¹

אֲרִי, שֶׁמַּמְלַכְתּוֹ, מִלְּבַד הַיְעָרוֹת,

הָיְתָה בְּרוּכָה גַם בִּנְהָרוֹת,

כִּנֵּס מוֹשַׁב שָׂרֵי-הַמֶּלֶךְ:

אֶת מִי לָשִׂים נְצִיב עַל דְּגֵי אוֹתוֹ הַפֶּלֶךְ?

כַּדָּת וָדִין, עָרְכוּ מִשְׁאָל,

וְהַנִּבְחָר הָיָה – שׁוּעָל.

הֵחֵל הוּא בִּמְלַאכְתּוֹ בֶּאֱמוּנָה וָאֹמֶן.

מִיּוֹם לְיוֹם נוֹסַף לוֹ שֹׁמֶן.

הָיָה לוֹ רֵעַ טוֹב – כַּפְרִי עָרוּם אֶחָד.

אָכֵן הִשְׂכִּיל הַזּוּג אֶל הַמְּלָאכָה לָגֶשֶׁת:

בִּידֵי הַשַּׁר – מֹאזְנֵי-מִשְׁפָּט,

בִּידֵי עוֹזְרוֹ – חַכָּה וָרֶשֶׁת;

וְהַשָּׁלָל, לְפִי חוֹזֶה –

חֶצְיוֹ לָזֶה, חֶצְיוֹ לָזֶה.

אַךְ הָאֲרִי – נֵעוֹר בּוֹ חֶשֶׁד

כִּי נְצִיבָיו מַרְבִּים לַחְטוֹא,

וַיֹּאמֶר בְּעַצְמוֹ לִפְקוֹד אֶת מַמְלַכְתּוֹ.

הוֹלֵךְ הוּא בְּדַרְכּוֹ, קָרֵב לִשְׂפַת-הַמַּיִם –

וְשָׁמָּה הַכַּפְרִי, שֶׁצָּד שָׁלָל הָגוּן,

נִגַּשׁ אוֹתָהּ שָׁעָה לִמְלֶאכֶת הַטִּגּוּן.

בְּמַחֲבַת רַחֲבַת-יָדַיִם

יָצְאוּ דָגִים בִּמְחוֹל-מַחְנַיִם:

כָּל דָּג פִּרְכֵּס, פִּרְפֵּר, קִפֵּץ

בְּהַרְגִּשׁוֹ קִרְבַת הַקֵּץ.

– “מַה מַּעֲשֶׂיךָ כָּאן וַּמה לְּךָ בֵּינֵינוּ?” –

שָאַל אֶת הַכַּפְרִי

בְּכַעַס הָאֲרִי.

“מַלְכֵּנוּ הָאַדִּיר!” – עוֹנֶה לוֹ שׁוּעָלֵנוּ:

"זֶהוּ עוֹזְרִי וּמַזְכִּירִי,

חֲבִיב הָעָם כֻּלּוֹ, בַּר-לֵב וּנְקִי-כַּפַּיִם;

וְאֵלֶּה – נְצִיגִים מִכָּל תּוֹשְׁבֵי הַמַּיִם.

הֵם בָּאוּ בִּמְיֻחָד לִמְסוֹר לְךָ בְּרָכָה,

שַׁלִּיט אָהוּב, לְבוֹאֲךָ".

– “וּמַה מַּצַּב הָעָם בַּאֲזוֹרְךָ, הַגֶּד-נָא?”

– "הוּא מְאֻשָּׁר כָּל-כָּךְ, הוֹ אַב-הָרַחֲמִים,

שֶׁלֹּא יֹאבֶה מִכָּאן לָלֶכֶת אַף גַּן-עֶדְנָה.

חֶפְצוֹ הַיְחִידִי – שֶׁתַּאֲרִיךְ יָמִים!"

– "וְאֵלֶּה הַדָּגִים – מַדּוּעַ זֶה, עֲנֵה-נָא,

כָּל-כָּךְ יְנַפְנְפוּ בָּרֹאש וּבַזָּנָב?"

– "הוֹ מֶלֶךְ רַחֲמָן, רוֹקְדִים הֵם כָּאן יַחְדָּו

מֵרֹב-שִׂמְחָה כִּי בָּאתָ הֵנָּה".

יוֹתֵר לֹא הִתְאַפֵּק הַמֶּלֶךְ הָאַדִּיר;

וּכְדֵי שֶׁהָרִקּוּד לֹא יִשָּׁאֵר בְּלִי נֹגֶן,

הִכְרִיחַ אֶת הַשַּׂר, יַחְדָּו עִם הַמַּזְכִּיר,

בְּצִפָּרְנָיו לָשִׁיר כְּהֹגֶן.