וְעַל הָרוּחוֹת וְעַל הַחַיָּה וְעַל הָעוֹף, וְהוּא הַמּוֹשֵׁל בַּיַּבָּשָׁה וּבַיָּם וּבְאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם. וְאַתְּ, אֲחוֹתִי, מִי אַתְּ וּמַה-שְׁמֵךְ?”

וַתַּעַן הַתֵּימָנִית:

“שְׁמִי עָפַיְרָה, וּבַת הַמְּדִינוֹת הָאֵלֶּה אָנֹכִי.”

וַתִּשְׁאַל יַעְפּוּרָה:

“וּמִי מַלְכָּן?”

וַתַּעַן עָפַיְרָה:

“אִשָּׁה מוֹלֶכֶת עֲלֵיהֶן.”

וַתֹּאמֶר יַעְפּוּרָה:

“וּמַה-שְׁמָּהּ?”

וַתַּעַן עָפַיְרָה:

“בַּלְקִיס שְׁמָהּ. וְאִם גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה מַמְלֶכֶת אֲדוֹנַיִךְ הַמֶּלֶךְ, גַּם מַמְלַכְתָּהּ לֹא קְטַנָּה מִמֶּנָּה. כָּל אֶרֶץ תֵּימָן לָהּ הִיא, וְחֵילָהּ רַב וְעָצוּם מְאֹד. שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף שָׂרִים לָהּ וּמְאַת אֶלֶף אִישׁ צָבָא לְכָל שָׂר. הֲתֵלְכִי עִמִּי לִרְאוֹת אֶת מַמְלַכְתָּהּ?”

וַתֹּאמֶר יַעְפּוּרָה:

“יְרֵאָה אָנֹכִי, פֶּן אֶתְמַהְמַהּ וְקָצַף עָלַי הַמֶּלֶךְ, כִּי יִשְׁאַל מַיִם וְלֹא יִמְצָא.”

וַתֹּאמֶר לָהּ הַדּוּכִיפַת הַתֵּימָנִית:

“אַל תִּירָאִי, הֲלֹא גַם אֲדוֹנַיִךְ יִשְׂמַח בַּהֲבִיאֵךְ לְפָנָיו שֵׁמַע דְּבַר הַמַּלְכָּה הַהִיא וְאַרְצָהּ.”

וַתִּפָּת יַעְפּוּרָה וַתָּשָׁט אַחֲרֵי הַדּוּכִיפַת הַתֵּימָנִית וַתָּבֹא לִמְדִינַת בַּלְקִיס.

 

ב    🔗

וּשְׁלֹמה וַאֲנָשָׁיו כִּלּוּ לִנְטוֹת אָהֳלֵיהֶם, וַתַּגַּע עֵת תְּפִלַת הַמִּנְחָה, וַיְבַקֵּשׁ שְׁלֹמה מַיִם לִרְחוֹץ כַּפָּיו, וְלֹא מָצָא. וְגַם הָעָם וְהַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אֶת שְׁלֹמה צָמְאוּ מְאֹד לַמָּיִם. וַתְּהִי הַצְּעָקָה גְדוֹלָה בַמַּחֲנֶה. וַיִּשָּׂא הַמֶּלֶךְ אֶת-עֵינָיו אֶל הָעוֹף אֲשֶר מִמַּעַל לְרֹאשׁוֹ, וְהִנֵּה פֶרֶץ נִבְעָה שָׁם, כִּי נִפְקַד מְקוֹם הַדּוּכִיפַת. וַיִּקְרָא הַמֶּלֶךְ לְשַׂר הָעוֹף, הוּא הַנֶּשֶׁר, וַיִּשְׁאָלֵהוּ לַדּוּכִיפַת. וַיֹּאמֶר הַנֶּשֶׁר:

“אֱלֹהִים יַעֲנֶה אֶת-שְׁלוֹם הַמֶּלֶךְ. לֹא יָדַעְתִּי אָנָה יָצְאָה וְאֵיפֹה הִיא, וְגַם אֲנִי לֹא שְׁלַחְתִּיהָ אָנֶה וָאָנָה.”

וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶךְ מְאֹד וַיֹּאמַר:

“חֵי אֱלֹהִים כִּי יַסֵּר אֲיַסְּרֶנָּה אוֹ שָׁחֹט אֶשְׁחָטֶנָּה, אִם לֹא תוֹכִיחַ לְפָנַי צִדְקָתָהּ.”

וַיִּקְרָא לַשָּׁלָךְ וַיֹּאמֶר אֵלָיו: הָבִיאָה אֵלַי אֶת-הַדּוּכִיפַת כְּרָגַע. וַיָּרָם הַשָּׁלָךְ הַשָּׁמַיְמָה, וַיַּרְא אֶת-כָּל-הָאָרֶץ מִסָּבִיב כִּרְאוֹת אִישׁ אֶת-הַקְּעָרָה אֲשֶר לְפָנָיו. עוֹדֶנּוּ מַבִּיט כֹּה וָכֹה – וְהִנֵּה הַדּוּכִיפַת בָּאָה מִצַּד תֵּימָן. וַיַּעַט אֵלֶיהָ וַיֹּאמֶר לְתָפְשָׂהּ, וַתִּתְחַנַּן אֵלָיו הַדּוּכִיפַת וַתֹּאמַר: הִשְׁבַּעְתִּיךָ בֵּאלֹהִים אֲשֶר אִמֵּץ כֹּחֲךָ וַיְחַזֶּקְךָ מִמֶּנִּי, אִם תִּפְגַּע בִּי וְאִם תַּעֲשֶׂה לִי רָעָה." וַיִּרֶף הַשָּׁלָךְ מִמֶּנָּה וַיֹּאמַר:

“אוֹי לָךְ, שִׁכְּלָתֶךְ אִמֵּךְ! קָצַף הַמֶּלֶךְ עָלַיִךְ וְגַם נִּשְׁבַּע לְיַסְּרֵךְ אוֹ לְשַׁחֲטֵךְ.”

וַיָּעוּפוּ שְׁנֵיהֶם וּפְנֵיהֶם מוּעָדוֹת אֶל שְׁלֹמה. וַיְהִי בְּבוֹאָם עַד הָעוֹף, וַיִּפְגְשׁוּם הַנֶּשֶׁר וְכָל בַּעֲלֵי הַכָּנָף וַיֹּאמְרוּ לַדּוּכִיפַת:

“אֵיפֹה הָיִית?”

וַיַּגִּידוּ לָהּ אֶת אֲשֶׁר נִּשְׁבַּע הַמֶּלֶךְ בְּקִצְפּוֹ לְיַסְּרָהּ מוּסָר אַכְזָרִי. וַתֶּחֱרַד מְאֹד הַדּוּכִיפַת וַתִּשְׁאַל:

“הֲכָלְתָה אֵלַי הָרָעָה מֵאֵת נְבִיא הָאֱלֹהִים?”

וַיֹּאמְרוּ:

”כֹּה דִבֵּר נְבִיא הָאֱלֹהִים: אִם לֹא תוֹכִיחַ לְפָנַי צִדְקָתָהּ."

וַתֹּאמֶר הַדּוּכִיפַת:

“אִם כֵּן נוֹשָׁעְתִּי.”

וַיֵּרְדוּ שְׁנֵיהֶם, הַשָּׁלָךְ וְהַדּוּכִיפַת, אֶל שְׁלֹמה, וְהוּא יוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא. וַיֹּאמֶר הַשָּׁלָךְ:

“הִנֵּה הֲבֵאתִיהָ לְפָנֶיךָ, נְבִיא הָאֱלֹהִים.”

וַתִּגַּשׁ הַדּוּכִיפַת, וְהִיא יְרֵאָה וַחֲרֵדָה מְאֹד, וְרֹאשׁ לָהּ כָּפוּף וּזְנָבָהּ מֻשְׁפָּל וּכְּנָפֶיהָ סְרוּחוֹת אַרְצָה, וַתַּעֲמֹד בּוֹשָׁה וְנִכְלָמֶת, וַיֹּאחֵז הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמה בְּצִיצַת רֹאשָׁהּ וַיִּמְשְׁכֶנָּה אֵלָיו וַיֹּאמַר:

“אֵיפֹה הָיִית, הַגִּידִי לִי, פֶּן אֲמִיתֵך כְּרָגַע.”

וַתֹּאמֶר אֵלָיו הַדּוּכִיפַת:

“הֹוי נְבִיא הָאֱלֹהִים! זְכֹר אֶת-עָמְדְּךָ לִפְנֵי הָאֵל הָאַדִּיר וְהָרָם.”

כִּשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַתָּשָׁךְ חֲמָתוֹ וַיֹּאמַר:

“הַגִּידִי אֵיפֹה הָיִית וְלָמָּה בוֹשַׁשְׁתְּ לָשׁוּב?”

וַתֹּאמֶר הַדּוּכִיפַת:

" נְבִיא הָאֱלֹהִים! יָצֹא יָצָאתִי לְבַקֵּשׁ מַיִם, וַיְהִי בְהַגְבִּיהִי לָעוּף וַתִּגָּל לְפָנַי מְדִינָה חֲדָשָׁה אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ הִיא מְדִינַת שְׁבָא, וָאֹמַר: אָבֹאָה נָא שָׁמָּה לָתוּר אוֹתָהּ וּלְחָקְרָהּ, וַאֲשֶׁר יִּוָּדַע לִי עָלֶיהָ אוֹתוֹ אַגִּיד לַאֲדוֹנִי וְזֶה אֲשֶׁר מָצָאתִי: גְּדוֹלָה הַמְּדִינָה וּרְחָבָה וּבְרוּכַת אֱלֹהִים, אֵין בָּהּ מַחְסוֹר דָּבָר, וְאִשָּׁה מוֹלֶכֶת עָלֶיהָ, וְלָהּ כִּסֵּא גָּדוֹל וְנִפְלָא מְאֹד. וּמַלְכַּת הַמְּדִינָה וַאֲנָשֶׁיהָ לֹא יָדְעוּ אֶת הָאֱלֹהִים, וְהֵמָּה מִשְׁתַּחֲוִים לַשֶּׁמֶשׁ בְּצֵאָתָהּ וּבְבוֹאָהּ. כָּזֹאת שָׁמַעְתִּי וְרָאִיתִי וְאוֹתָהּ אַגִּיד לַאֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ."

וַיֹּאמֶר שְׁלֹמה:

“הָבָה אֶרְאֶה אִם דִּבְרֵי אֱמֶת בְּפִיךְ אוֹ כִי דִבַּרְתְּ אֵלַי כְּזָבִים.”

וַיְצַו לַעֲרֹךְ אִגֶּרֶת לְמַלְכַּת שְׁבָא, וְהַדּוּכִיפַת יָצְאָה עַד כֹּה וְעַד כֹּה וַתּוֹר אֶת-הָעָם אֲשֶׁר עִם שְׁלֹמה מוֹצָא מַיִם אֲשֶׁר מָצְאָה בְקַרְקַע הַבִּקְעָה. וַיַּחְפְּרוּ הַשֵּׁדִים וְהָרוּחוֹת בַּבִּקְעָה, וַיַּחְשְׂפוּ אֶת-הַמַּיִם, וַיִּשְׁתּוּ הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה וַיִּשְׁבְּרוּ אֶת-צְמָאָם.

וְסוֹפֵר הַמֶּלֶךְ כִּלָּה לִכְתֹּב אֶת-הָאִגֶּרֶת, וְאֵלֶּה דְּבָרֶיהָ:

"מֵעִם עֶבֶד אֱלֹהִים שְׁלֹמה בֶן דָּוִד אֶל בַּלְקִיס מַלְכַּת שְׁבָא!

בְּשֵׁם הָאֵל הָרַחֲמָן, שָׁלוֹם לְהוֹלְכֵי תֹם.

פִּי הַמְצַוֶּה, כִּי תָבֹאוּ כֻלְּכֶם לְפָנַי וּנְתַתֶּם כָּבוֹד לֵאלֹהִים."

וַיְבַשֵּׂם שְׁלֹמה אֶת-הָאִגֶּרֶת בְּמשְׁק וַיַּחְתְּמֶנָּה בְּטַבַּעְתּוֹ וַיִּתְּנֶנָּה בְּפִי הַדּוּכִיפַת וַיֹּאמַר:

“עוּפִי שְׂאִי אֶת-הָאִגֶּרֶת אֶל מַלְכַּת שְׁבָא, וּבְתִתֵּך אֶת-הָאִגֶּרֶת וְנָטִית הַצִּדָּה, וְנִצַּבְתְּ וְשָׁמַעַתְּ אֵת אֲשֶׁר יְדַבְּרוּ הִיא וַאֲנָשֶׁיהָ, וְהֵבֵאת אֶת-מַעֲנֵה פִיהֶם אֵלָי.”

וַתֹּאמֶר הַדּוּכִיפַת:

“כַּאֲשֶׁר צִוָּה הַמֶּלֶךְ כֵּן אֶעֱשֶׂה.”

 

ג    🔗

וַתִּקַּח הַדּוּכִיפַת אֶת-הָאִגֶּרֶת וַתָּעָף דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶת יָמִים, וַתָּבֹא לְעֵת בֹּקֶר שְׁבָאָה וַתֵּרֵד עַל גַּג הָאַַרְמוֹן אֲשֶׁר לַמַּלְכָּה. וְהָאַַרְמוֹן עוֹדֶנּוּ סָגוּר וּמְסֻגָּר, כִּי לֹא הֵקִיצָה עוֹד הַמַּלְכָּה מִשְּׁנָתָהּ. וְלַמַּלְכָּה בַחֲדַר מִשְׁכָּבָהּ אֲרֻבָּה עֲשׂוּיָה בַגַּג, פְּתוּחָה כְּנֶגֶד מִטָּתָהּ הַשָּׁמַיְמָה, וְהָיָה בִּזְרֹחַ הַשֶּׁמֶשׁ, וּבָקַע נָגְהָהּ דֶּרֶךְ הָאֲרֻבָּה וְנָפַל עַל פְּנֵי הַמַּלְכָּה, וְהֵקִיצָה וְסָגְדָה לַשָּׁמֶשׁ; כֹּה מִשְׁפַּט הַמַּלְכָּה מִדֵּי בֹקֶר בַּבֹּקֶר. וַתָּבֹא הַדּוּכִיפַת וַתִּשְׁטַח עַל הָאֲרֻבָּה וַתִּסְתְּמֶנָּה בִּכְנָפֶיהָ. וְהַמַּלְכָּה שוֹכֶבֶת מִתַּחַת בְּמִטַּת שֵׁן וּבְמַרְבַדֵּי מֶשִׁי, שְׁמוּרוֹת עֵינֶיהָ אֲחוּזוֹת בִּתְנוּמַת בֹּקֶר וּפָנֶיהָ לְמָעְלָה; וַתִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ וְהַמַּלְכָּה לֹא יָדָעָה. וַתַּשְׁלֵךְ הַדּוּכִיפַת אֶת הָאִגֶּרֶת מִפִּיהָ וַתַּפִּילֶנָּה עַל צַוָּאר הַמַּלְכָּה, וַתֶּחֱרַד בַּלְקִיס וַתִּיקָץ. וַתִּפְתַּח אֶת הָאִגֶּרֶת, וַתָּרַח אֶת רֵיחַ הַנִּיחוֹחַ, וְהָיָה כִּרְאוֹתָהּ אֶת-הַכָּתוּב בָּהּ וְאֶת חוֹתָם-שְׁלֹמה, וַתִּתְחַלְחַל וַתּוֹרֶד לָאָרֶץ רֹאשָׁהּ וַתֹּאמַר:

" אָכֵן הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר עוֹף הַשָּׁמַיִם מַלְאָכוֹ – אַדִּיר וְחָזָק הוּא מְאֹד וּמַמְלַכְתּוֹ עֲצוּמָה מִמַּמְלַכְתִּי."

וְהַדּוּכִיפַת נָטְתָה הַצִּדָּה וַתֵּתַצַּב מִנֶּגֶד לִרְאוֹת אֵיך יִפֹּל דָּבָר.

וַתָּקָם הַמַּלְכָּה וַתֵּשֵׁב עַל כִּסֵּא מַלְכוּתָהּ וַתַּבְהֵל אֵלֶיהָ אֶת-חַכְמֵי שָׂרֶיהָ לְהִוָּעֵץ עִמָּם.

וּמִשְׁפַּט הַמַּלְכָּה לְדַבֵּר אֶת-שָׂרֶיהָ מִבַּעַד לַצָּעִיף, וּבְהַעֲצֵב דָּבָר אֶת-רוּחָהּ וְגִלְּתָה לָהֶם אֶת-פָּנֶיהָ, וַיְהִי כְבוֹא הַשָּׂרִים, וַתְּגַל אֶת-פָּנֶיהָ, וַתַּגֵּד לָהֶם אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הָאִגֶּרֶת וַתֹּאמַר:

“הוֹי שָׂרַי וּבְחִירַי! עוּצוּ נָא עַתָּה עֵצָה וְהוֹרוּנִי מָה אֶעֱשֶׂה, כִּי לֹא חָרַצְתִּי דָבָר עַד אִם נוֹעֲדְתֶּם אֵלָי.”

וַיַּעֲנוּהָ הַשָּׂרִים לֵאמֹר:

“לָנוּ הָאֹמֶץ וְהַגְּבוּרָה לְמִלְחָמָה וְעָלַיִךְ לְצַוּוֹת. צַוִּי נָא וְאִישׁ לא יַמְרֶה אֶת פִּיךְ.”

וַתֹּאמֶר בַּלְקִיס:

“זֹאת הָעֵצָה אֲשֶׁר יָעַצְתִּי: הִנֵּה אֲנִי שׁוֹלַחַת בְּיַד מַלְאָכִי מִנְחָה לִשְׁלֹמה. וְהָיָה אִם מֶלֶךְ הוּא – וְלָקַח אֶת הַמִּנְחָה וְחָדַל מֵאִתָּנוּ. אַךְ אִם נָבִיא הוּא – וּבָעַט בְּמִנְחָתֵנוּ, וְלֹא יַרְפֶּה מִמֶּנּוּ עַד אִם בָּאנוּ לְפָנָיו וְקָרָאנוּ בְּשֵׁם אֱלֹהָיו.”

וַתִּיטַב עֲצַת הַמַּלְכָּה בְעֵינֵי הַשָּׂרִים וַיֹּאמֵרוּ:

" עָשִׂי כַּאֲשֶׁר דִבַּרְתְּ, וּתְחִי הַמַּלְכָּה לְעוֹלָם."

וַתִּבְחַר בַּלְקִיס חֲמֵשׁ מֵאוֹת נַעַר וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת נַעֲרָה וַתַּלְבֵּשׁ אֶת-הַנְעָרוֹת כְּלֵי גָבֶר: מְעִילִים וְאַבְנֵטִים, ואֶת הַנְּעָרִים הִלְבִּישָׁה שִׂמְלוֹת אִשָּׁה, וַתָּשֶׂם צְמִידֵי זָהָב עַל יְדֵיהֶם וְשַׁרְשְׁרוֹת זָהָב בְּצַוְּארֵיהֶם וּנְזָמִים וַעֲגִילִים מְשֻׁבָּצִים אֲבָנִים יְקָרוֹת בְּאָזְנֵיהֶם. וַתַּרְכֵּב אֶת-הַנְּעָרוֹת עַל סוּסִים וְאֶת-הַנְּעָרִים הִרְכִּיבָה עַל גְּמַלִּים, אֻכַּף זָהָב לַסּוּס וְכַר זָהָב לַגָּמָל, כֻּלָּם מְשֻׁבָּצִים אֲבָנִים יְקָרוֹת וּמְכֻסִּים רִקְמָה. וַתִּתֵּן בְּיַד הַנְּעָרִים והַנְּעָרוֹת חֲמֵשׁ מֵאוֹת לְבֵנָה כֶסֶף טָהוֹר וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת לְבֵנָה זָהָב טָהוֹר וַעֲטֶרֶת זָהָב גְּדוֹלָה מְעֻלֶפֶת כֻּלָּה פְּנִינִים וָלֶשֶׁם, לְהָבִיא לִשְׁלֹמה. וְגַם מִן הַמֹֹּשְׁקְ וְהָעַנְבָּר וְהָאֲהָלוֹת וַעֲצֵי הַהָבְנִים שָׁלְחָה בְיָדָם מִנְחָה לִשְׁלֹמה. וַתִּקַּח אַרְגַּז וַתָּשֶׂם בּוֹ פְּנִינָה תְמִימָה אֲשֶׁר אֵין נֶקֶב בָּהּ, יְקָרָה מְאֹד, וּמַשְׁקָר נָקוּב עֲקַלְקַלּוֹת שָׂמָה בוֹ וַתִּסְגְּרֵהוּ, וַתִּתֵּן אֶת-הַכֹּל בְּיַד שָׂרִים גְּדוֹלִים וְנִכְבָּדִים, אַנְשֵׁי דַעַת וָשֵׂכֶל, לְהָבִיא לִשְׁלֹמה.

וּמִכְתָּב שָׁלְחָה אֵלָיו בְּיַד מַלְאָכֶיהָ לֵאמֹר:

“אִם נְבִיא אֱלֹהִים אַתָּה, כִּי עַתָּה הַכֵּר-נָא בֵּין הַנְּעָרִים וּבֵין הַנְּעָרוֹת וְהַגֶּד-נָא מַה בָּאַרְגַּז בְּטֶרֶם תִּפְתָּחֶנּוּ, וְנָקַבְתָּ בַּפְּנִינָה נֶקֶב יָשָׁר וְשָׁוֶה כֻלּוֹ, וּבְנֶקֶב הַמַּשְׁקָר תַּעֲבִיר חוּט, אַךְ בְּאֶפֶס יַד אָדָם וּבְאֶפֶס יַד שֵׁדִים.”

וַתְּצַו בַּלְקִיס אֶת-הַנְּעָרִים וְאֶת-הַנְּעָרוֹת לֵאמֹר:

“בְּדַבֶּרְכֶם אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמה וְשִׁנִּיתֶם אֶת–קוֹלְכֶם: הַנְּעָרִים יְדַבְּרוּ בְּקוֹל דַּק וָרַךְ כְּקוֹל הָאִשָּׁה וְהַנְּעָרוֹת בְּקוֹל חָזָק וְעָבֶה כְּקוֹל הַגָּבֶר.”

וְאֶת-רֹאשׁ הַנְּעָרִים צִוְתָה לֵאמֹר:

“כְּבֹאֲךָ לִפְנֵי שְׁלֹמה וְהִתְבּוֹנַנְתָּ אֵלָיו, וְהָיָה אִם יָשִׂים בְּךָ עֵינֵי זַעַם, אַל תִּירָא וְאַל תֵּחָת, כִּי רַק מֶלֶךְ הוּא, וַאֲנִי תַּקִּיפָה מִמֶּנּוּ, אַךְ אִם נְעִים-מַרְאֶה הָאִישׁ וְלִבּוֹ טוֹב, דַּע כִּי נְבִיא אֱלֹהִים הוּא וְהָדַרְתָּ פָּנָיו.”

וַיִּקְחוּ הָאֲנָשִׁים אֶת-הַמִּנְחָה וְאֶת-כָּל-הַכְּבֻדָּה אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם וַיֵּלֵכוּ.

 

ד    🔗

וְהַדּוּכִיפַת יָדְעָה אֶת-כָּל-אֲשֶר נַעֲשָׂה, וַתָּשָׁב וַתְּסַפֶּר אֶת-הַדְּבָרִים לִשְׁלֹמה.

וּבְטֶרֶם יָבֹאוּ מַלְאֲכֵי בַּלְקִיס, וַיְצַו שְׁלֹמה וַיָּכִינוּ לוֹ חָרָשָׁיו לִבְנֵי כֶסֶף וְלִבְנֵי זָהָב הַרְבֵּה מְאֹד, וַיְרַצְפוּ בַלְּבֵנִים דֶּרֶךְ תֵּשַׁע פַּרְסָה, מִמְְּקוֹם מוֹשַׁב הַמֶּלֶךְ וָהָלְאָה, הִיא הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יָבֹאוּ בָהּ מַלְאֲכֵי בַּלְקִיס לְהֵרָאוֹת לִפְנֵי שְׁלֹמה. וַיְצַו הַמֶּלֶךְ עוֹד, וַיָּקִימוּ שְׁתֵּי חוֹמוֹת זָהָב גְּבוֹהוֹת מִשְּׁנֵי צִדֵּי הַדָּרֶךְ. וַתֵּכֶל הַמְּלָאכָה, וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לַחֲכָמָיו:

“מִי הַיָּפֶה בַּסּוּסִים אֲשֶׁר רְאִיתֶם בַּיַּבָּשָׁה וּבַיָּם?”

וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו:

“הוֹי נְבִיא הָאֱלֹהִים! הִנֵּה רָאִינוּ בְּיָם פְּלוֹנִי סוּס מַרְבֵּה צְבָעִים, וּכְנָפַיִם לוֹ וְכַרְבֹּלֶת וצִיצַת שֵׂעָר בְּרֹאשׁוֹ.”

וַיֹּאמֶר שְׁלֹמה:

“הֲבִיאוּהוּ אֵלָי כְּרָגַע.”

וַיָּבִיאוּ לוֹ אֶת-הַסּוּס וַיֹּאמַר:

“קִשְׁרוּהוּ בִּמְבוֹא הַמַּרְצֶפֶת מִיָּמִין וּתְנוּ לְפָנָיו מִסְפּוֹא.”

וַיֵּעֲשׂוּ כֵן עַבְדֵי שְׁלֹמה. אַחֲרֵי כֵן יָשַב שְׁלֹמה עַל כִּסְאוֹ. וַיְצַו וַיַּעֲמִידוּ אַרְבַּעַת אֲלָפִים כִּסֵּא מִימִינוֹ וְכַמִּסְפָּר הַזֶּה מִשְּׂמֹאלוֹ. וַיְצַו עַל הַשֵׁדִים וְעַל הָרוּחוֹת וַיַּעַמְדוּ טוּר אֶחָד מִזֶּה וטוּר אֶחָד מִזֶּה כְּדֶרֶך פַּרְסָה מִשְׁנֵי צִדֵּי הַמַּרְצֶפֶת, וְאַחֲרֵיהֶם הִתְיַצְּבוּ הָאֲנָשִׁים וְאַחֲרֵיהֶם הַחַיָּה, הָרֶמֶשׂ וְהָעוֹף, כֻּלָּם שְׁנַיִם שְׁנַיִם טוּרִים מִימִין הַמַּרְצֶפֶת וּמִשּׂמֹאלָהּ, אֹרֶךְ פַּרְסָה הַטּוּר. וַתֵּכֶל הַתְּכוּנָה הָרַבָּה וַיַּעַמְדוּ כֻלָּם אִיש עַל מַחֲנֵהוּ וַיְחַכּוּ לְבוֹא הַמַּלְאָכִים מִשּׁבָא.

 

ה    🔗

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיבוּ הַמַּלְאָכִים לָבוֹא עַד מְבוֹא הַמַּרְצֶפֶת, וַיִּרְאוּ אֶת-עשֶׁר שְׁלֹמה וְאֶת-חֵילוֹ הֶעָצוּם, וַיִּפְּלוּ מְאֹד בְּעֵינֵיהֶם וְלֹא קָמָה בָהֶם רוּחַ. וַיִּשְׂאוּ אֶת-עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה סוּס פְּלָאִים, אֲשֶׁר לֹא רָאוּ כָמֹהוּ מֵעוֹדָם, נִצָּב בִּמְבוֹא הַדֶּרֶך, קָשׁוּר אֶל עַמּוּד כֶּסֶף בְּמוֹסְרוֹת זָהָב וּתְכֵלֶת וְהוּא מֵטִיל גְּלָלִים עַל לִבְנֵי הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף אֲשֶׁר בַּמַּרְצֶפֶת. וַתֵּקַל מְאֹד בְּעֵינֵיהֶם הַמִּנְחָה הַשְּׁלוּחָה בְיָדָם, וַיַּשְלִיכוּ אֶת-כָּל-מַתְּנוֹת הַמַּלְכָּה אַרְצָה וַיֵּלְכוּ רֵיקָם, וַיָּבֹאוּ אֶל בֵּין הַחֹמוֹתַיִם, וַיַּעַבְרוּ בֵין הַטּוּרִים בַּתָּוֶךְ. וַיְהִי כִרְאוֹתָם אֶת-מַחֲנֶה הַשּׁדִים וְהָרוּחוֹת, וַיִּתְפַּלְצוּ מְאֹד וְעֵינֵיהֶם קָמוּ בְחוֹרֵיהֶן. וְהִנֵּה קוֹל בְּאָזְנָם לֵאמֹר:

“עִבְרוּ, אַל תִּירָאוּ!”

וַיַּעַבְרוּ בֵין הַשּׁדִים וְהָרוּחוֹת וְהָאֲנָשִׁים וְהַחַיָּה, וְהָרֶמֶשׂ וְהָעוֹף, עַד אֲשֶׁר בָּאוּ לִפְנֵי שְׁלֹמה וַיַּעֲמֹדוּ. וַיָּאֶר לָהֶם הַמֶּלֶךְ פָּנִים וַיֹּאמַר:

“מַה אַחֲרֵיכֶם?”

וַיִּשְׁתַּחוּ רֹאשׁ הַמַּלְאָכִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אַרְצָה וַיַּעַן:

“מִנְחָה היא שְׁלוּחָה לַאֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ מִגְּבִרְתֵּנוּ מַלְכַּת שְׁבָא. וּמִי יִתֵּן וְתַרָצֶה בְעֵינֶיךָ.”

וַיִּתֵּן לִשְׁלֹמה אֶת-מִכְתָּב הַמַּלְכָּה. וַיְהִי כִקְרֹא שְׁלֹמה אֶת-הַמִּכְתָּב וַיִּשְׁאַל:

“וְאַיֵּה הָאַרְגַּז?”

וַיָּבִיאוּ אֶת-הָאַרְגַּז. וַיִּקָּחֵהוּ שְׁלֹמה וַיְנִיעֵהוּ הֵנָּה וָהֵנָּה ויַטֵּ אֵלָיו אֹזֶן. וַיָּבֹא מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים וַיְגַל אֶת- אֹזֶן שְׁלֹמה וַיַּגֶּד-לוֹ מַה בָּאַרְגַּז. וַיֹּאמֶר שְׁלֹמה:

“הִנֵּה יֵשׁ בָּאַרְגַּז פְּנִינָה תְמִימָה, אֲשֶׁר לֹא נִקְּבָה וּמַשְׁקָר מְנֻקָּב עֲקַלְקַלּוֹת.”

וַיֹּאמֶר רֹאשׁ הַמַּלְאָכִים:

“אֶמֶת הַדָּבָר. אַךְ הֲתוּכַל גַּם לִנְקֹב אֶת-הַפְּנִינָה וּלְהַעֲבִיר חוּט בְּנֶקֶב הַמַּשְׁקָר בְּאֶפֶס יָד?”

וַיָּרֶם שְׁלֹמה אֶת-הַפְּנִינָה לְעֵינֵי הַנִּצָּבִים עָלָיו וַיִּשְׁאַל:

“מִי יִקְּבֶנָּה בְּאֶפֶס יָד?”

וַיִּשְׁאַל אֶת-הָאֲנָשִׁים וְאֶת-הַשּׁדִים וְלֹא יָדָעוּ. וַיִּשְׁאַל אֶת-הָרוּחוֹת וַתֹּאמַרְנָה לוֹ:

“הַסָּס יִקְּבֶנָּה.”

וַיָּבִיאוּ אֶת-הַסָּס, וַיִּקַּח שַׂעֲרָה דַקָּה בּפִיו וַיָבֹא בְתוֹך הַפְּנִינָה מֵעֵבֶר אֶחָד וַיֵּצֵא אֶל הָעֵבֶר הַשֵּנִי. וַיַּרְא שְׁלֹמה אֶת-יְפִי מְלַאכְתּוֹ וַיְהַלְלֵהוּ וַיֹּאמַר:

“נָקְבָה שְׂכָרְךָ וְאֶתֵּנָה, הַסָּס.”

וַיַּעַן הַסָּס:

“צַו נָא וְהָיָה הָעֵץ מִחְיָתִי כָל-הַיָּמִים.”

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶך: שְׁאֵלָתְךָ נְתוּנָה לָךְ.

אַחֲרֵי כֵן לָקַח הַמֶּלֶךְ אֶת-הַמַּשְׁקָר וַיֹּאמַר:

“מִי יַעֲבִיר חוּט בַּנֶּקֶב הַזֶּה, וּבְאֶפֶס יָד?”

וַתַּעַן הַתּוֹלַעַת הַלְּבָנָה וַתֹּאמַר:

“אֲנִי אַעֲבִירָה, נְבִיא הָאֱלֹהִים.”

וַתִּקַּח הַתּוֹלַעַת חוּט בְּפִיהָ וַתִּזְחַל וַתַּעֲבֹר בַּנֶּקֶב הָעֲקַלְקָל אֲשֶר בַּצֶּדֶף וַתֵּצֵא אֶל הָעֵבֶר הַשֵּנִי. וַיֹּאמֶר לָהּ שְׁלֹמה:

“שַׁאֲלִי, מָה אֶתֵּן לָךְ בִּשְׂכָרֵךְ?”

וַתַּעַן הַתּוֹלַעַת:

“צַו נָא וְהָיָה פְרִי הָעֵץ מִחְיָתִי כָל-הַיָּמִים.”

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶך:

“בַּקָּשָׁתֵך תֵּעָשֶׂה.”

אַחֲרֵי כֵן הִבְדִּיל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמה בֵין הַנְּעָרִים וּבֵין הַנְעָרוֹת, כִּי עָשָׂה בְּחָכְמָה, וַיְצַו לְהָבִיא לִפְנֵיהֶם מַיִם לְרָחְצָה, וַתְּהִי הַנַּעֲרָה שׁוֹאֶבֶת אֶת-הַמַּיִם מִן הַכְּלִי בְיָדָהּ הָאַחַת וְיוֹצֶקֶת עַל הַיָּד הַשּׁנִיָּה וְאַחֲרֵי כֵן תִּרְחַץ פָּנֶיהָ, כְּמִשְׁפָּט הַנְעָרוֹת, וְהַנַּעַר יִּקַּח אֶת-הַמַּיִם מִן הַכְּלִי בִשְׁתֵּי יָדָיו וְשָׁטַף פָּנָיו, וּבָזֹאת הִבְדִּיל שְׁלֹמה בֵינֵיהֶם.

וַיָּשֶׁב שְׁלֹמה אֶת-כָּל-הַמַּתָּנוֹת אֲשֶר הֵבִיאוּ לוֹ הַמַּלְאָכִים וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם:

“הֲלִקְנוֹת אֶת לְבָבִי בְמַתְּנוֹת יַד אָדָם אַתֶּם אוֹמְרִים? רַב לִי בַאֲשֶר חַנַּנִי אֱלֹהִים, וּמַה-תִּתְּנוּ וּמַה-תּוֹסִיפוּ לִי? גַּם עֹשֶׁר וְכָבוֹד וּמַלְכוּת נָתַן לִי אֱלֹהִים וַיַּמְשִׁילֵנִי עַל כָּל-הָאָרֶץ. וַתִּקְטַן בְּעֵינָיו כָּל-זֹאת וַיַּנְחִילֵנִי בְחַסְדוֹ גַּם אֶת-רוּחַ הַחָכְמָה וְהַנְבוּאָה. וְעַתָּה שוּבוּ אֶל אַרְצְכֶם וְאֶל אֲחֵיכֶם וַאֲמַרְתֶּם לָהֶם: כֹּה אָמַר שְׁלֹמה: מַהֲרוּ וּבֹאוּ כֻּלְּכֶם לַחֲסוֹת תַּחַת כַּנְפֵי אֱלֹהֵי אֶמֶת, וְאִם אֵינְכֶם בָּאִים, וְהִשְׁלַחְתִּי בָכֶם אֶת-כָּל-גְּדוּדַי וְהִשְׁמִידוּ אֶתְכֶם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְאִישׁ לא יַעֲמֹד בִּפְנֵיהֶם.”

וַיֵּצְאוּ הַמַּלְאָכִים מֵאֵת פְּנֵי שְׁלֹמה וַיָּשוּבוּ אֶל אַרְצָם. וַיָּבֹאוּ וַיַּגִּידוּ לְבַלְקִיס אֶת-כָּל-דִּבְרֵי שְׁלֹמה וְאֶת-כָּל-תִּפְאֶרֶת גְּדֻלָּתוֹ. וַתִּשְׁמַע הַמַּלְכָּה וַתֹּאמַר:

“בְּאלֹהִים נִשְׁבַּעְתִּי, כִּי לֹא רַק מֶלֶך הוּא הָאִישׁ, כִּי גַם נְבִיא אֱלֹהִים, וְלֹא נוּכַל לוֹ.”

וַתִּשְׁלַח אֶל שְׁלֹמה לֵאמֹר:

“שָׁמַעְתִּי אֶת-דְּבָרֶיךָ, וְגַם הִנֵּה אֲנִי וְשָׂרַי בָּאִים אֵלֶיךָ, לְמַעַן נִרְאֶה, בַּמֶּה כֹחֲךָ גָּדוֹל וּמִי הוּא הָאֱלֹהִים הַנּוֹתֵן לְךָ אֶת-הַכֹּחַ?”

וּבְטֶרֶם תֵּצֵא לַדֶּרֶך וַתְּצַו וַיָּשִׂימוּ אֶת-כִּסְאָהּ הַגָּדוֹל וְהַנִּפְלָא חֶדֶר בְּחֶדֶר, לִפְנִים מִ שּׁבְעָה אַרְמוֹנוֹת, וַתִּסְגֹּר אֶת-כָּל-הַשְּעָרִים, וַתַּעֲמֵד עֲלֵיהֶם שׁוֹמְרִים, אֲשֶר יִשְׁקְדוּ לִשְׁמֹר אֶת-הַכִּסֵּא, וְאֶת-מַפְתְּחוֹת הַשְּעָרִים הִצְפִּינָה אִתָּהּ. וְאֶת-מִשְׁנֶהָ, אֲשֶר יְמַלֵּא מְקוֹמָהּ תַּחְתָּהּ בִּימֵי צֵאתָהּ, צִוְתָה לֵאמֹר:

תִּהְיֶינָה עֵינֶיךָ פְּקוּחוֹת עַל כָּל-סְבִיבוֹת הָאַרְמוֹן וְעַל כִּסֵּא מַלְכוּתִי, וְאַל תִּתֵּן אֶת-כָּל-אִיש לָגֶשָׁת אֶל הַכִּסֵּא וְלִרְאוֹתוֹ, כִּי בְנַפְשְׁךָ הוּא."

וְכָרוֹז יָצָא בְּשֵׁם הַמַּלְכָּה וַיְשַׁמַּע בַּשְׁעָרִים אֶת-דְּבַר מַסָּעָהּ, וַיָּבֹא עַם רָב לְשַׁלְּחָהּ בַּדֶּרֶךְ וּלְבָרְכָהּ, וַתִּקַּח הַמַּלְכָּה אִתָּהּ אֶת-שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף שָׁרֵי צִבְאוֹתֶיהָ, וּמְאַת אֶלֶף מְאַת אֶלֶף אִישׁ צָבָא לַשּׂר לָקְחָה אִתָּהּ, וַתֵּצֵא לַדָּרֶך.

 

ו    🔗

וּשְׁלֹמה נו­ֹרָא מְאֹד עַל כָּל-סְבִיבָיו וְאִישׁ מִשּׂרָיו לֹא יָרִים אֶת-יָדוֹ אֶת-רַגְלוֹ בִלְתִּי אִם לְפִי דְבַר הַמֶּלֶך. וַיְהִי הַיּוֹם וּשְׁלֹמה יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ, וַיִשָׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה עֲנַן אָבָק הוֹלֵך וְקָרֵב נִכְחוֹ, וַיִּשְׁאַל:

“מַה-זֹאת?”

וַיַּעֲנוּהוּ עֲבָדָיו:

“בַּלְקִיס וּמַחֲנוֹתֶיהָ, נְבִיא הָאֵל.”

וַיֹּאמַר:

“הֶחָנוּ בַמָּקוֹם הַזֶּה בְקִרְבָתֵנוּ?”

וַיֹאמֵרוּ:

“כִּדְבָרֶיךָ הַמֶּלֶך.”

וַיִּגַּשׁ שְׁלֹמה אֶל גְּדוּדָיו וַיֹּאמַר:

“הוֹי בְּחִירֵי אֱלֹהִים בְּנֵי הֶחָיִל! מִי מִכֶּם יֵלֵךְ לִשְׁבָא וְיָבִיא אֵלַי אֶת-כִּסֵּא בַּלְקִיס בְּטֶרֶם יִגְשׁוּ אֵלַי הִיא וַאֲנָשֶׁיהָ לְהִשְׁתַּחֲווֹת לֵאלֹהֵינוּ?”

וַיַּעַן אַחַד הַשֵׁדִים:

“אֲנִי אֵלֵך. וּבְטֶרֶם תָּקוּם מִן הַכִּסֵּא אֲשֶר תֵּשֵׁב עָלָיו לִשְׁפֹּט אֶת-הָעָם, אָבִיא הֵנָּה אֶת-כִּסֵּא בַּלְקִיס וְהִצַּגְתִּיו לְפָנֶיךָ: וְיִבְטַח בִּי הַמֶּלֶך, כִּי כֹחִי רָב לְשֵׂאתוֹ.”

וַיֹּאמֶר שְׁלֹמה:

“לא, כִּי אִישׁ קַל וּמָהִיר מִמְּךָ יְבִיאֶנוּ.”

וַיַּעַן אֶחָד מִלִּמּוּדֵי אֱלֹהִים וּשְׁמוֹ אָסָף, וַיֹּאמַר:

“אֲנִי אֲבִיאֶנוּ אֵלֶיךָ בְּטֶרֶם יָשׁוֹּב אֵלֶיךָ מֶבָּטְךָ. שָׂא עֵינֶיךָ, הַמֶּלֶך, וּרְאֵה לְכָל מְלֹאָן.”

וַיִשָׂא הַמֶּלֶך אֶת-עֵינָיו וַיַּשְׁקֵף נִכְחוֹ עַל פְּנֵי אֶרֶץ תֵּימָן. וְאָסָף נָפַל על פָּנָיו אַרְצָה וַיִּקְרָא:

“בְּשֵׁם הָאֵל הָאַדִּיר מְאֹד!”

וַיִּשְׁלַח אֱלֹהִים מַלְאָכָיו וַיִּשְׂאוּ אֶת-הַכִּסֵּא מִתַּחַת לָאָרֶץ בִּמְחִלוֹת אֲשֶׁר חָפָרוּ. וַתִּבָּקַע הָאָרֶץ פִּתְאֹם וַיֵּצֵא הַכִּסֵּא וַיַּעֲמֹד לִפְנֵי שְׁלֹמה.

וַיַּרְא שְׁלֹמה וַיֹּאמַר:

“מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת אֱלֹהִים! אֵין זֹאת כִּי אִם יֹאמַר אֱלֹהִים לִבְחֹן אֶת-לִבִּי, אִם אַכִּיר חַסְדּוֹ עָלָי וְאִם לֹא.”

וְאֶל אֲנָשָׁיו אָמָר:

" עַתָּה מַהֲרוּ וְשַׁנּוּ אֶת-פְּנֵי הַכִּסֵּא, הוֹסִיפוּ עָלָיו וְגִרְעוּ מִמֶּנּוּ וְהַחֲלִיפוּ פְרָקָיו אִיש בְּרֵעֵהוּ, עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמָעְלָה, וּבְבֹא בַלְקִיס הֵנָּה וְנִסִּיתֶם אוֹתָהּ, הֲתַכִּיר אֶת-כִּסְאָהּ אִם לֹא."

וּשְׁלֹמה צִוָּה זֹאת, לְמַעַן נַסּוֹת אֶת-חָכְמָתָהּ וְטוּב שִׂכְלָהּ. וַיַּעֲשׂוּ הֶחָרָשִׁים כִּדְבַר שְׁלֹמה.

וַיְצַו שְׁלֹמה אֶת-הָרוּחוֹת, וַתָּקֵמְנָה לוֹ אַרְמוֹן רָצוּף זְכוּכִית כֻּלּוֹ, וְאֶת-הַמַּיִם הִזְחִילוּ אֶל מִתַּחַת לָרִצְפָּה, וְדָגִים שׂוֹחִים בְּתֹוך הַמַּיִם. וַיָּבֹא שְׁלֹמה וַיֵּשֶׁב עַל כִּסְאוֹ בְּתוֹךְ אַרְמוֹ ן הַזְּכוּכִית.

וַיְהִי כְּבֹא בַלְקִיס וַיַּרְאוּהָ אַנְשֵׁי שְׁלֹמה אֶת-הַכִּסֵּא וַיִּשְׁאָלוּהָ:

“הֲכָזֶה כִסְאֵךְ?”

וַתַּעַן:

“כָּזֶה.”

נִזְהֲרָה הַמַּלְכָּה בְמַעֲנֵה פִיהָ: גַּם הַחְלֵט לֹא הֶחְלִיטָה וְגַם הַכְחֵשׁ לֹא הִכְחִישָׁה. וַיִּרְאוּ כֻלָּם אֶת-חָכְמָתָהּ ואֶת-טוּב שִׂכְלָהּ, כִּי הִכִּירָה אֶת-כִּסְאָהּ, וְהִיא סְגָרַתּוּ בְאַרְמוֹנָה לִפְנִים מִשּׁבְעָה שְׁעָרִים ואֶת-הַמַּפְתְּחוֹת לָקְחָה עִמָּהּ.

וְעַבְדֵי שְׁלֹמה הֵבִיאוּ אֶת-בַּלְקִיס אֶל אַרְמוֹן הַזְּכוּכִית. וַתֵּרֶא אֶת-הֵלֶך הַמַּיִם וְאֶת-הַדָּגִים הַשׂוֹחִים מִתַּחַת לָרִצְפָּה וַתַּחְשְׁבֵהוּ לְנָהָר, וַתַּחֲשׂף אֶת-שׁוּלֵי שִׂמְלָתָהּ לַעֲבֹר, וַיַּרְא שְׁלֹמה אֶת-יְפִי בְשָׂרָהּ, וַיָּסֶב עֵינָיו מִמֶּנָּה, וַיֹּאמַר:

“אַךְ רִצְפַת זְכוּכִית הִיא, אֵין פֹּה מָיִם. בֹּאִי, הַמַּלְכָּה.”

וַתָּבֹא הַמַּלְכָּה הָאַרְמוֹנָה, וּבְשִׁבְתָּהּ עַל מְקוֹמָהּ אָמְרָה:

“הוֹי שְׁלֹמה, הָבָה אֶשְׁאָלְךָ דָּבָר.”

וַיֹּאמַר:

“שְאָלִי.”

וַתֹּאמַר:

מָה הַמַבְעַבֵּעַ וְנִגָּר כַּמַּיִם –

וְלֹא מִן הָאָרֶץ וְלֹא מִשָּׁמַיִם?

וּמִשְׁפַּט שְׁלֹמה, בְּבֹא לְפָנָיו דָּבָר אֲשֶׁר לֹא יְדָעוֹ, וְשָׁאַל בַּאֲנָשָׁיו רִאשׁוֹנָה, אוּלַי יֵדְעוּ הֵם; וְאִם לֹא יֵדְעוּ – וְשָׁאַל בַּשֵּׁדִים, וְאִם לֹא יֵדְעוּ הַשּׁדִים – וְשָׁאַל בָּרוּחוֹת. וַיִּשְׁאַל הַפָּעַם אֶת-הָרוּחוֹת רִאשׁוֹנָה, לְבִלְתִּי אַחֵר מַעֲנֵהוּ. וַתֹּאמַרְנָה לוֹ חֶרֶשׁ:

“אֵין קַלָּה מִזֹאת; יַגַּע אֶת-סוּסֶיךָ בִמְרוּצָתָם וּמִלֵּאתָ כֵּלֶיךָ מִזֵּעָתָם”.

וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶך כֵּן, וַיְצַו לְהָרִיץ אֶת-אַבִּירֵי סוּסָיו עַד הַעֲלוֹת בְּשָׂרָם זֵעָה לְבָנָה כְקֶצֶף הַבֹּרִית. וַיִּמֶץ אֶת- הַזֵּעָה מְלֹא הַסֵּפֶל וַיַּגֵּשׁ לַמַּלְכָּה וַיֹּאמַר:

“הִנֵּה הַנּוֹזְלִים אֲשֶר אָמָרְתְּ.”

וַתֹּאמֶר בַּלְקִיס:

“אָכֵן מָצָאתָ אֶת-חִידָתִי.”

וַתּוֹסֶף לְנַסּוֹתוֹ בְּחִידוֹת עוֹד, וַיַּעֲנֶהָ עַל כָּל-שְׁאֵלוֹתֶיהָ בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה, לֹֹא הָיָה דָּבָר אֲשֶׁר נֶעְלַם מִמֶּנּוּ. וַתֵּדַע בַּלְקִיס כִּי נְבִיא אֱלֹהִים הוּא, וַתִּדְבַּק מֵהַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה בְאלֹהֵי אֶמֶת וַתַּעַבְדֵהוּ בְכָל נַפְשָׁהּ וּבְכָל לְבָבָהּ.

וַיִּכְרֹת אִתָּהּ שְׁלֹמה בְרִית וַיְשַׁלְחֶנָּה אֶל אַרְצָהּ בְּכָבוֹד גָּדוֹל.