ב. הֹצֶן

*1, ש"ז, מ"ר הֹצְנִים, הֹצְנֵי, – קנה הפשתן וכדומה, קודם שיכתשוהו, Stengel; tige (de lin) ;Stalk: שני הוצני2 פשתן שִכחה וג' אינן שכחה פאה ו ה).  סיכך בהוצני פשתן כשירה (תוספתא סוכ' א ה).  סיככה באניצי פשתן פסולה בהוצני פשתן כשירה (ירוש' שם א נב:). 



1 רק בעברית.

2 פרש הרמב"ם: קני הפשתים קודם שיכתשוהו ושישרוהו כשיתלשו אותו. ע"כ.  וכן הר"ש: כמו שנעקר הפשתן מן השדה. 

חיפוש במילון: