הַשְׁמָטָה

* ש"נ, – שה"פ מן השמיט, א) עצם שה"פ: השמטת כספים ירוש' ר"ה ג נח ד. השמטת קרקע ערכ' ד.. השמטת כספים חובת הגוף היא קדוש' לח:. בעון גילוי עריות ועבודת כוכבים והשמטת שמיטין ויובלות גלות בא לעולם שבת לג.. גזרתי על השמטתם לבחירת הקצור נפוצות יהודה ד.  – ב) בעניני מסחר, °הַשְׁמָטָה, שהלוה אינו פורע את חובו, עשה שבר, Bankrott; faillite; bankrupt: וקצתם (של בעלי חובות) עשו השמטה, ויחזק את לב פרעה כפשוטה הקדמ' אבי בעל חו"י בסוף שו"ת חו"י.

חיפוש במילון: