הַקְשָׁאָה

°, ש"נ, – שה"פ מן הקשה, צווי הַקְשָׁאַת עורף פן תקשו כי היא רעה רבה (אזהר' ר"י ברצלוני, אחוה דעתי).  – והקשאת הלב: הקשאת הלב החריבה את בית המקדש הראשון (רלב"ג משלי כח). וענין הקשאת לב פרעה ולב סיחון היה ע"צ העונש לחטאים קדומים ומנע הא"י מהם בחירתם הטבעית (רשב"צ דוראן, מג"א, ח"י א).

חיפוש במילון: