אֲנָךְ
*1, ש"ז, – אונאה: א"ר חסדא כל השערים ננעלים חוץ משערי אונאה שנאמר הנה ה' נצב על חומת אנך2 (ב"מ נט.). א"ר אלעזר הכל נפרע בידי שליח חוץ מאונאה שנאמר ובידו אנך (שם). – ואמר הפיטן: קדם ידעתיך חונן דל עזרתה שערי דמע ואנך לא נעלתה (ר"י בר משה, אלהים אלי). פתח שער אנך, מוני כלה בחרונך (ר' אפרים, אלהים לא תדע).
1 עי' הערה לקמן. – 2 קצת קשה לחשב שהספיק להם הדמיון המועט שבין השם אנך ובין השם אונאה להביא ראיה ממנה לדרושם. ואולי בזמן ההוא דבר ההמון אנך במקום אונאה? עכ"פ על סמך זה יסד הפיטן מה שיסד.