1, בהפס' בָּיִת, סמי' בֵּית, כנו' בֵּיתִי, בֵּיתְךָ, מ"ר בָּתִּים2, סמי' בָּתֵי, כנ' בָתֵּי, בָתֶיךָ, בָּתָיו, – א) בנין באבן, בעץ, למחסה מפני רוח וגשם וכדומה ידורו בו בני אדם, Haus; maison; house : ויעקב נסע סכתה ויבן לו בָּיִת ולמקנהו עשה סכת (בראש' לג יז).  כי תבנה בַּיִת חדש ועשית מעקה לגגך (דבר' כב ח).  טרם ישכבו ואנשי העיר אנשי סדם נסבו על הַבַּיִת מנער ועד זקן (בראש' יט ד). וידברו אליו פתח הַבָּיִת     (שם מג יט).  ותקח האשה בֵּית פרעה (שם יב יה).  היוצא אשר יצא מדלתי בֵיתִי לקראתי (שופט' יא לא).  כל אשר יצא מדלתי בֵיתֵךְ החוצה דמו בראשו (יהוש' ב יט).  פן תורש אתה וּבֵיתְךָ וכל אשר לך (בראש' מה יא).  זה לי עשרים שנה בְּבֵיתֶךָ (שם לא מא).  ויסרו אליו ויבאו אל בֵּיתוֹ (שם יט ג).  ותקרא לאנשי בֵיתָהּ (שם לט יד).  ויבאו אל בֵּיתָם הרמתה (ש"א א יט).  ויעש להם בָּתִּים (שמות א כא).  פן תאכל ושבעת וּבָתִּים טבים תבנה וישבת (דבר' ח יב).  וימתו הצפרדעים מן הַבָּתִּים מן החצרת ומן השדת (שמות ח ט).  בָּתֵּי גזית בניתם ולא תשבו בם (עמו' ה יא).  קרות בָּתֵּינוּ ארזים רהיטנו ברותים (שה"ש א יז).  ומלאו בָתֶּיךָ וּבָתֵּי כל עבדיך (שמות י ו).  ושרפו בָתַּיִךְ באש (יחזק' יו מא).  האולם ואת בָּתָּיו (דהי"א כח יא).  וארבע הידת יהיה לכם לזרע השדה ולאכלכם ולאשר בְּבָתֵּיכֶם (בראש' מז כד).  ותבלע אתם ואת בָּתֵּיהֶם (במד' יו לב). – ועם ה המקום בסוף: אסיריו לא פתח בָּיְתָה (ישע' יד יז).  מושיב יחידים בַּיְתָה (תהל' סח ז).  ויביאו את לוט אליהם הַבָּיְתָה (ברא' יט י).  קום לך פדנה ארם בֵּיתָה בתואל אבי אמך (שם כח ב). – ומשל: מבית לבית חלוק ומאתר לאתר נפש (מד"ר במדב' יא). – וכעין גדר וסורג סביב אילן וכדומה: מזהמין את הנטיעות וכורכין אותן וקוטמין אותן ועושין להן בתים (שביע' ב ד). – ודבר שמלבישים על דבר, על אחד מאברי הגוף: שעושה לידיו בתים של עור (רש"י יבמות קב:). – בֵּן בָּיִת, בֵּן. – בַּעַל בָּיִת, בעל. – *תְּפוּסת בָּיִת, תפוסה. – עַקֶּרֶת בית עקרת. – ובצרוף עם שמות אחרים, לבית מיוחד לענין מה: בֵּית הַסֹהַר, מַרְזֵחַ וכו' לקמן. – ב) המשפחה, בני ביתו של אדם, Familie; famille; family : ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וּבֵיתוֹ באו (שמות א א).  וקחו את אביכם ואת בָּתֵּיכֶם ובאו אלי (ברא' מה יח).  ואנכי וּבֵיתִי נעבד את יי' (יהוש' כד יה).  ואתם קמתם על בֵּית אָבִי היום ותהרגו את בניו (שופט' ט יח).  וירדו אחיו וכל בֵּית אביהו (שם יו לא).  אם יתכפר עון בֵּית עלי בזבח ובמנחה (ש"א ג יד). – ג) הבנים, וכל הדור הבא אחריו,  Nachkommen; descendants : הלוך אל בֵּית הָרֵכָבִים (ירמ' לה ב). – ובפרט בֵּית הַמַּלְכוּת של פלוני, ר"ל בניו ובני בניו שיושבים זה אחרי זה על כסא המלכות שכונן המלך הראשון ממשפחה זו, Dynastie: ויכרת יהונתן עם בֵּית דָוִד (ש"א כ יו).  ותהי המלחמה ארכה בין בֵּית שאול ובין בֵּית דוד (ש"ב ג א).  ויאמר מי אנכי אדני יי' ומי בֵיתִי כי הביאתני עד הלם (שם ז יח).  ונאמן בֵּיתְךָ וממלכתך עד עולם לפניך (שם יו).  ועתה יי' הדבר אשר דברת על עבדך ועל בֵּיתוֹ יאמן עד עולם (דהי"א יז כג). – ד) כל מקום חלול יכנס בו דבר מהדברים, כמו בית, Behälter; receptacle : ואת טבעתיהם תעשה זהב בָּתִּים לבריחם (שמות כו כט).  לעמת המסגרת היו הטבעת בָּתִּים לַבַּדִּים לשאת את השלחן (שם לז יד). –  וכמו כן כלי ששומרים בו דבר, בצרוף עם שם הדבר הנשמר בו: *בית חרסת, *בית תבלים, לקמן. –  ושטח אדמה שמחזיק כמות כך וכך: בית סאה, בית סאתים, מקום מחזיק סאה, סאתים: ויעש תעלה כְּבית סָאתִים (מ"א יח לב). – וכן בית בור וכו', לקמן. –  ה) *באריגה וקליעה, רֶוח שנעשה בין החוטים הארוגים: מאימתי הוא חבור למטה משיסרג בה (במטה) שלשה בתים ([[כלים יט א]]).  לצילצול קטן שארג בו שני חוטין על שלשה בתים (תוספתא שבת יב א).  הכניסו (את החבל) לתוך ג' בתים כולו חיבור אחד (שם כלים ב"מ ט ד).  שאין חבלים חיבור למטה עד שיסרוג בה ג' בתים לכל רוח (שם א יא). – ו) בהשאלה, *הרחם של האשה: האשה ששמשה את ביתה וירדה וטבלה ולא כבדה את הבית כאלו לא טבלה (מקוו' ח ד).  ובשעה שהיא עוברת לשמש את ביתה (נדה א ז).  הצנועות מתקנות להן (עד) שלישי לתקן את הבית (שם ב א).  ישבה על גבי מטה וכו' ונתעסקה בטהרות ושמשה את ביתה ופרשה וראתה (תוספתא שם א ד).  מתוך שמהומה לביתה אינה מכנסת לחורין ולסדקין (גמ' שם ה.). –    *בית החיצון, החלק הקרוב לפתח הרחם (ניד' מא:). – ומליצה מצויה בסגנון הפוסקים: ישען על ביתו ולא יעמד (שו"ת בנימין זאב קיד, ושם קכו, – וכבר השתמש בזה גם ר"ת בספר הישר). – במשמעת חסרון כח גבר, שאינו יכול לבעול.  בחורה אחת נשאת לבחור אחד ועמד עמה כמו שמנה חדשים וישען על ביתו ולא יעמד ונמצאת הבחורה בתולה כבראשונה (שו"ת ריב"ש קלז).  נשען על ביתו ולא יעמד (שו"ת חות יאיר רכא ). – ז) °בשירים, הדלת והסוגר יחד: וכל בית ובית  שלשת חרזים (משה הכהן, מבני סיעתו של אביתר ראש הישיבה, א שצה לשטרות, JQR 1092, 509).  ואת שירתי זאת תהי אם לחרוזות ובתיה חוזות לשרי השרים (תשו' תלמידי דונש, 15).  וראיתי מהשלמת התועלת והישור לך אחי שאקבץ ראשי עניני ספרי זה בעשרה בתים עבריים וכו' יזכירוך הבתים האלה ליחד לבבך בו לאלהים (חתי' חו"ה).  לשתי הדלתות רצוני דלת וסוגר מחוברים יקראו בית ופסוק יקראוהו אשר בו פחות מעשרה בתים (שקל הקדש לר' דוד יחיא יו). גם שתהיינה התנועות שוות הבאות בחצי הבית הראשון לבאות בחצי הבית השני (שם יה).  והנה שלמו שירים ובתים מלאים טוב בשרד בין מתארים (מנחם מלונזנו דרך חיים).  ואבנה אלה הבתים עליהם ועל כיוצא בהם (ר"י לטיף, אגרת התשובה).  אויה לבתי שיר אשר בניתי (ע' פרנס' הוס' למת' שפת' פב).  – ח) °בחכמת הכוכבים, כל חלק וחלק מחלקי הגלגל: כי כן יקראו בתים למזלות (ראב"ע הוש' ב י).  וכל רגע יתחלק הגלגל על י"ב חלקים כמספר המזלות ויקראו בתים (הוא, ראשית חכמה, ג, כ"י פריז).  ובעבור כי הלבנה קרובה אל הארץ שמו זה המזל בית הלבנה ויהיה מזל שני לו שהוא אריה בית השמש (הוא, ספר הטעמים, כ"י פריז).  היה מצפה עד עת היותו בבית כבודו ומעלתו והוא מזל מאזנים והוא אחד מהבתים שלו (הוא, ספר העצמים).  וכל אחד מהגלגלים וטבעי הכוכבים והמזלות והצורות ובתיהם וטובתם ורעתם (כוזרי ד כט).  ולתקן גדרי שנים עשר בית שבעלי האומנות הזה חולקים חלקים הגלגל בכל עת (ר"א בר חייא, חשבון מהלך הכוכבים יח).  ויעשו (המכשפים) צורות משונות כפי הצלחות ועתות שבתאי ודבוקו אצל כוכבים אחרים וכפי שבתו בביתם בנשיאות או בגובה או במפלה וכיוצא בזה (אבר' ביבאגו, דרך אמונה ב).  והוא טלה והוא בית מאדים (שם).  סרטן בית הירח אריה בית השמש תאומים ובתולה בתי כוכב שור ומאזנים בתי נוגה טלה ועקרב בתי מאדים דגים וקשת בתי צדק גדי ודלי בתי שבתאי (אות' השמ' לר"י בר"ש הכהן).  המזל הצומח העולה מן המזרח הוא בית חיו ואם היה בית שבתי מזל הצומח שניו יהיו נ"ז וכו' ואם כוכב חמה יהיו שניו ע"ז ובלבד שיהיה המזל בביתו  (ס' רזיאל). – ואמר הפיטן: עשה קורות שבעה מושלים בשנים עשר בָּתֵּי עליוני יבואו ויעשו את כל אשר צוה יי' (קרובץ ארג'יל, שבת החודש, עשה ירח).  עשה הליכות איש נוכח פני משמרתו ויבוא הַבַּיְתָּה לעשות מלאכתו (שם). – ט) °כל אחד מהמרבעים של לוח משחק: טורים שמונה ובתיהם הלא ארבע וששים (שיר על צחוק האישקאק לר"ש מו"ט).  ואין קרקעיתם שוה שאותו י"א על א' אין בו כ"א י"א בתים שהם טפח על טפח ואותו שהוא ו' על ו' יש בו ל"ו בתים (תשב"ץ א קסה). °פיל. – ויבוא השם בית בצרוף לשמות פרטים לערים: בית אל, בית דגון, בית לחם,וכדומה.

– ויתחבר לשמות דברים, ויעשה כמו שם אחד חדש3: בית אב, המשפחה, אב.  ובמשמעת *מחלקה, מפלגת אנשים: הסגן מימינו (של הכה"ג) וראש בית אב משמאלו (יומא ג ט).  וזקני בית אב ישינים שם ומפתחות העזרה בידם (מדות א ח).  אם היו שניהם משמר אחד ובית אב אחד נוטל חלק אחד (יבמ' קא.).  אנשי משמר מתענין ומשלימין ואנשי בית אב מתענין ולא משלימין (תעני' טו:). – ובמשמ' *יסוד ודוגמה, לאיזה דבר, כמו בנין אב: בית אב של הלכה (מד"ר שיה"ש, הביאני). – בית אוצר, לשמר בו תבואה, יין וכדומה (פסחי' קיח:).  בית אוצרות (יומא יא.). – בֵּית אוֹר, מקדש החבַרים הפרסים: ובמלכות פרסיים היו חברים שהן מחזרין על בתי ישראל ומכבין את הנרות וחותין את הגחלים ומוליכין אותן לבית האור שלהן שהיא ע"ז (ר"נ גאון, שבת מה.). – בית אחיזה, מקום בליטה לאחז בו הכלי: הכלים שיש להם בית אחיזה (שבת יז ח). – בית אילן, גן, פרדס: המקבל שדה מחבירו והיא בית השלחין או בית האילן (ב"מ ט ב). – בית אסורים, בית אסף, בית אספים, לאסף שם דברים, אוצר. – בית אצבע, כעין נקרה לשים בתוכו האצבע: מגופת החבית וכו' היה בית אצבע שלה שוקע בתוכה (כלי' י ג). – וחור בהקלע להכניס בו האצבע: נפסק בית אצבע שלה (עדיות ג ה). – ובמשמעת תיק, לבוש להאצבע: וכל בית אצבעות טהורות חוץ משל קייצים (כלי' כו ג). – ומ"ר: שמלבישין בהן הידים עד האציל ויש בהן בתי אצבעות  (ר"ח שבת קכז). – בית בד (טהר' ט ז). – בית הבור  (ברא' לג טז), בית האסורים. – בית הבחירה, כנוי להמקדש בירושלם (ירוש' פסח' לו:). – בית הבליעה, המקום בגרון שבולעים שם האכל: כזית בבית הבליעה (טהרו' א א). – בית בעל, שדה בית הבעל, שדי לו במטר בלבד ולא צריך להשקותו (ב"ב כח.). – בית בקוע בהקרדום, פיו החד במה שבוקעים (כל' יג ג). – בית בקר, רפת לבקר (יומא יא.). – בית הבֹשת, ערות האשה (ירוש' יבמות ז.). – בית גדגד ובית גלגול, מקום מדרון מאד, שקשה מאד לעלות עליו: שבילי בית גלגול4 (טהר' ו ו). – בית גניזה, אוצר (פסחים קיח:). – בית הגרנות (בכורות כו.). – בית גתות תוספתא תרומ' ג ז). – בית הדאר, ישלחו בו מכתבים. – בית דד, תיק להשדים. – בית דיו, כלי להחזיק בו הדיו (תוספת' כלים ב"מ ד יא). – בית דין, דין. – בית דירה (ב"ב א ה). – בית דלפה, דלפה. – בית דפוס, להדפיס ספרים. – בית דשן, מקום שהוציאו שמה הדשן (זבח' קד:). – *בית הריון, מקום העֻבר בבטן האשה (ערכין ז.). – בית ועד, מקום שמתועדים (אבות א ד). – בית הזבלים, שדה שנותנים עליה זבל (מנח' פח.). – בית זגג, בית מעשה הזכוכית (מו"ק יג.). – בֵּית זְרוֹעַ, בָּתֵּי זְרוֹעַ, בָּתֵּי זְרוֹעוֹת, חלק הבגד יכניסו בו הזרועות: הגאון אמר כי החיק הוא בית הזרוע (ראב"ע שמות ד ו). משיקשור בין כתפיו את בתי זרועותיהם שקורין ברצייר"א (רש"י שבת ט:).  וזה בארץ ישמעאל שבתי זרועותיהם רחבים ונושאים בהם כל דבר אבל בארץ אדום בתי הזרוע שלהם צרים (רד"ק שרשים, חיק).  בני אדם הרגילין לתפור בתי זרועותיהם בחוט (מרדכי, שבת שסח). – בית חולים, שחולים שוכבים בו להתרפא. – °בֵּית חִזָּיוֹן, שמשחקים בו ומציגים בו חזיונות. – בית חיים, כנוי לבית הקברות (סמ"ק מח). – בית חליצה: אם היה בית חליצתה (של הסוטה) נאה לא היה מגלהו (ספרי נשא יא). – בית חלל, מקום החלל, למשל בהלב: נקב הלב לבית חללו  (חול' ג ב). – בית חמדה, שהלגיונות עושין להם (מדר' שה"ש בוב' 33). – בית החליפות, מקום ישמרו שם החלפים (תוספת' זבח' י א), במקומו. – בית החפשית (מ"ב טו ה). – בית החצים, תיק ישמרו בו החצים (כלים טז ח ). – בית חרֹסת, כלי להחזיק בו החרסת (פסחים ל:). – בית החרף. – בית יד, בהכלים, לאחזם בו: מקל שעשאו בית יד לקרדום (כלים כ ג). – וכסות הידים, עשתה לה בית יד  (נדה סה.). – ומצוי מאד בספרות במשמעה זו, (יד). – בית יצירה, בית מעשה כלי חרס (תוספתא כל' ב"ק ג ח). – ובית כבוד, בית כסא. – בית הכוסות, תיבה לשמור בו הכוסות (כלים ט ז). – וקצה הכרס, מקום הפרש (חולין מב.). – בית כור, מקום זרע כור (ב"ב ז א). – בית כחול, תיק ישמרו בו הכחול (כלים טז ח). – בית כירים, מקום הכירה (מד"ר ויקרא כ). – בית הכלא, משמר. – בית הכלים, אוצר לשמור הכלים (מ"ב כ יג). – בית כנסת, בתי כנסיות (מגי' ג א). – בית כסא, (תמיד א א). – בית לגינים, לשמור הלגינים (כלים יו ב). – בית מדרש, בתי מדרשים, ילמדו שם תורה, חכמה: סורו אלי סכלים ולינו בבית מדרשי (ב"ס גני' נא כג). – בית מדרש עליון. – בית המהפכת  (דהי"ב טז י), בית המשמר. – בית מועד: וביתנו יהיה בית מועד לכל עליזי לב (אשמת שמרון, מפו ד). – בית המוקד, אחת הלשכות בבית המקדש (תמי' א א). – בית מזוזה, נקרה במשקוף להמזוזה, תיק להמזוזה (כלי' טז ג ). – בית מחוש מקום של חשש: אין כאן בית מחוש (קדושין ה:), אין כאן מקום לחשש. – בית מחיה, מקום שמוכרים מזונות האדם (ספרי, מסעי קיט). – בית מטבחים, ישחטו בו הבהמות (אב' ה יח). – בית מטבע זה. – בית מים, להשתין (מג' ג ב). – בית מכנס (ירוש' ב"מ ט יב.). – בית מכס (ב"ב קכז:), ישלמו שם המכס. – בית המנעול (כלים טז ז). – בית מקדש. – בית מרזח (ירמ' יו ה).  – בית מרחץ (סנהדרין יז:). – בית מרקחיים, ימכרו בו בשמים, רפואות (ילקוט וירא פד). – בית משגעים. – בית משרה, ברכה ישרו בה התכבסת (מדר' קהלת, בכל עת). – בית משתה (ירמי' יז ח). – בית הנגר, מקום הבריח (כלים טז ז). – בית ירים אולי צריך להיות "בית נזירים"?  או נזירות להנוצרים. – בית ניר, בתי נירין  (שבת ז ב). – בית נכאת, בית אוצר הבשמים ודברים יקרים. – בית נפש, בתי הנפש, נפש. – ותכשיט: ועל דברי ראובן ששלח ביד שמעון בתי נפש ללוי וטוען ראובן כי צוהו שלא להחזיר הבתי נפש עד שיתן לוי ב' זקוקין (תשו' ר"ת, מק"נ 53).  וראובן טען על שמעון הפקדתי בידך אגוז של כסף עם בית נפש של זהב (שערי תשוב' מהר"מ מרוט' שא). – בית הנקב, במכנסים לעומת פי הטבעת (נדה יג.).   – בית נקובה, פי הטבעת בבהמות תחת הזנב (פסחים ז א). – בית הנר, מקום להעמיד הנר על הכירה (כלים ה ג). – בית הנשים (אסתר ב ג). – בית נשימה, זה. – בית נתיבות, נתיבה. – בית סאה, סאתים וכו' שדה כדי לזרוע סאה (שביעית א ב). – בית הסהר (בראש' לט כ), משמר. – בית סלע, קרקע מלא סלעים (ב"ב קנו:). – בית הספלים, בבית המרחץ (שם סז:). – בית ספר, ומ"ר: בתי הספר, ילמדו בו ילדים (כתו' ב י, תוספת' סוט' ב). – בית ספרים, בית יאספו בו ספרים (עזרא ו א). – בית הסתר, להסתר בו. – בית סתרים, מקומות הנסתרים בגוף: בית הסתרים באיש, באשה (מקוא' ח ה). – בית עולם, מקום הקברות (מדר' ויקר' יב).  – בית עולמים, כנוי להמקדש (סכה ה:). – בית עלמין (סנהד' יט:). – בית עכביש (איוב ח יד), האריגה שאורג לו העכביש. – בית העם, להקהל בו העם (ירמ' לט ח, שבת לב.). – בית עין, בתי עינים, משקפים (ארח עולם כה, סוד ישר' ארי' מודינא, לבוש או"ח שבת). – בית עצים, לשמור בו עצים (יומא יא.). – בית עקד, עקד. — בית הערוה, מקום הערוה באדם, ופתיחה במכנסים לעומת אבר השתן (נדה יג.). – בית הפגושות. – בית הפך, נקודה בהכירה להעמיד פך השמן (כלים ה ג). – בית פנים: מכסה שקרוי בית פנים שמכניסים בו ראשו של שיח ומלבישים את פניו ממנו שלא יכנו שרב או צנה (מאירי, פתחי עולם, שו"ע או"ח שה י). – בית פקיע, מקום בהקלע תכנס בו הרצועה (עדי' ג ה). – בית הפרס, מקום פנוי לפני הקבר (אהל' יז א). – בית הפרק (תוספתא חול' ט יא). – בית הצביטה, הצביעה, בית אחיזה בכלי (כלים כה ז). – בית צואר, פתיחה בהחלוק, הכתנת, שהצואר נכנס בו (שבת מח.). – בית קבול, כל שקע וחלל בכלי לקבל בו איזה דבר: כלי שיש בו בית קבול (כלים טז טו). –  בית הקלון (ב"ב צט:). – בית הקמטים, מקום הקמטים בגוף האדם (מקוא' ח ה). – בית קערות (כל' יז ב). – בית רב, בית רבן בית ספר, בפרט לילדים קטנים: תינוקות של בית רבן (ברכ' ה. שבת קיט:). – בית רבע, שדה לזרוע רבע (פאה ג ו). – בית הרחם (שבת סד.). – בית ריס, למרוץ הסוסים. – בית רעי, עביט הלילה (כלים יז ב), ובית הכסא (מד"ר שה"ש כמעט), וקיבה של העופות (שם ויקרא א). והמעים, מקום הרעי (מנחות ס.). – בית ראש: ברנוס שיש לו בית ראש  (ערוך, מקטובן). – בית ראש: עוד הסכימו שכל מי שילך ברחובות בגלוי ראש וישא כובע ובית ראש (REJ 1906 III). – בית רגל, בתי רגלים: שלא יעמדו בפני הגדולים אלא בבתי הרגלים (רמב"ם תפל' ה). – בית השאבה, מקום בהמקדש היו שואבים שם מים לנסך: שמחת בית השאבה (סוכה ה א). – בית השאור, כלי ישמרו בו השאור (כלי' ח ו). בית שוק, בתי שוקים: על זה סמך רב' להניח באבנטו רצועות התלויות בו ויש שקושרים בהם בתי שוקים (רש"י שבת קלט:). – בית השחי, תחת הזרוע (מקו' ט ג). – בית השחיטה, המקום בצואר ישחטו שם (חולין ח.). – בית השלחין, שדה שצריכים להשקותה, ההפך מן בית הבעל (שבי' ב ב). – בית שנים, מקום הפנימי ברחם האשה (ירוש' יבמות ה ז.). – בית שער, מקום מבית להשער (מעשר' ג א). – בית שקע, כעין נקרה בכלי לתחוב שמה נר וכדומה (כלים ב ח). – בית תבלים, כלי לשמור בו תבלים (שם ב ז). – בית תבן, אוצר להתבן (יומ' יא.). – בית תבשיל, (תשו' אלשיך עב). – בית תלמוד (ירוש' כתוב' יב לה.). – בית תפלה (ישע' נו ז). – בית התרפה, הערוה באשה (נדה ח). – וישמש השם בית גם במשמ' בפנים הדבר, בתוכו, בנגוד לחוץ, das Jnnere ; l'intrieur; inner part:  וכפרת אותה מִבַּיִת ומחוץ בכפר (בראש' ו יד).  וצפית אתו זהב טהור מִבַּיִת ומחוץ תצפנו (שמות כה יא). ואת הבית יקצע מִבַּיִת סביב (ויקר' יד מא). – ועם ל אחריו, מִבַּיִת לְ, מִבֵּית לְ: ויבן לו מִבַּיִת לדבר (מ"א ו יו). וּלְמִבֵּית לפרכת (במד' יח ז). הוציאו אותם אל מִבֵּית לשדרת (מ"ב יא יה). – ועם ה המקום בסוף, בַּיְתָה, ר"ל אל החלק הפנימי: ושמת אתם על שני קצות החשן על שפתו אשר אל עבר האפוד בָּיְתָה (שמות כח כו).  ושלשה (מהבקר) פנים צפונה ושלשה פנים ימה ושלשה פנים נגבה ושלשה פנים מזרחה והים עליהם מלמעלה וכל אחריהם בָּיְתָה (מ"א ז כה).  ויבן דוד סביב מן המלוא וָבָיְתָה (ש"ב ה ט). בשרתם בשערי החצר הפנימית וָבָיְתָה (יחזק' מד יז). – מִבַּיְתָה: ויבן את קירות הבית מִבַּיְתָה בצלעות ארזים (מ"א ו יה). – ונתיחד השם בית להמקדש, Tempel; temple : בפני הבית ושלא בפני הבית (חול' ה א).  הר הבית היה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה (מד' ב א). – בית ראשון, המקדש הראשון שבנה שלמה.  בית שני, בית אחרון, שנבנה אחרי גלות בבל. – וישמש השם בית במשמע' תלמידיו של אדם גדול, ההולכים בדרכיו, מחזיקים בדעותיו בדברי חכמת ומדע וכדומה, Schule; école; school: בית שמאי אומרים, בית הלל אומרים, מצוי מאד. 

אֹהֶל, עשוי מיריעות, במקומו.  יושב אהל, אדם אהב לשבת תמיד בביתו. – אוּלָם, חדר גדול פתוח לפני הבית. – אוֹצָר, לשמר בו דברים שונים, במקומו. – *אַכְסַנְיָה, לאורחים. – אַפֶּדֶן, בנין גבוה, מפואר. – אֻרְוָה, לסוסים. – אַרְמוֹן, בנין גדול, יפה.

בַּטֻּחָה, כמין אהל, עשוי נסרים וכדומה. – *בִּיב, חפירה לקבל השפכים מהבית. – בִּירָה, בנין גדול מבצר. – *בַּיְתִּי. – בֵּית חֹרֶף. – בֵּית קַיִץ. – בֵית שָׂדֶה. – בֵּית כִּסֵא, כָּבוֹד וכו'. – בֶּן בַּיִת. – בָּנָה, עשה בית באבנים וכדומה. – בִּנְיָן, בּוֹנֶה, *בַּנַּאי וכו', במקומו. – *בַּעַל הַבַּיִת, *בַּעֲלַת הַבַּיִת. – °בִּקְתָּה, בית קטן, צר, רע המראה.

גַּג הבית, המכסה מבחוץ. – גִּזְרָה. – גֵּרוּת, מלון בדרך.

דּוּר, ישב בבית. – *דּוֹפַן, כמו כותל. – *דִּיר, לעצים וכדומה. – *דִּירָה, מדור, בית בתור מקום לדור בו. – *דִּקָה, לפני הבית.

זְבוּל.

הֵיכָל, בית גדול, יפה: היכל מלך.

חֶדֶר, לִשְׁכָּה, תָּא, חדר האכילה, וכו'. – חַלּוֹן. –  *חָנוּת, שמוכרים בה סחורה. – חָצֵר.– חָרֹב, החריב הבית.

°טִחְלָה, בית דל עשוי מעפר. – טִירָה, בית גדול, מבֻצר.

יָצִיעַ.

כֶּבֶשׁ,כעין מדרגה. –  *כּוֹבָה, בית קטן חשוך.  – *כּוּךְ, כעין חדרים בקיר הסלע לארונות המתים. – כְּלוּב, להעופות. – כְּלֵי בית, כלים. – כֹּתֶל, קיר בנין.

לוּל, של תרנגולים וכדומה.

מִבְצָר. – מִבְשָׁלָה, חדר שמבשלים בו. – מִגְדָל, בנין גבוה. – *מְגוֹרָה, כעין בית קטן לגרעיני הפרי, למשל בתפוח. – מַדְרֵגָה, לעלות בה. – מוֹשָׁב הַבַּיִת, אופן הישיבה, השרות וכו'. – *מַזְחִילָה,     *מַרְזֶבֶת, השפופרת למי הגשמים מהגג. – מַחֲסֶה הבית הוא מחסה מזרם, ממטר. – מִכְלָא, לצאן. –מָלוֹן, ללון בו לעובר ארח. – מְלוֹנָה, לשומר השדה. – מִסְדְּרוֹן. – מִפְתָּן, משקוף וכו'. – מִשְׁכָּן, בית לשכן בו. – *מַרְפֶּסֶת, כעין יציע, פתוח לפני העליה.

סוּגָר, של חיות טרף. – סֻכָּה. – סַף החדר, אצל הפתח.

עִיר, קִרְיָה, כְּפָר, קבוץ בתים רבים במקום אחד לישוב בני אדם. – עֲלִיָּה, מדור העליון בבית. –    *עַרְסָה, חלק אחד מקבוץ בתים.

פְּנֵי הבית, הצד החצון, היתר יפה. – פֶּתַח, דֶלֶת, בִּיאָה, וכו'.

°צֶפֶד, קלפה קשה, בית של מיני רכוכות אחדות, כמו השבלול וכדומה. – *צְרִיף, מין בית קטן רחב מלמטה וצר מלמעלה.

*קֻבָּה, חדר המטות וכדומה.  קֻבָּה של זונות. –   *קיטוֹן, חדר השֵנה. – *קלע, חדר קטן. – קֵן, לצפרים.

רָהִיט, °כעין מהלך בין החדרים, וכלי בית. – רֶפֶת, לבקר.

*שֹׁבָךְ, של יונים. – שְׁכוּנָה, קבוץ של בתים. – שָׁכֵן – *שׁוֹמִירָה, בשדה.

תַּחְנָה, בית יחנו בה, °תחנת מסלת הברזל, וכדומה. – *תְּפוּסַת בית, החזקת הבית.