בּוּק – מילון העברית הישנה והחדשה / אליעזר בן־יהודה

בּוּק

קל לא נהוג.

– פעול, מָבוּק, לנק' מְבוּקָה – נהיתה לבוקה: בוקה וּמבוּקָה1 ומבלקה (נחו' ב יא).

1 ת"י ורש"י ראו במילה זו פעול ולא שם מפשט. ת"י: ומתבזזה. רש"י: ומרוקנת.