הַפְרָחָה

°, ש"נ, – שה"פ מן הִפְרִיחַ: לשון נשיבה והפרחה (רש"י בראש' טו יא). וישב אותם אברם ענין ההפרחה והרחוף (רד"ק, שרש נשב).

חיפוש במילון: