ב. הֹצֶן
*1, ש"ז, מ"ר הֹצְנִים, הֹצְנֵי, – קנה הפשתן וכדומה, קודם שיכתשוהו, Stengel; tige (de lin) ;Stalk: שני הוצני2 פשתן שִכחה וג' אינן שכחה פאה ו ה). סיכך בהוצני פשתן כשירה (תוספתא סוכ' א ה). סיככה באניצי פשתן פסולה בהוצני פשתן כשירה (ירוש' שם א נב:).
1 רק בעברית.
2 פרש הרמב"ם: קני הפשתים קודם שיכתשוהו ושישרוהו כשיתלשו אותו. ע"כ. וכן הר"ש: כמו שנעקר הפשתן מן השדה.