1, לנק' בּוֹצְרָה, בּוֹצֶרֶת, מ"ר בּוֹצְרִים, בּוֹצְרוֹת, — מי שקוטף את אשכלות הענבים מהגפנים, Weinleser; vendangeur; vintager: יעוללו כגפן שארית ישראל השב ידך כְּבוֹצֵר על סלסלות (ירמ' ו ט). אם בֹּצְרים באו לך לא ישארו עוללות (שם מט ט). — ואמר המשורר: החי גפן והמות בוצר ובאשר ילך צעדיו הוא נוצר (רשב"ג שכחי יגונ').  – ומ"ר נקבה: הבוצרים והבוצרות פצחו רנה וישירו שירי יין ושירי דודים יחד (מפו, אה"צ ה).