°1, ש"ז, מ"ר בּוּקִים, – נוד של יין. ומליצה: תלה בו בוקים סריקים, יחס לו דברים שאין בהם ממש. ואתה רבי יום טוב אחר אשר חזרת בך להתיר נהפכת לאיש אחד לתלות בוקים סריקים על שגיונות פרושים חדשים מקרוב באו אשר אין להם על מה שיסמכו (תשו' ר"ת, 45). ואלו הם הנחנקים, התולים בוקים סריקים באנשים גדולים והבלי הבלים לא האמנתי להם כי תלו דבריהם ברבינו רבי משולם. ואי אפשר לומר כן (שם 84). – ואמר המליץ לאיש שיצא לו שם בנדבה וידיו מכל נדבות הרבה: אתמה לעבי טובך איך נכלאו, דודי ונוזלי ידך איך נקפאו, אתה כמו מחול אשר לו קול מאד גדול ובוק עור ריק ורוח מצאו (ר"י אלחריזי, בכ"י תחכמוני, דברי חפץ בהקד').