*הַצָּעָה, ש"נ, מ"ר הַצָּעוֹת, – שה"פ מן הִצִּיעַ, א) הַצָּעַת המטה וכדומה: כל מלאכות שאשה עושה לבעלה נדה עושה לבעלה חוץ ממזיגת הכוס והצעת המטה והרחצת פניו ידיו ורגליו כתוב' ד:. – ב) הַצָּעָה על משנה, וכדומה, מן הציע לפניו משנה, נוסחה: Text: שלח רבין משמיה דרבי יוחנן כך היא הצעה של משנה חול' מט: קא:.  כך היא הצעה של משנה לעולם כרבנן סנה' נא..  כך נראה לי הצעה של שמועה זו שבלי הלקט, ברכ' קסא. – ג) °הצעת דבר למודי, מחקרי, עריכתו וספורו ובאורו, Darlegung; exposition: ומשים מגמתו לענות הענין אשר יוכל להשיגו בביאור הלשון והצעת שרשיו הקד' ריב"ג בהרקמה.  כי לא היתה דעתנו למנות השרשים מבלתי הצעת השמוש ועל כן קראנו הספר הזה ספר הדקדוק הוא, הקד' השרשים.  ואחרי הצעת הכללים האלה אבוא לפירוש הספר ר"י אברבנאל, הקד' לס' שופט'. בהצעת העקרים והיסודות שצריכין לידיעת מנהג תהלוכת הירח ותוכן גלגליו הגורמים אותו יסו"ע לר"י ישראלי ג ח. – ד) °הצעה למחקר גדול וכדומה, הקדמה ומבוא פחות או יותר ארוך בדברים קלים יותר להקל הבנת גוף המחקר1, Vorbemerkung, Einführung; introduction, Note préliminaire; preliminary remark: המלה הראשונה בגרמנית נדפסה שגויה: vorbememekung. ואנחנו מציעים בתשובה זו הצעה ונאמר כי החושים אינם משיגים מן המוחשים כ"א מקריהם כוזרי ד ג.  מה שקראת מחכמת התכונה ומה שקדם לך ממה שא"א מבלעדי הצעה להם מן החכמות הלימודיות פתיח' מו"נ.  והנה נביא פרקים בזה המאמר שלא יהיה בהם זכרון שם משתתף אבל יהיה הפרק הצעה לזולתו שם. ואחר הקדימי זאת ההצעה אתחיל בפרק אחר שם א נה. וכוונתנו היתה בפרש ענייני אלו שלשה השמות הצעה לפרק הבא אחר זה שם ג נג.  וכלל ההצעה היא כאשר נציע בקצור מה שנרצה להוכיח נופ' צופ', מסיר ליאון ב י.  וכאשר תספר מעשה ואיזה ספור קצר בהצעת מליצתו לבא עד תכונתו ותכליתו לקח לך את חליצתו אגר' המוסר לר"ש אלעמי. ואחרי הודיע אלהים אותך ההצעות דע התכליות המבקש לרש"ט פלקיירא.  וכל החכמות מכונות לו והם כהצעות לו הקד' מלמ' התלמיד'.  וכן לא יהרוס לעלות ולמהר ולהוציא דבר מתוך דבר בחכמת האלהות רק על הסדר בהקדים ההצעות מעט מעט ראשון ראשון שם, שמות.  והסבה השלישית (המונעת התפתחות הלמוד בחכמות האלהיות היא) אורך ההצעות כי לאדם בטבעו תאוה לבקשת התכליות והרבה פעמים יכבד עליו ויניח ההצעות ודע שאלו היה האדם מגיע אל אחת התכליות מבלתי הצעות הקודמות לה לא היו הצעות אבל היו טירדות ומותרים גמורים שם א לד. וכבר מצאנו רבים ילאה שכלם בקצת אלו החכמות וגם אם לא יקצר שכלם אפשר שיפסיק בהם המות והם בקצת ההצעות וכו' וכבר באר שלמה כי הצורך להצעות הכרחי ושאי אפשר להגיע על החכמה האמתית אלא אחר ההרגל שם.  ואם לא התעמקו בהצעות הקודמות הצריכות למי שירצה להבין מעט בזה המאמר גדול הערך הם בזה הענין כמו שיזון הנער היונק בלחם החטה והבשר ושתיית היין ואם הם מזונות טובים ימיתוהו הקד' קרשקש לפיר' מו"נ.  ואציע כל ההקדמות וההצעות הראויות לאותו דבר כפי דעתי הצרה ולשוני הקצרה יסו"ע לר"י ישראלי א א.  כל מי שיכניס עצמו לעיין בחכמה קודם שידע הצעותיה נקרא הורס פי' המלים הזרות שבמו"נ לר"ש א"ת. – ובמליצה: אמר הנזיר מן הנראה בעיני כי לא אצטרך להצעות גדולות להודיעך חשק לבבי ואמונתי אליך בן המלך והנזיר כט. – ה) במקור כתוב "ד" - אבל "ד" כבר מופיע קודם ואילו "ה" חסר °מעשה של התרגלות והכנה לדבר מהדברים, למנהג מן המנהגים, Vorbereitung; préparation; prep : וידע כי רעתם דחויה ממנו אם בלמוד שיתקדם לו כהצעה לרעה ההיא או בכבוד שיעשה לו בעת הרעה ההיא כוזרי ה כ. ומפני זה יתקע בו (ביום ר"ה) בשופר כמו שבארנו במשנה תורה וכאלו הוא הצעה ופתיחה ליום הצום ר"ש א"ת, מו"נ ג מג.  וזה המין מן השלמות גם כן איננו רק הצעה לזולתו ואינו תכלית כונה בעצמו שם נד.  ויאמרו כך ויעשו כך והם על זאת ההצעה המגונה שם לז. שהנביא ידע כל ההצעות הצריכות לפעול הטבע פעולותיו ועשה אותם כדי לפעול זה הנס ר"י אברבנאל, מפע' ה' י ח.  שהצעות הטבע לפעול פעולתו כמעט שאין להם תכלית שם. – ו) כנ"ל - במקור ההשתמשו בו בזמן החדש בענין הצעה ועצה לעשות דבר, Vorschlag; proposition: נהוג בעתונים ובדבור העברי בא"י.