הַצְנָעָה

°, ש"נ, – שה"פ מן *הִצְנִיעַ:  לא נאמרו כל השעורים הללו אלא לענין הצנעה (ר"ח שבת עח.). שלא היה זכור בהצנעתו בטלה לו מחשבתו ואין כאן לא חשיבות מחשבת הצנעה ולא מחשבת הוצאה (רש"י שם צא). שמירתו והנהגתו והצנעתו מן הפגעים (חו"ה, חשבון הנפ' ג).

חיפוש במילון: