הֶשְׁמֵט

*, ש"ז, – מקור מן השמיט, כמו שֵׁם: שלא תאמר כל שלשים יום אין רשאי לתובעו לאחר שלשים יום כהשמט כספים הוא לא יגבנו (ירוש' מכות א לא.).  – ובהשאלה: תצרף לזה צרת השכהה ויגון ההשמט אחרי הקנין אשר אי אפשר מבלעדיו להיות הזכרון כח גשמי ויקרהו השנוי והלאות (ר"י אברבנאל, מ"א ג יב).

חיפוש במילון: